שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>3004166</id>
      <parentid>2995790</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T22:04:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>/* המהדורה הדקדוקית \ רכיבים */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3004166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37871" sha1="70bgf40bwgth0mxumvem1g8f3pyggt4" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>70bgf40bwgth0mxumvem1g8f3pyggt4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004199</id>
      <parentid>3004166</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:31:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* המהדורה הדקדוקית \ רכיבים */</comment>
      <origin>3004199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="38740" sha1="194h0w523l33qygudc41hjhsm7es5jt" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>194h0w523l33qygudc41hjhsm7es5jt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:דף של פסוק</title>
    <ns>10</ns>
    <id>9587</id>
    <revision>
      <id>3004181</id>
      <parentid>3002491</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T05:38:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>ניסוח קצר יותר</comment>
      <origin>3004181</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6457" sha1="cdjwd32wo9mecenf842k17nvfo5j2s5" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}&lt;/includeonly&gt;
&lt;templatestyles src=&quot;תבנית:דף של פסוק/styles.css&quot; /&gt;
&lt;div class=&quot;bigger-text center&quot;&gt;[[:קטגוריה:{{{4}}}|&lt;&lt;]] {{!}} '''[[{{{1}}}|ספר {{{1}}}]] • [[{{{1}}} {{{2}}}|פרק {{גרשיים|{{{2}}}}}]] • פסוק {{גרשיים|{{{3}}}}}''' {{!}} [[:קטגוריה:{{{5}}}|&gt;&gt;]]&lt;/div&gt;

&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/כתיב#{{{2}}} {{{3}}}|מהדורת הכתיב]]:&lt;/span&gt;
&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:140%&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/כתיב|{{{3}}}}}
&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;

&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/ניקוד#{{{2}}} {{{3}}}|המהדורה המנוקדת]]:&lt;/span&gt;
&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:150%&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/ניקוד|{{{3}}}}}
&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;

&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/טעמים#{{{2}}} {{{3}}}|המהדורה המוטעמת]]:&lt;/span&gt;
&lt;center&gt;&lt;div lang=&quot;hbo&quot; style=&quot;font-size:160%;{{פונטים התומכים בטעמי המקרא}}&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/טעמים|{{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/center&gt;
{{מידע על מהדורות המקרא}}

&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:100%;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:auto&quot;&gt;מהדורות נוספות&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/רכיבים#{{{3}}}|המהדורה הדקדוקית]]:&lt;/span&gt;
&lt;center&gt;&lt;div lang=&quot;hbo&quot; style=&quot;font-family:Taamey Frank CLM,SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%;&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/רכיבים|{{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/center&gt;

&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[{{{1}}} {{{2}}}/תרשים טעמים#{{{3}}}|תרשים הפסוק ע&quot;פ טעמי המקרא]]
&lt;small&gt;([https://hb.openscriptures.org/structure/OshbVerse/index.html?b={{{11}}}&amp;c={{{7}}}&amp;v={{{8}}} מקור])&lt;/small&gt;:&lt;/span&gt;
&lt;center&gt;&lt;div lang=&quot;hbo&quot; style=&quot;font-size:110%;&quot;&gt;
{{#קטע:{{{1}}} {{{2}}}/תרשים טעמים|{{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/center&gt;

&lt;div style=&quot;float:left&quot;&gt;{{עריכה|ביאור:{{{1}}} {{{2}}}}}&lt;/div&gt;&lt;span class=&quot;margin-right&quot;&gt;[[ביאור:{{{1}}} {{{2}}}#{{{3}}}|פיסוק ופירוש מודרני]]:&lt;/span&gt;&lt;center&gt;&lt;div lang=&quot;hbo&quot; style=&quot;font-family:Taamey Frank CLM,SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,Arial Unicode MS; font-size:150%;&quot;&gt;{{#קטע:ביאור:{{{1}}} {{{2}}}|{{{2}}} {{{3}}}}}
&lt;/div&gt;&lt;/center&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;big&gt;'''פרשנות מסורתית:'''&lt;/big&gt;
&lt;center&gt;
&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:100%;&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:auto&quot;&gt;[[מ&quot;ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|מקראות גדולות]]&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
{{:מ&quot;ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}}}
&lt;references/&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/center&gt;
&lt;big&gt;'''פרשנות מודרנית:'''&lt;/big&gt;
&lt;center&gt;
{{#קיים:ביאור:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|
[[ביאור:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ביאור מפורט על הפסוק]]
| {{#שווה:{{{ביאור}}}|ללא||
[[ביאור:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|כתבו ביאור על הפסוק!]]}}
}}
{{#קיים:ביאור:מ&quot;ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt; [[ביאור:מ&quot;ג {{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|המפרשים עונים לשאלות]]
}}
&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;
'''פסוק זה באתרים אחרים:'''
[https://www.mgketer.org/tanach/{{{11}}}/{{{7}}}/{{{8}}} הכתר]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[http://mg.alhatorah.org/Full/{{על התורה ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}/{{{7}}}/{{{8}}} על התורה]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[https://www.sefaria.org.il/{{ספריא ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}.{{{7}}}.{{{8}}} ספריא]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
{{פסוק תא שמע|{{{1}}}|{{{2}}}|{{{3}}}}}
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[http://www.etnachta.co.il/tanach.php?book={{{12}}}&amp;fromPerek={{{7}}}&amp;fromPasuk={{{8}}} אתנ&quot;כתא]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[http://kodesh.snunit.k12.il/trace/t{{{9}}}{{{10}}}_{{{8}}}.htm סנונית]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[https://shitufta.org.il/{{שיתופתא ספר תנך באנגלית|{{{1}}}}}/{{{7}}}.{{{8}}} שיתופתא]
&lt;B&gt;•&lt;/B&gt;
[https://mechon-mamre.org/p/pt/pt{{{9}}}{{{10}}}.htm#{{{8}}} תרגום לאנגלית]
&lt;/center&gt;

[[קטגוריה:{{{1}}} {{{2}}}|{{גימטריה|{{{3}}}}}]]
__NOTOC__
&lt;noinclude&gt;
----
{{קטן|[[/styles.css|קובץ ה-CSS לתבנית]]}}
===דוגמא:===
&lt;nowiki&gt;{{דף של פסוק|דברי הימים א|א|ב|דברי הימים א א א|דברי הימים א א ג|54|1|2|25a|01|38|דברי+הימים+א}}&lt;/nowiki&gt;

===הסבר:===
&lt;nowiki&gt;{{דף של פסוק|
1. ספר|2. פרק|3. פסוק|
4. פסוק קודם|5. פסוק הבא|6. מספר הפסוקים בפרק|
7. הפרק במספרים|8. הפסוק במספרים|9. קוד ספר במכון ממרא|10. קוד פרק במכון ממרא|11. מספר הספר בתנ&quot;ך|12. שם הספר בלי רווחים}}&lt;/nowiki&gt;

[[קטגוריה:תבניות מקראות גדולות]]
&lt;templatedata&gt;
{
	&quot;params&quot;: {
		&quot;1&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;ספר&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;2&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;פרק&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;3&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;פסוק&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;4&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;פסוק קודם&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;5&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;פסוק הבא&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;string&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;6&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;מספר הפסוקים בפרק&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;number&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;7&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;מספר הפרק&quot;,
			&quot;example&quot;: &quot;לפרק א - 1&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;number&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;8&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;מספר הפסוק&quot;,
			&quot;example&quot;: &quot;לפסוק א -1&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;number&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;9&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;קוד ספר במכון ממרא&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;unknown&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;10&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;קוד פרק במכון ממרא&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;unknown&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;11&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;מספר הספר בתנ\&quot;ך&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;12&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;שם הספר בלי רווחים&quot;,
			&quot;example&quot;: &quot;למשל דברי+הימים+א&quot;,
			&quot;type&quot;: &quot;unknown&quot;,
			&quot;required&quot;: true
		},
		&quot;ביאור&quot;: {
			&quot;description&quot;: &quot;להסרת הקישור לביאור באמצעות נתינת הערך \&quot;ללא\&quot;, בפסוקים בהם אין פוטנציאל לביאור&quot;,
			&quot;suggested&quot;: true
		}
	}
}
&lt;/templatedata&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cdjwd32wo9mecenf842k17nvfo5j2s5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דברי הימים ב ד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60641</id>
    <revision>
      <id>3004219</id>
      <parentid>2977495</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T10:52:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3004219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11670" sha1="17ydgguu79u0d8m5ujz9a5vova20egg" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה דברי הימים|דברי הימים ב|ד|a25b04}}
&lt;קטע התחלה=פרק ד/&gt;
{{כותרת1|ים של שלמה, הכיורים, המנורות והשולחנות, עמודים, דלתות, כלי נחושת וזהב}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|א}}
&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת, עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ, וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|ב}}
&lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;וַיַּעַשׂ אֶת {{ב|הַיָּם|מיכל מים, [[W:ים הנחושת|ים הנחושת]] ור' איור ופירוש ב[[ביאור:מלכים א ז|מלכים א ז]]}} מוּצָק, עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ, עָגוֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.&lt;קטע סוף=ד ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|ג}}
&lt;קטע התחלה=ד ג/&gt;וּדְמוּת {{ב|בְּקָרִים|בספר מלכים נכתב &quot;וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ&quot;, והפרשנים פירשו &quot;פקעים&quot; כפרחים או ביצים, ושילבו ביחד &quot;עשו בפקעים צורות ראשי בקרים&quot; (מצודת דוד, ובאופן דומה במלבי&quot;ם)}}  תַּחַת לוֹ, סָבִיב סָבִיב סוֹבְבִים אֹתוֹ, עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּיפִים אֶת הַיָּם סָבִיב, שְׁנַיִם טוּרִים הַבָּקָר יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ.&lt;קטע סוף=ד ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|ד}}
&lt;קטע התחלה=ד ד/&gt;עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר: שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלוֹשָׁה פֹנִים יָמָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה, וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה.&lt;קטע סוף=ד ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|ה}}
&lt;קטע התחלה=ד ה/&gt;וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה, {{ב|מַחֲזִיק|הים הכיל}} בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|ו}}
&lt;קטע התחלה=ד ו/&gt;וַיַּעַשׂ כִּיּוֹרִים עֲשָׂרָה, וַיִּתֵּן חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול, {{ב|לְרָחְצָה בָהֶם|לרחיצת הידיים והרגליים של הכהנים. וגם}}, אֶת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה יָדִיחוּ בָם. {{ב|וְהַיָּם|היה עשוי}} {{ב|לְרָחְצָה לַכֹּהֲנִים בּוֹ|לטבול בו הכהנים מטומאתם}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|ז}}
&lt;קטע התחלה=ד ז/&gt;וַיַּעַשׂ אֶת מְנֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר {{ב|כְּמִשְׁפָּטָם|כפי שצווה משה לעשות את המנורה במשכן}}, וַיִּתֵּן בַּהֵיכָל חָמֵשׁ {{ב|מִיָּמִין|למנורת המשכן}} וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ד ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|ח}}
&lt;קטע התחלה=ד ח/&gt;וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה, וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה {{ב|מִיָּמִין|לשולחן מהמשכן}} וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול, וַיַּעַשׂ {{ב|מִזְרְקֵי|כלים לזריקת דם}} זָהָב מֵאָה.&lt;קטע סוף=ד ח/&gt;&lt;br/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|ט}}
&lt;קטע התחלה=ד ט/&gt;וַיַּעַשׂ {{ב|חֲצַר הַכֹּהֲנִים|ב[[מלכים א ו לו]]: &quot;הֶחָצֵר הַפְּנִימִית&quot;, המקיפה את בית המקדש (פנימית להר הבית)}} {{ב|וְהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה|החצר הגדולה, [[W:העזרה|עזרת ישראל]]}}, וּדְלָתוֹת לָעֲזָרָה, וְדַלְתוֹתֵיהֶם צִפָּה נְחֹשֶׁת.&lt;קטע סוף=ד ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|י}}
&lt;קטע התחלה=ד י/&gt;וְאֶת הַיָּם נָתַן {{ב|מִכֶּתֶף הַיְמָנִית|ר' [[מלכים א ז לט]]}}, קֵדְמָה מִמּוּל נֶגְבָּה.&lt;קטע סוף=ד י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|יא}}
&lt;קטע התחלה=ד יא/&gt;וַיַּעַשׂ חוּרָם אֶת {{ב|הַסִּירוֹת|כעין סיר לגרוף לתוכו את הדשן}} וְאֶת {{ב|הַיָּעִים|מגרפות לגרוף את הדשן}} וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת,
{{ביאור:פרשה סגורה}}וַיְכַל &lt;small&gt;(חירם)&lt;/small&gt; חוּרָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּבֵית הָאֱלֹהִים.&lt;קטע סוף=ד יא/&gt;
{{איור|C+B-Temple-Fig5-BrazenPillars.PNG|200|שתי השערות לגבי צורת הכותרת של העמודים}}
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|יב}}
&lt;קטע התחלה=ד יב/&gt;עַמּוּדִים - שְׁנַיִם, {{ב|וְהַגֻּלּוֹת וְהַכֹּתָרוֹת|בסיסי הכותרות (ב[[מלכים א ז מא]] &quot;וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת&quot;)}} עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים - שְׁתָּיִם, וְהַשְּׂבָכוֹת - שְׁתַּיִם - לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ד יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|יג}}
&lt;קטע התחלה=ד יג/&gt;וְאֶת הָרִמּוֹנִים - אַרְבַּע מֵאוֹת - לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת, שְׁנַיִם טוּרִים רִמּוֹנִים {{ב|לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת|לכל שכבה}} לְכַסּוֹת {{ב|אֶת שְׁתֵּי|גם את שתי}} גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ד יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|יד}}
&lt;קטע התחלה=ד יד/&gt;{{ב|וְאֶת הַמְּכֹנוֹת|בסיסים על גלגלים}} עָשָׂה, וְאֶת הַכִּיֹּרוֹת עָשָׂה עַל הַמְּכֹנוֹת.&lt;קטע סוף=ד יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|טו}}
&lt;קטע התחלה=ד טו/&gt;אֶת הַיָּם - אֶחָד, וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחְתָּיו.&lt;קטע סוף=ד טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|טז}}
&lt;קטע התחלה=ד טז/&gt;וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְלָגוֹת וְאֶת כָּל כְּלֵיהֶם עָשָׂה חוּרָם אָבִיו לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה, נְחֹשֶׁת {{ב|מָרוּק|זך ובהיר}}.&lt;קטע סוף=ד טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|יז}}
&lt;קטע התחלה=ד יז/&gt;בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבִי הָאֲדָמָה, בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צְרֵדָתָה.&lt;קטע סוף=ד יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|יח}}
&lt;קטע התחלה=ד יח/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה {{ב|כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה|כל כלי הנחושת הנ&quot;ל}} לָרֹב מְאֹד, כִּי לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ד יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|יט}}
&lt;קטע התחלה=ד יט/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר {{ב|בֵּית הָאֱלֹהִים|שהשתמשו בהם בתוך הבית מזהב}}, וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים.&lt;קטע סוף=ד יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|כ}}
&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;וְאֶת הַמְּנֹרוֹת {{ב|וְנֵרֹתֵיהֶם|כלי השמן}} לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר - זָהָב סָגוּר.&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|כא}}
&lt;קטע התחלה=ד כא/&gt;{{ב|וְהַפֶּרַח|צורת הפרחים שהיתה על המנורה}} וְהַנֵּרוֹת {{ב|וְהַמֶּלְקַחַיִם|צבת לסדר את הפתילות}} זָהָב - הוּא {{ב|מִכְלוֹת זָהָב|כליל הזהב, טהור}}.&lt;קטע סוף=ד כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|דברי הימים ב|ד|כב}}
&lt;קטע התחלה=ד כב/&gt;{{ב|וְהַמְזַמְּרוֹת|מספריים לפתילות (ויש מפרשים: כלי זמר)}} וְהַמִּזְרָקוֹת {{ב|וְהַכַּפּוֹת|לקטורת}} {{ב|וְהַמַּחְתּוֹת|לגריפת גחלים לצורך הקטורת - ([[ויקרא טז יב]])}} - זָהָב סָגוּר; וּפֶתַח הַבַּיִת: דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל - זָהָב.&lt;קטע סוף=ד כב/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ד/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|דברי הימים ב|ד}}
{{סרגל ניווט|ביאור:דברי הימים ב||ג|ד|ה|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה&quot; (פסוק ח) - [[ביאור:מלכים א ז|בספר מלכים]] מוזכר אחד: &quot;וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים&quot;. הרב בזק {{קטן|(בספרו על מלכים א, עמ' 134)}} מציע ששאכן היו עשרה שולחנות, והאזכור של שולחן אחד בספר מלכים מכוון לשולחן המייצג את המקדש כמקום מושבו של ה', שמצד עצמו אינו צריך לשולחנות נוספים. כך על פי &quot;וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד&quot; ([[שמות כה, ל]]). לעומת זאת בדברי הימים השולחנות הם מעמד ללחם הנאכל על ידי הכהנים, שליחי 12 שבטי ישראל, וזאת על פי &quot;וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת... וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה, וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה... מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו&quot; ([[ביאור:ויקרא כד|ויקרא כד]])</text>
      <sha1>17ydgguu79u0d8m5ujz9a5vova20egg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60717</id>
    <revision>
      <id>3004180</id>
      <parentid>3003116</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T05:35:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>קצת שיפורים והערה</comment>
      <origin>3004180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21729" sha1="gl999ctudhbr2a7uhsnlrgaungu8spi" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ו|a09a06}}
&lt;קטע התחלה=פרק ו/&gt;
{{כותרת1|בניית המקדש}}
{{איור|SolomonsTempleHebrew.jpg|588|}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|א}}
&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ {{ב|זִו|אייר}} - הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי - {{ב|לִמְלֹךְ|...בשנה הרביעית למלוך}} שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה.&lt;קטע סוף=ו א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ב}}
&lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהוָה: שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ.&lt;קטע סוף=ו ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ג}}
&lt;קטע התחלה=ו ג/&gt;{{ב|וְהָאוּלָם|חדר כניסה למקדש. הוא איננו כלול ב-60 אמה שהוזכרו בפסוק הקודם ומכאן שבאופן רשמי איננו חלק מ&quot;הבית&quot;. (כמו כן, המידות של ההיכל והדביר בביהמ&quot;ק הן פי 2 לעומת המשכן - ראו [[ביאור:שמות כו|שמות כו]], ולאולם לא היתה מקבילה במשכן)}} {{ב|עַל פְּנֵי|ממזרח ל-}} הֵיכַל הַבַּיִת, עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ {{ב|עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת|הצד הארוך של מלבן האולם היה לכל אורך הצד הצר (רוחב) של הבית כולו}}, עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ {{ב|עַל פְּנֵי הַבָּיִת|לצד האורך של הבית כולו}}.&lt;קטע סוף=ו ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ד}}
&lt;קטע התחלה=ו ד/&gt;וַיַּעַשׂ לַבָּיִת {{ב|חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים|חלונות חצי שקופים חצי אטומים: עם סורגים (או אלכסוניים, או אטומים בזכוכית, או עם תריסים)}}.&lt;קטע סוף=ו ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ה}}
&lt;קטע התחלה=ו ה/&gt;וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת &lt;small&gt;(יצוע)&lt;/small&gt; {{ב|יָצִיעַ|בנין צדדי צר}} סָבִיב {{ב|אֶת|ל-}} קִירוֹת הַבַּיִת, סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר. וַיַּעַשׂ {{ב|צְלָעוֹת|מחיצות שחילקו את היציע לשלוש קומות}} סָבִיב.&lt;קטע סוף=ו ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ו}}
&lt;קטע התחלה=ו ו/&gt;&lt;small&gt;(היצוע)&lt;/small&gt; הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה - חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַתִּיכֹנָה - שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, {{ב|וְהַשְּׁלִישִׁית|העליונה}} - שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ. כִּי {{ב|מִגְרָעוֹת|מדרגות}} נָתַן לַבַּיִת סָבִיב {{ב|חוּצָה|כלפי חוץ}}, {{ב|לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת|כדי שלא יצטרכו לחבר את הקורות (בשירטוט בצבע חום), ששימשו כריצפות ליציעים, על ידי קדיחה בקירות (מהסיבה המוסברת בפסוק הבא)}}.&lt;קטע סוף=ו ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ז}}
&lt;קטע התחלה=ו ז/&gt;וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן {{ב|שְׁלֵמָה מַסָּע|כפי שהסיעו אותה מהמחצבה ונשאר רק להניח אותה במקומה ללא שום תיקון}} נִבְנָה, {{ב|וּמַקָּבוֹת|פטישים}} וְהַגַּרְזֶן, כָּל כְּלִי בַרְזֶל, {{ב|לֹא נִשְׁמַע|כי כלי ברזל מזכירים מלחמה והרס, ולא ראוי שיונפו באתר המקדש (ראו [[שמות כ, כא]]: &quot;וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי - לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ&quot;)}} בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ.&lt;קטע סוף=ו ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ח}}
&lt;קטע התחלה=ו ח/&gt;פֶּתַח {{ב|הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה|הקומה התחתונה}} {{ב|אֶל כֶּתֶף|היה בצד}} הַבַּיִת {{ב|הַיְמָנִית|הדרומית}}, {{ב|וּבְלוּלִּים|ומדרגות לוליניות}} יַעֲלוּ {{ב|עַל|אל הקומה}} הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל {{ב|הַשְּׁלִשִׁים|הקומה השלישית}}.&lt;קטע סוף=ו ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ט}}
&lt;קטע התחלה=ו ט/&gt;וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת, {{ב|וַיְכַלֵּהוּ|סיים את בנייתו}}. {{ב|וַיִּסְפֹּן אֶת|הניח תיקרה על}} הַבַּיִת {{ב|גֵּבִים|שיכבה תחתונה של התיקרה עשויה מלוחות עץ מקושטים}} {{ב|וּשְׂדֵרֹת|ושיכבה עליונה של הגג משורות של עצי}} בָּאֲרָזִים.&lt;קטע סוף=ו ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|י}}
&lt;קטע התחלה=ו י/&gt;וַיִּבֶן אֶת &lt;small&gt;(היצוע)&lt;/small&gt; הַיָּצִיעַ {{ב|עַל|מסביב ל-}} כָּל הַבַּיִת - חָמֵשׁ אַמּוֹת {{ב|קוֹמָתוֹ|כל קומה}}. {{ב|וַיֶּאֱחֹז|החזיק את הריצפה של כל קומה}} אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ו י/&gt;

{{איור|Close-Up.jpg|250|איור ממוחשב של בית המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יא}}
&lt;קטע התחלה=ו יא/&gt;וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=ו יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יב}}
&lt;קטע התחלה=ו יב/&gt;&quot;הַבַּיִת הַזֶּה {{ב|אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה|אשכון בו בתנאים הבאים}} - אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי, וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי לָלֶכֶת בָּהֶם, וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ.&lt;קטע סוף=ו יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יג}}
&lt;קטע התחלה=ו יג/&gt;וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ו יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יד}}
&lt;קטע התחלה=ו יד/&gt;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ.&lt;קטע סוף=ו יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|טו}}
&lt;קטע התחלה=ו טו/&gt;וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת {{ב|הַבַּיִת|ההיכל}} {{ב|מִבַּיְתָה|מבפנים}} {{ב|בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים|בלוחות עץ ארז (אולי בגלל שאבני הבית אינן מסותתות, כפי שכתוב בפסוק ז, ועל ידי לוחות העץ מוסתרות האבנים הגסות)}}, מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד {{ב|קִירוֹת הַסִּפֻּן|התיקרה (שהיתה עשויה מקורות של עץ)}} צִפָּה עֵץ מִבָּיִת, וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים.&lt;קטע סוף=ו טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|טז}}
&lt;קטע התחלה=ו טז/&gt;וַיִּבֶן אֶת {{ב|עֶשְׂרִים אַמָּה|האורך של קודש הקודשים}} &lt;small&gt;(מירכותי)&lt;/small&gt; {{ב|מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת|מקצה ההיכל שתואר בפסוק הקודם}} בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד {{ב|הַקִּירוֹת|הקורות של התיקרה}}, וַיִּבֶן לוֹ {{ב|מִבַּיִת לִדְבִיר|מלפני הקיר (שמכונה כאן &quot;הדביר&quot; כמו קודש הקודשים עצמו) שמפריד בין ההיכל לקודש הקודשים}} {{ב|לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים|ואותו חדר בגודל 20X20 שימש לקודש הקודשים}}.&lt;קטע סוף=ו טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יז}}
&lt;קטע התחלה=ו יז/&gt;וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת - {{ב|הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי|כאשר הכוונה היא להיכל שלפני הדביר}}.&lt;קטע סוף=ו יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יח}}
&lt;קטע התחלה=ו יח/&gt;{{ב|וְאֶרֶז|ולוחות הארז שהונחו כציפוי על הקירות}} אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, {{ב|מִקְלַעַת פְּקָעִים|היו חרוטים עליהם צורות וקישוטים (של פרחים סגורים)}} {{ב|וּפְטוּרֵי צִצִּים|ופרחים פתוחים}}. הַכֹּל אֶרֶז, אֵין אֶבֶן נִרְאָה.&lt;קטע סוף=ו יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|יט}}
&lt;קטע התחלה=ו יט/&gt;וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת {{ב|מִפְּנִימָה הֵכִין|מבפנים להיכל הכין אותו}}, {{ב|לְתִתֵּן|כדי לשים}} שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה.&lt;קטע סוף=ו יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כ}}
&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;{{ב|וְלִפְנֵי הַדְּבִיר|ופנימה מהקיר המכונה &quot;הדביר&quot;, שמפריד בין ההיכל לדביר, היה הדביר עצמו:}}, עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב, וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב {{ב|סָגוּר|משובח}}, וַיְצַף {{ב|מִזְבֵּחַ|את המזבח הזהב שבקודש הקודשים}} {{ב|אָרֶז|בעץ ארז (ובהמשך ציפה אותו שוב בזהב, פסוק כב)}}.&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כא}}
&lt;קטע התחלה=ו כא/&gt;וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת {{ב|מִפְּנִימָה|מבפנים לדביר, כלומר בקודש הקודשים}} זָהָב סָגוּר, {{ב|וַיְעַבֵּר|חיבר בכניסה לדביר שרשראות שיעברו}} &lt;small&gt;(ברתיקות)&lt;/small&gt; {{ב|בְּרַתּוּקוֹת|שרשראות (לקישוט)}} זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר, {{ב|וַיְצַפֵּהוּ|ואת הדביר עצמו ציפה}} זָהָב.&lt;קטע סוף=ו כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כב}}
&lt;קטע התחלה=ו כב/&gt;וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת. וְכָל הַמִּזְבֵּחַ {{ב|אֲ‍שֶׁר לַדְּבִיר|השייך לקודש הקודשים ומונח בסמוך לכניסה אליו ([[W:מזבח הזהב|מזבח הקטורת]])}} צִפָּה זָהָב.&lt;קטע סוף=ו כב/&gt;
{{כותרת2|ארון הברית והכרובים}}
{{איור|Cathédrale d'Auch 20.jpg|250|תבליט מוזהב של [[W:ארון הברית|ארון הברית]] ועליו הכרובים.{{ש}}הכרובים הגדולים המוזכרים כאן עמדו על קרקע הדביר, ולא מוזכרים בספר מלכים הכרובים שעל הארון - לכן יש מפרשים שהכרובים שעל הארון גם הם היו בבית המקדש, כפי שהיו במשכן, ולצד הארון עמדו כרובים נוספים, גדולים}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כג}}
&lt;קטע התחלה=ו כג/&gt;וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים {{ב|עֲצֵי שָׁמֶן|עשויים מעץ זית}}, עֶשֶׂר אַמּוֹת {{ב|קוֹמָתוֹ|הגובה של כל אחד מהכרובים}}.&lt;קטע סוף=ו כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כד}}
&lt;קטע התחלה=ו כד/&gt;וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית - עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו.&lt;קטע סוף=ו כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כה}}
&lt;קטע התחלה=ו כה/&gt;וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי, מִדָּה אַחַת {{ב|וְקֶצֶב|תבנית, משקל}} אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים.&lt;קטע סוף=ו כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כו}}
&lt;קטע התחלה=ו כו/&gt;קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי.&lt;קטע סוף=ו כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כז}}
&lt;קטע התחלה=ו כז/&gt;וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ {{ב|הַבַּיִת הַפְּנִימִי|קודש הקודשים}}, וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, וְכַנְפֵיהֶם {{ב|אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת|היו מופנות לכיוון קודש הקודשים}}, נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף.&lt;קטע סוף=ו כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כח}}
&lt;קטע התחלה=ו כח/&gt;וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב.&lt;קטע סוף=ו כח/&gt;

{{כותרת2|הקירות, הרצפה, דלתות הדביר וההיכל, החצר}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|כט}}
&lt;קטע התחלה=ו כט/&gt;וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת {{ב|מֵסַב|סבב, הקיף}} {{ב|קָלַע|במקלעות, בגילופי איורים}} פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים {{ב|וְתִמֹרֹת|צורות של עץ דקל}} וּפְטוּרֵי צִצִּים, {{ב|מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן|בדביר ובהיכל}}.&lt;קטע סוף=ו כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|ל}}
&lt;קטע התחלה=ו ל/&gt;וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן.&lt;קטע סוף=ו ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לא}}
&lt;קטע התחלה=ו לא/&gt;וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, {{ב|הָאַיִל|עמודי המשקוף}} {{ב|מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית|המזוזות שלו (של האיל) היו בצורת מחומש}}.&lt;קטע סוף=ו לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לב}}
&lt;קטע התחלה=ו לב/&gt;וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן, וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב, {{ב|וַיָּרֶד|רידד, ריקע את הזהב שיתאים לצורות שעל העצים:}} עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב.&lt;קטע סוף=ו לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לג}}
&lt;קטע התחלה=ו לג/&gt;וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל, מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, {{ב|מֵאֵת רְבִעִית|מצורה של מלבן}}.&lt;קטע סוף=ו לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לד}}
&lt;קטע התחלה=ו לד/&gt;וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים, שְׁנֵי {{ב|צְלָעִים|לוחות}} הַדֶּלֶת הָאַחַת {{ב|גְּלִילִים|על צירים}}, וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים.&lt;קטע סוף=ו לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לה}}
&lt;קטע התחלה=ו לה/&gt;{{ב|וְקָלַע|גילף (כמו בפסוק לב)}} כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים, וְצִפָּה זָהָב {{ב|מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה|מרוקע על הצורות החקוקות בעץ}}.&lt;קטע סוף=ו לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לו}}
&lt;קטע התחלה=ו לו/&gt;וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר {{ב|הַפְּנִימִית|המקיפה את בית המקדש, והיא פנימית להר הבית}}, שְׁלֹשָׁה {{ב|טוּרֵי גָזִית|נדבכים של אבני גזית}}, וְטוּר {{ב|כְּרֻתֹת|קורות גסות (כפי שנכרתו מהעץ) של}} אֲרָזִים.&lt;קטע סוף=ו לו/&gt;
{{כותרת2|סיכום תקופת הבניה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לז}}
&lt;קטע התחלה=ו לז/&gt;בַּשָּׁנָה {{ב|הָרְבִיעִית|לתחילת מלכות שלמה (ראה פסוק א)}} {{ב|יֻסַּד|הונחו היסודות עבור}} בֵּית יְהוָה, {{ב|בְּיֶרַח זִו|בחודש אייר}}.&lt;קטע סוף=ו לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ו|לח}}
&lt;קטע התחלה=ו לח/&gt;וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח {{ב|בּוּל|חשון}} - הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל &lt;small&gt;(משפטו)&lt;/small&gt; מִשְׁפָּטָיו. וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.&lt;קטע סוף=ו לח/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ו/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ו}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ה|ו|ז|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; (פסוק א) - המקום היחיד במקרא שאירוע מתוארך על פי זמנו מיציאת מצרים. נראה שיש כאן רמז שבבניין המקדש התמלאה התכלית של יציאת מצרים - &quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, '''מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ''' פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot; ([[שמות טו, יז]]). הביטוי &quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ&quot; נזכר גם להלן ([[ביאור:מלכים א ח|ח, יג]]) בפי שלמה: &quot;בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, '''מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ''' עוֹלָמִים&quot;.{{ש}}בית המקדש הראשון נבנה בסביבות 60 לפנה&quot;ס, ומכאן עולה שיציאת מצרים הייתה באמצע המאה ה-15 לפנה&quot;ס. רוב החוקרים מתארכים את יציאת מצרים למאה ה-13 לפנה&quot;ס, ולשיטתם יש להסביר את המספר 480 המופיע כאן כמספר סימלי (טיפולוגי).
* סביב הקמת המקדש אנו פוגשים בשמות לחודשי השנה שלא מוזכרים במקומות אחרים: חֹדֶשׁ זִו, יֶרַח הָאֵתָנִים, יֶרַח בּוּל. דומה שיש בכך חגיגיות מיוחדת, כביכול נוצר לוח שנה ייחודי לתקופה זו בלבד. {{קטן|(הרב בזק, עמ' 98)}}
* &quot;וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן&quot; (פסוק לא) - אך ב[[ביאור:דברי הימים ב ג#יד|דה&quot;ב ג, יד]] מוזכרת פרוכת (והדלתות מוזכרות כבדרך אגב ב[[ביאור:דברי הימים ב ד#כב|ד, כב]]). ראו דיון ב[[יומא נד א]] ואת דברי הרמב&quot;ם והכסף משנה ב[[רמב&quot;ם הלכות בית הבחירה ד ב|הלכות בית הבחירה ד, ב]]. יש שהציעו שהיו גם דלתות, פתוחות תמיד, וגם פרוכת סגורה. בספר מלכים מובלט השוני בין המשכן למקדש, ובדברי הימים דוקא הדימיון. כך למשל במלכים יש שימוש במושגים &quot;היכל&quot; ו&quot;דביר&quot; בעוד שבדברי הימים מוזכר &quot;קודש הקדשים&quot;. לכן אולי בדברי הימים מודגשת הפרוכת, כפי שהיה בימי המשכן.

==ראו גם==
* תיאור מקדש שלמה ב[[ביאור:דברי הימים ב ג|דברי הימים ב ג]]
{{מיזמים
|ויקישיתוף=Category:Temple of Solomon
|שם ויקישיתוף=מקדש שלמה
|ויקיפדיה=בית המקדש הראשון
}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=אולם (בית המקדש)}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ההיכל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=קודש הקודשים}}</text>
      <sha1>gl999ctudhbr2a7uhsnlrgaungu8spi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60719</id>
    <revision>
      <id>3004221</id>
      <parentid>3003285</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:16:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערות וקצת שיפורים</comment>
      <origin>3004221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31051" sha1="h0z1cc1oal8fsixku0lx2us9pvw5tqp" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ז|a09a07}}
&lt;קטע התחלה=פרק ז/&gt;
{{כותרת1|ארמון שלמה, בית יער הלבנון, אולם המשפט ובית בת פרעה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|א}}
&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ.&lt;קטע סוף=ז א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ב}}
&lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;וַיִּבֶן אֶת בֵּית {{ב|יַעַר הַלְּבָנוֹן|שעשוי מעצים מיער הלבנון, ומדובר כנראה במבנה שהיה חלק מארמון שלמה|בית יער הלבנון - מהו?}}: מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ, עַל אַרְבָּעָה {{ב|טוּרֵי|שורות של}} עַמּוּדֵי אֲרָזִים {{ב|וּכְרֻתוֹת|לוחות עץ שציפו את הקורות (או: ענפים כרותים של עץ ארז, כולל עליהן המחטניים, לתת תחושה לנמצא בבית כאילו הוא ביער של עצי ארז - ע&quot;פ נ' הראובני)}} אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ז ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ג}}
&lt;קטע התחלה=ז ג/&gt;{{ב|וְסָפֻן|כוסה בלוחות עץ}} בָּאֶרֶז {{ב|מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת|את החדרים שהיו מעל העמודים}} אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים {{ב|אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה|זה מספר לוחות העץ}}, חֲמִשָּׁה עָשָׂר {{ב|1=הַטּוּר|2=ארבעת טורי העמודים שהוזכרו בפסוק הקודם חילקו את הבית לשלושה חלקים. כל אחד מהם קורה ב-15 לוחות (3X15=45)}}.&lt;קטע סוף=ז ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ד}}
&lt;קטע התחלה=ז ד/&gt;{{ב|וּשְׁקֻפִים|חלונות פתוחים}} שְׁלֹשָׁה טוּרִים, {{ב|וּמֶחֱזָה|כל חלון היה מכוון}} {{ב|אֶל מֶחֱזָה|אל מול החלונות שבקירות האחרים}} {{ב|שָׁלֹשׁ פְּעָמִים|כך בשלוש מהקירות המקיפים את הבית}}.&lt;קטע סוף=ז ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ה}}
&lt;קטע התחלה=ז ה/&gt;וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת {{ב|רְבֻעִים|היתה להם צורה מלבנית}} {{ב|שָׁקֶף|וחלון ליד הדלת לראות דרכו את מי שמבקש להיכנס}}, {{ב|וּמוּל|וגם החלונות הקטנים שליד הדלתות (כמו החלונות בפסוק הקודם) היו}} מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.&lt;קטע סוף=ז ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ו}}
&lt;קטע התחלה=ז ו/&gt;וְאֵת {{ב|אוּלָם הָעַמּוּדִים|מבואה לבית יער הלבנון}} עָשָׂה - חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ, {{ב|וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם|והאולם היה ממזרח לבית יער הלבנון}}, {{ב|וְעַמֻּדִים|ושני עמודים גדולים לקישוט (בדומה לשני עמודי המקדש (להלן פסוק טו)}} {{ב|וְעָב|וקורת עץ גדולה מחברת ביניהם}} {{ב|עַל פְּנֵיהֶם|ממזרח לאולם ולבית}}.&lt;קטע סוף=ז ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ז}}
&lt;קטע התחלה=ז ז/&gt;וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם, {{ב|אֻלָם הַמִּשְׁפָּט|המכונה גם &quot;אולם המשפט&quot;}}, עָשָׂה, וְסָפוּן בָּאֶרֶז {{ב|מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע|מקיר לקיר (ציפוי לוחות הארז היה על הרצפה, כעין פרקט)}}.&lt;קטע סוף=ז ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ח}}
&lt;קטע התחלה=ז ח/&gt;וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר {{ב|יֵשֶׁב|היה גר (אוכל וישן)}} שָׁם, {{ב|חָצֵר הָאַחֶרֶת|היה מוקף בחצר שאיננה החצר הגדולה שבפסוק יב}}, {{ב|מִבֵּית לָאוּלָם|חצר הזאת היתה מבפנים לאולם העמודים ואולם הכסא}}, {{ב|כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה|ביתו של שלמה נבנה באותו סיגנון של אולם העמודים}}. וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ז ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ט}}
&lt;קטע התחלה=ז ט/&gt;כָּל {{ב|אֵלֶּה|המבנים שתוארו לעיל היו עשויים}} אֲבָנִים {{ב|יְקָרֹת|כבדות}} {{ב|כְּמִדֹּת גָּזִית|במידה המקובלת לאבן מסותתת}} {{ב|מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה|שניסרו אותן במסור}} מִבַּיִת וּמִחוּץ, {{ב|וּמִמַּסָּד|כל האבנים שעשו מהן את הקיר, החל מהאבנים בבסיס הקיר (מלשון יסוד)}} עַד {{ב|הַטְּפָחוֹת|האבנים הסמוכות לתיקרה}}, {{ב|וּמִחוּץ|כולל הקירות שמחוץ לבית}} עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה.&lt;קטע סוף=ז ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|י}}
&lt;קטע התחלה=ז י/&gt;{{ב|וּמְיֻסָּד|וכל המיבנים עמדו על בסיס של}} אֲבָנִים יְקָרוֹת, אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת.&lt;קטע סוף=ז י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יא}}
&lt;קטע התחלה=ז יא/&gt;{{ב|וּמִלְמַעְלָה|ועל אבני הבסיס}} אֲבָנִים יְקָרוֹת {{ב|כְּמִדּוֹת גָּזִית|במידה המקובלת לאבן מסותתת}}, וָאָרֶז.&lt;קטע סוף=ז יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יב}}
&lt;קטע התחלה=ז יב/&gt;וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב, שְׁלֹשָׁה {{ב|טוּרִים|נדבכים (כמו [[ביאור:מלכים א ו#לו|לעיל ו, לו]])}} גָּזִית, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים, {{ב|וְלַחֲצַר|וכך בנו גם את חצר}} בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ז יב/&gt;

{{כותרת1|עמודי בית המקדש, יכין ובועז}}
{{איור|Jerusalem temple4.jpg|250|הדמיית תלת-מימד של המקדש. העמודים במרכז התמונה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יג}}
&lt;קטע התחלה=ז יג/&gt;וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|וַיִּקַּח|ביקש שישלחו אליו}} אֶת {{ב|חִירָם|אומן (ששמו כשם [[מלכים א ה טו|המלך]])}} מִצֹּר.&lt;קטע סוף=ז יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יד}}
&lt;קטע התחלה=ז יד/&gt;בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא, מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו {{ב|אִישׁ צֹרִי|היה (לפני שנפטר) תושב העיר צור (ואולי לכן כינה את בנו בשם 'חירם', כשם מלך צור). כנראה היה נוכרי, אך יש מפרשים שהיה יהודי ובכל זאת גר בצור}}, חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת. וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת. וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ.&lt;קטע סוף=ז יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|טו}}
&lt;קטע התחלה=ז טו/&gt;וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, {{ב|וְחוּט|סרט מדידה (לחישוב ההיקף)}} שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה {{ב|יָסֹב|יקיף (ההיקף היה 12 אמות, כלומר הקוטר היה בערך 4 אמות)}} אֶת הָעַמּוּד {{ב|הַשֵּׁנִי|וכן את הראשון (כל מה שנאמר לגבי אחד העמודים נכון גם לגבי השני)}}.&lt;קטע סוף=ז טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|טז}}
&lt;קטע התחלה=ז טז/&gt;וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים {{ב|מֻצַק|יצוקות}} נְחֹשֶׁת - חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.&lt;קטע סוף=ז טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יז}}
&lt;קטע התחלה=ז יז/&gt;{{ב|שְׂבָכִים|עלי כותרת שקישטו את הכותרת}} מַעֲשֵׂה {{ב|שְׂבָכָה|מקלעת, סריגה}} {{ב|גְּדִלִים|חוטים}} {{ב|מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת|קלועים לשרשרת}} לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים - שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.&lt;קטע סוף=ז יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יח}}
&lt;קטע התחלה=ז יח/&gt;{{ב|וַיַּעַשׂ|סיים את הכנתם (על ידי הקישוטים)}} אֶת הָעַמּוּדִים, וּשְׁנֵי {{ב|טוּרִים|שורות של רימונים (על פי [[דברי הימים ב ד יג]])}} סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ {{ב|הָרִמֹּנִים|העמודים (שאותם מקשטים הרימונים)}}, וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.&lt;קטע סוף=ז יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יט}}
&lt;קטע התחלה=ז יט/&gt;וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים {{ב|מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן|צורה של שושנה}} {{ב|בָּאוּלָם|כמו הפרחים שגולפו בקירות האולם}}, {{ב|אַרְבַּע אַמּוֹת|כל זאת בארבע האמות התחתונות של הכותרות}}.&lt;קטע סוף=ז יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כ}}
&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים {{ב|גַּם מִמַּעַל|באמה העליונה}} {{ב|מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן|ממול אמצע הכותרת}} אֲשֶׁר לְעֵבֶר &lt;small&gt;(שבכה)&lt;/small&gt; הַשְּׂבָכָה, וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם {{ב|טֻרִים|מסודרים בשני טורים}} סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת {{ב|הַשֵּׁנִית|של העמוד השני (וגם של הראשון)}}.&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כא}}
&lt;קטע התחלה=ז כא/&gt;וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים {{ב|לְאֻלָם הַהֵיכָל|למזרח האולם, שממנו נכנסים להיכל}}, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד {{ב|הַיְמָנִי|[[ביאור:ארבע רוחות השמים בתנ&quot;ך#דרום|הדרומי]]}} וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ {{ב|יָכִין|מלשון הכנה, שיכון הבית לעולם}}, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ {{ב|בֹּעַז|בו עוז, יתן ה' בבית זה גבורה וקיום}}.&lt;קטע סוף=ז כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כב}}
&lt;קטע התחלה=ז כב/&gt;וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן, וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ז כב/&gt;

{{כותרת1|ים של שלמה, המכונות, והכיורים שעליהם}}
{{איור|Holman_Molten_Sea.jpg|250|ים של שלמה, [[W:ים הנחושת|ים הנחושת]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כג}}
&lt;קטע התחלה=ז כג/&gt;וַיַּעַשׂ אֶת {{ב|הַיָּם|כיור גדול}} מוּצָק, עֶשֶׂר בָּאַמָּה {{ב|מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ|מקצה לקצה, הקוטר}} עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, &lt;small&gt;(וקוה)&lt;/small&gt; {{ב|וְקָו|ההיקף (השוה ל2πr - בערך פי 3 מהקוטר)}} שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.&lt;קטע סוף=ז כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כד}}
&lt;קטע התחלה=ז כד/&gt;{{ב|וּפְקָעִים|תבליטים של ניצני פרחים}} מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ, {{ב|עֶשֶׂר בָּאַמָּה|עשרה תבליטים בכל אמה}} מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב, שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים {{ב|יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ|נעשו באותה יציקה עם כל הים (לא הוכנו בנפרד והודבקו)}}.&lt;קטע סוף=ז כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כה}}
&lt;קטע התחלה=ז כה/&gt;עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר, שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה, וְכָל אֲחֹרֵיהֶם {{ב|בָּיְתָה|לכיוון מרכז הכיור}}.&lt;קטע סוף=ז כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כו}}
&lt;קטע התחלה=ז כו/&gt;{{ב|וְעָבְיוֹ|עובי הדופן של הים}} טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה {{ב|שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן|עלי פרח שושנה המתכופפים קצת לאחור מגביע הפרח}}, אַלְפַּיִם {{ב|בַּת|מידה של נוזלים, 3 סאים (ומכאן ש&quot;אַלְפַּיִם בַּת&quot; הם בערך 50,000 ליטר)}} יָכִיל.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ז כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כז}}
&lt;קטע התחלה=ז כז/&gt;וַיַּעַשׂ אֶת {{ב|הַמְּכֹנוֹת|עגלות, בסיס לכיורים על גלגלים}} עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת, אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת, וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ.&lt;קטע סוף=ז כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כח}}
&lt;קטע התחלה=ז כח/&gt;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה: {{ב|מִסְגְּרֹת|דפנות}} לָהֶם, {{ב|וּמִסְגְּרֹת|והמסגרות היו}} {{ב|בֵּין הַשְׁלַבִּים|מוקפים במוטות מתכת (מסגרת, שלד)}}.&lt;קטע סוף=ז כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כט}}
&lt;קטע התחלה=ז כט/&gt;וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת, {{ב|בָּקָר|צורות של שוורים}} וּכְרוּבִים, {{ב|וְעַל הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל|על השלבים היה כָן, בסיס}}, וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר {{ב|לֹיוֹת|קישוט מלווה}} {{ב|מַעֲשֵׂה מוֹרָד|קישוט שרידדו אותו, ריקעו}}.&lt;קטע סוף=ז כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ל}}
&lt;קטע התחלה=ז ל/&gt;וְאַרְבָּעָה {{ב|אוֹפַנֵּי|גלגלי}} נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת {{ב|וְסַרְנֵי|וצירי}} נְחֹשֶׁת, וְאַרְבָּעָה {{ב|פַעֲמֹתָיו|הצלעות של המכונה מבפנים}} {{ב|כְּתֵפֹת לָהֶם|היו להם בליטות מעל הגלגלים כדי לתפוס את הכיור}} מִתַּחַת לַכִּיֹּר, הַכְּתֵפֹת {{ב|יְצֻקוֹת|נוצרו ביציקה אחת עם כל הכלי}} {{ב|מֵעֵבֶר אִישׁ|מהצד החיצוני שלהן}} {{ב|לֹיוֹת|היו קישוטים מלווים}}.&lt;קטע סוף=ז ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לא}}
&lt;קטע התחלה=ז לא/&gt;{{ב|וּפִיהוּ|השפה של הכָן}} {{ב|מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת|פי הכותרת עלה מבפנים}} וָמַעְלָה {{ב|בָּאַמָּה|בגובה של אמה}}, {{ב|וּפִיהָ|והשפה של הכותרת}} עָגֹל {{ב|מַעֲשֵׂה כֵן|כמו עשייתו של הכָן}} {{ב|אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה|בגובה של אמה וחצי}}, וְגַם עַל פִּיהָ מִקְלָעוֹת, {{ב|וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם|אבל הדפנות היו}} מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת.&lt;קטע סוף=ז לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לב}}
&lt;קטע התחלה=ז לב/&gt;וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים {{ב|לְמִתַּחַת|שמתחת}} לַמִּסְגְּרוֹת {{ב|וִידוֹת הָאוֹפַנִּים|והחיבורים בין הציר לחישוק האופן}} {{ב|בַּמְּכוֹנָה|היו יצוקים ביחד, ומחוברים למכונה}}, {{ב|וְקוֹמַת|גובה, קוטר}} הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה.&lt;קטע סוף=ז לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לג}}
&lt;קטע התחלה=ז לג/&gt;וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה {{ב|אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה|הגלגלים במרכבת המלך}}, יְדוֹתָם {{ב|וְגַבֵּיהֶם|חגורת המתכת הפנימית}} {{ב|וְחִשֻּׁקֵיהֶם|חגורת המתכת החיצונית}} {{ב|וְחִשֻּׁרֵיהֶם|העיגול הפנימי}} הַכֹּל מוּצָק.&lt;קטע סוף=ז לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לד}}
&lt;קטע התחלה=ז לד/&gt;וְאַרְבַּע {{ב|כְּתֵפוֹת|ראה פסוק ל}} אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת, {{ב|מִן הַמְּכֹנָה|יצוקות יחד עם המכונה}} כְּתֵפֶיהָ.&lt;קטע סוף=ז לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לה}}
&lt;קטע התחלה=ז לה/&gt;וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה {{ב|חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה|זר בגובה חצי אמה}} עָגֹל סָבִיב, וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה {{ב|יְדֹתֶיהָ|ידיות שאוחזים בהם כשמסיעים את המכונה}} {{ב|וּמִסְגְּרֹתֶיהָ|ראה פסוק כח}} {{ב|מִמֶּנָּה|יהיו יצוקים יחד איתה}}.&lt;קטע סוף=ז לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לו}}
&lt;קטע התחלה=ז לו/&gt;{{ב|וַיְפַתַּח|גילף (חירם)}} עַל הַלֻּחֹת {{ב|יְדֹתֶיהָ|ועל הידיות}} וְעַל &lt;small&gt;(ומסגרתיה)&lt;/small&gt; מִסְגְּרֹתֶיהָ כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת, {{ב|כְּמַעַר אִישׁ|כפי השטח החלק והחשוף של כל לוח}} וְלֹיוֹת סָבִיב.&lt;קטע סוף=ז לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לז}}
&lt;קטע התחלה=ז לז/&gt;כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת, מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ז לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לח}}
&lt;קטע התחלה=ז לח/&gt;וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת, {{ב|אַרְבָּעִים בַּת|כ-1000 ליטר (קוּבּ מים)}} יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת.&lt;קטע סוף=ז לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לט}}
&lt;קטע התחלה=ז לט/&gt;וַיִּתֵּן אֶת הַמְּכֹנוֹת, חָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין, וְחָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאֶת הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת {{ב|הַיְמָנִית|הדרומית}} {{ב|קֵדְמָה|מזרחה}} {{ב|מִמּוּל נֶגֶב|משוך מעט צפונה, כך שהיה מול הצד הדרומי}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ז לט/&gt;

{{כותרת1|סיכום מלאכתו של חירום, יתר כלי המקדש, וכלים שונים ואחסונם במחסן}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מ}}
&lt;קטע התחלה=ז מ/&gt;וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת {{ב|הַכִּיֹּרוֹת|סירים להוצאת דשן המזבח}} וְאֶת {{ב|הַיָּעִים|כלים לגריפת הדשן}} וְאֶת {{ב|הַמִּזְרָקוֹת|כלים לזריקת הדם}}. וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בֵּית|לבית}} יְהוָה.&lt;קטע סוף=ז מ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מא}}
&lt;קטע התחלה=ז מא/&gt;עַמֻּדִים - שְׁנַיִם, וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים - שְׁתָּיִם, וְהַשְּׂבָכוֹת - שְׁתַּיִם, לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ז מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מב}}
&lt;קטע התחלה=ז מב/&gt;וְאֶת הָרִמֹּנִים - אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת, שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ז מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מג}}
&lt;קטע התחלה=ז מג/&gt;וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר, וְאֶת הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל הַמְּכֹנוֹת.&lt;קטע סוף=ז מג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מד}}
&lt;קטע התחלה=ז מד/&gt;וְאֶת הַיָּם הָאֶחָד, וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ז מד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מה}}
&lt;קטע התחלה=ז מה/&gt;וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים &lt;small&gt;(האהל)&lt;/small&gt; הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה, נְחֹשֶׁת {{ב|מְמֹרָט|ממורקת, מבריקה}}.&lt;קטע סוף=ז מה/&gt;
{{איור|Yarden 0182.JPG|250|כיכר הירדן - המישור בו מתחתר נהר הירדן}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מו}}
&lt;קטע התחלה=ז מו/&gt;בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ {{ב|בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה|באדמה עבה, בטיט}}, בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן.&lt;קטע סוף=ז מו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מז}}
&lt;קטע התחלה=ז מז/&gt;{{ב|וַיַּנַּח|הניח במחסן המקדש}} שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים, {{ב|מֵרֹב מְאֹד מְאֹד|ובגלל שהם היו רבים וגדולים מאוד}}, {{ב|לֹא נֶחְקַר|לא היה אפשר להעריך את}} מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת.&lt;קטע סוף=ז מז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מח}}
&lt;קטע התחלה=ז מח/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה: אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב, וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים - זָהָב.&lt;קטע סוף=ז מח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מט}}
&lt;קטע התחלה=ז מט/&gt;וְאֶת {{ב|הַמְּנֹרוֹת|בנוסף על מנורת המקדש}}, חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול, לִפְנֵי הַדְּבִיר - זָהָב סָגוּר. {{ב|וְהַפֶּרַח|הפרחים שקישטו את המנורה}} וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם - זָהָב.&lt;קטע סוף=ז מט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|נ}}
&lt;קטע התחלה=ז נ/&gt;{{ב|וְהַסִּפּוֹת|קערות לנסכים}} {{ב|וְהַמְזַמְּרוֹת|מעין מספריים שמסדרים איתם את הפתילות במנורה}} וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת - זָהָב סָגוּר, {{ב|וְהַפֹּתוֹת|כוסות קטנות בהם מונחים צירי הדלת}} לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי {{ב|לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים|המוליכות מההיכל לקודש הקודשים}} {{ב|לְדַלְתֵי הַבַּיִת|וכן לדלתות המוליכות מהאולם}} לַהֵיכָל - זָהָב.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ז נ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|נא}}
&lt;קטע התחלה=ז נא/&gt;וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בֵּית|לבית}} יְהוָה. וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת {{ב|קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו|שנשאר מהחומרים שהקדיש דוד לבניית המקדש}}, אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ז נא/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ז/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ז}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ו|ז|ח|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
*  פסוקים א-יב מפסיקים את תיאור בניית המקדש לטובת תיאור ארמון המלך ונספחיו. נראה שיש כאן ביקורת על סדר העדיפויות של שלמה, ובפרט שמודגש שבניית המקדש ארכה 7 שנים בעוד &quot;וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה&quot; וכן שאורכו ורוחבו של בית יער הלבנון גדולים מאלו של המקדש. יש לשים לב גם לביטוי &quot;אבנים יקרות&quot; החוזר כאן 3 פעמים. ראו גם &quot;עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית ה'&quot; בתחילת [[ביאור:מלכים א ג|פרק ג]] והערת שוליים שם. על הקירבה בין הארמון לבית המקדש ניתן למצא ביקורת בנבואת יחזקאל ([[ביאור:יחזקאל מג#ח|מג, ז-ח]]) בכך שלעתיד לבא הם לא יהיו סמוכים: &quot;אֶת מְקוֹם כִּסְאִי ... וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי, הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם ... בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם&quot;.
* &quot;{{ב|וּמִמַּסָּד|כל האבנים שעשו מהן את הקיר, החל מהאבנים בבסיס הקיר (מלשון יסוד)}} עַד {{ב|הַטְּפָחוֹת|האבנים הסמוכות לתקרה}}&quot; (פסוק ט) - הפסוק הפך לביטוי, ומשלב שמות של שני יישובים סמוכים (ודוקא מסד יותר גבוה) ושני בנקים. (להרחבה: לירון מרוז, [https://www.929.org.il/page/294/post/8005 אתר 929])
* &quot;וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו, אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים, נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה' &quot;  (פסוק נא) - בדברי הימים מוזכרת תרומתו הרבה של דוד (ר' [[דברי הימים א יח ח]], [[ביאור:דברי הימים א כב|פרק כב במלואו]] ו[[ביאור:דברי הימים א כח|סוף פרק כח]]) ונראה שספר מלכים בכוונה ממעט בכך. נראה שהדבר תלוי בסיבה לכך שהמקדש לא נבנה בימי דוד: אם הסיבה היא אישית - ידי דוד מלאות דם - הרי שדוד יכול להכין חומרים לבניית המקדש, ובלבד שהמקדש לא ייקרא על שמו. ספר שמואל וספר מלכים לעומת זאת,  מדגישים את בעיית העיתוי - יש לייצב את הממלכה לפני תחילת פרוייקט הבנייה - הרי שיש להצניע את העובדה שדוד החל כבר בחייו להכין חומרים וכלים למקדש.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חירם ממטה נפתלי}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=יכין ובועז}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ים הנחושת}}
* תיאור כלי הנחושת מפורט מאוד, אף יותר מאשר תיאור כלי הזהב. [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/neviim/sefer-yechezkel/%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%90-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91 הרב בזק] מנתח את הזיקה המבנית שבין מראה המרכבה ביחזקאל לכלי הנחושת המתוארים כאן, וטוען כי כלים אלו שימשו כביטוי סמלי לנוכחות השכינה בחצר המקדש ולמוכנותה לצאת לגלות, במידת הצורך.</text>
      <sha1>h0z1cc1oal8fsixku0lx2us9pvw5tqp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004223</id>
      <parentid>3004221</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:22:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה לביאור</comment>
      <origin>3004223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31053" sha1="7xroa7eqnc039933qz8sdvwwuvsa0v6" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ז|a09a07}}
&lt;קטע התחלה=פרק ז/&gt;
{{כותרת1|ארמון שלמה, בית יער הלבנון, אולם המשפט ובית בת פרעה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|א}}
&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ.&lt;קטע סוף=ז א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ב}}
&lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;וַיִּבֶן אֶת בֵּית {{ב|יַעַר הַלְּבָנוֹן|שעשוי מעצים מיער הלבנון, ומדובר כנראה במבנה שהיה חלק מארמון שלמה|בית יער הלבנון - מהו?}}: מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ, עַל אַרְבָּעָה {{ב|טוּרֵי|שורות של}} עַמּוּדֵי אֲרָזִים {{ב|וּכְרֻתוֹת|לוחות עץ שציפו את הקורות (או: ענפים כרותים של עץ ארז, כולל עליהם המחטניים, לתת תחושה לנמצא בבית כאילו הוא ביער של עצי ארז - ע&quot;פ נ' הראובני)}} אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ז ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ג}}
&lt;קטע התחלה=ז ג/&gt;{{ב|וְסָפֻן|כוסה בלוחות עץ}} בָּאֶרֶז {{ב|מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת|את החדרים שהיו מעל העמודים}} אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים {{ב|אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה|זה מספר לוחות העץ}}, חֲמִשָּׁה עָשָׂר {{ב|1=הַטּוּר|2=ארבעת טורי העמודים שהוזכרו בפסוק הקודם חילקו את הבית לשלושה חלקים. כל אחד מהם קורה ב-15 לוחות (3X15=45)}}.&lt;קטע סוף=ז ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ד}}
&lt;קטע התחלה=ז ד/&gt;{{ב|וּשְׁקֻפִים|חלונות פתוחים}} שְׁלֹשָׁה טוּרִים, {{ב|וּמֶחֱזָה|כל חלון היה מכוון}} {{ב|אֶל מֶחֱזָה|אל מול החלונות שבקירות האחרים}} {{ב|שָׁלֹשׁ פְּעָמִים|כך בשלושה מהקירות המקיפים את הבית}}.&lt;קטע סוף=ז ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ה}}
&lt;קטע התחלה=ז ה/&gt;וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת {{ב|רְבֻעִים|הייתה להם צורה מלבנית}} {{ב|שָׁקֶף|וחלון ליד הדלת לראות דרכו את מי שמבקש להיכנס}}, {{ב|וּמוּל|וגם החלונות הקטנים שליד הדלתות (כמו החלונות בפסוק הקודם) היו}} מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.&lt;קטע סוף=ז ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ו}}
&lt;קטע התחלה=ז ו/&gt;וְאֵת {{ב|אוּלָם הָעַמּוּדִים|מבואה לבית יער הלבנון}} עָשָׂה - חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ, {{ב|וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם|והאולם היה ממזרח לבית יער הלבנון}}, {{ב|וְעַמֻּדִים|ושני עמודים גדולים לקישוט (בדומה לשני עמודי המקדש, להלן פסוק טו)}} {{ב|וְעָב|וקורת עץ גדולה מחברת ביניהם}} {{ב|עַל פְּנֵיהֶם|ממזרח לאולם ולבית}}.&lt;קטע סוף=ז ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ז}}
&lt;קטע התחלה=ז ז/&gt;וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם, {{ב|אֻלָם הַמִּשְׁפָּט|המכונה גם &quot;אולם המשפט&quot;}}, עָשָׂה, וְסָפוּן בָּאֶרֶז {{ב|מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע|מקיר לקיר (ציפוי לוחות הארז היה על הרצפה, כעין פרקט)}}.&lt;קטע סוף=ז ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ח}}
&lt;קטע התחלה=ז ח/&gt;וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר {{ב|יֵשֶׁב|היה גר (אוכל וישן)}} שָׁם, {{ב|חָצֵר הָאַחֶרֶת|היה מוקף בחצר שאיננה החצר הגדולה שבפסוק יב}}, {{ב|מִבֵּית לָאוּלָם|החצר הזאת הייתה מבפנים לאולם העמודים ואולם הכסא}}, {{ב|כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה|ביתו של שלמה נבנה באותו סגנון של אולם העמודים}}. וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ז ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ט}}
&lt;קטע התחלה=ז ט/&gt;כָּל {{ב|אֵלֶּה|המבנים שתוארו לעיל היו עשויים}} אֲבָנִים {{ב|יְקָרֹת|כבדות}} {{ב|כְּמִדֹּת גָּזִית|במידה המקובלת לאבן מסותתת}} {{ב|מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה|שניסרו אותן במסור}} מִבַּיִת וּמִחוּץ, {{ב|וּמִמַּסָּד|כל האבנים שעשו מהן את הקיר, החל מהאבנים בבסיס הקיר (מלשון יסוד)}} עַד {{ב|הַטְּפָחוֹת|האבנים הסמוכות לתקרה}}, {{ב|וּמִחוּץ|כולל הקירות שמחוץ לבית}} עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה.&lt;קטע סוף=ז ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|י}}
&lt;קטע התחלה=ז י/&gt;{{ב|וּמְיֻסָּד|וכל המבנים עמדו על בסיס של}} אֲבָנִים יְקָרוֹת, אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת.&lt;קטע סוף=ז י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יא}}
&lt;קטע התחלה=ז יא/&gt;{{ב|וּמִלְמַעְלָה|ועל אבני הבסיס}} אֲבָנִים יְקָרוֹת {{ב|כְּמִדּוֹת גָּזִית|במידה המקובלת לאבן מסותתת}}, וָאָרֶז.&lt;קטע סוף=ז יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יב}}
&lt;קטע התחלה=ז יב/&gt;וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב, שְׁלֹשָׁה {{ב|טוּרִים|נדבכים (כמו [[ביאור:מלכים א ו#לו|לעיל ו, לו]])}} גָּזִית, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים, {{ב|וְלַחֲצַר|וכך בנו גם את חצר}} בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ז יב/&gt;

{{כותרת1|עמודי בית המקדש, יכין ובועז}}
{{איור|Jerusalem temple4.jpg|250|הדמיית תלת-מימד של המקדש. העמודים במרכז התמונה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יג}}
&lt;קטע התחלה=ז יג/&gt;וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|וַיִּקַּח|ביקש שישלחו אליו}} אֶת {{ב|חִירָם|אומן (ששמו כשם [[מלכים א ה טו|המלך]])}} מִצֹּר.&lt;קטע סוף=ז יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יד}}
&lt;קטע התחלה=ז יד/&gt;בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא, מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו {{ב|אִישׁ צֹרִי|היה (לפני שנפטר) תושב העיר צור (ואולי לכן כינה את בנו בשם 'חירם', כשם מלך צור). כנראה היה נוכרי, אך יש מפרשים שהיה יהודי ובכל זאת גר בצור}}, חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת. וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת. וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ.&lt;קטע סוף=ז יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|טו}}
&lt;קטע התחלה=ז טו/&gt;וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, {{ב|וְחוּט|סרט מדידה (לחישוב ההיקף)}} שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה {{ב|יָסֹב|יקיף (ההיקף היה 12 אמות, כלומר הקוטר היה בערך 4 אמות)}} אֶת הָעַמּוּד {{ב|הַשֵּׁנִי|וכן את הראשון (כל מה שנאמר לגבי אחד העמודים נכון גם לגבי השני)}}.&lt;קטע סוף=ז טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|טז}}
&lt;קטע התחלה=ז טז/&gt;וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים {{ב|מֻצַק|יצוקות}} נְחֹשֶׁת - חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.&lt;קטע סוף=ז טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יז}}
&lt;קטע התחלה=ז יז/&gt;{{ב|שְׂבָכִים|עלי כותרת שקישטו את הכותרת}} מַעֲשֵׂה {{ב|שְׂבָכָה|מקלעת, סריגה}} {{ב|גְּדִלִים|חוטים}} {{ב|מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת|קלועים לשרשרת}} לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים - שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.&lt;קטע סוף=ז יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יח}}
&lt;קטע התחלה=ז יח/&gt;{{ב|וַיַּעַשׂ|סיים את הכנתם (על ידי הקישוטים)}} אֶת הָעַמּוּדִים, וּשְׁנֵי {{ב|טוּרִים|שורות של רימונים (על פי [[דברי הימים ב ד יג]])}} סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ {{ב|הָרִמֹּנִים|העמודים (שאותם מקשטים הרימונים)}}, וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.&lt;קטע סוף=ז יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|יט}}
&lt;קטע התחלה=ז יט/&gt;וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים {{ב|מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן|צורה של שושנה}} {{ב|בָּאוּלָם|כמו הפרחים שגולפו בקירות האולם}}, {{ב|אַרְבַּע אַמּוֹת|כל זאת בארבע האמות התחתונות של הכותרות}}.&lt;קטע סוף=ז יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כ}}
&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים {{ב|גַּם מִמַּעַל|באמה העליונה}} {{ב|מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן|ממול אמצע הכותרת}} אֲשֶׁר לְעֵבֶר &lt;small&gt;(שבכה)&lt;/small&gt; הַשְּׂבָכָה, וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם {{ב|טֻרִים|מסודרים בשני טורים}} סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת {{ב|הַשֵּׁנִית|של העמוד השני (וגם של הראשון)}}.&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כא}}
&lt;קטע התחלה=ז כא/&gt;וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים {{ב|לְאֻלָם הַהֵיכָל|למזרח האולם, שממנו נכנסים להיכל}}, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד {{ב|הַיְמָנִי|[[ביאור:ארבע רוחות השמים בתנ&quot;ך#דרום|הדרומי]]}} וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ {{ב|יָכִין|מלשון הכנה, שיכון הבית לעולם}}, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ {{ב|בֹּעַז|בו עוז, יתן ה' בבית זה גבורה וקיום}}.&lt;קטע סוף=ז כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כב}}
&lt;קטע התחלה=ז כב/&gt;וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן, וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ז כב/&gt;

{{כותרת1|ים של שלמה, המכונות, והכיורים שעליהם}}
{{איור|Holman_Molten_Sea.jpg|250|ים של שלמה, [[W:ים הנחושת|ים הנחושת]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כג}}
&lt;קטע התחלה=ז כג/&gt;וַיַּעַשׂ אֶת {{ב|הַיָּם|כיור גדול}} מוּצָק, עֶשֶׂר בָּאַמָּה {{ב|מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ|מקצה לקצה, הקוטר}} עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, &lt;small&gt;(וקוה)&lt;/small&gt; {{ב|וְקָו|ההיקף (השווה ל2πr - בערך פי 3 מהקוטר)}} שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.&lt;קטע סוף=ז כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כד}}
&lt;קטע התחלה=ז כד/&gt;{{ב|וּפְקָעִים|תבליטים של ניצני פרחים}} מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ, {{ב|עֶשֶׂר בָּאַמָּה|עשרה תבליטים בכל אמה}} מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב, שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים {{ב|יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ|נעשו באותה יציקה עם כל הים (לא הוכנו בנפרד והודבקו)}}.&lt;קטע סוף=ז כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כה}}
&lt;קטע התחלה=ז כה/&gt;עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר, שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה, וְכָל אֲחֹרֵיהֶם {{ב|בָּיְתָה|לכיוון מרכז הכיור}}.&lt;קטע סוף=ז כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כו}}
&lt;קטע התחלה=ז כו/&gt;{{ב|וְעָבְיוֹ|עובי הדופן של הים}} טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה {{ב|שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן|עלי פרח שושנה המתכופפים קצת לאחור מגביע הפרח}}, אַלְפַּיִם {{ב|בַּת|מידה של נוזלים, 3 סאים (ומכאן ש&quot;אַלְפַּיִם בַּת&quot; הם בערך 50,000 ליטר)}} יָכִיל.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ז כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כז}}
&lt;קטע התחלה=ז כז/&gt;וַיַּעַשׂ אֶת {{ב|הַמְּכֹנוֹת|עגלות, בסיס לכיורים על גלגלים}} עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת, אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת, וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ.&lt;קטע סוף=ז כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כח}}
&lt;קטע התחלה=ז כח/&gt;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה: {{ב|מִסְגְּרֹת|דפנות}} לָהֶם, {{ב|וּמִסְגְּרֹת|והמסגרות היו}} {{ב|בֵּין הַשְׁלַבִּים|מוקפות במוטות מתכת (מסגרת, שלד)}}.&lt;קטע סוף=ז כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|כט}}
&lt;קטע התחלה=ז כט/&gt;וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת, {{ב|בָּקָר|צורות של שוורים}} וּכְרוּבִים, {{ב|וְעַל הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל|על השלבים היה כָן, בסיס}}, וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר {{ב|לֹיוֹת|קישוט מלווה}} {{ב|מַעֲשֵׂה מוֹרָד|קישוט שרידדו אותו, ריקעו}}.&lt;קטע סוף=ז כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|ל}}
&lt;קטע התחלה=ז ל/&gt;וְאַרְבָּעָה {{ב|אוֹפַנֵּי|גלגלי}} נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת {{ב|וְסַרְנֵי|וצירי}} נְחֹשֶׁת, וְאַרְבָּעָה {{ב|פַעֲמֹתָיו|הצלעות של המכונה מבפנים}} {{ב|כְּתֵפֹת לָהֶם|היו להם בליטות מעל הגלגלים כדי לתפוס את הכיור}} מִתַּחַת לַכִּיֹּר, הַכְּתֵפֹת {{ב|יְצֻקוֹת|נוצרו ביציקה אחת עם כל הכלי}} {{ב|מֵעֵבֶר אִישׁ|מהצד החיצוני שלהן}} {{ב|לֹיוֹת|היו קישוטים מלווים}}.&lt;קטע סוף=ז ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לא}}
&lt;קטע התחלה=ז לא/&gt;{{ב|וּפִיהוּ|השפה של הכָן}} {{ב|מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת|פי הכותרת עלה מבפנים}} וָמַעְלָה {{ב|בָּאַמָּה|בגובה של אמה}}, {{ב|וּפִיהָ|והשפה של הכותרת}} עָגֹל {{ב|מַעֲשֵׂה כֵן|כמו עשייתו של הכָן}} {{ב|אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה|בגובה של אמה וחצי}}, וְגַם עַל פִּיהָ מִקְלָעוֹת, {{ב|וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם|אבל הדפנות היו}} מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת.&lt;קטע סוף=ז לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לב}}
&lt;קטע התחלה=ז לב/&gt;וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים {{ב|לְמִתַּחַת|שמתחת}} לַמִּסְגְּרוֹת {{ב|וִידוֹת הָאוֹפַנִּים|והחיבורים בין הציר לחישוק האופן}} {{ב|בַּמְּכוֹנָה|היו יצוקים ביחד, ומחוברים למכונה}}, {{ב|וְקוֹמַת|גובה, קוטר}} הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה.&lt;קטע סוף=ז לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לג}}
&lt;קטע התחלה=ז לג/&gt;וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה {{ב|אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה|הגלגלים במרכבת המלך}}, יְדוֹתָם {{ב|וְגַבֵּיהֶם|חגורת המתכת הפנימית}} {{ב|וְחִשֻּׁקֵיהֶם|חגורת המתכת החיצונית}} {{ב|וְחִשֻּׁרֵיהֶם|העיגול הפנימי}} הַכֹּל מוּצָק.&lt;קטע סוף=ז לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לד}}
&lt;קטע התחלה=ז לד/&gt;וְאַרְבַּע {{ב|כְּתֵפוֹת|ראה פסוק ל}} אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת, {{ב|מִן הַמְּכֹנָה|יצוקות יחד עם המכונה}} כְּתֵפֶיהָ.&lt;קטע סוף=ז לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לה}}
&lt;קטע התחלה=ז לה/&gt;וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה {{ב|חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה|זר בגובה חצי אמה}} עָגֹל סָבִיב, וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה {{ב|יְדֹתֶיהָ|ידיות שאוחזים בהן כשמסיעים את המכונה}} {{ב|וּמִסְגְּרֹתֶיהָ|ראה פסוק כח}} {{ב|מִמֶּנָּה|יהיו יצוקים יחד איתה}}.&lt;קטע סוף=ז לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לו}}
&lt;קטע התחלה=ז לו/&gt;{{ב|וַיְפַתַּח|גילף (חירם)}} עַל הַלֻּחֹת {{ב|יְדֹתֶיהָ|ועל הידיות}} וְעַל &lt;small&gt;(ומסגרתיה)&lt;/small&gt; מִסְגְּרֹתֶיהָ כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת, {{ב|כְּמַעַר אִישׁ|כפי השטח החלק והחשוף של כל לוח}} וְלֹיוֹת סָבִיב.&lt;קטע סוף=ז לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לז}}
&lt;קטע התחלה=ז לז/&gt;כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת, מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ז לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לח}}
&lt;קטע התחלה=ז לח/&gt;וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת, {{ב|אַרְבָּעִים בַּת|כ-1000 ליטר (קוּבּ מים)}} יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד, כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת.&lt;קטע סוף=ז לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|לט}}
&lt;קטע התחלה=ז לט/&gt;וַיִּתֵּן אֶת הַמְּכֹנוֹת, חָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין, וְחָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאֶת הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת {{ב|הַיְמָנִית|הדרומית}} {{ב|קֵדְמָה|מזרחה}} {{ב|מִמּוּל נֶגֶב|משוך מעט צפונה, כך שהיה מול הצד הדרומי}}.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ז לט/&gt;

{{כותרת1|סיכום מלאכתו של חירום, יתר כלי המקדש, וכלים שונים ואחסונם במחסן}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מ}}
&lt;קטע התחלה=ז מ/&gt;וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת {{ב|הַכִּיֹּרוֹת|סירים להוצאת דשן המזבח}} וְאֶת {{ב|הַיָּעִים|כלים לגריפת הדשן}} וְאֶת {{ב|הַמִּזְרָקוֹת|כלים לזריקת הדם}}. וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בֵּית|לבית}} יְהוָה.&lt;קטע סוף=ז מ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מא}}
&lt;קטע התחלה=ז מא/&gt;עַמֻּדִים - שְׁנַיִם, וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים - שְׁתָּיִם, וְהַשְּׂבָכוֹת - שְׁתַּיִם, לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ז מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מב}}
&lt;קטע התחלה=ז מב/&gt;וְאֶת הָרִמֹּנִים - אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת, שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים.&lt;קטע סוף=ז מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מג}}
&lt;קטע התחלה=ז מג/&gt;וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר, וְאֶת הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל הַמְּכֹנוֹת.&lt;קטע סוף=ז מג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מד}}
&lt;קטע התחלה=ז מד/&gt;וְאֶת הַיָּם הָאֶחָד, וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחַת הַיָּם.&lt;קטע סוף=ז מד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מה}}
&lt;קטע התחלה=ז מה/&gt;וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים &lt;small&gt;(האהל)&lt;/small&gt; הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה, נְחֹשֶׁת {{ב|מְמֹרָט|ממורקת, מבריקה}}.&lt;קטע סוף=ז מה/&gt;
{{איור|Yarden 0182.JPG|250|כיכר הירדן - המישור בו מתחתר נהר הירדן}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מו}}
&lt;קטע התחלה=ז מו/&gt;בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ {{ב|בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה|באדמה עבה, בטיט}}, בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן.&lt;קטע סוף=ז מו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מז}}
&lt;קטע התחלה=ז מז/&gt;{{ב|וַיַּנַּח|הניח במחסן המקדש}} שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים, {{ב|מֵרֹב מְאֹד מְאֹד|ובגלל שהם היו רבים וגדולים מאוד}}, {{ב|לֹא נֶחְקַר|לא היה אפשר להעריך את}} מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת.&lt;קטע סוף=ז מז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מח}}
&lt;קטע התחלה=ז מח/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה: אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב, וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים - זָהָב.&lt;קטע סוף=ז מח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|מט}}
&lt;קטע התחלה=ז מט/&gt;וְאֶת {{ב|הַמְּנֹרוֹת|בנוסף על מנורת המקדש}}, חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול, לִפְנֵי הַדְּבִיר - זָהָב סָגוּר. {{ב|וְהַפֶּרַח|הפרחים שקישטו את המנורה}} וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם - זָהָב.&lt;קטע סוף=ז מט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|נ}}
&lt;קטע התחלה=ז נ/&gt;{{ב|וְהַסִּפּוֹת|קערות לנסכים}} {{ב|וְהַמְזַמְּרוֹת|מעין מספריים שמסדרים איתן את הפתילות במנורה}} וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת - זָהָב סָגוּר, {{ב|וְהַפֹּתוֹת|כוסות קטנות בהן מונחים צירי הדלת}} לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי {{ב|לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים|המוליכות מההיכל לקודש הקודשים}} {{ב|לְדַלְתֵי הַבַּיִת|וכן לדלתות המוליכות מהאולם}} לַהֵיכָל - זָהָב.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ז נ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ז|נא}}
&lt;קטע התחלה=ז נא/&gt;וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בֵּית|לבית}} יְהוָה. וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת {{ב|קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו|שנשאר מהחומרים שהקדיש דוד לבניית המקדש}}, אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ז נא/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ז/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ז}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ו|ז|ח|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות==
* פסוקים א-יב מפסיקים את תיאור בניית המקדש לטובת תיאור ארמון המלך ונספחיו. נראה שיש כאן ביקורת על סדר העדיפויות של שלמה, ובפרט שמודגש שבניית המקדש ארכה 7 שנים בעוד &quot;וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה&quot; וכן שאורכו ורוחבו של בית יער הלבנון גדולים מאלו של המקדש. יש לשים לב גם לביטוי &quot;אבנים יקרות&quot; החוזר כאן 3 פעמים. ראו גם &quot;עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית ה'&quot; בתחילת [[ביאור:מלכים א ג|פרק ג]] והערת שוליים שם. על הקירבה בין הארמון לבית המקדש ניתן למצוא ביקורת בנבואת יחזקאל ([[ביאור:יחזקאל מג#ח|מג, ז-ח]]) בכך שלעתיד לבא הם לא יהיו סמוכים: &quot;אֶת מְקוֹם כִּסְאִי ... וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי, הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם ... בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם&quot;.
* &quot;{{ב|וּמִמַּסָּד|כל האבנים שעשו מהן את הקיר, החל מהאבנים בבסיס הקיר (מלשון יסוד)}} עַד {{ב|הַטְּפָחוֹת|האבנים הסמוכות לתקרה}}&quot; (פסוק ט) - הפסוק הפך לביטוי, ומשלב שמות של שני יישובים סמוכים (ודוקא מסד יותר גבוה) ושני בנקים. (להרחבה: לירון מרוז, [https://www.929.org.il/page/294/post/8005 אתר 929])
* &quot;וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו, אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים, נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה' &quot;  (פסוק נא) - בדברי הימים מוזכרת תרומתו הרבה של דוד (ר' [[דברי הימים א יח ח]], [[ביאור:דברי הימים א כב|פרק כב במלואו]] ו[[ביאור:דברי הימים א כח|סוף פרק כח]]) ונראה שספר מלכים בכוונה ממעט בכך. נראה שהדבר תלוי בסיבה לכך שהמקדש לא נבנה בימי דוד: אם הסיבה היא אישית - ידי דוד מלאות דם - הרי שדוד יכול להכין חומרים לבניית המקדש, ובלבד שהמקדש לא ייקרא על שמו. ספר שמואל וספר מלכים לעומת זאת, מדגישים את בעיית העיתוי - יש לייצב את הממלכה לפני תחילת פרויקט הבנייה - הרי שיש להצניע את העובדה שדוד החל כבר בחייו להכין חומרים וכלים למקדש.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חירם ממטה נפתלי}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=יכין ובועז}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=ים הנחושת}}
* תיאור כלי הנחושת מפורט מאוד, אף יותר מאשר תיאור כלי הזהב. [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/neviim/sefer-yechezkel/%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%90-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91 הרב בזק] מנתח את הזיקה המבנית שבין מראה המרכבה ביחזקאל לכלי הנחושת המתוארים כאן, וטוען כי כלים אלו שימשו כביטוי סמלי לנוכחות השכינה בחצר המקדש ולמוכנותה לצאת לגלות, במידת הצורך.</text>
      <sha1>7xroa7eqnc039933qz8sdvwwuvsa0v6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60723</id>
    <revision>
      <id>3004201</id>
      <parentid>2977819</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:35:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>תוספת להערה</comment>
      <origin>3004201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15517" sha1="8yclce9h58azgufyws9fdd5est2ho4k" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ט|a09a09}}
&lt;קטע התחלה=פרק ט/&gt;
{{כותרת1|ה' נגלה לשלמה בירושלים, לאחר בניית המקדש}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|א}}
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה, וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל {{ב|חֵשֶׁק|הדברים שרצה}} שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ב}}
&lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;וַיֵּרָא יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית, כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן.&lt;קטע סוף=ט ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ג}}
&lt;קטע התחלה=ט ג/&gt;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: &quot;שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי, הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם, וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים.&lt;קטע סוף=ט ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ד}}
&lt;קטע התחלה=ט ד/&gt;וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ, בְּתָם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר, לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ, חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר.&lt;קטע סוף=ט ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ה}}
&lt;קטע התחלה=ט ה/&gt;וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר: 'לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל'.&lt;קטע סוף=ט ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ו}}
&lt;קטע התחלה=ט ו/&gt;אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם.&lt;קטע סוף=ט ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ז}}
&lt;קטע התחלה=ט ז/&gt;וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי, {{ב|וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה|שמם של ישראל ישמש בלעג כמשל שנון (כדוגמא למי שארע לו דבר נורא)}} בְּכָל הָעַמִּים.&lt;קטע סוף=ט ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ח}}
&lt;קטע התחלה=ט ח/&gt;וְהַבַּיִת הַזֶּה, {{ב|יִהְיֶה עֶלְיוֹן|שהלוואי ויהיה עליון, נשגב}}, כָּל עֹבֵר {{ב|עָלָיו|על ידו}} {{ב|יִשֹּׁם וְשָׁרָק|יתמה על חורבנו ויבטא זאת בשריקת בוז}}, וְאָמְרוּ: 'עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה'?&lt;קטע סוף=ט ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|ט}}
&lt;קטע התחלה=ט ט/&gt;וְאָמְרוּ: 'עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים, &lt;small&gt;(וישתחו)&lt;/small&gt; וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדֻם - עַל כֵּן הֵבִיא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת' &quot;.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט ט/&gt;

{{כותרת1|שלמה מוסר לחירם 20 ערים בגליל תמורת סיועו בחומרים למשכן}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|י}}
&lt;קטע התחלה=ט י/&gt;וַיְהִי {{ב|מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר|לאחר שעברו 20 שנה (13 - [[ביאור:מלכים א ו#לח|ו, לח]] ועוד 7 - [[ביאור:מלכים א ז#א|ז, א]]) שבהם}} בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים, אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ.&lt;קטע סוף=ט י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יא}}
&lt;קטע התחלה=ט יא/&gt;חִירָם מֶלֶךְ צֹר {{ב|נִשָּׂא|כיבד}} אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ. אָז {{ב|יִתֵּן|הציע}} הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.&lt;קטע סוף=ט יא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יב}}
&lt;קטע התחלה=ט יב/&gt;וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה, וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו.&lt;קטע סוף=ט יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יג}}
&lt;קטע התחלה=ט יג/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי&quot;?! וַיִּקְרָא לָהֶם '{{ב|אֶרֶץ כָּבוּל|אי רצון, ארץ שאינה עושה פירות}}' {{ב|עַד הַיּוֹם הַזֶּה|וכך נשאר שמם עד זמן כתיבת הספר}}.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יד}}
&lt;קטע התחלה=ט יד/&gt;{{ב|וַיִּשְׁלַח|חירם כנראה לא היה מרוצה מהערים שקיבל, שהרי הוא שלח לשלמה כמות גדולה מאוד של זהב (שהוזכרה בפסוק יא)}} חִירָם לַמֶּלֶךְ, מֵאָה וְעֶשְׂרִים {{ב|כִּכַּר|כל כיכר הוא בערך 30 קילו}} זָהָב.&lt;קטע סוף=ט יד/&gt;

{{כותרת1|פרוייקטי הבניה של שלמה ברחבי הארץ, על ידי עובדי המס}}
{{איור|Gezer-Stone-steles.jpg|250|הבמה ב[[W:תל גזר|תל גזר]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|טו}}
&lt;קטע התחלה=ט טו/&gt;וְזֶה דְבַר {{ב|הַמַּס|גיוס אנשים לעבודות}} אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת {{ב|הַמִּלּוֹא|השטח בין עיר דוד להר הבית שמילאו אותו בעפר}} וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר.&lt;קטע סוף=ט טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|טז}}
&lt;קטע התחלה=ט טז/&gt;פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת {{ב|גֶּזֶר|מסופר כרקע לפסוק הקודם: קודם פרעה כבש אותה ונתן אותה לאשת שלמה, ולאחר מכן שלמה בנה אותה}} וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ, וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג, וַיִּתְּנָהּ {{ב|שִׁלֻּחִים|נדוניה, מתנה שנותנים לבת הנישאת כאשר '''משלחים''' אותה לבית בעלה}} לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=ט טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יז}}
&lt;קטע התחלה=ט יז/&gt;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן.&lt;קטע סוף=ט יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יח}}
&lt;קטע התחלה=ט יח/&gt;וְאֶת {{ב|בַּעֲלָת|[[W:בעלת|בעלת]] - עיר הנזכרת ברשימת ערי שבט דן}} וְאֶת &lt;small&gt;(תמר)&lt;/small&gt; {{ב|תַּדְמֹר|[[W:תדמור|תדמור]] - עיר עתיקה, בסוריה של ימינו}} בַּמִּדְבָּר {{ב|בָּאָרֶץ|בארם צובא}}.&lt;קטע סוף=ט יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|יט}}
&lt;קטע התחלה=ט יט/&gt;וְאֵת כָּל {{ב|עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת|ערי מנהל ומחסנים לתבואה שהובאה כמס}} אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת עָרֵי {{ב|הָרֶכֶב|בהן חנו מרכבות המלחמה}} וְאֵת עָרֵי {{ב|הַפָּרָשִׁים|סוסי המלחמה}}, וְאֵת {{ב|חֵשֶׁק|הדברים שרצה}} שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.&lt;קטע סוף=ט יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כ}}
&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי, הַחִתִּי, הַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה -&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כא}}
&lt;קטע התחלה=ט כא/&gt;בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר {{ב|נֹתְרוּ|נשארו בחיים}} אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר {{ב|לֹא יָכְלוּ|בגלל בריתות שעשו איתם וכו'}} בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|לְהַחֲרִימָם|להשמידם}}, וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ט כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כב}}
&lt;קטע התחלה=ט כב/&gt;וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|לֹא נָתַן|לא שם אף אחד מהם}} שְׁלֹמֹה {{ב|עָבֶד|לעבוד בשבילו באופן קבוע (אלא רק לתקופות קצובות)}}, כִּי {{ב|הֵם|בני ישראל}} אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה {{ב|וַעֲבָדָיו|בעלי משרות בצבא}} וְשָׂרָיו {{ב|וְשָׁלִשָׁיו|קציניו}} וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ט כב/&gt;
{{איור|Phoenician ship.jpg|220|תגליף של ספינת סוחר פיניקית. ה[[W:פיניקים|פיניקים]] הם כנענים שישבו על חוף הלבנט ועירם הראשית היתה [[W:צור (לבנון)|צור]]}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כג}}
&lt;קטע התחלה=ט כג/&gt;{{ב|אֵלֶּה|שהוזכרו בסוף הפסוק הקודם}} {{ב|שָׂרֵי|הממונים על}} {{ב|הַנִּצָּבִים|המפקחים}} אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.&lt;קטע סוף=ט כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כד}}
&lt;קטע התחלה=ט כד/&gt;{{ב|אַךְ|ומיד כאשר}} בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה {{ב|מֵעִיר דָּוִד|מהמקום בו גרה בהתחלה, בחלק התחתון של ירושלים}} אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ - {{ב|אָז|באותה תקופה (המילוא הוכן כדי ליצור חיבור בין הארמונות שלו ושל בת פרעה לבין להר הבית, בו הוקם בית המקדש, והמזבח שיוזכר בפסוק הבא)}} בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא.&lt;קטע סוף=ט כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כה}}
&lt;קטע התחלה=ט כה/&gt;וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוָה, {{ב|וְהַקְטֵיר אִתּוֹ|והקטיר עליו, על מזבח הזהב}} אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה, {{ב|וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת|וכך השלים את צרכי בית המקדש}}.&lt;קטע סוף=ט כה/&gt;

{{כותרת1|שלמה וחירם שולחים אוניות להביא זהב מאופיר}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כו}}
&lt;קטע התחלה=ט כו/&gt;{{ב|וָאֳנִי|צי של אוניות}} עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר {{ב|אֶת|ליד}} אֵלוֹת, עַל שְׂפַת יַם סוּף, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.&lt;קטע סוף=ט כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כז}}
&lt;קטע התחלה=ט כז/&gt;וַיִּשְׁלַח חִירָם {{ב|בָּאֳנִי|באוניות (מהעיר צור עד חופי מרכז הארץ. משם עד ים סוף הגיעו ביבשה. לפי המקבילה בדברי הימים הועברו גם האוניות עצמן, ויתכן שפירקו אותן בנמל בים התיכון, והעבירו לים סוף על גבי גמלים וכיוצ&quot;ב)}} אֶת עֲבָדָיו, אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת, יֹדְעֵי הַיָּם, עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.&lt;קטע סוף=ט כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ט|כח}}
&lt;קטע התחלה=ט כח/&gt;וַיָּבֹאוּ {{ב|אוֹפִירָה|[[W:אופיר|לאופיר]] - ארץ עשירה בזהב שמיקומה לא ברור}} {{ב|וַיִּקְחוּ|קנו}} מִשָּׁם זָהָב, אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ט כח/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ט/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ט}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ח|ט|י|הצג תמיד=1}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות==
* ההתגלות בתחילת הפרק מוזכרת גם ב[[ביאור:דברי הימים ב ז|דברי הימים ב ז]], ויתר חלקי הפרק מופיעים [[ביאור:דברי הימים ב ח|בפרק ח]]

==ראו גם==
* לזיהוי &quot;המילוא&quot; - [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/studies-tanakh/core-studies-tanakh/shlomos-monarchy-jerusalem-v מאמר בנושא] מאת הרב יצחק לוי. הוא מעלה השערה שארמון בת פרעה הוקם על גבי המילוא, ולכן היה צריך לחכות שיסתיים פרוייקט מילוי המילוא ולאחר מכן לבנות את ביתה עליו. ניתן להעריך שתצורת ירושלים היתה כדלקמן: למטה תושבי העיר (עיר דוד), מעליהם מתחם המלכות (ארמונות שלמה ובת פרעה, אולם המשפט ובית יער הלבנון), ומעליהם בית המקדש. ראו גם [[ירמיהו כו, י]] ו[[מלכים ב יא, יט]]</text>
      <sha1>8yclce9h58azgufyws9fdd5est2ho4k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיר שלושה עשר העיקרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>90329</id>
    <redirect title="יגדל" />
    <revision>
      <id>3004204</id>
      <parentid>2996227</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:38:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2702" sha1="qsncpawldx1p7r8o3fftg5sm9pywjix" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;
{|
|-
| יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח||{{שמאל|נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ}}
|-
| אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ||{{שמאל|נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ}}
|-
| אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף||{{שמאל|לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ}}
|-
| קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא{{ש-רווח}}||{{שמאל|רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ}}
|-
| הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר||{{שמאל|יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ}}
|-
| שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ, אֶל||{{שמאל|אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ}}
|-
| לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה עוֹד||{{שמאל|נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ}}
|-
| תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל||{{שמאל|עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ}}
|-
| לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר||{{שמאל|דָּתוֹ, לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ}}
|-
| צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ||{{שמאל|מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמוּתוֹ}}
|-
| גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶסֶד כְּמִפְעָלוֹ||{{שמאל|נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ}}
|-
| יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִין מְשִׁיחֵנוּ||{{שמאל|לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ}}
|-
| מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ||{{שמאל|בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ}}&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;&lt;noinclude&gt;
|-
|{{הור|בנוסח עדות המזרח מוסיפים:}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|אֵלֶּה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לְעִקָּרִים||{{שמאל|הֵן הֵם יְסוֹד דָּת אֵל וְתוֹרָתוֹ}}
|-
|תּוֹרַת מֹשֶׁה אֱמֶת וּנְבוּאָתוֹ||{{שמאל|בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ}}&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;
|}&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:י&quot;ג עיקרים]]
[[קטגוריה:סידור כללי - קטעים מהסידור]]
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:שירת ימי הביניים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qsncpawldx1p7r8o3fftg5sm9pywjix</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004206</id>
      <parentid>3004204</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:40:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[יגדל]]</comment>
      <origin>3004206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27" sha1="1ul6bswlex9uu64a7esqab831qlystx" xml:space="preserve">#הפניה [[יגדל‏]]</text>
      <sha1>1ul6bswlex9uu64a7esqab831qlystx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יגדל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>90334</id>
    <revision>
      <id>3004205</id>
      <parentid>124866</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:39:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הסרת ההפניה לדף [[שיר שלושה עשר העיקרים]]</comment>
      <origin>3004205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2702" sha1="qsncpawldx1p7r8o3fftg5sm9pywjix" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;
{|
|-
| יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח||{{שמאל|נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ}}
|-
| אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ||{{שמאל|נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ}}
|-
| אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף||{{שמאל|לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ}}
|-
| קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא{{ש-רווח}}||{{שמאל|רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ}}
|-
| הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר||{{שמאל|יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ}}
|-
| שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ, אֶל||{{שמאל|אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ}}
|-
| לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה עוֹד||{{שמאל|נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ}}
|-
| תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל||{{שמאל|עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ}}
|-
| לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר||{{שמאל|דָּתוֹ, לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ}}
|-
| צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ||{{שמאל|מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמוּתוֹ}}
|-
| גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶסֶד כְּמִפְעָלוֹ||{{שמאל|נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ}}
|-
| יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִין מְשִׁיחֵנוּ||{{שמאל|לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ}}
|-
| מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ||{{שמאל|בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ}}&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;&lt;noinclude&gt;
|-
|{{הור|בנוסח עדות המזרח מוסיפים:}}&lt;/noinclude&gt;
|-
|אֵלֶּה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לְעִקָּרִים||{{שמאל|הֵן הֵם יְסוֹד דָּת אֵל וְתוֹרָתוֹ}}
|-
|תּוֹרַת מֹשֶׁה אֱמֶת וּנְבוּאָתוֹ||{{שמאל|בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ}}&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;
|}&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:י&quot;ג עיקרים]]
[[קטגוריה:סידור כללי - קטעים מהסידור]]
[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:שירת ימי הביניים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qsncpawldx1p7r8o3fftg5sm9pywjix</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבט יהודה בדוחק ובצער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>171286</id>
    <revision>
      <id>3004140</id>
      <parentid>2973142</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:56:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לא חלק מהפיוט</comment>
      <origin>3004140</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2150" sha1="2ymj3rvcve4gcakxh7oycvprz70fw9e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פתיחה ל[[אל מלך יושב על כיסא רחמים|אל מלך]], מתוך סדר הסליחות של בני עדות המזרח לחודש אלול ועשרת ימי תשובה.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמעיה חזק'''}}
{|
|-
|{{סי|שֵׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר{{רווח|3}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר.{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{רווח|3}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק.{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה{{רווח|3}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָ}}בָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{רווח|3}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר.{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{רווח|3}}||עוּרָה לָמָּה תִישַׁן.{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{רווח|3}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{רווח|3}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}&lt;includeonly&gt;
|-
|שַׁוְעָתֵנוּ תַעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.&lt;/includeonly&gt;
|}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2ymj3rvcve4gcakxh7oycvprz70fw9e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות טומאת מת כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>204127</id>
    <revision>
      <id>3004144</id>
      <parentid>300034</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T20:09:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shalomori123</username>
        <id>9336</id>
      </contributor>
      <origin>3004144</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7486" sha1="cpdlidhhgd3c40be9ske6qgggxi45l8" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר טהרה|הלכות טומאת מת|פרק עשרים|הלכות טומאת מת יט|הלכות טומאת מת כא|a120|10|56|20|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות טומאת מת כ א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;שלשה דברים מצילין באהל המת: 

צמיד פתיל ואהלין ובלועין הבלועין מצילין על הטהורים שלא יתטמאו ומונעין הטומאה שלא תצא ותטמא אבל צמיד פתיל ואהלין מצילין על הטהורים שלא יתטמאו ואינן מונעין את הטומאה שלא תצא ותטמא את אחרים כיצד בית טמא שיש בו כלי מוקף צמיד פתיל כל שבתוך הכלי טהורים וכן אם היה שם אהל בתוך הבית כל הכלים שבתוך האהל טהורין אבל אם היה כזית מן המת נתון בכלים ומוקף עליו בצמיד פתיל והכניסו לבית הבית טמא וכן אהל בתוך אהל וכזית מן המת באהל הפנימי כל הכלים שבאהל החיצון טמאים.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות טומאת מת כ ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;אבל הבלועין מצילין על הטהורים ומונעין את הטומאה כיצד כלב שאכל בשר המת ונכנס לבית הבית טהור בלע טבעת אפילו אדם שבלע טבעת ונכנס לאהל המת אף על פי שנטמא טומאת שבעה הטבעת טהורה וכן כל הבלועין בחיה ובהמה ובעופות ובדגים מצילין כל זמן שהן חיין ואם מתו ובשר המת בתוך מעיהן או הכלים הרי הן כמו שאינו בלוע.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות טומאת מת כ ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;נשחט רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה אף ע&quot;פ שעדיין הן מפרכסין הרי הן כמתים ואינן מצילין על הכלים הבלועים ולא מונעין את הטומאה שבתוך מעיהן שלא תטמא.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות טומאת מת כ ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;וכמה תשהא הטומאה במעיהן ותהיה מטמאה כשימותו בכלב שלשה ימים מעת לעת ובשאר חיה ובהמה ועופות ודגים יום אחד מעת לעת בד&quot;א כשנשאר בשר המת בתוך מעיהן אבל זאב שבלע תינוק והקיאו דרך בית הרעי הבשר טהור והעצמות בטומאתן.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות טומאת מת כ ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;אין הבלועין נצלין אלא בבטן נפש החיה כמו שביארנו אבל הבלועין בגוף הכלים והאבנים אינן נצלין כיצד כוש שנבלעה בו הצנור של מתכת ומלמד שנבלע בו הדרבן ולבינה שהיתה טבעת מובלעת בתוכה ונכנסו לאהל המת נטמאו אע&quot;פ שאין נראין והרי הן מחופין שאין הבלועין בכלים מצילין אלא בצמיד פתיל וכן מחט או טבעת שהיו מובלעין בטפילת התנור ונטמא התנור באהל המת או שנפל שרץ לאוירו נטמאו הכלים שבתוך הטפילה ואם היה התנור טהור צמיד פתיל הואיל והתנור טהור אף הכלים המובלעין בטיט שעל גביו טהורים וכן חבית המוקפת צמיד פתיל והיתה מחט או טבעת במגופת החבית מצדה הרי אלו טמאין ואין מצילין באהל המת היו במגופת החבית כנגד פיה אם היו נראין לתוך החבית ואינן יוצאין לאוירה טהורין ואם יצאו לאוירה טמאין שאין כלי חרש המוקף צמיד פתיל מציל על הכלים שבתוכו כמו שיתבאר ואם יש תחתיהן כקליפת השום אף על פי שהן שוקעין לתוך אוירה הרי אלו טהורין.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות טומאת מת כ ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;כל הבלועין בקרקעיתו של בית הרי הן טמאין ואין נצלין שקרקע האהל כמוהו עד התהום משא&quot;כ בכותליו כמו שיתבאר כיצד הטומאה בבית וכלים הטמונים בקרקעיתו אפילו תחת מאה אמה טמאים אם יש במקומן טפח על טפח טהורין שהרי הן תחת אהל אחד למה זה דומה לעלייה שע&quot;ג הבית וטומאה בעלייה שהבית טהור וכן אם חלק הבית במחיצה מכלפי ארצו והיתה הטומאה בין המחיצה והארץ כלים שבבית למעלה מן המחיצה טמאין שאין האהלים מונעין הטומאה כמו שביארנו היתה הטומאה למעלה מן המחיצה כלים שבין המחיצה והארץ טהורין שהאהל מציל ואם אין בין המחיצה והארץ גובה טפח הרי הן כטמונים בקרקע הבית וטמאים.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות טומאת מת כ ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;ביב שהוא קמור תחת הבית ויש בו פותח טפח ויש בפתחו שהוא חוץ לבית פותח טפח והיתה טומאה בתוכו הבית טהור היתה טומאה בבית מה שבתוכו טהור היה בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח והיתה טומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שאין דרכה של טומאה להכנס אין בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא כאילו היא בתוך הבית טומאה בבית מה שבתוכו טמא מפני שהן ככלים הטמונים בקרקע וקרקע הבית כמוהו עד התהום.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות טומאת מת כ ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;שתי חביות וכחצי זית בכל אחד ומוקפות צמיד פתיל ומונחות בתוך הבית הן טהורות שאין חצי שיעור מטמא והבית טמא שהרי יש בבית כזית ואין צמיד פתיל לטומאה ואינן מיטמאות מחמת הבית שהרי הן מוקפות צמיד פתיל נפתחה אחת מהן היא והבית טמאין וחבירתה טהורה וכן שני חדרים שהן פתוחים זה לזה ולבית וכחצי זית בפנימי או באמצעי וכחצי זית בחיצון החיצון טמא והפנימי והאמצעי טהורין כחצי זית בפנימי וכחצי זית באמצעי הפנימי טהור והאמצעי והחיצון טמאים שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה להכנס.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|טהרה|הלכות טומאת מת|פרק עשרים|הלכות טומאת מת יט|הלכות טומאת מת כא|a120|10|56|20}}</text>
      <sha1>cpdlidhhgd3c40be9ske6qgggxi45l8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית א/רכיבים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>235905</id>
    <revision>
      <id>3004163</id>
      <parentid>401702</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:56:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>העשרה במידע נוסף מתוך האתר OSHB</comment>
      <origin>3004163</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52420" sha1="qjkxke193jawreavzpcwjvi725f98ac" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{כותרת עליונה לפרק תנך|בראשית|א|רכיבים}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=פרק א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{דקדוק|מילה=בְּ/רֵאשִׁ֖ית|יסוד=b/7225|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HR/Ncfsa|קוד=01xeN}} {{דקדוק|מילה=בָּרָ֣א|יסוד=1254 a|מבנה=|מורפולוגיה=HVqp3ms|קוד=01Nvk}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֑ים|יסוד=430|מבנה=1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01TyA}} {{דקדוק|מילה=אֵ֥ת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01vuQ}} {{דקדוק|מילה=הַ/שָּׁמַ֖יִם|יסוד=d/8064|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01TSc}} {{דקדוק|מילה=וְ/אֵ֥ת|יסוד=c/853|מבנה=|מורפולוגיה=HC/To|קוד=01k5P}} {{דקדוק|מילה=הָ/אָֽרֶץ|יסוד=d/776|מבנה=0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01nPh}}׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{דקדוק|מילה=וְ/הָ/אָ֗רֶץ|יסוד=c/d/776|מבנה=1.1.1|מורפולוגיה=HC/Td/Ncbsa|קוד=01LN3}} {{דקדוק|מילה=הָיְתָ֥ה|יסוד=1961|מבנה=|מורפולוגיה=HVqp3fs|קוד=01Qzf}} {{דקדוק|מילה=תֹ֨הוּ֙|יסוד=8414|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01aPd}} {{דקדוק|מילה=וָ/בֹ֔הוּ|יסוד=c/922|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HC/Ncmsa|קוד=01eYX}} {{דקדוק|מילה=וְ/חֹ֖שֶׁךְ|יסוד=c/2822|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HC/Ncmsa|קוד=01C5U}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01qNN}}־{{דקדוק|מילה=פְּנֵ֣י|יסוד=6440|מבנה=|מורפולוגיה=HNcbpc|קוד=01EVS}} {{דקדוק|מילה=תְה֑וֹם|יסוד=8415|מבנה=1|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01PB6}} {{דקדוק|מילה=וְ/ר֣וּחַ|יסוד=c/7307|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Ncbsc|קוד=0137c}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֔ים|יסוד=430|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01x9c}} {{דקדוק|מילה=מְרַחֶ֖פֶת|יסוד=7363 b|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HVprfsa|קוד=01yNB}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=0129t}}־{{דקדוק|מילה=פְּנֵ֥י|יסוד=6440|מבנה=|מורפולוגיה=HNcbpc|קוד=01KZG}} {{דקדוק|מילה=הַ/מָּֽיִם|יסוד=d/4325|מבנה=0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01TZE}}׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֥אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01thY}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֖ים|יסוד=430|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01JM7}} {{דקדוק|מילה=יְהִ֣י|יסוד=1961|מבנה=|מורפולוגיה=HVqj3ms|קוד=01fpo}} {{דקדוק|מילה=א֑וֹר|יסוד=216|מבנה=1|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01W26}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01yw4}}־{{דקדוק|מילה=אֽוֹר|יסוד=216|מבנה=0|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01jbg}}׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֧רְא|יסוד=c/7200|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01USR}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֛ים|יסוד=430|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01v6U}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=015SS}}־{{דקדוק|מילה=הָ/א֖וֹר|יסוד=d/216|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01GzE}} {{דקדוק|מילה=כִּי|יסוד=3588 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC|קוד=01qCU}}־{{דקדוק|מילה=ט֑וֹב|יסוד=2896 a|מבנה=1|מורפולוגיה=HAamsa|קוד=01g2y}} {{דקדוק|מילה=וַ/יַּבְדֵּ֣ל|יסוד=c/914|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vhw3ms|קוד=01jQb}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֔ים|יסוד=430|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01794}} {{דקדוק|מילה=בֵּ֥ין|יסוד=996|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01CsU}} {{דקדוק|מילה=הָ/א֖וֹר|יסוד=d/216|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01XR4}} {{דקדוק|מילה=וּ/בֵ֥ין|יסוד=c/996|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R|קוד=01KvS}} {{דקדוק|מילה=הַ/חֹֽשֶׁךְ|יסוד=d/2822|מבנה=0|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01dBc}}׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יִּקְרָ֨א|יסוד=c/7121|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01nAB}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֤ים|יסוד=430|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01kfX}}׀ {{דקדוק|מילה=לָ/אוֹר֙|יסוד=l/216|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HRd/Ncbsa|קוד=01Wkf}} {{דקדוק|מילה=י֔וֹם|יסוד=3117|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01wrL}} {{דקדוק|מילה=וְ/לַ/חֹ֖שֶׁךְ|יסוד=c/l/2822|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HC/Rd/Ncmsa|קוד=013TL}} {{דקדוק|מילה=קָ֣רָא|יסוד=7121|מבנה=|מורפולוגיה=HVqp3ms|קוד=01LeN}} {{דקדוק|מילה=לָ֑יְלָה|יסוד=3915|מבנה=1|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01sMn}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01Y3z}}־{{דקדוק|מילה=עֶ֥רֶב|יסוד=6153|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01NQN}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01uLf}}־{{דקדוק|מילה=בֹ֖קֶר|יסוד=1242|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01kA7}} {{דקדוק|מילה=י֥וֹם|יסוד=3117|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=013TS}} {{דקדוק|מילה=אֶחָֽד|יסוד=259|מבנה=0|מורפולוגיה=HAcmsa|קוד=01NFp}}׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{פ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֣אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=017am}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֔ים|יסוד=430|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01hh7}} {{דקדוק|מילה=יְהִ֥י|יסוד=1961|מבנה=|מורפולוגיה=HVqj3ms|קוד=01BsK}} {{דקדוק|מילה=רָקִ֖יעַ|יסוד=7549|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01fsu}} {{דקדוק|מילה=בְּ/ת֣וֹךְ|יסוד=b/8432|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Ncmsc|קוד=018M6}} {{דקדוק|מילה=הַ/מָּ֑יִם|יסוד=d/4325|מבנה=1|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01wM5}} {{דקדוק|מילה=וִ/יהִ֣י|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqi3ms|קוד=01qty}} {{דקדוק|מילה=מַבְדִּ֔יל|יסוד=914|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HVhrmsa|קוד=015gQ}} {{דקדוק|מילה=בֵּ֥ין|יסוד=996|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01Xw6}} {{דקדוק|מילה=מַ֖יִם|יסוד=4325|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01eHJ}} {{דקדוק|מילה=לָ/מָֽיִם|יסוד=l/4325|מבנה=0|מורפולוגיה=HR/Ncmpa|קוד=01H6L}}׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֣עַשׂ|יסוד=c/6213 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01bmv}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִים֮|יסוד=430|מבנה=1.3.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01FV9}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01Xm1}}־{{דקדוק|מילה=הָ/רָקִיעַ֒|יסוד=d/7549|מבנה=1.3|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01UE6}} {{דקדוק|מילה=וַ/יַּבְדֵּ֗ל|יסוד=c/914|מבנה=1.2.2|מורפולוגיה=HC/Vhw3ms|קוד=01goK}} {{דקדוק|מילה=בֵּ֤ין|יסוד=996|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01CyH}} {{דקדוק|מילה=הַ/מַּ֨יִם֙|יסוד=d/4325|מבנה=1.2.1|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01A4a}} {{דקדוק|מילה=אֲשֶׁר֙|יסוד=834 a|מבנה=1.2.0|מורפולוגיה=HTr|קוד=015Pr}} {{דקדוק|מילה=מִ/תַּ֣חַת|יסוד=m/8478|מבנה=|מורפולוגיה=HR/R|קוד=01L4k}} {{דקדוק|מילה=לָ/רָקִ֔יעַ|יסוד=l/7549|מבנה=1.2|מורפולוגיה=HRd/Ncmsa|קוד=01Mnv}} {{דקדוק|מילה=וּ/בֵ֣ין|יסוד=c/996|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R|קוד=01mwU}} {{דקדוק|מילה=הַ/מַּ֔יִם|יסוד=d/4325|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01tKT}} {{דקדוק|מילה=אֲשֶׁ֖ר|יסוד=834 a|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HTr|קוד=01NRT}} {{דקדוק|מילה=מֵ/עַ֣ל|יסוד=m/5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR/R|קוד=01sRU}} {{דקדוק|מילה=לָ/רָקִ֑יעַ|יסוד=l/7549|מבנה=1|מורפולוגיה=HRd/Ncmsa|קוד=01Wxq}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=019qY}}־{{דקדוק|מילה=כֵֽן|יסוד=3651 c|מבנה=0|מורפולוגיה=HD|קוד=01n5f}}׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יִּקְרָ֧א|יסוד=c/7121|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01YUq}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֛ים|יסוד=430|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01fQr}} {{דקדוק|מילה=לָֽ/רָקִ֖יעַ|יסוד=l/7549|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HRd/Ncmsa|קוד=01L7t}} {{דקדוק|מילה=שָׁמָ֑יִם|יסוד=8064|מבנה=1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01A74}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01dNE}}־{{דקדוק|מילה=עֶ֥רֶב|יסוד=6153|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01xdF}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01AYg}}־{{דקדוק|מילה=בֹ֖קֶר|יסוד=1242|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01Ls9}} {{דקדוק|מילה=י֥וֹם|יסוד=3117|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01Snp}} {{דקדוק|מילה=שֵׁנִֽי|יסוד=8145|מבנה=0|מורפולוגיה=HAomsa|קוד=0187B}}׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{פ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֣אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01nLp}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֗ים|יסוד=430|מבנה=1.1.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01PzC}} {{דקדוק|מילה=יִקָּו֨וּ|יסוד=6960 b|מבנה=|מורפולוגיה=HVNj3mp|קוד=01NPq}} {{דקדוק|מילה=הַ/מַּ֜יִם|יסוד=d/4325|מבנה=1.1.0.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01d5m}} {{דקדוק|מילה=מִ/תַּ֤חַת|יסוד=m/8478|מבנה=|מורפולוגיה=HR/R|קוד=01BYa}} {{דקדוק|מילה=הַ/שָּׁמַ֨יִם֙|יסוד=d/8064|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01LJh}} {{דקדוק|מילה=אֶל|יסוד=413|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01tRR}}־{{דקדוק|מילה=מָק֣וֹם|יסוד=4725|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01Q7E}} {{דקדוק|מילה=אֶחָ֔ד|יסוד=259|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HAcmsa|קוד=01dv1}} {{דקדוק|מילה=וְ/תֵרָאֶ֖ה|יסוד=c/7200|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HC/VNi3fs|קוד=01QwM}} {{דקדוק|מילה=הַ/יַּבָּשָׁ֑ה|יסוד=d/3004|מבנה=1|מורפולוגיה=HTd/Ncfsa|קוד=01a62}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01KvD}}־{{דקדוק|מילה=כֵֽן|יסוד=3651 c|מבנה=0|מורפולוגיה=HD|קוד=01GLz}}׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יִּקְרָ֨א|יסוד=c/7121|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01BU7}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֤ים|יסוד=430|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01iy2}}׀ {{דקדוק|מילה=לַ/יַּבָּשָׁה֙|יסוד=l/3004|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HRd/Ncfsa|קוד=01zQ2}} {{דקדוק|מילה=אֶ֔רֶץ|יסוד=776|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01Wxx}} {{דקדוק|מילה=וּ/לְ/מִקְוֵ֥ה|יסוד=c/l/4723 c|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R/Ncmsc|קוד=01jQ8}} {{דקדוק|מילה=הַ/מַּ֖יִם|יסוד=d/4325|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01Haa}} {{דקדוק|מילה=קָרָ֣א|יסוד=7121|מבנה=|מורפולוגיה=HVqp3ms|קוד=01fJN}} {{דקדוק|מילה=יַמִּ֑ים|יסוד=3220|מבנה=1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=019KV}} {{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֥רְא|יסוד=c/7200|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01F1s}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֖ים|יסוד=430|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01dns}} {{דקדוק|מילה=כִּי|יסוד=3588 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC|קוד=01GK3}}־{{דקדוק|מילה=טֽוֹב|יסוד=2896 a|מבנה=0|מורפולוגיה=HAamsa|קוד=01nRZ}}׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֣אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01cpb}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֗ים|יסוד=430|מבנה=1.3.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01zio}} {{דקדוק|מילה=תַּֽדְשֵׁ֤א|יסוד=1876|מבנה=|מורפולוגיה=HVhj3fs|קוד=01Qsh}} {{דקדוק|מילה=הָ/אָ֨רֶץ֙|יסוד=d/776|מבנה=1.3.0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01zTj}} {{דקדוק|מילה=דֶּ֔שֶׁא|יסוד=1877|מבנה=1.3|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01fPi}} {{דקדוק|מילה=עֵ֚שֶׂב|יסוד=6212|מבנה=1.2.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01GYe}} {{דקדוק|מילה=מַזְרִ֣יעַ|יסוד=2232|מבנה=|מורפולוגיה=HVhrmsa|קוד=01Bbz}} {{דקדוק|מילה=זֶ֔רַע|יסוד=2233|מבנה=1.2|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01VA9}} {{דקדוק|מילה=עֵ֣ץ|יסוד=6086|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01fV3}} {{דקדוק|מילה=פְּרִ֞י|יסוד=6529|מבנה=1.1.0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01Sov}} {{דקדוק|מילה=עֹ֤שֶׂה|יסוד=6213 a|מבנה=|מורפולוגיה=HVqrmsa|קוד=01V27}} {{דקדוק|מילה=פְּרִי֙|יסוד=6529|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01ifp}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִינ֔/וֹ|יסוד=l/4327|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3ms|קוד=017ZG}} {{דקדוק|מילה=אֲשֶׁ֥ר|יסוד=834 a|מבנה=|מורפולוגיה=HTr|קוד=01B2d}} {{דקדוק|מילה=זַרְע/וֹ|יסוד=2233|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc/Sp3ms|קוד=01ewe}}־{{דקדוק|מילה=ב֖/וֹ|יסוד=b|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HR/Sp3ms|קוד=01SV6}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01G83}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָ֑רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=1|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01vzS}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01Gq9}}־{{דקדוק|מילה=כֵֽן|יסוד=3651 c|מבנה=0|מורפולוגיה=HD|קוד=013y8}}׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/תּוֹצֵ֨א|יסוד=c/3318|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vhw3fs|קוד=01TXw}} {{דקדוק|מילה=הָ/אָ֜רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=1.1.0.1|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01Y4K}} {{דקדוק|מילה=דֶּ֠שֶׁא|יסוד=1877|מבנה=1.1.0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01C32}} {{דקדוק|מילה=עֵ֣שֶׂב|יסוד=6212|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01aMT}} {{דקדוק|מילה=מַזְרִ֤יעַ|יסוד=2232|מבנה=|מורפולוגיה=HVhrmsa|קוד=01Cof}} {{דקדוק|מילה=זֶ֨רַע֙|יסוד=2233|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01YWU}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִינֵ֔/הוּ|יסוד=l/4327|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3ms|קוד=01rAQ}} {{דקדוק|מילה=וְ/עֵ֧ץ|יסוד=c/6086|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Ncmsa|קוד=01fLi}} {{דקדוק|מילה=עֹֽשֶׂה|יסוד=6213 a|מבנה=|מורפולוגיה=HVqrmsa|קוד=01Ptj}}־{{דקדוק|מילה=פְּרִ֛י|יסוד=6529|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01AJj}} {{דקדוק|מילה=אֲשֶׁ֥ר|יסוד=834 a|מבנה=|מורפולוגיה=HTr|קוד=019Hv}} {{דקדוק|מילה=זַרְע/וֹ|יסוד=2233|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc/Sp3ms|קוד=01j1i}}־{{דקדוק|מילה=ב֖/וֹ|יסוד=b|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HR/Sp3ms|קוד=01J9J}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִינֵ֑/הוּ|יסוד=l/4327|מבנה=1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3ms|קוד=01U4n}} {{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֥רְא|יסוד=c/7200|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=012Kt}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֖ים|יסוד=430|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01RmH}} {{דקדוק|מילה=כִּי|יסוד=3588 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC|קוד=01SWL}}־{{דקדוק|מילה=טֽוֹב|יסוד=2896 a|מבנה=0|מורפולוגיה=HAamsa|קוד=0175P}}׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=013Lj}}־{{דקדוק|מילה=עֶ֥רֶב|יסוד=6153|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01Qa3}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01WTe}}־{{דקדוק|מילה=בֹ֖קֶר|יסוד=1242|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=016VM}} {{דקדוק|מילה=י֥וֹם|יסוד=3117|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01sKn}} {{דקדוק|מילה=שְׁלִישִֽׁי|יסוד=7992|מבנה=0|מורפולוגיה=HAomsa|קוד=01oAj}}׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
{{פ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֣אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01AxB}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֗ים|יסוד=430|מבנה=1.2.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01Ap3}} {{דקדוק|מילה=יְהִ֤י|יסוד=1961|מבנה=|מורפולוגיה=HVqj3ms|קוד=01CEu}} {{דקדוק|מילה=מְאֹרֹת֙|יסוד=3974|מבנה=1.2.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01zpy}} {{דקדוק|מילה=בִּ/רְקִ֣יעַ|יסוד=b/7549|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Ncmsc|קוד=01FiN}} {{דקדוק|מילה=הַ/שָּׁמַ֔יִם|יסוד=d/8064|מבנה=1.2|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01cLk}} {{דקדוק|מילה=לְ/הַבְדִּ֕יל|יסוד=l/914|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HR/Vhc|קוד=0192v}} {{דקדוק|מילה=בֵּ֥ין|יסוד=996|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01j63}} {{דקדוק|מילה=הַ/יּ֖וֹם|יסוד=d/3117|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01LFW}} {{דקדוק|מילה=וּ/בֵ֣ין|יסוד=c/996|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R|קוד=01FbT}} {{דקדוק|מילה=הַ/לָּ֑יְלָה|יסוד=d/3915|מבנה=1|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01Bx7}} {{דקדוק|מילה=וְ/הָי֤וּ|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqq3cp|קוד=01btu}} {{דקדוק|מילה=לְ/אֹתֹת֙|יסוד=l/226|מבנה=0.1.0|מורפולוגיה=HR/Ncbpa|קוד=01rTK}} {{דקדוק|מילה=וּ/לְ/מ֣וֹעֲדִ֔ים|יסוד=c/l/4150|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HC/R/Ncmpa|קוד=01SHw}} {{דקדוק|מילה=וּ/לְ/יָמִ֖ים|יסוד=c/l/3117|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HC/R/Ncmpa|קוד=01VuH}} {{דקדוק|מילה=וְ/שָׁנִֽים|יסוד=c/8141|מבנה=0|מורפולוגיה=HC/Ncfpa|קוד=01Axb}}׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{דקדוק|מילה=וְ/הָי֤וּ|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqq3cp|קוד=01xva}} {{דקדוק|מילה=לִ/מְאוֹרֹת֙|יסוד=l/3974|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HR/Ncmpa|קוד=01NrT}} {{דקדוק|מילה=בִּ/רְקִ֣יעַ|יסוד=b/7549|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Ncmsc|קוד=01iAD}} {{דקדוק|מילה=הַ/שָּׁמַ֔יִם|יסוד=d/8064|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01372}} {{דקדוק|מילה=לְ/הָאִ֖יר|יסוד=l/215|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HR/Vhc|קוד=01FMU}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01SaV}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָ֑רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=1|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=014W9}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01MmM}}־{{דקדוק|מילה=כֵֽן|יסוד=3651 c|מבנה=0|מורפולוגיה=HD|קוד=01wJn}}׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֣עַשׂ|יסוד=c/6213 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01CQo}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֔ים|יסוד=430|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01XyU}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01BG4}}־{{דקדוק|מילה=שְׁנֵ֥י|יסוד=8147|מבנה=|מורפולוגיה=HAcmdc|קוד=01YHH}} {{דקדוק|מילה=הַ/מְּאֹרֹ֖ת|יסוד=d/3974|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01sHf}} {{דקדוק|מילה=הַ/גְּדֹלִ֑ים|יסוד=d/1419 a|מבנה=1|מורפולוגיה=HTd/Aampa|קוד=01iee}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=013eS}}־{{דקדוק|מילה=הַ/מָּא֤וֹר|יסוד=d/3974|מבנה=|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01ddd}} {{דקדוק|מילה=הַ/גָּדֹל֙|יסוד=d/1419 a|מבנה=0.2.0|מורפולוגיה=HTd/Aamsa|קוד=01hxo}} {{דקדוק|מילה=לְ/מֶמְשֶׁ֣לֶת|יסוד=l/4475|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Ncbsc|קוד=01TW6}} {{דקדוק|מילה=הַ/יּ֔וֹם|יסוד=d/3117|מבנה=0.2|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01PVx}} {{דקדוק|מילה=וְ/אֶת|יסוד=c/853|מבנה=|מורפולוגיה=HC/To|קוד=01PGK}}־{{דקדוק|מילה=הַ/מָּא֤וֹר|יסוד=d/3974|מבנה=|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01U4a}} {{דקדוק|מילה=הַ/קָּטֹן֙|יסוד=d/6996 b|מבנה=0.1.0|מורפולוגיה=HTd/Aamsa|קוד=01dSQ}} {{דקדוק|מילה=לְ/מֶמְשֶׁ֣לֶת|יסוד=l/4475|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Ncbsc|קוד=01Qbs}} {{דקדוק|מילה=הַ/לַּ֔יְלָה|יסוד=d/3915|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01ndZ}} {{דקדוק|מילה=וְ/אֵ֖ת|יסוד=c/853|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HC/To|קוד=01Xa1}} {{דקדוק|מילה=הַ/כּוֹכָבִֽים|יסוד=d/3556|מבנה=0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=013yJ}}׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יִּתֵּ֥ן|יסוד=c/5414|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01B6c}} {{דקדוק|מילה=אֹתָ֛/ם|יסוד=853|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HTo/Sp3mp|קוד=01bju}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֖ים|יסוד=430|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01cn3}} {{דקדוק|מילה=בִּ/רְקִ֣יעַ|יסוד=b/7549|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Ncmsc|קוד=017mS}} {{דקדוק|מילה=הַ/שָּׁמָ֑יִם|יסוד=d/8064|מבנה=1|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01dJe}} {{דקדוק|מילה=לְ/הָאִ֖יר|יסוד=l/215|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HR/Vhc|קוד=01WvG}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01RXg}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָֽרֶץ|יסוד=d/776|מבנה=0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01pqY}}׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{דקדוק|מילה=וְ/לִ/מְשֹׁל֙|יסוד=c/l/4910|מבנה=1.2.0|מורפולוגיה=HC/R/Vqc|קוד=01n9v}} {{דקדוק|מילה=בַּ/יּ֣וֹם|יסוד=b/3117|מבנה=|מורפולוגיה=HRd/Ncmsa|קוד=01gYe}} {{דקדוק|מילה=וּ/בַ/לַּ֔יְלָה|יסוד=c/b/3915|מבנה=1.2|מורפולוגיה=HC/Rd/Ncmsa|קוד=01eXj}} {{דקדוק|מילה=וּֽ/לֲ/הַבְדִּ֔יל|יסוד=c/l/914|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HC/R/Vhc|קוד=018ro}} {{דקדוק|מילה=בֵּ֥ין|יסוד=996|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01v5z}} {{דקדוק|מילה=הָ/א֖וֹר|יסוד=d/216|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01bCC}} {{דקדוק|מילה=וּ/בֵ֣ין|יסוד=c/996|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R|קוד=016By}} {{דקדוק|מילה=הַ/חֹ֑שֶׁךְ|יסוד=d/2822|מבנה=1|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01CZB}} {{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֥רְא|יסוד=c/7200|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01VTb}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֖ים|יסוד=430|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=016qf}} {{דקדוק|מילה=כִּי|יסוד=3588 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC|קוד=01efz}}־{{דקדוק|מילה=טֽוֹב|יסוד=2896 a|מבנה=0|מורפולוגיה=HAamsa|קוד=01QG5}}׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=013k3}}־{{דקדוק|מילה=עֶ֥רֶב|יסוד=6153|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=011rL}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01W2c}}־{{דקדוק|מילה=בֹ֖קֶר|יסוד=1242|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01mL3}} {{דקדוק|מילה=י֥וֹם|יסוד=3117|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01zfc}} {{דקדוק|מילה=רְבִיעִֽי|יסוד=7243|מבנה=0|מורפולוגיה=HAomsa|קוד=01sYp}}׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{פ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֣אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01GvF}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֔ים|יסוד=430|מבנה=1.2|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01dAC}} {{דקדוק|מילה=יִשְׁרְצ֣וּ|יסוד=8317|מבנה=|מורפולוגיה=HVqi3mp|קוד=01i4W}} {{דקדוק|מילה=הַ/מַּ֔יִם|יסוד=d/4325|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01chR}} {{דקדוק|מילה=שֶׁ֖רֶץ|יסוד=8318|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01Ddq}} {{דקדוק|מילה=נֶ֣פֶשׁ|יסוד=5315|מבנה=|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01dSp}} {{דקדוק|מילה=חַיָּ֑ה|יסוד=2416 a|מבנה=1|מורפולוגיה=HAafsa|קוד=01ecS}} {{דקדוק|מילה=וְ/עוֹף֙|יסוד=c/5775|מבנה=0.1.0|מורפולוגיה=HC/Ncmsa|קוד=012tG}} {{דקדוק|מילה=יְעוֹפֵ֣ף|יסוד=5774 a|מבנה=|מורפולוגיה=HVoi3ms|קוד=01Xzm}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01CCj}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָ֔רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01gV8}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01Czz}}־{{דקדוק|מילה=פְּנֵ֖י|יסוד=6440|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcbpc|קוד=01uXX}} {{דקדוק|מילה=רְקִ֥יעַ|יסוד=7549|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01xCL}} {{דקדוק|מילה=הַ/שָּׁמָֽיִם|יסוד=d/8064|מבנה=0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01Qnr}}׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יִּבְרָ֣א|יסוד=c/1254 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=016kU}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֔ים|יסוד=430|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01qry}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01bvP}}־{{דקדוק|מילה=הַ/תַּנִּינִ֖ם|יסוד=d/8577 b|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01wjj}} {{דקדוק|מילה=הַ/גְּדֹלִ֑ים|יסוד=d/1419 a|מבנה=1|מורפולוגיה=HTd/Aampa|קוד=01Tn7}} {{דקדוק|מילה=וְ/אֵ֣ת|יסוד=c/853|מבנה=|מורפולוגיה=HC/To|קוד=01hEs}} {{דקדוק|מילה=כָּל|יסוד=3605|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01xAF}}־{{דקדוק|מילה=נֶ֣פֶשׁ|יסוד=5315|מבנה=|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01qg1}} {{דקדוק|מילה=הַֽ/חַיָּ֣ה|יסוד=d/2416 a|מבנה=0.1.1.2|מורפולוגיה=HTd/Aafsa|קוד=016w9}}׀ {{דקדוק|מילה=הָֽ/רֹמֶ֡שֶׂת|יסוד=d/7430|מבנה=0.1.1.1|מורפולוגיה=HTd/Vqrfsa|קוד=01wA4}} {{דקדוק|מילה=אֲשֶׁר֩|יסוד=834 a|מבנה=|מורפולוגיה=HTr|קוד=01ibe}} {{דקדוק|מילה=שָׁרְצ֨וּ|יסוד=8317|מבנה=|מורפולוגיה=HVqp3cp|קוד=01v8V}} {{דקדוק|מילה=הַ/מַּ֜יִם|יסוד=d/4325|מבנה=0.1.1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01T2S}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִֽינֵ/הֶ֗ם|יסוד=l/4327|מבנה=0.1.1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3mp|קוד=01tkJ}} {{דקדוק|מילה=וְ/אֵ֨ת|יסוד=c/853|מבנה=|מורפולוגיה=HC/To|קוד=01EXL}} {{דקדוק|מילה=כָּל|יסוד=3605|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01ZPN}}־{{דקדוק|מילה=ע֤וֹף|יסוד=5775|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01q1G}} {{דקדוק|מילה=כָּנָף֙|יסוד=3671|מבנה=0.1.0|מורפולוגיה=HNcfsa|קוד=01bYD}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִינֵ֔/הוּ|יסוד=l/4327|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3ms|קוד=01v2F}} {{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֥רְא|יסוד=c/7200|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=017vt}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֖ים|יסוד=430|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01kDm}} {{דקדוק|מילה=כִּי|יסוד=3588 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC|קוד=01doW}}־{{דקדוק|מילה=טֽוֹב|יסוד=2896 a|מבנה=0|מורפולוגיה=HAamsa|קוד=01eRa}}׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יְבָ֧רֶךְ|יסוד=c/1288|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vpw3ms|קוד=01kDf}} {{דקדוק|מילה=אֹתָ֛/ם|יסוד=853|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HTo/Sp3mp|קוד=0163G}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֖ים|יסוד=430|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01WPn}} {{דקדוק|מילה=לֵ/אמֹ֑ר|יסוד=l/559|מבנה=1|מורפולוגיה=HR/Vqc|קוד=011jv}} {{דקדוק|מילה=פְּר֣וּ|יסוד=6509|מבנה=|מורפולוגיה=HVqv2mp|קוד=01cK8}} {{דקדוק|מילה=וּ/רְב֗וּ|יסוד=c/7235 a|מבנה=0.1.1|מורפולוגיה=HC/Vqv2mp|קוד=01DDb}} {{דקדוק|מילה=וּ/מִלְא֤וּ|יסוד=c/4390|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqv2mp|קוד=01RCg}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=015KE}}־{{דקדוק|מילה=הַ/מַּ֨יִם֙|יסוד=d/4325|מבנה=0.1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01qVd}} {{דקדוק|מילה=בַּ/יַּמִּ֔ים|יסוד=b/3220|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HRd/Ncmpa|קוד=01koG}} {{דקדוק|מילה=וְ/הָ/ע֖וֹף|יסוד=c/d/5775|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HC/Td/Ncmsa|קוד=01e6B}} {{דקדוק|מילה=יִ֥רֶב|יסוד=7235 a|מבנה=|מורפולוגיה=HVqj3ms|קוד=018GY}} {{דקדוק|מילה=בָּ/אָֽרֶץ|יסוד=b/776|מבנה=0|מורפולוגיה=HRd/Ncbsa|קוד=01GpK}}׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=0168C}}־{{דקדוק|מילה=עֶ֥רֶב|יסוד=6153|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01CMz}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01D4c}}־{{דקדוק|מילה=בֹ֖קֶר|יסוד=1242|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01ta1}} {{דקדוק|מילה=י֥וֹם|יסוד=3117|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01JnD}} {{דקדוק|מילה=חֲמִישִֽׁי|יסוד=2549|מבנה=0|מורפולוגיה=HAomsa|קוד=01jfz}}׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
{{פ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֣אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01ErQ}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֗ים|יסוד=430|מבנה=1.1.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=014fv}} {{דקדוק|מילה=תּוֹצֵ֨א|יסוד=3318|מבנה=|מורפולוגיה=HVhj3fs|קוד=01yDv}} {{דקדוק|מילה=הָ/אָ֜רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=1.1.0.0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01jyT}} {{דקדוק|מילה=נֶ֤פֶשׁ|יסוד=5315|מבנה=|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01Unh}} {{דקדוק|מילה=חַיָּה֙|יסוד=2416 a|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HAafsa|קוד=01QH2}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִינָ֔/הּ|יסוד=l/4327|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3fs|קוד=01xxn}} {{דקדוק|מילה=בְּהֵמָ֥ה|יסוד=929|מבנה=|מורפולוגיה=HNcfsa|קוד=01ou4}} {{דקדוק|מילה=וָ/רֶ֛מֶשׂ|יסוד=c/7431|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HC/Ncmsa|קוד=013KZ}} {{דקדוק|מילה=וְ/חַֽיְתוֹ|יסוד=c/2416 c|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Ncfsc|קוד=01jNE}}־{{דקדוק|מילה=אֶ֖רֶץ|יסוד=776|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01hj3}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִינָ֑/הּ|יסוד=l/4327|מבנה=1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3fs|קוד=01iDs}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=016Lo}}־{{דקדוק|מילה=כֵֽן|יסוד=3651 c|מבנה=0|מורפולוגיה=HD|קוד=01JZq}}׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֣עַשׂ|יסוד=c/6213 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01ZpQ}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִים֩|יסוד=430|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=019gS}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01LAe}}־{{דקדוק|מילה=חַיַּ֨ת|יסוד=2416 c|מבנה=|מורפולוגיה=HNcfsc|קוד=01qK3}} {{דקדוק|מילה=הָ/אָ֜רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=1.1.1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=011Cv}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִינָ֗/הּ|יסוד=l/4327|מבנה=1.1.1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3fs|קוד=01PBQ}} {{דקדוק|מילה=וְ/אֶת|יסוד=c/853|מבנה=|מורפולוגיה=HC/To|קוד=01mr5}}־{{דקדוק|מילה=הַ/בְּהֵמָה֙|יסוד=d/929|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncfsa|קוד=01QDu}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִינָ֔/הּ|יסוד=l/4327|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3fs|קוד=01PbY}} {{דקדוק|מילה=וְ/אֵ֛ת|יסוד=c/853|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HC/To|קוד=01Ew6}} {{דקדוק|מילה=כָּל|יסוד=3605|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=0174R}}־{{דקדוק|מילה=רֶ֥מֶשׂ|יסוד=7431|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=016zt}} {{דקדוק|מילה=הָֽ/אֲדָמָ֖ה|יסוד=d/127|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncfsa|קוד=01zEm}} {{דקדוק|מילה=לְ/מִינֵ֑/הוּ|יסוד=l/4327|מבנה=1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3ms|קוד=012dm}} {{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֥רְא|יסוד=c/7200|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01uYh}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֖ים|יסוד=430|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01YxK}} {{דקדוק|מילה=כִּי|יסוד=3588 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC|קוד=01aSJ}}־{{דקדוק|מילה=טֽוֹב|יסוד=2896 a|מבנה=0|מורפולוגיה=HAamsa|קוד=01Kz2}}׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֣אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01YhQ}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֔ים|יסוד=430|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01azZ}} {{דקדוק|מילה=נַֽעֲשֶׂ֥ה|יסוד=6213 a|מבנה=|מורפולוגיה=HVqi1cp|קוד=01oiy}} {{דקדוק|מילה=אָדָ֛ם|יסוד=120|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01gPX}} {{דקדוק|מילה=בְּ/צַלְמֵ֖/נוּ|יסוד=b/6754|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp1cp|קוד=01gtq}} {{דקדוק|מילה=כִּ/דְמוּתֵ֑/נוּ|יסוד=k/1823|מבנה=1|מורפולוגיה=HR/Ncfsc/Sp1cp|קוד=01HSQ}} {{דקדוק|מילה=וְ/יִרְדּוּ֩|יסוד=c/7287 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqj3mp|קוד=01fbB}} {{דקדוק|מילה=בִ/דְגַ֨ת|יסוד=b/1710|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Ncfsc|קוד=01k1L}} {{דקדוק|מילה=הַ/יָּ֜ם|יסוד=d/3220|מבנה=0.1.1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=012tS}} {{דקדוק|מילה=וּ/בְ/ע֣וֹף|יסוד=c/b/5775|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R/Ncmsc|קוד=01EVu}} {{דקדוק|מילה=הַ/שָּׁמַ֗יִם|יסוד=d/8064|מבנה=0.1.1|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01ygU}} {{דקדוק|מילה=וּ/בַ/בְּהֵמָה֙|יסוד=c/b/929|מבנה=0.1.0|מורפולוגיה=HC/Rd/Ncfsa|קוד=01swV}} {{דקדוק|מילה=וּ/בְ/כָל|יסוד=c/b/3605|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R/Ncmsc|קוד=01HjU}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָ֔רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01d3U}} {{דקדוק|מילה=וּ/בְ/כָל|יסוד=c/b/3605|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R/Ncmsc|קוד=01NtK}}־{{דקדוק|מילה=הָ/רֶ֖מֶשׂ|יסוד=d/7431|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01U94}} {{דקדוק|מילה=הָֽ/רֹמֵ֥שׂ|יסוד=d/7430|מבנה=|מורפולוגיה=HTd/Vqrmsa|קוד=01zqr}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=016JA}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָֽרֶץ|יסוד=d/776|מבנה=0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01JyD}}׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יִּבְרָ֨א|יסוד=c/1254 a|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01jjy}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֤ים|יסוד=430|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=0179E}}׀ {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01Zuo}}־{{דקדוק|מילה=הָֽ/אָדָם֙|יסוד=d/120|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01LXS}} {{דקדוק|מילה=בְּ/צַלְמ֔/וֹ|יסוד=b/6754|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp3ms|קוד=01mR4}} {{דקדוק|מילה=בְּ/צֶ֥לֶם|יסוד=b/6754|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Ncmsc|קוד=01MC8}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֖ים|יסוד=430|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01BnR}} {{דקדוק|מילה=בָּרָ֣א|יסוד=1254 a|מבנה=|מורפולוגיה=HVqp3ms|קוד=01PUg}} {{דקדוק|מילה=אֹת֑/וֹ|יסוד=853|מבנה=1|מורפולוגיה=HTo/Sp3ms|קוד=01pUN}} {{דקדוק|מילה=זָכָ֥ר|יסוד=2145|מבנה=|מורפולוגיה=HAamsa|קוד=01gc8}} {{דקדוק|מילה=וּ/נְקֵבָ֖ה|יסוד=c/5347|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HC/Ncfsa|קוד=01Lsp}} {{דקדוק|מילה=בָּרָ֥א|יסוד=1254 a|מבנה=|מורפולוגיה=HVqp3ms|קוד=01SAE}} {{דקדוק|מילה=אֹתָֽ/ם|יסוד=853|מבנה=0|מורפולוגיה=HTo/Sp3mp|קוד=013gY}}׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יְבָ֣רֶךְ|יסוד=c/1288|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vpw3ms|קוד=01RuM}} {{דקדוק|מילה=אֹתָ/ם֮|יסוד=853|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HTo/Sp3mp|קוד=01WFU}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִים֒|יסוד=430|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01BJv}} {{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֨אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01ExP}} {{דקדוק|מילה=לָ/הֶ֜ם|יסוד=l|מבנה=1.0.1.0|מורפולוגיה=HR/Sp3mp|קוד=01ypu}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֗ים|יסוד=430|מבנה=1.0.1|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01mP3}} {{דקדוק|מילה=פְּר֥וּ|יסוד=6509|מבנה=|מורפולוגיה=HVqv2mp|קוד=01V8b}} {{דקדוק|מילה=וּ/רְב֛וּ|יסוד=c/7235 a|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HC/Vqv2mp|קוד=01suQ}} {{דקדוק|מילה=וּ/מִלְא֥וּ|יסוד=c/4390|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqv2mp|קוד=011Su}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01MEz}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָ֖רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01Q2u}} {{דקדוק|מילה=וְ/כִבְשֻׁ֑/הָ|יסוד=c/3533|מבנה=1|מורפולוגיה=HC/Vqv2mp/Sp3fs|קוד=01yT5}} {{דקדוק|מילה=וּ/רְד֞וּ|יסוד=c/7287 a|מבנה=0.1.0.0|מורפולוגיה=HC/Vqv2mp|קוד=01b5Q}} {{דקדוק|מילה=בִּ/דְגַ֤ת|יסוד=b/1710|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Ncfsc|קוד=01F88}} {{דקדוק|מילה=הַ/יָּם֙|יסוד=d/3220|מבנה=0.1.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01AXb}} {{דקדוק|מילה=וּ/בְ/ע֣וֹף|יסוד=c/b/5775|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R/Ncmsc|קוד=01Wjz}} {{דקדוק|מילה=הַ/שָּׁמַ֔יִם|יסוד=d/8064|מבנה=0.1|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01bPJ}} {{דקדוק|מילה=וּ/בְ/כָל|יסוד=c/b/3605|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R/Ncmsc|קוד=01hS1}}־{{דקדוק|מילה=חַיָּ֖ה|יסוד=2416 a|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01h53}} {{דקדוק|מילה=הָֽ/רֹמֶ֥שֶׂת|יסוד=d/7430|מבנה=|מורפולוגיה=HTd/Vqrfsa|קוד=01vpK}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01G6E}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָֽרֶץ|יסוד=d/776|מבנה=0|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=014vX}}׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יֹּ֣אמֶר|יסוד=c/559|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01X1R}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִ֗ים|יסוד=430|מבנה=1.1.2|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01bsu}} {{דקדוק|מילה=הִנֵּה֩|יסוד=2009|מבנה=|מורפולוגיה=HTm|קוד=01Ygn}} {{דקדוק|מילה=נָתַ֨תִּי|יסוד=5414|מבנה=|מורפולוגיה=HVqp1cs|קוד=012gM}} {{דקדוק|מילה=לָ/כֶ֜ם|יסוד=l|מבנה=1.1.1.1|מורפולוגיה=HR/Sp2mp|קוד=01pAw}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01mVV}}־{{דקדוק|מילה=כָּל|יסוד=3605|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01FMa}}־{{דקדוק|מילה=עֵ֣שֶׂב|יסוד=6212|מבנה=1.1.1.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01KPU}}׀ {{דקדוק|מילה=זֹרֵ֣עַ|יסוד=2232|מבנה=|מורפולוגיה=HVqrmsa|קוד=01ki2}} {{דקדוק|מילה=זֶ֗רַע|יסוד=2233|מבנה=1.1.1|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=015pZ}} {{דקדוק|מילה=אֲשֶׁר֙|יסוד=834 a|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HTr|קוד=01HWo}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=01zkA}}־{{דקדוק|מילה=פְּנֵ֣י|יסוד=6440|מבנה=|מורפולוגיה=HNcbpc|קוד=01JMT}} {{דקדוק|מילה=כָל|יסוד=3605|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01jEX}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָ֔רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01uUA}} {{דקדוק|מילה=וְ/אֶת|יסוד=c/853|מבנה=|מורפולוגיה=HC/To|קוד=01tKf}}־{{דקדוק|מילה=כָּל|יסוד=3605|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01awE}}־{{דקדוק|מילה=הָ/עֵ֛ץ|יסוד=d/6086|מבנה=1.0.0|מורפולוגיה=HTd/Ncmsa|קוד=01yNT}} {{דקדוק|מילה=אֲשֶׁר|יסוד=834 a|מבנה=|מורפולוגיה=HTr|קוד=01Azu}}־{{דקדוק|מילה=בּ֥/וֹ|יסוד=b|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Sp3ms|קוד=01884}} {{דקדוק|מילה=פְרִי|יסוד=6529|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01XMu}}־{{דקדוק|מילה=עֵ֖ץ|יסוד=6086|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01mrn}} {{דקדוק|מילה=זֹרֵ֣עַ|יסוד=2232|מבנה=|מורפולוגיה=HVqrmsa|קוד=01Xh9}} {{דקדוק|מילה=זָ֑רַע|יסוד=2233|מבנה=1|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01D3a}} {{דקדוק|מילה=לָ/כֶ֥ם|יסוד=l|מבנה=|מורפולוגיה=HR/Sp2mp|קוד=01wEr}} {{דקדוק|מילה=יִֽהְיֶ֖ה|יסוד=1961|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HVqi3ms|קוד=01Rvc}} {{דקדוק|מילה=לְ/אָכְלָֽה|יסוד=l/402|מבנה=0|מורפולוגיה=HR/Ncfsa|קוד=01c6V}}׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;{{דקדוק|מילה=וּֽ/לְ/כָל|יסוד=c/l/3605|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R/Ncmsc|קוד=018eM}}־{{דקדוק|מילה=חַיַּ֣ת|יסוד=2416 c|מבנה=|מורפולוגיה=HNcfsc|קוד=01xkK}} {{דקדוק|מילה=הָ֠/אָרֶץ|יסוד=d/776|מבנה=1.1.1.2|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01rGa}} {{דקדוק|מילה=וּ/לְ/כָל|יסוד=c/l/3605|מבנה=|מורפולוגיה=HC/R/Ncmsc|קוד=01fp1}}־{{דקדוק|מילה=ע֨וֹף|יסוד=5775|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01Y9g}} {{דקדוק|מילה=הַ/שָּׁמַ֜יִם|יסוד=d/8064|מבנה=1.1.1.1|מורפולוגיה=HTd/Ncmpa|קוד=01mGU}} {{דקדוק|מילה=וּ/לְ/כֹ֣ל|יסוד=c/l/3605|מבנה=1.1.1.0|מורפולוגיה=HC/R/Ncmsc|קוד=01gBW}}׀ {{דקדוק|מילה=רוֹמֵ֣שׂ|יסוד=7430|מבנה=|מורפולוגיה=HVqrmsa|קוד=01eLD}} {{דקדוק|מילה=עַל|יסוד=5921 a|מבנה=|מורפולוגיה=HR|קוד=0193F}}־{{דקדוק|מילה=הָ/אָ֗רֶץ|יסוד=d/776|מבנה=1.1.1|מורפולוגיה=HTd/Ncbsa|קוד=01eyL}} {{דקדוק|מילה=אֲשֶׁר|יסוד=834 a|מבנה=|מורפולוגיה=HTr|קוד=01pm7}}־{{דקדוק|מילה=בּ/וֹ֙|יסוד=b|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HR/Sp3ms|קוד=01teU}} {{דקדוק|מילה=נֶ֣פֶשׁ|יסוד=5315|מבנה=|מורפולוגיה=HNcbsa|קוד=01c58}} {{דקדוק|מילה=חַיָּ֔ה|יסוד=2416 a|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HAafsa|קוד=01MRA}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01xp4}}־{{דקדוק|מילה=כָּל|יסוד=3605|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01Hki}}־{{דקדוק|מילה=יֶ֥רֶק|יסוד=3418|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01QvZ}} {{דקדוק|מילה=עֵ֖שֶׂב|יסוד=6212|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01S38}} {{דקדוק|מילה=לְ/אָכְלָ֑ה|יסוד=l/402|מבנה=1|מורפולוגיה=HR/Ncfsa|קוד=01eN1}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01HoD}}־{{דקדוק|מילה=כֵֽן|יסוד=3651 c|מבנה=0|מורפולוגיה=HD|קוד=01P5s}}׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{אות-פסוק|בראשית|א|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;{{דקדוק|מילה=וַ/יַּ֤רְא|יסוד=c/7200|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=015QX}} {{דקדוק|מילה=אֱלֹהִים֙|יסוד=430|מבנה=1.1.0|מורפולוגיה=HNcmpa|קוד=01Mxy}} {{דקדוק|מילה=אֶת|יסוד=853|מבנה=|מורפולוגיה=HTo|קוד=01w6u}}־{{דקדוק|מילה=כָּל|יסוד=3605|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01e3z}}־{{דקדוק|מילה=אֲשֶׁ֣ר|יסוד=834 a|מבנה=|מורפולוגיה=HTr|קוד=012c6}} {{דקדוק|מילה=עָשָׂ֔ה|יסוד=6213 a|מבנה=1.1|מורפולוגיה=HVqp3ms|קוד=013RL}} {{דקדוק|מילה=וְ/הִנֵּה|יסוד=c/2009|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Tm|קוד=01JUf}}־{{דקדוק|מילה=ט֖וֹב|יסוד=2896 a|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HAamsa|קוד=01ce9}} {{דקדוק|מילה=מְאֹ֑ד|יסוד=3966|מבנה=1|מורפולוגיה=HD|קוד=01dPK}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01vLv}}־{{דקדוק|מילה=עֶ֥רֶב|יסוד=6153|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01UrG}} {{דקדוק|מילה=וַֽ/יְהִי|יסוד=c/1961|מבנה=|מורפולוגיה=HC/Vqw3ms|קוד=01Sxc}}־{{דקדוק|מילה=בֹ֖קֶר|יסוד=1242|מבנה=0.0|מורפולוגיה=HNcmsa|קוד=01xwN}} {{דקדוק|מילה=י֥וֹם|יסוד=3117|מבנה=|מורפולוגיה=HNcmsc|קוד=01GjY}} {{דקדוק|מילה=הַ/שִּׁשִּֽׁי|יסוד=d/8345|מבנה=0|מורפולוגיה=HTd/Aomsa|קוד=01KNo}}׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{פ}}
&lt;קטע סוף=פרק א/&gt;</text>
      <sha1>qjkxke193jawreavzpcwjvi725f98ac</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תפילת ישמעאל כהן גדול</title>
    <ns>1</ns>
    <id>275841</id>
    <revision>
      <id>3004114</id>
      <parentid>2983908</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T18:28:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה</comment>
      <origin>3004114</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6978" sha1="etkd8fgxtfyxjwl1dt8s0t4bixt6k20" xml:space="preserve">לדעתי יש לציין במקום כלשהו שסביר שלא רבי ישמעאל הוא שחיבר את התפילה הזו. ראה הוכחה נרחבת לדבר בספר &quot;הוויכוח&quot; של שד&quot;ל. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  י&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד • 21:00, 13 במרץ 2014 (IST)

:לא מצאתי אולי תטיב להעתיק דבריו בענין [[מיוחד:תרומות/185.182.71.28|185.182.71.28]] 14:22, 6 בספטמבר 2024 (IDT)
:מקובלנו מרבותינו שהוא כתב. [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A033:94:C2A9:CDA5:2B8:49FC|2A01:6500:A033:94:C2A9:CDA5:2B8:49FC]] 14:49, 9 בדצמבר 2024 (IST)
::אין לי מושג מי הם רבותיך. קבלה בידיי מרבותינו כל גדולי ישראל עד רבינו הרמב&quot;ם זכור לטוב שאסור להתפלל למלאכים ורק לה' לבדו ראוי להתפלל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:22, 9 בדצמבר 2024 (IST)
:::עבור המתעניינים בתולדות התפילה הזו, מצרף נוסח השבעה שמצאתי בסידור נוסח צרפת כ&quot;י פריס 633 (מופיע פעמיים כדלהלן) שאפשר לשער כי הוא מהווה את הגרעין הקדום שאליו התווספו תחינות אחרות. הנה גם [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=793001 קישור] לקטע של מדרש היכלות מהגניזה שבו השבעה למטטרו&quot;ן ויש שם גם איזכור לרבי ישמעאל. אפשר גם לראות במחזור מנהג רומה [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.57 כ&quot;י ספריית הוטיקן, Ms. Urb ebr. 57] דף 9א נוסח שנראה כשלב ביניים (הרבה פחות הוספות ושינויים). 
:::'''(דף 74א:)'''{{ש}}
:::זה נאה לומר אחר תפילתו ערב ובקר.
::: 
:::אמר רבי ישמעאל מי ששונה הרז הגדול הזה 
:::פניו מצהיבות וקומתו נאה לו ואימתו מוטלת 
:::על הבריות ושמו הטוב הולך בכל מקומות ישראל 
:::וחלומותיו מיושבין לו ותורתו משתמרת בו שאינו משכח 
:::דברי תורה כל ימי חייו טוב לו לעולם הזה ונוח לו לעולם הבא 
:::ואפילו עונות נעוריו מחולין לו ויצר הרע אינו שולט בו 
:::וניצול מן הרוחות ומן השדים ומן הליסטים
:::ומכל חיות רעות ומנחש ומעקרב ומן המזיקין. 
:::ואמר רבי עקיבא כיון שלמדנו שיעורו של
:::יוצרינו טוב לנו בעולם הזה ונוח לנו לעולם הבא
:::מי שהוא שונה הרז הגדול הזה שונה את המשנה
:::בכל יום בטהרה אחר תפילתו ?ו?מעלה לו לכל. וזו 
:::היא. 
::: 
:::'''(דף 129א:)'''{{ש}}
:::אחר תפילתך אמור זה ויועיל לכל דבר וצריך 
:::לאומרו בטהרה בביתו או בבית הכנסת וזו היא
::: 
:::'''(נוסח הההשבעה - משולב משני המקומות:)'''{{ש}}
:::משביע אני עליך מטטרון עבדו של יוצרינו 
:::ששמך כשם רבך שתיזקק לי לעשות חפצי ויהיו 
:::פני מצהיבות ותהא קומתי נאה ואימתי מוטלת
:::על הבריות ושמי הטוב ילך בכל מקומות ישראל
:::ויהיו חלומותי מיושבים לי ותהא תורתי שמורה
:::בגופי ואל ישכח דבר מפי ומלבי מן היום הזה
:::ועד היום הבא [ותיטיב לי מטובך בעולם הזה
:::ותניחני לעולם הבא] ותבקש רחמים לפני כסא הכבוד
:::שימחול לי כל עוונותי שעשיתי ואל ישלוט בי יצר
:::הרע לעולם ותצילני מכל חיות רעות שבעולם ו[מכל] שדין
:::[?ולילין ומגורין?] ומפגעים רעים ומליסטים [ומכל
:::בני אדם הרעים] ותפלטני מכל נחש ועקרב ושרף 
:::[ומכל בריות רעות שבעולם] ותסכור פיות דוברי שקר
:::ועצות רעות מעלי. בא&quot;י שומע תפילה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:21, 5 בפברואר 2026 (IST)
::::משהו ששכחתי להוסיף: שמתי לב שההקדמה להשבעה, ובפרט החלק האחרון שלה לפני נוסח כתב היד דלעיל, דומה במקצת לקטע שמופיע בסוף &quot;שיעור קומה&quot; (נמצא בתוך רזיאל המלאך). בנוסח כתב היד אף מופיעות במפורש המילים &quot;שיעורו של יוצרנו&quot; שאין להן שייכות לעניין ההשבעה. זה נוסח הקטע שבסוף &quot;שיעור קומה&quot;: {{צ|אמר רבי ישמעאל כשאמרתי דבר זה לפני ר&quot;ע אמר לי כל מי שהוא יודע שיעור זה של יוצרנו ושבחו של הקדוש ברוך הוא שהוא מכוסה מן הבריות, מובטח לו שהוא בן עולם הבא וייטב לו בעולם הזה מטוב העולם הבא ומאריך ימים הוא בעולם הזה. אמר לי רבי ישמעאל לפני תלמידיו אני ורבי עקיבא ערבין בדבר זה שכל מי שהוא יודע שעור זה של יוצרנו ושבחו של הקדוש ברוך הוא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב ובלבד שהוא שונה אותו במשנה בכל יום ויום.}}
::::לאור זאת יש להעלות השערה שתולדות התפילה הזו הן כדלהלן:
::::#בקובץ כלשהו הועתקו קטעים קבליים שונים, כאשר מיד לאחר החיבור &quot;שיעור קומה&quot; הופיעה שם השבעה אנונימית למטטרון.
::::#מישהו שלא התעניין בחיבור אלא רק בהשבעה העתיק אותה מתוך הקובץ, וסבר בטעות שהקטע האחרון ב&quot;שיעור קומה&quot; הוא הקדמה לתפילה זו.
::::#מעתיק אחר ששם לב לחוסר ההתאמה בין ההקדמה לתוכן ההשבעה (היא אמורה להשיג את הדברים הכלולים בה, לא להבטיח עולם הבא ואריכות ימים!) ערך את ההקדמה מחדש והכניס בה הבטחות התואמות את תוכן ההשבעה.
::::#אל ההשבעה (אשר שינו את הנוסח שלה והפכו אותה לתחינה) הלכו ונוספו עוד ועוד תחינות ובקשות, אולם ההקדמה לא זזה ממקומה, כך שבסופו של דבר שמו של רבי ישמעאל נקשר אל כולן.
::::[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:28, 11 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>etkd8fgxtfyxjwl1dt8s0t4bixt6k20</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מזנון/ארכיון יוני 2014</title>
    <ns>4</ns>
    <id>284129</id>
    <revision>
      <id>3004220</id>
      <parentid>595694</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:08:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שינה את שמו.</comment>
      <origin>3004220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25870" sha1="bss40udldgyl47jgei6bg5n925n9bv5" xml:space="preserve">{{ארכיון המזנון|2014|06|מידע=
== הרשאות ל-OpenLawBot ==

אני מעוניין לתת לבוט [[משתמש:OpenLawBot|OpenLawBot]] הרשאות מפעיל מערכת. הסיבות לבקשה: (א) הוספת editnotice (הכיתוב שמופיע בעת עריכת חוקים) נעשית במרחב-שם Mediawiki, ונדרשת הרשאת מפעיל מערכת לעדכונן; (ב) העברת דפים דורשת הרשאת מפעיל מערכת. בברכה, ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 12:48, 19 במאי 2014 (IDT)
:{{בעד}} --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ד 13:02, 21 במאי 2014 (IDT)

מכיוון שאין התנגדות, תוכל לטפל במתן ההרשאה? ‏– &lt;font face=&quot;Monotype Corsiva&quot;&gt;[[user:Fuzzy|Fuzzy]]&lt;/font&gt; ‏– 23:13, 21 ביוני 2014 (IDT)

*'''בוצע.''' [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:49, 22 ביוני 2014 (IDT)

== מרחב שם &quot;מְחברת&quot; ==

ברצוני ליצור מחרב שם חדש - &quot;מְחברת&quot; אליו נוכל להעביר את המחברות וליצור להן דף ובו ייכתב &quot;נולדה&quot; &quot;נפטרה&quot; וכדומה. כיום המצב קצת מגוחך וכתוב למחברות בדיוק מה שכתוב למחברים, ראו לדוגמא [[מחבר:רחל המשוררת]]. מה אתם אומרים? [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ד • 12:41, 21 במאי 2014 (IDT)

:אני לא חושב שצריך מרחב שם מיוחד, אבל אפשר לעדכן את ה[[תבנית:דף של מחבר]] כך שתכלול פרמטר &quot;זכר/נקבה&quot; ותשנה את הכיתוב בהתאם. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ד 13:00, 21 במאי 2014 (IDT)

== [[שיחת תבנית:הפניה-גמ#שם המסכת גם כן]] ==

אם מישהו יכול להוסיף פרמטר זו בתבנית הנ&quot;ל אשמח. תודה--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:40, 22 במאי 2014 (IDT)
:ניתן להשתמש לצורך כך בתבנית {{תב|ממ}}. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ד • 09:05, 22 במאי 2014 (IDT)
:: תבנית &quot;ממ&quot; מציג את העמוד על ידי &quot;א&quot; או &quot;ב&quot; - תופס יותר מקום. אני אוהב את השימוש בנקודות .-: שיש בתבנית זו של {{תב|הפניה-גמ}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:29, 22 במאי 2014 (IDT)
:::הוספתי. ניתן להוסיף ע&quot;י הוספת פרמטר: מסכת=כן. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ד • 10:20, 22 במאי 2014 (IDT)

== Media Viewer ==

&lt;br&gt;
&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Greetings, my apologies for writing in English.

I wanted to let you know that [[mw:Multimedia/About Media Viewer|Media Viewer]] will be released to this wiki in the coming weeks. Media Viewer allows readers of Wikimedia projects to have an enhanced view of files without having to visit the file page, but with more detail than a thumbnail. You can try Media Viewer out now by turning it on in your [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|Beta Features]]. If you do not enjoy Media Viewer or if it interferes with your work after it is turned on you will be able to disable Media Viewer as well in your [[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|preferences]]. I invite you to [[mw:Talk:Multimedia/About Media Viewer|share what you think]] about Media Viewer and how it can be made better in the future.

Thank you for your time. - [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] 00:29, 24 במאי 2014 (IDT)

&lt;small&gt;--This message was sent using [[m:MassMessage|MassMessage]]. Was there an error? [[m:Talk:MassMessage|Report it!]]&lt;/small&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/br&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף http://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/MassMessage/Multimedia/Media_Viewer&amp;oldid=8631315 --&gt;

==תקלות בתצוגה בפלאפון==

יש כמה חסרונות כאשר צופים באתר דרך אייפון. אין קישור לשיחת הדף ובמקום זה יש קישור להוסיף תמונה -- נורא לא רלוונטי.  גם שמתי לב עכשיו שחישוב הגימטריות של תבנית גמט למשל -- נראה רק בתצוגת המקדימה של הדף אבל לא כאשר מסתכלים אליו רגיל. איך אפשר לדווח על זה? גם בבאגזילה? Roxette5
:[https://bugzilla.wikimedia.org/enter_bug.cgi?product=Wikipedia%20App כאן] (נדרשת הרשמה לבאגזילה). בברכה, [[משתמש:איתן96|איתן96 (ב&quot;ק)]] - [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]; &lt;font color=&quot;#8C001A&quot;&gt;כ&quot;ד בסיוון ה'תשע&quot;ד&lt;/font&gt; 17:07, 22 ביוני 2014 (IDT)

== חגיגות העשור ==

[[קובץ:ויקיטקסט העברי חוגג עשור!.png|שמאל|ממוזער|טיוטה ראשונית]]
שלום לכולם

כידוע (או שלא) ויקיטקסט יחגוג עשור בט&quot;ו באב השנה. לדעתי כדאי להתכונן לאירוע כבר מעכשיו. אני בעד לארגן מפגש של התורמים לויקיטקסט (אני מניח שהעמותה תשמח לסייע). בנוסף כדאי לחשוב על סמל לכבוד האירוע כבר מעכשיו, כדי שלא נמצא את עצמנו בלי סמל יומיים לפני. העליתי טיוטה ראשונה, אשמח לשמוע את דעתכם, גם על ארגון אירוע וגם על הסמל. אם לא מרוצים מהסמל - אפשר להעלות רעיונות נוספים, אשמח לבצע. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ט באייר ה'תשע&quot;ד • 18:40, 28 במאי 2014 (IDT)

:איתן, זה רעיון נפלא! וגם הסמל יפה מאוד. ט&quot;ו באב תשע&quot;ד נופל ביום ב' בשבוע, 11.08.14 למניינם. באמצע הקיץ כמובן.

:אם נעשה מפגש, הוא לא חייב להיות באותו יום בדיוק, ואולי כדאי כבר עכשיו לעשות סיעור מוחות לגבי מקומות נגישים, ימי עבודה של אנשים בקיץ, וכו' כדי לבחור מקום ותאריך מתאימים.

:גם הסמל לא חייב להיות רק באותו יום, אפשר להשאיר אותו לתקופה מסויימת. (אולי אחרי ט' באב ועד סוף החודש?)

:רונן אמר בעבר שהוא רוצה להשיק את הביאור למשנה אחרי הקיץ, ואני הוספתי את המקרא. אולי נוכל להקדיש חלק מהיום לתצוגת המיזמים השונים כאן, מעין כנס. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:48, 28 במאי 2014 (IDT)

::האם המפגש פתוח ללא-פעילים בויקיטקסט אך למתעניינים במיזם ומתכננים אולי לתרום בעתיד? [[משתמש:YoavN123|YoavN123]] ([[שיחת משתמש:YoavN123|שיחה]]) 09:55, 29 במאי 2014 (IDT)
:::אני בהחלט בעד פתיחה של המפגש לכל מי שרוצה. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ט באייר ה'תשע&quot;ד • 10:49, 29 במאי 2014 (IDT)
:::גם אני {{בעד}}. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:08, 29 במאי 2014 (IDT)
::::מה מתכונן במפגש שלכם? [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 11:52, 29 במאי 2014 (IDT)
:::::זה עדיין בשלבי תיכנון ראשוניים ואנחנו פתוחים להצעות. כרגע יש כבר הצעה של דובי להציג את המיזמים המובילים בוויקיטקסט, כדוגמת &quot;המקרא על פי המסורה&quot; והביאור למשנה. אני חשבתי יותר בכיוון של מפגש חברתי. נראה מה יציעו שאר החברים. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:28, 29 במאי 2014 (IDT)
::::::כן ברור שכן מי שמעוניין מוזמן! וכמו שכבר כתבתי להלן, בואו ונשאיר את הרעיון של רונן לכנס השקה לסתיו כמו שהוא הציע בכל מקרה. שיהיה מפגש חברתי. עשר שנים כבר עברו, ועוד לא זכיתי להכיר את נחום באופן אישי! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:38, 29 במאי 2014 (IDT)
:::::::העמותה בהחלט תשמח לסייע בארגון המפגש לחגיגות העשור של ויקיטקסט! איך אנחנו יכולים לעזור? {{ש}} אני מנצלת את ההזדמנות הזאת להזכיר שבאופן כללי אני מזמינה את כולם לפנות אלי [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%AA:Chenspec-WMIL בדף השיחה שלי], בדוא&quot;ל cspector{{@}}wikimedia.org.il או ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C דף השיחה] של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C דף העמותה החדש] {{ש}}אגב, עשיתי קישורים חיצוניים כי אני לא סגורה על איך מקשרים בין המיזמים ומאוד מאוד אודה למי שיראה לי איך {{קריצה}}
:::::::נהיה בקשר! [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 16:25, 29 במאי 2014 (IDT)

'''{{קו תחתי|מקומות מפגש}}'''{{ש}}
{{קו תחתי|ירושלים}}
* {{בעד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:17, 28 במאי 2014 (IDT)
* {{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:52, 29 במאי 2014 (IDT)

'''{{קו תחתי|מועדי מפגש}}'''{{ש}}
{{קו תחתי|יום שישי לפני ט&quot;ו באב}}, 08.08.14 למניינם
* {{בעד}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:52, 29 במאי 2014 (IDT)
**נחום, יום ששי בירושלים בא בחשבון בהחלט, אבל הוא לא לגמרי פשוט. אם זה יהיה בירושלים, האם נוכל להתחיל על הבוקר ממש (מ-9:00 הכי מאוחר), כדי שישאר מספיק זמן למפגש/כנס רציני? בשבילי (ואולי בשביל אחרים) לחזור הביתה מירושלים ביום ששי אחה&quot;צ בתחבורה ציבורית זה לא דבר לגמרי פשוט. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:26, 29 במאי 2014 (IDT)
:::אני בספק אם לאנשים יהיה זמן וכוח לכנס &quot;רציני&quot; ומאסיבי. אני חשבתי על כנס של מספר שעות, 4 לכל היותר, ובהתחשב בשעון הקיץ לא אמורה להיות בעייה לחזור הביתה בתחבורה הציבורית. אבל אם אתה סבור שמן הראוי לערוך כנס יותר מושקע וארוך, מן הראוי באמת לתכנן עבורו יום שלם באמצע השבוע. 
:::פשוט חשבתי על יום שישי כיום שפנוי מעבודה ומעיסוקים אחרים לרוב האנשים. אפשר גם להזיז את הכנס למיקום מרכזי כמו תל אביב (לא תהיה לי בעייה להגיע מירושלים ולחזור לשם הביתה ביום שישי, כפי שציינתי). לי אישית גם אין בעייה שהכנס יתחיל בתשע לכל המאוחר אם זה נוח לאנשים אחרים. הכל תלוי כמובן בדעתם ורצונם של אנשים נוספים. אתה מוזמן להציע כל הצעה חלופית שנראית לך, כמובן. אני רק ציינתי מה אני מעדיף. 
:::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:59, 29 במאי 2014 (IDT)
::::בהתחשב במספר המשתתפים בוויקיטקסט, שהוא נמוך לפי דעתי, עדיף לכם להפגש בבית קפה או לחלופין בשמרדי העמותה. [[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] ([[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]]) 13:30, 29 במאי 2014 (IDT)
:::::נחום, אולי אתה צודק ויותר נכון לעשות מפגש חברתי בעיקר, ואת ההשקה שהציע רונן נשאיר כמו שהוא אמר לסתיו. מפגש חברתי יכול להיות גם צעד ראשון לפני משהו פורמלי יותר.
:::::גילגמש, תודה על ההצעה. איפה נמצאים משרדי העמותה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:34, 29 במאי 2014 (IDT)
:::::: כמו ש[[משתמש:Gilgamesh|Gilgamesh]] אמר - אכן ניתן להשתמש במשרדי העמותה שנמצאים ברחוב קרליבך 7 בתל אביב (יש גישה טובה בתחבורה ציבורית). {{ש}} באופן כללי חדר הקהילה במשרדי העמותה בתל אביב פתוח לשימושכם באופן קבוע וחופשי, בימי חמישי בין השעות  10:00-19:00. מי שרוצה להגיע בשעות אחרות או להזמין ציוד מיוחד מוזמן לתאם מראש עם חן דוידי -  chen{{@}}wikimedia.org.il. נשמח לארח אתכם [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 16:42, 29 במאי 2014 (IDT)
:::::::איך זה שכל הדברים החשובים בת&quot;א נמצאים בקרליבך 7? [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  כ&quot;ט באייר ה'תשע&quot;ד • 16:58, 29 במאי 2014 (IDT)
{{שבירה|:::::::}}
כולם מוזמנים לבקר ב[[ויקיטקסט:מפגשים/חגיגות העשור|דף החדש שפתחתי]] (בעקבות הצעתה של [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]]) שנועד לרכז את כל הרעיונות יחד. העתקתי לשם דברים רבים מהמזנון, אני מתנצל מראש אם מישהו מרגיש שבטעות הוצאתי את דבריו מהקשרם וכמובן שהוא מוזמן לשנות אותם. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בסיוון ה'תשע&quot;ד • 14:37, 2 ביוני 2014 (IDT)

== שים עין לכל עריכות של אנונימיים של כתבי הרב קוק ==

לפני כשנה-שנתיים היה אצלינו אחד שהתלונן שהוא קנה את זכויות הדפוס של כתבי הרב קוק ובקש מאתנו להימנע מכל סוג של פרסום כתבי הרב קוק. לצערי, חוששני שאלמוני זה הוא מאחורי מספר עריכות משחיתות מתוחכמות על כתבי הרב קוק למען קלקול החומר באתר. צריכים לשם עין יתירה על כל סוג של עריכה שמתבצעת דרך אנונימיים בכתבי הרב קוק וכאשר הדבר לא ברור דרך התצוגה של &quot;הבדלים&quot; -- לשחזר.  ועיין בדף [[שיחת משתמש:2.55.143.119]] ליתר פירוש.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:01, 1 ביוני 2014 (IDT)
: ניסיתי לראות מה ההבדל בין העריכות במאמר של הרב קוק, ולא ממש רואים. ישנה פסקה גדולה מאוד שצבועה באותו צבע, וקשה מאוד לאתר את השינוי. גם בג'אדטים המצב לא הרבה יותר טוב. היה צריך לבקש מאנשי ויקימדיה לשפר את כלי ההשוואה, שיסמן כל שינוי קטן בצורה בולטת, ולא יסמן פסקאות גדולות שאין ביניהם כל שינוי. כמו שקיים בכלי השוואה אחרים. הדבר מהווה כלי נחוץ ביותר לנטר עריכות. --[[משתמש:Effib|אפי ב.]] ([[שיחת משתמש:Effib|שיחה]]) 07:58, 2 ביוני 2014 (IDT)
:::השיטה של האלמוני היא פשוטה: לבצע שינויים קלים לאורך טווח גדול מאוד (לייצר &quot;תקלדות&quot;). זה מבלבל את הכלי להשוואה. בגאדג'טים המצב מעט יותר טוב והפסקה צומצה רק לשינויים הרלוונטיים. לא מדובר בבעיה קבועה, אלא בדרך שמאפשרת לעקוף את הכלי. עדיין, יהיה נחמד אם ההשוואה תהיה יותר טובה. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ד' בסיוון ה'תשע&quot;ד • 08:46, 2 ביוני 2014 (IDT)

::::לכל מאן דבעי לעזור בענין זה, הנה גאדג'ט חדש שהתקין איתן להקלת הבקרה -- '''''מוזמנים להתקין ב[[מיוחד:העדפות]] -&gt;גאדג'טים -&gt; גאדג'ט להצגת הבדלים בין גרסאות בצורה ברורה יותר: wikEdDiff (לא נחוץ למשתמשים ב wikiEd)'''''
--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:53, 10 ביוני 2014 (IDT)

== שחזור שלא ביצעתי ממכשיר נייד?? ==

מאד מוזר. רשום בדף של &quot;שינויים אחרונים&quot; על שחזור שביצעתי על דף [[שיחה:מאמרי הראיה/יום הבכורים זמן מתן תורתנו]]. מוזר בגלל שלא ביצעתי שחזור זו וגם לא ממכשיר נייד (וכתוב &quot;עריכה ממכשיר נייד)....--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:59, 6 ביוני 2014 (IDT)
:מוזר. אולי כדאי להחליף סיסמה. אם התופעה חוזרת, אולי כדאי לפנות למפתחים כדי שיבדקו מאיזה כתובת IP בוצעה העריכה. --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע&quot;ד 11:45, 8 ביוני 2014 (IDT)
:: תודה אראל. אחכה לעוד תקרית ואז אבצע שינוי סיסמא. לסקרנות. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:54, 10 ביוני 2014 (IDT)

==תבניות אירועים ריקות בדף הראשי==
הורדתי את התבניות לאירועים בלוח העברי והלועזי מהדף הראשי, כיון שהן לרוב נותרות ריקות. יש למלא אותן מראש אם רוצים שהם יוצגו בדף הראשי.

אם מישהו יערוך מראש את התבניות לשבוע מראש כל פעם, אפשר להחזיר. אם לא, יש לעצב מחדש את הדף הראשי כדי שלא יישאר חלל ריק מצד שמאל. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:31, 9 ביוני 2014 (IDT)

== Media Viewer is now live on this wiki ==

&lt;br&gt;
&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
[[File:Media_Viewer_Desktop_-_Large_Image_Opaque_Info.png|thumb|Media Viewer lets you see images in larger size]]

Greetings— and sorry for writing in English, please translate if it will help your community,

The Wikimedia Foundation's [[mw:Multimedia|Multimedia team]] is happy to announce that [[mw:Multimedia/About Media Viewer|Media Viewer]] was just released on this site today. 

Media Viewer displays images in larger size when you click on their thumbnails, to provide a better viewing experience. Users can now view images faster and more clearly, without having to jump to separate pages — and its user interface is more intuitive, offering easy access to full-resolution images and information, with links to the file repository for editing. The tool has been tested extensively across all Wikimedia wikis over the past six months as a [[Special:Preferences#mw-prefsection-betafeatures|Beta Feature]] and has been [[mw:Multimedia/Media_Viewer/Release_Plan#Timeline|released]] to the largest Wikipedias, all language Wikisources, and the English Wikivoyage already.

If you do not like this feature, you can easily turn it off by clicking on &quot;Disable Media Viewer&quot; at the bottom of the screen, pulling up the information panel (or in your [[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|your preferences]]) whether you have an account or not. Learn more [[mw:Help:Multimedia/Media_Viewer#How_can_I_turn_off_this_feature.3F|in this Media Viewer Help page]].

Please let us know if you have any questions or comments about Media Viewer. You are invited to [[mw:Talk:Multimedia/About_Media_Viewer|share your feedback in this discussion on MediaWiki.org]] in any language, to help improve this feature. You are also welcome to [https://www.surveymonkey.com/s/media-viewer-1-all?c=announce-all take this quick survey in English], [https://www.surveymonkey.com/s/media-viewer-1-fr en français], [https://www.surveymonkey.com/s/media-viewer-1-es o español].

We hope you enjoy Media Viewer. Many thanks to all the community members who helped make it possible. - [[mw:User:Fabrice Florin (WMF)|Fabrice Florin (WMF)]]  ([[m:User talk:Fabrice Florin (WMF)|talk]]) 00:54, 20 ביוני 2014 (IDT)

&lt;small&gt;--This message was sent using [[m:MassMessage|MassMessage]]. Was there an error? [[m:Talk:MassMessage|Report it!]]&lt;/small&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף http://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Keegan_(WMF)/MassMessage/Multimedia/Media_Viewer&amp;oldid=8631315 --&gt;

== מתוך חדשות הטכנולוגיה של היום ==

* פגישת IRC לארגון באגים ישנים בעדיפות גבוהה תיערך ב־24 ביוני ב־17:00 UTC בערוץ &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;#wikimedia-office&lt;/span&gt; בשרת freenode ([http://www.timeanddate.com/worldclock/fixedtime.html?iso=20140624T1700 המרת זמן]). [http://lists.wikimedia.org/pipermail/wikitech-l/2014-June/077166.html]
:אם אינני טועה זה יכול להועיל לבאג ניקוד הותיק שלנו, אם מישהו ירצה להשתתף ולהעלות אותו שם. [[משתמש:איתן96|איתן96 (ב&quot;ק)]] - [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]; &lt;font color=&quot;#8C001A&quot;&gt;כ&quot;ה בסיוון ה'תשע&quot;ד&lt;/font&gt; 11:47, 23 ביוני 2014 (IDT)

== מפגש עם אנסויה סנגופטה Anasuya Sengupta וגרפילד ברד Garfield Byrd בחגיגת יום הולדת 11 לוויקיפדיה העברית ==

שלום לכולם, {{ש}} אנסויה סנגופטה [http://wikimediafoundation.org/wiki/User:ASengupta_(WMF) Anasuya Sengupta], מנהלת מחלקת המענקים של קרן ויקימדיה וגרפילד ברד [http://wikimediafoundation.org/wiki/User:Gbyrd Garfield Byrd] סמנכ&quot;ל הכספים של הקרן אשר יגיעו לביקור בארץ, יהיו במפגש לרגל חגיגת יום הולדת 11 לוויקיפדיה העברית. {{ש}} זהו ביקור משמעותי של משלחת בכירה של נציגי הקרן בארץ. אתם מוזמנים לקחת חלק במפגש ולנצל את ההזדמנות לשיחה בלתי אמצעית עם חברי הקרן. להרשמה כנסו לדף [[W:ויקיפדיה:מפגשים/מפגש קיץ 2014/הכנות|חגיגת יום הולדת 11 לוויקיפדיה העברית]]. יומולדת שמח! [[משתמש:Chenspec-WMIL|Chenspec-WMIL]] ([[שיחת משתמש:Chenspec-WMIL|שיחה]]) 15:11, 25 ביוני 2014 (IDT)

== יוצר החודש - יולי ==

שלום לכולם. לא אספיק שאהיה פנוי בימים הקרובים לטפל ביוצר החודש לחודש הבא. רוצה לפתוח את הדיון אל יוצר החודש הבא. הצעתי הוא המלבי&quot;ם היות ויש המון חומר שלו באתר. אולם איני יודע מה לכתוב לתיאור. השארתי את זה למישהו להשלים. [[תבנית:יוצר החודש 2014 יולי]].

במידה ומישהו רוצה להציע יוצר אחר -- אין בעיה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 06:34, 27 ביוני 2014 (IDT)
:חסר רווח אחרי הפסיק בתיבה על המלבי&quot;ם בעמוד הראשי.  אינני מפעיל אז איני יכול לתקן בעצמי. [[משתמש:Ijon|Ijon]] ([[שיחת משתמש:Ijon|שיחה]]) 03:42, 1 ביולי 2014 (IDT)

:: {{לייק}} תוקן.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:25, 1 ביולי 2014 (IDT)
:::אגב, אתה יכול לתקן בכל זאת. דפי המשנה של הדף הראשי מוגנים רק בהגנה קלה (הדף משנה במקרה זה נמצא ב[[עמוד ראשי/יוצר החודש]]). [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ג' בתמוז ה'תשע&quot;ד • 10:02, 1 ביולי 2014 (IDT)
:יפה מאוד, חשוב לדעתי לשים רק מחברים שיש להם כאן הרבה טקסט, זו המטרה. [[משתמש:ציון הלוי|בן ציון]] ([[שיחת משתמש:ציון הלוי|שיחה]]) 13:52, 1 ביולי 2014 (IDT)
}}</text>
      <sha1>bss40udldgyl47jgei6bg5n925n9bv5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שפת אמת/פסח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>330624</id>
    <revision>
      <id>3004148</id>
      <parentid>2780838</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T20:59:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-22458-02</username>
        <id>45258</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרמ&quot;ז */ הגהה</comment>
      <origin>3004148</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="432127" sha1="k9szj42u2fjvpcehh7c8t99jpeav8ri" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|שפת אמת||שבת הגדול|פסח|שמיני}}
==פסח==

===תרל&quot;א===
ב&quot;ה מימים ראשונים של פסח לא נכתב כסדר מליל א'
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כו' ואח&quot;כ אמר ואותנו הוציא. ונראה כי ע&quot;י אמונה שיש יציאת מצרים לכל דור ודור נתגלה זה. ומהר&quot;ל כתב כי בכלל הי' כל אחד ביציאת מצרים רק חייב לראות כאלו יצא בפרט ע&quot;ש. וי&quot;ל ג&quot;כ כנ&quot;ל שע&quot;י אמונה נכנס לתוך הכלל ובוודאי בכלל הי' יצ&quot;מ לנקודה הישראלית שמשם נמשך חיים לכל איש ישראל רק ע&quot;י אמונה באין לזה. ואחר שרואה עצמו כאלו יצא. ויודע ומאמין כי גם ההארה שיש לו לא הי' לולי יצ&quot;מ. עי&quot;ז נתגלה לו שרואה איך יוצא באמת. וכן הפי' בסיפור יציאת מצרים אפילו כולנו חכמים כו'. כי אף שהוא חכם דבוק בה' חיים יש לו לידע כי כל זה ע&quot;י יצ&quot;מ שהאמת כן רק שצריך לברר זה ע&quot;י אמונה והוא הסיפור לשון בירור וגילוי מפורשת כי בכל דור יש יציאת מצרים לפי ענין הדור וכ&quot;ז הי' בשעת יציאת מצרים. וכפי אמונת האדם כאילו יצא נתגלה בחי' זו ומרגיש מיצ&quot;מ של עתה ויוכל לצאת כל אחד ממיצר שלו:

בשאלת החכם מה העדות והחוקים. ולכאורה איך שואל טעם על חוקה. אך כי באמת כתיב מגיד דבריו כו' חוקיו כו' לישראל שבנ&quot;י יודעין טעם גם בחוקה והוא ע&quot;י שמאמין ועושה החוק באמת אף בלי הרגשת הטעם עי&quot;ז זוכה לידע הטעם ג&quot;כ. והוא עצמו ג&quot;כ אכילת מצה אף שהיא בלי טעמים רק כמו שהיא. רק מה שמונע מאכלים אחרים כדי להיות נדבק בטעם המצה. עי&quot;ז מרגיש דביקות במצה אף שאינו משיג הטעם. וז&quot;ש אין מפטירין כו':

ברוך שומר הבטחתו כו' שהקב&quot;ה חשב הקץ לעשות כו'. פי' להיות בכל דבר מעשה גשמיי ג&quot;כ בחי' הגאולה שלא להיות נטבע בגשמיות הדבר. וזה המשכת המחשבה בהמעשה להיות קץ לבחי' עשי' כנ&quot;ל. וזה שהבטיח לאאע&quot;ה בברית בין הבתרים כו' ומה הבטחה הוא זה להיות בניו בשעבוד ת' שנים. ואז הי' עיקר האהבה לאברהם מהשי&quot;ת שכרת עמו הברית. אך כי הוא הבטחה גדולה שע&quot;י הגלות יהי' לבנ&quot;י כח זה למצוא בחי' הפנימיות בכל הסתר [וזה שנק' גלות ע&quot;ש לעורר התגלות הפנימיות שבתוך ההסתר. וז&quot;ש ידוע תדע כו' כי הי' נצרך לזה המשכת כחו וידיעה הוא דביקות וחיבור כנודע]. וז&quot;ש והיא שעמדה כו' כי הבטחה הנ&quot;ל הי' תועלת לכל דור ודור שכל ההסתר מוסיף עוד חיזוק בעת הגאולה וז&quot;ש הקב&quot;ה מצילנו מידם כמ&quot;ש רבות רעות צדיק כו' יצילנו ה' ופי' [עי' זוה&quot;ק בפ' וישלח] כי הוא מלשון ויצל מקנה אביכם כו' שמן המיצר נפרש עוד כח הניצוץ הקדוש כמ&quot;ש יצאו ברכוש גדול כו':

צא ולמד מה ביקש לבן כו' פרעה לא גזר כו'. בא לפרש כי גלות מצרים הי' רק לטובה. כי לבן ביקש לעקור הכל. והי' העצה ע&quot;י ירידתנו למצרים. כי בפרעה הי' הגלות מה שבנ&quot;י היו תחת ידו. וז&quot;ש שגזר רק על הזכרים כי פי' זכר המשפיע אשר לו הכח. וע&quot;ז גזר פרעה שיהיו בנ&quot;י בחי' נקיבה שאין להם השליטה והכח. אבל לא לעקור הכל. כי בנ&quot;י היו רק בגלות תחת ידו. אבל לבן ביקש לעקור הכל. וע&quot;י שירדו אבותינו למצרים וזכו לצאת משם עי&quot;ז נדחית מחשבת לבן. וז&quot;ש ארמי אובד כו' וירד מצרימה שעל ידי לבן נצרך לירידת מצרים כנ&quot;ל:

מצה זו כו' שלא הספיק בצקת אבותינו להחמיץ עד שנגלה ממ&quot;ה הקב&quot;ה כו'. הרב ז&quot;ל בסידור פי' כי מצה כמו שהיא בלי התנשאות. שהוא חמץ. הגסות. שמנשא עצמו ועולה בנפיחה. וע&quot;י שהי' להם גילוי שכינה הי' נשאר מצה ע&quot;ש. וכן בזוה&quot;ק פינחס כי ההפרש בין חמץ למצה הוא נקודה אחת שבין ה' לח' ע&quot;ש כי ה' היא הנקודה בתוך הד' שיודע שאין לו כלום רק נקודה פנימיות שנתן השי&quot;ת. וע&quot;י שממשיך הנקודה לעצמו ונעשה ח' הוא חמץ ע&quot;ש:

;מיום א' דפסח
אלה מועדי ה' כו'. פי' שביו&quot;ט מתגלה חיות פנימיות מהשי&quot;ת שיש בכל הנבראים אשר תקראו כו' מקראי קודש. שמעתי מאא&quot;ז מו&quot;ר זצלה&quot;ה כי יכולין לקרוא הקדושה ביו&quot;ט. וגם הקדושה קוראת לאדם ע&quot;כ. ופי' קודש הוא נקודה הפנימיות שאף שמחי' הכל היא נבדלת מהגשמיות שהשי&quot;ת קדוש ונבדל. וכתיב מלא כל הארץ כבודו שמחי' הכל. רק שנסתר בעוה&quot;ז זה. וביו&quot;ט מתגלה. וז&quot;ש בזוה&quot;ק אמור מה רב טובך כו' כי ביו&quot;ט נתגלה חיות הפנימיות שהוא אור הנגנז לצדיקים שהם מרגישין אור זה גם בעשי' [כמ&quot;ש במ&quot;א]. וכן אמר אא&quot;ז מו&quot;ר זצלה&quot;ה בשם הזוה&quot;ק שנק' יום טוב ע&quot;ש אור כי טוב שיש בו מאור הגנוז והוא כנ&quot;ל. וז&quot;ש מועדים לשמחה כי כשמתגלה שורש החיות של האדם ושל כל הבריאה ממילא יש שמחה. ולכך ביו&quot;ט יכולין למצוא הארה הפנימיות שיש בכל דבר. וז&quot;ש יראה כל זכורך. יראה יראה. כמו שבא לראות בא להראות ע&quot;ש בגמ' שהוא כנ&quot;ל שהאדם יכול לראות חיות הפנימיות והוא נק' זכורך. פני ה' אלקיך הוא ג&quot;כ נקודה הפנימיות שיש בכל דבר נק' פני ה'. ומבקשין והשיאנו כו' ברכת מועדיך להיות נדבק מעשה האדם בשורש ע&quot;י אור היו&quot;ט. וי&quot;ל השיאנו כמו משיאין משואות להיות מקושר בשלהבת אהבה לשורש החיים ברכת מועדיך כי כל חיות השנה ע&quot;י התקשרות בשורש החיות שזה מתגלה ביו&quot;ט:

;מליל ב'
אלו קרע לנו הים ולא העבירנו כו' בחרבה כו'. פשוט י&quot;ל כי הי' צריך להיות טיט עכ&quot;פ. אך י&quot;ל כי כתיב ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה כי זה עיקר הפלא מה שבנ&quot;י הלכו תוך הים ממש והי' להם ליבשה. כי אם הי' מסולק מבחי' ים אין זה פלא כל כך כי ביד הקב&quot;ה לעשות מים יבשה. אבל לחיבת ישראל עשה השי&quot;ת שגם שיהי' בחי' ים ממש. מ&quot;מ יהי' לבנ&quot;י יבשה. וזה שבנ&quot;י יכולין להפוך גם הטבע להמשיך הקדושה בתוכה ממש ע&quot;י עבודתם. וזה העבירנו בתוכו בחרבה:

בזוה&quot;ק כמה פעמים קושיא זו מה שהשי&quot;ת משבח עצמו ביציאת מצרים הלא הבטיח לאבותינו. וכתיב נ' פעמים בתורה הוציאך מארץ מצרים כו'. ותי' כי הי' מסטרא דיובל שנת החמשים עלמא דחירות ע&quot;ש. ועדיין צריך ביאור. וי&quot;ל כי באמת כל הגלות במצרים הי' רק לטובת ישראל ולאשר כי השי&quot;ת הבטיח לאבות כי יצאו ממצרים ברכוש גדול. לזאת עשה השי&quot;ת שיהיו במצרים במדריגה התחתונה מאוד כמ&quot;ש ז&quot;ל כי כבר היו במ&quot;ט שערי טומאה וז&quot;ש אלו לא הוציא הרי אנו כו' כי היו ח&quot;ו משוקעים בשער הנ' בטומאה שאינם יכולין להגאל עוד. וממילא כשנגאלו ניתן לישראל כל השערי בינה עד שער הנ' כי זה לעומת זה כו'. וז&quot;ש ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. שכל מה שנכנסו ונשקעו אז כ&quot;כ בשערי טומאה הי' לטובה. והוא יותר ממה שהבטיח לאבותינו שהי' די בצרה אחת אך כי הי' חמשים גאולות כו'. וז&quot;ש וחמשים עלו בני ישראל כו' כמ&quot;ש בזוה&quot;ק בשלח ובתקונים ע&quot;ש:

מה שקורין שה&quot;ש בפסח. כי שה&quot;ש הוא לבאר כי כל עניני עוה&quot;ז רק משל להבין האהבה הצריכה להשי&quot;ת. וזה פי' שיר השירים שמכל השירים שבעולם יוצא שיר הזה. אך כי האדם צריך להיות נדבק בהנמשל וקשה שיהי' הכל רק כדי לידע לעבוד להשי&quot;ת וח&quot;ו כשנדבקין בעוה&quot;ז אין יכולין להבין כלל הנמשל. לזאת בפסח זמן חירותנו. שהאדם יכול ללמוד רצון השי&quot;ת גם מן הטבע ג&quot;כ. כי מתגלה נקודה הפנימיות. לזאת שייך שה&quot;ש בזמן הזה:

;מיום ב' דפסח
אכילת מצה רשות. ומשמע כי בכל השנה אינו רשות. שכ&quot;ז שיש לאדם שיעבוד ודביקות בהטבע אינו יכול לאכול מצה שהיא פשוטה כמו שהיא בלי שינוי מכמו שנברא בכח השי&quot;ת. ובפסח זמן חירותינו. והפי' שהחירות גם בתוך הטבע שנק' זמן. כי הזמן הוא הטבע והחירות למעלה מן הזמן והטבע. רק ביציאת מצרים נמשך הארה מלמעלה גם בתוך הזמן והטבע. וכן אמר אא&quot;ז מו&quot;ר זצלה&quot;ה על שנקרא ליל פסח סדר להראות כי לבנ&quot;י יש סדר מסודר גם לנסים שאינו עפ&quot;י מקרה כו'. והוא כנ&quot;ל שגם בתוך הטבע חיות שלהם נמשך ודבוק במקור החיים שהוא מקום הנעלם שלמעלה מהטבע. ולכך יוכל כל אדם בפסח לצאת מן המאסר שלא להיות משועבד לסט&quot;א ח&quot;ו. וממילא יכול לקבל עליו עול מלכות שמים כראוי. ויכול לאכול מצה גם כן:

;ב&quot;ה שבת חוה&quot;מ
אלהי מסכה לא תעשה כו' חג המצות תשמור כו' ולמדו חז&quot;ל מזה המבזה המועדות כאלו עובד ע&quot;ז. גם כתבו חז&quot;ל דכתיב שבת אצל המועדות בפ' אמור לומר המקיים המועדות מעלה עליו הכתוב כאלו קיים השבתות וכן להיפוך ע&quot;ש. והפי' כי מועדות ניתנו לישראל דכ' אשר תקראו אתם אפילו שוגגין. מזידין כו'. ושבת קביעא וקיימא כי ענין שבת הוא עליות כל דבר לשורשו למעלה מן הטבע שהוא שורש החיים של כל דבר. ולזאת אין קדושת שבת תלוי בתחתונים. רק מ&quot;מ יש תוספות שבת ע&quot;י הכנת ימות החול להיות דביקין בשבת [כמ&quot;ש במ&quot;א]. ובמדרש שה&quot;ש שחורה אני בימות החול. ונאוה בשבת. ומה שבח בשחורה אני. אך כי זה המשך קדושת שבת לימות החול. אף שעוסקין במלאכות ושאר עשיות גשמיים. מ&quot;מ נמשך ונדבק אחר בחי' שבת. ממילא מוסיפין בנ&quot;י כח לבחי' שבת ג&quot;כ והוא תוספות שבת. כי כמים הפנים לפנים. כמו שמקבלין שבת באהבה ותשוקה גדולה. כן זוכין להמשיך הארה ממקום גבוה יותר. והנה בחי' יום טוב הוא להמשיך הארה לתוך הטבע ממש ולכך ניתן לישראל שתלוי בקדושת ישראל דקדשינהו לזמנים שע&quot;י בני ישראל נמשך הארה להנבראים. ודביקות המעשה בשורש המחי' הכל זה בחי' המועדות. וז&quot;ש אלהי מסכה לא תעשה כו'. שבכל מעשה צריך האדם להאמין שיש בו חיות השי&quot;ת אף שנראה נפרד ומתנגד להקדושה. וע&quot;י אמונה זו זוכה להסיר המסך המבדיל ומסתיר ויוכל לראות איך כל דבר קטן וגדול הוא ממש מחיות השי&quot;ת בלבד. והוא בחי' אמונה. וכ&quot;כ בזוה&quot;ק משפטים כי המבזה המועדות כעובד ע&quot;ז משום דאינון רזא דמהימנותא ע&quot;ש. והמבזה המועדות הוא שמפריד עוה&quot;ז ומפריש בין שבת שכל הדברים עולין כו' וביו&quot;ט אין בו אמונה כראוי. והוא עבודה זרה באמת שעושה מסך ומבדיל בין החיות שיש בעולם הטבע ג&quot;כ כנ&quot;ל. ומעלין עליו כמחלל השבתות ג&quot;כ. כי ה' ושמו אחד והכל לכבודו ברא. וכן המקיים המועדות ע&quot;י אמונה. זוכה לבחי' שבת ג&quot;כ שהוא בחי' אמת שנגלה וניכר ששורש כל החיים מחיות השי&quot;ת:

;ב&quot;ה מימים אחרונים של פסח איני זוכר כראוי ואולי ניתוסף
דבר אל בני ישראל וישובו כו'. ולמה צוה השי&quot;ת שיחזרו למצרים. ויראה כי ע&quot;י שיציאת מצרים היה שלא עפ&quot;י זכות ישראל רק ע&quot;י שהבטיח השי&quot;ת לאבות להוציאנו ממצרים. ורצה השי&quot;ת שישובו ויהי' להם גאולה שני' מצד זכותם. וז&quot;ש בקריעת ים סוף שהיו נתונים בדין. שהי' הרצון עתה להיות נושעים גם עפ&quot;י הדין. והרי זכו בדין ג&quot;כ. ע&quot;י שהאמינו ושבו לצד מצרים. וכתיב נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. כי וודאי בלי הקדמת יציאת מצרים לא היו יכולין לזכות מעצמם. ועשה השי&quot;ת כן שאחר שראו הנסים במצרים יוכלו לחזק באמונתם ולזכות מעצמם ג&quot;כ אף עפ&quot;י דין כנ&quot;ל. וז&quot;ש וייראו מאוד. ואין מובן מאחר שהבטיח השי&quot;ת שישובו כדי לאבד חיל פרעה ופרשיו מה הי' להם לירא. בפרט מרע&quot;ה דכתיב מה תצעק למה צעק. אך כי ידעו זה שצריכין להיות גוברים עפ&quot;י זכות עצמותם ולכך יראו אף שראו במצרים כל הנסים ובוודאי האמינו בהשי&quot;ת שיוכל להושיעם כהרף עין. רק כנ&quot;ל שהי' בדעתם שלא יהי' להם נס רק שיהי' הכל בכחם והרגישו שאין להם כח כל כך. ואפשר שגם זה הפי' מ&quot;ש הלא זה הדבר כו' חדל ממנו כו'. שטענתם הי' שאם הי' מיד במצרים הגאולה ע&quot;י זכותם הי' טוב יותר כי הבטיח הקב&quot;ה לאבות להוציאם והי' הבטחה זו מסייע. אך הקב&quot;ה רצה שיזכו לגמרי מעצמם ע&quot;י הכנת גאולת מצרים כנ&quot;ל. וזה ההפרש שבין יצ&quot;מ לקריעת ים סוף. כי יציאת מצרים רק שיוצאין מהמיצר אבל נשאר המיצר. וקי&quot;ס הוא שנדחה כל המיצר מפניהם והוא מטעם שיציאת מצרים הי' רק בחסד השי&quot;ת ולא יוכל להיות נדחה המיצר רק ע&quot;י עבודת האדם שזכו בקי&quot;ס לנס מצדם וממילא נעשה הנס תוך גוף המיצר. וי&quot;ל בזה הפי' אלו קרע לנו הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה כו'. כי הקב&quot;ה עשה זה הנס ע&quot;י ישראל וז&quot;ש העבירנו שע&quot;י שעברו בים נעשה יבשה. ולכך כתיב כי לא נקרע עד שירדו לים עד חוטמם. וז&quot;ש היתה יהודה לקדשו כו' ממשלותיו. שבכחם נקרע הים. וזהו שמשבחין שלא קרע השי&quot;ת הים רק ע&quot;י ירידת ישראל. [וי&quot;ל בזה המד' שלא רצה ליקרע ע&quot;ש כי היה הקריעה ע&quot;י משה רבינו ע&quot;ה שהוא כלל ישראל ע&quot;ש ותבין]:

;מכאן איני זוכר כסדר ונכתב מעורבב
כי גאה גאה. כי כל הגדלות שיש להנבראים הוא רק לכבודו ית'. רשע לפני שבר גאון. וצדיק כדי שיכניע עצמו ע&quot;י שיכיר יותר חסדיו ית&quot;ש. אבל גאות השי&quot;ת הוא לטעם עצם הגאות כי גאה גאה. וז&quot;ש בהשירה אמר אויב ארדוף. ומה צורך זה בהשירה. ונראה כי גם זה הי' מסייע מה שהי' לו גסות כ&quot;כ והרחיב פיו עי&quot;ז נשפת ברוחך כו':

עוד כי גאה גאה. כי גאות הוא שגדול מאחרים. ומ&quot;מ נמצא בו ג&quot;כ מה שבחבירו רק שיש לו יותר. כדמיון מי שהוא חכם יותר מחבירו מ&quot;מ חכמה מעט שלחבירו יש לו ג&quot;כ רק שיש לו תוספות. אבל גאות השי&quot;ת בכל נקודה ונקודה אין ערך ודמיון והוא כולו גאות וזהו כי גאה גאה:

ברש&quot;י שר מבע&quot;ל מהו ישיר עלה בלבו שישיר כו'. כי הוא דבר לשעה ולא נופל בו לשון ההוה ע&quot;ש. וי&quot;ל כי השירה למעלה מהזמן כי איך יוכל להיות עפ&quot;י טבע שאמרו כל ישראל מלה במלה. רק שהי' ברוה&quot;ק כמ&quot;ש בזוה&quot;ק. וזהו עצמו מקום המחשבה שלמעלה מהטבע ושם הוה ועבר ועתיד הכל אחד. וזהו עצמו פי' ישיר כי הי' להם מדריגה גבוה שעלו למקור התורה שהרי המשיכו דברי השירה לעולם. וז&quot;ש ישיר כו' השירה כו' לאמר. וזה כל ענין השירה להיות נדבק בשורשו. כמ&quot;ש זה אלי כו'. הפי' שכל אחד הכיר כי כחו וחיותו הוא מהשי&quot;ת. כי בגלות נסתר זה ואחר גמר הגאולה נתגלה להם כי השי&quot;ת הוא מחי' כל הנבראים. וז&quot;ש ויאמינו בה' אף כי גם מקודם כתיב ויאמן העם. אבל יש אמון רבתא ומקטני אמנה כמ&quot;ש במד' בראשית ואהי' אצלו אמון כו' פדגוג כו' ע&quot;ש והכל בחי' אמונה שגם מה שנסתר בהטבע ע&quot;י אמונה נמשך כל הטבע לשורשו ג&quot;כ שהבריאה ע&quot;י התורה ועתה הי' אמונה שלימה שנתברר כח הבריאה. שרק מהשי&quot;ת. ונתמשכו אחרי שורש החיים. והי' זה הכנה לקבלת התורה שהרי [*דברי] השירה הם דברים הכתובים בתורה שהמשיכו ע&quot;י האמונה כנ&quot;ל. ובמד' נכון כסאך אע&quot;פ שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך אלא מאז ישיר כו'. והוא כנ&quot;ל שאחר קי&quot;ס נגלה כבוד מלכותו ית' להיות מבורר בכל דבר קטן וגדול שהוא מחיותו ית' וזה נתיישבה כסאך שיהי' פנימיות החיות מיושב וקבוע בתוך כל נברא שהוא כסא לנקודה הקדושה השרויה שמה. וזהו אז שז' ימי הבנין דביקין בשורש העליון שהוא למעלה מהטבע. מי כמוכה באלים. הפי' כמ&quot;ש בזוה&quot;ק ע&quot;פ אין צור כאלקינו שכח כל הכחות רק מחיותו ית' ע&quot;ש פ' תזריע ובמ&quot;א. וזהו נאדר בקודש אף שכל הכחות ממנו יתברך אעפ&quot;כ קדושה ונבדלת הנקודה הקדושה שבתוך כל דבר. עושה פלא. שגם במעשה גשמיות יש ממנו ית' נקודה נפלאת ומובדלת כמ&quot;ש נפלאות עשה. וכ&quot;כ רמ&quot;א ז&quot;ל באו&quot;ח על ומפליא לעשות שנדבק הנשמה בגשם האדם ע&quot;ש:

ואיתא כי חזקי' לא אמר שירה על הנס לכך לא נעשה משיח. ואא&quot;ז מו&quot;ר זצלה&quot;ה פי' כי הי' נגלה לו בבירור איך הארץ ומלואה להשי&quot;ת ולא נתפעל יותר ע&quot;י הנס כו' ע&quot;ש. וכן מפורש במדרש שה&quot;ש ע&quot;ש. והוא כנ&quot;ל שעיקר השירה המשכה ואמונה להתדבק בשורש העליון ע&quot;י שנפתח מקום שלמעלה מהטבע. שהרי כל נס בא מלמעלה מהטבע וצריך האדם להתדבק שמה. וכן הי' חזקי' תמיד כמ&quot;ש והטוב בעיניך עשיתי ופי' חז&quot;ל שסמך גאולה לתפלה והוא כנ&quot;ל שכל מעשה גשמיי הי' ג&quot;כ לפניו כעושה לפני המלך שהי' דבוק בנקודה הפנימיות שבכל מעשה. ותפלה הוא כשצריכין צעקה לעורר הפנימיות מההסתר. וגאולה הוא פתיחת הפנימיות ובאמת ע&quot;י אמונה שמצפה לישועתו ית' נפתח הפנימיות כנ&quot;ל. והלא בוודאי גם מרע&quot;ה ובנ&quot;י אז היו במדריגה זו. אך כי אין שיעור להשגת נפלאותיו ית' וע&quot;י שהיו בנ&quot;י דביקין במשה רע&quot;ה דכתיב ובמשה עבדו לכך זכו להתחבר עמו והמשיכו דברי השירה שהיא כוללת שבח כל הנסים שהי' ושיהי' כמ&quot;ש בזוה&quot;ק. ושם יש תמיד התחדשות יותר. [ובחזקי' נראה שלא הי' יכול לומר שירה על ידי חסרון הדור כנ&quot;ל ולא נעשה משיח שלא הי' דורו ראוי לגאולה שלימה]:


===תרל&quot;ב===
;בעזה&quot;י מימי פסח
לחם עוני שעונין עליו דברים. נראה שאין יכולין לאכול המצה בלי ריבוי דברים עלי'. שנק' לחם עוני. שיש לחם מן השמים והוא המן שזכו בנ&quot;י לאכול במדבר ועתה בפסח רק תבואות ארץ כמ&quot;ש בזוה&quot;ק ע&quot;ש. ופי' מאכל מצה זה עצמו לידע שהי' יצ&quot;מ בנפלאות חסדי ה' בלי זכות האדם. לכך נק' לחם עוני. וכתב בזוה&quot;ק מצה לשון קטטה ומריבה ע&quot;ש. ג&quot;כ כנ&quot;ל שעדיין אינו מאכל הטוב בפ&quot;ע. רק עכ&quot;פ לצאת מרע ולידע שהכל מהשי&quot;ת שלא להיות שינוי לרע ע&quot;י גסות שזה ענין מצה וחמץ. ואח&quot;כ זוכין מעצמו ע&quot;י הבירור בספירת העומר כמ&quot;ש במ&quot;א. וזה ג&quot;כ מצה פרוסה שאינו נגמר עדיין בשלימות כמ&quot;ש בזוה&quot;ק טעם שאין גומרין ההלל ע&quot;ש:

ביד חזקה ובזרוע נטוי'. פי' ז&quot;ל מה שלא היו ראוין לגאולה נק' יד חזקה. אך עדיין יש להבין כי השי&quot;ת כל יכול והי' יכול לגאול אותם באופן שיהיו ראוין. אך זה עצמו שמשבחין אותו. שהביא בנ&quot;י במדריגה תחתונה כ&quot;כ עד שנקרא לפניו יד חזקה. וכל זה הי' מפני שיהי' גלות מצרים וגאולתה הכנה לכל ההסתרות. ושלא יוכל להיות שום הסתר לישראל עוד. כי השי&quot;ת הבטיח לאברהם לגאול אותנו ממצרים. לכך הביא הגאולה ביד חזקה כנ&quot;ל. וז&quot;ש אלו לא הוציא כו' אנו ובנינו כו'. פי' לכל הדורות יש הסתרות לבנ&quot;י בכלל. וכן בפרט כל איש ישראל. וע&quot;י גאולת מצרים אין שיעבוד עוד ובנקל לגאול שוב. וז&quot;ש ביד חזקה ובזרוע נטוי' כי לעולם חסדו. שלכך עשה הגאולה ביד חזקה כנ&quot;ל:

רשע כו' כפר בעיקר. י&quot;ל בעיקר יציאת מצרים כי עיקר הגאולה הי' להיות התעוררות גבורת השי&quot;ת גם לפרעה וחילו. להיות ניכר מלכותו ית' בכל מקום. ולכך זה שהוציא עצמו כפר בעיקר. וכ&quot;כ גם אתה תתן בידינו כו'. ורק אם רוצה להכניע עצמו. וכשאינו רוצה ג&quot;כ העצה להקהות שיניו. וכן אמר מו&quot;ז ז&quot;ל פי' נגד ד' בנים דיברה תורה שיש תיקון לכולם:

מתחלה עובדי ע&quot;ז היו כו'. הגדה זו ליצ&quot;מ הטעם כי קשה מה השבח עבדים היינו ולמה הי' זה שנהי' עבדים לפרעה ודי הגאולה לתקן העבדות. לזאת מספרין שגם זה שהיינו עבדים הי' לטובה שנוכל להתקרב אל השי&quot;ת כמ&quot;ש מתחלה כו' ויעקב ובניו ירדו מצרימה. שבל&quot;ז לא היינו יכולין להתקרב למקום ב&quot;ה ועמ&quot;ש עוד מזה בסמוך:

ברוך שומר הבטחתו שהקב&quot;ה חישב הקץ לעשות כו'. כמש&quot;ל שהגלות הי' כדי להיות הכנה לכל הסתרות ומצרים שיש לכל איש ישראל. ובגאולת מצרים עשה השי&quot;ת להיות קץ לכל השיעבודים. וז&quot;ש והיא שעמדה כו'. פי' הגלות והגאולה כנ&quot;ל:

צא ולמד כו'. ונראה שירידה למצרים הי' העצה והצלה מרצון לבן הרמאי. ובוודאי כי כל הגלות הי' לטובה. וחז&quot;ל אמרו אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים הרבה היו חייבים לי עד שלא נזדווגו לכם כו' ונפרעתי על ידכם כו'. פי' כי לאשר היו מצרים מכעיסין מאוד להקב&quot;ה היה עצתו ית' לקיים גלות ישראל שם כדי שמעשיהם הרעים יסייעו לגאולת ישראל כמ&quot;ש ז&quot;ל ע&quot;פ לולי כעס אויב אגור כו':

וירד מצרימה אנוס עפ&quot;י הדיבור. קשה כי מיד ששמע יעקב מיוסף ירד שמה. רק בדרך נראה לו השי&quot;ת וא&quot;ל אנכי ארד כו'. אבל נראה שהלך עבור יוסף. ואם כי הי' מן השמים. כל הדברים הם כך ומה אנוס עפ&quot;י הדיבור. וי&quot;ל עפ&quot;י מ&quot;ש זוה&quot;ק וארא שהדיבור הי' בגלות במצרים. ונמצא כי ירידת ישראל למצרים והגאולה הכל הי' תיקון הדיבור. וזה אנוס עפ&quot;י הדיבור. ופי הדיבור הוא יוסף והמש&quot;י. שבאמת ירד עבור יוסף למצרים. והיינו להיות עושין מעשרה מאמרות עשרת הדיברות. כמ&quot;ש במ&quot;א פי' זוה&quot;ק הנ&quot;ל שדיבור שהוא הכרת מלכותו ית' בכל הדברים. זה הי' נסתר בגלות. וע&quot;י גאולת מצרים נודע גבורתו ית':

וירעו אותנו כמ&quot;ש הבה נתחכמה. פי' שלא כיונו עבור עבודה שנצרך להם רק לייגע ולצער אותנו כמ&quot;ש נתחכמה לו כו':

;ב&quot;ה לקוטים מימי הפסח
מרור זה כו'. אא&quot;ז ז&quot;ל הגיד טעם אכילת מרור שמה שהי' מר להם הי' קצת גאולה מ&quot;ש וימת מלך מצרים ויאנחו ולכך בא הגאולה. וז&quot;ש מתחת סבלות מצרים שמה שלא היינו יכולים לסובלם הי' גאולה ודפח&quot;ח. ופשוט י&quot;ל טעם מרור כמש&quot;ל להראות שגם הגלות וימי העינוי רואין עתה ומאמינים שהי' לטובה ומשבחין על זה כי עי&quot;ז נכנסנו לבריתו של הקב&quot;ה כמ&quot;ש ויוצא כו' להיות לו לעם נחלה כו'. ובנ&quot;י לאחר גאולת מצרים נעשו כאומה חדשה כמו המתגייר כקטן שנולד כו'. כי מ&quot;ש אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים קאי גם על הירידה לגלות. רק שנזכר בפסוק עיקר המכוון שהוא היציאה. כי לא היינו במקרה במצרים רק שהכל הי' הכנה לקנות השלימות כמ&quot;ש מכור הברזל כמו שמכניסין הכסף בכוונה לאור לבררו כנ&quot;ל:

;בעזה&quot;י שבת חוה&quot;מ פסח
בזוה&quot;ק הפרש שבין שבת ליו&quot;ט. שביו&quot;ט יש מאור הגנוז כמ&quot;ש אא&quot;ז מו&quot;ר ז&quot;ל בשם זוה&quot;ק שנק' יום טוב ע&quot;ש אור כי טוב ע&quot;ש. ושבת הוא עצמו אור הגנוז. כי שבת ניתן מהשי&quot;ת לישראל. וביו&quot;ט זוכין ע&quot;י מעשים טובים שמועדים תלוין בישראל. לכך כ' מועדים לשמחה שמה שמשיג אדם משלימות עצמו נותן שמחה כמ&quot;ש ולישרי לב שמחה. ובימים טובים מתישר לבות בני ישראל כמ&quot;ש יראה כל זכורך. עיקר הפי' נקודה הפנימיות שבאדם מקום שאין שם שכחה עיקר החיות נקרא זכר. וזה ביו&quot;ט לפני ה'. כי לבד המצוה הוא הבטחה גם כן. ובמדרש אף שבטל ביהמ&quot;ק שלש רגלים לא בטלו. וביו&quot;ט כתיב לכם. וכן י&quot;ל לשון רגלים שמאיר תוך הרגילות והטבע כמ&quot;ש במ&quot;א על זמן חירותינו שהחירות אף בזמן והטבע כנ&quot;ל:

ושבת כתב זוה&quot;ק מאי שבת שמא דקוב&quot;ה שלום. ובנ&quot;י נקראו שולמית. ושמעתי מאא&quot;ז מו&quot;ר ז&quot;ל טעם שהם מבררין שלימות הקב&quot;ה אשר כל השלימות אליו. וגם אנו נאמר שביו&quot;ט הוא בחי' שולמית כנ&quot;ל ושבת שלום כנ&quot;ל. ואמת שצריכין לידע שגם כח מעשינו רק מהשי&quot;ת. וזהו י&quot;ל פי' המבזה המועדות כעובד ע&quot;ז שנאמר אלקי מסכה כו' חג המצות כו'. כנ&quot;ל שמי שמבזה ע&quot;י חסרון אמונה שאינו מאמין שע&quot;י מעשינו נזכה להמשיך הארה הגנוזה. עושה מסך ומבדיל. כי באמת קוב&quot;ה ובנ&quot;י הכל חד. וזהו שבת ומועדות:

יו&quot;ט שני של גלות בוודאי נצרך הוא בגלות. וי&quot;ל שבגלות צריכין ב' בחי' בכל דבר הבא משמים צריך להיות נותן ומקבל וכשביהמ&quot;ק הי' קיים הי' הכל ביחד. ועתה צריכין יום ב' להתברר אצלינו הארת יום הראשון. וספיקא דיומא ג&quot;כ הפי' שאין ההארה ברורה אצלינו בגלות:

;ב&quot;ה שביעי של פסח
עיקר הנס בקי&quot;ס הי' שיזכו בנ&quot;י בעצמם עפ&quot;י מעשיהם. כי מקודם. שנגאלו במצרים הי' ע&quot;י שהבטיח הש&quot;י לאבות הקדושים לגאול אותם. ואח&quot;כ הי' הרצון שישובו ולהיות גאולה שניה מצד זכות אמונתם שלא הי' דבר קטן לשוב. כי בוודאי הבינו הפי' שישובו להיות באמת משועבדים שנית לפרעה לפי שעה. וכתיב לפני פי החירות. הוא בנקודה התחלת החירות. וכ' משכני אחריך נרוצה. שע&quot;י הנס ביום א' דפסח שהי' מהשי&quot;ת למדו בנ&quot;י איך לעשות אח&quot;כ בפ&quot;ע. וז&quot;ש ויושע ה' ביום ההוא אף שהתחלת הגאולה עיקר הנס שמצווין לזכור תמיד. רק ביום ההוא הושיע את ישראל דייקא שהושיע להם. את. פי' עמהם ועל ידיהם כנ&quot;ל. וז&quot;ש שהיו נתונים בדין כמ&quot;ש במ&quot;א ע&quot;ש:

ומצינו בגמרא שליחידים נקרע הים כההוא דר' פינחס בן יאיר א&quot;כ מה הפלא שנקרע הים לכל בנ&quot;י. אם כי אמת שבשעת קריעת ים סוף נשאר זה לדורות ג&quot;כ. אף עפ&quot;י כן י&quot;ל עוד כי עיקר הנס הי' להיות נקרע אף לאותן שאמרו המבלי אין קברים כמ&quot;ש במדרש שהיו ד' כתות בים. ואעפ&quot;כ נתברר שכלל ישראל מעלין השפלים ג&quot;כ מטומאה לטהרה והעצה ע&quot;י ביטולם להכלל. כמ&quot;ש להם משה רבינו ע&quot;ה שיחרישו ועי&quot;ז יהיו נושעים גם כן:

והנה ברגע אחד נהפכו מאמירת המבלי אין קברים. לומר זה אלי ואנוהו. ודרשו ז&quot;ל ראתה שפחה על הים כו'. כי בוודאי קריעת ים סוף לא הי' בים עצמו רק בכל איש ישראל ג&quot;כ. והוא עצמו מאמר מרע&quot;ה התיצבו וראו את ישועת ה' כו' ואתם תחרישון. ולא נקרע להם הים עד שנכנסו עד צוארם במים. וזה הי' עיקר הישועה לבטל כל הפעולות עבור מאמר השי&quot;ת. וכתיב הים ראה וינס. פשוט י&quot;ל שראה שנסו לתוך המים עבור מאמר השי&quot;ת ויסעו והוא מס&quot;נ לגמרי. ומזה נשא הים קו&quot;ח בעצמו לנוס ג&quot;כ. וחז&quot;ל דרשו ראה וינס ויצא החוצה. ג&quot;כ הפי' שביטל ויצא מרצון עצמו מכל וכל כמ&quot;ש במ&quot;א. ועיקר העצה בעת צרה לברר ולקבל רצון השי&quot;ת בכל לב ולהיות מצפה רק שיושיע השי&quot;ת למען שמו שיראה גבורתו ית'. וז&quot;ש התיצבו וראו כו' שלא להרהר רק בזה. והים הוא המרעיש תמיד יותר מכל הנבראים כנודע ונעשה כאבן דומם. וכמו כן הי' בבנ&quot;י. תחרישון. וזה עיקר קי&quot;ס. ואפשר קנו בני ישראל זה ע&quot;י נס קי&quot;ס שנשאו קו&quot;ח מים כמ&quot;ש ז&quot;ל ליקח קו&quot;ח משמים וארץ כי' אף שאין להם בחירה מ&quot;מ אדרבה כיון שניתן בחירה לאדם ע&quot;כ שיש בכח שכלו לעשות יותר כבוד שמים מהנבראים שאין להם בחירה. וז&quot;ש במדרש שהים טען אני נבראתי בשלישי ואתה בששי כו'. כמ&quot;ש חז&quot;ל שאם זכה קדם לכל מעשה בראשית ואם לאו יתוש קדמך כו'. ופרשנו כי כשמבטל החומר. הרוחניות קודם לכל. אבל כשדבוק בחומר יתוש קדמו. וז&quot;ש שכשירדו בנ&quot;י תוך הים ומסרו נפשם וכן מ&quot;ש מרע&quot;ה תחרישון עי&quot;ז נקרע הים כנ&quot;ל. וכן להיפוך ג&quot;כ שע&quot;י קריעת י&quot;ס נקבע בישראל מס&quot;נ להשי&quot;ת כמ&quot;ש ויאמינו. ובנ&quot;י יכולין גם עתה לבוא למס&quot;נ כמ&quot;ש מה לך הים כי תנוס כו' מלפני אדון כו'. שצריכין לעורר עצמו ע&quot;י קי&quot;ס כנ&quot;ל. כי כמו שנשאר נס קי&quot;ס לדורות כמ&quot;ש זמן חירותינו. כמו כן האמונה והיראה שהי' להם. וזה עיקר הנס שנעשה קי&quot;ס שהוא ביטול החומר בכל איש ישראל שזה חירות גמור שמי שישלוט ברוחו הוא בן חורין. וז&quot;ש ויושע ה' כו' את ישראל דייקא אותם עצמם כנ&quot;ל. עיקר השירה הי' ע&quot;ז האמונה והיראה כנ&quot;ל:

במד' כי בני ישראל זכו לומר זה אלי ומרע&quot;ה ביקש הראני נא כו' ע&quot;ש. ואין מובן כי מרע&quot;ה בוודאי אמר ג&quot;כ זה אלי. אך הפי' כי וודאי כשהאמונה מאירה בלב האדם. כאלו רואה בעין. וראו שאין להם חיות רק מהשי&quot;ת. והי' אז חשוב כאלו ראו באמת מדכ' זה אלי ע&quot;כ שזה הוא כמו שרואה בחוש שפי' זה הוא הבירור כנ&quot;ל:

במד' לאדם יחידי עשיתי יבשה קו&quot;ח עדה שלימה שעתידה לומר זה אלי כו'. ואין מובן כי בוודאי כל נשמות בנ&quot;י נכללו באדם הראשון. ובריאת שמים וארץ הי' ג&quot;כ עבור ישראל כמ&quot;ש ז&quot;ל בשביל ראשית כו'. אך הפי' לאדם הראשון ע&quot;י שיצאו ממנו בני ישראל אף שהי' עדיין יחידי עשיתי יבשה. מכש&quot;כ לעדה שלימה שהם עצמם יאמרו זה אלי אף שעתה לא היו עדיין בשלימות. מ&quot;מ פשיטא שהשי&quot;ת עושה עמהם בשביל שיהיו מתוקנים אח&quot;כ כנ&quot;ל:

אז ישיר כו' ברש&quot;י עלה בלבו שישיר וכן עשה כו'. כי איך בשכל אנושי שכל ישראל יאמרו מלה במלה בלי שינוי וגם איך לומר דברים הכתובים בתורה. וגם אותן שאמרו מקודם המבלי אין קברים כו'. ורק בא הכתוב להגיד כי ע&quot;י שעלה בלבם לומר השירה ורצו באמת בכל לב ונפש לתת להקב&quot;ה שבח ושירה הראויה עלתה להם. וזה עצמו האמונה להאמין כי השי&quot;ת כל יכול ויכול אדם לבוא עד למדריגה עליונה אם רוצה בלב שלם. וזה הרצון נחשב להקב&quot;ה יותר מגוף השירה שהרי עי&quot;ז זכו לומר השירה. וז&quot;ש ישיר אשירה. שהכל על הרצון בלב שלם כנ&quot;ל:

ובמדרש באותו דבר שחטא מרע&quot;ה ואמר ומאז באתי כו' באותו לשון אמר שירה כו' ממתיק מר במר כו' ע&quot;ש. פי' כי טענת מרע&quot;ה הי שאין לגאול ישראל ע&quot;י שליח בו&quot;ד ומתוך הטבע. וכמ&quot;ש במדרש מי אנכי שהשי&quot;ת הבטיח אנכי אעלך כו' ע&quot;ש. וז&quot;ש ומאז באתי כו' כי הזמן הוא תוך הטבע אבל באמת השי&quot;ת רצה לברר שיש חיות מלמעלה מן הטבע בתוך הטבע והזמן. ופי' אז אף שהוא בזמן מ&quot;מ הוא זמן מיוחד והוא מקום האחדות שיש להזמן והטבע במה שלמעלה מהטבע כמ&quot;ש יום אחד יודע לה' כו'. וכ&quot;כ בספרים פי' א&quot;ז א' וז' כי שמיני הוא למעלה מהטבע ע&quot;ש בזוה&quot;ק והוא כנ&quot;ל. וז&quot;ש המדרש ממתיק מר במר כו' שנמצא הישועה תוך הצרה ע&quot;י הבירור כנ&quot;ל. וזה עצמו פי' השירה שהוא לשון המשכה והסתכלות. שנעשו הכל מכש&quot;כ בנ&quot;י. מכוונים לאביהם שבשמים וזה אשירה כו':

גאה גאה. פי' שכל הגיאות שיש בעולם הכל גאותו ית'. רק שבצדיק ניכר שהוא מהשי&quot;ת. וכל גאות וגדלות שיש לו נותנו להשי&quot;ת. וברשע הגיאות כדי שיפול ויהי' שבח יותר אח&quot;כ להשי&quot;ת. וזה שהבינו בנ&quot;י אחר הישועה איך שנתרבה כבוד ה' ע&quot;י גיאות פרעה שמקודם. וז&quot;ש אמר אויב ארדוף כו'. ומגיאות זה נעשה גיאות השי&quot;ת. וכ&quot;כ בתרגום אתגאי על גותניא וגיאותי' דילי' הוא. פי' כל הגיאותים לבסוף מבררין גיאות השי&quot;ת. וזה גאה גאה שכל הגיאות שבעולם הוא גיאותו ית' בלבד:


===תרל&quot;ג===
ד' כוסות נגד ד' לשונות של גאולה. כי כתב בזוה&quot;ק כי הדיבור הי' בגלות ויש ה' מוצאות הפה. ונגד שינים הוא אכילת מצה. ונגד הד' אחרים. הכוסות. שכל הבחי' הנ&quot;ל היו בגלות שלא היו יכולים להוציא הדיבור לפני ה' כראוי. וכ' אנכי ה' כו' המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו. ובוודאי הוא הרחבת פה בשבחים והודאות. ולכן תקנו הרבה שבחים בליל פסח כמ&quot;ש ז&quot;ל פה סח כיון שהדיבור יצא לחירות הי' רק כדי להלל ולהודות:

;בליל ב'
לחם עוני המפרשים נחלקו אם הוא סימן על הגלות והעינוי או על החירות. ומד' רש&quot;י ורמב&quot;ן יראה שהוא על העינוי. ומהר&quot;ל ז&quot;ל לא הוטב בעיניו ע&quot;ש. והאמת נראה כי הוא על כלל הירידה למצרים והגאולה. כי בוודאי עלינו לשבח על הגלות ג&quot;כ. דאל&quot;כ מה השבח על הגאולה אם היינו יכולין להתקרב להשי&quot;ת בלי זה א&quot;כ לא הן ולא שכרן. אלא וודאי הגלות הי' עצה שנוכל להתקרב להשי&quot;ת. וז&quot;ש מתחלה עובדי ע&quot;ז היו אבותינו כו' ויעקב ובניו ירדו מצרימה כו'. שהי' כל זה חסד השי&quot;ת כמ&quot;ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כו'. ובפשוט י&quot;ל כי הי' זה כדי להיות שפלים ונכנעים להשי&quot;ת. כי בלא זה לא היינו יכולין להנצל מגיאות. כמו שמצינו כמה פעמים נפלאות השי&quot;ת בדרך זה שיוכל האדם לקבל הטובה שלא יבטלנה ע&quot;י רגל גאוה. ונראה שכל הרעות שבעולם הם לכוונה זו להכניע האדם. ומאחר שהיינו עבדי פרעה ויצאנו משם להיות עבדי ה'. קבלנו מלכותו ית' עלינו בקבלה שלימה. והנה ראשית ישראל התחיל ביציאת מצרים כמ&quot;ש הוצאתי אתכם כו' להיות לכם לאלקים כו'. ולזאת צריכין בההתחלה להכניע עצמינו תחת מלכותו ית' בכל כחנו. וזה הוא הכנה שיוכל להתקיים לנו תמיד כמ&quot;ש טוב אחרית דבר מראשיתו. ואנו מראים שכל שמחתינו במה שיצאנו ממצרים כדי לקבל עלינו עול מלכותו ית'. ולכך נותנים כל הראשית אליו ית'. וכן עומר ראשית קצירכם מיד ממחרת השבת. וזה עצמו גודל החיוב בסיפור יציאת מצרים כי לילה זו הוא התחלת בנ&quot;י כנ&quot;ל. [וז&quot;ש ר&quot;ה למלכים ג&quot;כ לקבלת מלכות שמים כמ&quot;ש במ&quot;א] וזה לחם עוני להיות שפל ונכנע כי באמת אחר יצ&quot;מ הלכנו למדריגות גבוהים ביותר לקבל התורה כו' כסדר המעלות טובות שלמקום עלינו כו'. אבל אנו שמחים בהתחלה זו שהוא קבלת העול מ&quot;ש שזה הביאנו לכל המעלות אח&quot;כ:

וכתיב ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. כי תחת בנ&quot;י הוא הראש לכל האומות אבל הוא מקבל כח ראשיתו לעצמו להתגאות ולפרוק מעליו עומ&quot;ש ולכך אין לו אחרית. ובנ&quot;י רשין בתחלתו כו' ויש להם אחרית טובה וזה שהועילה מנחת העומר בימי מרדכי ואסתר כו':

ובמד' משל לכהן שנאבדה תרומתו בביה&quot;ק כו'. כי בנ&quot;י הם מיוחדין להשי&quot;ת. שבכל דבר הראשית להקב&quot;ה. ובנ&quot;י הם הראשית מכל העולם בכללו כמ&quot;ש חלק ה' עמו. וקודם יציאת מצרים הי' נסתר זה בגלות והיו מעורבין. כענין שכ' חז&quot;ל ב' אלפים תהו כו'. שמקודם שנבחרו בנ&quot;י לא הי' העולם מתוקן רק תהו. ובגלות נוטלין הרשעים הראשית כמ&quot;ש היו צריה לראש. וביצ&quot;מ הי' תיקון לכלל העולם ע&quot;י שנבחרו בנ&quot;י להשי&quot;ת. לכן כ' במדרש שז' ימי הפסח נגד ז' ימי בראשית ע&quot;ש. וכן הגיד מו&quot;ז ז&quot;ל בענין עשרה מאמרות ועשר מכות ועשרת הדברות כו' ע&quot;ש. וזה עצמו פי' הזוה&quot;ק שהדיבור הי' בגלות שלא הי' ניכר מי הוא בעל הבירה ושהקב&quot;ה מנהיג העולם ואמר פרעה מי ה' כו'. וביציאת מצרים הי' התיקון להיות מסודר הכל כפי רצון הקב&quot;ה. והראשית בראש להשי&quot;ת. וי&quot;ל זה שקורין ליל פסח סדר ושמעתי מאמו&quot;ז ז&quot;ל טעם להודיע שיש גם לנסים סדר מיוחד כדברי המהר&quot;ל ז&quot;ל. ולדברינו הנ&quot;ל זה הסדר אמת שנעשה ביציאת מצרים מה שמקודם הי' הכל מעורב ולא הי' העולם מסודר כנ&quot;ל. וכל בריאת העולם הי' על זה כמ&quot;ש בשביל בנ&quot;י שנקראו ראשית תבואתו:

;ב&quot;ה שביעי של פסח
במדרש ב' ירושות כו' יעקב מתגאה בירושתו הקול קול יעקב כו' ע&quot;ש. דקשה מה זה שחזרו בנ&quot;י לפי החירות כדי לקרוע הים. וי&quot;ל כמ&quot;ש בזוה&quot;ק שיציאת מצרים הי' להוציא הדיבור מהגלות. כמו כן הי' נצרך אח&quot;כ גאולה לבחי' הקול שלמעלה מן הדיבור. והפרש יש בין הקול להדיבור. שדיבור יוכל אדם לדבר כרצונו לכך נקרא דיבור שהאדם מדבר בקולו מה שרוצה. אבל הקול הוא מפנימיות האדם. וכן בפנימיות הדברים דיבור הוא הנהגת הקב&quot;ה כל העולמות כמ&quot;ש בדבר ה' שמים נעשו כו'. והנהגה זו הי' נסתר בגלות ונודעת ע&quot;י יציאת מצרים כמ&quot;ש לעיל מזה. וכן בנ&quot;י מה שמקבלין עול מ&quot;ש שמבטלין רצונם נגד רצונו ואין עושין רק כפי גזירתו ית' זה נק' דיבור. וכן פי' בזוה&quot;ק ע&quot;פ ודברת בם בשבתך בביתך כו' להיות מנהיג הכל עפ&quot;י דברי התורה ע&quot;ש. ואחר קבלת עול מלכות שמים ניתן להם התורה והיא למעלה מהדיבור. ונתדבקו בנ&quot;י בפנימיות התורה. וזה הקול שבנ&quot;י מתגאים בו. פי' שדבר הבא מעצמו מורה שהקול מיוחד לבנ&quot;י. וזה פי' נעשה ונשמע כמ&quot;ש בזוה&quot;ק עושי דברו לשמוע בקול דברו שמקודם צריך להיות קבלת עול מלכותו לכוף עצמו לעשות כרצונו ית' לגבור נגד היצה&quot;ר. ואח&quot;כ זוכין לשמוע שהוא בלי עבודת האדם כנ&quot;ל. וזה לשון מתגאה בירושתו כו'. ויצ&quot;מ וקי&quot;ס הכנה לב' בחי' הנ&quot;ל. נעשה ונשמע דיבור וקול. והוא בחי' ימי המעשה ושבת קודש. כי בחול ע&quot;י עשי' שמותר במלאכה והוא ג&quot;כ לעבודת השי&quot;ת כמ&quot;ש במ&quot;א שנקראו ימי עבודה. ובשבת זוכין לשמוע בלי יגיעה כנ&quot;ל. וכן איתא במד' כי שביעי של פסח כמו שבת קודש ע&quot;ש. והוא בחי' הקול כנ&quot;ל. וז&quot;ש ואתם תחרישון שאין צריך ליגיעה. ה' ילחם כו'. וזהו הקול הוא בירושה בפנימיות נפש ישראל. שהרי כשיש צרה לכל איש ישראל ח&quot;ו מיד צועק להקב&quot;ה אף בלי ישוב הדעת. רק אם זוכין שיבוא בחי' הקול אחר קבלת העשי' כראוי. אז זוכין לשמוע בנחת. [וזה הי' בשעת קבלת התורה נעשה ונשמע. ומקודם הי' הכל ע&quot;י יגיעה התעוררות הדיבור והקול כנ&quot;ל]. ואז הי' נצרך להתעורר בחי' הקול ע&quot;י הצעקה כנ&quot;ל. [ובזוה&quot;ק ר&quot;פ בשלח בענין חבקוק נרמז ענין הנ&quot;ל שכל הדרוש מחבקוק טעם שנצרך קי&quot;ס אחר יצ&quot;מ ע&quot;ש] והכלל כי קי&quot;ס הי' לבוא להתדבקות הפנימיות. שזה מה שאמרו שירה אח&quot;כ. כי אין מובן בשכל אנושי איך שנזדמן לכל איש ישראל דברים אחדים. רק כמ&quot;ש בזוה&quot;ק שנתדבקו בשורש נשמותיהם ונתעורר הקול פנימי שיש בבנ&quot;י בירושה כנ&quot;ל. וזה לשון ישיר שממילא כשהגיעו למדריגת פנימיותם אז ישיר כו':


===תרל&quot;ד===
בכל דור כו'. משמעות הלשון שכל אדם חייב לראות עצמו שבכל דור הוא יוצא ממצרים שנאמר ואותנו הוציא:
לך אף לך. שגם הלך הוא לך כמ&quot;ש מידך נתנו לך. פי' שמה שאדם יודע לשבח להשי&quot;ת הוא מאתו יתברך:

כנגד ארבעה בנים כו'. נראה שהוא נגד הארבע לשונות של גאולה. שהגאולה הי' מכל הד' גליות. ושאלות הללו יש בכל איש ישראל. מצד חקירות השכל שעי&quot;ז היצה&quot;ר מהרהר אחר החוקים ועל זה צריך להיות התשובה מוכן בלב האדם כי לעשות רצון השי&quot;ת יש מזה יותר טעם ושמחה מהבנת טעם המצוה. וזה אין מפטירין כו'. שטעם מצוה של מצה אף שאין בו טעם. מתוק לו יותר ממטעמים. והרשע פורק עול ממש. מה העבודה. ואומרו לכם פי' מה כוחו של בו&quot;ד לעבוד להשי&quot;ת. ועי&quot;ז מהרהר אחר השגחה עליונה כמ&quot;ש בספרים. והתשובה. בעבור זה. פי' ע&quot;י שהוא בו&quot;ד ואין לו שכל כראוי חשוב לפניו ית' עבודתינו יותר ממלאכי עליון. ושאלת התם ע&quot;י התמימות כשהקב&quot;ה נותן איזה הארה בחסדו בא האדם לידי התנשאות באומרו מה זאת. וצריך לידע שהוא רק בחסד עליון. וזה התשובה בחוזק יד כו' בלי זכיות האדם. ושאינו יודע לשאול הוא בגלות המר שא&quot;י כלל איך לפתוח הלב וע&quot;ז נאמר את פתח לו. וע&quot;ז נותנים השבח. שגאולת מצרים הי' בכל הד' מיני גליות בכלל ובפרט שנמצא בחי' אלו בכל אחד מישראל. ונק' בנים שבאמת נגמר הבנין ע&quot;י החקירות הללו בלב האדם כשזוכה לבוא לדרך האמת ולצאת מהבלי עולם הזה ועניניהם:

מצות עומר לתת הראשית להשי&quot;ת. ועי&quot;ז נמשך כל המאכל להקדושה. לכן נק' עומר. ובמד' ואתה כו' בריתי תשמור זה העומר. שזה פי' ברית מה שמתקשר הכל למקום אחד. ממחרת השבת. כי כל זמן דכפית באחרא אי אפשר לקבל מלכות שמים כראוי כמ&quot;ש בזוה&quot;ק בהר. ולכן אחר יציאת מצרים שיצאו לחירות צריך כל אחד לקבל על עצמו מלכות שמים לכן הוא ר&quot;ה למלכים. וזה ג&quot;כ הסיפור ביציאת מצרים שהוא לתת העיקר להשי&quot;ת. כי חשיבות האדם הוא הדיבור החשוב מדצח&quot;ם. וגם איתא בזוה&quot;ק שהדיבור הי' בגלות במצרים ע&quot;ש. ופי' דיבור הוא ההנהגה. וגם הפרט שמתגלה פנימיות האדם ע&quot;י דבורו וזה המעלה שיש בו מכל בע&quot;ח שיכול להוציא ולגלות פנימיות שלו לחוץ. וכשיצאו לחירות הי' הדיבור ברשותם לכן צריכין לתת כח הדיבור להשי&quot;ת. ובמ&quot;א כתבנו כי ד' לשונות גאולה הם נגד מוצאות הפה. וי&quot;ל ג&quot;כ נגד דצח&quot;ם והם ד' בנים כנ&quot;ל. כנודע שהאדם כולל כל הנבראים והדיבור הוא מעלה עליונה שהכל נמשך אחריו לכן נקרא דיבור:

שיר השירים. י&quot;ל שהוא השיר שבא מן השירים אשר לשלמה כי איך יכולין לשיר לפניו ית'. רק שאותיות התורה הם גבוהים וכשמוציא אותם האדם כראוי הם משוררים ועולים לשורשם. וכן י&quot;ל הבוחר בשירי זמרה שיר שהזמר עצמו משורר. ובמד' לב חכם ישכיל עליו פיהו כמו שנודע שיכול האדם להגיד דברים גדולים אף שאינו משיג בעצמו עומק הדברים רק שהם דברים של אמת והבן. רק כפי מה שיודע האדם זאת שהלשון ואותיות התורה הם הם המסייעים לו כמ&quot;ש הכל מסייעין לעשות רצון המלך. אז יכול להתדבק בהם כנ&quot;ל. וכן עשה השי&quot;ת שיהי' נתלה הכל בהאדם וע&quot;י מתעורר מדריגה במדריגה גבוה יותר עד השי&quot;ת. והעליון שבכולם הוא שיר השירים קדש קדשים כו':

;שביעי של פסח
ענין יציאת מצרים וקי&quot;ס. כי במצרים היו בנ&quot;י תחת יד פרעה וכשהגיע הקץ נגאלו ולא הי' לו ממשלה עליהם. רק שבא בדרך מלחמה. ויצ&quot;מ הי' הכנה לכל הגליות של הד' מלכיות. וקי&quot;ס הי' הכנה לכל הבאין על ישראל בבחי' מלחמה. וז&quot;ש פן ינחם כו' מלחמה. שהקב&quot;ה חשב עצה עבור בנ&quot;י שלא יוכלו להרע להם אף בדרך מלחמה. וי&quot;ל שהי' במדה כיון שאמר פרעה הבה נתחכמה כו' פן ירבה כו'. פי' אף שהיו אז בנ&quot;י תחת ידו. חשב התחכמות שלא יוכלו לעמוד נגדו בבחי' מלחמה. כי מלחמה אינו בסדר מיוחד רק כמ&quot;ש בעמלק וילחם כשראה עת שרפו ידי ישראל כו'. ואתה עיף ויגע כו'. והתחכם פרעה כנ&quot;ל כמ&quot;ש בתחבולות תעשה כו' מלחמה. ולזאת אמר הכ' עתה שיצאו בנ&quot;י חשב הקב&quot;ה גאולה על בחי' מלחמה ג&quot;כ. וז&quot;ש ה' ילחם לכם כו'. והגיד מו&quot;ז ז&quot;ל בשם מכילתא אף שאתם תחרישו ולא יהי' לכם כח לצעוק. מ&quot;מ ילחם לכם והוא כנ&quot;ל:

במד' נכון כסאך מאז כו' אעפ&quot;י שמעולם אתה כו'. כי הקב&quot;ה מושל בכל רק האומות שאין רצונם להיות הוא ית' מושל [*מושל] עליהם בע&quot;כ. אבל בני ישראל חפצין בקבלת מלכותו ית' עליהם. וז&quot;ש במדרש עשו מתגאה בירושתו הידים ידי עשו. פי' שיש לו גאות ושמחה מזה שניתן החרב בידו. אבל בנ&quot;י מתגאין בהקול קול יעקב. פי' מזה שכל מעשיהם ע&quot;י בקשה והפקת רצון מה' ואינם ברשותם רק תחת ממשלתו ית'. בזה הם מתגאים ושמחים בקבלת עולו ית' ומלכותו עליהם. וזה נתישבה כסאך ברצון המקבלים כנ&quot;ל. ובאמת הי' שמחת בנ&quot;י בהשירה לא לגרמייהו ממה שעזר להם השי&quot;ת והצילם. רק עיקר השמחה הי' ממה שהשי&quot;ת הראה גדולתו וטבע להמצרים ובחר בהם להיות מלכותו ית' שורה עליהם ברצון. שזה כבודו ית' להיות ברצון המקבלים. וזה כי גאה גאה שיש גיאות מצד השפלת השונאים. אבל עתה נתברר גיאות השי&quot;ת ע&quot;י גיאות בנ&quot;י. ומזה שהגביה בנ&quot;י. מזה עצמו השפילו עצמם ביותר. וגיאות זה הבא מצד מעלת המכניעים לא מצד השפלתם הוא גיאות של אמת והבן:

המועדות הם עדות לבנ&quot;י שמיוחדין להקב&quot;ה. כ' עומדות היו רגלינו כו' כשהיו עולין לרגל שבטי יה עדות לישראל כו'. ועדות הוא לשון בירור הדעת כי המועדות נותנין דעת לכל איש ישראל לכל ימי השנה:


===תרל&quot;ה===
;בעזה&quot;י מימי פסח בקצרה
ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואלו לא הוציא כו'. פי' זרוע נטוי' הוא הפחד והמורא להבא שייראו כל הרשעים מלהרע לנו. שהוציאנו ממצרים בכח זה שיהי' יצ&quot;מ נוהג תמיד לכן מזכירין יציאת מצרים בכל יום. וז&quot;ש ואלו לא הוציא הרי אנו כו'. כי גם עתה בכל יום נמצא גאולה זו ממש וכמ&quot;ש בכל דור עומדין עלינו לכלותינו. וודאי זה אמת אף שאין נראה בפירוש מ&quot;מ יש להאמין שחושבין עלינו רק השי&quot;ת מבטל רצונם כמ&quot;ש בזוה&quot;ק פי' לעושה נפלאות גדולות לבדו שאין שום ברי' יודע הנסים רק השי&quot;ת בעצמו:

ואפילו כולנו חכמים כו'. עפ&quot;י מ&quot;ש כמה מעלות טובות כו'. פי' שהביאנו מדריגה אחר מדריגה עד שקבלנו התורה והכניסנו לארץ ישראל. אעפ&quot;כ כל אלו המעלות דביקין האחרונה בראשונה. לכן כמה טובה כפולה ומכופלת שהם חוזרין מלמטה למעלה ג&quot;כ. ואף שכולנו חכמים כו' אעפ&quot;כ נס הראשון מיצ&quot;מ נוהג בנו. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. שהסיפור ביציאת מצרים מביא דעת כמ&quot;ש ולמען תספר באזני בנך כו'. וידעתם כי אני ה'. ומאחר שיציאת מצרים נאמרה בתורה והתורה ניתנה לישראל יכולין לעורר כח הגאולה כי יציאת מצרים יוצא מכח אל הפועל ע&quot;י הסיפור. כמו ענין תורה שבכתב ושבע&quot;פ שבנ&quot;י מחדשין טעמי תורה. וזה כחן בפה שע&quot;י שמוציאין הדברים בפה מגלין הטעמים הנסתרים לבוא לידי גילוי. וכמו כן תנאים אלו שדרשו שכל מכה הי' של ד' וה' מכות ושנלקה ר&quot;נ מכות הכל הוציאו מכח המכות. שהי' נסתר אלה המכות והם הוציאו מכח אל הפועל. וזה פי' מרבה לספר ביציאת מצרים שמרבין ומתפשטין הנסים והמכות ע&quot;י סיפורים ביצ&quot;מ כנ&quot;ל. וגם גאולה האחרונה תהי' כשיתברר כל הנסתרות שביציאת מצרים כי גאולה זו כוללת כל הגאולות. וז&quot;ש להביא לימות המשיח כי זכירה וסיפור ביציאת מצרים מביא ימות המשיח. כי בעת יציאת מצרים הי' הרצון להיות תיקון הכולל כמו שיהי' לעתיד ה' ושמו אחד. אך כי עמלק הרשע בלבל את בנ&quot;י כמ&quot;ש אשר קרך בדרך. ולכן צריכין לזכור שנאתו לעולם. כי הוא גרם לנו כל הגלות. רק ע&quot;י סיפור ביציאת מצרים בכל שנה ושנה נתעורר התיקון. ונמחה שמו מעט מעט. לכן נקרא מעשה לילה זו סדר כי צריכין לחזור ולסדר מעשה יציאת מצרים להיות מתוקן ומסודר ואז יהי' הגאולה בב&quot;א:

מתחלה עובדי ע&quot;ז היו אבותינו כו'. פי' שמזכירין שהגלות ג&quot;כ הי' לטובה כי לא היינו מתקרבים לעבודת המקום רק ע&quot;י גלות מצרים נתקרבנו אליו ב&quot;ה. ולכן מזכירין כל זה. השיעבוד והצעקה והגאולה. שבנ&quot;י משבחין על כל תהלוכות הגלות שעי&quot;ז הי' בכחנו לצעוק כראוי להשי&quot;ת ועל הצעקה ועל הישועה. וזה טעם המרור ע&quot;ש שבח המרירות בעצמו כנ&quot;ל. וכן איתא שבגלות מצרים עצמו כששמעו בנ&quot;י שע&quot;י הגלות יתקרבו אח&quot;כ לעבודת השי&quot;ת נתחזק כחם בגלות. לכן אמר הקב&quot;ה למרע&quot;ה לכן אמור לבנ&quot;י אני ה' כו' ולקחתי כו' והייתי כו' וידעתם כי אני ה':
ואקח כו' אביכם כו' וארבה כו' זרעו כו' ואתן ליצחק כו' יעקב ואת עשו כו'. פי' שכל זה הי' השגחת הקב&quot;ה שכל מחשבתו לטובתינו כמ&quot;ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו לכן בירר השי&quot;ת את בנ&quot;י. וארבה זרעו שיצא פסולת מאברהם וכן אח&quot;כ ביצחק יצא ממנו עשו בירור אחר בירור ואח&quot;כ הוריד אותנו למצרים. וכל זה היו עצות כדי שנוכל להתקרב אליו. וזה אנו מאמינים בו ית' כי כל זה הי' לטובתינו:

ויוציאנו ה' לא על ידי מלאך ושרף כו'. כי דבר הנעשה ע&quot;י מלאך ושליח הוא כפי הדרגת השליח ולא הי' כולל הגאולה רק כפי מדריגה זו. וגם לדורות השפלים לא הי' מושג הגאולה ג&quot;כ. אבל הגאולה הי' ע&quot;י הקב&quot;ה בעצמו והוא שלימות כל העולמות וחיות כל הוה ולכן גאולה הבא מכחו כוללת כל המדריגות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין. וז&quot;ש ואלו לא הוציא הקב&quot;ה דייקא כי אם הי' ע&quot;י שליח הרי אנו ובנינו כו'. אבל ע&quot;י שהוציא אותנו בכבודו [*ובעצמו] הי' גאולת עולם. וכן הבטיח הקב&quot;ה לאברהם דן אנכי. ובמדרש ע&quot;פ מי אנכי כי אלך אל פרעה. פי' שמשה רבינו ע&quot;ה אמר איך יתקיים הבטחת דן אנכי. שרצה מרע&quot;ה להיות הגאולה בכבודו ובעצמו. ובאמת מרע&quot;ה שהיה עניו גדול ונתבטל ממציאות אליו ית'. לכן הי' שליחותו כמו ע&quot;י הקב&quot;ה בעצמו. והוא לא חשב על עצמו זאת. וז&quot;ש מי אנכי שסבר שאינו כדאי להיות נחשב במדריגה רבה כזו:

במד' ע&quot;פ דבר נא וישאלו וכן בגמ' כדי שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו נתקיים בהם ואח&quot;כ יצאו ברכוש גדול לא נתקיים בהם. ותמוה וכי אין להקב&quot;ה לקיים הבטחתו אף בלי חשש תרעומת אותו צדיק. אך מצינו כי באו לידי חטא ברבוי כסף וזהב זה כמאמר ודי זהב. והטעם נוכל לומר כי הקב&quot;ה הבטיח כשיצאו אחר ד' מאות שנה יצאו ברכוש גדול. ואח&quot;כ הקדים הקב&quot;ה הגאולה ברד&quot;ו שנה. והטעם כמ&quot;ש המפרשים כי אם הי' מאחר עוד שעה אחת היו נטבעין ח&quot;ו. וזה הי' ע&quot;י קלקול החטא כמ&quot;ש איש שקוצי עיניו כו'. והשי&quot;ת ברחמיו סיבב שהגדיל רשעת (מצרים) [*פרעה] עד למעלה ראש עד שהוצרך לנקום בו. ועי&quot;ז ניצולו בנ&quot;י. פי' ע&quot;י ריבוי המכות עליו ביקש צאו מתוך עמי כו'. ומחל בעצמו אף שהוצרכו עוד להשתעבד תחת ידו מ&quot;מ מחל בעצמו מרוב המכות. וזה ענין מדרש חז&quot;ל ע&quot;פ אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים. כמה היו חייבים עד שלא נזדווגו לכם ולא נפרעתי רק על ידכם כו' ע&quot;ש. ולכן לא הי' שורת הדין להיות יוצאים בכסף וזהב. וזהו מרומז בגמ' ספ&quot;ק דברכות במשל שאמר העבד לגאול אותו מיד ואינו מבקש כסף וזהב. פי' שוודאי טובה גדולה מאוד הי' מה שהקדים הקב&quot;ה גאולתם אף שאבדו עי&quot;ז הכסף וזהב. אך דבר אשר יצא מפי ה' לא ישוב ריקם. וזאת אחת ממדותיו של הקב&quot;ה אשר בהבטיחו לאחד דבר ואח&quot;כ מעלהו לטובה גדולה מזאת באופן שמרוצה עד מאוד להניח טובה הקטנה בעבור הגדולה עכ&quot;ז שניהם נתקיימו בו כי הוא אלקים אמת. ובדבורו מתקיים כמאמר מדבר ומקיים. ולאשר כי לא הי' נתקן הכסף וזהב לכן באו ע&quot;י לידי חטא. (ולא) [*ולכן] נתלה הדבר במעשה עצמן וישאלו ממצרים כו'. אעפ&quot;כ הואיל והי' בציוי המקום ב&quot;ה. זכות מצוה סייע אותם וניתקן אח&quot;כ ע&quot;י נדבת המשכן כנודע. ועפ&quot;י הנ&quot;ל יובן הפסוק מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו. כי הרגישו המצריים שהם בעצמם מחלו לבני ישראל העבדות קודם הזמן. וכן מרומז במדרש המשל ממי שהתחיל לקבל המכות ולא הספיק עד שנתן הקנס כו' ע&quot;ש בילקוט בשלח:

ארמי אובד אבי כו'. אף כי לא עשה במעשה רק שביקש לעקור את הכל. אך היא הנותנת שע&quot;י שביקש לעקור הכל לא נתן לו הקב&quot;ה רשות לשלוט עלינו כלל. וכן הי' בהמן הרשע שביקש להשמיד כו' לכן לא פעל כלום. רק אובד הוא אבידה המתבקשת כדאיתא בגמ'. וע&quot;י רשעת לבן הוצרך הקב&quot;ה להביאנו למצרים בבחינת אבידה המתבקשת. ועמלק והמן חזרו לקיים מחשבת לבן רק יציאת מצרים נוהג תמיד כמ&quot;ש. וזה ההצלה לנו בכל דור ודור כמ&quot;ש והיא שעמדה כו' לכן תזכור כל ימי חייך כנ&quot;ל:

פסח ר&quot;ה לרגלים. כי מקודם צריכין להתרחק מיצה&quot;ר כמ&quot;ש בזוה&quot;ק מצה מלשון מסה ומריבה. ובחג הזה יכולין לקפוץ כל אחד מהתקשרותו בסט&quot;א אף שלא בהדרגה. ואח&quot;כ זוכין לתורה. ואח&quot;כ זוכין להכניס אור התורה בפנימיות האדם. משכני הוא בפסח. משכו. שנמשכו בנ&quot;י בע&quot;כ ממצרים אף שלא היו מוכנים בכל לבם. לכן נקרא ביד חזקה. וכמשל המושך מבטן האם כו' במדרש. אחריך נרוצה בשביעי של פסח שרצו לתוך הים במסירת נפש. הביאני המלך חדריו חדרי תורה בשבועות. נגילה ונשמחה בחג הסוכות:

במדרש שיר השירים. נשיר למי שעשאנו שרים בעולם עפ&quot;י מה ששמעתי ממו&quot;ר זקני ז&quot;ל ענין פסוקי דזמרה קודם ברכת ק&quot;ש ותפלה שהוא ליתן שיר ושבח ע&quot;ז שזוכין לסדר שבחיו של הקב&quot;ה. וזה שיר השירים שנותן שיר בעבור השירים ולשון שררה ג&quot;כ. כי כפי מה שאדם שליט על כל מעשיו וממשיכן אחר הרב&quot;ה. מעורר בחי' שירה שיש בכל הנבראים. וזה ענין האומר פרק שירה בכל יום. כי כל השירים תלוין בו ושיר של האדם נקרא שיר השירים כנ&quot;ל. ולכן זמנו בפסח. זמן חירותנו. שהאדם יוצא בו לחירות ואינו תחת היצה&quot;ר לכן עלינו להטות כל הדברים לשמים. וכ' בצאת ישראל ממצרים כו' ישראל ממשלותיו. פי' שממשיכין מלכותו ית' וממשלתו על כל הבריאה כנ&quot;ל:

אלהי מסכה לא תעשה לך חג המצות תשמור. דרשו חז&quot;ל המבזה המועדות כעובד ע&quot;ז. שצריך האדם להאמין בכח הקדושה שנתן הקב&quot;ה לנו שלא יגרום ח&quot;ו בעצמו להיות נעשה מסך מבדיל ולהתרחק עי&quot;ז באמת. והמועדות הם עדות לישראל כמ&quot;ש מקדש ישראל והזמנים. וכמו שיש הארה בימים אלו כמו כן נתעורר הארה בלבות בנ&quot;י וז&quot;ש וידבר משה כו' מועדי ה' אל בני ישראל. פי' שהמשיך הדעת המתעורר בימים טובים לבנ&quot;י. והרי אוכל נפש מותר ביו&quot;ט. והיא הוראה כי מלאכה הנעשית בעבור נפש ישראל יש בו קדושה יתירה. וכ' מה יפו פעמיך בנעלים כו' על מצות עלי' לרגל בג' מועדות דכ' יראה כל זכורך. ובודאי אינו מובן עפ&quot;י שכל אנושי איך שהיו כל פשוטי בנ&quot;י מוכנים להיראות פני ה'. ע&quot;כ נראה כי אף שהי' שלא בהדרגה מ&quot;מ כיון שפנימיות בנ&quot;י מיוחד להשי&quot;ת ניתן רשות ג&quot;פ בשנה לעלות אף שלא עפ&quot;י הכנה הראוי'. ולכן נאמר חמוקי ירכיך כמו כו' אמן. פי' שזה הי' רק בכח הנקודה הנתונה במתנה מהשי&quot;ת לכל איש ישראל. כאשר הגיד מו&quot;ז ז&quot;ל שע&quot;ז נאמר אנכי מגן לך. וע&quot;ז מברכין מגן אברהם. וזהו בת נדיב. ולכן הבטיח הכתוב לא יחמוד איש כו' ארצך בעלותך כו'. כי בכל מקום אין לעלות יותר מהכנת האדם רק להכיר מקומו. ואם לאו צריך שמירה ויש בו סכנה. רק בעליות הרגל הבטיח ולא יחמוד כו'. ולכן צריך האדם להאמין בכח המועדות שניתן לבנ&quot;י כנ&quot;ל:

;משביעי של פסח
במד' בשלח מה תצעק אלי. הה&quot;ד צעקו וה' שמע מהו כן ב' ירושות הנחיל. ליעקב הקול וידים לעשו. זה מתגאה בירושתו וכו'. דמקודם כתיב פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם. וקשה שייכות הפסוקים שנדחקו המפרשים. אכן יש לפרש כי הכח שניתן להרשעים לעשות רע הוא כדי להכרית מארץ זכרם שעי&quot;ז כשיצעקו הצדיקים יהי' להם מפלה. כאשר הי' במעשה פרעה שניתן לו חיזוק כמאמר משגיא לגוים כו'. וכן הענין בב' ירושות הללו כי בכח בנ&quot;י ע&quot;י הקול לנצח ולזכות גם בידי עשו כמ&quot;ש ז&quot;ל כשהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו. וזה ענין מתגאה שזוכה גם לירש חלק השני. וכן בעשו ע&quot;י הידים מבטל בנ&quot;י מדברי תורה כמ&quot;ש לא תעבור בי פן בחרב כו'. והנה ענין קי&quot;ס אחר יצ&quot;מ הוא שמתחלה יצאו לחירות מתחת רשות פרעה. ואח&quot;כ רצה הקב&quot;ה שיהיו בנ&quot;י גוברין על פרעה ושולטין עליו. וזה נעשה בקי&quot;ס שנמסרו המצריים תחת יד בנ&quot;י ונאבדו מן העולם בעבורם. וע&quot;י הצעקה מגודל השיעבוד עלו עד להיות שולטין על השונאים כנ&quot;ל. וכ' וחרב פיפיות בידם פרשנו שע&quot;י כוחן בפה זוכין גם אל הידים. ופיפיות הם בחי' כח הלשון והמעור. ויצ&quot;מ הוא בחי' הדיבור וזה ענין סיפור ביציאת מצרים פה סח. וקי&quot;ס הוא בחי' הברית כמו שרמזו חז&quot;ל בפ' הים ראה וינס וגם בפסוק ויקח כו' עצמות יוסף עמו. וע&quot;י שמירת הפה והברית קודש זוכין לחרב ועי&quot;ז גוברין על כח עשו ועמלק וז&quot;ש לפי חרב. וז&quot;ש וחמשים עלו בכלי זיין שזכו אל החרב בכח הגבורה שגוברין על יצרם כמאמר הכתוב כולם אחוזי חרב כו' איש חרבו על ירכו כו'. ויש לרמוז פי החירות הוא זה הפה שבו תלוי החירות כנ&quot;ל:


===תרל&quot;ה===
;ב&quot;ה מימים אחרונים של פסח
במד' נכון כסאך אעפ&quot;י שמעולם אתה לא נתישבה כסאך אלא מאז ישיר כו'. כי הכסא הוא הוראה על המלכות ואשר הממשלה שלו. לכן נאמר השמים כסאי. כי בעוה&quot;ז אין נגלה כח מלכותו יתברך ע&quot;י עמלק הרשע כמ&quot;ש חז&quot;ל אין הכסא שלם עד שימחה שמו של עמלק. ובמד' הרוח מתגאה על התהום ואש על הרוח כו' ע&quot;ש. והכלל כי בנ&quot;י הם קרובים להשי&quot;ת. ולכן כאשר הם מושלים על האומות עי&quot;ז מושכין מלכותו ית' על כל הבריאה ובנ&quot;י רוצין למשול על כל הדברים כדי לקבל עליהם ועל כל הנלוה להם את מלכותו ית'. וכן הי' כוונת הבריאה מה שניתן ממשלה לקצת הבריאה על קצתה. בעבור כי אין מלכות שמים יכולה לחול על השפלים רק באמצעיות ממשלת השפלים. וז&quot;ש אשירה לה' כי גאה גאה. פי' שיש לנו לשיר לפניו שע&quot;י גיאות שלנו יכול להתברר גיאותו של מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה. וגם כמו שאר הפירושים שכתבנו במ&quot;א שכל הגיאות הוא רק גאותו ית' ע&quot;ש. וזה כל ענין השירה שנתישרו כל הנבראים באמצעות גאולת ישראל והי' מוכן להיות כמו לעתיד כמאמר ה' ימלוך לעולם ועד. לולי שקלקל עמלק הרשע אח&quot;כ. לכן מצווין לזכור לו איבה לעולם. לכן מזכירין בכל יום קודם ק&quot;ש יציאת מצרים וקי&quot;ס. שבנ&quot;י מבררין אשר הם שולטין על כל הבריאה והאומות ומקבלין עליהן עול מלכותו ית' ומצותיו כדי שיחול מלכות שמים על כל הבריאה. וכ' רש&quot;י ובמדרש אמר אויב ארדוף הי' צריך להיות תחילת השירה כו' ע&quot;ש. והטעם כמו אהבה מקלקלת השורה. כי זה הוראה שאין עיקר שבחן של ישראל על שפדה אותם לחירות וביטל מחשבות אויב שלהם. רק מה שזכו להתקרב להשי&quot;ת ולברר מלכותו ית' להיות כל האומות נכנעים להשי&quot;ת ועמו. זה הי' עיקר התעוררות השירה של בנ&quot;י. לכן הקדימו החביב והעיקר. אשירה כי גאה גאה. זה הי' עיקר שמחתם בה':

ברש&quot;י ישיר ולא שר כו' גם מה לאמר. וי&quot;ל כי מאחר שהשירה היא א' מפרשיות התורה. וזה אין בכח אנושי לחדש דברים שנעלמו מעיני כל חי כו'. רק שבנ&quot;י המשיכו אותיות הללו הכתובין לפניו במרום בלבוש הזה שעשו מהם השירה הזאת. וז&quot;ש אז ישיר שעשו ע&quot;י אותיות אלו השירה ויאמרו בהם לאמר אשירה כו'. וזה ע&quot;י ויאמינו. שע&quot;י אמונה כראוי יכולין להמשיך כח התורה בעולם. וכתיב ויאמינו אז ישיר. נראה שעיקר השירה נתנו על זאת האמונה. ויש להבין כי מה שבח אמונה זו מאחר שראו כל אלו הנסים עין בעין. [ועיין בילקוט ומד'] אבל נראה כי בוודאי כח אמונה בישראל הוא גדול מאוד וחביב לפניו ית'. רק שמגודל השיעבוד ופחד המצריים נפלו מאמונתם. וע&quot;י קריעת י&quot;ס חזרו לאמונתם. ואף כי אחר הבירור בנסים ונפלאות לא הוצרכו לאמונה. מ&quot;מ מה שחזרו לאמונתם זה חביב להם ולהקב&quot;ה ממה שראו בעין. וחפצים היו שלא לראות כיון שחזרו לאמונתם. וכיון שהכתוב מעיד עליהם ויאמינו הוא עדות שחזרו לאמונה באופן שאף שיחזרו לנסיונות הללו לא יסתפקו באמונה שוב. והי' אמונה זו ג&quot;כ על לדורות. לכן הי' בכחם לשיר שירה זו הכלולה על כל ימי הגלות וגאולה אחרונה כמ&quot;ש חז&quot;ל:

וירא ישראל כו' מצרים מת כו'. דאיתא בלוט אל תבט אחריך שאינך כדאי לראות במפלתם ואתה ניצול. וכאן בקי&quot;ס דאיתא שהיו נתונים בדין אם להנצל כו'. אעפ&quot;כ כתיב וירא כו' מצרים מת. והענין כי בוודאי לא הי' ספק חלילה על בנ&quot;י ליאבד עם מצרים. אך נודע כי אין קיום לשום בריה בלי חסד עליון משמים ובנ&quot;י נמסרו אז בדין שרצה השי&quot;ת לזכות אותם עפ&quot;י דין ממש בלי הצטרכות החסד והרי זכו בדין ושוב חזרו למקומם להתנהג עמהם בחסדו. כי באמת גם זה מדת הדין הוא להתנהג עם בנ&quot;י בחסד. כמאמר עם חסיד תתחסד ומי שעושה לפנים משורת הדין שורת הדין להתנהג גם עמו לפנים משורת הדין. רק לפי שעה היו נתונים בדין ממש:

והמים להם חומה יש להבין למה הי' נצרך זה וי&quot;ל עפ&quot;י מ&quot;ש בזוה&quot;ק בתיבת נח שהי' להסתירו מפני המשחית שלא יסתכל בו ע&quot;ש. כמו כן בים שהמשחית טבע להמצרים בים. היה המים חומה לבנ&quot;י להסתירם. כי רוב המפרשים הסכימו שהי' הטביעה וההצלה בפעם אחד. וכן נראה לשון הפסוק כי בא סוס כו' ובנ&quot;י הלכו כו' ע&quot;ש:

נשאלתי עמ&quot;ש במדרש על פסוק ישקני כי הדיבור אמר לכל אחד מישראל כך וכך מתן שכר יש בי. והלא שכרן של מצות לא נתגלה. והשבתי כי קודם החטא אפשר הי' ראוי להיות נגלה השכר ובאמת ישקני נאמר על טעמים הפנימים מהתורה כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל. ועתה נסתרים הם כמו שמבקשין יגלה לן טעמי. ואז הי' נודע וממילא נודע מתן שכרן:

וישב הים כו' לאיתנו דרשו חז&quot;ל לתנאו. ומקשים דהיל&quot;ל זה אצל הבקיעה. אבל נראה הפי' כי רצו בזה להודיע כי נס קי&quot;ס נשאר לעולם אף שחזר לאיתנו מ&quot;מ כוחו עתה הוא מצד תנאי הנ&quot;ל ובאמת ע&quot;י קיום התנאי נתחזק ביותר שקיום התנאי מקיים המעשה. וקי&quot;ס הוא ביטול כל הטבע. ואחר קי&quot;ס נתברר זה בטבע להיות בטל עבור עבדי ה'. וכן פי' מו&quot;ז ז&quot;ל מאמר הכתוב מה לך הים כי תנוס כו'. כי בני ישראל מעוררין הטבע לברר בה כי בטילה היא למקיימי מצות ה' כנ&quot;ל:


===תרל&quot;ו===
מרור שאנו אוכלין כו'. פי' שאחר שזכו בנ&quot;י לגאולת מצרים. המתיקו זאת המרירות. דכתיב וימררו את חייהם שהוא היפוך החיות של בנ&quot;י. עי&quot;ז הרויחו בנ&quot;י שניתן להם זמן הזה לדורות שיכולין למתק בלילה זו המרירות והוא מצות אכילת מרור:

ואלו לא הוציא כו' הרי אנו ובנינו. לשון הרי קשה. אכן כל הנסים שנעשו לאבותינו במצרים הם לדורות לכל איש ישראל בפרט לעובד ה' שיש לו כמה מיני מצרים מסט&quot;א בעבודת הבורא. לכן מזכירין יציאת מצרים בכל יום. ובלא&quot;ה הרי אנו ובנינו כלומר הרי אנו מרגישין עדיין הגלות. לכן נאמר ד' לשונות של גאולה שהי' הכנת הגאולה לכל הד' גליות. ונגד זה תקנו ד' כוסות כמ&quot;ש ד' מלכיות נדוש נא. לכן אומרים שפוך חמתך בכוס אחרון שהוא נגד גלות המר הזה האחרון:

והיא שעמדה כו' שלא אחד בלבד. אין מובן והיא על מה קאי. וי&quot;ל דקאי אלמטה שהיא שעמדה לנו מה שלא אחד בלבד עמד כו'. כלומר שהקב&quot;ה עשה עמנו חסד בזה שחילק את כל כחות סט&quot;א שלא יהי' נמצא בהם האחדות. וז&quot;ש שלא אחד בלבד עמד כו'. וכענין שכ' אתם המעט. וכ' חז&quot;ל מעט מכל העמים ביחד אבל נגד כל אומה בעצמה בנ&quot;י מרובין מכל עם. ובזה הכינוס שנתן השי&quot;ת לבנ&quot;י והפיזור שנתן להרשעים שפיזרן להרבה דורות בזה הצילנו מידם:

ביד חזקה ובזרוע נטוי'. וע&quot;ז נאמר שבח מיוחד כי לעולם חסדו. והענין הוא שלבד ההצלה שהי' לשעה היו המכות בכח גדול יותר ממה שהי' נצרך אז וז&quot;פ זרוע נטוי' כאדם שמראה גודל כחו שיירא לנפשו פן יכנו עוד. כן הראה הקב&quot;ה זרוע הנטויה שיניחו מלהרע לבנ&quot;י. [וכמדומה שכ&quot;כ בגבורות ה'] וזה היה רק בעבור דורות הבאים שיהי' גאולה זו הכנה לכל הדורות. לכן נאמר כי לעולם חסדו. ולכן מצינו בכל המכות שלא סרו רק עפ&quot;י תפלת משה רבינו ע&quot;ה. והפי' שלא גמרו המכות פעולתן שעוד יש בהם על להבא רק בתפלת מרע&quot;ה פסקו אז כמ&quot;ש בברד שהביאו הקב&quot;ה אח&quot;כ על סנחריב:

בפסח על התבואה. דכתיב היום אתם יוצאים בחודש האביב כי הגאולה אינה באדם דוקא וכל הנבראים צריכין גאולה כי יש לכל דבר קליפה הסובבת הפרי. לכן הגאולה בעת גמר בישול התבואה לכן התבואה נגאלת ממוץ ותבן שלה. וי&quot;ל דג' מועדות משפיעין שפע לבני חיי ומזוני. ובפסח מתברך המזון. לכן מברכין טל. כי הטל דק ורוחני יותר מהמטר שהוא בגשמיות יותר. והוא לרמוז על גאולת המזון כנ&quot;ל. לכן איתא בזוה&quot;ק כי ע&quot;י שנשמרין באלה הימים מאכילת חמץ ושאור שוב אין החמץ מזיק כל השנה ע&quot;ש:

ענין קי&quot;ס דבר אל בני ישראל וישיבו כו'. נראה כי הי' הכנה לדורות. כענין שנה עליו הכתוב לעכב. כי דבר שנעשה ב&quot;פ מתקיים לכן הי' גאולת מצרים ב&quot;פ. וז&quot;ש אשר ראיתם כו' לא תוסיפו כו'. פי' שהשיב להם מרע&quot;ה שלא יתרעמו על אשר סיבב להם המיצר פעם ב'. כי אשר ראיתם כו' הוא כדי שלא תוסיפו עוד שיהי' זה גאולה קיימת לעד. ואיתא במדרש כי שביעי של פסח כמו שבת קודש. והשבת הוא מקיים הבריאה שנברא בששת ימים. כמו כן קי&quot;ס הוא קיום גאולת מצרים:

מה תצעק כו'. בשם מו&quot;ז ז&quot;ל פי' המדרש שע&quot;י הצעקה מעוררין כח דביקות בנ&quot;י ואז נאמר מה תצעק ועכ&quot;ז בא ע&quot;י הצעקה כו' דפח&quot;ח וש&quot;י. והנה אתם תחרישון בוודאי כפי אימת מות שהי' עליהם אי אפשר לשתוק. רק כי הצעקה בלב שאין יכולין להוציא בפה זה הקול הולך למרחוק כמ&quot;ש במ&quot;א הטעם על הקול בעת יציאת נשמה שהולך מסוף העולם כו' בעבור שחפץ לצעוק בכל כח ואז אינו יכול לצעוק. ומצד זה הדחקות. הקול נשמע ביותר. ועי' בזוה&quot;ק ע&quot;פ והקול נשמע בפ' ויגש. וקול פנימי זה צריכין לעורר מקודם ע&quot;י יגיעת הפה בתורה ותפלה זוכין אח&quot;כ לצעקה בלב. [השאר נשכח ממני]:

במדרש שהים נקרע לי&quot;ב קרעים נגד י&quot;ב שבטים. פי' כי הים הוא בריאה בפ&quot;ע כמ&quot;ש חז&quot;ל כל מה שיש ביבשה יש בים. וכ&quot;כ במד' בפ' זכור כו' יום השבת ע&quot;ש בילקוט יתרו. והקב&quot;ה חפץ לשנות כל הבריאה בעבור עמו בנ&quot;י. ושינה הטבע בארץ בעשר מכות. כן עשרה נסים על הים. ואח&quot;כ שינה השמים בירידתו להר סיני בעשרת הדיברות. והכל כדי שיתבטל כל הטבע לבנ&quot;י כדי שיוכלו לתקן הכל במעשיהם הטובים. ובמד' נכון כסאך אעפ&quot;י שמעולם אתה לא נתישבה כסאך אלא מאז ישיר כו' המלך עומד אגוסטוס יושב. פי' עמידת המלך הוא להשגיח על עמו ועבדיו שלא ימרדו בו וכן שאר המלכים. אבל כשמנצח המלחמות ושמו נודע וכל העמים והשרים יראים ממנו כי לו המלוכה וכי הוא גבור נוצח בכל אשר יפנה. אז אין צריך לשמור המלוכה ויושב. כמו כן ע&quot;י גאולת ישראל במצרים שנתברר לבנ&quot;י כבוד מלכותו והם מבררין כי לו המלוכה לכן כביכול יושב [אז ישיר לשון הנהגה כמו וישר אבימלך כו' שבנ&quot;י נעשו שרים ומנהיגים כנ&quot;ל] שנתישבה כבוד מלכותו למטה שבנ&quot;י מבררין האמת ומבערין כל עבודות הזרות כנ&quot;ל:

וירא ישראל את מצרים מת כו'. פרשנו כמ&quot;ש בלוט אל תבט שאינו כדאי לראות במפלתן שהוא ניצל. ובנ&quot;י ראו מפלת מצרים כי הם ניצולו בזכות עצמן. [וז&quot;ש ה' לי בעוזרי לכן ואני אראה בשונאי] כמ&quot;ש שהיו נתונים בדין שהי' קיטרוג הללו והללו כו' ואעפ&quot;כ ניצולו. א&quot;כ זכו בדין. וז&quot;ש ויושע ה' כו' את ישראל. פי' שהישועה הי' בעצמותן של בנ&quot;י כמ&quot;ש וישעך תתן לנו פי' להיות הישועה בידינו כנ&quot;ל:

וייראו העם את ה' כו'. הוא מעלה גדולה וסימן של אמת. אשר ע&quot;י הישועה והתגלות להאדם יבוא על ידי זה ליראה כמ&quot;ש בספרים הקדושים ענין חיבור יראה ונורא:

אסרו חג בעבותים ע&quot;ק המזבח. דכתיב שלש פעמים בשנה כו' כל זכורך כו' במקום אשר יבחר. דכלל כל הבריאה עולם שנה נפש. ובחירת העולם היינו המקום ארץ ישראל שהוא פנימיות העולם. ובחירת המועדים הם בחירת הזמן שנה. ובחירת בני ישראל הוא פנימיות הנפשות. לכן בזמנים המובחרים יראו המובחרים במקום הנבחר לפניו ית'. והנפש מחבר הזמנים למקום. וז&quot;ש אסרו חג בעבותים הוא עבותות אהבה ותשוקות נפשות בני ישראל למקום ב&quot;ה ע&quot;ק המזבח ע&quot;י עלי' ברגלים:

ויש לנו בגלות להתחזק באלה המועדות כי הפנימיות של המועדות יש גם עתה כמ&quot;ש במדרש אני ישנה מן הקרבנות מביהמ&quot;ק ולבי ער לבתי כנסיות ולמצות וצדקות כו'. והיינו כי תיקון המקדש הי' בבחי' המעשה וחיצוניות. כמ&quot;ש במ&quot;א פי' העשוי' בהר סיני. ולכן הפסדנו עתה ע&quot;י החטא. אבל הפנימיות בחי' נשמע נשאר לנו לעולם. וז&quot;ש וידבר משה את מועדי ה' אל בנ&quot;י שהניח הכח של המועדות בפרשיות התורה. כמ&quot;ש ואלפינון לבנ&quot;י. ואפשר עתה יכולין להתדבק יותר במועדות דאין יפה מן הצניעות. ואז הי' בפרהסיא בהתגלות לכן היה צריך עזר ה' כמ&quot;ש ולא יחמוד איש את ארצך שלא יתדבק חיצוניות בהרצון. ועתה הוא רק בלב כנ&quot;ל. ובלי ספק ההשתוקקות והרצון של בנ&quot;י בכל מועד עולה למעלה כי נתגרשנו מארצנו אם שבמעשה עשינו הקרבנות רק לא הי' רצון שלם ועתה יש רצון בלי מעשה והקב&quot;ה מצרף רצון שלנו למעשה אבותינו. וכדכתיב אז תשבת הארץ כו' השמה. ויפלא מה תועלת בהשמה. רק שע&quot;י השתוקקות שהי' לבנ&quot;י בהשבעים שנה. עי&quot;ז נתרצה הקב&quot;ה. וכן גם עתה עד שיבנה ביהמ&quot;ק בב&quot;א:


===תרל&quot;ז===
בכל דור ודור כו' כאלו יצא. ואח&quot;כ אמר ואותנו הוציא משם. רק שע&quot;י האמונה ורואה א&quot;ע כאלו יצא כפי הסיפור והבירור שמברר ביצ&quot;מ זוכה לעורר הנס ומתקיים בחי' הגאולה גם עתה. כי לכן מחוייבים לזכור יציאת מצרים כל הימים שעי&quot;ז מעוררין הגאולה וע&quot;י זה יהי' הגאולה. וז&quot;ש להביא לימות המשיח. וזה בכלל מ&quot;ש ז&quot;ל כל המרבה לספר ביציאת מצרים. פי' שחכמים בהסיפור דיצ&quot;מ מעוררין הגאולה בכל דור ודור. ונמצא הם מרבין בסיפור דיציאת מצרים. וכן מצינו בר&quot;ע וחביריו שהוסיפו על המכות עד חמשים מכות כו':

בעצם היום הזה הוציא ה' כו'. פי' שהקב&quot;ה קבע היציאה בעצמו של יום שבאמצעות עצמות היום הוציא אותם מארץ מצרים. ועי&quot;ז נשאר בחי' הגאולה בעצם היום. וכן מ&quot;ש ויושע ה' ביום ההוא שנעשה הישועה ע&quot;י היום ההוא. כמ&quot;ש זכר עשה לנפלאותיו שהקב&quot;ה קבע הנס במצוה או ביום כדי להיות זכר לדורות:

רמז על הצפנת אפיקומן. כי נס דיציאת מצרים הי' הכנה לכל הגאולות ולכן אין הלל שלם בימי הפסח. כי עדן לא נגמר הגאולה דיצ&quot;מ. רק בכל דור ודור נגמר יותר עד לעתיד. לכן מטמינים קצת המצה על אחר הסעודה:

מה שאומרין המי יודע בלילה זו. כי הידיעות יכולין להביא לידי גבהות. והעצה ע&quot;י התדבקות הידיעות ביצי&quot;מ. כמאמר ואפילו כולנו חכמים כו'. אעפ&quot;כ יש לזכור כי הכל בא בכח השי&quot;ת שהוציאנו ממצרים. וז&quot;ש אני יודע כו'. כלומר אם שאנו יודעים כל זה עכ&quot;ז אנו מספרין ביצ&quot;מ ומודין להשי&quot;ת שהכל ממנו:

עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים כו'. קאי על המועדות כדכ' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך כו'. והוא מתנה מהשי&quot;ת אשר כל איש ישראל הי' בכחו לראות פני ה' בעזרה. ואמת דכתיב כל זכורך כי המועדות הם מאספין ומאחדין את בנ&quot;י להיות כאיש אחד. ועי&quot;ז יכולין להראות לפניו ית'. כי מועד לשון התאספות. וכתיב מה יפו פעמיך בנעלים דרשו חז&quot;ל על הרגלים נעילת החג ונעילת הפסח כו'. כי נעל הוא שמירת הרגל. כמו כן הקב&quot;ה פורס סוכת שלום ברגלים הללו על בנ&quot;י להצילם מהתערובות שנמצא בעולם השפל הזה. כמו ששומרין הרגל מטיט ושאר דברים ע&quot;י שהוא תחתון שבאדם. [ואיתא ברמב&quot;ם (פי&quot;ג מה' אישות) שצריך כל איש ישראל לעשות לב&quot;ב מנעלים חדשים בכל רגל והיא רמז לסוד הזה]:

וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. כי אמת שיש בכל מועד התעוררות קדושה מהשי&quot;ת לבנ&quot;י. כמ&quot;ש מועדי ה' מקראי קודש. שיש קריאה והתעוררות קדושה לאדם. אבל מרע&quot;ה תיקן להם לישראל להיות שואלין ודורשין ענינו של חג בחג כו'. פי' שהמשיך מועדי ה' אל בנ&quot;י שגם המה יעוררו התעוררות שלהם כיון שהוא עת רצון בשמים. וכ' משכני אחריך נרוצה כו' שבעת שיש קצת התקרבות משמים לב&quot;א צריכין לראות להתעורר רצון שלהם גם כן ביתר עוז ותוקף:

ענין שבת ומועדות דכ' חז&quot;ל המקיים מועדות מעלה עליו הכתוב כאלו קיים השבתות. כי שבת מתנה מהשי&quot;ת לבנ&quot;י. ומועדות תלוי במעשיהם כמ&quot;ש מקדש ישראל והזמנים. והענין דאיתא תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה. כי יש בחי' ירושה ג&quot;כ שהוא בטבע נפשות בנ&quot;י ירושה להם מאבותיהם כמ&quot;ש אלקי אבי כו'. ויש בבחי' התקרבות ע&quot;י מעשים טובים ועבודת כל פרט ופרט לפי ערכו. וכן בכלל. ושבת הוא בחי' ירושה כנ&quot;ל וכמ&quot;ש בזוה&quot;ק ירותא דקא ירית כו' [ע&quot;ש פ' אמור והבן]. ואיתא במד' שחורה אני במעשי ונאוה במעשי אבותי שחורה בימי המעשה ונאוה בשבת. ולכאורה יקשה מאי ונאוה על ידי מעשה אבות. רק הפי' מה שנמצא בי בכח מעשה אבותי כנ&quot;ל ירושה כו'. וזה עצמו הפי' נאוה בשבת כי ירושה היא כנ&quot;ל עכ&quot;ז וודאי אם היו ח&quot;ו מתדבקין ברע לגמרי לא הי' שוב התקרבות בשבת במעשה אבות. לכן גם זה בכלל השבח שחורה אני אעפ&quot;כ ונאוה כי לא ניתנה שיר השירים אלא לשבחן של ישראל. וז&quot;ש בנות ירושלים כאהלי קדר כו' והוא בנין השלימות להתהפך בנקל מכל מעשה החול שהוא השחרות להתכבס מיד להיות כיריעות שלמה:

כל המבזה מועדות כאלו עובד ע&quot;ז דכתיב אלהי מסכה כו' וסמיך לי' חג המצות כו'. כי המועדות הם עדות לישראל כדכתיב ששם עלו שבטים כו' עדות לישראל כו'. פי' דכתיב יראה כל זכורך דרשו חז&quot;ל לראות ולהיראות כו' ע&quot;ש. והפי' שבי&quot;ט אלו נתוסף הדעת באדם הישראלי וניטל ממנו הסתרות החושך שבעוה&quot;ז. ולכן יכול לראות פני ה'. וכמ&quot;ש בעד או ראה או ידע. כן מתגלה ידיעת בנ&quot;י במועדות וניטל מהם מסך המבדיל כמ&quot;ש חכמים אפילו מחיצה של ברזל אין מפסקת. וכפי מה שמאמין האדם בזה מבטל מסך המבדיל אצלו כנ&quot;ל:

ענין יציאת מצרים וקי&quot;ס אח&quot;כ דכתיב מן המצר קראתי כו' זה יציאת מצרים. ענני במרחב יה זה קי&quot;ס. וביאור הדברים עפ&quot;י מ&quot;ש במ&quot;א דיש ב' מיני הסתרות וכענין מן העולם ועד העולם. פי' שיש הסתר והעלם ע&quot;י חשכות הגשמיות והסט&quot;א. ויש הסתר והעלם בעומק רום ע&quot;י שהוא למעלה מההשגה. וע&quot;י עולם הראשון משיגין עולם השני שנק' עוה&quot;ב. ומקודם הי' יציאת מצרים שהוא ישועה מן המיצר שיעבוד המצרים שהי' על בנ&quot;י. ואח&quot;כ יצאו מזה השיעבוד והיו צריכין ישועה והשגת עלמא דחירות שהוא ביטול הטבע ושם אין מיצר. וז&quot;ש ויושע ה' ביום ההוא בלשון נסתר. והי' כדי להשיג הארת עלמא דאתכסיא ושם מקום רחבת ידים. וכתיב אנכי כו' המעלך מארץ מצרים הרחב פיך כו'. פי' שאחר שיש גאולה מן המיצר הן בכלל הן בפרט איש ישראל צריך אח&quot;כ למלאות ידו בהתרחבות להטות כל נפשו להשי&quot;ת. כי הגאולה היא הכנה להעבודה. וז&quot;ש הוציא ה' כו' על צבאותם כי הי' עיקר הוצאה כדי לקבל עלינו עול עבודת הבורא להיות נקרא צבאות ה'. וכ&quot;כ הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה כנ&quot;ל. שכל הגאולה הי' כדי לקבל עומ&quot;ש. וכ&quot;כ בהוציאך כו' תעבדון את האלקים כו'. ואחר הגאולה אז עת רצון כפי מה שמקבל עליו אז מלכות שמים נשאר קיים. [ואפשר הוא סוד סמיכת גאולה לתפלה ודו&quot;ק]. ובאמת בנ&quot;י הרחיבו פיהם באמירת השירה כי בשכל אנושי אין להבין איך אמרו כל בנ&quot;י שירה הזאת מגדול ועד קטן דברים העומדים ברומו של עולם. אך באמת יש ללמוד קו&quot;ח ומה כל הטבע נתבטל בעבור בנ&quot;י ונקרע הים בעבורם מכש&quot;כ שנתבטל הטבע אצלם ויצאו מן הטבע לגמרי. והאמת כי הי' לבנ&quot;י ללמוד זה הקו&quot;ח בעצמם כיון שביטל הבורא ית' הטבע בעבורנו מכש&quot;כ שיש לנו לבטל הטבע בעבורו. וכן עשו. ולכן ע&quot;י הרצון יצאו מן הטבע ונפתח להם שער הנעלם. ועי' מ&quot;ש לקמן עוד מזה:

כתיב ויאמינו. וכי לא הי' להם להאמין כו' ע&quot;ש במדרש. אמנם אדרבה בהיות שהי' נגלה להם הנפלאות האמינו כי אינם משיגים מעשי ה' על בוריין. וזה ויאמינו בה' שנמשכו אחר השי&quot;ת ויצאו מן הטבע ושרתה עליהם רוה&quot;ק ואמרו שירה. וזהו משכני ביצ&quot;מ אחריך נרוצה בקי&quot;ס. גם י&quot;ל שהאמינו למפרע על כל הגלות שהי' לטובה ובזה תקנו אשר לא האמינו מקודם. וז&quot;ש במד' חזרו ולא האמינו כו' וע&quot;י אמונה זו תקנו חסרון האמונה של מקודם. והנה כן צריך להיות בכל גאולה לתקן אח&quot;כ כל הקלקול שהי' מקודם הגאולה. וזה עצמו ענין קי&quot;ס אחר יציאת מצרים. שכבר היו בני חורין אך הי' כדי לתקן כל ימי הגלות. וז&quot;ש במד' ע&quot;פ ולא נחם אלקים שלא ניחם הקב&quot;ה על ימי הרעה שעבר על בניו במצרים ע&quot;ש. וזה עצמו ענין שכתבנו לעיל. דהנה כתיב וחמשים עלו בנ&quot;י מארץ מצרים ויקח משה את עצמות יוסף עמו כו' השבע השביע כו'. פי' בזוה&quot;ק דחמשים פעמים נזכר יציאת מצרים בתורה. ולמה. כדי להודיע שבנ&quot;י יצאו מחמשים שערי טומאה. ולמה הכניסן השי&quot;ת בכל השערי טומאה כדי להשיג אח&quot;כ חמשים שערי בינה. וז&quot;ש וחמשים עלו כו' שהגיעו עד שער החמשים והוא עלמא דחירות. ויקח משה כו' עצמות יוסף כו'. כי בחי' יוסף הצדיק הוא התקשרות כל המדות. שמעתי מפה קדוש אמו&quot;ז ז&quot;ל השבע השביע הם השבעה שבועות תספר כו'. והנה כמו שהיו במצרים בכל שערי טומאה. כך זכו אח&quot;כ לברר כל המדות להשי&quot;ת. וע&quot;י שזכו אח&quot;כ לכל אלה השערים בזה תקנו כל מה שהיו מקודם בשערים הנ&quot;ל. והוא ענין תשובה שמהפכין העונות לזכיות שהרי ע&quot;י החטא בא אח&quot;כ לתשובה. לכן ע&quot;י שנכנסו אח&quot;כ בשערי הקדושה תקנו ימי הגלות. [ואם כי לכאורה קשה כיון דכתיב וחמשים עלו מיד בשעת היציאה א&quot;כ מה הי' חסר עוד. אבל האמת מבואר בספרי קודש כי בעת היציאה נתגלה להם שורש כל השערים לשעה כדי להיות נגאל ואח&quot;כ הוצרכו בנ&quot;י לתקן מעצמם להגיע בעבודתם לכל אלה השערים] וז&quot;ש דבר אל בני ישראל וישובו כו' שזה ענין תשובה כנ&quot;ל:

בנסים דיצ&quot;מ וקי&quot;ס אין מברכין שעשה נסים כמו חנוכה ופורים. נראה הטעם כי נסים אלו הם מוכרחין מעת בריאת העולם שלא הי' קיום לעולם בלי נסים אלו. וז&quot;ש בגמ' תנאי התנה עם הים שיקרע כו'. ומצינו בהלל הגדול שנאמר כל אלה הנסים ודרשו חז&quot;ל כ&quot;ו פעמים כי לעולם חסדו נגד כ&quot;ו דורות שנזונו בחסדו של מקום כו' ע&quot;ש. והגם כי נסים אלו נעשו בזמן מיוחד לכל אחד. אבל הם היו קיומו של עולם. והנה נס זה דקי&quot;ס הי' סיבה לתקן כל הבריאה. וע&quot;י השירה שאמרו בנ&quot;י הכניסו כל הבריאה תחת כנפי השכינה. ובנ&quot;י הבינו כי נעשה להם אלה הנסים כדי להטות כל הבריאה וכל האומות להבורא ית'. לכן אמרו שירה זאת שהוא כולל כל מה שיהי' בכל הגליות שאח&quot;כ ג&quot;כ. כי ידעו שכל הגאולות יהיו תלוים בזאת הגאולה. ובאמת ע&quot;י שעשו בראשונה המצוה בשלימות יש לנו תקוה טובה לאחריתנו. ולכן מזכירין השירה בכל יום. וכ' ויושע ה' ביום ההוא הוא כמ&quot;ש ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד וכ&quot;כ והי' ביום ההוא כו' שהוא יום של גאולה העתידה שכ&quot;ז הי' בעת קי&quot;ס הישועה לדורות ותיקון כל העולם שיהי' לעתיד. ולכן כל הבריאה היתה מקוה לזאת השירה. ולכן נאמר אז ישיר לשון עתיד. פי' השירה שהיתה מוכנת מימי בראשית נגמרה אז ע&quot;י בנ&quot;י מכח אל הפועל. וזה נקרא הרחב פיך מה שהרחיבו בנ&quot;י פיהם ורצונם להטות הכל אליו ית' ומילא השי&quot;ת את פיהם לומר ברוה&quot;ק השירה הזאת והוא הישועה השניה שצריכין אחר הראשונה וז&quot;ש ענני במרחב יה כנ&quot;ל:


===תרל&quot;ח===
;ב&quot;ה מימי הפסח בקיצור גדול
כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. ע&quot;פ מה דכתיב עושה גדולות כו' ונפלאות עד אין מספר. פי' שאין להנפלאות מספר כלל. והם מתרחבים ונמשכים בכל עת יותר ויותר עפ&quot;י כח הצדיקים. כענין שנאמר בתורה שמוצאין בה תמיד טעמים חדשים דדיה ירווך כו'. כמו כן ביצ&quot;מ שנעשה מזה תורה כדמצינו שדרשו כל אחד יותר והעלו לר&quot;נ מכות כו':

ביד חזקה ובזרוע נטוי' ואלו לא הוציא כו'. פי' עכ&quot;ז אנו משבחין. דקשה וכי יש צורך ליד חזקה אל הבורא ית'. רק הענין הוא ע&quot;י שנשבע הקב&quot;ה והבטיח לאבות להוציאנו ממצרים לכן עשה הגלות קשה כל כך עד שיהי' נכלל בו כל הגליות עד שאלו לא הוציא כו' אנו ובנינו כו' וכל זה היה לטובתנו. וכן איתא כי בזרוע נטוי' היא השבועה כמ&quot;ש נשאתי את ידי כו'. ויש בכל גלות ומיצר קצת מגלות מצרים. לכן מספרים בכל יום יצ&quot;מ. וז&quot;ש הרי אנו כו' פי' שמרגישין בכל עת הגלות מצרים. רק שנגאלין תמיד בכח גאולה הראשונה כנ&quot;ל:

וירד מצרימה אנוס עפ&quot;י כדיבור. פרשנו כי יוסף נקרא פי הדיבור. סימן לדבר כי פי המדבר אליכם. והביאור נתבאר במ&quot;א:
ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כו' הקהה את שיניו כו' אלו הי' שם לא הי' נגאל. כי עיקר הגאולה משיעבוד מצרים כדי להיות מוכן לקבל מלכות שמים כמ&quot;ש הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה וכ&quot;כ הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. ז&quot;ש בעבור זה לקיים מצותיו. לכן הרשע שממאן בעבודת הבורא כופר בעיקר ואין לו חלק בגאולת מצרים כו'. וכ&quot;כ בצאת ישראל כו' היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו. פי' שהיו מוכנים מיד לקבל עליהם מלכותו ית' ולהמליכו לברר ממשלתו על כל הברואים כמ&quot;ש הוצאתי את צבאותי כו':

למוד הוא. פי' שצמצם כביכול כחו והלביש עצם קדושתו באותיות התורה כמ&quot;ש הביט בתורה וברא כו'. וכדאיתא אדם יושב ושונה כביכול הקב&quot;ה יושב ושונה כנגדו:

בפסוק וידבר משה כו' מועדי ה' אל בנ&quot;י ומתרגמינן ואלפינון לבנ&quot;י. נ&quot;ל כי מה צריך הכתוב להשמיענו זאת כי בוודאי עשה משה רבינו ע&quot;ה מה שנצטוה. אבל הענין הוא דכתיב אלה מועדי ה' ובזוה&quot;ק שנק' ימים טובים על שם האור כי טוב אור זרוע לצדיק כו'. והפי' שבנ&quot;י קודם החטא היו דבקים בהדעת והי' נגלה בשעת מתן תורה אור הגנוז. אח&quot;כ ע&quot;י החטא נפלו ממדריגתם וחזר ונגנז האור. אמנם בהמועדות חוזרין בני ישראל למקומן הראשון לכן נקראו מקראי קודש כי מקודם כתיב תהיו לי כו' קדוש. ואחר החטא היו רק בבחי' טהרה. לכן ניתן להם טהרת פרה. כי מקודם לא הי' כלל טומאת מת. חירות ממיתה כו'. אמנם ימים אלו נק' מקראי קודש כנ&quot;ל. לכן כתיב אלה שהוא תיקון החטא שנק' אלה כנ&quot;ל. כמ&quot;ש אלה פקודי המשכן ע&quot;ש בזוה&quot;ק ומדרשים. והנה מרע&quot;ה לא חטא והי' פעולה גדולה שלמד להם מרע&quot;ה ענין המועדות שכבר נתרחקו בנ&quot;י ממדריגה זו. רק השי&quot;ת במתנה נתן להם כח לקבל המועדות כנ&quot;ל. ולכן כתיב שלש פעמים בשנה יראה כו'. עבד שרבו מצפה לראותו כו'. א&quot;כ קשה למה לא יקבל פני האדון בכל יום. אך שאינו יכול להיראות פני ה' דאיתא כשם שבא לראות כו'. רק בימים הללו שבנ&quot;י חוזרין למקומם הראשון ואור הצפון נגלה כנ&quot;ל:

;ב&quot;ה מימים אחרונים של פסח בקיצור עירבובי דברים
הפרש הגאולה שביציאת מצרים לקריעת י&quot;ס. עפ&quot;י מה דאיתא שבנ&quot;י נק' עבדים ובנים. וביצ&quot;מ קבלו מלכות שמים כמ&quot;ש הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה וכ&quot;כ עבדי הם אשר הוצאתי כו'. אח&quot;כ קי&quot;ס בחי' בנים. וז&quot;ש ולא נחם במדרש שלא ניחם הבורא ית' על צער שהי' להם כו' וזה בחי' בנים. [אחרי כתבי זאת מצאתי רשום אצלי בשם מו&quot;ז ז&quot;ל מענין זה באופן אחר קצת כי השי&quot;ת העמיד את בנ&quot;י במדריגה פחותה מאוד בעת קי&quot;ס כמ&quot;ש שהי' קטרוג הללו עע&quot;ז והללו כו'. כדי שיהי' הצלה רק מצד שהם בניו לא מצד זכות מעשיהם. לכן נזכר כמה פעמים בניו המעביר בניו. וראו בניו כו'. וגם אמר שעפ&quot;י הקבלה נק' זאת מוחין דקטנות עכ&quot;מ והמש&quot;י]. וכ&quot;כ המעביר בניו בין גזרי ים סוף כו' וראו בניו גבורתו כו' מלכותך ראו בניך בוקע ים כו' הכל בבחי' בנים. כי מקודם הי' הגאולה צורך להצילם מכח המצרים. אבל אח&quot;כ שנאמר וישובו כו' הי' רק לתוספות חיבה יתירה והוא בחי' בנים. ומקודם כתיב לא תצאו איש מפתח ביתו כו' שלא היו יכולין לראות במפלת הרשעים אח&quot;כ כתיב וירא ישראל את מצרים מת כו' וכבר כתבתי מזה במ&quot;א:

ויושע ה' ביום ההוא כו' וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו כו' ויאמינו כו' אז ישיר כו'. איתא בגמ' הגדולה זו מעשה בראשית. וביציאת מצרים נגלה ונתברר כח הבורא ית' אשר הוא מנהיג הכל. לכן אחר הישועה מיד מצרים ראו את יד הגדולה שנתקן עתה. עשה הוא לשון תיקון כמ&quot;ש וימהר לעשות אותו. את הנפש אשר עשו בחרן. אח&quot;כ וייראו יראת הרוממות ע&quot;י השגה גדולה שהשיגו. והוא סימן אמת. השגה שמביא לידי יראה. ותפסו אומנת אבותם כמ&quot;ש ביעקב ויירא ויאמר מה נורא כו' אחר חלום הגדול הזה כמ&quot;ש שם. אח&quot;כ אז ישיר שהוציאו מכח אל הפועל הארה הפנימיות שבהם דכתיב משכני אחריך נרוצה. איתא במד' נכון כסאך אעפ&quot;י שמעולם אתה נתישבה כסאך מאז ישיר. פי' כי השי&quot;ת מנהיג העולם וכל הטבע. אבל אינו ניכר כחו כביכול. ויש קושיות. אבל ביציאת מצרים נגלה ונתישב הקושיא שאמר אברהם מי הוא בעל הבירה כו'. ואיתא אורייתא וקוב&quot;ה וישראל כולהו חד. וכמו שהבורא ית' עלה לפניו אז לגלות כח השגחתו. כן נמשכו אחריו בנ&quot;י לגלות כח התלהבות שבהם. וכעין אלה הדברים שמעתי מפה קדוש אמו&quot;ז ז&quot;ל על הא דאיתא שנענש חזקי' על שלא אמר שירה בנס דסנחריב. והגם כי הטעם הי' ע&quot;י שבלא הנס הי' ג&quot;כ ברור אצלו כח הבורא ית' ולא נתחדש לו דבר. אך כשהקב&quot;ה רוצה להראות כחו צריכין בנ&quot;י ג&quot;כ להודות ולהלל לפניו עכ&quot;ד:

אז נבהלו כו'. ומאין ידעו בנ&quot;י בעת השירה מזה. בלי ספק הרגישו בנפשותם הסרת כח האומות. דכ' יצב גבולות עמים למסכר בני ישראל. שכל האומות מתנגדים לעבודת בנ&quot;י. ולכן בעלי עבודה מרגישין הכל בעצמם. ובאמת הי' רצון בנ&quot;י בשירה זאת להטות כל הברואים אליו ית'. וכך הי' לולא רשעת עמלק ימ&quot;ש שבא ועירבב אותנו. ומדכתיב נבהלו אלופי אדום גם עמלק בכלל אלופי אדום כדכתיב אלוף עמלק כו'. אך אף שנבהל לפי שעה חזר ומסר נפשו לרע כדכ' ולא ירא אלקים. אף שידע כי ה' עם בני ישראל:

ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת. כי איתא במדרש ז' של פסח במקום שבת ע&quot;ש סוף פ' בא. ומצה לשון מסה ומריבה כדאיתא בזוה&quot;ק. ובימי הפסח נגמר ענין יציאת מצרים בסיוע מצות המצה שכל הימים ימי מלחמה הם. אמנם יום הז' נגמר הפעולה בלבות בנ&quot;י להיות בני חורין ממש מגלות מצרים ונקרא עצרת. וכ&quot;כ בזוה&quot;ק כי הז' ימים [*אכילת] מצה מועילים על כל השנה שיהי' דבוק האמונה בלי פעולת המצה עוד. והנה מצה נק' מיכלא דמהימנותא. ואיתא ביום הז' וייראו העם כו' ויאמינו. אף דגם מקודם כתיב ויאמן העם וישמעו כי פקד כו'. אך החילוק הוא שמקודם הי' האמונה תלוי בדבר מיוחד כי פקד וכי ראה כו'. אבל עכשיו כתיב ויאמינו בה' ממש בלי פעולת סיבה ודבר מיוחד. [וכן בסוכות כתיב ביום האחרון והיית אך שמח שמכל הימים נגמר השמחה להיות דבוק בעצם איש הישראלי כנ&quot;ל]:


===תרל&quot;ט===
;ב&quot;ה מימי פסח בקצרה
עבדים היינו לפרעה מלך קשה. במצרים מדינה קשה מקום טומאה. והוציאנו השי&quot;ת משם והוא בחי' ימים ראשונים של פסח. ובקי&quot;ס הי' הגאולה ממלך קשה שהטביעם בים. ונגד ב' אלו עשה עמנו הבורא ית' ג&quot;כ שהכניסנו בכלל עבדי ה'. והביאנו לירושלים בית מקדשו מקום טהור מלך קדוש ומדינה קדושה:

כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. משובח ממש. כי יצ&quot;מ אין לו סוף וכמ&quot;ש אלו לא הוציא כו' הרי אנו ובנינו כו'. כמו כן וכש&quot;כ מדה טובה שהיא הגאולה משם בוודאי נוגע לדורי דורות. וכ' הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. ולכן כפי מה שמעוררין גאולת מצרים ע&quot;י הסיפור כמו כן זוכין להמשיך מלכות שמים עלינו ואין לזה שיעור. ואפי' כולנו חכמים כו'. מ&quot;מ ע&quot;י הסיפור נגאלין עוד מתחת יד היצה&quot;ר ומתעלין ביותר עד שאחז&quot;ל להביא ימות המשיח. שע&quot;י סיפור יצ&quot;מ בכל שנה ושנה נתוסף הדעת עד שעי&quot;ז יזכו לביאת משיח בב&quot;א. ואז יתקיים להיות לכם לאלקים:

ברוך שומר הבטחתו כו' חישב הקץ לעשות כמ&quot;ש לאאע&quot;ה בברית בין הבתרים שנא' כו' גר יהי' זרעך כו' ארבע מאות שנה. ונראה דזה רמז על ד' מלכיות. דהא קשה כיון שביקש ה' להראות לאבינו אברהם כל הגלות למה לא הראה לו גלותינו זאת שהוא מר ממות. אבל הכל הראה לו. כי בגלות מצרים הי' נכלל כל הד' מלכיות. אך בעבור רחמי הבורא ית' מיהר לגאול אותנו משם כי ברגע א' ח&quot;ו היו כלין כידוע. ולכן הוצרכנו אח&quot;כ לגלות שאר המלכיות להשלים הד' מאות שנה. ולכן נק' בחפזון ע&quot;י שמיהר הקץ קודם הזמן ולכן יש בו ד' לשונות גאולה כמ&quot;ש במ&quot;א מזה:

מצה זו כו' שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ כו'. פי' כמ&quot;ש חז&quot;ל שהיו ח&quot;ו נטבעין במ&quot;ט שערי טומאה. וחמץ רמז ליצה&quot;ר שאור שבעיסה. ועד שלא החמיצה עיסתן של ישראל נגלה עליהם אור הקדושה. וכמו כן בוודאי מתקיים בכל שנה ושנה. ולרמוז זה איתא חוטפין מצה בלילי פסחים. כמ&quot;ש בחפזון יצאת. שצריכין למהר להחזיק עצמנו במצות הנהוגין בליל פסח שמתעורר חסד הזה בכל שנה. כמ&quot;ש ליל שמורים הוא:

פסח פה סח כדאיתא בספרים. דהנה כל מצות לילה זו בפה. סיפור ואכילה ושתי'. כי עיקר כחן של ישראל בפה. וביצ&quot;מ ניתן להם זה הכח כמ&quot;ש במ&quot;א בפ' הרחב פיך. ותינוק שמתחיל לדבר אביו מלמדו תורה. לכן סיפור יצ&quot;מ הכנה אח&quot;כ לקבלת התורה וזה ואמלאהו. וכן במצות בכורים וענית ואמרת. וכמו כן בפסח התחלת השנה צריכין להודות על התחלת בחירת בנ&quot;י כי פה הוא התחלת הדבר פתיחת ההסגר. אח&quot;כ בקבלת התורה נגמר הבאת הביכורים כדכ' וביום הביכורים שהוא גמר הבאת פרי העבודה של בנ&quot;י בכל שנה ושנה:

יכול מר&quot;ח ת&quot;ל ביום ההוא כו' בעבור זה כו'. דהנה מחויבים לעולם לזכור יצ&quot;מ אך אין יכולין לספר ולברר יצ&quot;מ כראוי רק בלילה הזה. לכן כתיב בעבור זה שהוא התגלות הגאולה בלבות בנ&quot;י ומצות לילה זו מועילין על כל השנה שנוכל להזכיר יצ&quot;מ. לכן כתיב למען תזכור פי' ע&quot;י עבודת לילה זו תזכור כל ימי חייך. ואיתא בזוה&quot;ק אי חמץ מרמז ליצה&quot;ר למה הותר כל השנה. ומתרץ על פי משל שהחולה נזהר איזה ימים נתחזק ואין מזיק לו שוב ע&quot;ש פ' בא. וז&quot;ש שע&quot;י מצות אלו תזכור כל ימי חייך אף שתאכל בהם חמץ ושאור. רק בשבעת הימים החמיר כ&quot;כ בחמץ ובמשהו. והענין הוא כי בהתחלת קבלת עול מלכות שמים צריכין לקבל על עצמו בכל כחו כאשר הגיד אא&quot;ז מו&quot;ר ז&quot;ל בענין אזהרת יהושע את בנ&quot;י בעודם בירדן שלא ישאירו מז' עממין וע&quot;י שקיבלו עליהם בלב שלם עברו הירדן ע&quot;ש. וכלל הענין ללמד בא כי בתחילת העבודה צריך להיות בבל יראה ובל ימצא אף משהו בראשית השנה וזה מסייע על כל השנה:

בענין המכות שדרשו חכמים והוסיפו ועמדו על ס' ועל ר&quot;מ ועל ש' מכות. בוודאי הכל אמת במקומות מיוחדים. ועל ענין זה אמרו כל המרבה לספר ביצ&quot;מ שיכולין להוסיף ע&quot;י סיפור יצ&quot;מ שיתפשטו המכות ביותר. והנה עשר מכות. ודצ&quot;ך עד&quot;ש באח&quot;ב ג'. וס' ור&quot;מ וש' עולה בס&quot;ה תרי&quot;ג נגד תרי&quot;ג מצות:

מו&quot;ז ז&quot;ל הגיד דברי הזוהר אמור שנקראו החגים יום טוב ע&quot;י שמאיר בהם מאור הגנוז ע&quot;ש בפסוק אור זרוע לצדיק. לכן מבקשין שבענו מטובך שנוכל לקחת הארת היו&quot;ט על כל ימי השנה. כי האור נגנז וכ' בו ויבדל כו' וגם בשבתות ויו&quot;ט יש בהם הבדלה א&quot;כ הוא ענין אחד. והשי&quot;ת בטובו מסר לבנ&quot;י הזמנים שמתנוצץ בהם מאותו האור כי טוב לכן שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך יִרְאה יִרָאה כו'. וכ' ולא יראו פני ריקם. וכמו כן צריכין לקבל אותה ההארה קבוע בלב. כשם שבא לראות כך בא להיראות. וכתיב בפסוק אחד איש כמתנת ידו כברכת ה' כו' אשר נתן כו' כי הנתינה והקבלה אחד. ובמ&quot;א הארכנו לכן קצרתי:

ברש&quot;י המקיים מועדות מעלה עליו הכתוב כאלו קיים השבתות. כי באמת קדושת השבת למעלה מהשגת האדם. לכן אמרו מתנה טובה יש לי כו' שניתנה לבנ&quot;י במתנה. ולכן צריכין להוריד נשמה יתירה לאדם שיוכל לקבל בו הארת השבת. אבל המועדות נקראים מקראי קודש שצריך האדם לקרוא הקדושה ותלוי בקדושת ישראל כמ&quot;ש אתם כו' ולכן מלאכת אוכל נפש מותר בו כי הוא קדושה הנדבקת בנפשות בנ&quot;י שיוכלו בנ&quot;י להמשיך הקדושה גם במלאכה גשמיית שהוא לצורך הנפש. אמנם ע&quot;י קיום המועדות יכולין בנ&quot;י לקבל קדושת השבת ג&quot;כ במתנה כנ&quot;ל:

בפסוק משכני אחריך נרוצה. לשון ריצה ולשון רצון. כי מתחלה הוציאנו הבורא ית' ביד חזקה שלא היינו ראוין לגאולה וגם כ' משכו שהי' קשה להם לפרוש מע&quot;ז [גם רמז לדבר כתיב התם אם לא ביד חזקה כו' אמלוך עליכם כו' כמו כן יד חזקה דהכא מתפרש כן והבן] לכן נק' לחם עוני מיכלא דמהימנותא פי' שאין משיגין עדיין טובות הבורא רק להיות נמשך אחריו גם בלי טעם בדרך אמונה. ואח&quot;כ מתחיל ימי הספירה שהוא לברר הגאולה ולהשיג הטובה. ואיתא כי אמרו בנ&quot;י עדיין לא שלמו ימי הגלות כו' והשיב מרע&quot;ה מדלג על ההרים על הקיצים בזכות אבות עי&quot;ש. והענין הוא כי לא הבינו בנ&quot;י איך יהיו מוכנים להתמשך אחר הבורא ית'. אמנם ע&quot;י האמונה נמשכו אח&quot;כ בשעה קלה מטיט ולבנים לאמירת השירה. וזה שכנס&quot;י משבחת עצמה אחריך נרוצה שנמשכו אחריו בפסיעה גסה עד שהביאני חדריו והכל הי' אחר שמשכני מהגלות. נתהפך לבות בנ&quot;י בתשוקה רבה להבורא ית' כמ&quot;ש במ&quot;א שלבות בנ&quot;י מוכנים לזה רק הגלות עיכב אותם בע&quot;כ. וז&quot;ש הוציא כו' בנ&quot;י כו' על צבאותם. כי באמת הם מוכנים לצבוא צבא לעבודת הבורא ית' בלבד רק שהיו במאסר במצרים. וכשנעשו בני חורין מיד הכיר כל אחד את מקומו ועמדו על מקומותיהם להיות צבאות ה'. גם על צבאותם הוא למעלה ממקומותיהם כמ&quot;ש בבעלי תשובה שבאים בחילא סגי גבוה ממקום צדיקים גמורים. והיינו אחריך נרוצה שנתמלאו רצון טוב אחר הגאולה. וע&quot;י הרצון שוב יכולין להמשיך עצמם אחר הבורא ית' מה שלא הבינו בהיותם סגורין בנפשותם כנ&quot;ל. וז&quot;ש בזכות האבות כענין שכ' מורשה שאין ת&quot;ח בוש עצמו לחזור ע&quot;י שירושה היא להם. והפרישה רק במקרה והדביקות בעצם. ובוודאי הכל במשפט ואיך מדלג על הקיצים והלא גם מקודם הי' זכות אבות ואעפ&quot;כ קצב הקץ. אבל הכל במדה שאדם מודד וע&quot;י שחמדו בנ&quot;י אחר מעשה אבותיהם ובוחרים בדרכיהם להיות עושים כמעשיהם. עי&quot;ז הרצון וגודל התשוקה נתעורר זכות אבות ונתקרבו אל השורש. רק שזה הרצון הי' סגור בגלות והקב&quot;ה בוחן כליות ולב וראה שנתמשכו אחריו ברצון נפלא וכפי שדלגו בנ&quot;י אחריו כמו כן דילג על ההרים:

ענין קי&quot;ס אחר יצ&quot;מ דכתיב בהוציאך את העם כו' תעבדון את האלקים כו'. דיצ&quot;מ הי' הכנה לקבלת התורה. וכן צריך להיות גם עתה עיקר מכוון הגאולה ביצ&quot;מ להיות בן חורין מעבדות בו&quot;ד שנוכל לקבל על עצמנו מלכות השי&quot;ת. כדאיתא במד' ע&quot;פ ויסע משה את ישראל מים סוף. שסברו בנ&quot;י כי כבר נגמר הכל. ואמר להם כי אדרבא עתה צריכין להכין עצמם לקיים התנאי תעבדון את האלקים כנ&quot;ל. לכן סופרין ספירה מיד ממחרת השבת לברר כי עיקר המכוון בחירות זה לשעבד עצמנו להשי&quot;ת כנ&quot;ל. כלל הדברים כי יצ&quot;מ הכנה לקבלת התורה. ולפי&quot;ז י&quot;ל כי יצ&quot;מ וקי&quot;ס הוא נגד בחי' תורה שבע&quot;פ ושבכתב. והוא בחי' נעשה ונשמע. ולכן ביצ&quot;מ המצוה בפה לספר ביצ&quot;מ. ובקי&quot;ס כתיב ואתם תחרישון וזכו אח&quot;כ לראות בעין הישועה כדכתיב וירא ישראל כו' מצרים מת. וכתבתי במ&quot;א דמקודם כתיב ואתם לא תצאו ואת&quot;כ הי' הענין שיזכו לראות ישועת ה' התיצבו וראו. וכ&quot;כ וראו בניו גבורתו. וכמ&quot;ש וכל העם רואים את הקולות. שהם דברים שא&quot;י להוציאם בפה רק להשיג בעין השכל. כי כל מה שיכולין להוציא בפה הוא בכלל תורה שבע&quot;פ. ושבכתב הוא מה שאין הפה יכול להכיל כמ&quot;ש ואלו פינו מלא שירה כו':

ויאמינו בה' ובמשה עבדו. וידוע מ&quot;ש בספרים כי ע&quot;י אמונת חכמים יכולין לבוא לאמונת הבורא ית' כי אמונתו למעלה מאמונת חכמים. אבל הוא בחי' אני ראשון ואני אחרון. כי יש אמונה בה' מקודם וזה מביא לאמונת חכמים ואח&quot;כ באין לאמונה אמיתית בהשי&quot;ת. וכן הסדר בכאן ויאמינו בה' אח&quot;כ ובמשה ואח&quot;כ אז ישיר כו' שבהשירה באו בנ&quot;י לאמונה אמיתית כנ&quot;ל. והוא כלל ופרט וכלל כמ&quot;ש ברע&quot;מ פ' וארא:

אז ישיר כו'. והול&quot;ל שר. רק הפי' שאחר יצ&quot;מ התחיל פתיחת פיהם של בנ&quot;י לשיר לפניו ית' כמ&quot;ש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. רק כשהיו בגלות לא היו יכולין להתגלות דברי קודש בעולם ואז התחילו להתגלות שירים והילולים להשי&quot;ת כמ&quot;ש לאמר היינו לדורות. וכ' ויאמינו בזכות אמונה אמרו שירה כמ&quot;ש במד' אין אז אלא אמונה בטחון כו'. וקשה אחר שראו כל אלה הגבורות מה שייך אמונה בזה. אבל בוודאי הוא אמונה לדורות. פי' שאז שראו בנ&quot;י ידו הגדולה האמינו בו ית' שגם כשיבואו בכל עת צר וחושך וגלות אעפ&quot;כ לא יפלו מאמונתו ית&quot;ש. וגם בבעל תשובה איתא שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לדבר הזה אף שיפתנו יצרו כמו בשעת עבירה ראשונה. כמו כן העיד הכתוב על בנ&quot;י שהאמינו בו גם כשיבואו בשאר גליות. ובכח אותה האמונה יש לנו קיום בכל הגליות גם עתה. וכמו שגאולת מצרים היה נכלל בה כל הגאולות. כמו כן בכל המעשים הצעקה והאמונה והשירה הכל פתח ושער לכל הדורות. ובאמת כל השירה הוא רק הכנה כמ&quot;ש אשירה. אנוהו. וארוממנהו. כי עיקר השירה יהי' נגמר בגאולה האחרונה באבוד רשעים רנה ואז היה התחלה כשנטבעו המצריים. ואפשר הי' נגמר לולי רשעת עמלק שעיכב התיקון. ובמד' נכון כסאך מאז כו'. כי באמת כח הבורא ית' נמצא בעולם רק שהוא בהסתר מפני הרשעים. החושך יכסה ארץ. כמ&quot;ש נשבע הקב&quot;ה שאין כסאו שלם כו' עד שימחה זרע עמלק. פי' שאינו חפץ שיתגלה כבוד שמו ית' בעוד זכרו של עמלק קיים. ובשעת קי&quot;ס הי' מוכן להיות כסא שלם והי' מתרומם כל הבריאה ע&quot;י ישראל שהיו מעלין הבריאה לשורש החיים כמו שהי' בתחלת הבריאה. והוא ישוב העולם ונק' נתישבה כסאך. וזה נק' אז התדבקות הבריאה בשעה אחת המיוחדת שלמעלה מן הזמן שכל הזמן והבריאה נמשך משם. שעה זו נק' אז שכולל כל הזמנים ועל זה נאמר נכון כסאך מאז כו':

במד' בשביל אדם יחידי עשיתי יבשה בשביל עדה קדושה על אחת כו&quot;כ כו'. הגם דגם עדה זו יצחו מאדם. אבל הפי' הוא שבאדם הי' נכלל כל האומות ואעפ&quot;כ לא עיכב הפסולת. ובעבור הצדיקים מבנ&quot;י שעתידין לצאת עשה יבשה. מכש&quot;כ לבנ&quot;י שכבר נתבררו אף שהי' קיטרוג ע&quot;י חטאים שנמצא עוד אח&quot;כ בבנ&quot;י מ&quot;מ לא יוכלו לעכב רוב הקדושה שנמצא ביניהם. כי בשביל הצדיקים לא הי' ספק בדבר שהרי גם ליחידי הגולה נבקעו הימים רק ע&quot;י שבכלל הי' נמצא עוד חטאים ועל זה בא הקו&quot;ח מאדם כנ&quot;ל:

אמר אויב ארדוף כו'. כל אלה הדברים נאמרו בעבור כי כפי רוב גיאות פרעה הרשע נתהפך גאון ישראל. וכל מה שהבטיח פרעה לעמו במאמרו כן שילם אח&quot;כ הבורא ית' לבנ&quot;י אנשי מלחמתו. כי מלחמת ה' הם לוחמים וע&quot;י רוב שכר שקבלו בנ&quot;י הרגישו במחשבה פרעה שאמר ארדוף אשיג אחלק כו'. כי מנין להם זה רק ברוה&quot;ק הרגישו כפי מדריגת הקדושה שקבלו עתה מה שעלה במחשבתו כמה מדריגות הטומאה נגד בנ&quot;י. וז&quot;ש לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. תורי זהב נעשה כו' ואיתא גדולה ביזת הים מביזת מצרים והוא הרווחת בנ&quot;י שהרויחו ע&quot;י הגלות כי בכל עצב יהי' מותר וכל הגליות לטובת בנ&quot;י הוא. וז&quot;ש ויושע ה' ביום ההוא וכי עד עתה לא נושעו מהשי&quot;ת ומה ויושע ביום ההוא דקאמר. רק כי יצ&quot;מ הי' גאולה משיעבוד. ובקי&quot;ס נעשה ישועה. ולעולם גאולה וישועה סמוכין ביחד. כי אחר גאולה מצרה נצמח ישועה כי הגאולה בעצמה היא רק הצלה. אבל אח&quot;כ נצמח ישועה ע&quot;י הגלות והגאולה כנ&quot;ל. וזה ויושע ה' ביום ההוא כנ&quot;ל:

בפסוק מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב. מו&quot;ז ז&quot;ל פי' כי הנדיבות הי' במנעול ושמירה שלא יתפשט נדיבות ושמחת החג לדברים חיצונים כו' ודפח&quot;ח. וי&quot;ל לפי&quot;ז בת לשון מדה שהנדיבות הי' במדה. וי&quot;ל עוד כי באמת כל החמדה שנמצא בעולם הוא מחמדת התורה שנמצא בבנ&quot;י. וכפי מה שבנ&quot;י ממשיכין החמדה לשמים נתבטלין כל התאוות ומתמעטין. כי אין חמדה כחמדת התורה. ובזמן המקדש הי' נדיבות בנ&quot;י למעלה. וז&quot;ש בנעלים כמ&quot;ש זהב סגור שנסגרו כל זהבים בפניו. כן נסגר וננעל כל הנדיבות בעבור נדיבות בנ&quot;י. ולכן כתיב ולא יחמוד כו' ארצך בעלותך לראות כו'. ארצך הוא הרצון כמש&quot;ל שכל החמדה גונבים הרשעים ה) מב&quot;י וע&quot;י עליות רגלים א&quot;י ליקח החמדה והרצון. לכן כשבנ&quot;י באמת על עמדם כראוי שונאיהם ו) קצו בחייהם. ולא נחרבה ירושלים עד שביטלו הרגלים. כי ולא יחמוד כו' קאי על כלל ארץ ישראל ג&quot;כ. וצריכין גם עתה לשוב בתשובה על שביטלנו. הרגלים. וע&quot;י התפלה והתשוקה בכל רגל לזכות לראות פני ה' נוכל לתקן זאת. וז&quot;ש במד' אף שביהמ&quot;ק חרב לא בטלו רגלים היינו התשוקה והרצון לזה כנ&quot;ל:


===תר&quot;מ===
אלו לא הוציא הקב&quot;ה את אבותינו ממצרים הרי אנו כו'. הענין הוא עפ&quot;י מ&quot;ש במד' שמות ע&quot;פ אהבו שחרו מוסר. כי אבותינו היו אנשים גדולים שהי' בכחן לסבול גלות מצרים שהוא אב לכל המלכיות לכן הביאו הקב&quot;ה בזמן קרוב לאבות שהי' עוד לחלוחית של האבות בהם. ודורות של אחריהם לא הי' ביכולתם לבוא לגאולה לולי הקדמת דורות ראשונים כנ&quot;ל:
והיא שעמדה כו'. הוא הגלות מצרים והגאולה כל זה היה הכנה לכל דור ודור שעומדין עלינו. לכן אנו שמחים על גלות מצרים ג&quot;כ ואוכלין מרור זכר לעבדות שכל זה הי' לטובתינו:

כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח הוא על כל הימים כמ&quot;ש למען תזכור כו'. לכן זוכרין יצ&quot;מ בכל יום וע&quot;י הסיפור מתעורר קצת גאולה בכלל ובפרט כל נפש מישראל. הרי זה משובח אינו סימן שהוא משובח רק שנעשה משובח ע&quot;י הסיפור. וכמו שהי' יצ&quot;מ הכנה לקבלת התורה וקבלת מלכות שמים. כמו כן גם עתה כפי מה שעוסקין ביצ&quot;מ זוכין לתורה. ואינו רחוק לומר כי מעשה בבני ברק הי' בלילה אחרת שהיו מספרין אותה הלילה ביצ&quot;מ עד אור הבוקר. דאל&quot;ה קשה פשיטא והי' אפשר עוד לומר כי הי' קודם אכילת מצה ומרור שהיו שוכחין לאכול ע&quot;י הסיפור. בשגם עוסק במצוה פטור מן המצוה בפרט שבמצה פליגי אי בזה&quot;ז דאורייתא וסיפור יצ&quot;מ לכ&quot;ע דאורייתא. ומה שאין מברכין ברכת המצות על סיפור יצ&quot;מ. י&quot;ל שהוא דבר המוטל עלינו בעצמנו גם אם לא היינו מצווין על זאת. ולא שייך על זה ברכה. כדאיתא עבדא דמפיק ליה מארי' לחירות ויהיב לי' כספא ודהבא אית לי' לשבחא כו':

כמה מעלות טובות כו' דיינו כו' פי' שכל נס ונס שעשה עמנו הבורא ית' כדאי הוא להטות לבבינו אליו ית' על אחת כמה כו' טובה כפולה ומכופלת. פי' שהקב&quot;ה שם לנו נסים בכל מדריגה ומדריגה שכולם עצות לסייענו להטות לבבינו אליו. וכתוב בספרים כי אלה הט&quot;ו מעלות כוללים כל השינוים שיש בשינוי המדריגות עד השלימות כמו שיש ט&quot;ו מעלות לתוספות הלבנה בחידושה. עי' בגבורות ה':

כמה לקו באצבע עשר ועל הים כתיב היד כו'. ויש לנו להוסיף כי לעתיד כתיב זה ה' קוינו לו כביכול יהי' הגאולה בכל הקומה:

מצה זו כו' שלא הספיק בציקם להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה וגאלם. זה הלשון קשה להבין דהא הגאולה מאורתא הוי ואחר שכבר הלכו עדיין לא החמיץ עיסתם. אבל מה זה הלשון שנגלה עליהם וגאלם. ויראה שהוא על גילוי ענני הכבוד שהסיב אותם בתחלת הליכתם מרעמסס לסוכות רמ&quot;ש ואשא אתכם על כנפי נשרים. וקורא זאת גאולה כי הי' גאולה בעצם נפשותם שנתרוממו מתוך חשיכה לאורה. אכן לכאורה הי' משמע בפסוק בפ' בשלח כי מסוכות ואילך נאמר וה' הולך לפניהם וכו'. אכן בתרגום יונתן מפרש כמ&quot;ש כי מיד מרעמסס היו עמהם ענני כבוד ע&quot;ש פ' בא:

בפסוק והניף כו' לרצונכם ממחרת השבת יניפנו כו'. פי' כפי רצון בנ&quot;י כך מתרומם העומר שהוא התרוממות כנס&quot;י להקב&quot;ה. וכפי מה שמתרחב רצון בנ&quot;י למטה כך מתרוממים בשורשם למעלה. לכן יש ספירת העומר נ' יום כמו שהי' מיצ&quot;מ עד מתן תורה שנתרוממו בכל יום ויום עד שהגיעו למדריגת קבלת התורה. וז&quot;ש ממחרת השבת יניפנו. והול&quot;ל למחרת השבת או במחרת מהו ממחרת. רק שממחרת השבת מתחיל תנופה זו ונמשכת עד חג השבועות ואז יש שתי הלחם שיש להם אחדות אחד וד&quot;ל. [וזה ענין כאשר ירים משה ידו. לכן בכח מצות העומר נצחו בימי אחשורוש את המן שהוא התרוממות עד שער הנ'. לכן כ' חז&quot;ל כי הי' קבלת התורה בימי מרדכי ואסתר ועמ&quot;ש בימי פורים והבן כ&quot;ז]:

בפסוק בשה&quot;ש אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות כו'. וקשה דכבר כ' מקודם ושדיך לאשכולות. ומה ויהיו נא הענין הוא אשכולת מפורש בתרגום על הענוה להיות עיניו למטה כמ&quot;ש אשכון את דכא ושפל רוח אכן העיקר הוא כי הבורא ית' שוכן עם מי שנשאר דכא ושפל רוח גם אחר שמשרה שכינתו עליו עומד בשפלותו. וזה שכ' ויהיו נא שדיך כאשכלות גם אחר עליותו בתמר ואוחז בסנסניו יהי' נשאר כנס&quot;י שדיך כאשכולת. והוא ענין עמוק למבין:

;ב&quot;ה מימים אחרונים של פסח ערבובי דברים
בפסוק וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים. עפ&quot;י דברי הזוהר חמשין זמנין אדכר יצ&quot;מ באורייתא כו'. ומסתמא הם חמשין גאולות ממש כענין שכ' בספרים שיש מ&quot;ט שערי טומאה מכוונים לנ' שערי בינה. ולכן א&quot;ש הכתוב כפשוטו כי חמשים עליות היו לבנ&quot;י ממצרים. נ' פעמים עלו מארץ מצרים. וגם אחר יצ&quot;מ נתעלו נ' עליות כמ&quot;ש לעיל בענין והניף את העומר:

כתוב במדרש בא כי שביעי של פסח בחי' שבת כמו שיש ז' ימי בראשית כן ז' ימי פסח כו' ע&quot;ש. כי כל הבריאה נתקן ביצ&quot;מ. וכמו שהשבת שלימות כל הבריאה כן שביעי של פסח כלל והשלמת גאולת מצרים. והענין הוא דאיתא בגמרא ע&quot;פ וידעתם כי אני ה' כו' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. בתר דאפיקת לכו עבידנא לכו מילתא דתידעון דאנא הוא דאפיקת יתכון מארץ מצרים. וזה נאמר על קריעת י&quot;ס שהי' בעבור זה שיכירו מהות הנסים. כמ&quot;ש וירא ישראל כו' היד הגדולה כו'. ונאמר זה אלי ואנוהו כו'. והענין הוא כי הנס וגאולת מצרים הי' בזכות ג' אבות. וזה רמז הג' ידות יד החזקה ואח&quot;כ יד רמה ואח&quot;כ יד הגדולה. ואח&quot;ז השירה הוא ענין דוד המע&quot;ה נעים זמירות ישראל. והוא כלי המקבל הארת הנסים. כי מקודם ביצ&quot;מ הי' הצלת בנ&quot;י מעבדות ובעוד שנשתעבדו לא היו יכולין לקבל הארת הנס. ואח&quot;כ שהיו בני חורין אף ששבו לפי החירות מ&quot;מ לא חל עליהם השעבוד כדכתיב ובני ישראל יוצאים ביד רמה. לכן הרגישו אח&quot;כ בקי&quot;ס הארת הנסים. והוא שורש הגאולה לבד היציאה מן החירות רק שיקבלו מפתח ויסוד של הגאולה בנפשותם. והיינו דכתיב ויאמינו בה' כו' פי' שנמשכו אחר הגאולה. ולכן הי' זה גאולה על כל הדורות ע&quot;י שקיבלו יסוד הגאולה בנפשותם. וזה נק' ידיעה ודביקות שכ' וידעתם כי אני כו'. וכמו השבת שהוא כח וחיות וקיום כל ימי המעשה כן קריעת ים סוף הכח והחיות והיסוד של הגאולה:

אז ישיר פרש&quot;י עלה בלבו שישיר וכן עשה וקשה א&quot;כ מה לי שעלה בלבו. והענין הוא ששירה זו כוללת כל בנ&quot;י. ויש לכל נפש ישראל אחיזה בזאת השירה. ויש מי שמוכן לשירה ואינו יכול להוציא מכח אל הפועל. ויש לו חלק בהכנה זו שנחשב המחשבה והמעשה לב' בחי' ליתן שכר לרצון ושכר למעשה. וגם בלי ספק גדלה ענין ההכנה והמחשבה לגוף השירה כי בוודאי הרצון הי' יותר מכפי מה שנגמר במעשה. וע&quot;ז רמזו ישיר לתחיית המתים. כי לא נגמר עדיין השירה כפי אשר עלה בלבם והגמר יהי' לעתיד. וז&quot;ש ישיר כו' לאמר. כי שירה הוא דביקות והשתלשלות מדריגה אחר מדריגה והתחיל השירה והשתלשלות זה בקי&quot;ס. וכך היא עומדת ונגמרת מדור לדור עד לעתיד שיהי' שירה שלימה. לכן אומרים השירה בכל יום. ולא הארת שירת יום זה כיום השני וכך הולכת ונגמרת מיום ליום כנ&quot;ל:

בספר קול שמחה כתב דבר נאה על מ&quot;ש במדרש פיה פתחה בחכמה על השירה כו'. כי כל דבר חכמה הוא בסוף כשנשמע החכמה שבהמאמר. אבל שירה ניכר החכמה בתחילת פתיחת הפה בשמחה ודפח&quot;ח. ויש להוסיף על דבריו כי זה פי' הפסוק פיה פתחה בחכמה שע&quot;י החכמה שהי' להם לשיר ולזמר לפניו ב&quot;ה נפתח להם הפה לשיר שירה כזו שהוא ע&quot;י רוה&quot;ק ששרתה עליהם ע&quot;י הכנה והרצון לשורר לפניו ב&quot;ה. וי&quot;ל שזה פי' ישיר כו' לאמר כי ההכנה והרצון לשיר לפניו ב&quot;ה נרצה ונתקבל לפני הקב&quot;ה יותר מגוף השירה:

בפסוק ה' ימלוך לעולם ועד כי בא סוס פרעה. הפי' הפשוט כי מלכות הרשעים מסתיר הארת כבוד מלכותו יתברך וע&quot;י איבוד הרשעים ניכר מלכות שמים ופסוק זה הוא קבלה שקבלו בנ&quot;י עליהם כשהוציאם ממצרים להמליכו על כל העולם כאשר חגר אבינו אברהם ע&quot;ה מתניו להמליכו על כל הברואים. כן קבלנו עלינו על הים. ולכן איתא במדרש כי אם היו אומרים ה' מלך לעולם ועד לא הי' אומה ולשון שולטת בהם. רק כי לא הי' עדיין התיקון השלם. אכן קיבלו עליהם שעכ&quot;פ ימליכו אותו בוודאי וזה נתקיים ובא בכל ימינו עד ביאת משיחנו בב&quot;א:


===תרמ&quot;א===
;ב&quot;ה מימי פסח ערבובי דברים
חכם מה הוא אומר כו' אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. הענין הוא שחביב הלילה הזו כ&quot;כ. הגם כי עלו בנ&quot;י אח&quot;כ למעלות רבות כמאמר כמה מעלות טובות. ויצ&quot;מ הי' רק התחלה ונק' לחם עוני. וזה שאלת החכם. והתשובה לברר לו כי קבלת מלכות שמים הוא העיקר דכולה בה ועי&quot;ז זכינו לכל המעלות. ולכן אין מפטירין אחר הפסח שאין לך מדה טובה הימנה. והיא מרגניתא דלית לה טימא וכמ&quot;ש ואפילו כולנו חכמים כו' וכל המרבה לספר ביצ&quot;מ הרי זה משובח. כי בנ&quot;י צריכין לשמוח מה שזכו לכנוס בכלל עבדי השי&quot;ת. והשי&quot;ת שעיטר לעבדיו במעלות רבות ונכבדות עכ&quot;ז השמחה שלנו בהעבדות:

והיא שעמדה לאבותינו ולנו כו'. קאי אדלעיל שהקב&quot;ה חישב הקץ לעשות והתחיל הגלות מימי האבות שהי' הכנה לכל הגליות. וזה המאמר ידוע תדע כו' והכניסנו לארץ מצרים היא שעמדה לנו בכל הדורות כמאמר ואלו לא הוציא הרי אנו ובנינו כו' וכמ&quot;ש במ&quot;א שם. ולכן הרשע שאומר מה העבודה ומוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר. כי עיקר הגאולה הי' הכנה לדורות. וכמ&quot;ש בכל דור ודור חייב אדם לראות כו' כאלו הוא יצא. פי' שיש יצ&quot;מ בכל הדורות. ולכן אם הי' הרשע שם לא הי' נגאל כי מי שהי' בכלל הגאולה מרגיש החירות בכל הדורות:

והניף את העומר כו' לרצונכם ממחרת השבת יניפנו. הענין הוא שבנ&quot;י נותנים הראשית אל הבורא ית' ובכח הזה הם מתרוממין. וזה ענין הביכורים כמו שיש ביכורים בפרט כן בכלל ישראל מפסח עד עצרת. וע&quot;ז נאמר כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל. לכן מצווים לעולם לזכור שנאת עמלק. והי' בהניח כו' תמחה. ומזכירין אותו קודם ניסן כדי לזכור בימים אלו שהם התחלת כחן של בנ&quot;י דכתיב ובנ&quot;י יוצאים ביד רמה. צריכין עתה לזכור למסור הכח אליו ית'. ועי&quot;ז מתרומם לגבור על עמלק. וכ' לרצונכם וכ&quot;כ בו לשון רשות אם תקריב מנחת בכורים כו'. כי זה צריך להיות עבודת בנ&quot;י מעצמם. רק התורה נותנת להם רשות בימים האלה שהם ימי מנוחה לבנ&quot;י כמ&quot;ש והי' בהניח ומודיענו הכתוב כי יש עתה לאל ידינו לגבור על אותו רשע. ובמדרש פ' אמור קורא זאת מלחמת תנופה ע&quot;ש ע&quot;פ הנ&quot;ל כאשר ירים משה ידו:

במדרש שה&quot;ש נשיר למי שעשאנו שרים בעולם. דכ' עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. וביצ&quot;מ נעשו בנ&quot;י כברי' חדשה ונתיחדו לברר מלכות שמים בעולם. וזה הסיפור יצ&quot;מ וכן בכל יום שמעידין על הבורא ית'. ובירור זה תלוי בעבודה שבלב כפי מה שמבררין בלב יחוד המעשה אליו ית'. וזה ימי הספירה דכתיב וספרתם לכם. וכל שיר השירים נתיסד על זה שהאירו בנ&quot;י במעשיהם והמשיכו כל הדברים שבעולם לשורשן להעלות מהם ריח ניחוח אליו ית'. וזה הבירור עיקרו מזה החג ומצות סיפור יצ&quot;מ דכ' למען תזכור כו' כל ימי חייך וזכירה הוא בפה. ולילה זו נותנת כח על הבירור והסיפור של כל ימות השנה. ובעת יצ&quot;מ היו בנ&quot;י מוכנים לזה הבירור בשלימות כמו ששרו השירה לפניו ית' וע&quot;י החטא שירדו ממדריגתם נשאר השיר ללוים בביהמ&quot;ק. וגם עכשיו ע&quot;י תורה ותפלה יכולין לעורר קצת מאלה השירים:

במדרש הראיני את מראיך על עליות רגלים יראה כל זכורך. דכתיב שחורה אני ונאוה פי' שבנ&quot;י יש להם נקודה פנימיות שגם שהם בין אהלי קדר ובגלות אחר גלות. עכ&quot;ז נקודה הפנימיות אינה מתחלפת כמ&quot;ש אם שכחנו שם אלקינו כו'. ולכן בבוא המועדים בעת שהי' המקדש קיים היו מתחלפים אלה הלבושים ונתגלה הפנימיות שלהם כמ&quot;ש יראה כל זכורך הוא הפנימיות. לכן אמרו חז&quot;ל חייב אדם לטהר עצמו ברגל ודרשו בנבלתם לא תגעו פי' ברגל ע&quot;ש. והענין כנ&quot;ל שהטומאה לא תגע בפנימיות הלב. כענין שנאמר מה יפו פעמיך בנעלים היא הנקודה הטמונה שלא תוכל להתערב. וממילא מוכנים ברגל להסיר החיצוניות ולראות פני ה'. ומכלל שחייב אדם לטהר בוודאי הרגלים נותנים כח להתטהר לפניו. ואיתא הראיון אין לו שיעור כי יש בירור אחר בירור עד שיוכל להיות טהור לב. וכשם שבא לראות כך בא להיראות כמ&quot;ש חז&quot;ל ירְאה ירָאה. וצריכין לשוב בתשובה על אשר בטלנו העליות רגלים שלכן נתרחקנו מבית ה' זמנים טובא. וע&quot;י התשוקה לזכות לראות עוד פני ה' יתוקן זה החטא. לכן כתיב אסרו חג בעבותים. בתשוקות עבותות אהבה שמחבבים המועדות. ולכן עושין עתה יו&quot;ט שני הגם שאין נוטלין שכר רק על א'. רק להראות החיבה של הרגלים לאחוז בהמועדות עד שנזכה לקרנות המזבח לכן נקראים מועדות מלשון עדות שמבררין פנימיות לבות בנ&quot;י כנ&quot;ל. לכן דרשו חז&quot;ל המבזה המועדות כעובד ע&quot;ז דכ' אלהי מסכה לא תעשה לך חג המצות תשמור. כי ברגלים יכולין להסיר המחיצות ולברר הפנימיות כנ&quot;ל:
וכ' ולא יראה כו' פני כו' ריקם כו' כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך. כי תן לו משלו שכל הרצון שיוכל איש הישראלי לקבל ברכות הנשפעים לו משמים. דמשמיא מיהב יהבי כו'. וברגלים יש ברכות לישראל כמ&quot;ש והשיאנו כו' ברכת מועדיך. והם ג' הברכות. יברכך כו' וישמרך בפסח ליל שמורים. יאר בשבועות. ישא כו' שלום הוא בסוכות. ולכן ברגלים הוא זמן ראי' כברכת ה' כו' אשר נתן לך כנ&quot;ל:

פקוד יפקוד אלקים. הסימן לגאולה כפולה כו'. הענין לרמוז שצריכין ב' גאולות ביצ&quot;מ וקי&quot;ס וכן הוא במכילתא וי&quot;ל שהוא בחי' יעקב ויוסף. כי יצ&quot;מ פה סח תיקון ברית הלשון הקול קול יעקב. ובקי&quot;ס תיקון ברית המעור כמ&quot;ש במד' השירה הזאת המילה מעידה בנו. ודרשו פסוק ויקם על סלע רגלי כו' אשורי שהוא הברית יסוד של [תולדות] האדם ואז ויתן בפי שיר חדש כו' שא&quot;י לבוא לשירה רק ע&quot;י התחדשות. וכמ&quot;ש בתחלת גלות מצרים שהפרו ברית מילה לכן ניטל מהם ההתחדשות כמ&quot;ש שם במדרש שמות בפ' ויקם מלך חדש. כן עתה חזר להם ההתחדשות ואמרו שירה כמ&quot;ש שירה חדשה שבחו גאולים:


===תרמ&quot;ב===
אפילו כולנו חכמים מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. עפ&quot;י המשנה כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכדאיתא בזוה&quot;ק פ' בהר כההוא תורא דיהבין עלי' בקדמיתא עול ואי לא קביל עלי' ההוא עול לא עביד מידי כו'. ולכן תפלה של יד קודמת ע&quot;ש. וכן הוא יצ&quot;מ הכנה לקבל עול מלכות שמים שלכן הוציאנו השי&quot;ת מתחת יד מלכות בו&quot;ד כדי שנהי' כלי לקבל עול מלכותו ית' דמאן דכפות באחרא א&quot;י לקבל עול מלכות שמים כראוי כדמסיים שם בזוה&quot;ק. ולכן אף שיש אח&quot;כ מעלות רבות וקבלת התורה שהרמז על תפלה ש&quot;ר. עכ&quot;ז תפלה של יד קודמת הרמז לזרוע נטוי' ולשעבד בזה הלב כו'. וכשמקדימין זאת מקבלין אח&quot;כ החכמה והדעת בתש&quot;ר כראוי. ואמרו חז&quot;ל למה קדמה פ' שמע שיקבל עומ&quot;ש תחלה ואח&quot;כ עול מצות. וכן הוא סדר הרגלים פסח בחי' ואהבת קבלת מלכות שמים. ושבועות קבלת תורה ומצות. פ' והי' אם שמוע כדאיתא קבלתם מלכותי קבלו גזירותי. וסוכות בחי' טלית וציצית כמ&quot;ש במ&quot;א. וכן בכל יום תפלה ש&quot;י וש&quot;ר וציצית הם רמזים לג' הרגלים כנ&quot;ל:

כל ימי חייך להביא לימות המשיח. דכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. וקשה הא ביום א' ושעה אחת יצאו. אכן ימי הם הארות. והנה בכל דור ודור מתפשט יותר הארות מיצ&quot;מ וכשיהיו נשלמים כל ההארות יהי' מזה גאולה העתידה. כדאיתא שיצ&quot;מ הי' הכנה לכל הגאולות. וכפי מה שעוסקין ביצ&quot;מ וזוכרין אותו בכל הימים כך יתרבו הנפלאות לעתיד. דיש להאמין שיש יצ&quot;מ בכל עת וכפי הסיפור והעסק ביצ&quot;מ כך מתקיים בפועל ממש כמ&quot;ש בכל דור ודור חייב אדם לראות כו'. ומסיק אותנו גאל עמהם כמ&quot;ש במ&quot;א כבר מזה. וכשיהיו נכללים כל הימים ביום צאתך מארץ מצרים מזה יבואו ימות המשיח. וז&quot;ש למען תזכור כו' כל ימי חייך להביא לימות המשיח והבן:

שמעתי מפי מו&quot;ז ז&quot;ל על שקורין לליל פסח סדר עפ&quot;י מ&quot;ש המהר&quot;ל ז&quot;ל שיש סדר מיוחד על הנסים והנפלאות שאינם במקרה ודפח&quot;ח. ואפשר לבאר עוד עפ&quot;י מה דכתיב כי לא בחפזון תצאו כו'. כי ביצ&quot;מ היה הגאולה במהירות שלא היינו ראוים. ועתה צריכים אנו לברר ע&quot;י סיפורי יצ&quot;מ בכל שנה ובכל יום הטעמים של יצ&quot;מ כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל בעבור זה הוציאנו כדי לקיים מצותיו וכפי מה שמקיימין ומשבחין ומהללין לפניו נמצא נעשה מסודר ומיושב טעמי הגאולה וכשיהי' מתיישב הכל יהי' הגאולה העתידה כי הבורא ית' גאלנו שהי' גלוי וידוע לפניו ית' שעי&quot;ז נזכה אחר כך לעבוד אותו באמת. כמ&quot;ש הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. וזה יתקיים בשלימות לעתיד לבוא וע&quot;ז נתקן כל השאלות והתשובה עבדים היינו. וזה רמז הד' בנים כי בוודאי כפי הספיקות שיש בלבות בנ&quot;י באופנים שונים. כך יש גלות מצרים. ובכל שנה מתעורר הגאולה ומתבררין אלה הספיקות עד שיהי' הכל מסודר ומיושב ויתקיים כי לא בחפזון תצאו כו'. ועל ד' מיני הספיקות הי' ד' גליות. ולכן יש ד' לשונות של גאולה כמ&quot;ש במ&quot;א מזה. וע&quot;ז הרמז ועבדום כו' ד' מאות שנה. כי יש מיני חשבונות יחידיות עשיריות מאות אלפים ואז חוזר אל האחדות. אבל עד המאות יש ספיקות שצריכין לבררם:

בפסוק והניף כו' לרצונכם ממחרת השבת כו'. הניח הכתוב מקום לחכמי ישראל שידעו שבמחרת הפסח הוא הרצון האמת של כללות ישראל. כמ&quot;ש חז&quot;ל שספירתה תלוי' בב&quot;ד שהן יודעין לחדש ממחרת השבת מחרת יו&quot;ט כו' דכתיב משכני אחריך נרוצה. שאחר יצ&quot;מ מתעורר רצון ואהבה בלבות בנ&quot;י אליו ית'. וכמ&quot;ש זכרתי לך חסד נעוריך כו'. ולשעה קלה נסעו מרעמסס לסוכות כמ&quot;ש ואשא אתכם על כנפי נשרים. לכן עתה זמן התרוממות כללות בנ&quot;י. דכתיב והניף. ולהרמה זו אין לה שיעור. ובמד' אחריך נרוצה כבהמה נמשכנו אחריך. דאיתא ערומים בדעת כאדם ומשימין עצמם כבהמה ע&quot;ש במד' אמור ע&quot;פ אדם ובהמה תושיע ה'. דעומר מנחת שעורין מאכל בהמה כמ&quot;ש מזה בחי' מו&quot;ז ז&quot;ל ע&quot;ש. דכ' אדם אתם קרוין אדם כו' כי בנ&quot;י הם הצורה הנבחרת שנק' אדם. וע&quot;ז כתיב עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו שזה הוא מעלת אדם המדבר ויודע להעיד על הבורא. לכן בפסח נפתח פיהם של ישראל כמ&quot;ש פה סח שאז נולד בהם הדעת. וכדאיתא גר שנתגייר כקטן שנולד. שבזמן הזה נכנסנו תחת כנפי השכינה ב&quot;ה. ובמצרים בחומר ולבנים שלא הי' לנו הצורה השלימה. ועתה עם זו יצרתי ונק' אדם. ואז הם מבינים ע&quot;י הדעת לחשוב עצמם כבהמה לפניו ית' ומביאין מנחת שעורים וזה בא מדביקות האמת כמ&quot;ש בהמות הייתי עמך:

הג' מועדות הם נגד ג' בחי' דיבור מעשה מחשבה. כי בפסח נפתח הפה של איש ישראל והדיבור לכן פה סח לכן נתקן מגילת שיר השירים כדכ' במד' נשיר למי שעשאנו שירים בעולם כדכתיב עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. ובשבועות בחי' המחשבה והדעת שהוא קבלת התורה. ובסוכות בחי' המעשה כדכתיב ולקחתם לכם והישיבה בסוכה והקפות ונענועים שזה כולל כל תנועות הגוף. והג' רגלים נותנים חיות וברכה לכל השנה כמ&quot;ש והשיאנו כו' את ברכת מועדיך כאשר רצית שע&quot;ז ניתנו הרגלים שאז בנ&quot;י מוכנים לקבל הברכות. לכן הם מכוונים נגד הג' ברכות שבברכת כהנים. יברכך כו' וישמרך בפסח. ליל שמורים. יאר בשבועות אור התורה. ישא כו' וישם כו' שלום הוא בסוכות פריסת סוכת שלום. ויש לנו להתחזק בהרגלים כמו שמבקשין זכרנו בו לטובה ופקדנו בו והושיענו בו. כי כמו שהקב&quot;ה זוכר הימים הללו שהרי נקראו מועדי ה'. כן מבקשין שיכלול אותנו בזכירה זו. כי הזמן ג&quot;כ מבקש תפקידיו כמ&quot;ש במד' דרכי ציון מבקשים תפקידם. ז&quot;ש וידבר משה כו' מועדי ה' אל בני ישראל שהתקשר להיות דבקים בנ&quot;י באלה הימים שהקב&quot;ה יזכור אותנו בכלל זכירת הימים כמ&quot;ש והבן:

בענין קי&quot;ס ויהי בשלח לשון צרה כמ&quot;ש בזוה&quot;ק מאן דשביק פולחנא כו'. וי&quot;ל עוד כי בעודם במצרים הי' לבנ&quot;י מעלה יתירה כשושנה בין החוחים. ועתה שנבדלו להיות עבדי ה' ראו שפלות הכנתם. והי' אח&quot;כ הנס דקי&quot;ס בגוף נפשות בנ&quot;י. לכן כ' את ישועת ה' אשר יעשה לכם דייקא. ויש לרמוז דכ' הכא אשר יעשה. וכ' התם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. לרמוז שהי' זה ישועה בנפשות בנ&quot;י להחיותם בקדושת ה'. וזכו אח&quot;כ לאמונה. וכ' וירא ישראל את היד הגדולה היינו שזכו לראות הנפלאות בעצמם והוא מעלה רבה. ובוודאי בעין הגשמיי א&quot;י לראות נפלאות ה' שהם למעלה מהטבע וע&quot;ז כתיב עין לא ראתה כו' יעשה למחכה לו. כי צריכין לזה עינים זכים לא עיני בשר כמונו. וע&quot;ז הבטיחם משה רבינו ע&quot;ה התיצבו וראו את ישועת ה'. וזה הי' השנות הנס דקי&quot;ס שיתמשכו בנ&quot;י אחר פנימיות הנס וכמ&quot;ש במ&quot;א ע&quot;פ נתת ליראיך נס להתנוסס כו'. היינו לקבל הנס ולהתרומם להתמשך אחר הארת הנס ואז יש שירה כנ&quot;ל:

בפסוק ויאמרו כו' המבלי אין כו'. איתא במדרשים שהיו כתות חלוקות. ויתכן לומר שזאת אמרו הערב רב מה זאת עשית לנו דייקא שמרע&quot;ה קבלם מעצמו. דאל&quot;ה קשה הא בשם ה' דיבר להוציאם. ואם לא האמינו בו ח&quot;ו הול&quot;ל הכי. אבל מה זה הלשון עשית לנו. ולהנ&quot;ל אתי שפיר. וי&quot;ל שגם בתשובת מרע&quot;ה כ' ויאמר אל העם שהשיב לכולם. ועליהם רמז ואתם תחרישון כי לא יזכו להיות בכלל השירה ע&quot;י שהתרעמו דבהשירה כתיב משה ובנ&quot;י דייקא ולא הערב רב:

וייראו העם את ה' כו' אז ישיר. י&quot;ל כעין ששמעתי מפ&quot;ק מו&quot;ז ז&quot;ל על הפסוק וייראו מאוד ויצעקו כו' אל ה' על זו היראה כי הי' נחשב להם כע&quot;ז לירא מבו&quot;ד ודפח&quot;ח. כמו כן י&quot;ל עתה שבאו ליראת ה' ע&quot;ז עצמו אמרו שירה. ובאמת הוא סימן טוב אחר הישועה שהציל השי&quot;ת אותם ונתלבשו ביראת ה' ולא באו מזה ח&quot;ו לידי גבהות. רק אדרבא נתלבשו ביראת ה' זה סימן אמת לעובד ה'. וע&quot;ז נאמר שמחתי מתוך יראתי ויראתי מתוך שמחתי וע&quot;ז שייך שירה בהתחברות יראה עם שמחה. והוא בעזר עליון כדאיתא במד' לא כל מי שרוצה אומר שירה כו'. וע&quot;ז נאמר רצון יראיו יעשה כי הירא ה' לאמיתו אם כי לעיני בשר א&quot;י להתמלאות שמחה ורצון. אך ה' עושה לו רצון ושמחה כדכתיב אין מחסור ליראיו:

אז ישיר. חז&quot;ל הגידו מכאן רמז לתחיית המתים ומה מקומו כאן. ולבאר הענין נראה כי שורש תחיית המתים הוא מישועה זו. וע&quot;ז נאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. אראנו דייקא כמ&quot;ש וירא ישראל כו'. שראו בעין מה שהוא למעלה מהטבע. ובוודאי נתרוממו נפשותם כאשר חכמים הגידו ראתה שפחה על הים כו'. ואמרו כמה נתחבט מרע&quot;ה הראני נא והם אמרו זה אלי. ויפלא כי הלא מרע&quot;ה הוא עיקר בעל השירה. רק שלפי שעה בא ביורדי הים נשמות שלמעלה כעין תחיית המתים ממש כידוע שיש לכל צדיק חלק למעלה כמ&quot;ש משה משה כו' והוא הנשמה יתירה. לכן חכמים הגידו כי בפסח יהי' תחיית המתים כי הוא זמן המיוחד לכך. ויתכן לפרש משה ובני ישראל הם השבטים בני ישראל סבא כדאיתא בזוה&quot;ק שמות שבנ&quot;י באו עמהם בגלות ע&quot;ש. מכש&quot;כ שהחי' אותם השי&quot;ת עתה לראות בהצלת תולדותם. וזה שכתוב תשורי מראש אמנה שהשירה הי' בכח שנמשכו אחר ראשית התחלת האבות והשבטים. וזה הלשון אז שהוא המשכה מקדם והתחלת הבריאה כדאיתא בזוה&quot;ק דכל אז למעלה מהטבע כו'. וכן במה שרמזו חז&quot;ל בפ' הנך שוכב כו' וקם מכאן רמז לתחיית המתים ג&quot;כ יתכן לפרש בדרך הנ&quot;ל שהוא שורש תחיית המתים שמרע&quot;ה בוודאי לא הי' לו למות. והשי&quot;ת אמר לו שע&quot;י מיתה שלו יקומו כל בנ&quot;י לתחיית המתים ועי&quot;ז נתרצה וקיבל עליו המיתה ז&quot;ש הנך שוכב כו' וקם העם הזה כו':

כי גאה גאה. י&quot;ל אעפ&quot;י שגאה גאה כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל על כל מה שאקלס יש בו תוספות כדכתיב נורא תהלות וזה הי' הספק שלהם אם לשיר כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל עלה בלבו שישיר וכן עשה. כענין ששמעתי ממו&quot;ז ז&quot;ל על חזקי' המלך שע&quot;י שלא אמר שירה על מפלת סנחריב לא נעשה משיח. ואמר כי הי' ברור להם מלכותו ית' עד שלא נתפעלו ע&quot;י הנס. וכ&quot;כ במדרש שה&quot;ש כבר מודעת זאת כו' ע&quot;ש בפסוק תשורי מראש אמנה. אבל באמת צריך להתגבר ולשיר השירה שתגבר השמחה והאהבה על היראה וזה הרבותא וייראו העם כו' ומ&quot;מ ויאמינו ונמשכו אחר הנס ושרו שירה לפניו. ובנ&quot;י היו צריכין לברר זאת כי אם שגאה גאה אעפ&quot;כ הוא קרוב לעמו. ולהוציא מלב הרשעים שאומרים שאין ה' משגיח על הארץ:

אז ישיר. פי' אחר הגלות ואחר הגאולה כי הבינו עתה שנתברר מלכות שמים ע&quot;י כל תהלוכות הגלות לכן ויאמינו פירוש שהאמינו למפרע על כל הגלות וקבלו באהבה ועל הכל אמרו שירה גם על מה שחיזק ה' לב פרעה. וז&quot;ש אמר אויב ארדוף כו' על כל זה נתנו שבח ע&quot;י שראו שנתגדל עי&quot;ז שם שמים. ובזה חיזק מרע&quot;ה לבם התיצבו וראו את ישועת ה'. וכיון ששמעו שעי&quot;ז יתפרסם כבודו ית' קיבלו באהבה. וכן יש לנו לידע בגלות הזאת כמו שכתוב כימי צאתך כו':

;עוד לפסח משנת תרמ&quot;ב
בשה&quot;ש מדלג על ההרים. איתא במד' שאמרו עדיין לא שלמו הד' מאות שנה רק שהקב&quot;ה דילג על הקיצים כו'. ויש לנו לקוות גם עתה כי יעשה עמנו הבורא ית' לפנים משורת הדין דכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. וכמו דשם דילג על הקץ והמפרשים אמרו כי הכביד להם הגלות כדי למהר הקץ כי ידע השי&quot;ת שזה הי' טובה יותר כמ&quot;ש שאם היו ח&quot;ו רגע אחד יותר כו'. כמו כן עתה שנתמשך הגלות בעוה&quot;ר זמן זמנים טובא. הוא בוודאי לטובתינו כדי להקל חבלי משיח. שהגם דחז&quot;ל אמרו ולא אחמיני' וכן רבותינו הקדושים ז&quot;ל כולם אמרו שיהי' עת צרה. כך צריך לנו לידע כמו שהי' מקובל בידי אבותינו במצרים שצריכין להיות ת' שנים רק השי&quot;ת עשה לפנים משה&quot;ד. לכן הגידו לנו שאם כי בוודאי השי&quot;ת ייטיב עמנו נדע כי הוא הוא בחסד עליון. ויש לדרוש מקפץ על הגבעות על גאולה העתידה כיון דכתיב כימי צאתך כו'. כי בגלות שבעים שנה הי' כמו שהבטיח א&quot;כ מקפץ קאי על עתה. וידוע מדברי המפרשים כי קפיצה יותר מדילוג. דילוג ברגל אחד קפיצה בב' רגלים כמ&quot;ש בס' לקוטי תורה על שה&quot;ש מהרב. ויתקיים לנו במהרה מאמר מקפץ על הגבעות. גם הרים הם אבות. וגבעות זכות אמהות. והנשים רחמנים ביותר כמ&quot;ש חז&quot;ל ששלחו לחולדה הנביאה. כן יעשה לנו עתה בזכות אמהות. לכן גם למ&quot;ד תמה זכות אבות זכות אמהות לא תמה:

מפלת הבעל צפון לא מפורש בתורה. כי בוודאי הי' לו מפלה אח&quot;כ דכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. רק הוא נסתר כמו שנק' שמו בעל צפון. ואפשר נשאר שיהי' לו מפלה לעתיד כי גאולה העתידה היא כימי צאתך מארץ מצרים. וי&quot;ל הרמז כמו אפיקומן צפון שנשאר מכל גאולת מצרים בכל שנה על לעתיד. כן יהי' לו אז המפלה. דכ' רק אעשה ויתקיים עוד. עכ&quot;ז נראה כי בוודאי נעשה בו משפטים. רק אפשר נשאר מעט ממנו לעתיד. השי&quot;ת יזכנו לראות נקמתו מכל אלהים אחרים בב&quot;א:


===תרמ&quot;ג===
כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. כי יציאת מצרים אין לו הפסק כמ&quot;ש כל ימי חייך. וכפי מה שמספרין יצ&quot;מ נגמר ומתרבה הנס דיצ&quot;מ. כיון שענין יצ&quot;מ היא פרשה בתורה היא נצחיות. וזה שהוסיפו כל התנאים אמור מעתה במצרים לקו נ' מכות כו'. הרי שהוסיפו שמעתה מתגלה הנ' מכות שהיו מקודם גנוזים בשם עשרה בלבד. וזה ענין סיפור יצ&quot;מ להוציא מכח אל הפועל. כי עיקר יצ&quot;מ הוא חירות משיעבוד הסט&quot;א. רק במצרים הי' שורש הסט&quot;א. ובפרטות נגמר בכל שנה יותר כנ&quot;ל:

כמה מעלות טובות למקום עלינו כו'. פי' כמו מעלות ומדריגות שכל אלה הנסים עשה לנו השי&quot;ת שהמה עצות ודרכים איך לתקן עצמנו על ידיהם לדבוק בו ית' כמו יצ&quot;מ וקי&quot;ס והמן והתורה ושבת כו'. וז&quot;ש דיינו שהי' מהרחוי בכל מדריגה בפ&quot;ע נעלה ונתקן עצמנו. ואנחנו אחר כל העצות לא שבנו בתשובה שלימה לפניו ית'. ובסיפור זה אנו מודין לפניו ית' שקיים הבטחתו ליעקב אע&quot;ה אעלך גם עלה. פי' שע&quot;י יצ&quot;מ יעלו אח&quot;כ לכמה מעלות טובות הללו. עוד פי' גם עלה להורות כי עלי' של יצ&quot;מ הוא ענין שיש בו תמיד תוספות עליות כמש&quot;ל המרבה לספר כו':

יכול מר&quot;ח כו' בעבור זה כו' בשעה שיש מצה ומרור כו'. הענין דמצוה לספר ביצ&quot;מ בכל יום. כי בנ&quot;י נבראו רק לספר ולהעיד על הבורא ית' כמ&quot;ש עם זו יצרתי לי כו'. אך קודם הגאולה אין יכולין לספר ולברר כבוד מלכותו ית' בעולם מפני הרשעים המסתירין האור והאמת. ולכן אחר הגאולה מחוייבין לספר ביצ&quot;מ שעתה נפתח פיהן של ישראל כמ&quot;ש שהי' מקודם בחי' הדיבור בגלות. פי' שלא נגלה בפועל כח ההנהגה עליונה עד שהראה ביצ&quot;מ שביטל כל הטבע ביד חזקה. והנה איתא ברא עולמו בספר וסופר וסיפור. שבאמת כל פעל ה' למענהו. איתא במד' לעדותו. כדי להעיד עליו ית' כמ&quot;ש לא תענה כו'. והחכם המשכיל על דבר אמת מכיר ורואה ע&quot;י הבריאה חכמתו וחסדיו של השי&quot;ת כמ&quot;ש השמים מספרים. נמצא הבריאה הוא כמו ספר. אך ע&quot;י האדם מוציא העדות מכח אל הפועל והוא פה המספר שקורא בזה הספר ונק' סופר. אך לא בכל עת יכול לספר רק שיש זמנים שמתגלה ההארה ואז מתקיים גוף הסיפור. והם ג' בחי' עולם שנה נפש. שמכל אלו נגמר הסיפור. וז&quot;ש בעבור זה שעתה המעשה במצות מצה ומרור והזמן מיוחדים לזה והפה של איש ישראל נפתח ולכן נק' פסח פה סח כמ&quot;ש בספרים:

בפסוק וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארותם צרורות כו' שירי מצה ומרור שהיו מחבבין המצות כו'. דאיתא שירי מצוה מעכבין את הפורעניות. כי הנה שורש המצוה היא למעלה בשמים. אבל ע&quot;י התוספות שמחה והכנות של המצוה יכולין להיות נושע גם בעוה&quot;ז. ולכן מצינו בארץ מצרים שהיה הפסח מקחו בעשור. והאמירה הי' עוד בר&quot;ח. וכדאיתא ג&quot;כ בגמ' שואלין ודורשין קודם הפסח כו'. והענין ע&quot;י שהיו עדיין בגלות ולא היו יכולין להתדבק בעיקר המצות הקדושים רק ע&quot;י הכנה כנ&quot;ל. וכן הענין גם עתה שע&quot;י שמחה של מצוה יכולין להתקרב. וידוע כי גוף האדם הוא רק מלבוש לנשמה ונפש הפנימי. וז&quot;ש משארותם צרורות בשמלותם. ששירי המצוה יכולין ביותר להתדבק בגוף האדם. וללמוד לנו דרך מחכמת אבותינו שרצו להיות נושע ע&quot;י שירי המצוה שהכירו את מדריגתם. וגודל רוממות האל ית' ומצותיו. וכן ג&quot;כ ניתן לדורות ז' ימים תאכל עליו מצות. וששה רשות הם. והוא ענין שירי מצוה. וז&quot;ש למען תזכור כו' כל ימי חייך שעל ידי השירי' יש אחיזה גם לימי הירידה כמ&quot;ש לרבות הלילות. והנה שיריים אלו הי' להם הכנה למאכל המן שניתן להם אח&quot;כ לחם מן השמים שמלאכי השרת אוכלין אותו:

ענין העומר והספירה. דאחר יצ&quot;מ כ' ויבוא עמלק. דכתיב וגם ערב רב עלה אתם. וכידוע שהוציאו בנ&quot;י כל הנצוצות שהיו במצרים. לכן הוצרכו אח&quot;כ שמירה כמ&quot;ש וה' הולך כו'. ועמלק הרגיש כמ&quot;ש אשר קרך כו' בצאתכם ממצרים שע&quot;י שהיו בהם נצוצות ממצרים יכול לגשת למלחמה עמהם. לכן כתיב הנחשלים אחריך. הערב רב ונ&quot;ק שנמשכו עם בנ&quot;י כנ&quot;ל. ומעין זה בכל שנה שיש גאולה בניסן נתוסף נצוצות קדושות לבנ&quot;י שצריכין תיקון. וע&quot;י העומר שהוא ביטול אל השורש ע&quot;י תנופת העומר מתגרשין כחות הסט&quot;א. כדאיתא בזוה&quot;ק אמור בדיקה דאשת חיל סמא דמותא לסט&quot;א. וכן גם עתה ע&quot;י מצות הספירה שבנ&quot;י חפצים לברר המדות לשמים באים לטהרה כנ&quot;ל:

;ב&quot;ה קיצור דברים מימי הפסח
בענין קי&quot;ס וישובו ויחנו לפני פי החירות. דאיתא במד' כי שביעי של פסח בחי' השבת. לכן כתיב ויחנו דהיינו לקבל הארת הגאולה וחירות בישוב הדעת כי מקודם הי' בחפזון. וגם לא היו מטוהרים כ&quot;כ להיות מוכן להארת הנסים. ואח&quot;כ בקי&quot;ס באו למנוחה. כי הנה ביצ&quot;מ הי' שינוי בכל הבריאה בענין המכות בשמים ובארץ ובים. וכמו שיש לכל הדברים שורש בשמים כן איתא מה שיש ביבשה יש בים שכ&quot;כ ששת ימים עשה ה' כו' השמים כו' הארץ את הים כו'. הרי יש שלשה מדריגות. והים התחתון ומדריגה השפילה. לכן בקי&quot;ס שזכו בנ&quot;י למצוא דרך בים הי' תיקון השלם. שכל עוד שהי' בהם תערובות הרע לא היו מוכנים לקבל הנסים. ובים נתבררו ונזדככו בנ&quot;י וכל הסט&quot;א נתבטל כמ&quot;ש לא נשאר כו' עד אחד. ובאו למנוחה כמ&quot;ש ויאמינו אז ישיר. והשירה הוא כשנגמר הגאולה בלבות בנ&quot;י ובנפשותם. וכ' אז ישיר לשון עתיד כי באמת כל הענין של הגלות הי' עיקר המכוון לזה הסוף של הגאולה והשירה. ובנ&quot;י הכירו עתה למפרע איך שהי' כל תהלוכות הקב&quot;ה עמהם לטובה גדולה. וז&quot;ש וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה כו' שהכירו כל תהלוכות ה' שהי' במצרים עם בנ&quot;י מראש עד סוף. לכן איתא את מצרים מת מתים ולא מתים ע&quot;ש במדרשים. שהכירו כל אחד הרשעים שעבדו עמהם בפרך. הענין כנ&quot;ל שראו למפרע התיקון שנולד ע&quot;י כל מכה וכל עבודה שעבדו עמהם המצרים. ואיתא גדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים ומצינו ג&quot;כ שהוצרך מרע&quot;ה בע&quot;כ להוליכם מן הים כמ&quot;ש ברש&quot;י בפ' ויסע משה את ישראל מים סוף. וקשה הא במצרים הוצרך לבקש מהם שישאלו כלי כסף וזהב. אכן מקודם יראו להתדבק בנצוצות שהיו במצרים כמש&quot;ל. אך בים שהי' תיקון לגמרי ראו כי הרויחו בזה הגלות כמה מעלות טובות עד שהיו חפצים כמה שיעבודים כאלה לזכות אח&quot;כ לאלה המדריגות. וז&quot;ש לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. שעתה שתקו והודו להשי&quot;ת על כל הגלות מה שהיו מהרהרין מקודם בצער השעבוד. והנה באמת כל עבודת בנ&quot;י במצרים. בשמים היה הכל תכשיטין לבנ&quot;י. שראה השי&quot;ת שמוכנים עי&quot;ז לכמה מעלות טובות כמ&quot;ש ותבואי בעדי עדיים כו'. ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי. שיבואו עי&quot;ז הצער לחיות חדש. רק בנ&quot;י בעודם בגלות לא שמעו מקוצר רוח. ועתה ראו והבינו איך נגמר מכל זה תקונים לבנ&quot;י לדורות. ובאותו דמיון ממש של כל ענין גיאות פרעה ושעבודו עליהם בזה שילם להם הקב&quot;ה לכל פרט ופרט וז&quot;ש לסוסתי כו' דמיתיך. וזה שרמזו במדרשים רכב פרעה על סוס אדום כביכול בשמים כו' ע&quot;ש. הרמז כמ&quot;ש:

במד' שה&quot;ש אני חבצלת השרון אני הוא וחביבה אני כו'. ע&quot;ש כל הדרש על גלות מצרים ועל שאר גליות. הענין הוא כי בנ&quot;י יש להם זה הכח שיכולין ליישר כל המקומות העקמימיות והמעוקשות. לכן שלח הקב&quot;ה אותנו לכל אלה המקומות. ולכן נקראו בנ&quot;י השולמית שמשלימין הבריאה למלך השלום. וכתיב ד' פעמים שובי שובי על ד' הגליות שיצאו שלם מכולן. וע&quot;ז כתיב אח&quot;כ כשושנה בין החוחים כו'. מה שירדו בנ&quot;י למצרים ויצאו בשלימות. ונק' ישורון על זה השם חבצלת השרון. ואמרו שירה כשתקנו זה העקמימיות ויצאו למישור. והנה הרויחו בנ&quot;י עי&quot;ז להתקרב להשי&quot;ת בהר סיני דכ' וירד ה' על הר סיני. ולכן כתיב אח&quot;כ כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים שע&quot;י שבנ&quot;י נכנסו בין החוחים והיו כשושנה. עי&quot;ז כביכול ירד השי&quot;ת על הר סיני ונתקיים דודי בין הבנים. כי איך אפשרי להשיג כבודו של הקב&quot;ה רק עי&quot;ז ששילם לנו במדה וירד לעולמות התחתונים. ואלה המדריגות מתקיימים גם עתה. בפסח מתעורר גאולת מצרים ומתברר מעלת בנ&quot;י כשושנה בין החוחים וכפי מה שזוכין בנ&quot;י מתקיים בשבועות כתפוח בעצי היער. ובסוכות בצלו חמדתי:

וכתיב עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. עזי זו התורה. זמרת היא תפלה. והבינו בנ&quot;י כי כל הישועה הי' להם כדי להיות מוכן לעבודת השי&quot;ת ולקבל התורה. והרמז כי פסח הוא הכנה לחג השבועות והסוכות. כי המה מדריגות זו אחר זו. וע&quot;ז מבקשין קדשנו במצותיך היא מדריגה ראשונה פסח מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. וגם הגלות והגאולה הוא ענין שלוחי מצוה. ואח&quot;כ תן חלקנו בתורתך הוא חג השבועות. שבענו מטובך חג הסוכות. שמחנו בישועתך שמיני עצרת ושמחת תורה:

בפסוק זה אלי ואנוהו אתנאה לפניו במצות. דאיתא ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים. דיש בכל איש ישראל חלק אלקות כמ&quot;ש נשמה שנתת בי טהורה. רק מלבוש הגוף מכסה ומסתיר. וכ' שחורה אני ונאוה הוא הפנימיות ובקי&quot;ס הכירו כח אלקי שמחי' את כל הבריאה. ואנוהו הוא להכין דירה ברמ&quot;ח איברים ע&quot;י רמ&quot;ח מצות. וזה אתנאה לפניו. וגם מלשון דירה כנ&quot;ל. וזה מה שמבקשין והשב ישראל לנויהם. כי בראיות פנים בעזרה נגלה הפנימיות שבבנ&quot;י כמ&quot;ש יראה כל זכורך הוא הפנימיות שהוסר המכסה. ובוודאי העולי רגלים נטהרו מהגשמיות. כי העין הרואה הבלי עולם אינו יכול לראות פני השכינה. וכ' מה יפו פעמיך בנעלים. פי' כמ&quot;ש אל תראוני שאני שחרחורת כו' שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי. הענין ע&quot;ד הפשוט כי הפנימיות בבנ&quot;י הוא קודש לה' רק השי&quot;ת הלביש את האדם בלבוש הגשמיי כדי להעלות גם העשי' להקדושה. ולכן ירדו בנ&quot;י ממעלתם כדי לתקן גם האומות. ולכן נק' האדם עולם קטן שהרכיב בו השי&quot;ת מכל הברואים שיהי' בו שלימות דצח&quot;ם כדי להעלות כולן. אבל האדם צריך לידע העיקר ולא להתדבק בהטפל. ובגלות נשכח העיקר וזה שמוני נוטרה רק הכרמים כו'. ובזמן שביהמ&quot;ק הי' קיים נתן השי&quot;ת מצוה זו לישראל אשר ג' פעמים בשנה זכו להתפשט מזה המלבוש ולעלות לשורשם. כמ&quot;ש צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה. צאינה הוא יציאה מהגשמיות ועי&quot;ז וראינה. ולכן נק' נעלים כי ע&quot;י העליות האלו ננעל הפנימיות שלא יוכל האדם לשכוח העיקר כנ&quot;ל. וזה הרמז ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות כו'. פי' שלא יתדבקו חמדות העוה&quot;ז ברצון הפנימי ע&quot;י העלי' ג&quot;פ בשנה. כי בזמן הראי' בעזרה הרגישו בנ&quot;י חיות חדש כמ&quot;ש מראהו כלבנון. פרש&quot;י ההוגה בתורה מוצא טעמים חדשים כו'. ומכש&quot;כ מראהו ממש. כמ&quot;ש יראה. בוודאי התחדשו כל הלבבות כיער המלבלב ע&quot;ש ברש&quot;י. עוד פי' כלבנון שע&quot;י ראיית פנים בעזרה נתכפרו כל החטאים ונתלבנו עונותיהם של ישראל:

בפסוק בשה&quot;ש הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים. היינו שגם בגלות שהסתיר פניו מאתנו מ&quot;מ נשאר חלונות וחרכים. חלונות המה הצדיקים. וחרכים שיש גם בפשוטי בנ&quot;י כל אחד לפי ערכו איזה סדק שיכול הוא לפתוח. ואיתא בספרים הפרש בין חלון שגם מעבר הב' יכולין להסתכל. אבל חרכים הקב&quot;ה משגיח גם בסדק כזה שאין האדם מרגיש. וענין זה יש גם בימי השנה. כי ג' בחי' יש עולם שנה נפש. וכולן הם התלבשות הטבע כי הגוף הוא המלבוש. אעפ&quot;כ יש ז' נקבים בראש עינים אזנים פה חוטם אשר החיות נפתח שם. וכמו כן בשנה הזמן הוא התלבשות הטבע ויש שבתות ומועדים. וי&quot;ל כי ז' ימים טובים ב' של פסח וב' של סוכות ושבועות ור&quot;ה ויו&quot;כ הם בחי' ז' נקבים שבראש. ור&quot;ת &quot;משגיח &quot;מן &quot;החלונות גי' פ&quot;ה. &quot;מציץ &quot;מן &quot;החרכים פ&quot;ה. שיש ברית הלשון וברית המעור. ושבתות בחי' המילה ונדמה לחרכים. וביו&quot;ט יש התגלות יותר דכ' יראה כל זכורך ואיתא כשם שבא לראות כך בא להיראות. כדמיון חלונות שנראה מבפנים ובחוץ כנ&quot;ל בשם הס'. וכן בעולם יש מקומות שנגלה שם הקדושה כמו ארץ ישראל וירושלים וביהמ&quot;ק:

הג' מועדות הם דביקות והתקשרות בנ&quot;י להקב&quot;ה. דאיתא בזוה&quot;ק פ' בא שפרעה הרשע קשר בנ&quot;י תחת מצרים בג' קישרין והקב&quot;ה בזכות שלשה אבות קטיר קשורין ע&quot;ש שדרש בכור השפחה בכור השבי בכור בהמה. ונאמר עתה שכמו כן הקב&quot;ה וב&quot;ש לטובה קשר אותנו להיות לו לעבדים בג' קשרים והם ג' המועדות. וקשרים אלו בוודאי יתקיימו לעד. וכמ&quot;ש חז&quot;ל חבל של ג' קשרים שמתקיים לעד כן בנ&quot;י חבל נחלתו בכח הג' אבות. לכן אומרים ההלל בג' מועדות. להעיד כי אנחנו עבדי ה' ולא עבדי פרעה. אמת כי כל התרי&quot;ג מצות הם קשרים לעבודת הבורא ית'. אבל הג' מועדות הם קשרים גדולים הכוללים הכל. וכן הי' מקוים עבודת בנ&quot;י במקדש בפרהסיא בג' מועדות שעלו לירושלים. וכ' בפ' בהר ג&quot;פ עבדי הם כו' לי בנ&quot;י עבדים עבדי הם ע&quot;ש לרמוז על ג' קשרים הנ&quot;ל. ובענין זה יש לפרש הפסוק עבדי אתה כו' על המועדות. אשר בך אתפאר רומז על השבת שהוא למעלה מהמועדות והוא בחי' בנים לכן שבת מעין עוה&quot;ב שאז יתקיים זאת בתכלית. לכן כתיב אתפאר לשון עתיד. ועתה לא יש התגלות רק בחינת עבדים. רק בשבת שהוא מעין עוה&quot;ב נמצא מבחי' זו ג&quot;כ רשימה גם עתה:


===תרמ&quot;ד===
;לקוטים מימי הפסח
בנוסח דמה נשתנה הלילה הזה. כי על אותו הלילה נאמר לילה כיום יאיר דנק' בתורה יום כדכתיב והגדת לבנך ביום כו' ואמרינן בשעה שמצה ומרור מונחים הרי שנק' יום. ולכן אומרים בלילה זה ההלל. אעפ&quot;י שאין קורין הלל רק ביום כדאיתא במגילה דכ' ממזרח שמש כו' זה היום עשה כו' ע&quot;ש. רק דלילה זה נק' יום ונשתנה מכל הלילות וע' באוה&quot;ח מזה בפ' בא שם:

מרור על שם שמררו. דאיתא בזוה&quot;ק כי הקב&quot;ה עשה לטובתינו שהפך לבם לשנוא אותנו כדי שלא נתערב בהם ע&quot;ש פ' שמות. וז&quot;ש לגוי שהיו מצוינים שם. שלא היו מתערבים בהם. זה הי' ע&quot;י עבודה קשה שעבדו בנו. ועל זה עצמו יש לנו להודות להשי&quot;ת:

כמה מעלות טובות למקום עלינו. תקנו זאת בסיפור דיצ&quot;מ להודיע שכל המעלות היו נכללין ביצ&quot;ע רק שאח&quot;כ נסדר כל דבר ודבר בפ&quot;ע. וז&quot;ש טובה כפולה ומכופלת שהי' הכל נכלל ביצ&quot;מ. וכן הוא בנוסח דנשמת כל חי על אחת מאלף אלפי אלפים כו'. ואחת היא יצ&quot;מ שכולל הכל כדמסיים מלפנים ממצרים גאלתנו שזה היה יסוד שנבנו עליו כל המדריגות שאח&quot;כ:

מה שתקנו חכמים ד' כוסות נגד ד' לשונות של גאולה. וגם ענין הסיפור ביצ&quot;מ דהוא מצוה רבה. הענין הוא דאז הי' בחפזון וכמ&quot;ש בפסוק כשהגיד מרע&quot;ה לישראל אלה הלשונות לא שמעו אל משה מקוצר רוח. ולכן צריכין עתה לספר ביצ&quot;מ. ובוודאי לא לחנם נאמר זה לבנ&quot;י אם כי הי' גלוי וידוע לפניו שלא ישמעו מקוצר רוח. רק שנעשה מזה תורה לכל הדורות ויש בכל דור התגלות לשונות הגאולה. ומה שהי' נעשה אז בחפזון נסדר אח&quot;כ בפרטות שהבינו בנ&quot;י אח&quot;כ כל פרטי הגאולה. ותמיד מתגלה פי' הגאולה יותר. לכן קראו סדר שעיקר הסיפור הוא לסדר כל הדברים שהי' נעשה אז בחפזון:

בענין קרבן העומר דכתיב והניף את העומר לרצונכם. עפ&quot;י המד' אמור מה יתרון לאדם בכל עמלו כו' תחת השמש כו'. כי כל כחן של ישראל מה שיכולין להרים כל הטבע ולהמשיך התחדשות מלמעלה. כי אין חדש תחת השמש. וזה ענין תנופה והרמה. וחז&quot;ל קראוהו יום הנף שהי' לבנ&quot;י כח להרים היום ההוא דכתיב לרצונכם. א&quot;כ אין שיעור להרמה זו כפי הרצון שהיה בבנ&quot;י. וביום הזה נמצא עיקר הרצון בנפשות בני ישראל ממחרת השבת. דכתיב משכני אחריך נרוצה שכמו שהוציאנו השי&quot;ת מארץ מצרים שלא בהדרגה. כן נמשכו בני ישראל כמ&quot;ש זכרתי לך כו' לכתך אחרי. שהשליכו בנ&quot;י הכל והלכו אחר הבורא ית' ונשאר להם זה הכח. ואמרו חז&quot;ל הביאו לפני עומר בפסח שיתברך לכם תבואות שבשדות אין הפי' שיהי' הכוונה כדי לקבל ברכה בלבד. אבל הפי' הוא שבנ&quot;י מביאין הטבע להשי&quot;ת ומבררין שמאתו הכל וכל הטבע אין לה רק מה שמשפיע הקב&quot;ה מלמעלה מהטבע. וע&quot;י שמבטלין הכל אליו ית' ממילא הברכה שנמשך מגיע להם בראשונה. וז&quot;ש כדי שיתברכו לכם שעי&quot;ז נוטלין הם הראשית וכמ&quot;ש במד' ואל מצינים יקחהו לא בזיין כו' רק ע&quot;י ביטול כל הכחות אליו ית' ממילא חוזר הכל להם:

במדרש אז ישיר פיה פתחה בחכמה כו' משנברא אדם לא מצינו מי שיאמר שירה. ומקשין הלא איתא כמה שירות הי' אדה&quot;ר אמר שירה כשנתקבל בתשובה וכן ביצ&quot;מ אמרו שירה דכ' כליל התקדש חג כו'. אך לא מצינו אמר המדרש. שלא נעשה מאלה השירות פרשה בתורה לדורות. ושירה זו נעשה לדורות כמ&quot;ש ויאמרו לאמר. ז&quot;ש ותורת חסד על לשונה שמהחסד שעשה השי&quot;ת עמהם עשאו שירה לדורות. שיכולין בכל יום למצוא הארה באלה הדברים לכן תקנו לאומרו בכל יום. ושירות אחרים היו בפרט. וכן יצ&quot;מ הי' בפרט כמ&quot;ש ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו כו'. אבל קי&quot;ס הי' בכלל ישראל ונשאר השירה לדורות:

עוד במד' ויאמינו בדבריו ישירו כו'. אעפ&quot;י דכ' ויאמן חזרו ולא האמינו כו'. וצריך ביאור היתכן שאחר יצ&quot;מ נפלו בנ&quot;י בחסרון אמונה יותר מה שהאמינו במצרים. ויתכן לפרש כי ענין האמונה אין לה שיעור. ויש אמונה גדולה ביותר. והכל כפי מדריגות האנשים. ולכן אחר הגאולה שנעשו בנ&quot;י מוכנים להיות עבדי ה' לא הי' נק' אמונה ראשונה בכלל אמונה עד אחר זה שבאו לכלל אמונה שלימה שנאמר בה ויאמינו בה' ואז ישירו תהלתו. וכמ&quot;ש ע&quot;ז מראש אמנה. שהוא אמונה גבוה מאד. כי בוודאי מי שאין בו דעת ומאמין מחסרון ידיעה הוא ג&quot;כ אמונה. אבל העיקר כשזוכין לקצת השגה ולבטל עצמו והחכמה שבו להאמין בה' חחד הוא האמונה החביבה. שע&quot;ז אמרו אדם ובהמה תושיע ה' שערומין כאדם ומשימין עצמן כבהמה. ולכן ויושע ה' ביום ההוא. ויאמינו בה' הוא דבר גדול מאוד שהאמינו על כל המציאות כמו שיהי' מבורר לעתיד ה' אחד. ולכן כיון שהאמינו כך. הראה להם הקב&quot;ה באמת כל מה שיהי' עד סוף התיקון. ולכן יש בשירה זו מעין כל הדורות כידוע. וכמו שגלות מצרים הי' כולל כל הגליות. וכן הגאולה וכן השירה כוללים כל הגאולות ושירות עד תחה&quot;מ:

ובמדרש אז ישיר הה&quot;ד נכון כסאך מאז כו' לא נתישבה כסאך עד שאמרו בניך שירה. כי בנ&quot;י נשתלחו לעוה&quot;ז לברר כבוד מלכותו ית' בעולם. כמ&quot;ש עם זו יצרתי כו'. ולכן כ' אז ישיר לשון עתיד. כי התורה וכביכול השי&quot;ת בעצמו וכמו כן בנ&quot;י היו מצפין להוציא מכח אל הפועל מה שנבראו ע&quot;ז. רק בעודם ת&quot;י הרשעים לא היו יכולין לברר זאת ועתה נגמר הפעולה וביררו כבוד מלכותו ית' בעולם. וכ' השירה הזאת מכלל שכתובה לפניו ית' במרום והם המשיכו ההארות והלבישו באותן הדיבורים. וז&quot;ש ויאמרו לאמר כי עשו מזה סדר שיוכלו להוציא האורות בספורי דברים ונעשה תיקון בכל העולם. וז&quot;ש בכלל השירה על התורה ובנין המקדש תביאמו ותטעמו כו'. כי כשנבררו בנ&quot;י מן האומות אז נברר ג&quot;כ חלקו ית' בעולם והוא א&quot;י וביהמ&quot;ק וכמו כן בזמנים השבתות ומועדים כמ&quot;ש במ&quot;א דיש עולם שנה נפש ובכולם יש חלק מבורר ומיוחד לשמו ית'. והכל תלוי בבנ&quot;י כפי מה שנבררו הם נברר החלק בשנה ובעולם. לכן אומרים זכר ליצ&quot;מ בקידוש היום ובתפלה כי ע&quot;י יצ&quot;מ נעשה ונמצא הקדושה בזמן. וכן במקום. והרגישו בנ&quot;י בתוך השירה איך שנפנה מקום ביהמ&quot;ק להם כדכ' שמעו עמים ירגזון כו' נמוגו כו יושבי כנען ונקנה להם המקום. לכן הי' המצוה בעליות רגלים לעזרה שהי' חיבור כל הג' עולם שנה נפש כמ&quot;ש במ&quot;א. וכתיב תטעמו שכשבנ&quot;י באו לעזרה נתדבקו ממש וניתן להם חיות חדש. והלא אחז&quot;ל ביומא שאילנות שנטען שלמה במקדש עשו פרי הגם שהיו של זהב וכסף כו'. וכש&quot;כ נפשות בנ&quot;י כשבאו שמה הי' בהם חיות חדש כמ&quot;ש במ&quot;א שע&quot;ז נרמז מראהו כלבנון. וע&quot;ז בוודאי יש לנו להתאונן לצפות לרחמי שמים כמו שתקנו [*לומר] תטענו בגבולנו. ולא לחנם נק' עליות רגלים כמ&quot;ש בעלותך לראות פני ה' שנתעלו נפשות בנ&quot;י בעליות הרגל. וכ' ולא יחמוד איש את ארצך כו'. פי' אם לא ביטלו עליות הרגל לא הי' נשלח יד במקדש ה' ולא הי' כח להרשעים ליקח ארצנו מידינו:

בפסוק תהרוס קמיך. דרשו חז&quot;ל מי הם הקמים עליך הקמים נגד ישראל כו'. ויש להבין איך אמרו זאת בנ&quot;י בעצמם דהוי כמו יהללוך זר ולא פיך. אכן האמת היא הנותנת כי באמת בנ&quot;י הי' כל לבם ונפשם לעשות רצון אביהם שבשמים. ולא שמו לב על כל המעיקים להם בעבור צער גופם רק מה שמעכבין להם עבודת הבורא ית' וזאת הי' כל שמחתם שיצאו לחירות מתחת יד פרעה לכנוס בכלל עבדי ה'. וכיון שכך הי' אצלם לכן המדה בשמים ג&quot;כ כך היא שכל הקמים נגדם הרי הם קמים נגד ה'. כי אין להם בעצמותם רק מה שהם עבדי ה'. ויתכן עוד לרמוז בלשונם ז&quot;ל מי הם הקמים נגדך. כלומר כי בוודאי לא הי' נמצא כלל בעולם להיות קמים נגד השי&quot;ת. רק הכל מה שנברא העולם באופן הזה הוא בעבור ישראל כענין המשנה להפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים. כדי שיהיו קמים נגד ישראל והמה יגברו נגדם לזכות לשכר טוב:


===תרמ&quot;ה===
;בקיצור משבת הגדול וימי פסח
בענין שם שבת הגדול שהוא מצוה ראשונה שקיבלו בנ&quot;י. וכמו שנעשין בר מצוה. ונק' גדול. ואז יורד להאדם נשמה משמים כדאיתא בזוה&quot;ק. כן בכלל העולם שביצ&quot;מ ירדה הנשמה לעולם. ומקודם הי' רק כמו גוף. וכ' עם זו יצרתי לי שהם עיקר הצורה וצורתן נשתנה מצורות כל הברואים דכ' אדם אתם אתם קרוין אדם. והוא ענין השבת שבו יורד הנשמה יתירה כן הי' בשעת יצ&quot;מ. ולכן פסח נק' שבת. ואיתא גר שנתגייר כקטן שנולד. והטעם כנ&quot;ל שאז נתוסף להגר נפש חדשה וכמ&quot;ש הנפש אשר עשו בחרן שגיירום וקיבלו נפשות חדשות. ומכש&quot;כ כלל ישראל שנכנסו תחת כנפי השכינה. וזה הי' שורש הגאולה. דיש גאולה לגופות ולנפשות. ואומרים העושה גדולות עד אין חקר נסים ונפלאות עד אין מספר. פי' מעשה ידיו של הקב&quot;ה הם הנשמות כדכ' ונשמות אני עשיתי. וכ' ספרה נא כו' הגדולות אשר עשה אלישע והיינו שהחי' את המת ע&quot;ש. וע&quot;י שניתן לבנ&quot;י נשמות חדשות וזהו ההבטחה ואעשך לגוי גדול הי' הכנה לנסים ונפלאות. וע' ברמ&quot;א באו&quot;ח סי' ו' פי' ומפליא לעשות ובמד' תנחומא פ' בראשית. והגם כי תכלית הגירות הי' במעמד הר סיני מ&quot;מ השורש הי' ביצ&quot;מ. וכ' עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. והם ב' הבחי' דכ' בפסוק ואתן צאני כו' אדם אתם. וביצ&quot;מ היו בחי' עבדי ה' וקבלו נפש עד שזכו אח&quot;כ במתן תורה לבחי' נשמה. ולכן הנשמה נק' גדולות שאין לו סוף שהיא מעש&quot;י של הקב&quot;ה ונמשך מדריגה אחר מדריגה עד אין חקר. כי הגוף והטבע הוא בשיעור. והנשמה והפנימיות הוא בלי גבול וע&quot;ז נאמר מה גדלו מעשיך ה'. והנה רוב התורה והמצות תלה הכתוב ביצ&quot;מ. כמ&quot;ש בעבור זה עשה ה' לי. פרש&quot;י כדי שאקיים מצותיו. שנתן הקב&quot;ה אז בנפשות ישראל הארות שיכולין כל הימים לברר ולספר תהלת ה'. ולכן גם בכל דור ודור יכולין למצוא הארות חדשות מיצ&quot;מ. שהי' בשורש אז כל הדורות והקב&quot;ה ראה אז כל מעשים הטובים של כל הדורות ומכללם הי' הגאולה. ולכן אמרו רשע מה הוא אומר מה העבודה לכם. פי' שאינו מאמין שיש שייכות במעשינו לגאולת מצרים. ולכן הקהה את שיניו אלו הי' שם לא הי' נגאל. שבאמת הגאולה הי' בכח מעשיהם של בנ&quot;י כמ&quot;ש בעבור זה. ולכן אמרו עליו שכפר בעיקר. פי' בעיקר שורש הגאולה. והצדיקים אומרים בעבור זה עשה ה' לי שמבררין ההארות ע&quot;י המצות. וז&quot;ש יכול מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה. פי' שאינם יכולין לברר הארת יצ&quot;מ רק בכח קיום המצות מצה ומרור לפניך. וע&quot;ד הלצה י&quot;ל מה שאמר כל המרבה לספר ביצ&quot;מ הרי זה משובח דהול&quot;ל הרי הוא משובח רק שהזה משובח. פי' בעבור זה הנ&quot;ל משובח ע&quot;י ריבוי סיפור דיצ&quot;מ. ורמזו חז&quot;ל סומא פטור מלומר הגדה. פי' שצריכין לראות ההארות דיצ&quot;מ בעין פקיחא. דכ' בעבור זה. ואמר ראב&quot;ע לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא. בא להגיד איך יש בכל דור התחדשות בזו ההארה דיצ&quot;מ. ודרש זה הי' מוכן לבן זומא. וכן כל החכמים שהוציאו ריבוי המכות דמצרים ועל הים והכל הי' אז בכח והם הוציאו מכח אל הפועל ע&quot;י היגיעה בתורה ובסיפור דיצ&quot;מ. והכלל כי שורש הגאולה נעשה בכח מעשיהם הטובים של כל בנ&quot;י. וז&quot;ש חז&quot;ל מה שנק' ביד חזקה וכי יש לפניו יתברך דבר מעכב. רק ע&quot;י שבנ&quot;י לא היו ראוין כ' ביד חזקה. ועדיין קשה כיון שהקב&quot;ה חפץ לעשות עמנו חסד אכתי קשה וכי יש דבר המעכב לפניו ית'. אך זה עצמו הפי' שהקב&quot;ה עשה עמנו הנסים שיהי' בכח מעשינו אעפ&quot;י שלא היינו ראוים וזה הוא דבר פלא. וז&quot;ש ואת ערום ועריה ונתן להם מצוה אחת וכ' וראיתי את הדם ופסחתי. וכ' חז&quot;ל והלא הכל גלוי לפניו רק נותן אני עיני לראות שאתם עסוקין במצותי כו'. פי' כנ&quot;ל שהקב&quot;ה עשה הגאולה דייקא בכח מעשיהם הטובים של בנ&quot;י כנ&quot;ל וזה בעבור זה וכו':

ואיתא בניסן ר&quot;ה לרגלים רגל שבו כו'. ובגמ' לענין בל תאחר דכ' ובאת שמה והבאתם שמה ולכך בג' רגלים איכא בל תאחר. ונראה כי לא בכל עת היו יכולין לעלות למקדש. ובג' רגלים הללו הי' נפתח השער וזכו בנ&quot;י לעלות כולם באלה הזמנים. ובמדרש מי זאת עולה מן המדבר עלויך מן המדבר ע&quot;ש. ונראה כי עליית הרגלים הי' ג&quot;כ בזכות המדבר דכ' זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר וזה הי' בפסח והוא כמ&quot;ש באאע&quot;ה לך לך כו' אשר אראך. וע&quot;ז כ' שמעי בת כו' ושכחי עמך כו' ועי&quot;ז ויתאו המלך יפיך. כמ&quot;ש עבד שרבו מצפה לראותו. וזכו אח&quot;כ לראות פני ה' וע&quot;ז כ' משכני אחריך נרוצה כו'. ועי&quot;ז הביאני המלך חדריו ג&quot;פ בשנה. לכן פסח הוא ר&quot;ה לרגלים. וע&quot;י שבנ&quot;י נמשכו אחריו למדבר פי' הגם שלא השיגו אז רק בדרך אמונה כמ&quot;ש במד' כבהמה נמשכנו אחריך. זכו אח&quot;כ להשיג כל החדרים הגנוזים. וכדכתיב קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. שזהו הי' השכר על שנמשכו אחריו כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל בפ' וגם צדה לא עשו להם ע&quot;ש. וניתן להם הראשית והפנימיות מכל העולם. כי עיקר הישוב הוא ירושלים וביהמ&quot;ק. ע&quot;י שנמשכו למדבר. וז&quot;ש ואתן צאני כו'. עי&quot;ז אדם אתם. ולכן ממחרת השבת מצות העומר. ובגמ' בפסח על התבואה לכן הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואות שבשדות. הענין כנ&quot;ל. שבפסח מתעורר ראשיתן של ישראל ויכולין אז להניף את העומר ולמשוך ברכה מעולם העליון לעוה&quot;ז. וע&quot;ש במדרש מה יתרון לאדם כו' תחת השמש. אבל מלמעלה מן השמש יכולין למשוך התחדשות ואין זה נמסר רק לבנ&quot;י כדכתיב החודש הזה לכם. ואיתא ואדם אין לעבוד את האדמה שעד שלא נברא אדם וידע שיש צורך לגשמים כו' והתפלל. לא המטיר ה' ע&quot;ש בפ' בראשית. וכמו כן עתה שנגמר הבריאה ביצ&quot;מ שנעשין בנ&quot;י ברי' חדשה אדם אתם כנ&quot;ל. וזה מותר האדם מן הבהמה:

בענין קי&quot;ס במדרש ויוליכם בתהומות כמדבר מה במדבר לא חסרו דבר כו'. כי הים הוא החלק שאין בו ישוב והקב&quot;ה הוליך אותנו במדבר ובים להראות כי בנ&quot;י יכולים המה למצוא הישוב בכל מקום. וכמו שהי' בדור המבול שאמר הקב&quot;ה יחזרו המים כו' ע&quot;ש [במד' פ' בראשית ובמדרש איכה פ&quot;א] כמו כן הצדיקים מקיימים העולם ומוציאין המדבר והים לכלל ישוב וכל הסט&quot;א והשממה בורח מפני בנ&quot;י כמ&quot;ש הים ראה וינס:

בפסוק וירא ישראל כו' יד הגדולה כו'. וכן דרשו חז&quot;ל במצרים עשר מכות ועל הים חמשים. דאיתא במד' על פסוק מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים דשערי תפלה כמקוה פעמים נעולין. ושערי תשובה לעולם פתוחין כים ע&quot;ש. וכן דרשו חז&quot;ל בפ' ופרעה הקריב שהקריב לבן של ישראל לתשובה. נראה שהישועה בקי&quot;ס הי' בבחי' בעלי תשובה. וכבר אמרו במקום שבע&quot;ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד. ולכן כתיב בי' קריבה עפ&quot;מ שכתבתי במ&quot;א תבחר ותקרב. שלעולם בכלל ישראל צריך להיות התיקון בב' הבחי' בבחירה והתקרבות. ויצ&quot;מ הי' הבחירה ובקי&quot;ס התקרבות. ומאחר שהי' בישועה הזו הכנה לדורות הי' צריך להיות גם בבחי' התשובה כנ&quot;ל. וכמו שמצינו שהי' המדה למצרים משגיא לגוים ויאבדם כדפרש&quot;י ז&quot;ל שלכן הניח להם הבעל צפון. כן לצדיקים הקב&quot;ה מתנהג לטובה ואין מניח להם לטעות ולבוא לגבהות. כענין שבע יפול צדיק וקם. לכן כתיב וישובו כו'. כדי שיהי' התיקון הראו אח&quot;כ לדורות עולם:

עוד בענין קי&quot;ס אחר יצ&quot;מ. דאיתא אבד תאבדון העוקר עבודה זרה צריך לשרש אחרי'. והנה במצרים הי' שורש כל ע&quot;ז שבעולם. ולכן הוצרך להיות קי&quot;ס פעם שנית שגאולה הראשונה הי' בגוף ואח&quot;כ בשורש. וזה שנשאר הבעל צפון מקודם. שהשורש הי' עוד נטמן. ולכן אמר הכ' פן ינחם העם. ורצה הקב&quot;ה לעקור כל השורש. ולכן ירד גם השר שלהם כדי שיהי' גם לו מפלה. וזה שאמרו אשירה כו' כי גאה גאה ותרגומו אתגאי על גותניא וגאותי' דילי' הוא. פי' שאינו כמו בו&quot;ד המתגאה על חבירו ומורידו מגדולתו. אבל הקב&quot;ה וב&quot;ש העלה אותם עד כל השורש והגאות שיוכל להיות להם ואח&quot;כ הפילם. וזה סוס ורוכבו המצרים שלמטה עם השורש שלהם למעלה. וז&quot;ש רמה בים ירה בים ואחז&quot;ל שעלו וירדו כו'. הרמז כנ&quot;ל שהי' להם עלי'. וירדו כמו שהם בהתרוממות שלהם. וע&quot;ז נאמר משפיל גאים כו':

והנה כ' האר&quot;י ז&quot;ל בענין שלא הספיק בצקם להחמיץ עד שנגלה ממה&quot;מ הקב&quot;ה וגאלם. כי היו במצרים נ' סטרי דמסאבותא. ואם היו עוד רגע במצרים היו נטבעין בשער הנ' ע&quot;ש. ונראה דעתה על הים נכנסו לתקן גם שער הנ' דכ' כאשר יענו כו' כן ירבה כו' יפרץ. והיה צריך להיות בינתים גאולה. ואח&quot;כ לחזור גם בשער הנ'. ומול זה נכנסו אח&quot;כ בנ' שערי קדושה. ולכן נשאר להם עוד בעל צפון שרומז על מדריגה עליונה שלהם. ולכן כ' ויושע כו' ביום ההוא שהי' הישועה משער הנ' שהוא שער הנעלם. ולכן כ' אז ישיר משה. שמרע&quot;ה הי' באמת הגואל ולא היה בשיעבוד מצרים. אבל הישועה שהי' בקי&quot;ס משער הנ' על זה ישיר משה ובני ישראל:

בפסוק ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה'. דאיתא במד' סוף פ' בא כי שביעי של פסח הוא במקום יום השבת. כי כל הימים היו עסוקין במלחמה ורדיפת המצריים. ועתה באבוד רשעים רנה ובאו למנוחה בקי&quot;ס. וכן עשה הקב&quot;ה זכר לנפלאותיו לכל השנים. ששת ימים תאכל מצות הוא לשון מצה ומריבה כמ&quot;ש בזוה&quot;ק פ' פנחס. ובשביעי של פסח יום המנוחה עצרת לה'. וגם דכתיב במקהלות ברכו ה' לכן ביום השירה יכולין להתאסף בכנופיא לה'. והנה בהבטחת הקב&quot;ה להאבות הי' רק להוציאנו ממצרים וקי&quot;ס הי' תוספות. וכבר אמרו רז&quot;ל כי תוספתו של הקב&quot;ה מרובה על העיקר. והוא בחי' יום השבת. נשמה יתירה שהוא למעלה מהכנת התחתונים. לכן בקי&quot;ס ה' ילחם לכם ואתם תחרישון כמ&quot;ש בזוה&quot;ק שם והי' הגאולה בשורש העליון כמ&quot;ש והנה מצרים נוסע שרן של מצרים. ומול זה ה' ילחם לכם. כי הי' המלחמה בשמים. וכ&quot;כ שברת ראשי תנינים ראשי היינו רק במוחין ובשרשים שלמעלה. ולכן הי' ישועה לדורות. וכ' ישראל נושע בה' תשועת עולמים. כשהישועה באה בכח ה'. כדכתיב הכא ויושע ה'. ולכן נקבע השירה לדורות. וכ&quot;כ לעושה נפלאות גדולות לבדו משום כי לעולם חסדו. והשירה הזו היה הכנה לכל המתנות טובות שבישראל עד לעתיד. התורה ובנין המקדש. ונאמרה ברוה&quot;ק כמ&quot;ש בזוה&quot;ק. ועלי' נאמר ואשים דברי בפיך. שביצ&quot;מ הי' הכנה לדורות. ונתקיים יסובבנהו כדכתיב הולך לפניהם כו' בעמוד ענן כו'. יבוננהו בשירה זו והיינו ואשים דברי כו'. ובצל ידי כסיתיך העננים. לנטוע שמים הוא קבלת התורה משמים והי' מושרש בשירה זו. וליסוד ארץ הוא כניסת ארץ ישראל ובנין המקדש כמ&quot;ש תביאמו ותטעמו. ואיתא בשירה קדמוך. פי' שישראל הקדימו זה אלי קודם שנאמר להם אנכי ה' אלקיך. ועליהם נאמר מי הקדימני ואשלם. תחת כ&quot;ה וודאי ניתן לכלל ישראל. ואמרנו ואשים דברי בפיך כי גם כוחן של ישראל הי' בהתעוררות פנימי משמים. דכ' בפ' וארא וידעתם כי אני ה' כו' המוציא אתכם דרשו חז&quot;ל עבידנא לכו מילתא דתדעון דאנא הוא דאפיקת יתכון ע&quot;ש במס' ברכות. ויתכן לפרש על השירה דראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים ואמרו זה כו'. ובזוה&quot;ק שם ברע&quot;מ ביאר וידעתם דיש ידיעה בכלל ובפרט. ונתקיים עתה בשירה זו הידיעה בכלל. ובפרטות הי' אח&quot;כ בקבלת התורה ותרי&quot;ג מצות דהם בפרט כמ&quot;ש שם בזוה&quot;ק ע&quot;ש היטב. וע&quot;ז השתוקקו בנ&quot;י באמרם זה אלי ואנוהו אתנאה לפניו במצות כו'. פי' כי רמ&quot;ח מ&quot;ע ושס&quot;ה ל&quot;ת הם תקונים לאיברי וגידי האדם להיותם עי&quot;ז כלים ודירות לשכון בהם אור פני ה'. וכל הפירושים הם א' לשון דירה ולשון נוי. כמ&quot;ש ישראל אשר בך אתפאר. בך דייקא ברמ&quot;ח איברים. וכפי הקדושה שנמצא בלבות בנ&quot;י זוכין לבנות המקדש כמ&quot;ש ושכנתי בתוכם:

ובמדרש ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו. אעפ&quot;י דכתיב ויאמן העם חזרו ולא האמינו. אבותינו במצרים לא השכילו כו' ע&quot;ש. דאין כל אמונה שוה. ואדוני מו&quot;ז ז&quot;ל הראה לנו פרש&quot;י ז&quot;ל על אומרם ז&quot;ל מי שאינו מאמין בתה&quot;מ מן התורה כו' אע&quot;פ שמאמין אם אינו בכח התורה מה לנו ולאמונתו ע&quot;ש. וז&quot;ש לא השכילו. ואח&quot;כ כתיב ויאמינו בדבריו כי' בכח הנהגתו ית' את העולם ובכח התורה כדכ' בה' ובמשה עבדו. ולעולם כן הוא מקודם צריך להיות אמונה גם בחסרון הדעת. אח&quot;כ זוכין גם לאמונה אמיתית מתוך הדעת. ובכח אמונה זו שהי' להם עד סוף כל הדורות הכינו דרך ותקונים לכל הדורות עד לעתיד ה' ימלוך לעולם ודרשו חז&quot;ל אלו אמרו ה' מלך לא שלטה בהם אומה כו'. ואפשר שמ&quot;מ הוא שבחן של בנ&quot;י שקיבלו עליהם לתקן כל הגלות. שהגם שישלטו בהם האומות אעפ&quot;כ בסוף יהי' נתקן הכל בכח מעשיהם הטובים של הצדיקים. וכאשר אבות הקדושים בחרו להם הגלות והכל כדי לברר כבוד שמו ית' בכל מקום. ויש לכל הדורות חלק בשירה זו כאשר רמזו חז&quot;ל אפילו עוברים אמרו שירה ה' ממקור ישראל. כי כל הדורות היו כלולין אז כמו עובר בבטן אמו. והרמז במקהלות ברכו שע&quot;י ההתאחדות יכולין לעורר תמיד כח השירה ההוא. ובמד' כשם שהם טיהרו לבם כו'. משמע שבכח הכנתם יכולין למצוא הטהרה בכל יום לדורות. דאיתא מצות שקבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה. לכן יש תמיד התחדשות בשירה זו. כמ&quot;ש שירה חדשה שבחו כו'. עי&quot;ז שנתקרבו אז בשמחה רבה:


===תרמ&quot;ו===
בנוסח ההגדה ואלו לא הוציא הרי אנו ובנינו כו' ואפילו כולנו חכמים כו'. אח&quot;כ הביא דרשה דבן זומא וחכמים שהוא הוכחה על ב' ענינים הנ&quot;ל להביא הלילות הוא כשאנחנו בגלות אין למנוע עי&quot;ז מלשמוח בסיפור יצ&quot;מ מטעם שמה לנו בהגאולה כיון שהגלנו מארצנו. כי אדרבא לולי זה שהוציאנו ממצרים הי' משועבדים בלי תקוה. וז&quot;ש הרי אנו שבעינינו אנו רואין השיעבוד וע&quot;י גאולת מצרים יש לנו החירות. שיכולין לעבוד ה' הגם שאנו בגלות. וכמו כן לימות המשיח שאז יהי' בחי' כולנו חכמים כו' אעפ&quot;כ אין למנוע מסיפור יצ&quot;מ כי ע&quot;י יציאת מצרים יהי' אז התיקון ביתר שאת כמ&quot;ש המרבה לספר ביצ&quot;מ הרי זה משובח ודו&quot;ק:

כנגד ד' בנים דברה תורה כו'. כי בגאולת מצרים יש כמה ענינים. כמ&quot;ש בד' לשונות של גאולה. דעיקר הגאולה צורך גבוה וזה שאלת החכם מה העדות כו' אשר צוה. כי החכם כל מגמתו לשם שמים כמ&quot;ש בזוה&quot;ק בפ' החכם עיניו בראשו במאן דשריא על רישי' ע&quot;ש בינוקא דבלק דברים מתוקים. והרשע שואל מה העבודה לכם. היינו התועלת שיש לנו בהגאולה. וע&quot;ז משיבין לו בעבור זה עשה ה' לי ולא לך. פי' כי בוודאי כשאין עושין לגרמייהו רק לשם שמים בוודאי התועלת לנו מאוד מאוד. אבל כשיהי' כל מגמתנו בעבורנו. בוודאי אין מרגישין כלום. ושאלת התם הוא על גוף המעשה דיצ&quot;מ שהוא תועלת בכלל העולם שנשתנה הטבע ונתגלה דרך הנסים בעולם. וענין הד' הוא מפלת הרשעים. ולכן בגלות אינם יכולין לברר זה הדרך והוא ענין שאינו יודע לשאול. והם הד' לשונות. והד' כוסות. של קידוש הוא על צורך גבוה וקדושת שמו ית'. והשני בסיפור יצ&quot;מ גוף הענין. והג' ברהמ&quot;ז על הטובה שלנו. והד' שפוך חמתך על מפלת הרשעים:
עוד יתבאר הענין עפ&quot;י הפ' עם חסיד תתחסד. כי ביצ&quot;מ שקבלו בנ&quot;י השלימות צריכין לידע לילך עם כל הד' אופנים. חסיד תתחסד הוא ההנהגה בחסד ה' והוא שאינו יודע לשאול ויודע שאינו יודע ומיחל רק לחסדו. גבר תמים הוא התם. נבר הוא החכם שחוקר לברר כל דבר לאשורו. וסמוך לו הרשע שהוא עם עקש תתפתל:

הד' שאלות שבמה נשתנה נסדרו על הד' בנים. כי המצה הוא העדות ומצות שצוה לנו השי&quot;ת. והמרור הוא שאלת הרשע שאינו רוצה במרירות. והתשובה להקהות שיניו כי אדרבא כל המרור שהוא זכר לשעבוד בעבורו הוא כי מצדו לא הי' הגאולה כלל. וההסיבה הוא שאלת התם מה זאת שהוא שינוי הניכרת בגוף ישיבת האדם. והב' טיבולין הוא רק כדי שיבין הבן לשאול כדאיתא בגמ' והוא לשאינו יודע לשאול:

מתחילה עע&quot;ז היו אבותינו. הענין הוא שלא להקשות מה לנו לשמוח ביצ&quot;מ כי מוטב הי' לנו שלא היינו יורדין למצרים. אך יצ&quot;מ הוא מוכרח כדי להבדילנו מן התועים. והי' זה הכנה וישועה לכל העולם. מה שבתחלה היו בנ&quot;י מעורבין תוך כלל הבריאה ואח&quot;כ נבררו. ובכח זה יכולין להטות כל הבריאה אליו ית'. כדאיתא במד' בפ' ואבדיל אתכם מן העמים בורר ומניח בורר ומניח כו'. וכמ&quot;ש דבר שהי' בכלל ויצא כו' ללמד על הכלל כולו יצא. וז&quot;ש לרשע לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר כי עיקר יצ&quot;מ הי' בעבור שיהי' גאולה לכלל העולם כולו כנ&quot;ל. וגלות מצרים הי' השורש מכל הד' מלכיות. ולכן בגאולה זו שורש כל הגאולות. ושורש כל הגלות בעבור ד' עבירות החמורים שכוללין הכל ע&quot;ז ג&quot;ע וש&quot;ד. ומסתמא כל גלות הוא לתקן חטא המיוחד לזה. וזה תשובות הג' בנים שהם לברר הספיקות ולגבור נגד יצה&quot;ר המסית לאלה הג' דברים ששורשן קנאה תאוה כבוד. וגלותינו עתה על לשה&quot;ר ושנאת חנם שהוא שקול נגד כל הג' כדאיתא במד'. לכן שאלה זו נקרא שאינו יודע לשאול שאין שאלה של טעם כלל רק בלבול הדעת:

בפרשת העומר כי תבואו אל הארץ כו'. ובמד' ואתה את בריתי תשמור זו מצות העומר. פי' שיקשרו בנ&quot;י תבואות הארץ בשורשה למעלה. שלכך ניתן להם הארץ שיהי' נדבק בארץ העליונה. וזה נק' ברית ואחז&quot;ל אמר הקב&quot;ה הביאו לפני עומר בפסח כדי שיתברך לכם תבואה שבשדות. שתי הלחם בעצרת כו'. נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. כי הנה ביצ&quot;מ נתעלו בנ&quot;י למעלה מן הטבע כאשר במדבר ניזונו מלחם מן השמים ממש. וכשנכנסו לא&quot;י הי' הכוונה שיהי' להלחם מן הארץ עלי' לשמים ע&quot;י העלאת הראשית והניף העומר. ויתכן לומר שזה שצוה הקב&quot;ה להניח עומר מן לפני העדות כו' שנשאר עומר אחד ובכח זה העומר היו מניפין בכל שנה עומר ראשית מתבואות הארץ. ונתקשר הכל באחדות אחד. ובמד' גשם נדבות תניף. אם גשם היא צריכה נדבות. ואם טל היא צריכה תניף אלקים. וי&quot;ל כאשר כן הטבע כי הגשם יורד מן השמים והיינו בתשרי שהוא השגחה עליונה על התחתונים וצריכה נדבות וחסד ה'. ולכן צריכין להכניע עצמנו בתשובה ולשפוך לב כמים שזה רמז ניסוך המים הרי אנו כמים הנשפכין. ובניסן שהוא זמן גידול התבואה והצמיחה מן הארץ הוא עבודת התחתונים כדאיתא החודש הזה לכם. שבניסן העבודה בבחי' אתערותא דלתתא. ובימים אלו עולה עבודת בנ&quot;י לריח ניחוח לשמים כמ&quot;ש זכרתי לך חסד נעוריך. וזה תנופת העומר. וזה יש לפרש ג&quot;כ מ&quot;ש במד' בנעלים אתם נועלין לפני בחג ואני נועל בפסח ע&quot;ש. דבתשרי בנ&quot;י נועלין כחם ומכניסין עצמם תוך כל האומות. שזה הוא ענין פרי החג שהזמן הוא לקבל שפע היורדת מלמעלה וצריכין לבטל עצמנו. וזה נעילת החג. ובפסח שהקב&quot;ה מקבל כביכול נחת רוח מבנ&quot;י וזה לא יוכל להיות רק ע&quot;ד אמרם ז&quot;ל במקום גדולתו אתה מוצא ענותנותו שכביכול נועל כחו וממציא עצמו לקבל נחת רוח מאתנו וזה אני נועל בפסח. [ויש לבאר בזה סוף הפסוק נחלתך ונלאה אתה כוננתה. פי' שב' המדריגות. כחן של בנ&quot;י והכנעתם. הכל מאתו הוא ודו&quot;ק]. והנה אחר מנחת העומר ושתי הלחם כ' בתורה ובקוצרכם כו' קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך כו' לעני ולגר תעזוב כו'. ויש לפרש הרמז שצריכין בנ&quot;י לשמור הראשית והאחרית ועל ידי שמניפין בנ&quot;י עומר ושתי הלחם חל ברכה וקדושה על כל התבואות וצריכין לעזוב פאה ולקט לעניים. הרמז שהשפלים שאינם יכולין לדבוק כ&quot;כ בקדושה. עכ&quot;ז יש להם ג&quot;כ חלק בהקדושה. ומצד זה באים הגרים. שבנ&quot;י בעבודתם הרימו כל העולם ונתנו מקום לכל הבא לדבוק בהקב&quot;ה. וי&quot;ל ג&quot;כ כי אנחנו הדורות התחתונים ג&quot;כ בכלל לעני ולגר תעזוב. ואיתא במד' ואותך לא אעשה כלה בנ&quot;י שאין מכלין שדותיהם ע&quot;ש. הרמז כנ&quot;ל שע&quot;י שבנ&quot;י הניחו מקום גם בהיותם למעלה מכל האומות. נתנו יד לכל הבא להתקרב ע&quot;י להקב&quot;ה. לכן זה עומד לנו עתה בגלות:

;בפרשת מועדות. 
שמעתי מפי מו&quot;ז ז&quot;ל שהקדים הכתוב ונקדשתי בתוך בני ישראל קודם אלה מועדי ה' לומר שיכולין למצוא הקדושה במועדות כו'. וכ&quot;כ מקראי קודש. כי בשבת יורד הקדושה מן השמים כמ&quot;ש לדעת כי אני ה' מקדישכם וזה ענין נשמה יתירה הבאה בש&quot;ק. ובמועדים צריכין בנ&quot;י לעורר הקדושה לכן כתיב מקראי קודש אשר תקראו אותם. וי&quot;ל שזה ג&quot;כ בכלל מ&quot;ש את ה' האמרת וה' האמירך כו'. בש&quot;ק כביכול הקב&quot;ה מחשיב אותנו בהנחילו לנו את יום מנוחתו למנוחה כמ&quot;ש רש&quot;י ז&quot;ל בפ' כי אות הוא כו'. ובמועדים שבנ&quot;י עלו לביהמ&quot;ק והניחו כל שמחתם במקום אשר בחר ה'. וכמו שבש&quot;ק יורד נשמה יתירה. כעין זה ביו&quot;ט עלו גופות בנ&quot;י בבית מקדשו. [ויובן יותר עפ&quot;י מ&quot;ש חז&quot;ל. אמרתו פורפירא דילי'. כי הגוף הוא מלבוש לנשמה ואין להאריך בזה יותר]. והנה מצות ונקדשתי הוא למסירת נפש על ג' עבירות ע&quot;ז ג&quot;ע וש&quot;ד. ויתכן כי בג' רגלים אלו מקבלין בנ&quot;י מס&quot;נ הזה. דשס&quot;ה ימים נגד שס&quot;ה ל&quot;ת. וג' רגלים נגד ג' ל&quot;ת החמורים שבהם. ולכן זוכין עתה לקדושה. וי&quot;ל ג&quot;כ שהי' בעליות רגלים מס&quot;נ ממש. כי מי יערב לבו לראות פני ה' בהיותו יודע כמה לו עונות וחטאים. ואעפ&quot;כ איש לא נעדר למס&quot;נ לזכות לטהרה. וצריכין גם אנחנו עתה לבקש הארת הקדושה בימים טובים כדכתיב מתי אבוא כו' אלה אזכרה ואשפכה כו'. וכ' ג&quot;פ הוחילי לאלקים כי עוד אודנו ישועות פניו. כי ג&quot;פ בשנה צריכין ליחל ולצפות לזכות להיראות פני ה' ועי&quot;ז נזכה עוד לקיימו בפועל. וכתיב אעבור בסך אדדם בו'. ויתכן לרמוז כי גם דורות האחרונים היו כלולים אז בכלל עליות אבותינו. וכ' שחורה אני ונאוה דרשו חז&quot;ל נאוה במעשה אבותי. משמע שגם דורות השפלים היו כלולים במעשה האבות כי כל מעשיהם במקדש ה' היו לדורות. וכפי מה שבוחרין בדרכו האבות יכולין למצוא גם עתה איזה הארה ממעשיהם. וכ' וידבר משה כו' מועדי ה' אל בנ&quot;י. דרשו חז&quot;ל תיקן להיות שואלין ודורשין בענינו של פסח בפסח כו'. פי' שראה מרע&quot;ה שביהמ&quot;ק עתיד ליחרב. ותיקן להם שבכח הדיבור והקריאה בפרשיות אלו נזכה לאלה ההארות שהי' לנו אז. וכ' ירְאה ירָאה ודרשו חז&quot;ל שבא לראות ולהיראות. א&quot;כ אם כי נעוורו עינינו לראות. אבל השי&quot;ת עיניו פקוחות להציץ עלינו מן החרכים לרחם עלינו. לכן ביו&quot;מ צריכין לבקש לאבינו שבשמים לשים עלינו עינא פקיחא. ואיתא במדרשות כה' אלקינו בכל קראנו אליו אלו מועדות שנק' מקראי קודש. וכ&quot;כ ובימי אקרא בימים טובים שנתת לנו כדאיתא במד' תהלים. כי המועדות שלנו הם דכ' אשר תקראו אתם. ונק' בימי. לכן באלה הימים הקב&quot;ה קרוב אלינו ביותר:

שמעתי מפי מו&quot;ז ז&quot;ל בפ' מאשפות ירים אביון להושיבי עם נדיבים. כי הקב&quot;ה מקים ומרים הרצונות של בני ישראל המונחין באשפתות ומהפכן להתנדב רצונם אליו ית' כו'. ולבאר יותר כי חז&quot;ל אמרו מעם אביון התאב לכל דבר. כי השפל בדעת תאב לכל דבר. אבל כשהקב&quot;ה מאיר עיני האדם לדעת האמת. מואס ממילא בהבלי עולם. וזה הי' עיקר גאולת מצרים כמאמר שנגלה עליהם ממה&quot;מ הקב&quot;ה. ועי&quot;ז ההתלהבות נגאלו ויצאו לחירות משיעבוד הסמ&quot;א ותאוות הבלי עולם. וכמו כן בעליות רגלים דכ' מה יפו פעמיך כו' בת נדיב. ועי&quot;ז הנדיבות מאסו בהבלי עולם והניחו כל הרצונות אחרים. וזהו בנעלים שננעל כל הנדיבות שלא לה' המה. כמ&quot;ש במ&quot;א בפי' ולא יחמוד איש את ארצך. וכ' מושיבי עקרת הבית דרשו חז&quot;ל אמרה כנס&quot;י עשוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים. ואין סברא שיהי' נדרש רק לגנאי. אך הפי' כנ&quot;ל שהוציאו להנדיבות כל הרצונות שהיו מקודם באשפתות כנ&quot;ל מכל החורים והסדקים וזהו מושיבי עקרת הבית כנ&quot;ל:

בענין קי&quot;ס בשביעי של פסח. שדרשו במדרש שהוא כמו שבת לשאר ימי הפסח. שזה הי' תכלית הגאולה דמקודם יצאו מכלל עבדי פרעה להיות עבדי ה'. ואח&quot;כ נכנסו במדריגת בנים. ועל ב' אלו נאמר עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר וזה נתקיים בשירה שעל הים ואנוהו כו'. וכ' ששת ימים תאכל מצות כו' השביעי עצרת לה' אלקיך הוא כנ&quot;ל שמקודם הי' הגאולה לצאת מסט&quot;א וכמו ימי המעשה. ובשביעי לא הי' להם להלחם עוד עם הסט&quot;א ורק להכין עצמם להיות עם ה'. וזהו לה' אלקיך. ובמדרש אחרי ה' אורי בים ויאר כו' הלילה וישעי בים ויושע כו'. בקרוב ופרעה הקריב בזאת אני בוטח ה' ילחם לכם כו'. הכוונה שאחר כל המלחמות צריכין לבקש רק עיקר המכוון אחת שאלתי כו' שבתי בבית ה'. וכן הי' אצל דוד המע&quot;ה שם. וכמו כן דורש שם אורי בר&quot;ה וישעי ביוה&quot;כ כו'. אח&quot;כ אחת שאלתי שבתי בבית ה' הוא בסוכות. וכמו כן הכא בשביעי של פסח שהי' להם מנוחה בקשו רק לעבוד את ה' ולזכות לבנין ביהמ&quot;ק כמ&quot;ש תביאמו ותטעמו כו'. וזה עצמו כמו השבת אחר ימי העבודה כמ&quot;ש במ&quot;א מזה:

במדרש כמה נתחבט מרע&quot;ה הראני נא ועולי הים אמרו זה אלי ואנוהו כו'. כי בזמן שנעשה נסים ושינוי הטבע לבנ&quot;י נתעלו נפשות בנ&quot;י כמ&quot;ש בפי' נתת כו' נס להתנוסס. ומה הטבע נשתנה בעבור בנ&quot;י מכש&quot;כ שנשתנו המה בנפשותם. ובאמת מעין זה הי' תמיד בבית המקדש כשעלו בני ישראל לראות פני ה' במקום אשר יבחר שהי' המקום מיוחד לנסים כענין עשרה נסים נעשה בביהמ&quot;ק. ובמקום שיש נסים יש התגלות [וזה עצמו שכ' שם הנה מקום אתי. ואפשר שלכך קורין פרשה זו בשבת חוה&quot;מ כנ&quot;ל]. ויש לרמוז בלשון המשנה עומדין צפופין. שנתעלו ממש ויצאו מהתלבשות הגופים ונתרוממו. ועד&quot;ז י&quot;ל פי' משתחוים רווחים כלומר אעפ&quot;כ המשיכו ברכה לעוה&quot;ז כידוע ענין השתחואה הוא המשכה מלמעלה למטה. ונחזור לדברינו שלכך על הים אמרו זה אלי ואנוהו. והנה ואנוהו פרש&quot;י בנין המקדש. ובגמ' איתא אתנאה לפניו במצות. וב' הפירושים אחד כי כשבנ&quot;י זכאין השכינה שורה בהם ממש ע&quot;י תיקון רמ&quot;ח איברים ברמ&quot;ח מ&quot;ע ונקראו הם עצמם משכן ה' כי לא מצינו בכתוב מעשה המשכן קודם החטא. וי&quot;ל כי קודם החטא היו מוכנים להיות כמלאכי השרת והי' שכינה שרוי' ביניהם בלי הכנת מקום מיוחד. והי' מתקיים ואנוהו אתנאה לפניו במצות כנ&quot;ל. ואח&quot;כ הרגישו שע&quot;י החטא יצטרכו לבנין המקדש. ובקשו ע&quot;ז מכון לשבתך כו'. כי השירה כולל כל מה שעובר על בנ&quot;י עד לעתיד כדאיתא בזוה&quot;ק:

בפסוק אז ישיר פרש&quot;י עלה בלבו שישיר. וחז&quot;ל דרשו מכאן לתחה&quot;מ מן התורה. וי&quot;ל דהכל אחד דמ&quot;ש רש&quot;י עלה בלבו שישיר היינו שלא היו יכולין להוציא אל הפועל ככל רצונם כי לא הי' העולם כדאי לקבל יותר מאלה הדברים. וז&quot;ש ויאמרו לאמר שאלה הדברים אמרו מכלל שהי' בלבם עוד יותר. ומזה עצמו דרשו חז&quot;ל מכאן לתחה&quot;מ מן התורה ואז יגמרו השירה כלבבם. והכלל כל מה שאדם מייגע עצמו בעבודת הבורא ית' בעוה&quot;ז אינו לבטלה. אם כי אינו יכול לגמור כלבבו עתה. עוד יהי' עת שיגמור ככל רצונו או בעוה&quot;ז או לעתיד. וזה הרמז מכאן לתחיית המתים כנ&quot;ל:


===תרמ&quot;ז===
וכו'
בהגדה רשע מה אומר לכם ולא לו כו' כפר בעיקר כו'. הענין הוא כי עיקר גאולת מצרים שכתיב ביד חזקה כו'. פי' שהשי&quot;ת עשה שיהיו בנ&quot;י עצמן ראוין לגאולה. כמ&quot;ש בעבור זה שאקיים מצותיו. כמ&quot;ש אהי' שהגם שלא היינו ראוין ראה השי&quot;ת מה שראוים לקיים אח&quot;כ בכל הדורות עד לעתיד. נמצא יש חלק יצ&quot;מ בכל דור ודור ממש. וזה הרשע שאומר מה העבודה כו' לכם. פי' שאנחנו לא היינו במצרים ואין לנו לשמוח בזה. ולכן כפר בעיקר הגאולה. גם זה עצמו שחושב שהי' נס שלא מצד צירוף מעשה בנ&quot;י זה נק' כפירה כי הגאולה הי' בכח בנ&quot;י ג&quot;כ כנ&quot;ל. ולכן הקהה את שיניו. כי לכם ולא לו. א&quot;כ הוא עצמו מוציא מפיו היפוך שאלתו כמ&quot;ש בעבור זה עשה ה' לי ולא לו אלו הי' שם לא הי' נגאל שהגאולה הי' מצדנו ג&quot;כ כנ&quot;ל. לכן כתיב וראה את הדם כו' שרצה שיהי' הגאולה ע&quot;י מעשה בנ&quot;י בעצמם:

עוד למאמר הנ&quot;ל. דאיתא במדרש במדבר ע&quot;פ מוציא אסירים בכושרות במצרים בכות ועל הים שירות ע&quot;ש. והענין הוא כי הקב&quot;ה הוציא אותנו ממצרים בב' הזכותים הללו בזכות הצעקה כמ&quot;ש ויזעקו כו'. ובזכות השירים ותשבחות שהי' גלוי וידוע לפניו שיספרו תהלותיו בכל שנה כמ&quot;ש בעבור זה עשה. ובאמת ב' אלו הם אחת כמ&quot;ש לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר. ואלו החבירים המספרים ביצ&quot;מ ושמחים בתהלות השי&quot;ת בוודאי אם היו שם במצרים היו בוכים וצועקים להשי&quot;ת. והרשע אשר אומר מה העבודה לכם כו'. אם הי' שם לא הי' ג&quot;כ בכלל הצועקים והי' באותן המתים בימי האפילה. ועמ&quot;ש לקמן בפ' מן המצר קראתי:

מרור שאנו אוכלין וכו'. כי המרירות שהי' לאבותינו במצרים היה הכנה וישועה וקיום לנו בכל הגלות. [וז&quot;ש חז&quot;ל שאמר הקב&quot;ה למשה אהיה אשר אהיה בצרות אחרות. פי' שהראה לו הקב&quot;ה שזה הגלות מצרים הוא הכנה לכל הצרות]. ויש לנו לשבח אותו ית' על הגלות מצרים שהי' הכנה לגלותינו. ועל הגאולה שהי' הכנה לכל הגאולות. וזה מצות אכילת מצה ומרור. מצה על הגאולה ומרור על הגלות. והיא שעמדה לאבותינו ולנו קאי על הגלות ועל הגאולה כנ&quot;ל [וזה הרמז כל ימי חייך להביא הלילות שבח הגלות לבד הגאולה]:

איתא במשנה בפסח על התבואה הביאו לפני עומר שיתברך לכם תבואה שבשדות. הענין הוא כי בנ&quot;י כשיצאו ממצרים נעשו כלים לקבל הברכה הבאה משמים בשורש השפע. לכן נאסר חמץ בפסח שבנ&quot;י מקבלין השפע קודם שנשתנה ומתחמץ ומתפשט לכמה ענפים ואז נק' חמץ. ומצה היא השפע כמו שהיא. וכאכילת מנחות לא תאפה חמץ חלקם כו' כן אכילת בני ישראל בפסח בקדושה. ולכן סידר הקב&quot;ה להיות דין התבואה בפסח על ידי שבני ישראל מוכנים בימים אלו לקבל הברכה כראוי. ולכן פסח נק' שבת כדאיתא בשבת קודש דמתברכין מיני' כולהו יומין ומנא לא ירד בי' דאיהו שורש הברכה קודם שמתגשם כמ&quot;ש בזוה&quot;ק יתרו. כמו כן בפסח הברכה יורדת על כל ימי השנה בשורש. וזה השורש אינם יכולין לקבל רק בנ&quot;י. ולכן כתיב זכרתי לך חסד כו' לכתך אחרי כו'. וזה נתקיים בפסח. והשכר ע&quot;ז קודש ישראל לה' שמקבלין הברכה בקודש שהוא ראשית השפע. ולכן והניף את העומר. דכ' השמים שמים לה' והארץ נתן כו' ומקשי בגמ' דכ' לה' הארץ ומשני כאן קודם ברכה כו'. והפי' שבנ&quot;י הם נק' אדם ויכולין לקבל השפע שהשי&quot;ת נותן ודביקין בכח המתנה. וע&quot;י שמעידין שהכל מאתו ית' ושלה' הארץ ומלואה. עי&quot;ז ניתן להם הארץ. וז&quot;ש במדרש שניתן הארץ לאברהם אבינו בזכות העומר ואתה כו' בריתי תשמור. היינו להיות דביקות בשורש. וכמו שדביקות הגוף בשורש ע&quot;י ברית מילה. כמו כן דביקות הארץ ע&quot;י העומר שהוא הראשית. וכמו שהמילה נותנת קדושה לכל הגוף. כן ע&quot;י התנופה של העומר נשאר קדושה לכל המזון של כל השנה. שיהי' שורה בו קדושה. ושלא יתגשמו ע&quot;י האכילה. וזהו הרמז עומר מתיר במדינה שלא יהיו נאסרין ומקושרין בגשמיות לחם הארץ:

בהגדה. ביום ההוא. בעבור זה כו'. פי' יום ההוא לשון נסתר והוא בשעה שמתגלה הארת היום ההוא. כי ע&quot;י מצות אלו מתעורר הארת הימים הללו. וכ&quot;כ תזכור כו' יום צאתך. ולא כתיב צאתך רק יום צאתך. היינו לעורר בכל יום הארת יצ&quot;מ ע&quot;י מצות הזכירה. כענין שנאמר במגילה נזכרים ונעשים. וכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. דכ' פועל פעלת בימיהם בימי קדם וקשה כפל הלשון בימיהם בימי קדם. אכן הפי' הוא כי הקב&quot;ה נוהג כל דור. רק שהנהגתו על פי התלבשות הטבע. אבל בדור צדיקים הקב&quot;ה מנהיג העולם בימי קדם היינו בההנהגה הקודמת ולמעלה מן הטבע. כענין שאמרו כשם שהם תמימים כך שנותיהם. וז&quot;ש שבימיהם פעל פעולות בימי קדם. וכ&quot;כ ויושע ה' ביום ההוא שהוא הארה שלמעלה מן הטבע:

כתיב לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו. ובזוה&quot;ק פ' בלק פי' שהקב&quot;ה עושה נס לאדם ואינו מודיע לשום ברי' רק הוא לבדו יודע הרי נחש בא לנשכו ונפל אבן על הנחש והורגו ע&quot;ש. וי&quot;ל כי הנפלאות שעשה הקב&quot;ה לכללות ישראל הגם כי ראו אותם מ&quot;מ הוא לבדו יודע גודל הנפלאות כי הם לדורות. וז&quot;ש כי לעולם חסדו. כי אלה הנפלאות יש להם פירות תמיד כמ&quot;ש בכל דור ודור חייב אדם לראות כאלו הוא יצא. וכ' ואותנו הוציא. ולכן מצווין לזכור יצ&quot;מ בכל יום. כי הגאולה של מצרים מתחדש בכל יום תמיד. ובכל נפש ונפש מישראל בפרט. והכל הי' נכלל באותן הנפלאות והוא לבדו יודע כי אין להם חקר כי לעולם חסדו:

בענין הד' כוסות שתקנו חכמים נגד ד' לשונות של גאולה. ומצינו ג&quot;כ ד' לשונות ראי' שמיעה זכירה ידיעה. וישמע אלקים כו'. וירא אלקים וידע אלקים ויזכור כו'. כמו שמצינו באדם ד' חושים בראש. חוש השמע והראות והטעם והריח. ואיתא בספרים כי ד' פרשיות בתפילין של ראש לקשר הד' חושים. ובשל יד לקשר חוש המישוש. וכביכול הקב&quot;ה דיבק אליו נפשות בנ&quot;י בכל החושים כי הזכירה הוא הריח והדעת הוא הטעם. ומצות הסיבה הוא רומז לתפילין של יד שהוא בשמאל. כענין שנאמר ויסב אלקים. כמ&quot;ש שמאלו כו' וימינו תחבקני:

בענין המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. כתבו המפרשים כי בכל מקום אסור להרבות בשבחו של מקום כדאיתא בגמ' מי ימלל גבורות ה' מי שיוכל לספר כל תהלתו כו'. אך ביצ&quot;מ משובח ע&quot;ש. ונראה הטעם כי למי שנעשה לו הנס וכן במקום ובזמן של הנס מותרין ומחוייבין להלל ולשבח. ולפי שאמרנו ואלו לא הוציא הקב&quot;ה את אבותינו הרי אנו משועבדין. ממילא נעשה לנו הנס. לכן המרבה לספר משובח. וכן בסוף ההגדה שאומרים ואותנו הוציא כו' לפיכך אנחנו חייבין כו' כמ&quot;ש:

בענין חשבון המכות דצ&quot;ך עד&quot;ש כו' וחמשים על הים כו'. כל החשבונות עולין עד תרי&quot;ג. ומאחר שמצינו תרי&quot;ג מצות שהם עצות לקיים התורה כדאיתא בזוה&quot;ק בכמה דוכתי תרי&quot;ג עיטין. ממילא יש תרי&quot;ג מיני התנגדות. ושע&quot;ז הי' צריכין חילוקי המכות האלה. וכמו שמעשרה מכות מתפשטין כל אלה. כמו כן איתא שבעשרת הדברות נכללו התרי&quot;ג מצות. וכמו שהתחיל באצבע אלקים ואח&quot;כ כ' את היד כו'. כמו כן בעשרת הדברות כתובין באצבע אלקים:

איתא במשנה בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן. ובגמ' הביאו עומר בפסח שיתברך לכם תבואה שבשדות. שתי הלחם כו'. נסכו מים בחג שיתברכו לכם גשמי שנה. כי הנה הג' רגלים הם מתנות שנתן הקב&quot;ה לדורות מכל המדריגות שנתעלו בנ&quot;י זה אחר זה. וכמו שמצינו ביחיד שמקודם זוכה לנפש זכה יתיר יהבין לי' רוח. זכה יתיר יהבין לי' נשמה. כמו כן בכלל ישראל ביצ&quot;מ זכו לנפש דקדושה כי הנפש מקושר אל הגוף. ובזה צריכין גאולה וחירות שיצא הנפש לחירות שלא יתגשם בגוף לכן יש תרי&quot;ג מצות לנפש נגד איברים וגידים של הגוף. ולכן שם נפש מלשון מנוחה כמ&quot;ש וינפש שעיקר זמן חרותנו הוא בנפש להיות לו מנוח ממאסר הגוף. [רמז נפש גי' ת&quot;ל שת&quot;ל שנים הי' גלות מצרים]. ולכן נק' חג הפסח שבת ע&quot;ש המנוחה כנ&quot;ל. ואח&quot;כ בקבלת התורה זכו לרוח ממללא שהוא הדיבור. ואח&quot;כ בכניסתן לארץ זכו אל הנשמה. רמז לדבר נותן נשמה לעם עליה. רוח להולכים בה הוא דור המדבר שהלכו אל הארץ. והוא דור התורה שעיקרו רוח כנ&quot;ל. והגם שבוודאי הי' לדור המדבר ג&quot;כ בחי' הנשמה. אבל יסוד כל אחת ואחת הי' בזמן מיוחד כמ&quot;ש. וכמו כן בכל הג' רגלים זוכין להארת נפש רוח נשמה בזמן חרותנו. זמן מתן תורתנו. זמן שמחתנו. ולג' אלה [*יש] (הם) מקומות מיוחדים גם בגוף. כדאיתא נפש מתפשט בכבד. רוח בלב. נשמה במוח. ולכן בפסח זמן תבואות שבשדה כי הכבד נותן מזון לכל האברים ולכן הפרנסה הוא בחג הזה. והג' רגלים נותנים ג' ברכות בני חיי מזוני. מזוני בפסח כנ&quot;ל. חיי בשבועות עץ החיים שהוא התורה והוא הרוח בלב. בני בסוכות נשמה במוח להוליד תולדות. וכמו כן בעולם יש ג' חילוקים אלו. כח השדה בחי' נפש. ופירות האילן שעיקר גידולו ברוח. וגשמים מן השמים שהוא רמז להנשמה:

בהלל המגביהי לשבת המשפילי לראות כו' מקימי מעפר דל כו' מושיבי עקרת הבית. כי הנה בנ&quot;י נבראו לברר מלכות שמים בעולם. והוליכן הקב&quot;ה בכל המקומות להוציא הניצוצי קדושה שנמצא בכל מקום. וז&quot;ש מקימי מעפר. מאשפות ירים אביון ע&quot;י בנ&quot;י. וז&quot;ש להושיבי עם נדיבים כו'. ולכן מושיבי עקרת הבית ודרשו חז&quot;ל שמוני בניך כחולדה זו כו'. פי' שבנ&quot;י המשיכו השכינה בכל מקומות צרותיהם להוציא מכל מקום הנ&quot;ק שנמצא בשם. והמפרשים פירשו המגביהי פי' שהגביה אותי כו'. וכמו כן נפרש המשפילי שהקב&quot;ה הרים אותנו וגם השפיל אותנו בכל מקומות החשכים כדי להעלות הכל מתהום ארעא עד רום רקיעא. ולכן נתקן ההלל על כל צרה שלא תבוא. וכשנגאלו ממנה קורין ההלל על ידי שמאיר אור חדש במקום שהי' חושך. כי הלל הוא מלשון בהלו נרו:

איתא בזוה&quot;ק כי הימים טובים הם בתי' התפילין ע&quot;ש בפסוק לריח שמניך טובים. והיינו שבהם מתגלה עיקר הדברים שנאמרו בפרשיות התפילין. ויתכן לרמוז כי פרשת קדש והי' כי יביאך הם בראשון ושביעי של פסח שהוא ענין יצ&quot;מ. שמע בחג השבועות. והי' אם שמוע בסוכות ונתתי מטר ארצכם. ושמיני עצרת נגד תש&quot;י שכולל כל הד' פרשיות בבית אחת. [אמת דבזוהר שם פי' תפילין של יד על חוה&quot;מ. מכל מקום י&quot;ל גם על שמ&quot;ע וכן משמע שם בזוהר ג&quot;כ. ולפי דרכינו י&quot;ל כי חוש&quot;מ רומז להרצועות שהם הלכה למשה מסיני. ורמז אחת גבוה מהשנית. כי חוש&quot;מ דסוכות מרובה על של פסח]. ובאמת בזמן המקדש נתקיים וראו כל עמי הארץ כו' שם ה' נקרא עליך שדרשו חז&quot;ל זו תפילין שבראש. וכן אומרין ושמך הגדול עלינו קראת ותתן לנו מועדים לשמחה כו':

והניף את העומר ובמדרש אמור מה יתרון כו' שיעמול תחת השמש. כי הנה בנ&quot;י שנגאלו ממצרים ועשה לנו השי&quot;ת נסים ונפלאות הי' המכוון להיות מעלין כל הבריאה. להעלות הטבע ולברר אמונת השי&quot;ת כי הוא המנהיג את העולם והטבע. ובחג הפסח שהוא זמן חירותנו נעשה החירות גם בזמן ובטבע ויכולין עתה להעלות הבריאה והטבע. ובמד' ויחי הרועה אותי המלאך הגואל הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום ומה גאולה פלאים אף פרנסה. פרשנו הענין שצריכין לידע כי גם הנהגת הטבע הכל הוא נפלאות השי&quot;ת ויעקב אע&quot;ה בירר זאת. וכמו כן עבודת כל בנ&quot;י לברר אמונה זו. כמ&quot;ש מו&quot;ז ז&quot;ל פי' הירושלמי אמונת זו סדר זרעים שמאמין בחי עולם וזורע. פי' שעיקר האמונה לידע שגם הטבע הוא הנהגתו ית' בלבד שנותן בה חיות וקיום תמיד ע&quot;ש פ' שלח. וזה ההיקש צריך עובד ה' לבררו. וכפי מה שמבררין זה ממילא נדבק הטבע בהנפלאות. וממילא כמו פרנסה בכל יום אף גאולה. ולכן צריכין לזכור בכל יום יציאת מצרים לברר ולחדש הארת הנסים בכל יום. ולכן אמר הקב&quot;ה הביאו לי עומר בפסח והוא זמן התבואה להקיש גאולה לפרנסה כמ&quot;ש במדרש הנ&quot;ל. וזה ממחרת השבת כמו שהשבת נותן פרנסה לימי המעשה כמ&quot;ש מיני' מתברכין. כמו כן בכל עת שיש גאולה וימי נסים צריכין לראות שישאר מזה הארה גם לתוך הטבע. וזה הענין נק' ממחרת השבת הארה הנשארת גם בתוך הטבע. [ובזה יש לבאר ענין מפלת המן ביום זה ויתבאר אי&quot;ה במ&quot;א]:

עוד יתבאר אומרם ז&quot;ל בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג על המים. כי אלה הג' מועדות עושים רשימות בזמן כמ&quot;ש זמן חירותנו מתן תורתנו שמחתנו. דכמו שיש חירות וגאולה בנפשות בנ&quot;י נמשך מזה הארה לכלל הבריאה. וכמו שהיו נצוצי קדושה מוטבעים בתוך הקליפות במצרים. ואח&quot;כ ביצ&quot;מ נתברר הטוב מרע ונבדלו בנ&quot;י מהרשעים וכ' קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. והם כמו התבן לגבי מוץ כמ&quot;ש במדרשים המוץ והתבן מריבין זה אומר בשבילי נזרע השדה ע&quot;ש. וביצ&quot;מ נתברר זה. וזה ענין בפסח על התבואה כי התבואה היא ביותר מעורבת עם המוץ ותבן וצריך בירור. ופירות האילן מבוררין יותר רק שיש בהם עוד קליפות וגרעונין. והמים הם בלי פסולת כלל. והם ג' מדריגות בנפשות בנ&quot;י בכלל ובפרט. זמן חירותנו הוא עיקר הבירור בנפש. אח&quot;כ בזמן מתן תורה לא יש מגע נכרי כלל. אעפ&quot;כ עיקר השמחה הוא בחג הסוכות:

עוד לענין עומר ושתי הלחם. ובמד' בזכות העומר ירש אברהם אבינו את הארץ את בריתי תשמור ע&quot;ש פ' אמור. והענין הוא דכ' בראשית ברא ודרשו חז&quot;ל בזכות התורה שנק' ראשית דרכו ובזכות ישראל שנק' ראשית תבואתו. דהנה הארץ הי' תהו ובהו ולא הי' כדאי להבראות רק בכח בנ&quot;י שהם נשתלחו לתקן ולהוציא ראשית מגשמיות וארציות. וזאת נתקיים ביצ&quot;מ כחן של בנ&quot;י שנגאלו ממצרים ונזדככו בכור הברזל לברר הטוב מתערובות הרע ונמשכו אחריו כמ&quot;ש זכרתי לך כו' לכתך אחרי כו' בארץ לא זרועה. פי' בעוה&quot;ז שהוא תהו ובהו אעפ&quot;כ נמשכו בנ&quot;י אחר השי&quot;ת. וכמ&quot;ש אחר זה קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. זה ראשית של חג הפסח ועומר וקיום הארץ. ובשבועות יום הביכורים ומתן תורה שהוא ראשית דרכו. פי' כמו שגשמיות הארץ רחוקה מן הקדושה ורק ע&quot;י נקודת הראשית שבנ&quot;י מעלין להשי&quot;ת מתקיים הארץ. כמו כן התורה שהיא בחי' שמים נעלמה מעיני כל חי ולא הי' העולם כדאי לקבל קדושתה. וע&quot;י התורה שלפנינו שהיא ראשית דרכו פי' שהיא נקודה ושער איך להיות התגלות אור התורה הפנימיות בעוה&quot;ז. וזהו מנחת שתי הלחם והיא קיום השמים. נמצא חג הפסח ושבועות הם ב' הראשית הנ&quot;ל ועליהם כתיב לכו לחמו בלחמי. לחם מן הארץ ולחם מן השמים. כמ&quot;ש בזוה&quot;ק אמור:

;ב&quot;ה בשה&quot;ש
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק כו'. דרשו חז&quot;ל במד' תפוח אין לו צל והכל ברחו ממנו ואני בצלו חמדתי כו'. פי' כי אין ניכר בעוה&quot;ז השגחת הבורא ית' רק אל בנ&quot;י המאמינים בו מתגלה להם. ויתכן לרמוז למצות השבת כי בחול ההנהגה ע&quot;י המלאך. ובש&quot;ק ע&quot;י השי&quot;ת בעצמו ולכן הוא נסתר כדאיתא בזוה&quot;ק יתרו כיון דלא אישתכח בי' מנא מה ברכתא אשתכח אלא כולהו ברכאין בשביעאה תליא כו'. פי' שע&quot;י שמתגלה שורש הברכות בשבת ואינו מתלבש בגשמיי לכן לא אשתכח בי' מנא כתפוח שאין הצל נגלה כנ&quot;ל. ומ&quot;מ בנ&quot;י זוכין לקבל השבת כמ&quot;ש בצלו חמדתי וישבתי הוא השבת שכ' בו אל יצא איש ממקומו. ומברכין פורס סוכת שלום עלינו. ופריו מתוק לחכי דייקא היא הנשמה יתירה שיורדת לבנ&quot;י בשבת. וכ' ביני ובין בני ישראל אות. ודרשו חז&quot;ל שאין נגלה לאוה&quot;ע ענין הנשמה יתירה. ואמת כי השבת הוא מעין עוה&quot;ב וא&quot;י להשיגו בעוה&quot;ז. רק בנ&quot;י שהם בני עלמא דאתי מקבלים הארת השבת. וכמו שאין נגלה טובו ית' בעוה&quot;ז רק לבנ&quot;י. כמו כן אין נגלה ונודע שבחן של בנ&quot;י בעוה&quot;ז רק להקב&quot;ה כמ&quot;ש כשושנה בין החוחים שבגלות בין האומות. בנ&quot;י כשושנה אטומה. כמ&quot;ש גן נעול שא&quot;י לגלות מצפוני לבם מכח אל הפועל בין הבנות. אבל בזמן המקדש בג' רגלים שעלו בנ&quot;י להיראות פני ה' כ' יראה כל זכורך שנתפשטו מלבוש הגשמיי ונתלבשו בלבוש הפנימי שלהם. כי זכורך הוא הפנימיות שלא ניתן רשות להתגלות רק במועד ובמקדש ומ&quot;מ זה ההתגלות שהי' במועדות הי' הכנה על כל השנה ואפילו בזמן הזה שאין אנו יכולין לעלות נשאר הארה בזמנים הללו שהיו מיוחדים להיראות פני ה'. וע&quot;י התפלות שתקנו ע&quot;ז יכולין לעורר קצת הארה גם עתה. וכ' שמחתי באומרים כו' ודרשו חז&quot;ל שאמרו לדוד מתי ימות ויבנה ביהמ&quot;ק ושמח ע&quot;ש. ועיקר המזמור נראה שניתקן על ימי הגלות כדכ' עומדות היו רגלינו כו' ששם עלו שבטים כו'. ויתכן לפרש שזה הוכחה שכמו שדוד המע&quot;ה שמח בהכנות המקדש בעוד שלא נבנה. כמו כן ומכש&quot;כ שיש לנו להתדבק בהארה שנשאר מאשר הי' כבר עומדות רגלינו כו'. והענין כמ&quot;ש כמה פעמים כי הקדושה נותנת ברכה לפני' ולאחרי'. וכמו שנבנה ביהמ&quot;ק באמצע העולם למשוך הקדושה לכל הצדדין. כמו כן בזמן. שהימים שהי' ביהמ&quot;ק קיים הי' קיום כל הזמנים שמקודם ושאחריו. לכן גם אנחנו יכולין למצוא איזה הארה מעליות רגלים. וכדאיתא בספרי קודש שבמקום שהקדושה נמצאת מנחת רשימה לעולם. וכן איתא שאין השכינה זזה מכותל מערבי. והרמז שהגם שאינו עתה מבורר בהתגלות ויש תערובות בעולם. עכ&quot;ז נמצא איזה הארה גנוזה. ואיתא כשם שבא לראות כך בא להיראות. וכמו שראיות הקב&quot;ה הוא לעולם כמו כן ראיות בנ&quot;י. אך כפי הכנות הדורות כך הוא נמצא. ורמזו חז&quot;ל הראיון מדברים שאין להם שיעור. שגם בהיותינו עולים לבהמ&quot;ק לא היו כל מדריגות בנ&quot;י באופן אחד רק כל אחד כשם שבא לראות כו'. ומעין זה יש גם עתה ראי' ממרחק כדכ' עומד אחר כתלנו. חלונות. חרכים. ואיתא בגמ' ר&quot;ה כד הוי מטי להאי קרא הוי בכי עבד שרבו מצפה לראותו יתרחק ממנו. ובוודאי במועדות הוא דמטי להאי קרא. כי תבואו לראות. והוי בכי. שעתה ע&quot;י הבכי' ותפלה יכולין למצוא איזה הארה. כמ&quot;ש במ&quot;א ע&quot;פ נהפך לאבל מחולנו. וכ&quot;כ האכלתם לחם דמעה הרמז על אכילת מצה פ&quot;א בשנה והוא ביום שחל ט&quot;ב. ותשקמו בדמעות שליש. השלש רגלים שותין עתה ע&quot;י דמעות. וז&quot;ש יתרחק ממנו שבא עתה בבחי' ריחוק. וכ&quot;כ שלום לרחוק ולקרוב שיש בא להשלימות ע&quot;י קירוב ויש ע&quot;י ריחוק וכן הוא בסדר הדורות כמ&quot;ש:

;ב&quot;ה לחג הפסח
בענין קי&quot;ס אחר יצ&quot;מ. וביצ&quot;מ עשר מכות ובקי&quot;ס בפעם אחת. יראה שהוא כענין שנמצא בעבודת הבורא ית' בכלל ובפרט. כמ&quot;ש בזוה&quot;ק ברע&quot;מ פ' וארא. וכמו כן זה לעומת זה יש התנגדות הרשעים בשניהם. וביצ&quot;מ נשתנו כל הטבעיים בפרטות בכל מכה ומכה וכמו כן כמה מיני עבודה בשדה בחומר ובלבנים שעינו אותנו. ואח&quot;כ בים שרדפו אחריהם היה בכללות כמ&quot;ש ושלישים על כולו ע&quot;מ לכלות ע&quot;ש במכילתא. וכ&quot;כ והנה מצרים נוסע כאיש אחד בלב אחד כמ&quot;ש ויאסר את רכבו היינו שנתכללו כל כחות הסט&quot;א שלהם. ולכן הי' הישועה ג&quot;כ בכלל. כי הים כולל כל מה שיש ביבשה כדאיתא בגמ'. והבריאה מתחלתו חילקו הבורא ית' לב' חלקים ימים ויבשה. וכל השינוים בצורות שונות המתחלפים ביבשה ובים הכל ציור אחד. ולכן הישועה על הים הי' בכלל. ולכן מקודם כתיב אצבע ובים כתיב היד שהיא כללות הפרטים כנ&quot;ל:

אז ישיר משה. דאיתא במד' תזריע בפ' אחור וקדם כו' אף קילוסו עולה באחרונה ע&quot;ש. כמו כן ביצ&quot;מ נשתנו כל הברואים בעשרה מכות. ובקי&quot;ס דכ' ואכבדה בפרעה כו' שהם בהמה המה להם. ואחר כל זה נתרוממו נפשות בנ&quot;י. וזה הי' התכלית. אז ישיר משה. וכמו שהי' בשעת מעשה בראשית השבת שמיוחד לבנ&quot;י ומזמור שיר ליום השבת אדה&quot;ר אמרו. שהוא התכלית של הבריאה. כל פעל ה' למענהו. להעיד עליו. כמו כן אחר כל הנסים ביצ&quot;מ וקי&quot;ס הי' התכלית זו השירה. לכן כתיב ישיר שנגמר עיקר המכוון מכח אל הפועל. ומשירה זו נעשה פרשה בתורה וכ' ויאמרו לאמר שנטעו שירה זו בפיהן של ישראל לדורות. דאיתא בספרים פי' הבוחר בשירי זמרה. כי העיקר כשנתמלא האדם בשירה וזמרה עד שנשאר מזה קבוע בלבו תמיד בזה בוחר ה'. וכן הי' בשירה זו. לכן בחר השי&quot;ת בזו השירה וקבעה פרשה בתורה:

כתיב מן המצר קראתי כו' ענני במרחב. ופרשנו על הצעקה במצרים ועל השירה. דאיתא במד' בנ&quot;י מתגאין בירושתם ונצעק אל ה'. וכמו שכחן של בנ&quot;י בפה להיות נושע מן המיצר וע&quot;י הצעקה נגאלו ממצרים. כמו כן הבינו שע&quot;י הצעקה יכולין לעלות ולהתקרב אליו ית'. וזו השירה הוא ענני במרחב כדכ' הרחב פיך ואמלאהו. וכל מה שביקשו ישראל בשירה זו נתקיים בכל הדורות עד לעתיד. ובוודאי זה פלא גדול לומר זה אלי ואנוהו. הגם דכ' ישראל אשר בך אתפאר. אבל [*לא] שיאמר האדם ואנוהו. אך מרוב התשוקה שהי' לבנ&quot;י להיות אופן שיקיימו ואנוהו הגם שא&quot;א. והקב&quot;ה מילא משאלותם ואמר אשר בך אתפאר. ויש לנו ללמוד ממה שנתן השי&quot;ת בחירה לאדם ויכול לעשות עבירה ולהמרות מצות הבורא אשר זה הוא פלא גדול מכש&quot;כ בחירת הצדיק בצדקתו שבוחר ומשתוקק לעשות נחת רוח אליו ית'. הקב&quot;ה ממציא לו מקום שלא בדרך האפשרות. וגם לפי פשוטו ואבנה לו מקדש. וכי זה מושג אל השכל שישכון הקב&quot;ה בבנין בו&quot;ד. רק לפי הרצון והתשוקה של בנ&quot;י זכו לזה. והרי אמרו מיד אלקי אבי וארוממנהו. להודיע כי לא עלה על דעתם ח&quot;ו להתדמות אליו ית'. וכמ&quot;ש והחיות רצוא ושוב. ואמרו ואנוהו ואמרו וארוממנהו כי שניהם אמת. ומי שיודע ומתברר לו כי אין זה סותר את זה והשי&quot;ת נעלם וגבוה מכל גבוה. ומתגלה וממלא כל עלמין. כפי בירור הידיעה אצל בני אדם כך הוא נמצא ומתגלה להם. וז&quot;ש הרחב פיך ואמלאהו על הבקשה להתקרב אליו ית'. והכל בכח הפה. ב' הבחי' מן המצר ובמרחב והם בחי' תפלה לעני תפלה למשה. וזה הקול קול יעקב. וכ' חרב פיפיות ב' פיות. בכות ושירות כמ&quot;ש לעיל:

בענין הפרש שבין שבת למועדות שכ' בזוה&quot;ק אמור ירותח דקודש קא ירית ולאו זמינא ע&quot;ש. הענין הוא דהמועדות הם בבחי' עבודה ובמקדש. ולכן ג&quot;פ בשנה יראה כו' האדון ה' דרשו חז&quot;ל מי שאין לו אלא אדון אחד ע&quot;ש. ובשבת א&quot;צ לעלות כי שבת לה' בכל מושבותיכם. דאיתא אפילו מחיצה של ברזל אין מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. והגם דכתיב עונותיכם היו מבדילין. לבין אלקיכם כתיב. אבל בבחי' בנים א&quot;א להיות שינוי. כי א&quot;א להיות רק אב אחד כמ&quot;ש ואם אב אני כו'. אבל בבחי' עבדים בגלות א&quot;י להיראות פני האדון. רק כשאנחנו עבדי ה' ולא עבדי פרעה כמ&quot;ש אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי כו' מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. ובשבת מתגלה שם הוי' ושם אין שייכות רק לבנ&quot;י. ובמקום זה כתיב בנים אתם לה'. והשבת הוא בחי' התורה. וכמ&quot;ש אין עבירה מכבה תורה ואין לה כבי' עולמית לכן בשבת ניתנה תורה:

עוד יתבאר ההפרש בין שבת למועדות דשבת הוא מתנה כדאיתא מתנה טובה יש לי כו' לך והודיעם. אבל המועדות זוכין בנ&quot;י בעצמותם כמ&quot;ש מקדש ישראל והזמנים וכדכ' מקראי קודש תקראו ולכן השמחה ברגלים. דמאן דאכיל דלאו דילי' בהית לאסתכולי. לכן שבת הוא בשת. אבל במועדות כתיב יראה כל זכורך שהיו באין להיראות פני ה' בשמחה. ואיתא לעתיד יהי' מצות ראי' גם בשבתות כדכ' מדי שבת בשבתו כו'. שיהי' יום שכולו שבת. אבל עתה מקבלים בנ&quot;י השבת בבחי' מתנה בלבד:

במצות קריאת ההלל דאיתא במד' בכל קראנו אליו המה היו&quot;ט שנק' מקראי קודש שיכולין בימים הללו לקרוא הקדושה ולהתדבק בו ית'. כדאיתא בזוה&quot;ק בקשו פני אלו זמנייא וחגייא. ובזמן המקדש הי' מתקיים בפועל ממש לראות פני ה'. ועתה מתקיים בפה ע&quot;י ההלל שהוא התגלות הקדושה. וצריכין להאמין כי באלה הימים מתגלה כל הארת הנסים שעשה עמנו השי&quot;ת בזמן חירותנו. ומתן תורתנו. ובזה יכולין להוושע כמ&quot;ש והי' אמונת עתיך חוסן ישועות ע&quot;י האמונה באלה המועדים שנתן לנו השי&quot;ת. מכלל שאמרו חז&quot;ל המבזה המועדות כעובד ע&quot;ז דכ' אלהי מסכה לא תעשה חג המצות תשמור. א&quot;כ המאמין במועדות מתדבק בהקב&quot;ה בלי מסך מבדיל:

ואמרו חז&quot;ל שנסמך שבת למועדות לומר המקיים מועדות כאלו קיים השבתות והמחלל כו'. ונראה כי ע&quot;י המועדות מקבלין הארת השבת. דאיתא בשבת אמר הקב&quot;ה מתנה טובה יש לי בבית גנזי כו' לך והודיעם. אם כן שבת הוא סוד ה' ליראיו. והמועדות שנקראו מועדי ה' הם הזמנים שבנ&quot;י מתדבקין לדעת סוד מתנה הנ&quot;ל. ולכן נק' מקראי קודש כי קודש הוא דבר הנבדל והוא שבת קודש. ובמועדות מתפשט דעת הארת השבת. לכן קיום המועדות הוא קיום השבתות כנ&quot;ל. וכיון שהקדושה מתגלה במועדות יש בו הלל יותר מבשבת שהוא בצנעא ובגניזה. והמועדות הם עדות על בנ&quot;י שיש להם דביקות למעלה. שהרי עיקר המועדות נק' מועדי ה' והם זמנים שמתגלה הקדושה למעלה בעולמות עליונים יותר מבכל השנה. ובאותן הזמנים עצמן נעשה התגלות קדושה וישועה לבנ&quot;י זמן חירותנו מתן תורתנו שמחתנו. וזה עדות כי נמשכין בנ&quot;י אחר ההנהגה שבשמים. וזה פי' אמונת עתיך כו' שהעתים שמשתנים למעלה צריכין לעשות רושם בנפשות בנ&quot;י למטה. להיות נמשך אחר עתים הללו. והקדושה שמתחדש במועדות לא הי' מתגלה למטה לולי הכנה שנעשה בבנ&quot;י שהם כלים לקבל הארות הללו. לכן כתיב אשר תקראו. ישראל דקדשינהו לזמנים:

בפסוק אז ישיר ובמד' נכון כסאך אע&quot;פ שמעולם אתה לא נתישבה כסאך עד שאמרו בניך שירה. דהנה בנ&quot;י נבראו ע&quot;ז להעיד על הבורא ית'. כדכ' עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. אכן לא היו יכולים להוציא העדות מכח אל הפועל עד שסייע להם השי&quot;ת בנפלאותיו ושינוי הטבע אז ישיר. וזה לשון ישיר כמו שדייק רש&quot;י ז&quot;ל עלה בלבם. פי' בכל ימי הגלות היו משתוקקים להוציא אלה הדברים ולא היו יכולין עד עתה. כדאיתא בזוה&quot;ק שהדיבור הי' בגלות. פי' הנהגתו ית' את העולם הי' בהסתר. וז&quot;ש ויאמינו פרשנו כבר שהאמינו למפרע על ימי הגלות וחושך. וכדכ' מי כמוכה באלים מי כמוכה נאדר כו'. פי' חז&quot;ל באלים באלמים ששומע גדופי הרשעים ושותק. והוא ב' התנהגות שיש בעולם. בחי' הסתר תוך הטבע והגלות וזה באלים. ויש עתים שמתגלה הנהגה שלו בפועל ממש והוא נאדר בקודש נורא תהלות עושה פלא. ובנ&quot;י העידו עכשיו כי הכל אחד והוא ית' מנהיג כל העולם לפעמים בהסתר בטבע ולפעמים בהתגלות. והי' נצרך להיות השתנות הטבע לפעמים. להיות דבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל. וזהו עדות על כל הכלל שהכל מאתו ית'. ובודאי הי' יכול השי&quot;ת להוציאנו ממצרים בדרך הטבע ג&quot;כ. אך שהוצרך לנו לסייע לנו לעבודתינו אותו ית' להיות התגלות עולם הנסים ושינוי הטבע. ושירה זו הוא הפתח שנפתח לכל עבודת בנ&quot;י לכל הדורות כדאיתא במדרש פיה פתחה בחכמה. וז&quot;ש אז ישיר כו' ויאמרו לאמר. כי אז התחיל הפתח לכל בעלי השיר להיות יוצאים בשיר. ואיתא במד' כי שביעי של פסח הוא כמו ש&quot;ק ע&quot;ש סוף פ' בא. דכ' ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת. כמו שיש ששת ימי המעשה וביום השבת הוא התכלית של כל ימי המעשה וסהדותא אקרי שבנ&quot;י מעידין עליו ית' שזה הוא תכלית הבריאה. וכזה ניתקן באלה הז' ימים. ששת ימים תאכל מצות הוא רפואה והכנה על ימי המעשה של כל השנה. ויום הז' עצרת כנופיא. הוא יום השירה שהוא סהדותא ותכלית כל יצ&quot;מ. וכ' במקהלות ברכו אלקים שא&quot;י לומר זו השירה עד שנעשה אחדות אחד. ואמת ג&quot;כ שכפי העדות והשירה כך מתאחדין להיות אחד. וב' המדריגות אין להם שיעור שע&quot;י האחדות מתגברין בשירה ואח&quot;כ באין לאחדות יותר אמיתית ולשירה עליונה ביותר. וכן הוא לעולם. יש שירה למעלה משירה. וזה ויאמרו לאמר אשירה כו' כי גאה גאה א&quot;כ אין לדבר סוף:
ואיתא כנסי' שהיא לשם שמים סופה להתקיים וכמו כן מחלוקת שהיא לשם שמים. וב' אלו הם בימי הגלות וימי הגאולה. ימי המעשה. ויום השבת. ובנ&quot;י הוצרכו להלחם עם כל הסט&quot;א. ואיתא והנה מצרים נוסע אחריהם כאיש אחד. ואז כשזה קם זה נופל. ע&quot;כ הי' אז בישראל ד' כתות. אלו אמרו המבלי אין קברים. ואלו צעקו לה'. אבל בנ&quot;י נשארו בהאחדות. ובסט&quot;א נאמר שארי בחבורא וסיים בפרודא. ובנ&quot;י באים בסוף אל האחדות. מטעם שכל כוונתם לשם שמים. וכל זאת הוצרך להתברר כי הרשעים אפילו שמתחברין וגם השורש שלהם מסייע להם כמו שדרשו שרן של מצרים נוסע. אעפ&quot;כ בסוף יתפרדו כל פועלי און. אבל בנ&quot;י אפילו הם מפוזרין בגלות ובהסתרות פנים נגאלין לבסוף. ותהלוכות בנ&quot;י בגלות הוא ג&quot;כ הנהגה מיוחדת לא במקרה. וכ' המגביהי לשבת המשפילי לראות. הוא רמז לב' הנהגות שהשי&quot;ת מנהיג הטבע ומשגיח על כל שפל והוא ענין ימי המעשה ע&quot;י התלבשות בטבע. ומגביה לשבת הוא בחי' יום השבת הנהגה שלמעלה מן הטבע. וכמ&quot;ש לעיל בענין מי כמוכה באלים באלמים הוא הנהגת הטבע בימי המעשה. נאדר בקודש הוא ביום השבת כמ&quot;ש בזוה&quot;ק אמור. וכמו כן הנהגת בנ&quot;י לפעמים בגלות ובהסתר. ולפעמים בהתגלות הקדושה. וכתיב אני חבצלת השרון הוא בזמן הגאולה וביום השבת שנק' סהדותא כדכתיב עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. ואז בנ&quot;י נשמרין בפריסת סוכת שלום ונק' שושנת העמקים כדפרש&quot;י ז&quot;ל שעומדת במקום משומר. ובנ&quot;י מצפים לימים הללו. אבל התשובה מהקב&quot;ה כשושנה בין החוחים כו' שיותר חשיבות לפניו ית' כשבנ&quot;י הם תוך החוחים ואעפ&quot;כ הם עומדים באמונתם והוא בימי הגלות. וימי המעשה. ובמד' יונתי בחגוי הסלע כו' שרצה הקב&quot;ה לשמוע קולם לכן גירה בהם המצריים. והוא פלא היתכן שיהיו מצטערין כדי לשמוע קולן. אבל הענין כי בוודאי כחן של בנ&quot;י בפה כמ&quot;ש הקול קול יעקב והוא בכח התורה. אבל בעוד שלא זכו לתורה הי' נצרך להיות התעוררות קול יעקב ע&quot;י הגלות ויסורים. וזהו מוציא אסירים בכושרות שיש שנפתח הלב לצאת מתוך הסתרות הגשמיות לפעמים ע&quot;י יסורים ובכיה. ולפעמים ע&quot;י שמחה ושירה בתורה ומצות. ואז עדיין לא היו מתוקנים כראוי ולכן כ' יונתי בחגוי הסלע. שהתקשרות דביקות בנ&quot;י בהקב&quot;ה הי' עוד בהסתר ולא היו יכולין לפתוח פנימיות הלב רק ע&quot;י צעקה. ולבסוף כתיב אז ישיר הוא הפתיחה ע&quot;י שירה וזמרה. והוא הנהגה המיוחדת בשבת טוב להודות לה'. ובמד' נכון כסאך כו' ע&quot;ש. והענין הוא דאיתא בעשרה מאמרות נברא העולם להפרע מן הרשעים ולתת שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם שנברא בעשרה מאמרות. א&quot;כ תיקון העולם תליא בצדיקים. וכ&quot;ז נתברר ביצ&quot;מ להפרע מן הרשעים. וע&quot;י העשר מכות ועשרה נסים נתקן העולם. ונתברר על ידי בנ&quot;י שהקב&quot;ה מנהיג העולם וכל הטבע. ומקודם יצ&quot;מ לא הי' יכול להתגלות הקדושה בעולם וזה המשל כביכול עומד. וביצ&quot;מ נתקן העולם להיות יכול לקבל הנהגה עליונה שלמעלה מן הטבע. וזה עצמו ענין יום השבת שנקרא ע&quot;ש זה כמ&quot;ש בנוסח לאל אשר שבת. נתעלה וישב על כסא (קדשו) [*כבודו]. שבשבת מתגלה הקדושה בעולם. וביצ&quot;מ נעשו בנ&quot;י כלים לקבל הארת השבת. לכן כתיב וזכרת כי עבד היית כו' על כן צוך כו' לעשות כו' יום השבת. וז&quot;ש ואתה קדוש שהוא מרומם מכל השגה ואעפ&quot;כ יושב תהלות ישראל. שע&quot;י בנ&quot;י עם זו יצרתי מתגלה קדושתו ית' גם בעוה&quot;ז. וכל השירה אמרו בנ&quot;י על התגלות קדושתו ית' בעולם כמ&quot;ש את השירה הזאת לה'. ואיתא במכילתא לה' אמרוה. כי לא היו שמחין בגאולתן כל כך כמו ששמחו ע&quot;ז הגיאות שעשה הקדוש ב&quot;ה בעבורם. וכן כ' על ישראל גאותו ועוזו בשחקים. פי' למעלה בשמים הכל יריאים ומלאים פחד מעוז גבורת שמו ית'. אבל בעוה&quot;ז הסתיר הקב&quot;ה להיות הטבע שולט בעולם רק ע&quot;י בנ&quot;י מגלה הקב&quot;ה הנהגה שלו ונגלה כבוד ה' בעולם. וזה נק' יושב שכביכול הוא עצמו מנהיג העולם. ומקודם נאמר עמד וימודד ארץ להיות הכל במדה וקצבה. אבל כשמתגלה הנהגה שלו הוא בלי סוף וקץ ותכלית ומדה. והוא בחי' השבת כמש&quot;ל. וזה מתגלה רק בעבור בנ&quot;י יושב תהלות ישראל כנ&quot;ל:

במד' איתא מה אדם יחידי עשיתי לו יבשה עדה שלימה שעתידה לומר לפני זה אלי עאכו&quot;כ. והמפרשים מקשים הלא כל בני ישראל היו כלולים באדה&quot;ר. ואין זה קושיא של כלום. כי בוודאי מאחר שכל העולם נברא בשביל בנ&quot;י. ואז עדיין לא הי' מבורר קדושת בנ&quot;י. והתערובות של הרשעים מכסה הקדושה. ואעפ&quot;כ ע&quot;י שראה הקב&quot;ה שעתידין בני ישראל לצאת ממנו נעשה יבשה. על אחת כו&quot;כ להיות נקרע הים עבור בנ&quot;י ביחוד שהם המבוררים בלי פסולת שעתידין לומר זה אלי כו':

===תרנ&quot;א===
ליל שמורים הוא לשון רבים. כי מצפין כביכול גם בשמים להיות בא ליל גאולה. ומכש&quot;כ למטה שצריכין כל ימי השנה לשמור הלילה הזאת שהוא זמן גאולה. וכפי השמירה ששומרין ומצפין כל ימי השנה כך נפתח הארת הגאולה בליל שמורים. וי&quot;ל עוד ליל שמורים הי' עד שבאה הגאולה דיצ&quot;מ ומאז ועד עתה הוא הלילה בתוספת ה'. שמורים לכל הדורות:

בסיפור הגדה מתחלה עובדי ע&quot;ז היו אבותינו כו'. נראה כי זאת היה טעם גלות מצרים ע&quot;י שבחטא הקודם נעשה תערובות טו&quot;ר והוצרכו נפשות בנ&quot;י להיות בכור הברזל ונתקיים בהם הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי ויצאו להיות נק' צבאות ה' ונתבררו. והפסולת נשאר במצרים. ובזה מתקיים הפ' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו. ע&quot;י תערובות רע שיש באדם לכן שלטו בהם המצריים וקבלו הרע כדפי' האר&quot;י ז&quot;ל לרע לו לאותו האדם שעובד בהם. והנה כמו כן הי' מתערב נשמות קדושות במצרים שהיו צריכין להעלותן משם. כי כך הוא המדה כי [*ע&quot;י] התדבקות פסולת בסטרא דקדושה מתפשט הארות קדושות במקומות אחרים. וכ&quot;ז נתברר בגלות מצרים. ולפי&quot;ז א&quot;ש ואותנו הוציא משם ממש. כי הכניס הקב&quot;ה דורות הראשונים בעבודה קשה כדי להוציא משם כל הנשמות. וזה טעם מצה ומרור. על ב' התקונים שנעשה בהסרת הסיגים. וביציאת הנ&quot;ק שהיה נבלע בהם. ואותנו הוציא משם כתיב מלא בו' לרמוז על אות ברית קודש שהי' צריך תיקון ע&quot;י יציאת מצרים. לכן אומרים שהוצאתנו מארץ מצרים כו' ועל בריתך שחתמת בבשרנו. וכ&quot;כ פקוד יפקוד כו' והעליתם את עצמותי. לרמוז כי הגאולה הי' בתיקון הברית כמ&quot;ש ויקח משה כו' עצמות יוסף. כי אות ברית קודש ניתן שיתגלה אור וקדושה באדם. וזהו עיקר החירות. וכל זמן שהסט&quot;א מושלת אין האור מתגלה כראוי. הגם שכל אדם מישראל נימול אבל האור צריך להיות מאיר ובא. ובזמן גאולה מתגלה האור. וכמו כן בעליות רגלים דכתיב יראה כל זכורך שהם זכר ליציאת מצרים. וכל הגאולה תליא בזה כמ&quot;ש ה' אלהיך מתהלך כו' להצילך הוא בימי הגלות. ולתת אויביך לפניך בבוא הגאולה. ולא יראה בך ערות דבר. וז&quot;ש אנכי ארד כו' אעלך כו'. ויוסף ישית ידו שזה אור המתגלה אחר הגאולה כנ&quot;ל:

חכם אומר מה העדות כו' אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. כי הנה כתיב זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. כי כשיצאנו ממצרים עדיין לא היו לנו שום השגה בידיעת דרכי התורה והמצות עד שנתן לנו הקב&quot;ה התורה ושאר המעלות טובות. וביציאת מצרים היה העיקר היציאה לחירות להיות נכנסין בכלל עבדי ה'. וכמו כן בכל שנה הוא זמן חירותינו עתה שנעשה כל איש ישראל בן חורין ונפדה מכל מאסר והתקשרות שנקשר בהבלי עולם. ואח&quot;כ בחג השבועות מתעורר זמן מתן תורה כנ&quot;ל. ולכן החכם שמוכן תמיד לכנוס בשערי חכמה ודעת. ובלילה הזו הוא שער החירות ולא יותר. ולכן שואל מה שמחה זו עושה אחר שכבר זכינו אח&quot;כ למעלות רבות מזאת. והתירוץ הוא אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ששמחת החירות עתה הוא עולה על כל המדריגות שהוא בחי' לכתך אחרי כו' בארץ לא זרועה. ואין לבקש השגות רק להיות נמשך אחר מלכותו ית'. וכן הנוסח כמה מעלות טובות למקום אלו הוציאנו כו' דיינו. שמתוך מעלת היציאה לחירות זכינו אח&quot;כ לכל המעלות. וז&quot;ש על אחת כו' טובה כפולה ומכופלת. פי' שיצ&quot;מ היא מעלה אחת כפילה כו' שמזה באנו לכל המעלות האחרות. ומכש&quot;כ עתה בגלות בוודאי אנו מצפין רק לגאולה וע&quot;ז מבקשין משכני אחריך נרוצה כמו שנמשכנו אחריו ית' בארץ לא זרועה הגם שלא ידענו מדרך התורה ומצות. ומכש&quot;כ עתה שכבר הביאני המלך חדריו. בוודאי נגילה ונשמחה בך להיות נמשך אחריו בארץ לא זרועה דכ' כימי צאתך כו' אראנו נפלאות. א&quot;כ יהיה אחר גאולה העתידה ג&quot;כ המשכה בארץ לא זרועה כי יתחדש דרך חדש כדכ' תורה חדשה מאתי תצא:

בשיר השירים ישקני מנשיקות פיהו. פיו הול&quot;ל. וי&quot;ל כמ&quot;ש במד' איכה פיהו מריתי פיו ופי סירסורו ע&quot;ש. והנה הרמז על תורה שבכתב ושבע&quot;פ. ופי סירסורו הוא משה רבינו ע&quot;ה. ואח&quot;כ מצאתי בזוה&quot;ק פקודי בהיכל ששי. הרצון. כתב דמשה ידבר כי' הוא נשיקין הנ&quot;ל ושמחתי ע&quot;ד אמת:

איתא בגמ' בפסח על התבואה אמר הקב&quot;ה הביאו לפני עומר כדי שיתברך לכם תבואה כו' שתי הלחם בעצרת כו'. וכן הוא בפסוק חג האביב. קציר. אסיף. דצריכין להבין למה הוצרך הברכה הלא העילם נברא שתתן הארץ יבולה. אך ע&quot;י חטא הראשון שנגזר ארורה האדמה כו' בעצבון תאכלנה כו' וקוץ ודרדר תצמיח. הוא שנתערב פסולת ע&quot;י אכילת עה&quot;ד טו&quot;ר. אכן ביצ&quot;מ נבררו בנ&quot;י ובכחם לברר בכל מקום להוציא הפסולת מתוך האוכל. והוא הלחם עוני שזכו בנ&quot;י להוציא הלחם מקללה לברכה ע&quot;י העינוי במצרים. ובזה נתקיים בעצבון תאכלנה. וחז&quot;ל אמרו לחם עוני שעונין עליו דברים. הרמז שבסיפור יצ&quot;מ מתקנים עתה כל מה שהיו צריכין אז לתקן ע&quot;י עבודה קשה. ויש רמז כתיב התם בעצבון תאכלנה כל ימי חייך וכ' הכא למען תזכור כו' יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. שע&quot;י זכירת יצ&quot;מ יכולין לברר התערובות ולזכות להארת עץ החיים. כי אחר שנתקללה האדמה א&quot;א לשרות הברכה רק ע&quot;י בנ&quot;י שהם כלי מחזיק ברכה ויכולין להביא הברכה באביב קציר אסיף [והמועדות הם מבררין בחי' עץ הדעת לברר הטוב מהתערובות לכן נק' ימים טובים. ושבת הוא בחי' עץ החיים. וכן הוא בזוה&quot;ק בהיכלות דפקודי כי שבת ור&quot;ח נפתח שער החיים ע&quot;ש ד' רמ&quot;ח]:

בפסוק ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך. כי הנה כל היציאה מארץ מצרים הי' להיות נעשין צבאות ה' כמ&quot;ש הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. וכ' בהוציאך כו' תעבדון כו'. נמצא כשיצאו ממצרים התחלו להיות אגודה וכנסי' לשמו ית' וכ&quot;כ וחמשים עלו מזוינים. ועד קי&quot;ס הי' היציאה מתחת שיעבוד מצרים וכן הוא לעולם שזה רמז המצות להלחם עם הסט&quot;א כדאיתא בזוה&quot;ק. וביום השביעי עצרת לכנוס לעבדות השי&quot;ת עד חג השבועות להיות מוכנים לקבל התורה. ורוב המעלות נתקנו בין פסח לעצרת. ומסתמא סדר הט&quot;ו מעלות הוא עבודת האדם בכל שנה ושנה. וכאן כ' עצרת לה' אלקיך. ובשמיני עצרת כתיב לכם. כי זה הסדר מתחדש בכל שנה בפסח יוצאין לחירות. ואח&quot;כ מתקרבין להיות עבדי ה' לזכות לקבלת התורה עד בסוכות שנכנס הארת התורה בפנימיות האדם. כענין שאמרו משעמל בה נקראת תורתו והוא זמן שמחתנו:

במד' ויאמינו בה' אעפ&quot;י שכבר האמינו דכ' ויאמן העם חזרו ולא האמינו כו' ע&quot;ש. דהנה הרמב&quot;ן כתב דהנסים אשר הקב&quot;ה עושה לפעמים הוא עדות על קיום העולם שהוא מהקב&quot;ה. כי הלא העולם נברא להיות בדרך הטבע רק לפעמים יצא מן הכלל ונשתנה הטבע ע&quot;י נס כדי ללמד על הכלל כולו. ובאמת אין הכל זוכין לנס עד שיהי' ראוי ללמוד מהנס האמונה. וז&quot;ש במצרים חזרו ולא האמינו כדכ' לא השכילו נפלאותיך שלא נתפעלו ע&quot;י הנס להיות האמונה קבועה על אחר הסתלקות הנס. אבל בקי&quot;ס באיבוד הרשעים נתקנו בנ&quot;י בשלימותן וזכו לזו המדריגה שנק' מאמינים בני מאמינים. ונעשו עדים להעיד על הקב&quot;ה שכל הנהגת הטבע הכל בנס נסתר מאתו ית'. וכפי העדות שמעידין בנ&quot;י עליו כך מתגלה הנהגתו ית' הפנימיות כמ&quot;ש במ&quot;א פי' קדוש יושב תהלות ישראל. וז&quot;ש בצאת ישראל ממצרים כו' הים ראה וינס כו' מלפני אדון כו' אלוה יעקב. פי' שע&quot;י בנ&quot;י נתגלה אלקותו ית' בעולם ולכן נשתנה הטבע וינס הים. וזה כוונת המכילתא במשל מי שיש לו ב' חצרות זו מלפנים מזו ומכר הפנימית ושומר החיצונית לא רצה להניח ללוקח לכנוס כו' ע&quot;ש בפ' בשלח. והוא כנ&quot;ל שבאמת הנהגה פנימיות מאתו ית' הוא תוך תוכו של הטבע. רק שהטבע מסתרת. וכשבנ&quot;י זכו שיתגלה אלקותו ית' בעולם הים ראה וינס. וכל כחן של בנ&quot;י שזוכין שיתגלה אלקותו ית' בעולם כמ&quot;ש חז&quot;ל בפסוק אתם עדי ואני אל ע&quot;ש:


===תרנ&quot;ב===
הא לחמא עניא. דאיתא לחם עוני שעונין עליו דברים כי מצה היא מיכלא דאסוותא וזוכין ע&quot;י המצה לקול תורה. רמז לדבר עונ&quot;י גי' קו&quot;ל. אכן כתיב עני חסר והוא קל בלא וא&quot;ו והוא כמו דאיתא בזוה&quot;ק מצה כד אתחברת עם ו' הוא מצוה ע&quot;ש. א&quot;כ המצה הוא הא והוא קול תפלה. דכ' הקל קול יעקב. קל ראשון חסר הוא קול תפלה. שני מלא הוא קול תורה. כדאיתא בזוה&quot;ק פ' ויגש והקל נשמע כתיב חסר הוא קול צלותא ע&quot;ש. והוא נק' מצה כדפי' בזוה&quot;ק מלשון מצותא ומלחמה דאיתא שעת צלותא שעת קרבא. וזה הא לחמא עניא וזוכין על ידי זה אח&quot;כ לקול תורה. מצ&quot;ה גי' קל ה':

ליל שמורים כו' לדורותם. שמליל פסח נשאר שמירה על כל ימי השנה. כמו שהי' אז שמורים לדורות. כמו כן בכל שנה נשאר שמירה מלילה זו לכל ימי השנה. וזה רמז האפיקומן להשאיר חלק מהמצה על כל השנה. וכן כתיב למען תזכור ע&quot;י לחם עוני זה כל ימי חייך:

פותחין הדלת בשפוך חמתך. לרמוז כי לעתיד יהי' הגאולה בהתגלות. דשם כתיב לא תצאו כו' מפתח כו' עד בוקר היא גאולה העתידה. שאז יהי' לנו רשות לראות מפלת הרשעים בפרהסיא:

בפסח על התבואה הביאו לפני עומר כו'. כי המועדות ניתנו ליתן ברכה על כל ימי השנה ולהיות בנ&quot;י מקבלים כל הצריך להם בכח התורה ודביקות בשורש. כדאיתא במד' מטות ג' מתנות יש. זכה בחכמה בגבורה בעושר זכה בכל. אימתי כשהן מתנות שמים ובאות בכח התורה ע&quot;ש. וכה&quot;א אל יתהלל כו' בזאת יתהלל כו' השכל וידוע אותי. והג' רגלים רמז לג' מתנות אלו. חכמה הוא בקבלת התורה בשבועות. וגבורה בפסח יד חזקה ואיזהו גבור הכובש את יצרו ומלחמה זו היתה עבודת בנ&quot;י בפרך. עושר השמח בחלקו בחג הסוכות זמן שמחתנו. ובנ&quot;י מקבלין אלה הדברים בכח מועדות אלו שנק' מועדי ה'. ולכן יש הלל בג' רגלים כדכ' בזאת יתהלל כו' השכל וידוע אותי כו' באלה חפצתי הוא אלה מועדי ה'. וזה עיקר השמחה שיכולין לקבל מתנות שבעוה&quot;ז בכח דביקות בשורש. וע&quot;ז נאמר להנחיל אוהבי יש. כדאיתא במשנה מה בין תלמידי אברהם אבינו כו' אוכלין בעוה&quot;ז ונוחלין לעוה&quot;ב. היינו להיות דביקות כל ברכת עוה&quot;ז בשורש. וזה בכח הג' דברים שהן מתלמידי אאע&quot;ה. והם רמוזין בג' רגלים. פסח נפש שפלה לחם עוני. רוח נמוכה הוא התורה שיורדת למקום נמוך. עין טובה הוא בסוכות שבנ&quot;י מקריבין ע' פרים על כל האומות ליתן להם את שלהם בעין טובה. וע&quot;י ג' אלו זוכין למה שנאמר להנחיל אוהבי יש. כי הנה הקב&quot;ה ברא יש מאין והצדיקים יש להם לברר זאת ולהחזיר היש לאין. וזה רמז העומר לבטל היש לאין. וזה הרמז במדרש שהקב&quot;ה נתן לכל א' עמר מן ובנ&quot;י מעלין עמר א'. והוא שהמן הי' מאכל רוחני שמלאכי השרת אוכלין אותו והקב&quot;ה צמצם אותו שיתלבש בגשמיות והוא יש מאין. ובנ&quot;י מעלין העמ&quot;ר. גי' י&quot;ש. אל האין. וז&quot;ש במד' כי בזכות העומר ירשו את הארץ ואתה כו' בריתי תשמור ע&quot;ש. שכמו שיש ברית בנפש ולהסיר הערלה כן יש בארץ. כמ&quot;ש במד' עקב הקיש פרי בטנך לפרי אדמתך ע&quot;ש ותבין:

איתא בגמ' המקיים המועדות מעלין עליו כאלו קיים השבתות כמ&quot;ש ברש&quot;י פ' אמור. דאיתא בשבת תחלה למקראי קודש. שהמועדות נק' מקראי קודש שהם הרגלים והתקרות שעל ידיהם יכול הקדושה להתגלות בעולם. והוא בכח בנ&quot;י כמ&quot;ש חז&quot;ל ישראל דקדשינהו לזמנים. אבל תחלת הקדושה מקבלין בני ישראל בכח השבת קודש הוא לכם. ועי&quot;ז יכולין להמשיך הקדושה במועדים. וכן סדר הברכה מקדש השבת וישראל והזמנים. וכתבתי במ&quot;א רמז המשנה ג' כתרים הם כתר כהונה תורה ומלכות. והם ג' רגלים. וכתר שם טוב עולה על גביהם והוא בחי' השבת שהוא שלום שמו של הקב&quot;ה כדאיתא בזוה&quot;ק מאי שבת שמא דקוב&quot;ה. ואיתא בזוהר שה&quot;ש לריח שמניך טובים הם הימים טובים. ויתכן לומר כי שמן תורק שמך הוא השבת. כי הרגלים בזכות אבות. אבל השבת הוא שמו של הקב&quot;ה והוא מתנה טובה בסייעתא דשמיא למעלה ממה שיכולין להשיג בכח עצמנו. וע&quot;ז נאמר טוב שם משמן טוב. אבל המכוון הוא שבכח השבת יתמשך קדושה לכל הזמנים. לכן כתיב גם בשבת שבתון מקרא קודש. הגם כי שבת הוא בעצמו קודש כמ&quot;ש בזוהר אמור. רק שהוא נותן קדושה לכל הזמנים לכן המקיים מועדות מעלין עליו כו':

בענין קי&quot;ס אחר יצ&quot;מ. דכ' ויוציאם בכסף וזהב. כי אחר יצ&quot;מ זכו בנ&quot;י לאהבת ה' כדכ' זכרתי לך כו' אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר. ואחר קי&quot;ס זכו ליראת ה' כמ&quot;ש וייראו העם את ה' ואיתא במד' תורי זהב זו ביזת הים. נקודות הכסף ביזת מצרים. כי ביציאת מצרים נתברר כל הפסולת מאהבות ורצונות שנתפשטו בתערובות טו&quot;ר. כמ&quot;ש מו&quot;ז ז&quot;ל פי' מאשפות ירים אביון. וכמו כן הוצרך להתברר יראות רעות מתערובות טו&quot;ר וזה נעשה בקי&quot;ס. והישועה בקי&quot;ס היתה לדורות כדכ' יראת ה' טהורה עומדת לעד. לכן נרמז בתורי זהב שהוא מסודר ומתישב בקביעות יותר. ואהבה נק' נקודות הכסף כי התלהבות האהבה אינה בקביעות כמו היראה. וב' אלו אהבה ויראה כוללים כל המדות. לכן מסיים הפ' ואין בשבטיו כושל. כי באמת כל שבט יש לו דרך אחר וכל הדרכים נתבררו ביצ&quot;מ. אך שורש כולם הם כסף וזהב. כידוע ששה שבטים על הר גריזים וששה על הר עיבל. ולכן איתא כי קי&quot;ס הי' עפ&quot;י דין. ומ&quot;ש שהי' קטרוג הללו עע&quot;ז כו' ויש לתמוה שהרי אמרו ז&quot;ל מה תצעק כדאי הם והאמונה שהאמינו בי כו'. אך הפי' ע&quot;י שהי' בקי&quot;ס הכנה וישועה לכל הדורות כי יצ&quot;מ הי' הצלה לפי הדור ההוא. אבל קי&quot;ס הי' להיות הכנה על כל הדורות. לכן הי' הקטרוג שכל הדורות עתידין ג&quot;כ לחטוא. ואדרבא ע&quot;י שאותו הדור היו מתחזקים באמונתם הכין הקב&quot;ה להיות אז הישועה לכל הדורות. ובזה מובן מ&quot;ש והנה מצרים נוסע כו' וייראו מאוד. והלא ידעו כי ירדפו אחריהם כאשר אמר הקב&quot;ה ואכבדה בפרעה. אכן לפי אשר הרגישו בנפשותם כי אין להם עוד שיעבוד במצרים ובמה יכולין לרדוף אחריהם. אכן מרע&quot;ה ניחם אותם במה שהודיע להם כי כל הרדיפה הוא להיות ישועה זו הכנה לדורות. וכן הרמז מצרים נוסע אחריהם. אחריהם דייקא. בדורות הבאים אחריהם:

ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך. דאיתא בזוה&quot;ק בפ' ה' איש מלחמה ה' שמו ר&quot;א פתח על כן יאמר בספר מלחמת ה' את והב בסופה כו'. הענין הוא דשמו של הקב&quot;ה שלום ומ&quot;מ בשמו הוא נלחם. וכן הוא כל מלחמות ה' אהבה בסופה. וכן אחר כל המלחמות ביצ&quot;מ היה בסוף השירה. וכן הוא בכל מחלוקת שהוא לשם שמים סופה להתקיים. והשלימות שבא בסוף הוא עדות שהמלחמה הי' לשם שמים שהוא מלחמת ה'. לכן אהבה בסופה. ובנ&quot;י בכח התורה זכו לאותו השלימות. לכן נק' השולמית. וכל מלחמתן של בנ&quot;י הוא השלום. וכ&quot;כ אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. פי' אף כשאני לוחם עמהם אני שלום. וזוכין לזה בכח התורה כדכ' ה' עוז לעמו יתן כו' יברך את עמו בשלום. כי בתורה כ' וכל נתיבותי' שלום. מהו כל נתיבותי'. פי' אפילו המלחמות שנעשין עפ&quot;י התורה הם שלום. וכן הוא בששת ימים תאכל מצות שהם הקטטות ומלחמות שעם מצרים. ובשביעי עצרת שהוא כנופיא ושלימות שנעשה בסוף ע&quot;י אלו המלחמות. והוא השירה שבשביעי של פסח. לכן איתא במד' כי שביעי של פסח כמו שבת. ושבת הוא שלום שמו של הקב&quot;ה:

בפסוק ימינך ה' כו' כתב רש&quot;י ז&quot;ל כשישראל זוכין אף השמאל נעשה ימין כו'. דאיתא וכי יש ימין ושמאל לפני הקב&quot;ה אלא אלו מיימינין לזכות ואלו משמאילין לחובה ע&quot;ש. וכשבנ&quot;י זוכין. המשמאילין לחובה הוא על שונאי ישראל. ואז הכל נעשה ימין. שכן צריך להיות. כי השמאל הי' רק להכניע הרשעים כמ&quot;ש שמאלו תחת לראשי שהוא שמירה לבנ&quot;י. אך בגלות נסתר זה וכ' השיב אחור ימינו. אבל כשיש גאולה מתברר שהכל הי' הכנה בעבור בנ&quot;י. וכ&quot;כ וירא ישראל את היד הגדולה כו'. שכל מעשה מצרים הי' נראה כמו שמאל. ובגאולה נתברר שהי' רק חסד וגדולה. ולכן שרו שירה ושבחו גם על הגלות כמ&quot;ש אמר אויב ארדוף כו'. שראו שהכל הי' רק לטובה. ולכן וייראו העם את ה' יראת הרוממות. כי הירא אלקים הוא יראת העונש. וייראו את ה' הוא כענין הנ&quot;ל השמאל נעשה ימין:


===תרנ&quot;ג===
עבדים היינו כו'. ואלו לא הוציא הקב&quot;ה את אבותינו כו'. דכ' לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו. פי' אלה הנפלאות שהקב&quot;ה עושה לבדו. כמ&quot;ש אני ולא מלאך. הם לדורות ולעולם. כי הנעשה ע&quot;י שליח הוא בזמן ומדה וקצבה. אבל מעשה הבורא ית&quot;ש הם למעלה מהזמן והטבע. ז&quot;ש אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך. כמו שהוא ית&quot;ש חי וקיים לעולם כן יצ&quot;מ לעולם הוא. וכמ&quot;ש ויוציאך בפניו בכחו הגדול. [ובאמת בנ&quot;י מצד הטבע אין להם המלכות והם משועבדים כמ&quot;ש עבדים היינו. אבל מצד הנהגה עליונה וביטול הטבע נעשין בני חורין וניתן להם המלכות. ולכן ניסן ר&quot;ה למלכי ישראל כמ&quot;ש בגמ' מקיש מלכות שלמה ליצ&quot;מ. וזה עיקר הפי' לא ע&quot;י מלאך. שהגאולה לא הי' עפ&quot;י דרך הטבע שהוא בחי' מלאך ושרף בזמן וקצבה רק במדריגה עליונה. ולכן לק&quot;מ מה דכתיב וישלח מלאך ויוציאנו. כי בוודאי הקב&quot;ה עושה רצונו ע&quot;י מלאך. אבל הכוונה שלא נעשה ע&quot;י מלאך מיוחד לדבר זה כמו כל הנהגת הטבע. אח&quot;כ מצאתי כדברים האלה גם באבן יחייא בשיר השירים. והדברים נכונים למבין]:

בשאלת החכם. דרמז אפיקומן הוא לרמוז כי יצ&quot;מ הי' הכנה גם לגאולה העתידה. כמ&quot;ש כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ולכן הפסח נאכל על השובע לומר כי הגם שיצ&quot;מ הי' גאולה ראשונה אבל גאולה האחרונה תלוי' בה כמ&quot;ש גאלתי אתכם אחרית כראשית. והחכם שואל כיון שעתה זמן גאולה וחזרנו לגלות מה הענין בזכירת יציאת מצרים. והתשובה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כי ליל שמורים הוא לגאולה העתידה:

הלל הי' כורך פסח מצה ומרור. להודיע כי מרירות הגלות אינו דבר נפרד ושהי' שינוי רצון בשעת הגאולה. אך כל הסדר שנהג הקב&quot;ה עמנו הכל דרך אחד. כמ&quot;ש ממית ומחי' ומצמיח ישועה. מרו&quot;ר הוא מו&quot;ת. כי בגלות חשובים כמתים. אבל הוא לצורך חיות חדש ולהיות ישועה לדורות. ולכן צריכין לאכול מרור שאנחנו עתה בגלות ויכולין באכילת מרור למתק המרירות בלילה זו. ולכן בלע מרור לא יצא כי טעם מרור נרגיש עתה ביותר מהמצה אבל המרור מתמתקת עתה. ולכן בעל הגדה סומך אחר מרור זה כו' בכל דור ודור חייב אדם לראות א&quot;ע כאלו יצא ממצרים. שזה כוונת המרור עתה. וכמו שיש לסמוך גאולה לתפלה. לכן עתה בזמן גאולה צריכין להתפלל על צרותינו כמ&quot;ש כן יגיענו למועדים ורגלים כו' שמחים בבנין עירך כו':

כתיב למען תזכור כו'. וכ' ושמרת כו' החקה כו' מימים ימימה. כי כל התורה תלוי' ביצ&quot;מ וכלולה בזכור ושמור מ&quot;ע ומל&quot;ת. ויום הפסח מאיר על כל השנה בבחי' זכירה ושמירה. וליל שמורים נותן שמירה על הלילות לכן כתיב שמורים לשון רבים. ויום הפסח נותן זכירה על כל הימים כמ&quot;ש זכור את היום כו' אשר יצאתם ממצרים. ומצות מצה רומז על השמירה. וכוסות הוא בחי' הזכירה זכרהו על היין. ובאמת עיקר יצ&quot;מ הי' ב' ענינים. מה שהי' בגלות נסתר הקדושה ע&quot;י התגברות הסט&quot;א וביצ&quot;מ אתברת סט&quot;א ונתגלה הקדושה. ובחי' מצה הוא קטטה בסט&quot;א כמ&quot;ש בזוה&quot;ק ופסח הוא התגלות הפנימיות. ובאמת שניהם כלולין זה בזה נגוף למצרים ורפוא לישראל ממית ומחיה. לכן על מצות ומרורים יאכלוהו. ופסח הוא פה סח כי בשחיטת ואכילת הפסח נגלה אור גדול לכל איש ישראל. לכן רומזין עתה בכוסות שהיין הוא רמז לפתיחת הפנימיות כמ&quot;ש במ&quot;א. ונראה שתקנו הכוסות אחר שנחסר לנו הפסח. וזה הרמז אפילו עני שבישראל היינו דורות השפלים לא יפחתו לו מד' כוסות. שיש התגלות הפנימיות ע&quot;י ד' כוסות של פסח. ואלה המצות בליל פסח הם הכנה על כל ימי השנה כמ&quot;ש ושמרת כו' החקה הזאת כו' מימים ימימה. שצריכין להכניס החוקה בדעת האדם על כל הימים. וכ' והי' כו' לאות על ידך ולזכרון בין עיניך כו'. ואיתא בספרים כי ע&quot;י מצות תפילין ביד וראש יכולין לחקוק יצ&quot;מ באות ולזכרון. שזה העיקר רק שא&quot;י לבוא לזה רק בכח מצות התפילין. ונראה דבפסח יכולין לקיים זה מעצמו בכח היום ומצות הפסח. ולכן אמרו חז&quot;ל ושמרת כו' החוקה י&quot;א במצות פסח מדבר וי&quot;א במצות תפילין. ושניהם הם ענין אחד. לכן כתיב בי' זכירה ושמירה תפילין של יד שמירה בלב. ותש&quot;ר לזכרון תורת ה' בפיך כי זכירה בפה:

במצות העומר. ראשית קצירכם. ולחם וקלי כו' לא תאכלו עד עצם היום הזה. דכ' בראשית ברא בשביל ישראל שנק' ראשית כמ&quot;ש קודש ישראל לה' ראשית תבואתו. כי הכל תלוי בראשית. וראשית בשמים הוא התורה שנק' ראשית דרכו אבל בארץ כ' והארץ היתה תהו כו' ונתערב בה פסולת. אכן ע&quot;י בני ישראל נתברר הראשית בארץ וע&quot;י הפרשת הראשית מתברר השיריים מפסולת כמ&quot;ש במ&quot;א בשם הזוהר ראשית בכורי אדמתך תביא עי&quot;ז לא תבשל גדי בחלב אמו. וכ' ממחרת השבת יניפנו כי לא כל זמן יוכל להעלות הראשית אל האחדות רק ממחרת יצ&quot;מ שזה עצמו ענין החירות שיכולין לברר ולהעלות הנקודה הראשית. ולכן מעלה ומוריד [*מוליך] ומביא לעצור טללים ורוחות רעות הוא בירור הטוב מרע כמ&quot;ש. ולכן הי' מפלת המן בכח תנופת העומר כי הוא בחי' תיקון עה&quot;ד טו&quot;ר. וכל כחו של המן ע&quot;י התערובות כמ&quot;ש חז&quot;ל המן מן התורה מנין המן העץ. ולכן אסור לאכול תבואות הארץ בכל שנה ע&quot;י הפסולת עד עצם היום הזה שנעשה הבירור:

ובמורא גדול זה גילוי שכינה. זה עיקר היראה כשנתגלה כבוד מלכותו ית&quot;ש. ומעין זה הי' בכל עליות רגלים דכתיב יראה כל זכורך. כשבאו לעזרה נתמלאו יראת הרוממות. וע&quot;ז מבקשין ושם נעבדך ביראה. דכל היראה של עכשיו בגלות אינו בשלימות. כמ&quot;ש ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה. ולכאורה אין מובן לומר על יראה מצות אנשים מלומדה. דזה שייך על מצות מעשיות שנעשין ברגילות אבל יראה בלב לא שייך רגילות. רק באמת כל היראה שבא מתוך הבחינה ושכל. הגם שהוא יראה באמת. אבל אינו יראה העיקרית רק כשיש גילוי שכינה וחל באמת יראה על מי שזוכה לקבל פני השכינה. ויראה כזו הי' לבנ&quot;י בקי&quot;ס דכ' וייראו העם את ה'. והוא היראה שיש לצבא מרום ולמלאכי השרת. אבל בגלות שהוא רק ע&quot;י הלימוד והשכל נק' מצות אנשים מלומדה. ובאמת יש לנו לבקש לזכות לראות פני אלקים כדי להיות לנו יראה שלימה. כמ&quot;ש ושם נעבדך ביראה. כי אין אנו כדאי' לקבל פני השכינה לבקש על זאת. רק רשאי לנו לבקש בעבור ליראה אותו באמת:

בענין קי&quot;ס אחר יצ&quot;מ. דכ' מוציא אסירים בכושרות ואמרו חז&quot;ל בכות ושירות. דיש גאולה ע&quot;י בכי' ובקשה. ויש על ידי שירה וזמרה. ובגלות ובימי המעשה הוא ע&quot;י בכות. ובזמן גאולה ובשבת הוא ע&quot;י שירה כמ&quot;ש טוב להודות. ולכן איתא במדרש כי שביעי של פסח כמו שבת. והקב&quot;ה הכין ביצ&quot;מ ב' הדרכים להיות הכנה לדורות להוציא הנצוצי קדושה שמתפזרים בין האומות. כשזוכין יכולין להוציא ע&quot;י שירה וזמרה. וכשאין זוכין הוא ע&quot;י בכי'. ולעולם כחן של ישראל הוא בפה. [הקול קול יעקב הוא ב' קולות הנ&quot;ל]:

במדרש בשלח מה תצעק כו' אני אני הוא כו' כשאדם מכוון לבו בתפלה שומע לו בעוה&quot;ז ובעוה&quot;ב כו'. ע&quot;ש כל המאמר טרם יקראו כו' ואני אשמע כו'. והלא עיקר מצות תפלה בפה ודיבור. אכן באמת הם שלשה עולמות למחשבה דיבור ומעשה. ולכן צריכין עתה לדיבור ומעשה לבוא עי&quot;ז לתיקון המחשבה כראוי. אבל לעתיד כשיהי' התיקון השלם יהי' אחדות אחד בכל העולמות. כמ&quot;ש אני אני הוא שיהי' ה' אחד ושמו אחד. ולכן (טרם יקראו) [*עוד הם מדברים] ואני אשמע. ובקי&quot;ס הי' לפי שעה מעין העתיד לבוא ולכן נאמר מה תצעק. והנה כ' אלקי אבי וארוממנהו ויל&quot;ד דהול&quot;ל וארוממהו. אבל באמת מי יכול לומר על הקב&quot;ה רם ונשא וארוממהו. אבל הפי' כי הקב&quot;ה לחיבת בנ&quot;י צמצם ועשה כמה עולמות ומדריגות וצמצומים כדי (שיוכל) [*שנוכל] להשיג אלקותו ית&quot;ש. אבל כפי תיקון והתרוממות נפשות בנ&quot;י ממילא מקבלין אלקותו ית' במדריגה יותר עליונה כי גבוה מעל גבוה שומר כו'. וז&quot;ש אלקי אבי וארוממנהו ודו&quot;ק:

בפסוק אז ישיר כו' לאמר כו'. דאיתא גדולה הי' ביזת הים מביזת מצרים. כי הנה עיקר יצ&quot;מ הי' להוציא הנ&quot;ק שהיו נבלעים בקליפות. וכמ&quot;ש ולמען תספר באזני בנך כו' אותותי אשר שמתי בם. והכל מתלבש באותיות. כי בכ&quot;ב אותיות נכלל הכל. וצריכין היו בנ&quot;י להוציא האותיות שהיו צריכין בירור. ויש בחי' תורה שבכתב ויש בע&quot;פ. ושניהם הוצרך מקודם יצ&quot;מ וקי&quot;ס. ויצ&quot;מ הוא בחי' אותיות שבכתב לכן מ&quot;ע לזכור בפה יצ&quot;מ בכל יום. וקי&quot;ס היה הכנה להוציא אותיות מתורה שבע&quot;פ שכן השירה אמרו בנ&quot;י מלבם. ובשירה זו נתקיים מ&quot;ש ולמען תספר באזני בנך ובן בנך. כי הגידו בנ&quot;י בכח השירה הזאת לדורות כמ&quot;ש ויאמרו לאמר. [ולכן ביזת מצרים מפורש בתורה וינצלו את מצרים. וביזת הים אין מפורש כי הוא בחי' תורה שבע&quot;פ]:

במדרש יונתי בחגוי הסלע כו' מתאוה לשמוע קולם כו'. עוד במדרש אעפ&quot;י שכ' ויאמן העם חזרו ולא האמינו כו'. הענין הוא כי בנ&quot;י באו אל אמונת ה' ע&quot;י גלות מצרים כמ&quot;ש ויאמן העם. וכל הגלות ויסורים הם כדי לזכור ולהאמין בהשי&quot;ת. אבל הקב&quot;ה רוצה שיזכרו בנ&quot;י ויאמינו בו לעולם ולא יצטרכו לבוא ליסורים וגלות. והנסים שעשה לנו הקב&quot;ה ביצ&quot;מ וקי&quot;ס הי' ללמד על כל הטבע שהוא רק נפלאות הבורא. וכמ&quot;ש במ&quot;א פי' המדרש אע&quot;פ שמעולם אתה נתישבה כסאך מאז. כי ע&quot;י הנסים האמינו בנ&quot;י שכל הטבע הוא נפלאות הבורא ית&quot;ש והי' בירור ללמד על הכלל כולו ונתברר למפרע כי מעולם אתה. ואיתא מוציא אסירים ופודה ענוים. פי' מי שהוא במיצר וצועק להקב&quot;ה מתירו מבית אסורים. אבל הענוים אשר יודעים לעולם כי המה מתנהגין רק בהשגחת הבורא ית' אז פודה אותם שלא יצטרכו כלל להיות במיצר. וע&quot;ז משבחין שהוצאתנו ממצרים ופדיתנו מבית עבדים. וזה הפדיון הי' בקי&quot;ס כמ&quot;ש ויושע כו' מיד מצרים. שלא יצטרכו כלל להיות במיצר ושעבוד הטבע רק יזכרו בו ית' מתוך הרווחה. וכמש&quot;ל בפי' בכושרות:

במדרש שה&quot;ש שניך כעדר הקצובות. מילין קצובין ביזת מצרים וביזת הים. שעלו מן הרחצה שאחר השירה נמחלו להם כל העונות ע&quot;ש. הענין הוא דתכלית הגלות הי' לברר הנ&quot;ק שהי' נבלע בהם. וזה שהבטיח הקב&quot;ה לא&quot;א ואח&quot;כ יצאו ברכוש גדול. אבל זו הביזה הי' צריכה בירור מן הפסולת. וע&quot;י קי&quot;ס נתברר הביזה מכל פסולת. זה שעלו מן הרחצה. ולכן מקודם כתיב דבר נא שהיו בני ישראל יראים ליקח הביזה שהי' מעורב בפסולת. וכשנתרחצו בים נתאוו ביותר אל הביזה. כדכ' ויסע משה ודרשו חז&quot;ל הסיען בע&quot;כ מן הים כדפרש&quot;י שם:


===תרנ&quot;ד===
איתא בזוה&quot;ק כי בפסח אין הלל גמור רק ביום א' משום שלא הי' גאולה שלימה עדיין מסטרא דילן אך מסטרא דזווגא עילאה ע&quot;ש בפ' אמור. והענין הוא דכ' אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך. וז&quot;ש כחצות כו' אני יוצא הי' בחי' עליות השכינה. ומצד דביקות בנ&quot;י בהקב&quot;ה נמשכו אחר הגאולה. שכמו שכביכול השכינה ירדה בירידות בנ&quot;י לגלות כן נתעלו בנ&quot;י בעלייתה. ולכן הוצרכו אח&quot;כ לברר הגאולה מצד עצמותם. כמ&quot;ש וספרתם לכם לעצמיכם. וז&quot;ש ואנכי אעלך ואח&quot;כ גם עלה מצד עצמותם. ושמחת ליל פסח הוא בעליות השכינה. ז&quot;ש פסח הוא לה' כדאיתא ע&quot;ז במכילתא עשו מעשיכם לשם שמים. וזהו רמז אכילת מצה לחם עני שאין מצדנו כלום רק מה שנמשכנו אחר הקב&quot;ה. כי חמץ הוא מה שאח&quot;כ נתוסף בעיסה. אבל מצה הוא רק מה שניתן בעיסה ולית לה מגרמה כלום. וזה הרמז בשאלת הרשע מה העבודה הזאת לכם מאחר שאין הגאולה בשלימות מצדנו. ולכן כפר בעיקר שאינו מאמין הכתוב עמו אנכי בצרה. ושזה הי' עיקר הגאולה:

פסח על שם שפסח הקב&quot;ה על בתי בני ישראל כו'. הענין הוא מה שצוה הקב&quot;ה להיות הדם על הפתח וראה את הדם כו' ופסח כו'. שזה הי' המכוון להיות נתהפך מדה&quot;ד עצמו לחוס על בתי בנ&quot;י כדאיתא כשישראל זכאין שמאל נעשה ימין. ובאמת פסח הוא זמן דין כדאיתא בזוה&quot;ק שלכך הי' המצוה בדם ובצלי אש להיות זמן דין למעלה. אך לבנ&quot;י נתערב בו חסד בדמיך חיי. וזה ענין הפסיחה והדילוג להשתנות מדין לחסד לבנ&quot;י. וזה פי' כחצות הלילה כמ&quot;ש בזוה&quot;ק. שנחלק הלילה שהוא מדה&quot;ד להיות כלולה בחסד. וכ' ה' אלקיך אש אוכלה. ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם ועי' בזוה&quot;ק בראשית נ&quot;א. וזה ענין מה נשתנה הלילה הזה שנקראת ע&quot;ש החסד הגם שלילה הוא דין. ובאמת פנימיות הדין הוא חסד גנוז בה. והדין הוא רק שמירה אל הגנוז בה. ובנ&quot;י זוכין לטוב הגנוז. וז&quot;ש ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה כו'. פי' הדין הנתוסף על הפנימיות הוא בחי' חמץ לכן נאסר לישראל החמץ כי לישראל נתהפך לחסד. וזה הרמז שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה. כי למעלה הוא זמן דין. אבל רק לאחרים. ולכם הוא חסד שיש להם דביקות בעצם היום שהוא חסד דגניז בה. וזה בערב תאכלו מצות. ובזוה&quot;ק בא איתא על הפתח זה פתח הגוף זה מילה. והכל ענין אחד דכ' לפתח חטאת רובץ. ולכן בכל מקום השער והפתח צריכין שמירה וזה נוהג בעולם שנה נפש לכן יש ערלה בפתח הגוף. ומעין מ&quot;ש להט החרב המתהפכת לשמור כו' הפנימיות. ונתן הקב&quot;ה רשימה ואות בפתחי בנ&quot;י. בגוף המילה. ובבית מזוזה. ובזמן ליל שמורים. וכמו שמזוזה מברחת הסט&quot;א מן הבית כדאיתא בזוה&quot;ק זז מות. כן מילה מברחת הסט&quot;א מן האדם. וכמו כן ליל שמורים משומר ובא. וממילא כשהסט&quot;א עורקת מן הפתח זוכין לכנוס אל הפנימיות. וז&quot;ש לעיל מענין בעצם היום הזה הוצאתי. כי עיקר הגאולה לעבור הפתח ולכנוס לעצם היום הזה. והוא ע&quot;י מצה דמברחת הסט&quot;א כדאיתא בזוה&quot;ק שהוא מלשון מצה ומריבה עיין שם:

וענין ד' כוסות נגד ד' לשונות של גאולה הוא ג&quot;כ לגלות ברית הלשון. ויש ה' מוצאות הפה. ולכן צריכין גאולה שכל פתח צריך גאולה כמ&quot;ש לעיל ומוצא הא' דבוק בשורש והד' צריכין גאולה. כענין ומשם יפרד לד' ראשים שהם בחי' ד' מלכיות. וכל מה שיש בעולם יש בשנה נפש. ועמש&quot;ל בפ' מצורע מענין נהר יוצא מעדן. ויין הוא רמז הגאולה והתגלות הפנימיות כמ&quot;ש נכנס יין יצא סוד. וכ' ותירוש ינובב בתולות שהוא פתיחת הפנימיות שזהו עיקר בחי' הגאולה. וביצ&quot;מ זכו בנ&quot;י להתגלות הבריתות הלשון והמעור. לכן פה סח. ולכן תקנו חכמים קידוש בשבת על היין כמ&quot;ש זכרהו על היין. הטעם שהוא זכר ליצ&quot;מ החירות שמשם זכו בנ&quot;י לברית הלשון והדיבור. לכן שבת דסהדותא איקרי וניתן לבנ&quot;י הוא זכר ליציאת מצרים:

איתא בגמרא הביאו לפני עומר בפסח כדי שיתברכו לכם תבואה שבשדות. חביבין ישראל לפני הקב&quot;ה שמסר להם סוד ושורש כל הדברים בזמנם ומועדם. כמ&quot;ש עת ומשפט ידע לב חכם. וע&quot;ז נאמר אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו. בעת המיוחד לזה. כי בוודאי הקב&quot;ה נוהג בחסדו כל דור. אבל הצדיקים זוכין לקבל הכל במשפט לפי שהם בני חורין. לכן באומות כ' אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבוקר יאכלו שהוא זמן חסד ורמז לחג הסוכות שמקריבין ע' פרים גם על הע' אומות. ולכן הוא גשם כדאיתא בגמרא אימת הכל שמחים ביום הגשמים שהוא חסדו ית' הסוכך על הכל. ובמדרש גשם נדבות אם גשם היא צריכה נדבות שהוא חסד כמ&quot;ש. ואם טל היא צריכה תניף אלקים. זה הבחינה מיוחדת רק לבנ&quot;י והוא בחג הפסח שהוא חסד הגנוז בבחי' משפט וצדק. ואף השמאל נעשה ימין לבנ&quot;י כמש&quot;ל. והוא תנופת העומר כמ&quot;ש והניף את העומר כו' הכהן. ולכן הגשם יש לו זמנים מיוחדים אבל הטל אינו פוסק שישראל מקבלין השפע אפילו בעת המשפט והדין שמתהפך להם לחסד. ז&quot;ש בגבורה ולא בשתי דרשו חז&quot;ל בגבורה של תורה. דהנה איתא במדרש שבע שבתות תמימות אימתי הם תמימות כשישראל עושין רצונו של מקום ע&quot;ש. דאיתא בזוה&quot;ק תצוה דכל השנה תליא בשבעה שבועות אלו ומי שמתקן אלה הימים כראוי אין צריך להיות נשפט בימי הדין דתשרי ע&quot;ש. והענין הוא דכ' תורת ה' תמימה והכל נברא בכח התורה וכשבנ&quot;י מקבלין הכל בכח התורה ויודעין שזה עיקר חיות הכל ועושין הכל טפל אל התורה אז התורה משפעת להם כל הצריך להם וממתקת להם כל הדינים. וזה עצמו פי' תמימות תהיינה שיהי' מבורר אצלינו שהם תמימים וכוללים הכל. ושבע שבתות אלו הם כלל התורה כמ&quot;ש לקמן באריכות בס&quot;ד. ז&quot;ש אימתי הם תמימות כשישראל עושין רצונו של מקום. ז&quot;ש והניף כו' העומר כו' לרצונכם. להרים ולהעלות כל ההשפעה היורדת בכל השנה אל הקב&quot;ה כדי שיתברכו לכם דייקא תבואה שבשדות. להיות כל השפע בשבע שבתות תמימות שמיוחדים רק לבנ&quot;י ולהם הוא הכנה על כל ימי השנה כמ&quot;ש. וכדאיתא בזוה&quot;ק שע&quot;י תנופת העומר סט&quot;א ערקת. וע&quot;י העומר הי' כל שפע פרנסה ומזוני בקדושה לבנ&quot;י. וע&quot;ז נאמר לך אכול בשמחה כו' כי כבר רצה. מהו כבר הוא כמ&quot;ש ולחם וקלי כו' לא תאכלו עד עצם היום הזה. וע&quot;י שנתנו הראשית אל הקב&quot;ה. ז&quot;ש והניף את העומר את לרבות כל השפע הטפל אל זה הראשית. ובכח עומר זה מתרומם כל השיריים. ורצה אלקים. הוא המתקת הדין לחסד ורצון כמ&quot;ש השמאל נעשה ימין. זה שריך בעת יאכלו. ויש רמז לזה בגמ' עד כמה יושבין בדין עד זמן אכילה שריך בעת יאכלו עי&quot;ש בסנהדרין:

שמעתי מפי מו&quot;ז ז&quot;ל מה דכתי' כשלחו כלה גרש יגרש דאיתא בשם האר&quot;י ז&quot;ל שלא הספיק בצקם כו' שיש נ' שערי טומאה ואילו נשתהו עוד רגע אחד היו נכנסין לשער הנ' והקדים הקב&quot;ה לגאלנו ע&quot;ש. ואמר הוא ז&quot;ל כי אעפ&quot;כ אם היו ח&quot;ו מגיעין לשער הנ' הי' מפלה לגמרי לכל הסט&quot;א. כי הלא הכל נברא בעבור בנ&quot;י. והרשעים הרגישו זאת לכן כשהגיע לסוף מדריגתן כלה גרש יגרש. שהבינו שלא יהי' תקומה למפלתן עכ&quot;ד. ונ&quot;ל שלכן כ' ויהי בשלח פרעה ששלחם מעצמו כנ&quot;ל. אבל לעתיד כתיב לא בחפזון תצאו כי גוג ומגוג ימרדו במלכות שמים לגמרי עד שיהי' להם מפלה שלימה ובלע המות לנצח. ובאמת גאולת מצרים היה התחלה והכנה לגאולה העתידה. כ' ביד חזקה ובזרוע נטוי'. והזרוע גדולה מהיד. וכעין שדרשו חז&quot;ל כמה לקו באצבע עשר וביד לקו חמשים. כמו כן נאמר בזרוע יהי' עד מאה. אבל בזרוע כתיב נטוי' שלא נגמר עדיין אבל מוכן להיות נגמר כמאמר זרוע ה' על מי נגלתה. מ&quot;י חמשים. ע&quot;ל מאה:

במכילתא איתא בפסוק והנה מצרים נוסע אחריהם מיד ויצעקו כו' אל ה' תפשו אומנות אבותם כיון שהטילו שאור בעיסה באו אצל משה ואמרו המבלי אין קברים כו'. הענין הוא כי עיקר הגאולה ביצ&quot;מ הי' נקודה הראשית שבלב איש ישראל להיות לה'. הגם כי לא הי' מבורר עדיין בשלימות הדעת. והוא עצמו ענין הפסוח והדילוג כמו שפסח הקב&quot;ה על בתי בנ&quot;י וכ' ביד חזקה אעפ&quot;י שלא היו ראוים. כמו כן עצמו נתקן בנפשות בנ&quot;י שנמשכו אחר הקב&quot;ה גם קודם ישוב הדעת כראוי. והמשכה זו עלה לרצון לפניו ית&quot;ש שזוכר אותה לעולם לזכות ישראל. כמ&quot;ש זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי. פי' כמ&quot;ש משכני אחריך נרוצה ממש כמו שהי' הגאולה בחפזון וריצה. כמו כן עשו בנ&quot;י פסיעה גדולה ונמשכו אחר הקב&quot;ה בתשוקה גדולה והוא עצמו ענין הקדמת נעשה לנשמע שקודם בירור הדעת היו נמשכין במעשה אחר הקב&quot;ה. ובאמת זה ענין המצות שהם בזריזות כמ&quot;ש ושמרתם את המצות אלו המצות והכל ענין אחד. כי חמץ הוא במתינות. ובאמת זה הוא דרך התורה שהוא בישוב הדעת ומתינות כי בחכמה אתברירו. ולכן נתקן אח&quot;כ הדעת עד שהיו מוכנים אל התורה. וזה ענין שבעה שבועות נגד שבעה ספרי תורה כמ&quot;ש חז&quot;ל בפי' חצבה עמודי' שבעה. והוא בירור הז' מדות. ולכן בשבועות שהוא כלל בירור הנ&quot;ל כמ&quot;ש בשבועותיכם שהוא כלל הז' שבועות. אז שתי הלחם בא מחמץ. אבל בעוד שלא נתברר זה הבירור. הוא רק בחי' מצוה. כמ&quot;ש החודש הזה לכם הוא מצוה ראשונה. והוא בחי' הראשית שבישראל קודם הבירור. וע&quot;ז כ' קדש לי כל בכור כו'. ואמר משה רבינו לעם זכור כו' היום כו' אשר יצאתם ממצרים כו' כי זה הראשית קבלו ביצ&quot;מ בחפזון בחודש האביב כנ&quot;ל. ולכן כשאמר להם הקב&quot;ה וישובו מיד ויעשו כן אעפ&quot;י שהי' להם ליישב הפחד ואימה שיפול עליהם כמו שהי' בסוף. אבל זרזו למצות ה'. וכן אח&quot;כ בגוף היראה מיד ויצעקו. אך כשבאו לבחי' מתינות וישוב הדעת לא הי' להם כח לברר הדעת. וז&quot;ש משהטילו שאור בעיסה שהוא בחי' החמץ זה לא נתקן עדיין. ויתכן ג&quot;כ לרמוז במ&quot;ש ויאמרו אל משה. כי משה הוא בחי' הדעת והתורה ובזה עדיין לא היו מתוקנים. נמצא כל הפרשה לשבחן של ישראל נאמרה שנמשכו אחר הקב&quot;ה גם קודם בירור הדעת. וזה עצמו הטעם ביד חזקה אע&quot;פ שאינם ראוים ואעפ&quot;כ ידענו כי כל משפטי ה' מדה במדה. אך גם זה הי' במדה שאדם מודד. שכן הי' גלוי לפניו שגם בנ&quot;י מדותיהם כך להיות נמשך אחריו שלא בהדרגה ובמדה זו מדד להם:

ובמדרש אז ישיר הה&quot;ד פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. מיום שנברא העולם לא נאמר שירה עד שבאו ישראל אל הים כו'. כי בחכמה אתברירו. והנה בתורה יש שבעה דרכים כמש&quot;ל. ויש תורת חסד ואש דת ותורת אמת וכן כולם. ובשבוע ראשונה של הספירה נתברר בחי' חכמה וחסד כידוע ולכן נפתח לבנ&quot;י שער אחד משער הדעת. והגם כי שביעי של פסח ששי לספירה. אבל ידוע כי ששת ימים הם הכנה אל השבת שבא מעצמו אחר תיקון הששה ימים. וכמ&quot;ש האריז&quot;ל בטעם יו&quot;ט של שביעי של פסח. ולכן אמרו בנ&quot;י שירה שהיא פרשה א' מפרשיות התורה. ויתכן לרמוז אז שהוא שבוע אחת המיוחדת מז' שבועות. כי העיקר מוח החכמה. ולכן כל שבוע הראשונה הוא ימים טובים כמ&quot;ש האריז&quot;ל. ובתיקון שבוע ראשונה ישיר משה והתחילו דרך התורה. ופי' שירה הוא התיישרות. כי כל מעשה מצרים הי' שיתקנו בנ&quot;י העקמומית שנעשה ע&quot;י חטא הראשון. כי האלקים עשה האדם ישר. רק ע&quot;י החטא נתערבבו העולמות. ורצה הקב&quot;ה לזכות את ישראל להיישיר העולם ע&quot;י בנ&quot;י. וז&quot;ש נכון כסאך מאז. שנתישבה כסאך ע&quot;י השירה שאמרו בנ&quot;י וז&quot;ש לשון עתיד ישיר שעתה התחיל בחי' השיר שהי מוכן לבנ&quot;י שנקראו עדים כמ&quot;ש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. וכ' להגיד כי ישר ה' צורי זה עיקר העדות של בנ&quot;י כמ&quot;ש במ&quot;א:

כתיב ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה'. דהנה איתא מצה מיכלא דאסוותא. ומ&quot;מ נק' לחם עוני שהוא הרפואה שבאה ע&quot;י יסורי הגלות ומלחמה עם הסט&quot;א בחי' נגוף ורפוא. נגוף למצרים ורפוא לישראל. וכ&quot;פ בזוה&quot;ק מצה מלשון מסה ומריבה. והנה כתיב אחר שנסעו מים סוף ויאמר אם שמוע תשמע כו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. וידוע הקושיא. אבל נראה הפי' שיהי' רפואתם בכח התורה אני ה' שהתורה שמותיו של הקב&quot;ה. ולא נצטרך להיות הרפואה ע&quot;י בחי' נגוף ורפוא כנ&quot;ל. ומצאתי שגם בס' קול שמחה כתב שם כדברים האלה. וזו הבחי' התחילה בשעת השירה. ז&quot;ש אז ישיר אחר איבוד כל המצרים. דכ' ויושע כו' ביום ההוא כו' מיד מצרים. פי' שיצאו מכל בחי' הראשונה שהי' ע&quot;י נגוף ורפוא כנ&quot;ל. ויתכן לרמוז בזה הפסוק על כל ימי המעשה ושבת. כי ששת ימי המעשה הוא בבחי' מלחמה ז&quot;ש תאכל מצות וביום השביעי יום מנוחה ומתגלה בו הארת התורה והוא ג&quot;כ יום השירה דכתיב טוב להודות וכתיב ויום השביעי משבח ואומר כו':

במד' נכון כסאך מאז אע&quot;פ שמעולם אתה לא נתישבה כסאך עד. שאמרו לפניך שירה בים כו'. דאיתא בנ&quot;י המליכוני תחלה על הים ע&quot;ש כי לא נמצא שם מלך על הקב&quot;ה בתורה עד כאן דכ' ה' ימלוך. כי אין מלך בלא עם ולתכלית זה נברא כל העולם להיות מלכותו ית&quot;ש מתגלה. וכ' במ&quot;א פי' הפ' והמדרש. כבוד אלקים הסתר דבר עד ויכלו. ומויכלו ואילך כבוד מלכים חקור דבר. כי א&quot;א להשיג כבודו ית' בבחי' אלקותו שהוא גבוה גבוה מהשגת בו&quot;ד. אבל בבחי' מלכותו ית&quot;ש יש לחקור. וזה תלוי בבחירת התחתונים לקבל עליהם השי&quot;ת למלך. ובעבור הרצון והתשוקה של התחתונים מלביש הקב&quot;ה עצמו בלבוש מלכות כמ&quot;ש ה' מלך גאות לבש. שכל שם הגאות והמלכות הוא ע&quot;י התלבשות כי מה שייך גאות במי שמחיה ומהוה כל. רק מצד התחתונים המצפים לגלות כבוד מלכותו בעולם. וזה מיוחד רק לבנ&quot;י כמ&quot;ש עם זו יצרתי. וכשיש עם יש מלך. וגם בבריאה כשנברא האדם בע&quot;ש ואמר לכו נרננה לה' כדאיתא במד'. אז הי' גילוי מלכותו ית'. ולכן מן ויכולו חקור דבר. וזה נשאר בכל שבת שבנ&quot;י מתיחדין ומתפרשין מסט&quot;א ואז חל מלכות שמים. וז&quot;ש ישמחו במלכותך שומרי שבת. ולכן סהדותא אקרי. חקור דבר. ויש בו קריאת התורה. ובכלל בקי&quot;ס שהי' סוף תיקון בנ&quot;י שנגאלו בשלימות ונעשו עם ה' אמרו ה' ימלוך. חקור דבר. זו השירה. וכל נפלאות השי&quot;ת ביצ&quot;מ לא הי' מפורסם ונגלה מקודם לפי שהי' בחי' כבוד אלקים הסתר דבר. אבל בקי&quot;ס התחיל כבוד מלכים חקור דבר. ובחי' זו היא רק לבנ&quot;י שנק' בני מלכים. ז&quot;ש אז ישיר שהתחיל בחי' חקור דבר כנ&quot;ל. ובאמירת בנ&quot;י ה' ימלוך נתגלה בחי' לבוש מלכות כנ&quot;ל. ולכן אחז&quot;ל אם היו אומרים ה' מלך לא הי' אומה שולטת בהם. כי כפי מה שנגמר התיקון בנפכות בנ&quot;י כך נתגלה כבוד מלכותו ית' בעולם:

בפסוק מה יפו פעמיך בנעלים דרשו חז&quot;ל על עליות ג' רגלים. וזה אמרו האומות כפי הנזכר בשה&quot;ש. ונראה כי נשתנו צורות בנ&quot;י בהראות פנים בעזרה באור פני מלך חיים וכל רואיהם יכירום וכמ&quot;ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. ולשון קריאה הוא מועדות כמ&quot;ש מקראי קודש. וכעין שדרשו חז&quot;ל על תפילין של ראש. והמועדות הם ג&quot;כ בחי' תפילין כדאיתא בזו&quot;ח שה&quot;ש. וג&quot;פ יראה הוא בזכות ג' אבות שנטעו ג' גוונים בנפשות בנ&quot;י. חיור סומק ירוק. ובוודאי ג&quot;פ בשנה לא הי' ראי זה כראי זה. ונתחוורו נפשות בנ&quot;י בעלותם לראות פני ה'. ואיתא כל עין לך תצפה. י&quot;ל מלשון הסתר וציפוי. כמו דאיתא עוצם עיניו מראות ברע מלך ביפיו תחזינה. כן הרואה פני ה' נמאס אצלו כל הסתכלות אחרים. וכדאיתא באחשורוש כשהוציא כלי המקדש נשתנו צורת שאר הכלים לכלימה:


===תרנ&quot;ה===-תרנ&quot;ו
;ב&quot;ה מימי חג הפסח
לחם עוני אמרו חז&quot;ל שעונין עליו דברים. כי בנ&quot;י זכו לזה הלחם מיכלא דאסוותא ע&quot;י עינוי וגלות מצרים. וכמו כן עתה בכל פסח ע&quot;י הסיפור וזכירת יצ&quot;מ זוכין לאותו הלחם:

חכם מה אומר כו' אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. כבר כתבנו במ&quot;א כי באמת בנ&quot;י נכנסו במדריגות גדולות אחר יצ&quot;מ בקבלת התורה ובמשכן ומקדשות. ויצ&quot;מ הוא התחלה וכדאיתא בזוה&quot;ק שלכן מצה חסר ו' לחם עני. ומ&quot;מ צריך להיות חביב יצ&quot;מ יותר מכל המדריגות. והתורה והמצות הכל תלוי ביצ&quot;מ. וזה פי' הכתוב ושמרת את החוקה הזאת כו' מימים ימימה. פי' יותר מכל המעלות. כי יום נק' על שם הארה שקרא לאור יום. מול זאת מגיד הכתוב לשמור החוקה יותר מכל ההארות. כי הוא יסוד שע&quot;י זה באנו אח&quot;כ לכל המעלות. לכן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. שאין דבר חביב מזה. ואפילו שהוא בקטנות הדעת ונק' חוקה. אעפ&quot;כ אפילו כולנו חכמים כו' מצוה לספר ביצ&quot;מ ואפילו לימות המשיח:

ענין ד' כוסות מסודר כמו ד' פרשיות שבתפילין. קדש והי' כי יביאך שמע והי' אם שמוע. והנה קדש לי כל בכור קודם לוהי' כי יביאך. שהוא בחי' יצ&quot;מ עלמא דחירות. מ&quot;מ קדושתן של ישראל לה' קודם לכל. להודיע כי לא במקרה הי' גלות מצרים. אבל אדרבא הכל הי' הכנה לתקן נפשות בנ&quot;י בכור הברזל. ומצד שהקב&quot;ה בחר בבנ&quot;י קודש ישראל לה'. לכן כוס דקידוש וכמו כן פ' קדש לי קודם. אח&quot;כ סיפור יצ&quot;מ שהוא ענין פ' והי' כי יביאך כמ&quot;ש בזוה&quot;ק פ' בא סדר ד' פרשיות אלו. וכוס ברהמ&quot;ז הוא שמע אילנא דחיי מזונא לכולא בי'. כוס אחרון הוא בחי' ארץ ישראל מול פ' והי' אם שמוע שהוא ענין ארץ ישראל [וגם לשיטת הר&quot;ת י&quot;ל כי כוס ברהמ&quot;ז הוא בחי' א&quot;י ואכלת ושבעת וברכת. וכוס אחרון מול פרשת שמע שהוא בסוף להיות אחדות בכל המדריגות]:

בענין אני ולא מלאך. הגם דכתיב וישלח מלאך ויוציאנו. אכן בוודאי מלאכיו עושי רצונו. אך כי לעולם סדר הישועה בא מכח התפלות שעולין במדריגה דרך העולמות כדאיתא שהתפלות עולין דרך היכלות והמלאכים והשרפים עד שנעשה עטרה לחי העולמים. וכאן הי' שלא כסדר מלאך שרף ושליח. ולכן אמר מרע&quot;ה באיזה זכות אוציא כי ראה שאין מלאך מני אלף להמליץ בעבורם. וזה עצמו מ&quot;ש במדרש אתי מלבנון כלה מטיט ולבנים נעשית כלה שלא כדרך מלך בו&quot;ד ששה חדשים בבשמים כו'. כי באמת סדר התיקון הוא להיות מקודם מתוקן מלבוש הגוף שהוא בפרוזדור עד שזוכין לתיקון הפנימיות. וכאן כ' ותבואי בעדי עדיים כו' ואת ערום ועריה. שהיו חסרים תיקון המלבושים שהוא בעולם המלאכים והשרפים. והי' גילוי שכינה שלא בהדרגה כמ&quot;ש ובמורא גדול זו גילוי שכינה. וזה ענין תיקון הגדלות קודם הקטנות בימי הפסח. ונראה עוד לומר כי זה הי' שכרן של אבות העולם שהם תקנו כל העשי' וכל הג' עולמות וכמ&quot;ש וארא כו' באל שדי. ואעפ&quot;כ שמי ה' לא נודעתי להם כו'. ולכן שילם להם הקב&quot;ה וגאל את בניהם במורא גדול קודם שתקנו בעולמות שלמטה ודו&quot;ק:

ענין ביד חזקה יש לפרש כמ&quot;ש חי אני כו' אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם. כמו כן יתכן שבמצרים לא היו מוכנים לגאולה וח&quot;ו היו נטמעי' בתוכם ולכן עשה הקב&quot;ה שימררו חייהם. וכ&quot;כ בזוה&quot;ק שמות בפסוק הפך לבם לשנוא עמו ע&quot;ש. כדי שיחפצו בגאולה. ולכן מרור זכר לוימררו חייהם שזה הי' הכנה לטובה. וכמו כן כל היסורים שבאים על בנ&quot;י כששוכחין את הבורא ומתוך יסורי הגוף באין לצעקה ונזכרין בנפשותיהם. וכ&quot;כ ויאנחו כו' מן העבודה וגרם זה ותעל שועתם אל האלקים. שמיסורי הגוף באין להרגיש יסורי הנפש. והכל הכנה אל הגאולה. לכן כתיב ביד חזקה בע&quot;כ שלא בטובתן נתקרבו אליו ית&quot;ש. ויש להלל ולשבח על זה:

וירד מצרימה אנוס עפ&quot;י הדיבור. פי' כדי לברר הנהגה ומלכות שמים בעולם. כדאיתא בזוה&quot;ק שהדיבור הי' בגלות. והוא בחי' מלכות והנהגה עליונה שלא נתגלה בעולם רק ע&quot;י ירידת בנ&quot;י למצרים. וירד לשון מלכות כמו וירד מים עד ים. וכ&quot;כ ורדו בדגת הים כו' וארז&quot;ל זכה רודה בהם לא זכה נעשה ירוד לפניהם. ובנ&quot;י נכנסו למצרים ונעשו ירודים לפי שעה כדי להיות אח&quot;כ רודים בהם:

כתיב שלש פעמים בשנה יראה כו'. ומסתמא לא ראי זה כראי זה והם ג' גוונים בחי' ג' אבות. ופסח זמן חירותנו הוא גוון חיור והוא בחי' מצה פשוטה בלי השתנות ומוכן לקבל כל גוונין. שע&quot;י שנעשים בני חורין מוכנים לקבל כל מצות ה'. ובאמת פעמים הוא מלשון פעם כמו פעמון זהב. ותפעם רוחו שהוא התעוררות. ויש התעוררות מכח אהבה. ויש מיראה. ויש מצד הכרת האמת. והם בחי' ג' אבות. ואיתא שבת קביעא וקיימא ויו&quot;ט ישראל דקדשינהו לזמנים. לכן אומרים זמן חירותנו מתן תורתנו שמחתנו. פי' שע&quot;י אלו המעשים שנעשה בישראל נעשה גם בשמים זמן שמחה וחדוה לפניו ית&quot;ש. ונק' מקראי קודש זמיני פי' שנזדמן אלה המעשים ועשו רושם בשמים להתגלות הקדושה בהם:

בפרשת העומר וקצרתם את קצירה והבאתם כו' ראשית קצירכם כו'. ובמד' ואתה את בריתי תשמור זה מצות העומר. כי הנה מחובר אינו מקבל טומאה. ולכן בשעת קצירה צריכין שמירה שלא להיות נפרד מן השורש כדי שלא יתפשט בו פסולת וטומאה. ולכן בנ&quot;י צריכין להעלות ראשית הקציר לגבוה. וכ' ואתה את בריתי תשמור לרמוז לתקן חטא הראשון שנתערב פסולת ותערובות טוב ורע. ואיתא בפסח על התבואה מטעם שהוא זמן חירות וגאולה יש חירות גם בארץ. וכמ&quot;ש עומר מתיר במדינה שמתיר זה שנאסר הפנימיות ע&quot;י החטא נעשה עתה חירות:

איתא במד' מדלג על ההרים בזכות אבות הקדים הגאולה קודם ששלמו ת' שנים. ויש להבין הלא גם מקודם הי' זכות אבות ואעפ&quot;כ נגזר להיות ת' שנים. אך זה פי' וזוכר חסדי אבות כי האבות עשו לפנים משורת הדין ובדרך שאדם מודד מודדין לו ולכן הגם שעפ&quot;י הדין אפילו לשלם לאבות על מה שעשו לפנים משורת הדין מ&quot;מ הי' הגזירה להיות ת' שנים. אעפ&quot;כ מלבד זה המשפט פרע להם הקב&quot;ה מדה במדה לעשות עמהם לפנים משורת הדין והקדים להם הגאולה. לכן הגזירה הי' במשפט. ומלבד זה עשה להם לפנים משורת הדין כי כן המדה:

בפסוק ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך כו'. דהנה הקב&quot;ה הוציאנו מארץ מצרים להיות לנו לאלקים. וע&quot;ז עיקר השמחה והלל. הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה. וביצ&quot;מ נגאלנו שלא להיות עבדי פרעה. ובקי&quot;ס נגמר המכוון שנכנסנו להיות עבדי ה' לכן שרו השירה. והמצות הם זכר לגאולה ושמירה מחמץ. ובשביעי עצרת לה' להיות עבדי ה':

במד' מה תצעק אלי הה&quot;ד טרם יקראו ואני כו' הם מדברים ואני כו' ב&quot;פ ואני כו' כל שמכוון לבו לתפלה אני שומע לו בעוה&quot;ז וכן לעתיד לבוא כו' ע&quot;ש. הענין הוא דכ' מן המצר קראתי כו' ענני במרחב. כי כל צרה הבאה לישראל היא הכנה לישועה כמ&quot;ש בערב ילין בכי בעוד שלא נתברר עיקר המכוון ונק' בערב מלשון תערובות. ולבוקר שנתגלה המכוון רנה. וזה מתקיים בוודאי אפילו כשאין זכאין מ&quot;מ לעתיד לבוא יתגלה הישועה שהי' מכוון ע&quot;ז הצרה. אכן מי שזוכה גם בעוה&quot;ז זוכה ורואה הישועה. וכן הי' ביצ&quot;מ וקי&quot;ס שנתהפך להם הבכי' לשמחה. יקראו ואני אענה היא הקריאה בצרה. הם מדברים ואני אשמע הוא הדיבור בשמחה וישוב הדעת. וזה הי' השירה. וז&quot;ש במד' שבנ&quot;י מתגאין בירושתן הקל קול יעקב. וכ' א' חסר וא' מלא. שהם ב' הקולות בישראל. בערב בכי ולבוקר רנה:

במד' אז ישיר הה&quot;ד נכון כסאך מאז אעפ&quot;י שמעולם אתה כביכול עומד ולא נתישבה כסאך עד שאמרו בניך שירה כו' ע&quot;ש. דכ' רם על כל גוים ה'. כי הקב&quot;ה רם ומתנשא מימות עולם ואין כל העולם כולו כדאי לקבל מלכותו ית&quot;ש. וזה נק' עומד מאחר שאין התחתונים יכולים לקבל כבוד מלכותו ית&quot;ש. אבל בנ&quot;י מכח אמונה שהאמינו בה' שהגם שהוא רם ונשא עכ&quot;ז לא יצא שום דבר מהשגחתו ית&quot;ש ומלכותו בכל משלה וכפי רוב האמונה שבהם זכו לקבל מלכותו ית&quot;ש. ובאמת גם בנ&quot;י מוכנים לזה מעולם שהכל נבראו בשביל ישראל שנק' ראשית אך שלא היו יכולין להוציא מכח אל הפועל זה העדות עד שנעשו בני חורין. וכשנשלמו בנ&quot;י נתגלה כבוד מלכותו בעולם. ז&quot;ש ויאמינו בה' אז ישיר. פי' ה' היה הוה ויהיה. זה עיקר האמונה שהקב&quot;ה מהוה הטבע ואפס זולתו. ובאמת מי שיש לו אמונה שלימה הוא מלא שמחה תמיד בהיותו יודע כי הכל מאתי ית&quot;ש בלבד. זה ויאמינו אז ישיר:

בפסוק תורי זהב נעשה כו' עם נקודות הכסף דרשו חז&quot;ל על ביזת הים שגדולה מביזת מצרים. דאיתא ויסע מלאך האלקים שהיו בנ&quot;י בדין אם להינצל כו'. והענין הוא כי ביצ&quot;מ כתיב ביד חזקה שלא היו בנ&quot;י כדאי' להיגאל רק בחסד עליון. ועל הים הי' הישועה שיהיו זכאין גם עפ&quot;י מדת הדין וזה נק' ישועה. ולכן כ' ויושע כו' ביום ההוא. ועל ב' אלו מבקשין הראנו ה' חסדך. וישעך תתן לנו דייקא. וכמ&quot;ש ה' לי בעוזרי. פי' שעוזר ומושיע באופן שיהי' עפ&quot;י מעשינו ולכן ואני אראה בשונאי כדכ' וירא ישראל כו' מצרים מת. וביצ&quot;מ כ' ואתם לא תצאו כו' כמ&quot;ש במ&quot;א מזה. ובאמת עיקר הביזה כשזכו בעצמותם לישועה. וזה הוא בקביעות ונק' תורי זהב. אכן כדי שלא יאמר אותו צדיק אברהם עמוד החסד שלא קיים בהם יצאו ברכוש גדול נתן להם ג&quot;כ נקודות הכסף [וע&quot;ד הרמז תורי זהב ונקודות הכסף הוא כמ&quot;ש שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני הוא נקודות הכסף כי מדה&quot;ד צריך להיות שקט על שמריו והתנועה במדת החסד]:

בפסוק ויקח משה כו' עצמות יוסף עמו כו' השבע השביע. יוסף הצדיק הי' המכין לבנ&quot;י במצרים שהכניס עצמו בגלות מצרים להיות הכנה לבנ&quot;י בגלות. ולכן זכה להיות לו עלי' ביצ&quot;מ. כידוע כי מדריגת מרע&quot;ה למעלה. וכ' עמו במחיצתו. ולפי שביטל עצמו לכלל ישראל כמ&quot;ש השבע השביע להיות קשור בכלל ישראל. וכ' ושם דרך אראנו בישע אלקים דרשו חז&quot;ל המדליק נרות במבואות האפלים. וזה נתקיים ביוסף ולכן נתעלה ביצ&quot;מ. וכן הבטיח הקב&quot;ה ליעקב אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך. שיתעלה כחו למדריגת יעקב. והנה שורש הגלות והגאולה הכל במדריגת יוסף הצדיק. בתחילת הגלות כתיב אשר לא ידע את יוסף. ובגאולה כתיב ויקח משה את עצמות יוסף:

בפסוק והנה מצרים נוסע כו' ויצעקו כו' אל ה'. ובמד' השמיעני את קולך כו'. כי באמת יצ&quot;מ הי' הכנה לדורות כמו שנצטוינו לזכור בכל יום יצ&quot;מ. כי הקליפה רודפת תמיד אחר בנ&quot;י. ונעשה ביצ&quot;מ הכנה להיות נושע תמיד ע&quot;י זכירת מצרים בפה. כי עיקר כחן של בנ&quot;י בפה. וזה נגמר ביצ&quot;מ להיות הפה מתוקן. וממילא השטר חירות בידינו בכח תורה ותפלה בפה. ולכן כאשר ראו כי עוד מצרים נוסע אחריהם נתיראו. ונאמר להם כי הגאולה היה על זה שיהיו נגאלים בכל עת ע&quot;י צעקה כמ&quot;ש במד' צעקו וה' שמע שזה עיקר הבטחתן של ישראל להיות נושע בפיהם:

במכילתא עשה פלא אין כתיב אלא עושה פלא תמיד ע&quot;ש. וזה העדות של בנ&quot;י בשירה זו כמ&quot;ש עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. וכשנגאלין להיות מבורר לעצמם בלי תערובות יכולין להעיד זה העדות ורואין הנפלאות שעושה הקב&quot;ה תמיד כמ&quot;ש ומפליא לעשות. כי באמת כל הטבע וכל הבריאה מדובקת בשורש הפלא כמו הגוף בנפש ונשמה. רק הגשמיות מסתיר. וע&quot;י הגאולה רואין הפלא שהקב&quot;ה עושה תמיד. וכ&quot;כ כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. אעשה נפלאות אין כתיב. רק אראנו. שהנפלאות הם לעולם רק שהעינים סגורים ואינם יכולין לראות הנפלאות. וכמ&quot;ש גל עיני ואביטה נפלאות:

בפסוק מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה. ואיתא בגמ' אמרה כנס&quot;י עשוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי הבתים. כי נשמות בנ&quot;י הם למעלה בקודש. ונשתלחו בעוה&quot;ז בכל אלה המקומות להוציא הנ&quot;ק מכל מקום. והשכינה שורה בתוכם כמ&quot;ש עמו אנכי בצרה. ובכחה יכולין להעלות כל אותן הדברים. וכשהם בגלות הם בבחי' עקרה. דיש בחי' סתים וגליא כעין שחורה אני ונאוה. כי א&quot;י לגלות פנימיות הגנוז בגלות. אבל כשבא זמן גאולה נעשית אם הבנים שמחה. וכ' מושיבי למה שהי' מקודם. וכשנגאלין מעלין הכל אל השורש ונותנים שבח גם על הגלות שרואין שהכל הי' צורך גבוה. וכ&quot;כ וראו בניו גבורתו שבחו והודו לשמו. שבח על הגאולה. והודי' על הגלות שהיו מצטערין מקודם וחשבו כי לרעתם הוא וכשנגאלו נותנין הודאה גם על הגלות. ולכן סדרו זה הנוסח באמת ואמונה ערבית לחזק ידינו בגלות להאמין כי הכל לטובה:

איתא במד' יצ&quot;מ קשה כמ&quot;ש לקחת גוי מקרב גוי כו'. כי ביצ&quot;מ נבדלנו מן התועים ונבחרנו להיות עבדי ה'. לכן יצ&quot;מ עיקר. ואח&quot;כ כשנבדלנו מהם התחילו להיות רודפים אותנו. ולזה הי' הישועה בקי&quot;ס. לכן צריכין לזכור יצ&quot;מ וקריעת י&quot;ס. והישועה בקי&quot;ס הי' לדורות כי לעולם בנ&quot;י נרדפים מהאומות. ומ&quot;מ עיקר שמחת בנ&quot;י במה שהוציאנו ממצרים להיות נבדל מהם נמצא יצ&quot;מ עיקר. וקי&quot;ס ישועה לדורות. ועל ב' אלו משבחין להקב&quot;ה כי הוא פודה ומציל:

איתא מוציא אסירים בכושרות בכות ושירות. דאיתא הדיבור הי' בגלות כמ&quot;ש בזוה&quot;ק שמות ויש צעקה ובכי' ויש רנה ושירה. ושניהם צריכין גאולה. להיות הבקשה לשם שמים בלי פסולת. וכמו כן השירה שיהיה לשם שמים בלבד בלי פני'. וביצ&quot;מ הי' הגאולה לבחי' צעקה. לכן אח&quot;כ בים כ' ויצעקו בני ישראל אל ה' כי כבר היו נגאלין בבחי' הפה בצעקה. וז&quot;ש שתפסו אומנת אבותם שבכולם מצינו תפלה וצעקה כמ&quot;ש במד'. אך בחי' שירה עדיין הי' סתום ולזה היה הגאולה בקי&quot;ס. ובאמת בחי' שירה הוא מעין לעתיד כמ&quot;ש ישמח ה' לשון עתיד כדאיתא במדרש שבעוה&quot;ז אין השמחה בשלימות והרמז ולבוקר רנה. ולכן כתיב ישיר לשון עתיד כי הרגישו הארה מעין העתיד ואמרו זו השירה. וזה הדרך נתעורר בכחו של מרע&quot;ה אז ישיר משה. והוא מדריגה שלמעלה מבחי' תפלה שתקנו האבות וכ' את השירה הזאת לה' שהי' לשם שמים בלי פסולת וכמ&quot;ש במכילתא לה' אמרוה ע&quot;ש. לכן הוצרכו לחזור וישובו כו' אל פי החירות להוציא מכח אל הפועל בחי' השירה להיות חירות בפה בבחי' בכות ושירות:

במד' שה&quot;ש נשיר למי שעשאנו שירים בעולם שבנ&quot;י נעשו משוררים להקב&quot;ה כדכ' עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. כי הנה השירה בא מכח דביקות אל השורש. לכן הלוים בשיר שהם בחי' דביקות וחיבור לשורש. ובקי&quot;ס דכ' וירא ישראל כו' ויאמינו בה'. לכן אז ישיר שנדבקו בשורש העליון. ובאמת כל מה שברא הקב&quot;ה לכבודו ברא. וכל ברי' כשנגמר מכוון הבריאה שלה יש בה בחי' שירה. ובנ&quot;י בכלל מכירים את בוראם ומתדבקין בשורשם. לכן נמצא בהם השירה. וז&quot;ש אשר לשלמה למי שהשלום שלו. כי בחי' שלום הוא התדבקות בשורש. כמ&quot;ש במ&quot;א כי החלק שלמטה אינו דבר שלם רק בהתדבקות אל השורש שלמעלה. ולכן נק' בנ&quot;י השולמית שיש בהם הדביקות. וכל שיר השירים נתיסד על זה. כי שלמה המע&quot;ה דכתיב בו ויחכם מכל. הבין הפנימיות למעלה מכל הדברים שלמטה. ותיקן שיר השירים. וז&quot;ש ישקני מנשיקות פיהו. כי השיר תלוי בזה. וכ' פיהו. ופירשנו במ&quot;א פיו ופי סירסורו שהרי כתיב ויאמינו בה' ובמשה אז ישיר. כי מרע&quot;ה הוא הסירסור לזה הדביקות שיש לבנ&quot;י לאביהם שבשמים. נשיקה כח הנשמה דכ' ויפח באפיו כו' ויהי כו' לנפש חיה לרוח ממללא. לכן כפי התעוררות הנשמה באדם נעשה רוח ממללא לומר שירה לפניו ית':

בפסוק עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו. זה נתקיים בשירת הים. כי זו השירה היא פרשה בתורה שהוציאו בנ&quot;י מלבם בעוד שלא ניתנה תורה. וזה עדות לבנ&quot;י שהם דביקים בתורה בעצם. כי באמת התורה היא שמותיו של הקב&quot;ה וכדאיתא אורייתא וקוב&quot;ה חד. ולכן הגם דיש לכל זמן ועת כו' תחת השמים. היינו התגלות התורה כמ&quot;ש וירד ה' על הר סיני. אבל בקי&quot;ס שראו את ה' כמ&quot;ש זה אלי א&quot;כ נתגלה להם שורש התורה בעוד שהמלך במסבו טרם שירד על הר סיני. וז&quot;ש בשירה קדמוך. לכן כתיב ישיר לשון עתיד שהוא מעין מה שעתיד להנתן להם התורה. והם פתחו השורש של התורה כדאיתא במד' על זה פיה פתחה בחכמה:

שבתות למנוחה ומועדים לשמחה. כי השבת הוא מעין עוה&quot;ב וניתן בצנעא כדכ' ביני ובין בנ&quot;י ונק' מתנה טובה בבית גנזי. והוא נק' מנוחה שהוא עיקר שרשן של בנ&quot;י. שבעוה&quot;ז הם במקרה ועראי. אבל במועדים נתגלה הארה עליונה בפרהסיא ובהתגלות לכן הם ימי שמחה. והימים האלו הם הכנה לכל הזמנים. השבת נותן מנוחה לכל ימי המעשה. והמועדים נותנים שמחה על כל השנה. כי לעולם צריך איש ישראל לשמוח במה שזוכה לג' מועדים מכש&quot;כ בזמן המקדש להיראות במקדש ג&quot;פ בשנה. ושמחת בחגך הוא ג&quot;כ על כל הימים לשמוח במצות החג שנתן לנו הקב&quot;ה. וכ' שלש פעמים בשנה שהם צריכין לעורר כל השנה מלשון פעמון ורמון. וע&quot;ז מבקשין והנחילנו כו' שבת ומועדי קדשך להיות נחלה בלי הפסק. והשיאנו כו' ברכת מועדיך שנוכל לקבל ברכת החג על שכמנו להיות נשאר קבוע לכל השנה כנ&quot;ל. וכתיב יפה נוף משוש כל הארץ כי א&quot;י וביהמ&quot;ק נותנים שמחה לכל הארץ. וכן בזמן שבתות ויו&quot;ט נותנין שמחה על כל הזמנים. ובנפש בנ&quot;י מושכין השמחה מהמועדים. ישראל דקדשינהו לזמנים שהם כלים לקבל הארת הימים טובים. וכתיב ושמחת בחגך כי עיקר שמחה כשיכולין להתדבק בשורש העליון. ושמעתי ממו&quot;ז ז&quot;ל עמ&quot;ש חז&quot;ל דכתיב עצרת לה' וכ' עצרת לכם חלקהו חציו לכם. ומה ענין החלוקה עם השי&quot;ת. רק הוא כענין שנאמר במשה רבינו וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח שזה היה הברית לבנ&quot;י לשמים. כן הוא במועדים שנק' מועדי ה' ונמסרו לבנ&quot;י זה תורף דבריו ז&quot;ל. ונ&quot;ל דלכן כתיב וידבר משה את מועדי ה' אל בנ&quot;י כי הוא הסירסור בין בנ&quot;י לאביהם שבשמים איש אלקים חציו איש וחציו אלקים כמ&quot;ש במד'. לכן ע&quot;י נתחברו בנ&quot;י אל מועדי ה'. וזה שתרגם אונקלום ואלפינון לבנ&quot;י. שיוכל להיות להם דביקות במועדי ה' וזה עיקר השמחה. וזה שאמרו חז&quot;ל אין שמחה אלא בבשר שלמים. כי גם שלמים הוא זה הברית שאוכלין בני ישראל מחלק גבוה. לכן נותן שמחה. ועמ&quot;ש בפרשת צו מזה:


===תרנ&quot;ז===
בהגדה עבדים היינו לפרעה כו' ומסיים ואלו לא הוציא הקב&quot;ה את אבותינו הרי אנו כו'. וקשה הלא לא התחיל עבדים היו אבותינו רק היינו ויוציאנו ומה שייך לסיים על זה אלו לא הוציא את אבותינו. ונראה לבאר הענין כי ראינו שמעולם מיד כשהבטיח הקב&quot;ה זרע לאאע&quot;ה נאמר לו גר יהי' זרעך. א&quot;כ כל שורש בנ&quot;י היו מיוחדים להיות עבדים במצרים. וגם כ' אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. וידוע דבהר סיני בקבלת התורה היו כל הנשמות מבנ&quot;י ולכולם נאמר אשר הוצאתיך. א&quot;כ כמו שהדברות היו לכל נשמות בנ&quot;י. כמו כן יציאת מצרים. כי כמו שהיו עבדים לפרעה למטה. כמו כן הנשמות היה להם שיעבוד תחת מצרים שלמעלה. ובירידת אבותינו למצרים למטה ונגאלו משם. בזה היה הגאולה לכל הנשמות וכל הדורות. והקב&quot;ה הביא אותו הדור למצרים שהם היו דור קרוב לאבות ושבטים והיה בכחם לירד למצרים. וז&quot;ש ואלו לא הוציא אבותינו. שאם לא הי' הגאולה באותן הדורות. לא הי' שום דור ראוי לזה. אבל כלל הגאולה היה לכל הדורות רק באותו הדור הוציאו הדבר מכח אל הפועל:

יום טוב של פסח נק' בתורה שבת כדכ' ממחרת השבת. כי פסח דומה לשבת כמ&quot;ש בשבת זכור ושמור כמו כן בפסח והי' היום הזה. לכם לזכרון. וכ' למען תזכור. וכ' שמור כו' חודש האביב. ושמרתם את המצות. כי זכירה היא נקודה פנימית שאין בה שכחה. ולפי שבשבת מתגלה נקודה זו בנפשות בנ&quot;י לכן צריכה שמירה שלא להתפשט נקודה פנימיות למקום שיש בו שכחה. ולכן זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. והוא עצמו הענין בגאולת מצרים. שבכל חג המצות נעשה איש ישראל כברי' חדשה כמו שהי' ביציאת מצרים כקטן שנולד. ומתחדש בו אותו הנקודה שנטע הקב&quot;ה בנפשות בנ&quot;י. ונקודה זו נק' לחם עני שהוא בלי התרחבות כי מצה היא עצם העיסה ואח&quot;כ נשתנית ומתחמצת. וכמו כן כל איש ישראל יש בו נקודה מתנה מאת אלקים. ובאמת צריך האדם להרחיב זאת הנקודה ולהמשיך כל המעשים אחרי'. וזה התיקון כל ימי השנה לפי מה שזוכה האדם לטוב ולמוטב. אבל כשבא חג המצות מתחדש הנקודה ונטהרת מכל הלכלוכים. ולכן צריכין לשמרה מחימוץ ומכל השתנות בזה החג. ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי כו'. פי' פנימיות הנקודה כמו שהיא בעצם ואינה מקבלת שינוי לכן צריכה שמירה והי' היום כו' לכם לזכרון. שמתחדש בו הנקודה שנק' זכרון כנ&quot;ל. גם יתפרש והי' לכם לזכרון ממש שיזכור האדם עיקר בריאתו בעולם לעשות רצונו ית&quot;ש ויום הזה נותן זכירה. וז&quot;ש למען תזכור את יום צאתך כו' כל ימי חייך. ימי חייך הם ההארות המיוחדים לאדם לתקן כל ימי חיותו בעולם. וע&quot;י יום צאתך מארץ מצרים תזכור כל ימי חייך. ופי' את יום צאתך באמצעיות יום צאתך תזכור. כי הוא נותן זכירה כמ&quot;ש והי' היום הזה כו' לזכרון כנ&quot;ל. וגם זכירה הוא התקשרות שיכולין לקשר כל הימים בשורשם ע&quot;י יום צאתך מארץ מצרים:

גם נק' פסח שבת כי שבת סהדותא איקרי שמעידין בו על הקב&quot;ה. ופסח פה סח פי' שע&quot;י יצ&quot;מ נעשין בנ&quot;י עדים כמ&quot;ש אתם עדי כו'. ולכן הגם ששבת הוא תחלה למקראי קודש ולמעלה מכולם. מ&quot;מ לא היו בנ&quot;י מוכנים אל השבת עד אחר יצ&quot;מ כמ&quot;ש וזכרת כי עבד כו' על כן צוך כו' לעשות כו' השבת. נמצא תכלית יצ&quot;מ הוא השבת:

בענין העומר במד'. ואתה כו' בריתי תשמור זו מצות העומר שלא זכה אאע&quot;ה לירושת הארץ רק בזכות העומר. וצריך ביאור כי היכן נזכר מצות העומר בזה. והנה בפסח על התבואה כמ&quot;ש ז&quot;ל הביאו לפני עומר בפסח שיתברך לכם תבואה שבשדות. כי באמת הפרנסה ומזונות הוא בדין כמ&quot;ש קשה מזונותיו של אדם כקי&quot;ס. ואמרו זן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין. אכן בנ&quot;י יכולין להמתיק הדין. וזהו ענין תנופת העומר והבאתם כו' אל הכהן שהוא בחי' החסד. והניף כו' העומר כדאיתא בזוה&quot;ק שכל מדה&quot;ד צריכה תנופה אל השורש. ובזאת נמתק הדין כמ&quot;ש תנופת זהב. וכן תנופת הלוים ע&quot;ש פ' פקודי. ובאמת כל ענין חג הפסח הוא כן דיש שכתבו שעיקר הפסח הוא בחי' דין שהי' נעשה הדין במצרים וכ&quot;ה בזוה&quot;ק פ' בא. וראה את הדם ע&quot;ש. וי&quot;א שהוא בחי' חסד. ובאמת אלו ואלו דברי אלקים חיים כי הוא התמתקות הדין להיות מתהפך לחסד. וז&quot;ש במכילתא וראה את הדם עקידת יצחק ראה ע&quot;ש. ובאמת אאע&quot;ה הוא שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו ונאמר לו ואתה כו' בריתי תשמור. בריתי פי' הנהגה של הבריאה. הגם שנברא בדין נעשה אברהם שומר שלא יתפשט מדה&quot;ד ביותר רק להעלותו ולהמתיקו במדת החסד. וזה עצמו שניתן לו את יצחק ובפסח נולד יצחק. והכל לרמוז כי בזכותו של אברהם נתמתק מדה&quot;ד. ובאמת זה עצמו בחי' ברית מילה כמ&quot;ש במ&quot;א מזה. ולפי&quot;ז א&quot;ש דמילה ופסח הכל אחד ובדמיך חיי דם פסח ודם מילה ששניהם למתק מדה&quot;ד. וכן תנופת העומר למתק מדה&quot;ד. וזה הביאו לעני עומר כמ&quot;ש דהפרנסה ומזונות הם עפ&quot;י דין משום שמתלבש בטבע וכל הטבע דין. אבל בנ&quot;י דמבטלין הכל אל השורש זה ענין תנופת עומר. עמ&quot;ר גי' י&quot;ש. כמו שהקב&quot;ה ברא יש מאין. כן הצדיקים צריכין לבטל היש לאין כמ&quot;ש בספרים מזה. וזה תנופת עומר. וממילא נמתק מדה&quot;ד. ויתברכו לכם תבואה שבשדות כנ&quot;ל:

איתא במד' מלחמת תנופה זה תנופת העומר. דבזכות העומר הי' מפלת המן מזרע עמלק. דהנה תכלית יצ&quot;מ הי' בהוציאך את העם כו' תעבדון את האלקים. ואותו הרשע עמלק עמד באם הדרך להפסיק בנ&quot;י מכח התשוקה שהי' להם אל התורה. כמ&quot;ש קרך בדרך ציננך. וז&quot;ש שרפו ידיהם מן התורה. פי' התשוקה לקבל את התורה נתקררה מעט ע&quot;י אותו הרשע ימ&quot;ש. כי ביצ&quot;מ היה להם המשכה אחר הקב&quot;ה בכל לב כמ&quot;ש לכתך אחרי במדבר. וכן הוא בכל שנה שנתחדש יצ&quot;מ וקבלת התורה. ואיתא בא להורגך השכם להורגו. לכן צריכין לזכור מיד ממחרת השבת להכין עצמו למחיית זכר עמלק. והימים הללו אשר הקב&quot;ה זוכר חיבתן של ישראל כמ&quot;ש זכרתי לך חסד נעוריך כו' קודש ישראל לה' כו' אוכליו יאשמו. צריכין להתחזק. ובזה ימחה שם עמלק ונוכל לקבל התורה בשלימות בשבועות. וזה נתקיים בימי מרדכי ואסתר כמ&quot;ש הדר קבלוה וכו':


===תרנ&quot;ח===
ענין מצה ומרור. מצה הוא כשלא נשתנה העיסה כי ע&quot;י החימוץ משתנה. והרמז כי בנ&quot;י לא נשתנו בגלות כמ&quot;ש שלא שינו את לשונם ואת שמותם. בנ&quot;י ירדו ובנ&quot;י יצאו. וזה החסד שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם הקב&quot;ה וגאלם. ובאמת זה עצמו נעשה ע&quot;י המרירות שמררו את חייהם לכן לא נטמעו בהם כמ&quot;ש בזוה&quot;ק פ' שמות. ולכן הלל הי' כורך מצה ומרור לומר שהישועה הי' ע&quot;י שניהם ביחד. כ' אנכי ארד עמך ואנכי אעלך כי הי' ישועה בגלות ובגאולה. הגזירה הי' גר יהי' זרעך כו'. ועבדום. וענו אותם. ובכל אלו השלשה נושעו בנ&quot;י. כי ע&quot;י שהיו גרים בארץ לא להם זכו לירושת הארץ וביהמ&quot;ק שהוא עיקר המקום שכולל כל המקומות. ע&quot;י שהיו נעים ונדים זכו לעיקר הישוב בעולם. וע&quot;י העבדות זכו להיות עבדי ה' לקבל מלכות שמים. וע&quot;י העינוי זכו לתורה כמ&quot;ש טוב לי כי עניתי למען אלמד חוקיך. כי יגעתי ומצאתי תאמין. לכן טוב כי עניתי למען אלמד. שלכן נתקיים התורה בידינו. וזה לחם עוני. התורה שזכו ע&quot;י העינוי:

בעבור זה עשה ה' לי. פרש&quot;י בעבור שאקיים מצותיו פסח ומצה. ויתכן עוד לומר בעבור זה הסיפור כי בנ&quot;י נבראו להעיד על הבורא. לכן פסח פה סח שע&quot;י הגאולה נפתח פיהן של בנ&quot;י. הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה שכל זמן שמשועבדים לסט&quot;א אינם יכולין להלל לה' עד שנעשו בני חורין ויצאו מן הטבע להיות עבדי ה' ביצ&quot;מ פה סח. ובקי&quot;ס השירה. והם בחי' תורה שבע&quot;פ ותורה שבכתב הקול קול יעקב בב' תורות:

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא. וקשה דהא כתיב ואותנו הוציא ממש ומה כאלו יצא. ויש לפרש עפ&quot;י לשון שתקנו באמת ויציב מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור. פי' כי גאולת מצרים לא הי' במקרה אבל הוא ישועה באחדות כל בנ&quot;י ראשונים ואחרונים. ובכל דור ודור נעשה הישועה להם ולבניהם אחריהם. וז&quot;ש בכל דור חייב לראות כאלו הוא יצא שבכל הדורות יש חלק לגאולה לכל איש ישראל וכפי שזוכין להיות תוך כלל ישראל כך זוכין לגאולה. ולכן הרשע שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר הגאולה ואומר מה העבודה כו' לכם שאינו מרגיש בגאולה והקהה את שיניו לאמר בעבור זה עשה ה' לי שהרי אני מרגיש הגאולה ולא אתה כיון שהוצאת עצמך מן הכלל כנ&quot;ל:

בענין העומר במדרש אל יהי עומר קל בעיניך שבזכותו ירש אברהם אבינו את הארץ כו' בריתי תשמור כו'. דהנה כ' והארץ נתן לבני אדם. ובגמ' רמי דכתיב לה' הארץ ומלואה. ומתרץ כאן לאחר ברכה. כי יתרון האדם שיודע ומכיר את בוראו ולו ניתן הארץ ואין אדם אלא ישראל אתם קרוין אדם. והראשון הי' אברהם שנק' אדם הגדול בענקים שהקנה להקב&quot;ה שמים וארץ. לכן מסיים הכתוב לא המתים יהללו היינו הרשעים שבחייהם קרוים מתים. ואנחנו נברך כי לנו ניתן כח המדבר. ולזה זכו בנ&quot;י ביצ&quot;מ שנפתח פיהן. לכן בפסח על התבואה הואיל ונעשין בו אדם להלל את ה'. וכתיב חי חי הוא יודך. חי ב&quot;פ. חי בברית הלשון וחי בברית המעור. שהחיות תלוי בב' בריתות הללו. וכן כתיב ב&quot;פ בדמיך חיי דם פסח ודם מילה. ואאע&quot;ה זכה לשניהם כמ&quot;ש כרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו הפה. וברגליו המילה. לכן נק' אדם וירש את הארץ. ולכן בפסח שנפתח פיהן של ישראל יכולין להרים כל הבריאה אל הקב&quot;ה כמ&quot;ש והניף את העומר ובזה מקבלין השפע על כל השנה. וכ' ויפרקנו מצרינו וסמוך לי' נותן לחם לכל בשר. שע&quot;י הגאולה נעשין כלים לקבל הברכה לכן בפסח על התבואה:

בפסוק ויצעקו בנ&quot;י אל ה' אמרו חז&quot;ל תפסו אומנות אבותם. דאיתא שחורה אני במעשי ונאוה במעשה אבותי. פי' הנטיעה שנטעו האבות בכלל ישראל מתקיים בהם לעולם. והגם כי ע&quot;י החטא מסתתר גם זו הנקודה. אך בבוא קצת גאולה מתגלית זאת הנקודה. ולכן אחר יצ&quot;מ הגם כי לא הי' עדיין גאולה שלימה. מ&quot;מ נתגלה נטיעה זו. ולכן נתאחזו במעשה אבותיהם. וזה ראשית הגאולה להיות נמשכין אחר מעשה אבות. וכן בגאולה העתידה כ' והשיב לב אבות על בנים כו' כמ&quot;ש במ&quot;א מזה. ולכן תפסו אומנות אבותם. הגם כי עדיין חטאו באומרם המבלי כו' אבל נקודת מעשה אבות נגלה בהם. ואח&quot;כ נגמר הגאולה בקי&quot;ס עד שאמרו זה אלי כו' מצד עצמותם לבד אלקי אבי כנ&quot;ל. שהם ב' בחי' אלקינו ואלקי אבותינו כמ&quot;ש בכתר ש&quot;ט:

ביצ&quot;מ נעשו בנ&quot;י עבדי ה' כמ&quot;ש והוצאתי את צבאותי. ובקי&quot;ס נתעלו לבחי' בנים כמ&quot;ש המעביר בניו בין גזרי ים סוף. דכ' ששת ימים תאכל מצות ובשביעי עצרת לה' אלקיך. דאיתא בזוה&quot;ק מצה מלשון מסה ומריבה להלחם עם הסט&quot;א זה בחי' עבדי ה' להלחם מלחמת ה'. אכן מצוה בתוספות ו' הוא לשון חיבור וצוותא. וזה עצרת לה' אלקיך כנופיא והתחברות. וכן הוא לעולם בימי המעשה ושבת. וז' ימי הפסח הכנה לכל הימים לימי המעשה ולשבת. וב' אלו הם בחי' יעקב וישראל. כי יעקב ע&quot;ש המלחמה לילך בעקבה. וישראל כשבאין לדרך הישר אז ישיר ישראל שיר אל:

בפסוק אל תיראו התיצבו כו'. ולבסוף כתיב וייראו העם את ה'. שמקודם הי' בחי' יראת העונש. ויראה זו צריכה שמירה שלא להתפשט. ולכן כתיב וייראו מאוד. ואמר להם אל תיראו שלא הי' יראה השלימה עד לבסוף דכ' וייראו את ה' והוא יראת הרוממות. ויראה זו מביאה לשמחה ושירה. כמ&quot;ש יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי. והשירה הבאה ע&quot;י יראה היא עדות שהיא יראה שלימה ואמיתית. וע&quot;ז כ' אין מחסור ליראיו שמי שזוכה ליראת ה' זוכה בכל:

והנה השירה הוא תכלית יצ&quot;מ כמ&quot;ש ויושע כו' ביום ההוא. דכ' הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. וידעתם כי אני ה' אלקיכם. וכן אמרו זה אלי ונמשכו עתה אחר הנהגה עליונה. וכן כ' בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז. שמעתי מפי מו&quot;ז ז&quot;ל עם לועז כל הלשונות שאינם לשון הקודש נק' לע&quot;ז. ובנ&quot;י כשיצאו ממצרים נתרוממו מכל הלשונות כמ&quot;ש ורוממתנו מכל הלשונות ונדבקו בלשון הקודש. היתה יהודה לקדשו ישראל לממשלותיו היינו שנמשכו אחר הנהגת הקב&quot;ה בעצמו בלי אמצעי. שכן כל הלשונות הם לעז וכנוי ללשון הקודש. וכן הנהגת האומות ע&quot;י אמצעיות שרי מעלה. אבל בנ&quot;י מיוחדין להיות חלק ה'. וזה עדות השבת וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך כו' ביד חזקה כו'. שהיו משועבדים שלא היה באופן הטבע לצאת. כמ&quot;ש הקב&quot;ה בכבודו ובעצמו. שבכוונה הי' הגלות באופן זה שלא יוכלו לצאת רק ע&quot;י הקב&quot;ה בעצמו. על כן צוך כו' לעשות כו' יום השבת שהוא מיוחד להנהגה עליונה בלי אמצעות הטבע. לכן בנ&quot;י ושבת עדים על הקב&quot;ה כמ&quot;ש במ&quot;א מזה:


===תרנ&quot;ט===
בעבור זה עשה ה' לי. ברש&quot;י שאקיים מצותיו. פי' שתכלית הגאולה הי' לכבודו ית&quot;ש כדי שיהיו בנ&quot;י כלים לעשות שליחות הקב&quot;ה בעולם. הגם שפי' הפשוט אמת שבשביל המצות שעתידין בנ&quot;י לעשות הי' הגאולה. ולכן הי' הגאולה בשם אהיה לומר שבזכות המצות שעתידין לעשות הם נגאלין. אבל עיקר הפי' בעבור זה ממש שזה תכלית הגאולה לשמו ית'. ולכן הרשע שאומר מה העבודה הזאת לכם כופר בעיקר שאדרבא תכלית הגאולה הי' רק עבודה הזאת כמ&quot;ש:

איתא בזוה&quot;ק נ' זמנין אידכר יצ&quot;מ בתורה כו' כמ&quot;ש האריז&quot;ל שזה הי' החפזון שלא יכנסו ח&quot;ו לשער הנ' שבטומאה. דאיתא נ' שערי בינה בעולם וכולם נמסרו למרע&quot;ה חוץ מאחד ותחסרהו מעט כו'. ולכן הי' מרע&quot;ה מוכן לגאולה. כי כל שער יש לו דלת והסתר. ולא היו יכולין לכנוס בשערי קדושה עד שיעברו ההסתר המוכן לכל שער. ולכן נזכר בתורה נ' זמנין יצ&quot;מ שבאותן המקומות הוצרך להיות יצ&quot;מ וא&quot;א להשיג התורה רק בפתיחת אלה השערים. ולפי שנחסר א' למרע&quot;ה. אם היו נכנסין בשער הנ' לא הי' יכול לגאלם. ולכן אמר מרע&quot;ה מי אנכי כו'. כי ירא מזה שיכנסו בשער הנ'. רק הקב&quot;ה עשה נס וגאל אותנו קודם הזמן. אבל לעתיד כ' לא בחפזון כו'. שנראה שלמשיח יתגלה גם שער הנ'. כדכ' ונשא וגבה מאוד יותר ממרע&quot;ה לכן לא בחפזון כו'. ולכן אמר מרע&quot;ה שלח כו' ביד תשלח ביד המשיח שעתיד לגאול אותנו שלא בחפזון כנ&quot;ל:

אז ישיר משה ובני ישראל כו'. דאיתא בגמ' קודם שנבחר א&quot;י הוכשרו כל הארצות לומר שירה ומשנבחר א&quot;י נפסלו כו'. וכמו כן כלל ישראל שהם נבראו להעיד על הבורא ית&quot;ש כמ&quot;ש עם זו כו' תהלתי יספרו. אבל קודם הגאולה שהיו מתערבין באומות היה השירה בכלל העולם. אבל ע&quot;י הגאולה נתבררו בנ&quot;י והוסבב השירה רק למשה ובנ&quot;י. וז&quot;ש במדרש שה&quot;ש נשיר למי שעשאנו שירים בעולם. וכן הוא בבחי' עולם שנה נפש. שמקודם בנין ביהמ&quot;ק הבמות מותרים כיון שלא הי' עדיין מקום מיוחד. והקדושה מוטבע בתוך הכלל. ואח&quot;כ נאסר רק אל המקום אשר יבחר ה'. וכן בנפשות אשר בחר בנו מכל העמים. וכן בשנה הקדושה נמצאת בשבתות ויו&quot;ט שנק' מקראי קודש ונעשה הבדלה בין כו':

איתא ברש&quot;י כל השירה כפולה גאה גאה ימינך ימינך מי כמוכה מי כמוכה כו'. וכן איתא בשבת קודש כל דבריו כפולים. כי יום שביעי של פסח נדמה לשבת כמ&quot;ש במד' סוף בא. והענין הוא כי עיקר הישועה הוא בשורש של מעלה שזה נעשה בקי&quot;ס כמ&quot;ש במד' וירא כו' את מצרים מת שרו של מצרים. ולכן ויושע ה' ביום ההוא דייקא. שהי' הישועה למעלה ולמטה. וכן ראו בנ&quot;י ברוה&quot;ק כל התקונים שנעשה למעלה. בשבילם. וכ&quot;כ רוממות אל בגרונם עי&quot;ז וחרב פיפיות בידם. שחותך בב' פיות למעלה ולמטה. וכ&quot;כ תפול עליהם אימתה ופחד אמרו חז&quot;ל פחד על הקרובים ואימה על הרחוקים. הרמז כי השרים שלמעלה נק' קרובים ונפל עליהם הפחד ועי&quot;ז הי' אימה על הרחוקים למטה. כדאיתא בגמ' מאן דמבעית אע&quot;ג דאיהו לא חזי מזלי' חזא. וזה עיקר השירה כשזוכין להיישיר החלק שלמטה עם שלמעלה. כמ&quot;ש האלקים עשה כו' האדם ישר. רק ע&quot;י החטא נעשה חשבונות רבים. ובנ&quot;י שתקנו החטא ונקראו ישורון. זכו אל השירה. וכן הוא ביום שבת קודש טוב להודות. שאז מתעלה העולם ונשמה יתירה יורדת. ויש דיבוק וחיבור תחתונים לעליונים:

איתא גדולה ביזת הים מביזת מצרים דכ' מוציא אסירים בכושרות. בכות ושירות. דכל הגלות מצרים הי' להוציא הנ&quot;ק שנתפזרו שם. וכ' באוה&quot;ח ע&quot;פ והייתם לי סגולה מכל העמים. כי כשבנ&quot;י זוכין יכולין להעלות כל הנצ&quot;ק בכח התורה ע&quot;ש. ובקי&quot;ס על ידי השירה הוציאו נצוצות קדושות ממצרים יותר ממה שהוציאו ביצ&quot;מ. ולא לחנם נאמר ואכבדה בפרעה כו' וידעו כו' כי אני ה'. וז&quot;ש עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה שכל הישועה יהי' בכח התורה והשירה. לא ע&quot;י יסורים. שירות ולא בכות:

איתא במד' תהלים ע&quot;פ הודו לה' כי טוב כל&quot;ח החסד שהקב&quot;ה עושה עם בני ישראל אינו לשעה ולשנה רק לעולם. וכ&quot;כ חסדי ה' כי לא תמנו ע&quot;ש. כי בנ&quot;י הם כלים לקבל הנסים שהם למעלה מן הטבע והזמן. לכן החסדים הנעשים להם נשארים לעולם. וכן איתא במכילתא והי' לי לישועה לא כתיב רק ויהי לי לעתיד. וזה עדות השירה שנשאר להם הנס דקי&quot;ס לדורות. וז&quot;ש חסדי ה' כי לא תמנו דהול&quot;ל כי לא תמו רק הפי' אצלנו לא תמו החסדים שנשאר בנו קבוע לדורות. אבל חסד לאומים חטאת וחסרון הוא להם שאינם כלים לקבל החסדים. ולכן כ' יאמר נא ישראל. בית אהרן. יראי ה'. כי לעולם חסדו. כי המה עדים להעיד על זה שהחסדים הם לעולם:


===תר&quot;ס===
בענין מצה מיכלא דאסוותא כדאיתא בזוה&quot;ק. דהנה [*ע&quot;י] חטא הראשון מאכילת עה&quot;ד נתערב תערובות טו&quot;ר בכל הדברים. וגם בנפש האדם. ובע&quot;כ צריך האדם לתקן החלק שנדבק בו מתערובות הזה כמ&quot;ש בס' שער הקדושה להרח&quot;ו ז&quot;ל ע&quot;ש. וזה שאור שבעיסה. ומזה בא כל הגלות. לכן אחז&quot;ל תמיד ב' אלו הדברים ביחד שאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות. ולכן כל השנה אוכלין חמץ ומצה שצריכין ג&quot;כ לאכול החמץ לברר זאת התערובות. וכדאיתא במד' בראשית השיאני ואוכל עוד ע&quot;ש. שהבינה שכבר נעשה זה התערובות. שצריכין לעולם לאכול החמץ לברר התערובות. אבל לפי שעה עשה לנו הקב&quot;ה נס במצרים שלא הספיק הבצק להחמיץ. וביטל זה התערובות. והאכילנו המצה שהוא פשוט בלי השתנות. והחמץ נשתנה. כי השפע הבאה מלמעלה משתנה אח&quot;כ מדרגא לדרגא עד שמתערב בה תערובות. ונשתנה הלילה הזה מכל הלילות. וזה בערב תאכלו מצות. אעפ&quot;י שלילה הוא הזמן שיש בו תערובות שע&quot;ז נק' ערב. מ&quot;מ תאכלו מצות. וכן השאיר לנו זכר מינ&quot;מ בכל ליל פסח. שלפי שעה יש בה הארה כמו שהי' ביצ&quot;מ. וזה עצמו שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עשה הקב&quot;ה שיהי' בזה זכר ליצ&quot;מ ע&quot;י מצות אכילת מצה. ז&quot;ש בחפזון יצאת כו' למען תזכור כו' כל ימי חייך. דכ' זכר עשה לנפלאותיו. ואמרו כל ימי חייך להביא לימות המשיח דכ' כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. כי יצ&quot;מ הי' הכנה עד גאולה אחרונה. כדכ' טוב אחרית דבר מראשיתו. לכן יצ&quot;מ שהי' ראשית הגאולה בכח זה יכולין לעורר תמיד הגאולה. ז&quot;ש למען תזכור את יום צאתך. פי' באמצעות יום הזה. תזכור ותעורר הגאולה כל ימי חייך. וכן הוא בפרט כל שנה יום הזה מביא זכירת הגאולה בכל ימי השנה. וכן בכל נפש ישראל בפרטות:

ויהי שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצוינים שם. זהו עיקר החסד שעשה עמנו הקב&quot;ה. שלא נטמענו בהם. ולכן כתיב אל תירא מרדה מצרימה ואין אומרים אל תירא אלא למי שירא ה' לאמיתו. שיעקב אבינו ירא שלא יטמעו בהם. לכן הבטיחו הקב&quot;ה אנכי ארד עמך להצילם. וע&quot;ז הי' קושי השיעבוד כדי שלא יטמעו בהם כמ&quot;ש בזוה&quot;ק שמות. ז&quot;ש ויהי לשון צרה שכל היסורים היו כדי שיהיו מצוינים שם ולא יטמעו בהם. וכן מ&quot;ש וירד מצרימה ויגר שם מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים. שכל זה הי' בכח יעקב אע&quot;ה לפי שלא ירד על דעת להשתקע נשאר זה הכח שלא נשתקעו שם:

אפילו כולנו חכמים כו' מצוה עלינו לספר ביצ&quot;מ וכל המרבה כו' הרי זה משובח. דכ' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון. וכ&quot;כ הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. וכ&quot;ז הסדר מתחדש בכל שנה פסח זמן חירותנו והוא בחי' עבדי אתה אשר בך אתפאר. אח&quot;כ בשבועות זמן מתן תורתנו. וכפי החירות שמתעורר בפסח כך מתחדש התורה בשבועות. ומעין זה גם בכל יום ויום יש זכר ליצ&quot;מ ולקבלת התורה. ולכן אפילו שקבלנו כבר התורה מ&quot;מ יש התגלות התורה בכל דור ושנה ויום מיוחד לזה הזמן. ולכן צריכין להתחדשות החירות בכל שנה. ובזה זוכין להתחדשות קבלת אלקותו ית&quot;ש. להיות לכם לאלקים הוא דבר ההוה ומתחדש תמיד:

בענין העומר ראשית קצירכם. דאיתא בזוה&quot;ק ראשית בכורי אדמתך תביא כו' לא תבשל גדי. כי כפי נתינת הראשית אל הבורא ית' אין מתערב אח&quot;כ פסולת. ולכן איתא בזוה&quot;ק תצוה כי אם שומרין בנ&quot;י את העומר ושתי הלחם כראוי א&quot;צ להיות נשפט בר&quot;ה ויוה&quot;כ כי כל המשפט על התערבות הפסולת. וע&quot;י העומר ושתי הלחם שנתברך פרי הארץ ואילנות ואין בהם פסולת. לכן נאמר אכול בשמחה לחמך פרי הארץ. ושתה בלב טוב יינך פרי האילנות. כי כבר רצה ע&quot;י נתינת הראשית. והרמז כבר רצה קודם המשפט בר&quot;ה ויוה&quot;כ. וזה העדות נתברר בחג הסוכות. זה ההבדל בין ישראל לאומות והוא זמן שמחתנו. כמ&quot;ש לך אכול בשמחה:

ענין שבת ומועדות. דכ' אור זרוע לצדיק. והוא בחי' השבת קבוע וקיימא. רק שבנ&quot;י עמך כולם צדיקים הם כלים לקבל אור הזה. ולכן שבתות למנוחה כי עיקר המנוחה מה ששב אל מקומו ושורשו והמוכן לו. וזה פי' זרוע לצדיק שמוכן לו זה האור. ומועדות בחי' לישרי לב שמחה שהוא בכח הכנת האדם כמ&quot;ש ישראל דקדשינהו לזמנים וכ' שמחה לאיש במענה פיו שהקב&quot;ה מסכים עמהם בקביעות החודש והמועדות ולכן הוא שמחה יתירה משבת קודש. האבות נק' ישרים ובזכותם ניתן המועדות לבנ&quot;י. והנה ברגלים נתברך כל השנה כמ&quot;ש בפסח יתברכו לכם תבואה שבשדות. בעצרת פירות האילן. בחג גשמי שנה. וכן מתפללין השיאנו כו' ברכת מועדיך. הגם כי עיקר הברכה בשבת כדכ' ויברך כו' את יום השביעי. אך הברכה בשבת בשורש כדאיתא בזוה&quot;ק דלא אשתכח בי' מנא רק דכל ברכאין בי' תליא. דהוא יומא דנשמתין. אבל ברגלים יש התגלות הברכה גם בבחי' הגוף. ולכן הי' עליות רגלים בגוף. ולכן איתא כי מלבושי יו&quot;ט יקרים משבת כי הגוף הוא בחי' הלבוש. ובאמת שורש הג' ברכות שברגלים הם בג' סעודות דשבת. וברגלים הוא בהתגלות בפרטות כנ&quot;ל:

בפסוק יונתי בחגוי הסלע כו' השמיעני את קולך שהיסורים היו כדי שישמיעו קולם. והענין הוא כי כל יצ&quot;מ וקי&quot;ס הי' להשלמת בנ&quot;י. שעיקר כחם בפיהם. ויצ&quot;מ הי' לתקן הדיבור וקי&quot;ס הקול. וזה תכלית האדם כמ&quot;ש כל עמל אדם לפיהו. והפנימיות שלהם הי' בהסתר ולא היו יכולין להוציא מכח אל הפועל. ז&quot;ש בחגוי הסלע בסתר המדריגה. וע&quot;י קי&quot;ס הוציאו כח הקול אל הפועל. ולכן בכל יום מקדימין יצ&quot;מ וקי&quot;ס לקול ודיבור דק&quot;ש ותפלה. וזהו סמיכת גאולה לתפלה כמ&quot;ש במדרש:

במד' סמכוני באשישות באש שלמעלה ושלמטה תורה שבכתב ושבע&quot;פ עי&quot;ש. ומסיים הפסוק כי חולת אהבה אני. היינו שצריך להיות לאיש ישראל אהבת ה' בעצם בלי שום סיוע כענין אבות הראשונים שלא הי' להם עדיין התורה והי' אהבת לבם בוער להתדבק בהקב&quot;ה. אבל על ידי שחולת אהבה אני צריכין סיוע מן האש שלמעלה ומטה ב' התורות. וכן איתא בס' חובת הלבבות מעין זה. ושירה זו של הים מעיד על זה כי הוציאו מלבם פרשה בתורה קודם קבלת התורה ע&quot;י שבאו אל אמונת ה' נתגלה פנימיות אהבת ה' שהוא בעצם בנפשות בנ&quot;י. וכן איתא במדרש כי תורה וישראל קדמו לעולם. ואמרו מחשבתן של ישראל קדמה אפי' לתורה ע&quot;ש פ' בראשית. ושירת הים הי' הכנה לתורה ומצות שניתן להם אח&quot;כ. ואיתא במדרש אני חבצלת השרון שעשיתי לו צל במדבר. השרון שאמרתי לפניו שירה על הים. פי' שע&quot;י השירה שאמרו ואנוהו שהשתוקקו לבנות לי משכן זכו לעשות לו צל ומשכן:

בענין יצ&quot;מ וקי&quot;ס. כי הגאולה הי' בגוף ונפש. יצ&quot;מ הי' הצלה מעבודת הגוף בחומר ובלבנים. ולכן המצוה לחם עוני רומז על הכנעת הגוף. כי עיקר תיקון הגוף בהכנעה כמ&quot;ש לא מצאתי לגוף טוב משתיקה. להיות בטל אל הנפש והנשמה. ותיקון הנשמה הוא השמחה כענין ויגבה לבו בדרכי ה' וזהו אות השירה שנתרומם הנפש על הגוף. וזהו מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה כי בשם זה צור ב' עולמים. וכן האדם יש בו ב' יצירות אלו בזה ובבא. מן המצר קראתי לתיקון הגוף. במרחב הוא תיקון הנשמה. וב' אלו הם בחי' תש&quot;י וקשרתם יד כהה נגד הלב ששם ב' לבבות. והי' לטוטפת בחי' המוח והנשמה. שם ה' נקרא עליך. והם בחי' שם יעקב לי עקב שורש הכנעת הגוף. ושם ישראל לי ראש התרוממות הנפש ונשמה בשמחה. לכן כ' ששת ימים תאכל מצות ובשביעי עצרת והוא בחי' שבת כמ&quot;ש במדרש סוף בא. והוא יומא דנשמתין:

איתא במדרש אז ישיר אין אז אלא בטחון כמ&quot;ש אז תלך לבטח דרכך. דהנה בנ&quot;י יצאו ממצרים להיות צבאות ה' להלחם עם מלכי כנען. וכן במדבר נחש עקרב וצמאון היו צריכין להתקשר מקודם בחבל אמיץ. וזאת השירה הי' להם הכנה למלחמות אלו. כיון שראו ברוה&quot;ק כל הישועה שיהי' להם עד לעתיד כמ&quot;ש ה' ימלוך לעולם ועד. נתקשרו בהקב&quot;ה ומסרו נפשם להלחם מלחמת ה'. וכן דרשו חז&quot;ל ביעקב ויצא יעקב מבאר שבע אז תלך לבטח כו'. וכמ&quot;ש שם כי באר שבע הוא בחי' אז שורש של כל הז' ימי הבנין הוא האלף אור שבעת הימים. וז&quot;ש פן ינחם כו' בראותם מלחמה. לכן הסיבם דרך ים סוף עד שקרע להם הים ואמרו השירה. וכן בכל יום הקדימו חז&quot;ל קי&quot;ס והשירה קודם התפלה שהוא בחי' מלחמה כמ&quot;ש שעת צלותא שעת קרבא:


===תרס&quot;א===
עבדים היינו לפרעה במצרים. פי' קודם יצ&quot;מ היינו באמת עבדים לפרעה ולא היינו יכולין לקבל עול מלכות שמים כדאיתא מאן דכפית באחרא לא מצי קביל עול מלכותא דלעילא. ועכשיו שהוציאנו הקב&quot;ה משם. אעפ&quot;י שעדיין אנחנו בגלות מצד שאומות מושלין עלינו שלא כדת בעונותינו. אעפ&quot;כ אין אנחנו משועבדים באמת להם ואין אנחנו בכלל כפית באחרא ונקראין עבדי ה' ולא עבדי פרעה. כדכ' עבדי הם. וזה עיקר השמחה שנכנסנו בכלל עבדי ה'. והלא הדברים קו&quot;ח מה מאן דכפית באחרא לא מצי קביל מלכותא דלעילא. מכש&quot;כ עתה שנכנסנו בכלל עבדי ה' אין שום מלכות יכול לבטל מאתנו זה העבדות. ולכן אותן שאמרו במצרים חדל ממנו ונעבדה את מצרים. לא הי' מחמת רשעות. רק שהרגישו בעצמם שמשועבדים הם למצרים. ואחר קי&quot;ס שנגמר החירות אז ישיר משה ובני ישראל כו' השירה כו' לה'. ואיתא במכילתא לה' אמרוה. פי' שהי' עיקר השירה לשם שמים שנכנסנו בכלל עבדי ה'. ולכן אמרו ה' ימלוך לעולם ועד. כי אין מלך בלא עם. ועתה שעם זו קנית וחל עלינו מלכות שמים האמינו כי ימלוך לעולם ועד ולא יפסוק מעלינו מלכותו ית&quot;ש לעולם. וזה ההלל שאומרים בכל רגל. הללו עבדי ה' הגם שאנחנו בגלות אבל ע&quot;י יצ&quot;מ מובטחים אנחנו כי מלכותו ית&quot;ש חופף עלינו. כמ&quot;ש ה' לי בעוזרי ומובטחים ואני אראה בשונאי. טוב לחסות בה' כמ&quot;ש עם עני ודל וחסו בשם ה' שהוא האמונה בגלות. כל גוים סבבוני כו' גם סבבוני כמה פעמים והשי&quot;ת הצילנו מהם. כמו כן אנו מובטחים על גאולה העתידה. ולכן מקדימין בכל יום יצ&quot;מ וקי&quot;ס קודם קבלת מלכות שמים שיתברר זה אצלנו כי אין אנחנו כפות באחרא ומוכנים לקבל מלכות שמים עלינו וזה סמיכות גאולה לתפלה בכל יום:

והנה סיפור ההגדה הוא גם על הגלות כמ&quot;ש ארמי אובד כו' וירד מצרימה ויגר שם כו' שעל כל ההנהגה משבחין להקב&quot;ה שהי' הכל לטובה. דכ' אנכי ארד עמך מצרימה. ועזר לנו הקב&quot;ה בכל אלה הדברים. ויגר שם שלא נשתקעו שם. במתי מעט שהיו בשפלות כמ&quot;ש כי אתם המעט ממעטין עצמכם ולכן ויהי שם לגוי גדול דלא רבי קוב&quot;ה אלא לדאזעיר. ז&quot;ש בשבעים נפש ירדו. כי היו באחדות אחד ונק' נפש אחת זה בחי' מתי מעט ממעטין עצמכם והי' כל הריבוי שלהם בכח הבורא כמ&quot;ש רבבה כצמח השדה נתתיך:

פסח מצה מרור. פסח על עליות השכינה כמ&quot;ש ואנכי אעלך זה ע&quot;ש שפסח דרשו חז&quot;ל זו חפזון שכינה. מצה על ישועת ישראל שלא הספיק בצקם להחמיץ שלא נשתנו נפשותיהם בהיותם בין הרשעים. מרור על מפלת הרשעים שמררו חיינו. וכ' על מצות ומרורים יאכלוהו שצריך להיות עיקר השמחה בפסח למעלה ממצות ומרורים כמ&quot;ש זבח פסח הוא לה' לשם שמים:


===תרס&quot;ב===
כתיב וכאשר יענו אותו כן ירבה. פרשנו כבר כי כך הי' מסודר להיות הגאולה אח&quot;כ כדמיון השיעבוד והגלות. וכמו שהכניס אותנו בכור הברזל במצרים מקום שאין עבד יכול לברוח משם. כן הי' הגאולה התדבקות בעלמא דחירות עולם שיהיו מקושרים להיות עבדי ה' שלא יוכלו לצאת מזה העבדות. כמ&quot;ש ביד חזקה כו' אמלוך עליכם. וזהו הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה. שע&quot;י קבלת מלכות שמים בהר סיני יצאו שלא יוכלו שוב להשתעבד בעצם רק במקרה. כמ&quot;ש עבדי הם שטרי קודם. וכמו שמצרים הוא בית עבדים שאין עבד יכול לברוח משם כן הכניסנו לארץ טובה ורחבה שהוא מקום שנותן חירות. ארץ ישראל ובית הבחירה הוא בית מלכים וחירות עולם כמ&quot;ש אשריך ארץ שמלכך בן חורים. וכמו ששיעבדו עמהם בפרך ואיתא בפה רך שמתחילתו פרעה עצמו סייע להם ועבדו בכל כחם ואח&quot;כ שמו עליהם כעבודה זו בכל יום כמ&quot;ש במד' שמות. כמו כן כשקבלו התורה בהר סיני אמרו נעשה ונשמע בלב שלם ונפש חפיצה שהי' להם התגלות אלקות. ואח&quot;כ כפה עליהם הר כגיגית להיות עושין כל התורה והמצות בכל יום אפילו כשאין להם התגלות אלקות כמ&quot;ש אנכי מצוך היום שנשאר רשימה מקבלת התורה בכל יום:

ד' לשונות של גאולה הכנה לד' מלכיות. כי פרעה שורש כל המלכיות. ולכן אין עבד יכול לברוח משם. וכיון שהוציאנו הקב&quot;ה משם הותר הקשר. לכן מוכן הגאולה לפנינו. וז&quot;ש אלו לא הוציא הקב&quot;ה אותנו ממצרים הרי אנו כו' משועבדים לפרעה פי' גם בגליות הללו אם הי' להם כח השורש של פרעה ומצרים הי' זה השיעבוד קשה. אבל עכשיו שהותר הקשר העליון שלהם הרי אנו בעצם בני חורין. פרעה שורש כל המלכיות בנפש. ומצרים שורש כל המקומות של טומאה ומכשפות. וגם אותן הת&quot;ל שנים שורש הזמן והטבע שמסתיר הקדושה. עיקר הגאולה בנפש שסמוך לגוף. נפ&quot;ש גי' ת&quot;ל. וגם רעמס&quot;ס גי' ת&quot;ל. ובזמן ג&quot;כ ת&quot;ל שנים. ובוודאי יש ת&quot;ל מיני שינוים בנפש ומקום וזמן אשר צריכין להיגאל מהם. ונסעו מרעמסס מקום העבדות. לסוכות מקום החירות:

רשע אומר מה העבודה הזאת לכם ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר כו'. פי' כי החכם עושה הכל לשם שמים ואפילו שאינו מבין ומרגיש הטעם. יודע ומאמין שכל המצות צורך גבוה. ועי&quot;ז בא אח&quot;כ למעלה עליונה ומבין ומרגיש הכל בעצמו. והרשע עושה הכל לגרמי' וכיון שאינו רואה עתה ענין הגאולה אומר מה העבודה זאת לכם מה תועלת לכם בזה. ובזה כופר בעיקר. כי עיקר הכל צורך גבוה. ולכן הקהה את שיניו בעבור זה עשה ה' לי. שהרי אני זכיתי לראות ולהבין הגאולה כמ&quot;ש בעבור זה שרואה בעין. לי ולא לו שהוא בעצמו מעיד על עצמו שאינו רואה וזה הקהה את שיניו. ומ&quot;מ על ידי התשובה שרואה שהחכם שעושה לשם שמים מבין בסוף הכל בעצמו. גם הוא מכניע עצמו וחוזר בתשובה. ולכן אמחז&quot;ל בפסוק ויקדו וישתחוו על בשורת הבנים. אע&quot;פ שבבן רשע מיירי הפסוק. רק משום שגם הוא מתפעל בהגדה זו. וכעין זה שמעתי מפי מו&quot;ז ז&quot;ל:

ד' מצות שיש בלילה זו פסח מצה מרור וסיפור יצ&quot;מ הם מול הד' מלכיות. ובאין בכח הד' עבירות ע&quot;ז ג&quot;ע וש&quot;ד ולה&quot;ר. פסח תיקון ע&quot;ז לשחוט טלה ראש ע&quot;ז שלהם. מצה תיקון ג&quot;ע שלא להחמיץ הטיפה כדאיתא בתקונים. שזה שאור שבעיסה. מרו&quot;ר גי' מו&quot;ת תיקון ש&quot;ד. וסיפור בפה לתקן לה&quot;ר שהוא העיקר בגלות האחרון. לכן המרבה לספר משובח. והם הד' לשונות של גאולה והוצאתי כו' מתחת סבלות מצרים הוא ע&quot;ז שלהם. והצלתי הוא הצלה משפ&quot;ד. וגאלתי מג&quot;ע שזהו עיקר בחי' גאולה. ולקחתי להיות אגודה אחת כדילפינן לקיחה לקיחה שהוא באגודה לבטל שנאת חנם ולה&quot;ר ועי&quot;ז תהיו לי לעם:

איתא בגמ' המבזה המועדות כעובד ע&quot;ז דכ' אלהי מסכה לא תעשה חג המצות תשמור. דכ' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך בא לראות ולהיראות שתכלית יצ&quot;מ הי' להיות לכם לאלקים. כמ&quot;ש אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך. ובג' רגלים שהם זכר ליצ&quot;מ נגלה עלינו אור פני מלך חיים בביהמ&quot;ק. וז&quot;ש בזוה&quot;ק פ' אמור בקשו פני פניך ה' אבקש אילין זימניא וחגיא שכל איש ישראל צריך להשתוקק תמיד לזכות לראות פני ה'. ואז כשבא החג נפתח לו השער. ובביהמ&quot;ק היה מקוים בפועל ממש. ולכן השמחה בחג כמ&quot;ש ישמח לב מבקשי ה'. כאשר עזבו הכל והלכו לראות פני ה' הוא כמ&quot;ש שמעי בת וראי כו' ושכחי עמך ובית אביך. שזה הכח קיבלו בנ&quot;י ביצ&quot;מ כמ&quot;ש לכתך אחרי כו' לשכוח מכל הבלי עולם. משכני אחריך נרוצה. אז ויתאו המלך יפיך כו' והשתחוי לו. כמ&quot;ש עבד שרבו מצפה לראותו. וצריך האדם להשתוקק כל השנה למצוא זו השעה שהקב&quot;ה מגלה אלקותו ית&quot;ש עליו. דכ' עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות דכל הטבע כמו כותל מפסיק. אבל לבנ&quot;י נתן הקב&quot;ה מועדות בזמן. וביהמ&quot;ק בעולם. והארת הנשמה בנפש. שבהם מתגלה הפנימיות והוסר המחיצה המפסקת. וכ&quot;ז בחי' יצ&quot;מ ומקוים אנכי ה' אלקיך כו'. ולכן לא יהי' כו' אלהים אחרים על פני כשנתגלה פני ה'. ולכן המבזה המועדות כעובד ע&quot;ז. ואיתא במשנה המבזה המועדות אפילו יש בידו תורה ומעש&quot;ט אין לו חלק לעוה&quot;ב. שהם נק' מועדי ה' והם עדות על בנ&quot;י שהם בני עוה&quot;ב. וממשמע שהמבזה אין לו חלק אף אנו נאמר כי המשתוקק כל הימים אל המועדות אפילו אין בידו תורה ומעש&quot;ט יש לו חלק לעוה&quot;ב. והמועדות תלוין בבנ&quot;י כמ&quot;ש אשר תקראו אותם וכ' שלש רגלים תחוג לי בשנה היינו לסבב כל השנה אל אלו הרגלים שהם יסוד ופנימיות של כל הזמנים. ושמעתי מפי מו&quot;ז ז&quot;ל כי חג מלשון מחוגה שהוא עגול ויש בה נקודה פנימיות כו'. היינו שיהי' סובב ובטל כל הימים אל החג שהוא הפנימיות כנ&quot;ל:

ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת. דהנה מצה שנק' לחם עוני הרמז על הכנעה ושפלות הגוף. והכנעה זו הוא מתוך השפלות. אעפ&quot;כ לא בזה כו' ענות עני. אבל עיקר הכנעה הוא כשבא מתוך התרוממות הדעת. כענין שכ' במשה עניו מאוד. מצד שהי' הגדול בדעת הי' שפל ביותר. וזה בחי' מצה עשירה. ובנ&quot;י באו למדה זו בקי&quot;ס כמ&quot;ש אז ישיר משה ובנ&quot;י שנמשכו אחר מדת מרע&quot;ה כמ&quot;ש ויאמינו בה' ובמשה. והוא כח הנשמה בחי' יום השבת יומא דנשמתין. וממילא מכניע הגוף עצמו. כמ&quot;ש אפילו עם הארץ אימת שבת עליו שהיראה בשבת בא מתוך התרוממות הדעת. וב' בחי' אלו הם ירא בשת ירא שבת שכתוב בזוה&quot;ק:

כתבו חז&quot;ל בפסוק והנה מצרים נוסע אחריהם ראו שרן של מצרים. ובזוה&quot;ק כ' וירא ישראל כו' מצרים מת היינו השר של מצרים ע&quot;ש. וזה הי' גמר הישועה מיד מצרים. וכ' ה' ילחם לכם בשבילכם משמע שהי' מוטל מלחמה זו על בנ&quot;י. וכמו שנתאבק יעקב אע&quot;ה עם שרו של עשו שבזה נצח את עשו ובנ&quot;י ראו שר נוסע וייראו שהיו סבורים ג&quot;כ שעליהם להלחם עמו ואין זה כח אנושי. ולכן אמר להם מרע&quot;ה אל תיראו כו' ה' ילחם לכם. וב' מלחמות אלו צריכין להיות באומה שלמטה ובשר שלמעלה. והם ב' בחי' יעקב וישראל. והוא יצ&quot;מ וקי&quot;ס. ואחז&quot;ל גדולה ביזת הים מביזת מצרים. דכל הרכוש גדול היה להוציא נצוצי קדושה שנתערב במצרים. ומכש&quot;כ השר שלמעלה הנצוצות שנטבעו בו הם רבים וגבוהים ביותר. ולכן גדולה ביזת הים:

במד' אז ישיר נכון כסאך אעפ&quot;י שמעולם אתה לא נתישבה כסאך בעולם עד שאמרו ישראל שירה. כי זה תכלית יצ&quot;מ שיצאו בנ&quot;י להיות עדים על הבורא לברר מלכותו ית&quot;ש בעולם שע&quot;ז נשלחו נשמות בנ&quot;י בעוה&quot;ז. אבל בעוד שהיו משועבדים במצרים לא יכלו להוציא זה העדות מכח אל הפועל. ויאמינו בה'. לא כתיב והאמינו. רק ויאמינו. פועל יוצא שהמשיכו כל הבריאה אחר הנהגה עליונה והביאו אמונה בעולם. וכ' ויאמינו אז ישיר שע&quot;ז הי' עיקר השירה כשזכו להאמונה בשלימות. וכ' מן המצר קראתי זה בחי' יצ&quot;מ כמ&quot;ש במד' יצ&quot;מ קשה כמוציא עובר מן הבטן ע&quot;ש. פי' שעדיין לא היו עם ה' והשי&quot;ת הוציא אותנו להיות עבדי ה' זה הישועה ביצ&quot;מ. ואח&quot;כ שנכנסנו תחת צילו צריכין עזר בעבודת השי&quot;ת. וזה ענני במרחב. וזה הי' הישועה בקי&quot;ס שנטהרו באמונה שלימה. וכל זה הסדר מתחדש באיש ישראל בכל יום כמ&quot;ש במד' שלכן תקנו זכירת יצ&quot;מ וקי&quot;ס קודם התפלה. כעין שכ' בחי' מו&quot;ז ז&quot;ל בשם הר' ר&quot;ב ז&quot;ל פי' שיעור שני פתחים קודם התפלה אחד לצאת מן עוה&quot;ז וא' לכנוס לעולם העליון. וב' פתחים אלו הם יצ&quot;מ וקי&quot;ס:

איתא ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים. דהנה בשירה זו נכלל כל מה שנעשה בישראל עד לעתיד. דכ' התיצבו וראו כו' ישועת ה' אשר יעשה לכם היום. יעשה לשון עתיד שראו כל הישועות שיעשה עם בני ישראל בכל הדורות. והיום קאי ארישא. כלומר התיצבו וראו היום ישועת ה' אשר יעשה לכם כו'. ואיתא כל הנביאים לא נתנבאו רק לימות המשיח אבל לעתיד לבוא עין לא ראתה כו' יעשה למחכה לו. ועל הים ראו אשר יעשה גם לעתיד. מה שלא ראו נביאים. דכ' הכא יעשה וכ' התם יעשה. וכן איתא במכילתא התיצבו וראו ברוח הקודש ונבואה ע&quot;ש:

י.
הג' רגלים נותנין דעת לבנ&quot;י אלה מועדי ה'. ולכן ג&quot;פ בשנה יראה כדכ' אתה הראת לדעת כו'. ואלה הג' ראיות הם בחי' השלשה אבות שכל אחד נטע דרך מיוחד להכיר בו את הבורא ית&quot;ש. ובנ&quot;י מקבלין אלקותו ית&quot;ש מצד התורה שמיוחדת להם. וזהו בחי' השבת מיוחס למרע&quot;ה ששימש בחלוק לבן ולבן מקבל כל גוונין. תחלה למקראי קודש. וכ' בו לדעת כי אני ה' מקדשכם. וזהו בחי' אלקינו ואלקי אבותינו שמקבלין אלקותו בכח הרשימה והנטיעה של האבות. וכל אלה ההארות נתגלו בכח יצ&quot;מ בתורה דכ' אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים תלה כל התורה ביצ&quot;מ. וכל המועדות זכר ליצ&quot;מ שלא נגלו רשימות האבות בנפשות בנ&quot;י עד שיצאו מארץ מצרים. ולכן בזמנים שהם זכר ליצ&quot;מ מתגלין אלה ההארות וזוכין לדעת. וכתבתי במ&quot;א כי אלה הג' הם שכ' במשנה חיבה יתירה נודעת להם שנק' בנים ושניתן להם כלי חמדה ושנבראו בצלם אלקים. שבג' מועדות אלו יש התגלות והרגשה בנפשות בנ&quot;י מאלה הג' מתנות. פסח בני בכורי ישראל זמן חירותנו. כי הבן אינו עבד. וזמן תורתנו אז יש דעת בתשוקה וחמדת התורה. ובסוכות התגלות הצלם אלקים וע&quot;ז רומז הד' מינים כמ&quot;ש כל הנקרא בשמי כו'. ובזמן המקדש בראיית פנים הי' נגלה ידיעות אלו בפועל ממש. וקבלו אלקותו ית&quot;ש באלה הג' מועדות. ולכן אחז&quot;ל המבזה המועדות כעובד ע&quot;ז דכ' אלהי מסכה לא תעשה וסמך לי' חג המצות תשמור. לפי שהמועדות מסירין המכסה וההסתר ומתגלה בהם כח אלקות. וזה זכר ליצ&quot;מ שהי' אז גילוי שכינה. וכ' הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים:

בגמ' הביאו לפני עומר בפסח שיתברכו לכם תבואה שבשדות. דבחטא הראשון כ' ארורה האדמה ואין ארור מדבק בברוך. לכן צריכין בנ&quot;י להוציא האדמה מארר. לפי שהם בני חורין יכולין להביא חירות לכל העולם. וע&quot;ז כ' אשריך ארץ שמלכך בן חורים. והדברים קו&quot;ח אם נתאררה האדמה בעבור האדם. מכש&quot;כ שע&quot;י זכות האדם ניתן ברכה להאדמה. וז&quot;ש שיתברכו לכם בשבילכם. וע&quot;י החטא נתערב פסולת בתבואה כמ&quot;ש וקוץ ודרדר תצמיח. וע&quot;י מצות העומר מתברר התבואה. וכן בכל המועדות יש ברכה באדמה. פסח תבואה. עצרת פירות האילן. וחג המים. ולכן הם ימי שמחה דכל הקללה הי' בעצבון תאכלנה. וע&quot;י יצ&quot;מ נבחרו בנ&quot;י ויצאו מכלל ארור לברוך. מכלל עצבון לשמחה. ושמחת המועדות עדות וזכר ליציאת מצרים:

מה יפו פעמיך בנעלים כו'. הנעלים ג' רגלים. מול הג' לשונות שנאמר גן נעול. גל נעול. מעין חתום. א&quot;כ הם ג' מיני נעלים והם נגד ע&quot;ז ג&quot;ע וש&quot;ד. והג' מועדות בזכות ג' שמירות הנ&quot;ל. פסח נגד ע&quot;ז ולכן דרשו אלהי מסכה לא תעשה חג המצות תשמור וגם שחטו שה ע&quot;ז של מצרים. שבועות מול ג&quot;ע שע&quot;י התורה נשמרין מעריות כמ&quot;ש פגע בך מנוול משכהו לביהמ&quot;ד. סוכות מול שפיכות דמים לכן הוא בחי' שלום ומקריבין ע' פרים על כל האומות ג&quot;כ:

וספרתם לכם כו'. הספירה הם ימי טהרה כמ&quot;ש בזוה&quot;ק. ובכל מקום טהרה קודם לקדושה כמ&quot;ש טהרה מביאה לידי קדושה כמ&quot;ש וטהרו וקדשו. וכאן ביצ&quot;מ בא קדושה מלמעלה קודם שנטהרו נפשות בנ&quot;י. וזה השינוי בפסח שלא בהדרגה. כדאיתא שהיו נטבעין במ&quot;ט שערי טומאה ונפתח להם חירות משער הנ' עלמא דחירא. דשם אין מגע טומאה וקבלו קדושה לפי שעה. ולכן צרינין אח&quot;כ לטהר המ&quot;ט שערים בימי הספירה. וז&quot;ש ממחרת השבת. שעכ&quot;פ בכח הקדושה שבא בפסח ניקח מזה הטהרה. מה שלעולם צריכין להקדים הטהרה:


===תרס&quot;ג===
עבדים היינו לפרעה במצרים. טעם ענין זה כי בנ&quot;י כל בריאתם למעלה מהטבע והמזלות. שכן ראה אאע&quot;ה במזל שאינו מוליד. והקב&quot;ה השיב לו אין מזל לישראל כדאיתא בגמ'. וקשה ישראל מאן דכר שמי'. רק שהקב&quot;ה השיב לו לפי שישראל מוכנים ליצא מחלציך ואין מזל לישראל לכן כל לידת בנ&quot;י הי' למעלה מן המזל. וז&quot;ש וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק והלא אחד הי' יצחק רק ארבה כמו הרבה אתכם הרים אתכם. שיצחק בא מלמעלה מן המזל ונולד שלא בדרך הטבע. ולכן אין לבנ&quot;י מציאות בעוה&quot;ז ובמזלות ולכן היו גרים ועבדים. ולכן התחיל הגירות מלידת יצחק גר יהי' זרעך. ולכן עבדים היינו לפרעה שהוא רמז למזל טלה ראש כל המזלות. ולפי שאין מזל לישראל ועוה&quot;ז תליא במזלות. היו בנ&quot;י משועבדים לפרעה תחת מזל טלה והקב&quot;ה הוציאנו משם בדרך נס ונתן לנו ארץ ישראל בדרך נס שמצד הטבע אין לנו מקום בעוה&quot;ז. ולכן צוה לשחוט טלה לפסח להראות כי אין מזל לישראל והם למעלה מהנהגת המזלות. ולכן בנ&quot;י מקדשין הזמנים לפי שהם למעלה מן הזמן שתלוי במזלות. לכן הם נותנים קדושה וברכה אל הזמנים ואל העולם. שהרי העולם נברא בשביל ישראל שנק' ראשית. א&quot;כ הם למעלה מן הבריאה וכל העולם:

על מצות ומרורים יאכלוהו. דכ' אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך. ומרור רמז על הגלות שהקב&quot;ה עוזר לנו בתוך הגלות כמ&quot;ש עמו אנכי בצרה. וזה רמז בפסוק צרור המור דודי לי אמחז&quot;ל אעפ&quot;י שמיצר ומימר לי. בין שדי ילין שהוא עמהם תוך המיצר. וזהו בחי' המלכות דכ' מלכותך מלכות כל עולמים. מלכותו בכל משלה. ולכן בכל הד' מלכיות לא סר מאתנו ח&quot;ו מלכות שמים. כמ&quot;ש ובעבדותנו לא עזבנו אלקינו. וזה ארד עמך מצרימה ארד לשון מלכות כמו וירד מים עד ים. שבנ&quot;י לא יפרקו ח&quot;ו מלכות שמים. הגם שהם משועבדים למטה. אבל הכל באמצעות מלכותו שבכל משלה. לכן צרו&quot;ר גי' מלכו&quot;ת. וכן. מרורי&quot;ם גי' מלכו&quot;ת. וז&quot;ש שהפסח הי' ישועה ועצה לדורות. על מצות ומרורים יאכלוהו. שמזה יהי' להם סיוע בגאולה שבכל גלות. ובכל הגליות בעצמם. מרורים לשון רבים על כל הד' מלכיות:

לחם עוני שעונין עליו דברים הרבה. דמצוה לספר ביצ&quot;מ. והוא מתקן הפה והלשון כמ&quot;ש ארון נשא את נושאיו וכל מצוה בכל אבר המתעסק בה נותנת כח וחיות לאותו אבר. ומצות אכילת פסח ומצה מתקן האכילה. והסיפור מתקן הדיבור. ולכן פסח פה סח. וכזית פסחא בביתא והלולא מרפסין איגרין. שנפתח פיהם של ישראל ע&quot;י הפסח והמצה שזה הי' עיקר יצ&quot;מ. כמ&quot;ש הוציאה ממסגר נפשי להודות כו'. וז&quot;ש המרבה לספר ביצ&quot;מ הרי זה משובח פי' שצריך להיות נתפעל שע&quot;י הסיפור נעשה פיו כמעין המתגבר להרבות בסיפור שלא כדרכו. ז&quot;ש שעונין עליו דברים הרבה:

אז ישיר במדרש פיה פתחה בחכמה. דאיתא השמיעני את קולך שהביאם לצרה בים כדי שיצעקו. אבל עתה אחר קי&quot;ס פתחו בנ&quot;י בשירה בעצמם מתוך השמחה זה בחי' תורת חסד. דכ' הקול קול יעקב. ויש פתיחות הפה והדיבור מתוך הצרה וזהו בחי' קול תפלה. ויש מתוך השמחה קול תורה. ובמד' שה&quot;ש משל למלך שהי' לו מרגליות בא בנו בקשו ממנו אמר לך היא ושלך היא ולך אני נותנה כמו כן עזי וזמרת כו' ע&quot;ש. פ' הג' לשונות עפימ&quot;ש דקוב&quot;ה ואורייתא וישראל חד. א&quot;כ יש בעצם בנ&quot;י חלק בתורה והקב&quot;ה נתן לנו גם חלקו בתורה והתורה עצמה. ודו&quot;ק:

מתחיל בגנות ומסיים בשבח. דאיתא הרוצה לגנות יגנה את עצמו ולשבח ישבח את הבורא. פי' כל דבר טוב ומדה טובה שנמצא בעולם הן שרואה בעצמו או באחרים הכל מן הבורא ית&quot;ש כמ&quot;ש אתה כוננת מישרים שכל מיני ישרות שבעולם מאתו הוא. וכל מה שרואה דבר גנות הכל יתלה בעצמו כי הקב&quot;ה עשה האדם ישר והם בקשו חשבונות רבים. לכן צריכין להקדים בגנות מצדינו שעבדים היינו במצרים מצד פחיתות שלנו. ומטעם שמתחלה עע&quot;ז היו אבותינו. ולהכי הוצרכו האבות לתקן זה וירדו אבותינו למצרים לתקן זה הגנות. וכמו כן הי' גלות מצרים תיקון על חטא אדה&quot;ר ותערובות טו&quot;ר שנעשה נתברר במצרים. ולכן המצות בפסח מצה ויין דשניהם צריכין שמירה. לחם מחמץ. ויין צריך להיות משומר מנסך. דבשניהם כתיב ויין ישמח לבב אנוש. ולחם לבב אנוש יסעד. הזכיר בשניהם ב' לבבות שהם ליצ&quot;ט וליצה&quot;ר מכח התערובות כדאיתא י&quot;א חטה הי' וי&quot;א ענבים סחטה לו:

הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים. לחם עוני בחי' דלית ליה מגרמא כלום שעדיין לא נתברר הדעת. רק שיצאו בנ&quot;י בנפלאות הבורא שנגלה עליהם הקב&quot;ה וגאלם. ואין זה מצד האדם. ולכן אין לשתף בו התבוננות שלא יתערב פסולת כיון שעדיין היו בארעא דמצרים. דכ' ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם שא&quot;י נק' ארץ טובה ורחבה היפוך דארץ מצרים. ובאמת אין לחם אלא תורה. אבל מצינו המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. ובנ&quot;י ביצ&quot;מ הי' קיום התורה מעוני. וזה השבח לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. לכן זכו אח&quot;כ לקיים התורה מעושר. בארץ טובה ורחבה. שאין תורה כתורת ארץ ישראל. ואח&quot;כ כשחטאנו ובטלנו התורה מעושר. נתגרשנו להיות מבטל התורה מעוני. לכן בפסח מצה לחם עוני. עני מן הדעת. והגם שכבר קבלנו התורה לכן שואל החכם מה העדות כו' שהחכם רוצה להחכים בדעת. והתשובה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן שביום זה העיקר הגאולה מצד הקב&quot;ה דלית לנו כלום מעצמנו. ואח&quot;כ בימי הספירה מתברר הדעת וזוכין לקבלת התורה:

הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה. כל עבדות מביא עצבון שכל עבד מבקש תחבולות לצאת מן העבדות. לבד עבדות הבורא ית&quot;ש מביא שמחה. וזה שבחן של בנ&quot;י שקבלו עבדות ה' בשמחה ורצו אחריו במדבר. וזה עדות שהם באמת עבדי ה' כמ&quot;ש עבדי הם. והרי כל איש ישראל מבקש כל מיני עצות ותחבולות לקבל עליו מלכות שמים. היפוך עבד מלך בו&quot;ד שמבקש עצות לברוח מן העבדות. והם עדים על הבורא ית&quot;ש שהוא בלבד לו יאה ולו נאה המלוכה. לכן בפסח עיקר השמחה בקבלת מלכות שמים שזכינו להיות עבדי ה'. בתשרי חל מלכות שמים על כל הברואים כמ&quot;ש אמרו לפני מלכיות כו'. אבל ניסן מיוחד מלכות שמים על בנ&quot;י בפרט שקבלת מלכותו ית&quot;ש לבנ&quot;י מצד יצ&quot;מ ביחוד. כמ&quot;ש אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים שהם בני חורין ויכולין לקבל מלכות שמים בשמחה:

פסח נק' על שם הדילוג דכ' מדלג על ההרים. ולא כתיב דולג. רק שזה הדילוג עשה רשימה גם בנפשות בנ&quot;י. כמ&quot;ש משכני אחריך נרוצה. שגם הם נמשכו אחריו שלא בהדרגה. והכל הי' בכח הדילוג שלמעלה. לכן כ' מדלג. פועל יוצא. ויו&quot;ט הזה מסייע לכל איש ישראל להתמשך אחר הקב&quot;ה שלא בהדרגה לאחוז בדרכי האבות כמ&quot;ש תפסו אומנות אבותם וזהו עיקר הגאולה כמ&quot;ש והשיב לב אבות על בנים כו':


===תרס&quot;ד===
בענין שבת ומועדות. דשבת נק' מתנה טובה לישראל וניתנה בצנעא כדאיתא בגמ' ביני ובין בנ&quot;י אות היא. כי עיקר השבת כי בו שבת במעשה בראשית. אכן לפי דכל תכלית מעשה בראשית בשביל ישראל. נמצא כל השבת שייך לישראל. וצריך עדות ובירור להבדיל כל האומות מן השבת. ולכן עכו&quot;ם ששבת חייב ז) שכל שביתת השבת תכלית שמים וארץ. התכלית בעבור בנ&quot;י. ולכן אומרים ורצה בנו ושבת קדשו כו' הנחילנו. אכן המועדות א&quot;צ בירור שהוא בחמת בכח בנ&quot;י בלבד. שכל השמחה למעלה בימים האלו מכח שלימות בנ&quot;י. זמן חירותנו מתן תורתנו שמחתנו. כמ&quot;ש מקדש ישראל והזמנים שעבור בנ&quot;י בא הקדושה בימים טובים אלו:

כל הג' רגלים זכר ליצ&quot;מ. כי בפסח זמן חירותנו. אח&quot;כ במתן תורה הבינו מכוון זה החירות שהוא לצאת מן הטבע לקבל כח אלקות כמ&quot;ש אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך שזה תכלית החירות להיות אנכי ה' אלקיך. וכמ&quot;ש חז&quot;ל אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה. פי' בן חורין שמבין החירות ומתדבק בשורש החירות שהתורה מלמדת להכין זה החירות. אחר כך כשזוכין להתמשך אחר עלמא דחירות הוא עיקר השמחה בחג הסוכות. ומעין זה נוהג בכל שנה ושנה שבפסח נפתח פתח החירות. אח&quot;כ בימי הספירה ושבועות צריכין להבין ולהתבונן במכוון זה החירות. וכשמבין זה שב בתשובה בר&quot;ה ויוה&quot;כ כדי שיזכה להתמשך אח&quot;ז החירות. ואח&quot;כ זוכין לשמחה השלימה. ואלו הג' הם בחי' קודש קדוש קדושה שהמועדות הם מקראי קודש. קודש עצם הקדושה. קדוש התמשכות הקדושה לאדם. קדושה כשנמשך האדם אחר הקדושה. כמ&quot;ש מזה בזוה&quot;ק אמור ע&quot;ש בר&quot;מ:

בפסוק ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת. עיקר הגלות הפיזור שא&quot;י להתאחד. ותכלית הגאולה כשבאין אל האחדות וזה נגמר ביום השביעי עצרת כנופיא וזה עדות השירה שאמרו כולם בפה אחד דברים אחדים. וששת ימים הוא בחי' יצ&quot;מ כדאיתא במד' יצ&quot;מ קשה שהוא בחי' סור מרע לצאת משיעבוד הסט&quot;א ויציאה זו יש לכל אחד בחי' אחרת כי המלחמה עם הסט&quot;א יש לכל א' פחיתות והרהורים שונים. ולכן הגופות מחולקין. אבל בשביעי הוא בחי' עשה טוב וקבלת מלכות שמים שזכו בקי&quot;ס. ואז נעשו אגודה אחת שהי' לכ&quot;א רצון אחד לחלקינו שבשמים שמצד זה הנפשות קרובים ונק' עצרת. ועמ&quot;ש בפ' שמות בפי' כל הנפש כו' הבאה מצרימה שבעים (נפש). שבעת הירידה לגלות הי' להם נפש ורצון אחד. וכ' בשבעים נפש ירדו כו' ועתה שמך כו' ככוכבי השמים כו'. פי' כמו שירדו בנפש ורצון אחד. כן אעפ&quot;י שנתרבו להיות ככוכבי שמים מ&quot;מ הי' להם נפש ורצון אחת:

איתא בגמ' המבזה המועדות כעובד ע&quot;ז דכ' אלהי מסכה לא תעשה כו' וסמך לי' חג המצות תשמור. דכ' דע את אלקי אביך ועבדהו. ובמועדות הוא זמן. קבלת הדעת מכש&quot;כ בזמן המקדש כשעלו לראות פני ה' קיבלו הדעת. דכ' מראהו כלבנון. וכ' אתה הראת לדעת. ולכן צריכין לשמוח במועדות שנזכה לקבל הדעת ולידע איך לעבוד את ה':

איתא לגוזר ים סוף לגזרים שנגזר לי&quot;ב גזירים לכל שבט דרך אחר. ומאי נ&quot;מ בזה. רק להודיע שכל שבט כדאי לגזור הים בשבילו. ולא זו בלבד רק כל איש ישראל ראוי לקרוע הים בשבילו. לכן כ' פוררת בעזך ים משמע לפירורין. לכל איש ישראל הי' חלק בקי&quot;ס. ובנ&quot;י נתברכו כחול הים שיש לכל אחד חלק בשמים ובארץ ובים. לכן הם עדים על השי&quot;ת שעשה השמים וארץ והים. שהם כלל כל הבריאה:</text>
      <sha1>k9szj42u2fjvpcehh7c8t99jpeav8ri</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>368664</id>
    <revision>
      <id>3004141</id>
      <parentid>2973112</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:56:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח עדות המזרח */</comment>
      <origin>3004141</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4288" sha1="ke09v4mt8gl4zxltujc3l2r4tqgap6c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
==נוסח עדות המזרח==
&lt;קטע התחלה=מזרח/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִיתָ לְעַמְּךָ שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זָ}}כְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חָ}}נֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּנוּ מֵחֵטְא וּמִכָּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יִהְיוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים&lt;includeonly&gt;
:רַחֵם תְּרַחֵם עָלֵינוּ צוּר שׁוֹכֵן מְרוֹמִים
:אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים&lt;/includeonly&gt;.
&lt;/poem&gt;&lt;קטע סוף=מזרח/&gt;

==נוסח אשכנז==
&lt;קטע התחלה=אשכנז/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יֹשֵב הַכְּרוּבִים
{{סי|בִּ}}טִּיתָ שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אָנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זָ}}כְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חָ}}נֵּנוּ כַּחֲסָדֶיךָ הַמְרֻבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּנוּ מֵחֵטְא וּמֵחִיּוּבִים 
{{סי|סְ}}לַח נָא כִּי פְשָׁעֵינוּ רַבִּים
{{סי|עֲ}}נֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה לְבַל יְהוּ נִשְׁלָבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵנוּ לְפָנֶיךָ יְהוּ נִקְשָׁבִים [נ&quot;א: מְקֹרָבִים]
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.
&lt;/poem&gt;&lt;קטע סוף=אשכנז/&gt;
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|אדני אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ke09v4mt8gl4zxltujc3l2r4tqgap6c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מנורת המאור (אבוהב)/הנר החמישי/הקדמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1709557</id>
    <revision>
      <id>3004188</id>
      <parentid>2806636</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T07:41:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-22479-43</username>
        <id>45264</id>
      </contributor>
      <comment>תיקנתי שגיאה על פי המקור</comment>
      <origin>3004188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17542" sha1="7yxh3ybeppvxiu92x6cxs72sskyrm5u" xml:space="preserve">הַתְּשׁוּבָה הִיא קִיּוּם בְּנֵי אָדָם וַעֲמִידָתָם. וְלוּלֵי הַתְּשׁוּבָה לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד אָדָם בִּפְנֵי מִדַּת הַדִּין הַחֲזָקָה, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק ג מִפִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַד וְעָלָה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם וְהָיָה מַחֲרִיט לְפָנָיו אֶת כָּל הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה עוֹמֵד. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ שֶׁרָצָה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ, אִם אֵינוֹ מַחֲרִיט בָּאָרֶץ יְסוֹדוֹתָיו וּמוֹבָאָיו אֵינוֹ מַתְחִיל לִבְנוֹת; כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מַחֲרִיט לְפָנָיו אֶת כָּל הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה עוֹמֵד, עַד שֶׁבָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה. 

וְהַמִּצְוָה הַזֹּאת הִיא קְרוֹבָה וְקַלָּה אֵצֶל בַּעֲלֵי תוֹרָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִיא אֶל הָעַמִּים הַמְחַקִּים אוֹתָהּ בְּחֻקֵּיהֶם [שֶׁכְּבָר רָאִינוּ שֶׁהַנּוֹצְרִים מְחַיְּבִים לַשָּׁב עִנּוּיִים רַבִּים: בְּהִלּוּךְ אֶל עֵבֶר לַיָּם וְלִמְקוֹמוֹת רְחוֹקוֹת וְסִגּוּף גּוּפוֹ בְּמַכּוֹת]. לֹא כֵן בְּתוֹרָתֵנוּ, שֶׁלֹּא צִוְּתָה בְּכָל עִנּוּיִים אֵלּוּ - רַק בַפֶּה וּבַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא־נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ וְלֹא־רְחֹקָה הִיא&quot; (דברים ל, יא). וְזֶהוּ עַל דְּבַר &quot;וְשַׁבְתָּ עַד־ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; (שם שם, ב), עַל זֶה אָמְרָה תוֹרָה, שֶׁלִּדְבַר הַתְּשׁוּבָה אֵינוֹ צָרִיךְ לָלֶכֶת אֶל עֵבֶר הַיָּם וְלֹא לַעֲלוֹת לִמְקוֹמוֹת גְּבוֹהִים הַנִּמְשָׁלִים לַשָּׁמַיִם. וְאָמְרָה תוֹרָה, שֶׁסּוֹף הַדָּבָר &quot;כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ&quot; (שם שם, יד), רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁיִּתְוַדֶּה בְּפִיו וִינָּחֵם בְּלִבּוֹ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לַעֲשׂוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמִּצְוָה זֹאת פֵּרְשׁוּהָ זַ&quot;ל עַל הַתּוֹרָה בִּכְלָלָהּ, אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ וּפְשַׁט הַפָּסוּק מְדַבֵּר בִּתְשׁוּבָה. וְתָלָה הָעִנְיָן שֶׁיִּהְיוּ פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין כְּשֶׁיָּשׁוּב מֵחֶטְאוֹ. 

וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, יֵשׁ דִּבְרֵי חֵטְא קַלִּים שֶׁתְּשׁוּבָה לְבַדָּהּ יְרַפְּאֵם וְיֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת יְמֵי כַּפָּרָה לְכַפְּרָם וְיֵשׁ לְךָ חֲמוּרוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת יִסּוּרִין לְמָרֵק אוֹתָן. כְּפִי הַחִלּוּק שֶׁחִלְּקָן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בְּמֵימְרָא דְּשָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ, הַכְּתוּבָה בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, א), כִּדְאִיתָא בַּחֲתִימַת הַנֵּר הָרִאשׁוֹן (סימן כז), שֶׁחִלֵּק כָּל הָעֲוֹנוֹת, חוּץ מִדִּבְרֵי חִלּוּל הַשֵּׁם, לִשְׁלֹשָׁה חִלּוּקֵי עֲבֵרוֹת: מִצְווֹת עֲשֵׂה - בִּתְשׁוּבָה לְחוּד; מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה - בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא יוֹם הַמְּיוּחָד לְכַפָּרָה; וְדִבְרֵי כְרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין - בְּיִסּוּרִין הַמְמָרְקִין. וְעִם כָּל אֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ תְּשׁוּבָה, שֶׁאִם לֹא כֵן, כְּשֶׁבָּאִין יְמֵי הַתְּשׁוּבָה אוֹ יִסּוּרִין עַל הָאָדָם, וְאֵינוֹ עוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ לָשׁוּב מֵרִשְׁעָתוֹ, הֵם הַמַּגִּיעִים לָאָדָם לְעֵת הַמִּיתָה וְלָעֹנֶשׁ הַתְּמִידִי. אֲבָל אִם יְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, הָאֵל יִתְבָּרַךְ יְקַבְּלָהּ, כִּי יְמִינוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, וְאוֹמֵר: &quot;שׁוּבוּ בְנֵי־אָדָם&quot; (תהלים צ, ג), כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק עַרְבֵי פְּסָחִים (פסחים קיט, א): אָמַר רַב כַּהֲנָא מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְאָמְרֵי לָהּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: מַאי דִּכְתִיב: &quot;וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם&quot; (יחזקאל א, ח), &quot;יָדוֹ&quot; כְתִיב, יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִיא פְּרוּשָׂה תַּחַת כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, כְּדֵי לְקַבֵּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה מִפְּנֵי מִדַּת הַדִּין. 

וְגָרְסִינָן בְּסִפְרֵי (פנחס, קלד) &quot; אַתָּה הַחִלּוֹתָ&quot; (דברים ג, כד), אֶת הַשְּׁבוּעָה; &quot; אֶת־גָּדְלְךָ&quot; (שם), זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעַתָּה יִגְדָּל־נָא כֹּחַ ה&quot;' (במדבר יד, יז); &quot;וְאֶת־ יָדֶךָ&quot; (דברים, שם), זוֹ יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot; (שמות טו, ו) וְאוֹמֵר: &quot;כִּי־ יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם&quot; (תהלים מד, ד) וְאוֹמֵר: &quot;בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה&quot; וגו' (ישעיה מה, כג) &quot;הַחֲזָקָה&quot; (דברים ג, כד), שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי־אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן&quot; וגו' (מיכה ז, יח) וְאוֹמֵר: &quot;יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ&quot; וגו' (שם שם, יט) וְאוֹמֵר: &quot;תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב&quot; וגו' (שם שם, כ); &quot;אֲשֶׁר מִי־אֵל&quot; וגו' (דברים, שם), שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם - הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ מְבַטֵּל גְּזֵרַת חֲבֵרוֹ, אֲבָל אַתָּה מִי יָכוֹל לִמְחוֹת עַל יָדְךָ, וְכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר: &quot;וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ&quot; וגו' (איוב כג, יג). רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא מְשָׁלָן לְאָדָם שֶׁנָּתוּן בְּקוּנְטְרֵסִין שֶׁל מַלְכוּת, אֲפִילוּ נוֹתֵן מָמוֹן הַרְבֵּה אִי אֶפְשָׁר לְעַכֵּב אֶת הַגְּזֵרָה, אֲבָל אַתָּה אָמַרְתָּ: עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ&quot; וגו' (ישעיה מד, כב). 

וְגָרְסִינָן בִּפְסִיקְתָא: &quot;טוֹב וְיָשָׁר ה&quot;' וגו' (תהלים כה, ח), אָמַר רַבִּי פִּנְחָס: לָמָּה הוּא טוֹב? מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָשָׁר, וְלָמָּה הוּא יָשָׁר? מִפְּנֵי שֶׁהוּא טוֹב; &quot;עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ&quot; (שם), שֶׁהוּא מוֹרֶה לַחַטָּאִים דֶּרֶךְ שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. 

וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּמִיתָתָן שֶׁל רְשָׁעִים וְיוֹתֵר הוּא חָפֵץ בִּתְשׁוּבָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת [וגו'] וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ&quot; (יחזקאל יח, לב). 

וּבְרַחֲמוֹ עַל יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאוּמוֹת גִּלָּה סוֹדוֹ לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל הַגְּזֵרָה שֶׁהָיְתָה נִגְזֶרֶת עֲלֵיהֶם בַּעֲווֹנָם וְשֶׁיַּתְרוּ בָּהֶן שֶׁיַּחְזְרוּ לְמוּטָב וּמַאֲרִיךְ אַפּוֹ אִם יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְהִכְבִּידוּ אָזְנָם וְחִזְּקוּ אֶת לִבָּם וְלֹא רָצוּ לָשׁוּב, עַד שֶׁסִּלֵּק מֵעֲלֵיהֶם שְׁכִינָתוֹ וְחַסְדּוֹ, כְּדֵי לְהַגְלוֹתָם בֵּין אוּמוֹת הָעוֹלָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהִתְחִילָה הַגְּזֵרָה נִתְעַכְּבָה הַשְּׁכִינָה רְחוֹקָה מֵהֶן בַּמִּדְבָּר לְהַמְתִּין לִתְשׁוּבָתָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, פֶּרֶק יוֹם טוֹב (לא, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִתְעַכְּבָה שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְלֹא חָזְרוּ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ, אָמַר: תִּפְּחוּ עַצְמוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם וְתִקְוָתָם מַפַּח־נָפֶשׁ&quot; (איוב יא, כ). 

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּרַחֲמוֹ עַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְעַל הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם בִּפְרָט, מַעֲנִישָׁם בַּעֲווֹנָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ נְקִיִּים, וְיִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם מֻשְּׁלָם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא עוֹלָם הַנִּצְחִי; מַה שֶׁאֵינוֹ כֵן לָאוּמוֹת בִּכְלָל וְלָרְשָׁעִים בִּפְרָט, שֶׁאֵינוֹ מַעֲנִישָׁם בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל עֲווֹנָם, אֲבָל מְנַכֶּה בוֹ לָהֶם זְכוּתָם, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ לַאֲבַדּוֹן לְנֶצַח נְצָחִים, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף פִּרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (מ, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק: לְמָה צַדִּיקִים דּוֹמִין בָּעוֹלָם הַזֶּה? לְאִילָן שֶׁכֻּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טָהֳרָה וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לִמְקוֹם טֻמְאָה, נִקְצָץ נוֹפוֹ נִמְצָא כֻּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טָהֳרָה; כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא יִסּוּרִין עַל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּרְשׁוּ הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר&quot; וגו' (איוב ח, ז). וּלְמָה רְשָׁעִים דּוֹמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה? לְאִילָן שֶׁכֻּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טֻמְאָה וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לִמְקוֹם טָהֳרָה, נִקְצָץ נוֹפוֹ נִמְצָא כֻּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טֻמְאָה; כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ טוֹבָה לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּרְשׁוּ מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot; יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ&quot; וגו' (משלי יד, יב). 

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת (י, ב): דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: מַאי דִּכְתִיב: &quot;יֵשׁ־הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים&quot; (קהלת ח, יד)? אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַבָּא, וְאוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לֵיהּ רָבָא: אָטוּ צַדִּיקֵי אִי אָכְלֵי תְּרֵי עָלְמֵי מִי סָנֵי לְהוּ? אֶלָּא אָמַר רָבָא: אַשְׁרֵי צַדִּיקִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם כְּמַעֲשֶׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה. רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אָמַר לְה: אוֹקְמִיתוּ מַסֶּכְתָּא פְּלוֹנִית, מַסֶּכְתָּא פְּלוֹנִית?  אָמְרוּ לֵיהּ: אִין. אִיעַתְרִיתוּ פֻּרְתָּא? אָמְרוּ לֵיהּ: אִין, זַבְּנִינָן קְטִינָא קְטִינָא דְּאַרְעָא. קָרֵי עֲלַיהוּ: אַשְׁרֵי צַדִּיקִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזה.

וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (יא, א): &quot;אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל&quot; (דברים לב, ד), כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים וכו'. כִּדְאִתָא בְּהַקְדָּמַת הַנֵּר הָרִאשׁוֹן (סימן א). 

הָא לָמַדְנוּ כִּי שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט, בְּהַעֲנִישׁ לְמִי שֶׁמִּעוּטָן עֲווֹנוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר; וּבִגְמֹל לָהֶם עַל הָרֹב שֶׁל זְכוּיוֹת - הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֲרוֹךְ. וּלְהֵפֶךְ הַדָּבָר לְאוֹתָן שֶׁמִּעוּטָן זְכוּיוֹת וְרֻבָּן עֲווֹנוֹת. עַל כֵּן יְעוֹרֵר אָדָם לָשׁוּב בְּכָל זְמַן וְכָל שֶׁכֵּן בַּיָּמִים הַמְּזֻמָּנִים יוֹתֵר לְדִין וּלְכַפָרָה וְאַל יָקוֹץ בְּתוֹכָחוֹת וּבְיִסּוּרִין, שֶׁהֵם הַדְּבָרִים הַמְעַנִּין אֶת הַגּוּף וְהַמְעַנְּגִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְמָרְקִים אֶת הָעֲוֹנוֹת &quot;וְשָׁב וְרָפָא לוֹ&quot;.</text>
      <sha1>7yxh3ybeppvxiu92x6cxs72sskyrm5u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1713079</id>
    <revision>
      <id>3004198</id>
      <parentid>3003069</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:12:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* הנחת תפילין */</comment>
      <origin>3004198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44668" sha1="eib791j5706mdzypwacxjdblp4cv3lr" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
==ברכות השחר==
&lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;קטע התחלה=מערבי/&gt;{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי|לברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי]]}}&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;
===מודה אני===
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.
===פסוקים ואמרות לקטנים===
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא י}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{ש}}
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃{{ממס|דברים לג ד}} {{ש}}
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃{{ממס|משלי א ח}} {{ש}}
תּוֹרָה תְּהֵא אֻמָּנוּתִי, וְאֵל שַׁדַּי בְּעֶזְרָתִי. {{ש}}
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}}
===לבישת ציצית===
{{הור|לפני לבישת הציצית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית.

{{הור|ואחרי הלבישה יאמר:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:{{ממס|תהלים יט ט}}

===על נטילת ידים===
&lt;noinclude&gt;{{הערה|בסידורי אשכנז הישנים {{צ|מה טובו}}, {{צ|אדון עולם}} ו{{צ|יגדל}}, מופיעים לפני כל ברכות השחר. אך ברוב הסידורים הנפוצים כיום שוּנה הסדר, כי החמירו שלא לומר פסוקים כלל קודם ברכות התורה, גם לא דרך תחנונים (ראה [[שולחן ערוך אורח חיים מו ט]]), ולפיכך אמרו ברכות אלו בבית מיד לאחר נטילת ידיים, קודם ההליכה לבית הכנסת. כמו כן, ברוב הסידורים הישנים ברכת {{צ|אלֹהי נשמה}} באה אחרי ברכות התורה (מלבד הסידורים שבהם ברכות התורה סמוכות לפרשת התמיד כמנהג מערב-אשכנז). אך הסדר המקובל בימינו הוא כדעת המחמירים להסמיכה לברכת {{צ|אשר יצר}}, משום שאינה פותחת בברוך.}}&lt;/noinclude&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
===אשר יצר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''אֵי'''}}&lt;/noinclude&gt; אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

===אלהי נשמה===
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.
===ברכות התורה===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה.{{ש}}
וְהַעֲרֶב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''וּבְפִיפִיּוֹת'''. נ&quot;א '''וּבְפִיּוֹת'''.}}&lt;/noinclude&gt; עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ (ול&quot;ג לִשְׁמָהּ).}}&lt;/noinclude&gt;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה.{{ממס|פאה פרק א משנה א|פאה א א}} {{ש}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן, כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה וּלְוָיַת הַמֵּת וְעִיּוּן תְּפִלָּה וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

===עטיפת טלית===
{{הור|לפני לבישת טלית גדול בודק הציציות ואומר:}}{{ש}}בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃{{ממס|תהלים קד#קד א|תהלים קד א-ב}}

{{הור|יש האומרים:}}{{ש}}לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י&quot;ה בְּו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. {{ש}}הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית. כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ&quot;ח אֵבָרַי וּשְׁסָ&quot;ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלָה תַּרְיַ&quot;ג. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּטַּלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם וְתַצִּילֵם, כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|לפני שמתעטף בטלית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.

{{הור|יתעטף ראשו כך שיקיפו ציציות הטלית אותו כזמן הילוך ארבע אמות [כשלוש שניות] ואז יגיד:}}{{ש}}
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו#לו ח|תהלים לו, ח-י}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=תפילין מועד/&gt;{{רקע אפור}}
{{הור2|&lt;noinclude&gt;בשבת וביום טוב אין מניחים תפילין. &lt;/noinclude&gt;מנהג אשכנז להניח תפילין בחול המועד (רבים נוהגים להניח בלי ברכה, ויש המברכים). בארץ ישראל נוהגים גם האשכנזים שלא להניח תפילין בחול המועד.}}&lt;קטע התחלה=תפילין חול/&gt;
===הנחת תפילין===
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ו ח}} וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ: שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, קַדֶּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. {{ש}}
וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב, לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוֹת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי, כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. {{ש}}וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹד אֶת יְיָ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ.{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|אחרי שהניח התפילין על הזרוע, וקודם שמהדק, מברך}}&lt;קטע סוף=תפילין חול/&gt;{{הור| (ורבים נוהגים שלא לברך בחול המועד)}}&lt;קטע התחלה=תפילין חול/&gt;{{הור|:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

{{הור|לאחר שהניח התפילין על הראש, ולפני שמהדק, מברך}}&lt;קטע סוף=תפילין חול/&gt;{{הור| (ורבים נוהגים שלא לברך בחול המועד)}}&lt;קטע התחלה=תפילין חול/&gt;{{הור|:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.

{{הור|ואחר שהידק הרצועה על ראשו אומר:}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי. וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי. וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:{{ממס|תהלים קמה טז}}

{{הור|כשכורך הרצועה של יד ג' פעמים סביב אצבעו, אומר:}}{{ש}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְיָ:{{ממס|הושע ב#ב כא|הושע ב כא-כב}}

{{הור|יש נוהגים לקרוא עם התפילין:}}{{ש}}
{{ממס1|שמות יג#יג א|שמות יג א-טו}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃ הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב׃ וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׃ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַייָ׃ מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ׃ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃ וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃ וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה׃

וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ׃ וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַייָ, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַייָ׃ וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃ וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְיָ כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַייָ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה׃ וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃&lt;קטע סוף=תפילין חול/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=תפילין מועד/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;

===כניסה לבית הכנסת===
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר כד ה}}{{ש}}
וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|תהלים ה ח}}{{ש}}
יְיָ אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ׃{{ממס|תהלים כו ח}}{{ש}}
וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה, אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשִׂי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים צה ו}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט י}}{{ש}}

===אדון עולם===
&lt;קטע התחלה=אדון עולם/&gt;
{|
|-
| אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ||{{רווח|2}}||בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
|-
| לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל|| ||אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
|-
| וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל|| ||לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
|-
| וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה|| ||וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
|-
| וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי|| ||לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
|-
| בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית|| ||וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
|-
| וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי|| ||וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה
|-
| וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי|| ||מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
|-
| בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי|| ||בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה
|-
| וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי|| ||יְיָ לִי וְלֹא אִירָא
|}&lt;קטע סוף=אדון עולם/&gt;

===יגדל===
&lt;קטע התחלה=יגדל/&gt;
{|
|-
| יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח||{{רווח|2}}||נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ
|-
| אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ|| ||נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ
|-
| אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף|| ||לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ
|-
| קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא|| ||רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ
|-
| הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר|| ||יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ
|-
| שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ, אֶל|| ||אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ
|-
| לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה עוֹד|| ||נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ
|-
| תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל|| ||עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ
|-
| לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר|| ||דָּתוֹ, לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ
|-
| צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ|| ||מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ
|-
| גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶסֶד כְּמִפְעָלוֹ|| ||נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ
|-
| יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין מְשִׁיחֵנוּ|| ||לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ
|-
| מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ|| ||בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ
|}&lt;קטע סוף=יגדל/&gt;
===ברכות השחר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד.{{ש}}
{{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה.{{ש}}
{{הור|נשים מברכות:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''אֲשֶר הֵכִין'''}}&lt;/noinclude&gt; מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{ש}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי.{{ש}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבְּקֵנוּ בְּמִצְו‍ֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָו‍ֹן, 
וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטּוֹב&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''טוֹב'''}}&lt;/noinclude&gt; וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ 
וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''גּוֹמֵל'''}}&lt;/noinclude&gt; חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע וּמִשָּׁכֵן רָע וּמִפֶּגַע רָע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן בְּרִית.&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה חול/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה שבת/&gt;

===פרשת העקידה===
&lt;קטע סוף=עקידה חול/&gt;{{הור|בשבת ויו&quot;ט אומרים את פרשת העקדה בלי התחינות.}}

&lt;קטע סוף=עקידה שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

&lt;קטע התחלה=עקידה שבת/&gt;וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים׃ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם׃ וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי, וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים׃ וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃ וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃ וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם׃ וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ׃ כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃ וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי׃ וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע׃{{ממס|בראשית כב#כב א|בראשית כב א-יט}}&lt;קטע סוף=עקידה שבת/&gt;

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו מֵעַל בֶּן יְחִידוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וְנֶאֱמַר: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו#כו מד|ויקרא כו מד-מה}} וְנֶאֱמַר: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃{{ממס|דברים ל#ל ג|דברים ל ג-ה}} וְנֶאֱמַר: יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ממס|ישעיהו לג ב}} וְנֶאֱמַר: הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|ירמיהו ל ז}} וְנֶאֱמַר: בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃{{ממס|ישעיהו סג ט}} וְנֶאֱמַר: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}} וְנֶאֱמַר: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=עקידה/&gt;&lt;קטע סוף=עקידה חול/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
===קריאת שמע קטנה===
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי&lt;noinclude&gt;{{הערה|וּבַגָּלוּי – כן הוא הנוסח ב'סדר היום'. ובסידורים הקדומים ליתא.}}&lt;/noinclude&gt;, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אֲנַחְנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵינוּ מַה יְּשׁוּעָתֵנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|הנוסח הישן: מָה '''אָנוּ''', מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה '''צִּדְקֵנוּ''', מַה '''יִּשְׁעֵנוּ'''. מקור השינויים הוא בסידורי המדקדקים.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}

אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ, קָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ, וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלָתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים עֶרֶב וָבֹקֶר, וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם:

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע}}

אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|הנוסח הישן: '''תָּרוּם'''. הנוסח שלפנינו חודש בסידור [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23772&amp;st=&amp;pgnum=10&amp;hilite= ויעתר יצחק].}}&lt;/noinclude&gt; וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּרַבִּים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|הגר&quot;א העדיף את נוסח סידורי הספרדים: '''הַמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים''' ([[מעשה רב הלכות ברכות השחר#יא|מעשה רב אות יא]]).}}&lt;/noinclude&gt;

אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ קֹוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וּמִי בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בָּעֶלְיוֹנִים אוֹ בַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ׃{{ממס|צפניה ג כ}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;noinclude&gt;
==שינויי נוסחאות==
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>eib791j5706mdzypwacxjdblp4cv3lr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004207</id>
      <parentid>3004198</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:43:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יגדל */</comment>
      <origin>3004207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42949" sha1="kh0h0mue21eaiaxa2py6ktdzvsd31tv" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
==ברכות השחר==
&lt;קטע סוף=כ/&gt;&lt;קטע התחלה=מערבי/&gt;{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי|לברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי]]}}&lt;קטע סוף=מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;
===מודה אני===
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ.
===פסוקים ואמרות לקטנים===
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ, שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד׃{{ממס|תהלים קיא י}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{ש}}
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׃{{ממס|דברים לג ד}} {{ש}}
שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ׃{{ממס|משלי א ח}} {{ש}}
תּוֹרָה תְּהֵא אֻמָּנוּתִי, וְאֵל שַׁדַּי בְּעֶזְרָתִי. {{ש}}
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}{{ש}}
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}}
===לבישת ציצית===
{{הור|לפני לבישת הציצית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית.

{{הור|ואחרי הלבישה יאמר:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:{{ממס|תהלים יט ט}}

===על נטילת ידים===
&lt;noinclude&gt;{{הערה|בסידורי אשכנז הישנים {{צ|מה טובו}}, {{צ|אדון עולם}} ו{{צ|יגדל}}, מופיעים לפני כל ברכות השחר. אך ברוב הסידורים הנפוצים כיום שוּנה הסדר, כי החמירו שלא לומר פסוקים כלל קודם ברכות התורה, גם לא דרך תחנונים (ראה [[שולחן ערוך אורח חיים מו ט]]), ולפיכך אמרו ברכות אלו בבית מיד לאחר נטילת ידיים, קודם ההליכה לבית הכנסת. כמו כן, ברוב הסידורים הישנים ברכת {{צ|אלֹהי נשמה}} באה אחרי ברכות התורה (מלבד הסידורים שבהם ברכות התורה סמוכות לפרשת התמיד כמנהג מערב-אשכנז). אך הסדר המקובל בימינו הוא כדעת המחמירים להסמיכה לברכת {{צ|אשר יצר}}, משום שאינה פותחת בברוך.}}&lt;/noinclude&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם.
===אשר יצר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אִי&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''אֵי'''}}&lt;/noinclude&gt; אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

===אלהי נשמה===
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.
===ברכות התורה===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְו‍ֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה.{{ש}}
וְהַעֲרֶב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''וּבְפִיפִיּוֹת'''. נ&quot;א '''וּבְפִיּוֹת'''.}}&lt;/noinclude&gt; עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ (ול&quot;ג לִשְׁמָהּ).}}&lt;/noinclude&gt;. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כו}}

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה.{{ממס|פאה פרק א משנה א|פאה א א}} {{ש}}
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן, כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה וּלְוָיַת הַמֵּת וְעִיּוּן תְּפִלָּה וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

===עטיפת טלית===
{{הור|לפני לבישת טלית גדול בודק הציציות ואומר:}}{{ש}}בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃{{ממס|תהלים קד#קד א|תהלים קד א-ב}}

{{הור|יש האומרים:}}{{ש}}לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י&quot;ה בְּו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. {{ש}}הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית. כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁמָתִי וּרְמַ&quot;ח אֵבָרַי וּשְׁסָ&quot;ה גִּידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלָה תַּרְיַ&quot;ג. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּטַּלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְּרַבָּנָן וּלְטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵדֶן. וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי וּתְפִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ עֲלֵיהֶם וְתַצִּילֵם, כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|לפני שמתעטף בטלית מברך:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית.

{{הור|יתעטף ראשו כך שיקיפו ציציות הטלית אותו כזמן הילוך ארבע אמות [כשלוש שניות] ואז יגיד:}}{{ש}}
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן׃ יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם׃ כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו#לו ח|תהלים לו, ח-י}}&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=תפילין מועד/&gt;{{רקע אפור}}
{{הור2|&lt;noinclude&gt;בשבת וביום טוב אין מניחים תפילין. &lt;/noinclude&gt;מנהג אשכנז להניח תפילין בחול המועד (רבים נוהגים להניח בלי ברכה, ויש המברכים). בארץ ישראל נוהגים גם האשכנזים שלא להניח תפילין בחול המועד.}}&lt;קטע התחלה=תפילין חול/&gt;
===הנחת תפילין===
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
הִנְנִי מְכַוֵּן בַּהֲנָחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.{{ממס|דברים ו ח}} וְהֵם אַרְבַּע פַּרְשִׁיּוֹת אֵלּוּ: שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, קַדֶּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. {{ש}}
וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעַ הַנְּטוּיָה, וְשֶׁהִיא נֶגֶד הַלֵּב, לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוֹת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְעַל הָרֹאשׁ נֶגֶד הַמֹּחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי, כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. {{ש}}וּמִשֶּׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי הִרְהוּר חֵטְא וְעָוֹן כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּנוּ וְלֹא יִתְגָּרֶה בָּנוּ יֵצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵנוּ לַעֲבֹד אֶת יְיָ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵנוּ.{{ש}}
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ&quot;ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה.

{{הור|אחרי שהניח התפילין על הזרוע, וקודם שמהדק, מברך}}&lt;קטע סוף=תפילין חול/&gt;{{הור| (ורבים נוהגים שלא לברך בחול המועד)}}&lt;קטע התחלה=תפילין חול/&gt;{{הור|:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין.

{{הור|לאחר שהניח התפילין על הראש, ולפני שמהדק, מברך}}&lt;קטע סוף=תפילין חול/&gt;{{הור| (ורבים נוהגים שלא לברך בחול המועד)}}&lt;קטע התחלה=תפילין חול/&gt;{{הור|:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.

{{הור|ואחר שהידק הרצועה על ראשו אומר:}}{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וּמֵחָכְמָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵנִי. וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אוֹיְבַי וְקָמַי. וְשֶׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה, לְהַשְׁפִּיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶיךָ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:{{ממס|תהלים קמה טז}}

{{הור|כשכורך הרצועה של יד ג' פעמים סביב אצבעו, אומר:}}{{ש}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְיָ:{{ממס|הושע ב#ב כא|הושע ב כא-כב}}

{{הור|יש נוהגים לקרוא עם התפילין:}}{{ש}}
{{ממס1|שמות יג#יג א|שמות יג א-טו}}
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ׃ הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב׃ וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה׃ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַייָ׃ מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ׃ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם׃ וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃ וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה׃

וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ׃ וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַייָ, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַייָ׃ וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה׃ וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְיָ כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַייָ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה׃ וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרָיִם׃&lt;קטע סוף=תפילין חול/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=תפילין מועד/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;

===כניסה לבית הכנסת===
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר כד ה}}{{ש}}
וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|תהלים ה ח}}{{ש}}
יְיָ אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ׃{{ממס|תהלים כו ח}}{{ש}}
וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה, אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשִׂי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים צה ו}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט י}}{{ש}}

===אדון עולם===
&lt;קטע התחלה=אדון עולם/&gt;
{|
|-
| אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ||{{רווח|2}}||בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
|-
| לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל|| ||אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
|-
| וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל|| ||לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
|-
| וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה|| ||וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
|-
| וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי|| ||לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
|-
| בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית|| ||וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
|-
| וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי|| ||וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה
|-
| וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי|| ||מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
|-
| בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי|| ||בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה
|-
| וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי|| ||יְיָ לִי וְלֹא אִירָא
|}&lt;קטע סוף=אדון עולם/&gt;

===יגדל===
&lt;קטע התחלה=יגדל/&gt;{{החלף|{{#קטע:יגדל|אשכנז}}|קַדְמוּתוֹ|קַדְמָתוֹ}}&lt;קטע סוף=יגדל/&gt;

===ברכות השחר===
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד.{{ש}}
{{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה.{{ש}}
{{הור|נשים מברכות:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''אֲשֶר הֵכִין'''}}&lt;/noinclude&gt; מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה. {{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ. {{ש}}

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי.{{ש}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבְּקֵנוּ בְּמִצְו‍ֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָו‍ֹן, 
וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר הָרָע. וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטּוֹב&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''טוֹב'''}}&lt;/noinclude&gt; וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ 
וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַגּוֹמֵל&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ&quot;א: '''גּוֹמֵל'''}}&lt;/noinclude&gt; חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע וּמִשָּׁכֵן רָע וּמִפֶּגַע רָע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן בְּרִית.&lt;קטע סוף=ב/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה חול/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה שבת/&gt;

===פרשת העקידה===
&lt;קטע סוף=עקידה חול/&gt;{{הור|בשבת ויו&quot;ט אומרים את פרשת העקדה בלי התחינות.}}

&lt;קטע סוף=עקידה שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

&lt;קטע התחלה=עקידה שבת/&gt;וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים׃ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם׃ וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי, וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה׃ וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃ וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים׃ וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃ וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי׃ וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל, אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ׃ וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה׃ וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם׃ וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ׃ כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃ וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי׃ וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע׃{{ממס|בראשית כב#כב א|בראשית כב א-יט}}&lt;קטע סוף=עקידה שבת/&gt;

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו מֵעַל בֶּן יְחִידוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וְנֶאֱמַר: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו#כו מד|ויקרא כו מד-מה}} וְנֶאֱמַר: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃{{ממס|דברים ל#ל ג|דברים ל ג-ה}} וְנֶאֱמַר: יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ממס|ישעיהו לג ב}} וְנֶאֱמַר: הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ, וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|ירמיהו ל ז}} וְנֶאֱמַר: בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם׃{{ממס|ישעיהו סג ט}} וְנֶאֱמַר: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲו‍ֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}} וְנֶאֱמַר: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=עקידה/&gt;&lt;קטע סוף=עקידה חול/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
===קריאת שמע קטנה===
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי&lt;noinclude&gt;{{הערה|וּבַגָּלוּי – כן הוא הנוסח ב'סדר היום'. ובסידורים הקדומים ליתא.}}&lt;/noinclude&gt;, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אֲנַחְנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵינוּ מַה יְּשׁוּעָתֵנוּ,&lt;noinclude&gt;{{הערה|הנוסח הישן: מָה '''אָנוּ''', מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה '''צִּדְקֵנוּ''', מַה '''יִּשְׁעֵנוּ'''. מקור השינויים הוא בסידורי המדקדקים.}}&lt;/noinclude&gt; מַה כֹּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}}

אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ, קָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ, וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלָתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים עֶרֶב וָבֹקֶר, וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם:

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע}}

אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרִים&lt;noinclude&gt;{{הערה|הנוסח הישן: '''תָּרוּם'''. הנוסח שלפנינו חודש בסידור [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23772&amp;st=&amp;pgnum=10&amp;hilite= ויעתר יצחק].}}&lt;/noinclude&gt; וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּרַבִּים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|הגר&quot;א העדיף את נוסח סידורי הספרדים: '''הַמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים''' ([[מעשה רב הלכות ברכות השחר#יא|מעשה רב אות יא]]).}}&lt;/noinclude&gt;

אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ קֹוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וּמִי בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בָּעֶלְיוֹנִים אוֹ בַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ, וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ׃{{ממס|צפניה ג כ}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;noinclude&gt;
==שינויי נוסחאות==
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kh0h0mue21eaiaxa2py6ktdzvsd31tv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחבר:אלעזר מגרמייזא</title>
    <ns>108</ns>
    <id>1725145</id>
    <revision>
      <id>3004213</id>
      <parentid>2903545</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T10:03:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3004213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1533" sha1="hbsqrm536qbtw2hli1wemuf2yh0bbcb" xml:space="preserve">{{דף של מחבר
    |תואר=רבי
    |שם פרטי=אלעזר
    |שם משפחה=מגרמייזא
    |ויקיטקסט=אלעזר מגרמייזא
    |ויקיפדיה=אלעזר מגרמייזא
    |ויקיציטוט=
    |ויקישיתוף=

    |שפה=עברית
    |שפה שניה=
    |תמונה=

    |יום לידה עברי=
    |חודש לידה עברי=
    |שנת לידה עברית=4920
    |יום לידה לועזי=
    |חודש לידה לועזי=
    |שנת לידה לועזית=1160
    |ארץ לידה=גרמניה
    |עיר לידה=מיינץ
    |תקופה=ראשונים

    |יום פטירה עברי=
    |חודש פטירה עברי=
    |שנת פטירה עברית=4990
    |יום פטירה לועזי=
    |חודש פטירה לועזי=
    |שנת פטירה לועזית=1230
    |ארץ פטירה=גרמניה
    |עיר פטירה=וורמס

    |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז.}}}
    |תיאור בדף מחבר= מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד. בעל ספר הרוקח (רקח בגימטריה - אלעזר), מבעלי התוספות ובעל כתבים קבליים רבים, שמרביתם נותרו בכתבי יד. היה רב ודיין בוורמס. קבע והשפיע על מנהגים שנוהגים עד ימינו בקרב יהדות אשכנז.
}}</text>
      <sha1>hbsqrm536qbtw2hli1wemuf2yh0bbcb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1726318</id>
    <revision>
      <id>3004168</id>
      <parentid>3004083</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T22:18:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנהגים ישנים */ יש ספרי פזמונים עם פיוטים לרגלים, שונים מיתר הספרדים</comment>
      <origin>3004168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1780" sha1="tr3dkag5j9x3z47vbe6bsw9qom6rdtk" xml:space="preserve">לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות ישראל. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר.
{{חיפוש2}}
=לוח הפיוטים=
&lt;big&gt;&lt;b&gt;
*[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים|מחזור אשכנז]]&lt;/b&gt;&lt;/big&gt; 
**[[/נספחים למחזור אשכנז/]]
**[[/מחזור אשכנז/פיוטים מכתבי יד|פיוטים מכתבי יד]]&lt;big&gt;&lt;b&gt;
*[[/מחזור ספרדי/]]
*[[/תכלאל/]]
*[[/מחזור בני רומא/]]&lt;/b&gt;&lt;/big&gt; 
==מנהגים ישנים==
{{הור2|מפתחות למנהגים נוספים שהגיעו לדפוס, רובם אינם נהוגים עוד.}}
*[[/רומניא/]]
*[[/ארם צובא/]]
*[[/פרובנס/]]
*[[/קטלוניה/]]
*[[/שפתי רננות/]]
*[[/ארג'יל/]]
*[[/תלמסאן/]]
*[[/קונסטנטין/]]
*[[/תוניס/]]
*[[/אהבת הקדמונים/]]
*[[/סיסילייא/]]
*[[/קוצ'ין/]]

=תבניות=
===תבניות לשילוב פיוטים===
[[תבנית:סליחות]]{{ש}}
[[תבנית:מערבית]]{{ש}}
[[תבנית:קרובות]]{{ש}}
[[תבנית:יוצרות]]{{ש}}
[[תבנית:אלהיכם]]
===עיצוב ועימוד===
[[תבנית:סי]]{{ש}}
[[תבנית:רפרן]]{{ש}}
[[תבנית:הור]]{{ש}}
[[תבנית:הור1]]{{ש}}
[[תבנית:הור2]]{{ש}}
[[תבנית:ארון]]{{ש}}
[[תבנית:פיוט]]{{ש}}
[[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}}
[[תבנית:סימון אפור]]{{ש}}
[[תבנית:רקע אפור]]

[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>tr3dkag5j9x3z47vbe6bsw9qom6rdtk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004216</id>
      <parentid>3004168</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T10:31:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סליחות תימנים - ליוורנו תרצ&quot;ט</comment>
      <origin>3004216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1822" sha1="6d80oj0a98q0de8jl05qer7pt43j95e" xml:space="preserve">לוחות הפיוטים לסוגיהם ומיניהם למנהגי עדות ישראל. נועד לסייע בעריכת דפי הפיוטים, המחזורים ושאר סדרי התפילה. העורכים מוזמנים להשתמש, וגם להשלים, לתקן, לשפר ולהעיר.
{{חיפוש2}}
=לוח הפיוטים=
&lt;big&gt;&lt;b&gt;
*[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים|מחזור אשכנז]]&lt;/b&gt;&lt;/big&gt; 
**[[/נספחים למחזור אשכנז/]]
**[[/מחזור אשכנז/פיוטים מכתבי יד|פיוטים מכתבי יד]]&lt;big&gt;&lt;b&gt;
*[[/מחזור ספרדי/]]
*[[/תכלאל/]]
*[[/מחזור בני רומא/]]&lt;/b&gt;&lt;/big&gt; 
==מנהגים ישנים==
{{הור2|מפתחות למנהגים נוספים שהגיעו לדפוס, רובם אינם נהוגים עוד.}}
*[[/רומניא/]]
*[[/פרובנס/]]
*[[/קטלוניה/]]
*[[/שפתי רננות/]]
*[[/ארג'יל/]]
*[[/תלמסאן/]]
*[[/קונסטנטין/]]
*[[/תוניס/]]
*[[/אהבת הקדמונים/]]
*[[/סיסילייא/]]
*[[/ארם צובא/]]
*[[/קוצ'ין/]]
*[[/סליחות תימנים (ישן)/]]

=תבניות=
===תבניות לשילוב פיוטים===
[[תבנית:סליחות]]{{ש}}
[[תבנית:מערבית]]{{ש}}
[[תבנית:קרובות]]{{ש}}
[[תבנית:יוצרות]]{{ש}}
[[תבנית:אלהיכם]]
===עיצוב ועימוד===
[[תבנית:סי]]{{ש}}
[[תבנית:רפרן]]{{ש}}
[[תבנית:הור]]{{ש}}
[[תבנית:הור1]]{{ש}}
[[תבנית:הור2]]{{ש}}
[[תבנית:ארון]]{{ש}}
[[תבנית:פיוט]]{{ש}}
[[תבנית:מסגרת-סידור]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי אשכנז]]{{ש}}
[[תבנית:נוסחי תפילה מוסתר]]{{ש}}
[[תבנית:סימון אפור]]{{ש}}
[[תבנית:רקע אפור]]

[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>6d80oj0a98q0de8jl05qer7pt43j95e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ליל שמורים אור ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726465</id>
    <revision>
      <id>3004118</id>
      <parentid>3003776</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T18:55:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004118</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20805" sha1="nt04xjwndw4gxk6x9l3zpeozxjrpysj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית לליל ב' של פסח שחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|רבי מאיר ש&quot;ץ]], הכוללת בסופה ביכור בענין הקרבת מנחת העומר. נאמרת למנהג אשכנז.{{הערה|גם כשחל במוצאי שבת, אפילו לקהילות שאין אומרות מערבית בשבת.}}}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
{{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ אֲיֻמָּה נִדְגָּלוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}צֹעַן עֲצַת מַלְאָכָיו הִשְׁלִים בְּהִגָּלוֹת{{ש}}
{{סי|גְּדֻ}}לָּתוֹ מֵאָז יְרַנְּנוּ בְּמַקְהֵלוֹת הַלֵּלוֹת{{ש}}
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
{{סי|הִ}}פְלִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק עָמֹק וְנֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בוֹ כְּאֹמֶן נִינָיו מִשִּׁעְבּוּד הֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|זִ}}קַּת {{סי|חֲ}}טִבָּה אַחַת עֲשָׂאָם לְעַלָּם{{ש}}
בְּאַהֲבַת יְיָ אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם.{{ממס|מ&quot;א י ט}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול), '''מאיר'''}}
{|
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}דִּיר וְנָאֶה לִתְהִלּוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}נְוֶה גּוֹמֵל חֲסָדִים{{ש-רווח|1em}}||תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בָּ|1}}א מִבְּרֵאשִׁית לְהִתְאַמָּר{{ש-רווח|1em}}||לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בְּ|1}}גִין קָרְבַּן פִּסְחִי{{ש-רווח|1em}}||יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גִּ|1}}יהַ עוֹלָם הִתְאִיר{{ש-רווח|1em}}||פֵּתַח־דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גָּ|1}}שׁ רָצוּי לְכַהֵן{{ש-רווח|1em}}||מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דָּ|1}}רַךְ כּוֹכָב מִזְרָחִי{{ש-רווח|1em}}||מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דָּ|1}}לַק מְלָכִים וְלִבָּם{{ש-רווח|1em}}||חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הֻ|1}}לְלָה יִסְכָּה בַּפֶּלֶךְ{{ש-רווח|1em}}||לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הֻ|1}}סְחַף וְנִדְחַף אֲחוֹרַיִם{{ש-רווח|1em}}||מוֹפֵת עַל מִצְרַיִם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וֻ|1}}עַד לְבָרֵר עֻלֵּנוּ{{ש-רווח|1em}}||נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וֻ|1}}כַּח חֲשַׁאי בְּחִילָה{{ש-רווח|1em}}||אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זֵ|1}}דִים רִדּוּי שָׁפַךְ{{ש-רווח|1em}}||שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זְ|1}}רִיזָה בְּרָכוֹת כִּוְּנָה{{ש-רווח|1em}}||אֶל־יַעֲקֹב בְּנָהּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חָ|1}}סַם בְּטוּב לֶאֱלוֹם{{ש-רווח|1em}}||לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חָ|1}}קוּק בְּהוֹד כִּסְאָךְ{{ש-רווח|1em}}||וָיָּשַׂר אֶל־מַלְאָךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ט|1}}וֹב הִסְכִּים לְיָדוֹ{{ש-רווח|1em}}||מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|טָ|1}}עֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ{{ש-רווח|1em}}||לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|י|1}}וֹצְרוֹ חֲלָקוֹ בְּחָכְמָה{{ש-רווח|1em}}||יֹדֵעַ עַד־מָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יְ|1}}לָלָה בְּנוֹף נָפְלָה{{ש-רווח|1em}}||וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כֻּ|1}}דָּן וְשָׁבוּי לֻקֶּה{{ש-רווח|1em}}||שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כּ|1}}וּכָם נֶחֱטַט וְנִכְּאוּ{{ש-רווח|1em}}||הָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|לְ|1}}הָדֵק נִשְׁחַק אִיקּוּנָם{{ש-רווח|1em}}||רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|לֻ|1}}בָּטָה יִרְאָתָם וְלוֹקָה{{ש-רווח|1em}}||בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי יֶשַׁע לְהַזְמִינִי{{ש-רווח|1em}}||אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי הוֹדָאוֹת לְאַדְּקֶךָ{{ש-רווח|1em}}||עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נ|1}}וֹרָאוֹת בַּעֲשׂוֹתְךָ נְקַוֶּה{{ש-רווח|1em}}||וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נִ|1}}לְחֲמוּ כּוֹכְבֵי אוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סִ|1}}יַּע צֶדֶק נְעוּרִים{{ש-רווח|1em}}||צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סֻ|1}}גַּב בְּמִבְטַח וּמָעוֹז{{ש-רווח|1em}}||גֶּבֶר־חָכָם בַּעוֹז{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עָ|1}}רִיצֵי פוּל שָׁקַד{{ש-רווח|1em}}||וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עֹ|1}}מֶר חֶרְמֵשׁוֹ פִּלְּחָם{{ש-רווח|1em}}||וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פֹּ|1}}אַר עֶלְיוֹן בַּאֲמִירוֹת{{ש-רווח|1em}}||מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פִּ|1}}עֲנַח צָפְנַת מַעְבָּדָיו{{ש-רווח|1em}}||סוֹדוֹ אֶל־עֲבָדָיו{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צָ|1}}פִית סְדוּרָה וַאֲרוּחָה{{ש-רווח|1em}}||וְהִנֵּה־יָד שְׁלוּחָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צֻ|1}}מַּת בּוֹ בְלֵיל{{ש-רווח|1em}}||קֹדֶשׁ יְיָ חִלֵּל{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ק|1}}וֹמַת תָּמָר הֻצָּלָה{{ש-רווח|1em}}||הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|קֹ|1}}מֶץ הִשְׂבִּיעַ לְשַׁנְנָה{{ש-רווח|1em}}||יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רֶ|1}}וַח וְהַצָּלָה עָמְדָה{{ש-רווח|1em}}||בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ר|1}}וּחִי חֻפְּשָׁה לְמַלְלָה{{ש-רווח|1em}}||אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שָׁ|1}}מוּר לַנְקָמָה נְטוּרָה{{ש-רווח|1em}}||עַל־צֹר הַמַּעֲטִירָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שֵׁ|1}}מַע מִצְרַיִם לִנְצוֹר{{ש-רווח|1em}}||יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|תָּ|1}}בוּעַ מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|תִּ|1}}כְּנוֹ לְיֶשַׁע וָנֵס{{ש-רווח|1em}}||נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מַ|1}}אֲמָרִי יִרְצֶה לִשְׁעוֹת{{ש-רווח|1em}}||מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אָ|1}}ז בַּהֲנִיחֲךָ שְׁלוּחִים{{ש-רווח|1em}}||הוֹדִינוּ לְּךָ אֱ‍לֹהִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יֶ|1}}שַׁע לָנוּ תְחַדֶּה{{ש-רווח|1em}}||וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|-
|לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רֶ|1}}נֶן הַשִּׁיר בְּחַדְּשֶׁךָ{{ש-רווח|1em}}||לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח
|}

לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
{{סי|טֶ}}כֶס פִּלְאוֹתֶיךָ מִשִּׁירֵי הוֹדָאוֹת נִתְיַחַדְתָּ{{ש}}
{{סי|י}}וֹמָם לְחֶסֶד וְלַיְלָה לְשִׁיר נִתְוַעַדְתָּ{{ש}}
{{סי|כְּל}}וּלֶיךָ אָז בֶּאֱמוּנָה רוּחֲךָ חִסַדְתָּ{{ש}}
מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים עֹז יִסַּדְתָּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ח ג}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ חַי וְקַיָּם{{ש}}
{{סי|נִ}}פְתַּח שִׁבְחֲךָ בִּלְשׁוֹן עָתִיד וְנִסְתַּיָּם{{ש}}
{{סי|סָ}}כוּ לִימִין מֹשֶׁה בּוֹקֵעַ יָם{{ש}}
וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם.{{ממס|ישעיהו יא טו}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
{{סי|עָ}}טוּר {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|צִ}}דְקֶךָ בְּצָבָא וָאוֹת{{ש}}
{{סי|קִרְ}}בָתְךָ לִי טוֹב יְשׁוּעוֹת הַבָּאוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁתִּ}}י בְךָ מַחְסִי בְּמַלְאֲכוּת הַנִּבָּאוֹת{{ש}}
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו מד ו}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}
{{הור|גאל}}

===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''אלב&quot;ם''', '''מאיר חזק'''}}

{{סי|א}}וֹר יוֹם הֶנֶף סְפִירָה הֻכְשָׁרָה בְּנוֹגְהִים{{ש}}
{{סי|לְ}}צִיּוֹן נִדָּחָה קְרוֹא דְרוּשָׁה עֲלוֹת גֵּהִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}נְיָן מְפֹאָר כְּרַךְ מַחְמַד לֵב וְגֵהִים{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת קֹדֶשׁ גְּבוֹהִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}יל לְבָבוֹת לְבָנוֹן הַמְלַבֵּן נִיחוֹחִים שְׁלוּחִים{{ר1}}
{{סי|נִ}}כְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים.{{ממס|תהלים פז ג}}

{{סי|דְּ}}רִישׁוּת לִדְרוֹשׁ בְּשִׁכְנָךְ מְקוֹם כִּיפּוּר שָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|סְ}}לוּלֵי צִיּוֹן מְבַקְשִׁים תַּפְקִידָם הָרֵם מִכְשׁוֹלַיִם{{ש}}
{{סי|הָ}}מוֹן חוֹגֵג עֲלוֹת יֵרָאֶה הֵתֵּר שַׁלְשְׁלַיִם{{ש}}
{{סי|עֵ}}ת כִּי בָא לְחַנְנָהּ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵהַקָּרוֹב לָהּ בִּכּוּרֵי נְדָבָה לְהַקְרִיב בְּטֹהַר שׁוּלַיִם{{ר1}}
{{סי|פִּ}}צְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָ‍יִם.{{ממס|ישעיהו נב ט}}

{{סי|זֹ}}רָזוּ לְהַקְדִים שְׁלוּחִים דַּיָּנֵי גֵיא נְבוּאוֹת{{ש}}
{{סי|צֵ}}את מִבָּעֶרֶב עֲשׂוֹת כְּרִיכוֹת מֵאַבִּיבֵי תְּבוּאוֹת{{ש}}
{{סי|חֹ}}ל וְשַׁבָּת כְּרַבִּים מְלָאכוֹתָיו בְּשִׁלּוּשׁ בָּאוֹת{{ש}}
{{סי|קֻ}}בָּצוּ עֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ עֵסֶק גָּדוֹל לְנָאוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}שִׁיבָה קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּקֻפּוֹת לַעֲזָרָה מוּבָאוֹת{{ר1}}
מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|תהלים פד ב}}

{{סי|ט}}וֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ לֵאמֹר{{ש}}
{{סי|רִ}}בָּה עֳמָרִים בַּמִּדְבָּר כְּנֶגְדָם אֶחָד אֶחָד לִתְמֹר{{ש}}
{{סי|יֵ}}חָבֵט וְנִתַּן לְאַבּוּב הָאוּר בְּכֻלּוֹ לִגְמֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}טָחוּהוּ בַעֲזָרָה עֲמָלוֹ לְרוּחַ חַיִּים לִכְמֹר{{ש}}
{{סי|כַּ}}מָּה כִּכְּרֵי מוֹר לַסַּנְטָר הַלַּז לִזְמֹר{{ר1}}
שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמֹר.{{ממס|ירמיהו ה כד}}

{{סי|תֻּ}}כַּן בְּלֶתֶת וְצִיבּוּר וְנִגְרָס בְּלִי חִסָּרוֹן{{ש}}
בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה יוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן{{ש}}
נָתַן שַׁמְנוֹ וּלְבוֹנָתוֹ יָצַק וּבָלַל בְּהִידָּרוֹן{{ש}}
הֵנִיף וְהִגִּישׁ קָמַץ וּמֶלַח וְהִקְטִיר הַזְכָּרוֹן{{ש}}
מִזֵּר שֻׁלְחָן גָּבוֹהַ זָכוּ כִּשְׁיָרֵי הַדּוֹרוֹן{{ר1}}
כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן.{{ממס|ויקרא ו יא}}

קָרֵב הָעֹמֶר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם מְלֵאִים מְעֻטָּרִים{{ש}}
בִּזְרִיזוּת בֵּית דִּין מֵחֲצוֹת רְחוֹקִים מֻתָּרִים{{ש}}
{{סי|מֵ}}רָחוֹק {{סי|אֶ}}ת יְיָ מָעֻזְּכֶם זִכְרוּ מַזְכִּירִים וְנוֹהֲרִים{{ש}}
{{סי|יְר}}וּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם נִמְהָרִים{{ש}}
{{סי|חִזְק}}וּ וְתִזְכּוּ לִשְׁמֹעַ שִׁיר יְשׁוֹרֵר לְהָרִים{{ר1}}
בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים.{{ממס|ישעיהו ב ב}}

לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ נְוֵה תְּהִלָּה חוֹמֵל{{ש}}
בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מְלַבְלֵב מְגָדִים וְגוֹמֵל{{ש}}
זְהַב פַרְוַיִם פֵּרוֹת פְּרָחָיו עוֹד מֵהֵאָמֵל{{ש}}
לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּיוֹם הִגָּמֵל{{ש}}
אֲרוֹמִמְךָ בְּעִיטּוּר בִּיכּוּרֵי בִּקְלָתוֹת מֻזְהָבוֹת וְלֹא בְּתוֹרְמֶל{{ר1}}
כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל.{{ממס|ישעיהו לה ב}}

יֵרָאֶה כִּפַּת הַמּוֹקֵד תַּשְׁלוּם שָׁלֵם סְבִיבַיִךְ{{ש}}
שְׁמֵךְ כְּשֵׁם מַלְכֵּךְ שְׁעָרַיִךְ כְּשִׁבְטַיִךְ בַּהֲסָבַיִךְ{{ש}}
הָעֵת כַּעֲדִי תִּלְבְּשִׁי הֲדַר סָבַיִךְ בִּמְסִבַּיִךְ{{ש}}
עוֹד תַּעֲדִי תּוּפַּיִךְ טִלּוּל רוּבַיִךְ בִּרְחוֹבַיִךְ{{ש}}
שֵׁרוּת כֹּהֲנַיִךְ בַּאֲבִיבַיִךְ נְעִימוֹת לְוִיַּיִך בְּאַבּוּבַיִךְ{{ר1}}
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍יִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.{{ממס|תהלים קכב ו}}

יְתֵרָה חִבָּתֵךְ יְרוּשָׁלַיִם בְּנוֹי שִׁבְעִים שְׁמוֹתַיִךְ{{ש}}
כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ הֻפְקְדוּ שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹתַיִךְ{{ש}}
מַזְכִּירִים לְרַחֲמֵךְ לְשׂוּמֵךְ תְּהִלָּה בָּאָרֶץ לְיַשֵּׁב שׁוֹמְמוֹתַיִךְ{{ש}}
בְּאַחֲוָה וּבְרֵעוּת וּמִקְדַּשׁ אֵל בְּרָמָה נוֹיוֹתַיְךְ{{ש}}
אֲדַבְּרָה וַאֲבְקְּשָׁה טוֹב וְשָׁלוֹם בָּאֵר מְנוֹתַיִךְ{{ר1}}
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.{{ממס|תהלים קכב ז}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>nt04xjwndw4gxk6x9l3zpeozxjrpysj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אורי וישעי על הים נגלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726466</id>
    <revision>
      <id>3004126</id>
      <parentid>3003745</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:30:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14567" sha1="6hnirhvf1qn9prlv1ysgercbkt31v03" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:מנחם בן יעקב|רבי מנחם בן יעקב]], הכוללת בסופה ביכור. נאמרת למנהג אשכנז המערבי בליל ז'.{{הערה|בפיורדא ומגנצא נהגו שלא לומר מערבית כשחל ליל יו&quot;ט בשבת (דלא כמנהג מגנצא המובא בראשונים), ואז דוחים אותה לליל אחרון.}}}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''מנחם ברבי יעקב חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי עַל הַיָּם נִגְלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַחֲשִׁיכוֹ לְצָרַי וְלִי הֵאִיר אֲפֵלָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}דֻלַּת מַעֲשָׂיו נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים לְהַלְּלָה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|הֵ}}עִיר בְּרִית יְשֵׁנִים לְשַׁלֵּם בָּנִים גְּמוּלָם{{ש}}
{{סי|וַ}}יּוֹצֵא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן בְּאֶבְרָתוֹ נְטָלָם{{ש}}
{{סי|זָ}}כַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בִּידִידוּת לְנַהֲלָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''מנחם ברבי יעקב'''}}
{|
|-
|{{סי|א|1}}וֹדֶה חַסְדּוֹ הִפְלָה{{ש-רווח|1em}}||מַעֲשָׂיו וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נוֹרָאוֹת עַל יָם}}||{{ממס|תהלים קו כב}}
|-
|{{סי|בִּ|1}}קְהַל עָם אֲהַלְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים אֲגַדְּלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֹגַע הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו נא טו}}
|-
|{{סי|גִּ|1}}זְבָּר בִּנְטוֹת יָדוֹ{{ש-רווח|1em}}||גָּאוּ גַּלִּים נֶגְדּוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יִרְעַם הַיָּם}}||{{ממס|תהלים צו יא}}
|-
|{{סי|דָּ|1}}גוּל בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה{{ש-רווח|1em}}||אָז נִקְרַע בְּחַלְחָלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיַּעֲמֹד הַיָּם}}||{{ממס|יונה א טו}}
|-
|{{סי|הֱ|1}}שִׁיבוֹ נֶאֱמָן בְּזַעְפּוֹ{{ש-רווח|1em}}||גָּאוּ גַּלֶּיךָ אֵיפֹה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מַה לְּךָ הַיָּם}}||{{ממס|תהלים קיד ה}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שִׁבְטֵי יָהּ הָמְמוּ{{ש-רווח|1em}}||שָׂרֵי יְהוּדָה רָגְמוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}}||{{ממס|שמות יד כג}}
|-
|{{סי|זָ|1}}כָה מְלוּכָה לְהַשְׁרִישׁוֹ{{ש-רווח|1em}}||הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּמְצֻלוֹת יָם}}||{{ממס|מיכה ז יט}}
|-
|{{סי|חָ|1}}צָה לִגְזוּרִים וּמֻלִים{{ש-רווח|1em}}||דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מַעֲמַקֵּי יָם}}||{{ממס|ישעיהו נא י}}
|-
|{{סי|ט|1}}וֹב בְּכֵן שִׁירָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||פָּתַח בְּאָז זְמִירָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|צָהֲלוּ מִיָּם}}||{{ממס|ישעיהו כד יד}}
|-
|{{סי|יְ|1}}שָׁרִים קִדְּמוּ רוֹנְנִים{{ש-רווח|1em}}||אַחַר אֵלִים מְנַגְּנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם}}||{{ממס|תהלים פט י}}
|-
|{{סי|כְּ|1}}בוֹלוֹס צְדָדִים הִקְפָּה{{ש-רווח|1em}}||וּמִלְּמַעְלָה כְּמִין כִּפָּה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְכַסּוּ עַל יָם}}||{{ממס|חבקוק ב יד}}
|-
|{{סי|לְ|1}}כֹל אֲפָסִים נִגְלוּ{{ש-רווח|1em}}||אוֹתוֹתָיו כִּי גָּדְלוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם}}||{{ממס|תהלים סה ו}}
|-
|{{סי|מִ|1}}י כָמוֹהוּ נֶהְדָּר{{ש-רווח|1em}}||חָסִין בְּכֹחַ נֶאְדָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם}}||{{ממס|עמוס ה ח}}
|-
|{{סי|נִ|1}}הֵל יְדִידָיו בְּאַהַב{{ש-רווח|1em}}||זְרוֹעוֹ מַחְצֶבֶת רַהַב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם}}||{{ממס|ישעיהו נא י}}
|-
|{{סי|סְ|1}}לָעִים הָפַךְ זֵידוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||שִׁבַּר רָאשֵׁי תַּנִּינִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָפַךְ לְיַבָּשָׁה יָם}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סו ו}}
|-
|{{סי|עֲ|1}}רֵמוֹת מַיִם נֶעֶרְמוּ{{ש-רווח|1em}}||תְּהוֹמוֹת בָּהֶם נִלְחָמוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּקַרְקַע הַיָּם}}||{{ממס|עמוס ט ג}}
|-
|{{סי|פֵּ|1}}רוּרִים בְּעֻזּוֹ פּוֹרָרוּ{{ש-רווח|1em}}||נֵד אֶחָד נִצְבָּרוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כַּנֵּד מֵי הַיָּם}}||{{ממס|תהלים לג ז}}
|-
|{{סי|צֶ|1}}מֶד סוּסִים וְרוֹכְבִים{{ש-רווח|1em}}||עוֹלִים וְיוֹרְדִים מְשֻׁלָּבִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עַד נִבְכֵי יָם}}||{{ממס|איוב לח טז}}
|-
|{{סי|קִ|1}}לְּעָם בְּבִזָּה מְעֻטָּרִים{{ש-רווח|1em}}||קִשּׁוּטֵי זְהָבִים וְתוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עַל שְׂפַת הַיָּם}}||{{ממס|שמות יד ל}}
|-
|{{סי|רִ|1}}בָּה פְּלָאָיו לְנוֹסְסָה{{ש-רווח|1em}}||נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בָּקַע יָם}}||{{ממס|תהלים עח יג}}
|-
|{{סי|שְׁ|1}}בִילָיו רָאוּ וַהֲלִיכוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||וְלֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֱלֹהִים בַּיָּם}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עז כ}}
|-
|{{סי|תְּ|1}}מוּנַת גִּבּוֹר נִדְמָה{{ש-רווח|1em}}||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יָרָה בַיָּם}}||{{ממס|שמות טו ד}}
|-
|{{סי|מַ|1}}פְלִיא מִקֶּדֶם נוֹרָאוֹת{{ש-רווח|1em}}||עוֹד יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמַטֵּהוּ עַל הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו י כו}}
|-
|{{סי|נִ|1}}דָּחִים יַדְרִיךְ בַּנְּעָלִים{{ש-רווח|1em}}||וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶת לְשׁוֹן יָם}}||{{ממס|ישעיהו יא טו}}
|-
|{{סי|חָ|1}}פְשִׁים יַדְרִיר שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||נִשְׁאָרִים מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמֵאִיֵּי הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו יא יא}}
|-
|{{סי|מֵ|1}}אֲרָצוֹת יְקַבֵּץ לְגָאֳלָם{{ש-רווח|1em}}||יְנַטְּלֵם כִּימֵי עוֹלָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִצָּפוֹן וּמִיָּם}}||{{ממס|ישעיהו מט יב}}
|-
|{{סי|בְּ|1}}חַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יֵצְאוּ{{ש-רווח|1em}}||מַיִם חַיִּים וְיֵרָפְאוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|חֶצְיָם אֶל הַיָּם}}||{{ממס|זכריה יד ח}}
|-
|{{סי|רַבִּי|1}}ם מוֹשְׁכִים וְהוֹלְכִים{{ש-רווח|1em}}||וּמִן הַמִּקְדָּשׁ מְפַכִּים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הֹלְכִים אֶל הַיָּם}}||{{ממס|קהלת א ז}}
|-
|{{סי|יַעֲ|1}}לוּ עַל שָׂפָה{{ש-רווח|1em}}||עֲצֵי מַאֲכָל לִתְרוּפָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|קְצִירֶהָ עַד יָם}}||{{ממס|תהלים פ יב}}
|-
|{{סי|קְ|1}}צִין עַם יַפְרֵשׁ{{ש-רווח|1em}}||מִגֶּזַע יִשַׁי שֹׁרֶשׁ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם}}||{{ממס|תהלים עב ח}}
|-
|{{סי|בְּ|1}}יָמֵינוּ יוֹפִיעַ הֲדָרוֹ{{ש-רווח|1em}}||יָקֵם יְיָ אֶת דְּבָרוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָשָׂה אֶת הַיָּם}}||{{ממס|יונה א ט}}
|}
{{סי|טְ}}לָאָיו נִהֵל כְּאוֹמֵן מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל{{ש}}
{{סי|יְ}}קַר זִיווֹ רָאוּ וְהִכִּירוּ כְּבוֹד אֵל{{ש}}
{{סי|כִּלְ}}כְּלָם דְּבַשׁ מִסֶּלַע הֶחֱסָם בְּצִלּוֹ לְהִצָּאֵל{{ש}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|מִ}}פְעַל {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|סָ}}פוּן מִי לְגַדְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו אֲשֶׁר הִפְלִיא לַמַּעֲנֵהוּ{{ש}}
{{סי|צֶ}}מַח {{סי|קְ}}דֹשָׁיו אָנִי וְלִי מוֹרָשָׁה לְקַלְּסֵהוּ{{ש}}
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.{{ממס|שמות טו ב}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|רָ}}כַב עַל כְּרוּב בְּרָקִים רָב מַלְכִּי{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לַח מִמָּרוֹם הִמְשַׁנִי מִמַּיִם הִמְשִׁיכִי{{ש}}
{{סי|תַּ}}מָּתִי רַעְיָתִי פָּץ קוּמִי וּלְכִי{{ש}}
כִּי אָמְנָם כִּי גֹאֵל אָנֹכִי.{{ממס|רות ג יב}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|מָ}}תַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים לְהַקְבִּילָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹי חוֹמוֹת מַגִּיעוֹת כִּסֵּא כָבוֹד לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|חֵ}}יל וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ וְהָעִיר עַל תִּלָּהּ{{ש}}
{{סי|מִ}}כְלַל יֹפִי יוֹפִיעַ כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ בַּמְּסִלָּה{{ש}}
בֵּית אֵל עוֹלָה שְׂרִידֵי גּוֹלָה לְהָגִילָה{{ש}}
אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה.{{ממס|תהלים מח ט}}

נִכְסְפָה גַּם כָּלְתָה נַפְשִׁי אֶל יֹפִי מִכְלוֹלֶיהָ{{ש}}
מִדֵּי חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ לְהֵרָאוֹת תָּמִיד עָלֶיהָ{{ש}}
בַּעֲלוֹת כָּעָב קְרוּאֶיהָ לְשַׁלֵּשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֶיהָ{{ש}}
לְסַבֵּב צִיּוֹן וּלְהַקִּיף וְלִסְפֹּר אֶת מִגְדָּלֶיהָ{{ש}}
בִּירָנִיּוֹת נוֹסָפִין לָהּ לְמִשְׁמַר נוֹי זְבוּלֶיהָ{{ש}}
יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא יְיָ וְנִקְווּ אֵלֶיהָ.{{ממס|ירמיהו ג יז}}

חִכִּיתִי לַייָ אוֹתוֹתָיו כִּימֵי עוֹלָם לְמַשְׁמֵשׁ{{ש}}
עַל אֱדוֹם עֶשֶׂר נְגָעִים עוֹד יְחַמֵּשׁ{{ש}}
תֹּהוּ וָבֹהוּ (בִּכְרַךְ גָּדוֹל) רוֹמִי לְשַׁמֵּשׁ{{ש}}
וְעָלַיִךְ צִיּוֹן כְּבוֹדוֹ יֵרָאֶה בֹּקֶר וָרֶמֶשׁ{{ש}}
יְיָ לְאוֹר עוֹלָם יִהְיֶה שַׁחַר וָאֶמֶשׁ{{ש}}
לְאוֹר עוֹלָם לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו ס יט}}

מְאוֹר מְשָׁרְתָיו יַזְהִיר כְּזֹהַר הָרָקִיעַ לְהִתְחַדֵּשׁ{{ש}}
הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ לְהִתְקַדֵּשׁ{{ש}}
אַדִּיר יְיָ שָׁם לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא לְהָדֵשׁ{{ש}}
לֹא יוֹסִיף לָבוֹא בּוֹ עָרֵל וְקָדֵשׁ{{ש}}
שְׂרִידִים אֲשֶׁר יְיָ קוֹרֵא יִכָּנְסוּ לַפַּרְדֵּס{{ש}}
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נב א}}

{{סי|בְּרֹ}}אשׁ חֲמִשָּׁה הָרִים מִקְדַּשׁ אֵל לְכוֹנְנָה{{ש}}
{{סי|בֵּי}}ת אֱלֹהִים תַּחַת זִיו כְּבוֹדוֹ לְגוֹנְנָה{{ש}}
{{סי|יַ}}רְחִיבוּ אֹהָלֶיהָ יְרִיעוֹת מִשְׁכְּנֹתֶיהָ יַטּוּ לְשַׁכְּנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹלָה וּמַרְחֶבֶת לְמַעְלָה וְנָסְבָה וְרָחֲבָה בָּעֶלְיוֹנָה{{ש}}
{{סי|קְב}}וּצֵי גָּלֻיּוֹת מִתְקַבְּצוֹת וְנָחוֹת בְּבֵית מְלוֹנָה{{ש}}
וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.{{ממס|ישעיהו לה י}}

{{סי|חָזָק וְאַמִּץ}} לְעֵינֵינוּ רוּחוֹ הַטּוֹבָה יָעִיר{{ש}}
שְׁנַת גְּאֻלָּה יַרְאֵנוּ יְחַיֵּנוּ רַב וְצָעִיר{{ש}}
מִיַּד בֶּן נֵכָר יִפְצֵנוּ מִיַּד בְּנֵי שֵׂעִיר{{ש}}
קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל שָׁאוֹן מַחֲרִיבָיו יַסְעִיר{{ש}}
חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב לָהּ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר{{ש}}
הִתְפַּלְּלוּ בַעֲדָהּ, וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר.{{ממס|ירמיהו כט ז}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]][[קטגוריה:פיוטי פסח]][[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6hnirhvf1qn9prlv1ysgercbkt31v03</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמונת אומן לעם זו זכרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726467</id>
    <revision>
      <id>3004187</id>
      <parentid>3003846</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T07:03:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10088" sha1="sahmgbqbl54mx3hafnge4tkat07q36h" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|רבי אלעזר מוורמייזא]] (בעל הרוקח). נאמר בליל אחרון ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי.{{הערה|כך נראה ממחזורי רעדעלהיים בהם הדפיס [[מחבר:וואלף היידנהיים|רוו&quot;ה]] את מערכת זו מעל לקו, ומתחתיו את [[אור לשביעי גש]]. מצד שני בדפוסים ראשונים (שנדפסו באיטליה) אינה מופיעה כלל, ואפילו במחזורי מיץ נדפסה רק אחר התפילה בכותרת &quot;כפי קצת קהילות אשכנז ובק&quot;ק פ&quot;פ דמיין&quot;. מעבר לפרנקפורט מתועדת אמירתה בוורמייזא ופולדא (וכן היה מנהג מגנצא הישן כפי שמובא בראשונים).}}}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;&lt;includeonly&gt;{{ש}}{{הור2|בחלק מהקהילות אומרים במקום מערבית זו את המערבית {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}
&lt;/includeonly&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אֱ}}מוּנַת אֹמֶן לְעַם זוּ זָכַרְתָּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}שְׂכַר הָאֱמוּנָה הַיָּם קָרַעְתָּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים בֶּאֱמוּנָה אֵרַסְתָּ{{ש}}
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ.{{ממס|תהלים עד טז}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|דְּ}}בָרַי הֶאֱמַנְתֶּם בַּיַּבָּשָׁה עִבְרוּ בָּנַי{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן נֶגֶד אָבוֹת לְגוֹזֵר יַם סוּף נֶאֱמָנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}גָלֻיּוֹת יְקֻבָּצוּ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה בְּעִדָּנַי{{ש}}
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי א ב}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אָ|1}}שִׁירָה לַייָ בְּשִׁירָה עֲרֵבָה{{ש-רווח|1em}}||אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|בְּ|1}}מַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יִשְׁרֵי אֵל{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים סח כז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|גִּ|1}}יאַנִי וְגֵאוֹתִיו וּמִתְגָּאֶה עַל מִתְגָּאִים{{ש-רווח|1em}}||רָם עַל כָּל גּוֹיִם{{ממס|תהלים קיג ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|דִּ|1}}גְּלַנִי וְהֶאֱמִירַנִי עֻזִּי וּלְךָ יָאֲתָה{{ש-רווח|1em}}||כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה{{ממס|תהלים פט יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|הֵ|1}}ן עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים הִכִּירוּךָ אֵלִי{{ש-רווח|1em}}||אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי{{ממס|שה&quot;ש ו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|וְ|1}}יִרָאוּךָ דָּגוּל מֵרְבָבָה בְּפָנִים לִבְחֹר{{ש-רווח|1em}}||דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר{{ממס|שה&quot;ש ה ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|זֶ|1}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אוֹתוֹ אִוִּינוּ{{ש-רווח|1em}}||הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|חָ|1}}גוּר חֶרֶב כְּגִבּוֹר וּמְרַחֵם עַמּוֹ{{ש-רווח|1em}}||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ{{ממס|שמות טו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|טֻ|1}}בְּעוּ בְיַם סוּף וּבְאִשּׁוּנִית לְדַיְּנָה{{ש-רווח|1em}}||בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה{{ממס|ישעיהו כז ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|יָ|1}}רָה רִמָה רִמָּה בַּיָּם מִלְּהָבֵן{{ש-רווח|1em}}||יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן{{ממס|שמות טו ה}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|כִּ|1}}י יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲֲךָ עַתָּה וְלָבוֹא חַיֵּב{{ש-רווח|1em}}||יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב{{ממס|שמות טו ו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|לְ|1}}הִתְגָּאוֹת בְּקָמֵינוּ מִי יָכִיל בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ{{ממס|שמות טו ז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|מָ|1}}דַדְתָּ סְאוֹן בְּעַרְמוּמִית עֲרֵמוֹת בְּעִוּוּיָם{{ש-רווח|1em}}||קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם{{ממס|שמות טו ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|נִ|1}}אֵץ בַּחֲמִשָּׁה וּבְכִתּוֹת שְׁלֹשָׁה מִתְחַלֵּק{{ש-רווח|1em}}||אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק{{ממס|שמות טו ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|סִ|1}}לְסְלוּ לְאַדִּיר עַל אַדִּירִים בִּמְאַדְּרִים{{ש-רווח|1em}}||צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים{{ממס|שמות טו י}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|עֹ|1}}שֶׂה פֶלֶא לְאָבוֹת וּלְבָנִים בְּהִלּוּלִים{{ש-רווח|1em}}||מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם{{ממס|שמות טו יא}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|פַ|1}}רְעֹה הִצְדִּיק דִּין בְּמֶרֶץ{{ש-רווח|1em}}||נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ{{ממס|שמות טו יב}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|צָ|1}}רְכֵיהֶם בְּלֹא חֶסְרוֹן לִמְבַקְשֶׁיךָ{{ש-רווח|1em}}||נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ממס|שמות טו יג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|ק|1}}וֹל נִשְׁמַע רָגְזוּ עַמִּים וְלָבְשׁוּ שָׁכוֹל{{ש-רווח|1em}}||יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל{{ממס|שמות טו טו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|רַ|1}}בּוֹת עָשִׂיתָ אֶל עַם סְגוּלָתְךָ{{ש-רווח|1em}}||תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|שִׁ|1}}בְתְּךָ מָכוֹן כִּסֵּא פָּעַלְתָּ לִידִידֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|-
|{{סי|תָּ|1}}רֹם עַל צָרֶיךָ לְהִוָּעֵד{{ש-רווח|1em}}||יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ
|}

{{סי|זָ}}כַרְתִּי {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב לְקוֹרְאֶיךָ בְּהוֹדָיָה{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד {{סי|כָּ}}מוֹךָ אֵין {{סי|לְ}}ךָ שִׁירָה חֲווּיָה{{ש}}
{{סי|מִ}}י כָמוֹךָ מַחֲרִישׁ בְּעֶלְבּוֹן שִׁבְיָה{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ.{{ממס|תהלים פט ט}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|נְ}}טַע {{סי|שׂ}}וֹרֵק {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}אֵרוֹת בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי צַדִּיק תָּבִיא גּוֹדֵר פֶּרֶץ{{ש}}
{{סי|קְ}}נֵה עֵדָה גְּעַר חַיַּת בָּאָרֶץ{{ש}}
וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ממס|זכריה יד ט}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|רָ}}ם חִבַּבְתָּ שְׁבִיעִיּוֹת צְבָאֲךָ רַבֵּה{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע מִצְרַיִם תַּשְׁמִיע לְצֹר וְתִגְבֶּה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קְנֶה שֵׁנִית וּפְדֵה עֵדֶר הַנִּשְׁבֶּה{{ש}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי.{{ממס|ישעיהו נט כ}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|אֵל עֹזֵר הָקֵ}}ם {{סי|טְ}}לָאֶיךָ לְעֵלוֹם{{ש}}
{{סי|נִ}}פְלָאוֹת יַרְאֵנוּ עֶדְיָם לְהַלְבִּישׁ הֲלֹם{{ש}}
צִיּוֹן תִּדְרֹשׁ שָׁלֵם תָּקֵם בְּיַהֲלֹם{{ש}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sahmgbqbl54mx3hafnge4tkat07q36h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויושע אומן אשכלות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726468</id>
    <revision>
      <id>3004119</id>
      <parentid>3003759</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:15:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004119</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11926" sha1="rr2ddgi15n25zvfyknxjaauqk71zglx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת ר' יקותיאל בר יוסף. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בליל אחרון.{{הערה|כשחל במוצאי שבת אומרים ברוב הקהילות את המערבית של ליל ז' [[ויושע ה' אום למושעות]], אבל בפוזנא אומרים זאת.}}}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|א}}וֹמֵן אֶשְׁכְּלוֹת קֹדֶשׁ פֶּרַח תְּהִלָּה{{ש}}
{{סי|וַיַּרְא|10}} {{סי|בְּ}}עִנּוּי וְקֹשִׁי נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|אָז|10}} {{סי|גְּדֻ}}לָּתוֹ הִפְלִיא וְהֵאִיר אֲפֵלָה{{ש}}
אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה.{{ממס|איוב לה י}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|עָזִּי|10}} {{סי|הָ}}רִים דִּלֵּג כְּזָכַר בְּרִית אָבוֹת וָחֶסֶד{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבָעוֹת קִפֵּץ טָהוֹר כֹּל יִסֵּד{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע אַהֲבַת {{סי|ח}}וֹלַת שֶׁמַע לְהִוָּסֵד{{ש}}
וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.{{ממס|ירמיהו לא ב}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יקותיאל בר יוסף חזק'''}}
{|
|-
|פֶּסַח {{סי|אֻ|2}}שְּׁרוּ בְּאוֹר הַחַיִּים לֵאוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר.{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|בְּ|2}}אוֹת זֶה עוֹד לְהִתְבָּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים אָז הִלְלוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא.{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל יָחִישׁ יִשְׁעֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|הֻ|2}}מְרְרוּ בְּקֹשִׁי וְנִלְאוּ{{ש-רווח|1em}}||מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ.{{ממס|במדבר לג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|וְ|2}}יוֹם נָקָם תִּרְאוּ{{ש-רווח|1em}}||כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ.{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|זַ|2}}כִּים אֻיְּמָה לְעָצְמָה{{ש-רווח|1em}}||וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה.{{ממס|שמות יד כב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|ח|2}}וֹכָיו טוּבוֹ לְהַנְחִילָם{{ש-רווח|1em}}||וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם.{{ממס|ישעיהו מט י}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|טָ|2}}הוֹר עֲנָוָתוֹ הִרְבָּה עֲלֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||וַייָ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם.{{ממס|שמות יג כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|יָ|2}}עִיר נְאֻם חֶזְיוֹנָי{{ש-רווח|1em}}||כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְיָ.{{ממס|ישעיהו נב יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}רָאוּי עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה.{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|ל|2}}וֹעֲגָיו יִהְיוּ לִמְשִׁסָּה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|מ|2}}וּנְעָם שִׁיר הוֹדָיָה{{ש-רווח|1em}}||עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ.{{ממס|שמות טו ב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|נַ|2}}גֵּן שִׁיר הֲמוֹנָי{{ש-רווח|1em}}||כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ.{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גֻלִּים לָשׁוּב לְמַאֲוָיָם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְהָשִׁיב שִׁבְיָם{{ש-רווח|1em}}||וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם.{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|פּ|2}}וֹרְכִים נָסוּ לִפְנֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם.{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|צָ|2}}רוֹת עַמּוֹ יָסִיר וְנִחַם{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם.{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|קֶ|2}}רֶן נָאוֹר הִרְעָם{{ש-רווח|1em}}||וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם.{{ממס|שמות יב לג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|ר|2}}וּחַ עָרִיצִים לְהַנְשִׁים{{ש-רווח|1em}}||יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים.{{ממס|זכריה ח כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|שְׁ|2}}אֵרָם נִמַּק וְנִכְחָד{{ש-רווח|1em}}||לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.{{ממס|שמות יד כח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|תִּ|2}}תֵּן יְשׁוּעוֹת חוֹסָיו{{ש-רווח|1em}}||וְלֹא  יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו.{{ממס|עובדיה א יח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|תּ|2}}וֹפְפוּ יוֹנְקִים לְיַחֲדֵהוּ{{ש-רווח|1em}}||זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.{{ממס|שמות טו ב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|יְ|2}}קָרִים יֹאמְרוּ כָזֶה{{ש-רווח|1em}}||הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה.{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|קְ|2}}דֻשָּׁה נָקְבָה בַּעֲלִיזוֹת{{ש-רווח|1em}}||אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת.{{ממס|שמות טו א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|וְ|2}}גֶבֶר יְסוֹבֵב וְיֻקְדַּשׁ{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ.{{ממס|ישעיהו מב י}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|תְּ|2}}בִיעַת עִנּוּי קָפַצְתָּ{{ש-רווח|1em}}||וּמִבֵּית כֶּלֶא – עַם זוּ קָנִיתָ.{{ממס|שמות טו טז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|יַ|2}}חֲשֹׂף זְרוֹעוֹ וְתַעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ.{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|א|2}}וֹהֲבָיו הוֹצִיא צָהֳרִים{{ש-רווח|1em}}||וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|לְ|2}}הָשִׁיב לְקָמָיו גְּמוּלֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||מְהוּמַת יְיָ רַבָּה בָּהֶם.{{ממס|זכריה יד יג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|בִּ|2}}רְאוֹתָם נָמוּ לְסַלְסְלָה{{ש-רווח|1em}}||אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה.{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|רַ|2}}וּוֹת בְּזִיז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יוֹסִף|2}} אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ.{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|חִזָּ|2}}יוֹן שִׁירָה {{סי|קִ|2}}דְּמוּ לְנֶעְלָם{{ש-רווח|1em}}||יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם.{{ממס|שמות טו יח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם
|-
|פֶּסַח בְּצִיּוֹן יְשׁוֹרְרוּ לְגוֹאֲלָם{{ש-רווח|1em}}||יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם.{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|}
פֶּסַח {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הוֹד מְאֻשֶּׁרֶת לְהִגָּאֵל{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידֶיךָ הוֹשַׁעְתָּ שִׁעְשַׁעְתָּ יִשְׁרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר לְקוּחֶיךָ חָזוּ מִפְעֲלוֹת אֵל{{ש}}
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|שמות טו א}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|מִי|10}} {{סי|מִ}}לֵּל {{סי|נ}}וֹי כֹּחַ סִפּוּר מְלַאכְתּוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל תִּפְאַרְתּוֹ בְּעַזִּים הִדְרִיךְ הֲלִיכָתוֹ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹלְלִים וְיוֹנְקִים שִׁבְּחוּהוּ וְצָפוּ מְסִלָּתוֹ{{ש}}
גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ממס|תהלים קמה יב}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בְּעֻזְּךָ עַמְּךָ לְהִתְנָאוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרְרֵיהֶם הָמַמְתָּ בְּמַכּוֹת לְהַלְאוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִים מִסֵּבֶל וּתְלָאוֹת{{ש}}
גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו מז ד}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|בְּחַסְדְּךָ|10}} {{סי|ר}}וֹמַמְתָּ קֶרֶן עַמֶּךָ יָצְאוּ מְרֻוָּחִים{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}בַח וּרְנָנוֹת לְשִׁמְךָ מְסַלְּדִים וּמְשַׁבְּחִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}בִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ עִיר מְנוּחִים{{ש}}
בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים.{{ממס|ישעיהו לב יח}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:יקותיאל בר יוסף]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rr2ddgi15n25zvfyknxjaauqk71zglx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויושע ה' אום למושעות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726471</id>
    <revision>
      <id>3004120</id>
      <parentid>3003754</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:19:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004120</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9071" sha1="894nyhs7kk4blmy3oydywlh4rgc4sca" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ברבי יעקב|ר' יוסף ב&quot;ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז', ואם הוא שבת אומרים אותה בליל ח' (בפוזנא אין אומרים אותה בליל ח').}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}}
{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
{{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}}
{{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}}
{{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יעקב'''}}

{|
|-
|פֶּסַח {{סי|אֱ|2}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|בַּ|2}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש-רווח|1em}}||יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד{{ש-רווח|1em}}||וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|הֲ|2}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|וְ|2}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם{{ש-רווח|1em}}||וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|זִ|2}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן{{ש-רווח|1em}}||מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|חִ|2}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן{{ש-רווח|1em}}||דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|טִ|2}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|יֶ|2}}שַׁע וְתַעֲצוּם שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת{{ש-רווח|1em}}||כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|לְ|2}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה{{ש-רווח|1em}}||וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|מִ|2}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח{{ש-רווח|1em}}||וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|נ|2}}וֹרָאוֹת עִזּוּז רַב וְשַׁלִּיט{{ש-רווח|1em}}||גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|פְּ|2}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|צָ|2}}פוּי בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|קִ|2}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|רָ|2}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|שִׁ|2}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|תֹּ|2}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|}

פֶּסַח {{סי|יוֹסֵף|2}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}}
{{סי|בְּרִ|2}}יתוֹ {{סי|יִ|2}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}}
{{סי|עַ|2}}ם {{סי|קְ|2}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|2}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}}
כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}}
{{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}}
{{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים{{ש}}
{{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}}
{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}}
{{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}}
{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>894nyhs7kk4blmy3oydywlh4rgc4sca</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אאמיץ לנורא ואיום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726576</id>
    <revision>
      <id>3004218</id>
      <parentid>2996984</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T10:48:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6272" sha1="8tq3qps2ivnrymwan66flms32glkssi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''. מובאות מ[[ויקרא כג]] ומ[[דברים טז]]}}

{{סי|אַ}}אֲמִיץ לְנוֹרָא וְאָיוֹם / בְּהִסְתּוֹפְפִי לְפָנָיו אֶמְצָא פִדְיוֹם / אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם{{ש}}
{{סי|בְּ}}לָקְחִי כַּף תֹּמֶר וּשְׁלֹשֶׁת מִינֵי קִבּוּעִי / בָּם אֲהַלֵּל לְאוֹרִי וְיִשְׁעִי / בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת אַלְבִּישׁ לְדָר בַּמְּרוֹמִים / לְהַלְּלוֹ בְּמֻרְבִּיּוֹת שְׁלֵמִים לֹא קְטוּמִים / תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְיָ שִׁבְעַת יָמִים
:'''אֲהַלֵּל בְּפֶה וְלָשׁוֹן / לְשׁוֹמֵע קוֹל לַחֲשׁוֹן / כְּנָם וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ'''
{{סי|דָּ}}גוּל מִקֹּלוֹת מַיִם נֶאְדָּר / אֲאַפְּדֶנּוּ הוֹד וְהָדָר / בִּפְרִי עֵץ הָדָר{{ש}}
{{סי|הַ}}מְרוֹמָם בִּקְהַל עָם נְצוּרִים / בְּהִלּוּל וּפְאֵר אוֹתוֹ מַכְתִּירִים / בְּכַפּוֹת תְּמָרִים{{ש}}
{{סי|וְ}}יָרִיק רֹב בְּרָכוֹת מֵאֲרֻבּוֹת / לְאֹם מְהַלְלוֹ מִסַּרְעָף וּמִקְּרָבוֹת / וּבַעֲנַף עֵץ עָבוֹת

{{סי|זְ}}כֻיּוֹת יָכְרָעוּ וְעָוֹן יָמְחַל / מִלְּהִכָּווֹת בְּשַׁלְהֶבֶת רִשְׁפֵּי גַחַל / תּוֹמְכֵי עַרְבֵי נָחַל{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוַת רַב תִּמְצְאוּ בְּלַהֲקַתְכֶם / חֲסוּנִים בְּצִוּוּי דַּם מַלְכְּכֶם / וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם{{ש}}
{{סי|טָ}}רְחֲכֶם יָפִיק נוֹהֵג לֵילוֹת וְיָמִים / גְּאוֹן נוֹגְשֵׂיכֶם יְגַדַּע וְיַדְמִים / לְבַל תֵּעָנְשׁוּ בַּחֲגִיגַת שִׁבְעַת יָמִים

{{סי|יַ}}סְכִּית אֵל פִּלּוּל וְיַאֲזִין הֶגְיוֹנָי / וִיקַבֵּל כְּקָרְבָּן רַחַשׁ עִנְיָנָי / וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַייָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן כֹּחַ יַחֲלִיף לְשׁוֹשַׁנָּה / חוֹגֶגֶת וְעוֹצֶרֶת וְסוֹכֶכֶת בִּרְנָנָה / שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|לְ}}עֵת יָסִיר סֶבֶל מֵעַל שִׁכְמֵיכֶם / תָּרֹנּוּ וְתָחֹגּוּ בְּקִרְיַּת מוֹעֲדֵיכֶם / חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם

{{סי|מַ}}שְׁגִּיחַ מֵחֶרֶךְ תְּהַלְלוּ בְּאִיּוּמִים / מַנְעִימִים קוֹל וְלֹא דוֹמִים / בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים{{ש}}
{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמִּים סוֹדְרֵי עֲרָכוֹת / בְּאֶבְרָתוֹ לָעַד יְהוּ סְכוּכוֹת / כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת{{ש}}
{{סי|סֹ}}לּוּ בְהִלּוּל לְשׁוֹכֵן בֵּינֵיכֶם / וְתָנוּחוּ בְהַשְׁקֵט כָּל יְמֵיכֶם / לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם

{{סי|עֶ}}לְיוֹן הוֹדִיעַ פְּלָאָיו עַל יְדֵי גוֹאֵל / עֲמוּסָיו סִכֵּךְ בַּעֲנָנִים כְּהוֹאֵל / כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{סי|פָּ}}קַדְתִּי עַמִּי לָחֹן שִׁירַיִם / מִשְׁפָּטָם לְהוֹצִיא כָאוֹר וְצָהֳרָיִם / בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם{{ש}}
{{סי|צָ}}קוּן צַעֲקַתְכֶם הִסְכֵּתִי בְאָזְנָי / וּפְדוּת שָׁלַחְתִּי לְכָל הֲמוֹנָי / וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי יְיָ

{{סי|ק}}וֹרֵא דוֹרוֹת חַי עוֹלָמִים / צִוָּה לְעָם שְׁמוֹ מַנְעִימִים / חַג הַסֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים{{ש}}
{{סי|רָ}}ם מִמְּעוֹנֶיךָ הָסֵךְ מִקְהֲלוֹתֶיךָ / לְרַחֵם וּלְהוֹשִׁיעַ כָּל לַהֲקוֹתֶיךָ / וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹדֵד עוֹד לְבַל יַבְהִילֶךָ / לָתֵת תִּקְוָה לִפְזוּרֵי כְמֵהֶיךָ / שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַייָ אֱלֹהֶיךָ

{{סי|תֹּ}}קֶף הֲמוֹן קִרְיַת חָנָה / בָּאִים לְהֵרָאוֹת פָּנָיו בַּחֲנִינָה / שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}אֵבֵי יִשְׁעוֹ לַחֲזוֹת כְּבוֹדוֹ / לְהַתְשִׁירוֹ מִשֶּׁלּוֹ וְהַכֹּל בְּיָדוֹ / אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹמְכֵי סַנְסַנֵּי דְשָׁאִים / מִשָּׂטָן וּמִמַּשְׁחִית יְהוּ חֲבוּאִים / לַחֲזוֹת וּלְהַסְכִּית בִּבְשֹוֹרוֹת טוֹבוֹת לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים
:'''אֲהַלֵּל בְּפֶה וְלָשׁוֹן / לְשׁוֹמֵע קוֹל לַחֲשׁוֹן / כְּנָם וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ'''
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מיוחסים לקליר]]
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>8tq3qps2ivnrymwan66flms32glkssi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור ישע מאושרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726632</id>
    <revision>
      <id>3004228</id>
      <parentid>3003929</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:40:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33258" sha1="cb6818irgfpsvcpah0cvsk2yb05pme8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערכת יוצר לפסח מאת [[מחבר:רבי שלמה הבבלי|ר' שלמה הבבלי]], המיוסדת על פסוקי שיר השירים, וכוללת פיוטי יוצר, אופן, זולת וגאולה. נאמרת למנהג אשכנז ביום ראשון של פסח (במגנצא ביום שני).}}&lt;/noinclude&gt;
==יוצר==
&lt;קטע התחלה=יוצר/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''שלמה הקטן ברבי יהודה יחיה יגדל בתורה ומעשים טובים אמן'''}}

{{סי|א}}וֹר יֶשַׁע מְאֻשָּׁרִים / {{סי|שִׁ|2}}מּוּר זֶה מֻכְשָׁרִים{{ש}}
{{סי|אֲ}}הוֹדֶנּוּ בִידִידָיו כְּשָׁרִים / {{סי|שִׁיר הַשִּׁירִים|10}}

{{סי|אַ}}יֶּלֶת אִוּוּי תְּשׁוּקוֹת / {{סי|לִ|2}}חֲלוּחַ עִיּוּף שׁוֹקֵקוֹת{{ש}}
{{סי|אֲ}}סָמַי שִׂבַּע לְהַשְׁקוֹת / {{סי|יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת|10}}

{{סי|בְּ}}רוּכֵי מֵעֲלָמוֹת מִשְׁמַנֶּיךָ / {{סי|מ|2}}וֹשְׁלֵי גִּנְזַכֵּי מִכְמַנֶּיךָ{{ש}}
{{סי|בִּ}}שַּׂמְתָּם תַּמְרוּק סַמְמָנֶּיךָ / {{סי|לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ|10}}

{{סי|בְּ}}נֵי בֵיתְךָ וְחוֹרֶיךָ / {{סי|הִ|2}}נָּם חָזַר סְחוֹרֶךָ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ית מִדִּין צְחוֹרֶיךָ / {{סי|מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ|10}}

{{סי|גֵּ}}אֶה וְרַב עֲנָוָה / {{סי|ה|2}}וֹדִי מִבָּנוֹת נִוָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם כִּי דָוָה / {{סי|שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה|10}}

{{סי|גַּ}}חַל בִּי מְחֻרְחֶרת / {{סי|קָ|2}}רַב רַגָּז סְחֲרְחוֹרֶת{{ש}}
{{סי|גַּ}}חַן קְדוֹרַנִּית כַחֶרֶת / {{סי|אַל־תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שׁחֲרְחֹרֶת|10}}

{{סי|דּ}}וֹלִי וּכְמַר מִדְּלִי בְּדָלִי / {{סי|ט|2}}וֹטֶפֶת כְּלִילוֹ גְּדָלִי{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלִי עֹז מִגְדָּלִי / {{סי|הַגִּידָה לִי|10}}

{{סי|דָּ}}רְבוֹנִי מַלְמַד מַרְדָּעִי / {{סי|נָ|2}}תוּן רוֹעֶה דַּרְדַּעִי{{ש}}
{{סי|דָּ}}ן וְהוֹכִיחַ פִּדְעִי / {{סי|אִם־לֹא תֵדְעִי|10}}

{{סי|הִ}}דְרִיךְ סוּס לִמְנוּסָתִי / {{סי|בַּ|2}}יָם בָּקַע לִבְסִיסָתִי{{ש}}
{{סי|הֱ}}מִירוֹ וּמָלֵא בְּפִיסָתִי / {{סי|לְסֻסָתִי|10}}

{{סי|הִ}}תְרַנִי מִלַי חַיַּיִךְ / {{סי|רְ|2}}טִיַּת נוּמֵי מְחָיַיִךְ{{ש}}
{{סי|הַ}}זֶּה וְהַבָּא לִתְחִיַּיִךְ / {{סי|נָאווּ לְחָיַּיִךְ|10}}

{{סי|וְ}}חַנַּנִי חֵן מֻצְהַב / {{סי|בְּ|2}}נִצוּל צוּל רַהַב{{ש}}
{{סי|וְ}}כַבִּיר הִצְבִּיר יַהַב / {{סי|תּוֹרֵי זָהָב|10}}

{{סי|וְ}}לִבִּי גַּס בּוֹ / {{סי|יִ|2}}דַּע סִיג סֻבּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}סַר בְּאוֹכֵל עֶשְׂבּוֹ / {{סי|עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ|10}}

{{סי|זִ}}מֵּן זְמַן מִזְמוֹר / {{סי|יִ|2}}חוּר עָרִיצִים לִזְמוֹר{{ש}}
{{סי|זִ}}בְּלַנִי בַּצַּר לִכְמוֹר / {{סי|צְרוֹר הַמּוֹר|10}}

{{סי|זִ}}לְזוּל כְּרוּם כֶּפֶר / {{סי|הִ|2}}זּוּל כַּרְכּוּם חֵפֶר{{ש}}
{{סי|זִ}}יֵף חוֹב מִסֵּפֶר / {{סי|אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר|10}}

{{סי|חָ}}שַׁק חִבַּת רְעוּתִי / {{סי|וְ|2}}חָפֵץ חֶלְבֵי רַעֲוָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וָּה לְחֻפַּת יְרִיעָתִי / {{סי|הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי|10}}

{{סי|חָ}}שׁ חַפְּשִׂי מִדּוּדִי / {{סי|דָּ|2}}ץ בְּרִוּוּי דּוֹדִי{{ש}}
{{סי|חִ}}נַּנְתִּיו חֲתָנִי יְדִידִי / {{סי|הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי|10}}

{{סי|טִ}}לְטֵל פַּנִּיקְטֵי נִתְרָזִים / {{סי|הָ|2}}רִים עוֹקֵר וּתְרָזִים{{ש}}
{{סי|טָ}}ס מַטַּע מְזוֹרָזִים / {{סי|קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים|10}}

{{סי|טִ}}ירַת בֵּיתוֹ נֶאֱצֶלֶת / {{סי|יְ|2}}תְּנֵנִי רוֹן מְצַהֶלֶת{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס חֲתֻנָּה מְצַלְצֶלֶת / {{סי|אֲנִי חֲבַצֶּלֶת|10}}

{{סי|יַ}}עֲלוּ רוֹם מְתוּחִים / {{סי|חֲ|2}}רוּשִׁים דּוּשִׁים תְּחוּחִים{{ש}}
{{סי|יָ}}אִים עֲרֵבֵי נִיחוֹחִים / {{סי|כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים|10}}

{{סי|יָ}}צִיץ וְלֹא לְמִצְעָר / {{סי|יֶ|2}}תֶר שְׁאָר מִזְעָר{{ש}}
{{סי|יִ}}פְרַח לִוּוּי מַעַר / {{סי|כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר|10}}

{{סי|כִּ}}תְּרַנִי מֵהַכְשֵׁר זַיִן / {{סי|הִ|2}}רְבַּנִי מְלֹא עַיִן{{ש}}
{{סי|כְּ}}תַב רְאָיָה וּמִנַּיִן / {{סי|הֱבִיאַנִי אֶל־בֵּית הַיָּיִן|10}}

{{סי|כִּ}}לְכֵּל עֶדְנִי מִתְּשִׁישׁוֹת / {{סי|יִ|2}}סְּרַנִי קָשׁוֹת מְקֻשָּׁשׁוֹת{{ש}}
{{סי|כִּ}}וַּנְתִּי חוֹלַת חֲשָׁשׁוֹת / {{סי|סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת|10}}

{{סי|לֹ}}א דֶרֶךְ כְּהִפְלִישִׁי / {{סי|גַּ|2}}ם צִיָּה כְּהַפְרִישִׁי{{ש}}
{{סי|לְ}}מָסָךְ וּפִנּוּי טְרָשִׁי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי|10}}

{{סי|לֵ}}ב אֶחָד וּשְׁכֶם / {{סי|דָּ|2}}אִים כָּעָב לְמָשְׁכֶם{{ש}}
{{סי|לַ}}אֲסִירִים יַחְפֹּץ בְּסֶכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}

{{סי|מִ}}בּוֹר תַּחִתִּיוֹת רִדּוּדִי / {{סי|לַ|2}}חַץ עַקְרַבֵּי גִדּוּדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}הֵר וְקִדֵּר מְדַּדִי / {{סי|קוֹל דּוֹדִי|10}}

{{סי|מִ}}בֵּית חֹמֶר קִצְבִי / {{סי|בֵּ|2}}ית חַיִּים נְצִיבִי{{ש}}
{{סי|מְ}}צַפִּי מְצִיפִי מַצָּבִי / {{סי|דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי|10}}

{{סי|נַ}}חֲלָה שָׁפְרָה לִּי / {{סי|תִּ|2}}קְוַת שִׁלּוּשׁ גּוֹרָלִי{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת בְּמַר לִי / {{סי|עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי|10}}

{{סי|נָ}}ם תִּתִּי סְבַר / {{סי|וְ|2}}רַק אֵין דָּבָר{{ש}}
{{סי|נ}}וּסוּ נוּדוּ כְּבָר / {{סי|כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר|10}}

{{סי|סַ}}רְסוּר זֵרוּז מֶרֶץ / {{סי|רֹ|2}}אשׁ פֵּרוּז הֶרֶץ{{ש}}
{{סי|סְ}}לוֹל שָׁלוֹם וָתֶרֶץ / {{סי|הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ|10}}

{{סי|סִ}}פֵּק עַתִּיק מְפִיגֶיהָ / {{סי|הָ|2}}פֵק מַמְתִּיק פָּגֶּיהָ{{ש}}
{{סי|סַ}}לֵת סוֹלֶת סְפוּגֶיהָ / {{סי|הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ|10}}

{{סי|עֲ}}קַלָּתוֹן נוֹשֵׁף קֻלַּע / {{סי|וּ|2}}פִתוֹם מְכַשֵּׁף נִצְלַע{{ש}}
{{סי|עָ}}רֵב שִׁלְשׁוּל בְּהַקְלַע / {{סי|יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע|10}}

{{סי|עֲ}}רוֹדִים עִם עִלִּים / {{סי|מָ|2}}רוּ זָדוּ שְׁעוּלִים{{ש}}
{{סי|עִ}}נְיָן לֹא מַעֲלִים / {{סי|אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים|10}}

{{סי|פְּ}}תִיגִיל וְעָגִיל בְּדָלִי / {{סי|עִ|2}}נּוּק פִּנּוּק קְדָלִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}נִים בְּפָנִים הַשְׁדִּילִי / {{סי|דּוֹדִי לִי|10}}

{{סי|פּ}}וֹעַל בָּם תָּפוּחַ / {{סי|שָׂ|2}}כָר לֹא קָפוּחַ{{ש}}
{{סי|פָּ}}קֹד דָּר טָפוּחַ / {{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ|10}}

{{סי|צִ}}מְצֵם שִׁכְנוֹ מֶרְכָּבִי / {{סי|י|2}}וֹם חִנוּךְ כַּרְכּוֹבִי{{ש}}
{{סי|צִ}}פִּיתִי פֹּה עִכּוּבִי / {{סי|עַל מִשְׁכָּבִי|10}}

{{סי|צְ}}בִי קֹדֶש מִנָּה / {{סי|מְ|2}}קוֹם מִבְחַר מָנָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוּן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / {{סי|אָקוּמָה נָּא|10}}

{{סי|קָ}}רַצְתִּי דַּצְתִּי בְּאוֹמְרִים / {{סי|טַ|2}}פְתִּי נַפְתִּי בְּמוֹרִים{{ש}}
{{סי|קִ}}לְקַלְתִּי שְׁמָנִים שְׁמָרִים / {{סי|מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים|10}}

{{סי|קִ}}נְיָן כִּי שָׁבַרְתִּי / {{סי|וְ|2}}טוֹב לֹא סִבַּרְתִּי{{ש}}
{{סי|קָ}}דְשׁוֹ לוּלֵא חִבַּרְתִּי / {{סי|כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי|10}}

{{סי|רָ}}שַׁם אִסָּר בְּצִבְאוֹתֵיכֶם / {{סי|בְּ|2}}זַעֲזוּעַ חִיל אֱיָלוּתְכֶם{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּק דִּחוּק אֶתְכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}

{{סי|רֵ}}ישׁ גְּלִי כְּהֶעֱלָה / {{סי|י|2}}וֹנָה תַמָּה עִלָּה{{ש}}
{{סי|רָ}}גְשׁוּ בְּנֵי עַוְלָה / {{סי|מִי זֹאת עֹלָה|10}}

{{סי|שֵׁ}}רוּת שַׁפְרִיר שִׁטָּתוֹ / {{סי|מַ|2}}טּוֹת וְרִיבּוֹא חִיטָּתוֹ{{ש}}
{{סי|שַׁ}}עַר צֵא וְשִׁטָּתוֹ / {{סי|הִנֵּה מִטָּתוֹ|10}}

{{סי|שִׁ}}ירַת עִרְבּוּב מִלְּעָרֵב / {{סי|אֻ|2}}מָּנוּת אַבּוּב עָרֵב{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ירוֹת נִבּוּב הֶרֶב / {{סי|כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב|10}}

{{סי|תָּ}}אָיו פָּסַק לוֹ / {{סי|מַ|2}}לֹּאת כַּנֵּי טְרַסְקֵלוֹ{{ש}}
{{סי|תַּ}}טְלִיל חָסָה לוֹ / {{סי|אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ|10}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{סי|תִּ}}אֵר פָּנִים מֵהִכָּסֵף / {{סי|נָ|2}}עֳמוֹ יְדִידוּת כּוֹסֶף{{ש}}
{{סי|תַּ}}בְנִית אוֹת יוֹסֵף / {{סי|עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף|10}}

{{הור|סימן: '''מרדכי הקטן יגדל יצלח בתורה אמן ואמן סלה'''}}
{|
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צְאֶינָה וּרְאֶינָה|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}שְׂכִּיל שִׁיר יְדִידִים
|{{סי|רִ}}נַּת חֲתֻנַּת דּוֹדִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הִנָּךְ יָפָה|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דָּ}}ת דִּין וּפִקּוּדִים
|{{סי|כָּ}}פַל {{סי|יָ}}חִיד לִפְקוּדִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שִׁנַּיִךְ|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|הַ}}רְחֵק כִּעוּר חֲמוּדִים
|{{סי|קִ}}שּׁוּט לְשׁוֹן לִמּוּדִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּחוּט הַשָּׁנִי|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|טַ}}עַם זִיֵּן יְלִידִים
|{{סי|נֶ}}גְדּוֹ שֻלַּם לַיְלָדִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּמִגְדַּל דָּוִיד|10}}
|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יִ}}קְרַת פִּנַּת יִסּוֹדִים
|{{סי|גְּ}}בוּל הוֹרָיוֹת יְסוּדִים
|-
|{{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ|10}}
|{{סי|דִּ}}בּוּק אַחִים חֲסִידִים
|{{סי|לְ}}רוֹעִים תַּיָּרִים חֲסוּדִים
|-
|{{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם|10}}
|{{סי|י}}וֹם {{סי|צְ}}דָקָה {{סי|לַ}}חֲרֵדִים
|{{סי|חֲ}}בוּל זֵדִים זְרָדִים
|-
|{{סי|כֻּלָּךְ יָפָה|10}}
|{{סי|בְּ}}לִי מוּם מְכַבְּדִים
| {{סי|תָּ}}ם וְחֶלְקוֹ מְזַבְּדִים
|-
|{{סי|אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה|10}}
|{{סי|וְ}}עוֹד שְׁכִינָה בְּשִׁעְבּוּדִים
|{{סי|רָ}}צוּף בְּבֹאוֹ מֵאִבּוּדִים
|-
|{{סי|לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה|10}}
|{{סי|הַ}}בַּת בַּת נְגִידִים
|{{סי|אַ}}הֲבָה וְחִבָּה אֲגוּדִים
|-
|{{סי|מַה־יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה|10}}
|{{סי|מְנ}}וּחָה וְשְׁאָר וִעוּדִים
|{{סי|וּ}}שְׁמָנַיִךְ קִרְיַת מוֹעֲדִים
|-
|{{סי|נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה|10}}{{רווח|3}}
|{{סי|אַ}}חֲוַת מְשִׁיחִים עוֹמְדִים{{רווח|3}}
|{{סי|מִ}}בְּלִי קִנְאָה מְצֻמָדִים
|-
|{{סי|גַּן נָעוּל|10}}
|{{סי|נָ}}קָם וְאֵין מְגִּידִים
|{{סי|סְ}}תוֹם {{סי|לְ}}תִלְבֹּשֶׁת {{סי|הַ}}בְּגָדִים
|}

{{הור|סימן: '''שלמה הקטן יגדל בתורה אמן ואמן לעד סלה נצח'''}}
{|
|-
|{{סי|שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס|10}}
|{{סי|שְׁ}}פַר נָאִים וַהֲדוּרִים
|{{סי|לְ}}טַכְסִיס מְלָכִים אֲדוּרִים
|-
|{{סי|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם|10}}
|{{סי|מִ}}זֶּה וּמִזֶּה סְדוּרִים
|{{סי|הַ}}חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ גְּדוּרִים
|-
|{{סי|מַעְיַן גַּנִּים|10}}
|{{סי|הַ}}דָּחַת {{סי|קַ}}לִים וַחֲמוּרִים
|{{סי|טְ}}בִילוֹת {{סי|נְ}}קִיּוֹת שְׁמוּרִים
|-
|{{סי|עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן|10}}
|{{סי|יַ}}חַד לְכַנֵּס נִסְעָרִים
|{{סי|גָּ}}לוּת כָּל שְׁעָרִים
|-
|{{סי|בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה|10}}{{רווח|3}}
|{{סי|דֻּ}}גְמַת מִלּוּאִים גְּמוּרִים
|{{סי|לְ}}קַבֵּל אֵבָרִים וְאֵמוּרִים
|-
|{{סי|אֲנִי יְשֵׁנָה|10}}
|{{סי|בִּ}}יאַת עִיר מִשֵּׂעִירִים
|{{סי|תּוֹ}}חֶלֶת יִסְחָבוּם צְעִירִים
|-
|{{סי|פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי|10}}{{רווח|3}}
|{{סי|רַ}}בָּתִי וּשְׁנֵי כְתָרִים
|{{סי|הָ}}אוּרִים וְתֻמֵי סְתָרִים
|-
|{{סי|דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ|10}}
|{{סי|אָ}}ז לִסְעֹד הוֹרִים
|{{סי|מְ}}זֻמָּן עוֹד לְנִמְהָרִים
|-
|{{סי|קַמְתִּי|10}}
|{{סי|נִ}}צַּבְתִּי בְּחֶמֶד הָרִים
|{{סי|וְ}}דַצְתִּי {{סי|אַ}}צְתִּי בַּזְּהָרִים
|-
|{{סי|פָּתַחְתִּי|10}}
|{{סי|מֵ}}אֵלַי כְּנִטּוּף מוֹרִים
|{{סי|נַ}}עֲשֶׁה וְנִשְׁמַע אֲמָרִים
|-
|{{סי|מְצָאֻנִי|10}}
|{{סי|לִ}}גְיוֹנוֹת סְבָבוּנִי כַּנְּהָרִים
|{{סי|ע}}וֹמֵד כַּהֲדַסִּים בֶּהָרִים
|-
|{{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}}
|{{סי|דְּ}}רֹשׁ דּוֹד מֵישָׁרִים
|{{סי|ס}}וּר מֵרֻכְסֵי קְשָׁרִים
|-
|{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}}
|{{סי|לֶ}}עָתִיד שְׁאוֹל נִפְשָרִים
|{{סי|הֵ}}ם בָּאֻמּוֹת הַכְּשֵׁרִים
|-
|{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}}
|{{סי|נ}}וֹאֲמִים בָּזֶה הַקּוֹשְׁרִים
|{{סי|נֶ}}גְדוֹ נֶהֱרָגִים כַּשְׁוָרִים
|-
|
|{{סי|נֶ}}זֶר יִחוּדוֹ קוֹשְׁרִים
|{{סי|נֶ}}צַח מַלְכוּתוֹ שָׁרִים
|-
|{{סי|דּוֹדִי|10}} 
|{{סי|נָ}}עֳמוֹ עַמּוֹ מְיַשְּׁרִים
|{{סי|נִ}}כְתָּב וְנִקְרָא בַּשִּׁירִים
|-
|
|{{סי|צִ}}דְקוֹתָיו לְרֵקִים מְחַזְּרִים{{רווח|3}}
|{{סי|צִ}}בְיוֹנוֹ עֲשׂוֹת מִתְאַזְּרִים
|-
|
|{{סי|צְ}}פוּתֵינוּ צְפוֹת מְשַׁחֲרִים
|{{סי|צִ}}יּוּן עַמּוּד שְׁחָרִים
|-
|
|{{סי|צ}}וּר קוֹנֵנוּ מַכְתִּירִים
|{{סי|צָ}}רְכֵּנוּ בְּפֶלֶל מַעְתִּירִים
|-
|
|{{סי|חָ}}זֹה נֶחֱזֶה בֶּבֵאוּרִים
|{{סי|חָ}}שְׁכֵּנוּ לָעַד לְאוֹרִים
|-
|
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ}}י זַכֵּנוּ בְּמִתְפָּאֲרִים
|קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים
|-
|
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים}}
|}&lt;קטע סוף=יוצר/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|המאיר / (הכל יודוך)}}&lt;/noinclude&gt;
==אופן==
&lt;קטע התחלה=אופן/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' (כפול) '''שלמה חזק'''}}

{{סי|רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז|10}} {{סי|תָּ}}ג עִטּוּר כֶּתֶר / {{סי|תַּ}}חַן יוּחַן עֶתֶר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}כְנוֹ בְּיוֹשֵׁב סֵתֶר / {{סי|שָׁ}}לִיחַ מְפֹרָשׁ פּוֹתֵר{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׁא בְּיוֹתֵר / {{סי|רַ}}ב בִּנְיָן וְסוֹתֵר{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְאָיו פֶּתַח חוֹתֵר / {{סי|קַ}}בֵּל כְּנִתּוּחַ בָּתֶר

{{סי|עֵינָיו כְּיוֹנִים|10}} {{סי|צַ}}ד רִיבּוּעַ דְּפַנִּים / {{סי|צ}}וֹפוֹת צְפוֹת צְפוּנִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}תוּחוֹת שִׂיחַ סְפוּנִים / {{סי|פּ}}וֹנוֹת לְאֵלָיו פּוֹנִים{{ש}}
{{סי|עָ}}תִיד וְגָנוּז פְּנִינִים / {{סי|עָ}}רוּךְ נֶגְדּוֹ מִלְּפָנִים{{ש}}
{{סי|סִ}}כְיוֹנוֹ אֵין לְפָנִים / {{סי|שְׂ}}רָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים

{{סי|לְחָיָו|10}} {{סי|נִ}}טּוּף מוֹר לְקָחִים / {{סי|נְ}}עִימִים אֲמָרִים מַלְקוֹחִים{{ש}}
{{סי|מִ}}גְדְּלוֹת מֶרְקַח רִקּוּחִים / {{סי|מַ}}תַּן לְנֶפֶשׁ פִּקּוּחִים{{ש}}
{{סי|ל}}וּחוֹת חֵרוּת מְשִׁיחִים / {{סי|לֵ}}ב עָלוּב מְשַׂמְּחִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}אֵב מַמְרִיחִים וּמוֹשְׁחִים / {{סי|כַּ}}עֲרוּגוֹת עֲרֵבִים שִׂיחִים

{{סי|יָדָיו|10}} {{סי|יְ}}דֵי אָדָם פְּשׁוּטוֹת / {{סי|יְ}}צוּרָיו לְקַבֵּל מִלְּשְׁטוֹת{{ש}}
{{סי|ט}}וֹעִים דֶרֶךְ קוֹשְׁטוֹת / {{סי|טֶ}}רֶף לַכֹּל מוֹשִׁיטוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}זָקוֹת וּמַחֲזִיקוֹת מָטוֹת / {{סי|חִ}}ישׁ מִדֶּחִי מִלִּקְטוֹת{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת מְגַלְגְּלוֹת וּמַטּוֹת / {{סי|זַ}}עַם הַדִּין מִלִּנְטוֹת

{{סי|שׁוֹקָיו|10}} {{סי|וַ}}עַד כָּתְלֵנוּ מְצָרֵף / {{סי|וְ}}תַחַת רַגְלָיו שְׂרַפְרֵף{{ש}}
{{סי|הֲ}}דוֹמוֹ מַרְעִיד וּמְרַפְרֵף / {{סי|הַ}}יָּם מַלְחִיךְ וּמְשָׂרֵף{{ש}}
		
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חִכּוֹ מַמְתַּקִּים|10}} {{סי|דַּ}}ת מְשָׁלִים עַתִּיקִים / {{סי|גּ}}וֹזֵר אֹמֶר וּמֵקִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}דְבָרוֹ שִׁפַּר שְׁחָקִים / {{סי|אָ}}מַר וַיִּקְרָא אֲרָקִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שְׁ}}בָחוֹ {{סי|לִ}}גְיוֹנָיו {{סי|מְ}}פִיקִים / {{סי|הֲ}}מוּלַת הֲמוֹן אֲפִיקִים{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים {{סי|זָ}}עִים / {{סי|קְ}}רִיאַת שִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה מַסְפִּיקִים&lt;קטע סוף=אופן/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|והחיות}}&lt;/noinclude&gt;
==זולת==
&lt;קטע התחלה=זולת/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''מרדכי הקטן יגדל בתורה כהוגן וכשורה'''}}

{{סי|אֲ}}הֵבוּךָ נֶפֶשׁ לְהָדֵךְ / {{סי|מ|2}}וֹנִים בּוֹטֵחַ וְשׁוֹדֵךְ / {{סי|אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ|10}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}שׁוּב נוּחֲךָ גְּנוּנוֹ / {{סי|רְ|2}}בָבָה תְּרַנֵּן בְּגִינוֹ / {{סי|דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ|10}}{{ש}}
{{סי|גָּ}}שִׁים נִבְנֶה כְּהַחֲדִילִי / {{סי|דּ|2}}וֹבְבִים נֵלְכָה לְהַבְדִּילִי / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי|10}}{{ש}}
{{סי|דִּ}}מַּנִי נָאוָה וּתְרוּצָה / {{סי|כִּ|2}}נַּנִ{{סי|י|2}} בְּלֹא פִרְצָה / {{סי|יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה|10}}{{ש}}
{{סי|הִ}}זְהִירַנִי מִמַּעַשׂ מְעַנַּיִּךְ / {{סי|הַ|2}}תְעֵב גֵּיא כְנַעֲנַיִךְ / {{סי|הָסֵבִּי עֵינַיִךְ|10}}{{ש}}
{{סי|וְ}}עַמֵּךְ כֻּלָּם הִלּוּלִים / {{סי|קֹ|2}}דֶשׁ וְלֹא חוּלִים / {{סי|שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים|10}}{{ש}}
{{סי|זְ}}בָדַנִי זְבוּל אַרְמוֹן / {{סי|טִ|2}}יֵּב יוֹשְׁבֵי אָמוֹן / {{סי|כְּפֶלַח הָרִמּוֹן|10}}{{ש}}
{{סי|חֲ}}כְמֵי מַלְאֲכוֹת מְלָאכוֹת / {{סי|נֶ|2}}צַח עוֹלָם הֲלִיכוֹת / {{סי|שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת|10}}{{ש}}
{{סי|ט}}וֹעֲנִים אַסֻפוֹת גַּנָּתִי / {{סי|יַ|2}}חַד נוֹטְעִים כַּנָּתִי / {{סי|אַחַת הִיא יוֹנָתִי|10}}{{ש}}
{{סי|יָ}}שְׁרָם לְהָלִיץ הִתָּקְפָה / {{סי|גַּ|2}}בְרוּת קֶרֶן זְקוּפָה / {{סי|מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה|10}}{{ש}}
{{סי|כַּ}}עַס וּשְׂחוֹק יָגוֹז / {{סי|דַּלַּ|2}}ת רֹאש מִלָּגוֹז / {{סי|אֶל גִּנַּת אֱגוֹז|10}}{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹלֵל אֶבֶן צִמְּתַתְנִי / {{סי|בְּ|2}}אֵר חַיַּי צִמַּתְנִי / {{סי|לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי|10}}{{ש}}
{{סי|מָ}}תַי לְחָצִיר נַעֲמִית / {{סי|תּוֹ|2}}עָה וּמַתְעָה לְהַעֲמִית / {{סי|שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית|10}}{{ש}}
{{סי|נָ}}אִים לְהִתְנַדֵּב מְעֻלִּים / {{סי|רְ|2}}אוֹת וּלְקַלֵּס מוֹעֲלִים / {{סי|מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים|10}}{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדָה מְהֻגָּן / {{סי|הָ|2}}שֵׁב לְשִׁיתוֹ נֻגַּן / {{סי|שָׁרְרֵךְ אַגַּן|10}}{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוֹךְ אֵילִים וּפָרִים / {{סי|כְּ|2}}אָז בְּיַד סוֹפְרִים / {{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים|10}}{{ש}}
{{סי|פֶּ}}תַח שִׁיר מִלִּדַּל / {{סי|הֲ|2}}דַר זֹקֶן מְגֻדַּל / {{סי|צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל|10}}{{ש}}
{{סי|צַ}}ו חֶסֶד כְּגוֹמֵל / {{סי|וְ|2}}נַשֵּׂא כָּאָמוּר חוֹמֵל / {{סי|רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל|10}}{{ש}}
{{סי|קֶ}}לֶס תְּמוּר אָשַׁמְתְּ / {{סי|גְּנַ|2}}אי זִכְרוֹנֵך שַׂמְתְּ / {{סי|מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ|10}}{{ש}}
{{סי|רִ}}יב לְטוֹב יוּמָר / {{סי|וּ|2}}לְשִׁפְלוּת עֵמֶק יְזֻמָּר / {{סי|זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר|10}}{{ש}}
{{סי|שַׁ}}תֵּף בְּכָל מִשְׁמָר / {{סי|כֻּ|2}}לָּם צַדִּיקִים בְּמַאֲמָר / {{סי|אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר|10}}{{ש}}
{{סי|תַּ}}עַן דָבָר טוֹב / {{סי|שׁוּרָה|2}} אַחַת לַחֲטוֹב / {{סי|וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב|10}}{{ש}}

{{הור|סימן: '''שלמה ברבי יהודה חזק ואמץ מאד בתורה אמן ואמן'''}}

{{סי|שְׁ}}חוֹרָה וְנָאוָה תְשׁוּקָתוֹ / {{סי|לֹ}}א מֵרֹב חֲשׁוּקָתוֹ / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ|10}}{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲפוּרִים שׁוּר שְׁפוּרִים / {{סי|הִ}}סְתַּכֵּל בְּךָ כּוֹפְרִים / {{סי|לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים|10}}{{ש}}
{{סי|בִּ}}ינָה {{סי|רִ}}צּוּי תּוֹרְמִים / {{סי|בִּי}}סּוּס עוֹלָם גּוֹרְמִים / {{סי|נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים|10}}{{ש}}
{{סי|יֻ}}תַּן קוֹל צוֹרֵחַ / {{סי|הַ}}טוֹבוֹת {{סי|וְ}}הָרָעוֹת הַפְרֵחַ / {{סי|הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ|10}}{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי נֹחַ לִי / {{סי|הַ}}מְנַחֲמִי וּמוֹחֵל לִי / {{סי|מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי|10}}{{ש}}
{{סי|חֲ}}זוֹת כְּאָז צְבָאֲךָ / {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינַת מוֹרָאֲךָ / {{סי|אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ|10}}{{ש}}
{{סי|קְ}}רוֹבְךָ עַם דַּבְּקֵנִי / {{סי|וֶ}}סֶת שִׁבְחֲךָ סַפְּקֵנִי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי|10}}{{ש}}
{{סי|אַ}}חֲרִית לְטַהֵר שׁוּלַיִם / {{סי|מַ}}הֵר לְשַׁלֵּשׁ בְּכִפְלַיִם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָיִם|10}}{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוּן רְשָׁפִים מְלֻבֶּיךָ / {{סי|מִ}}י זֹאת כְּלַבְּבֶךָ / {{סי|שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ|10}}{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹת רְאוֹת מְרֻבִּים / {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַעֲבֹר מְסֻבִּים / {{סי|מַיִם רַבִּים|10}}{{ש}}
{{סי|בִּ}}יטָה עֲנִיָּה לְנַחֵמָה / {{סי|תַּ}}עֲרַת אֹם חוֹמָה / {{סי|אֲנִי חוֹמָה|10}}{{ש}}
{{סי|וִ}}יהוּדָה כֶּרֶם גְּפָנַי / {{סי|רַ}}גֵּל {{סי|הַ}}הֵיכָל לִפְנָי / {{סי|כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי|10}}{{ש}}
אֶלֶף הַמָּגֵן מָגִנִּים / {{סי|אֶ}}דֶר שָׁרִים סְגָנִים / {{סי|הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים|10}}{{ש}}
{{סי|מִ}}סְּרִיּוּת מַסְרִיחַ רְדִידִי / {{סי|נֵ}}רְדְּ וֶרֶד יְדִידִי / {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|וּ}}דְמֵה לְךָ בְּטִיּוּלִים / {{סי|אַ}}מֵּץ כְּאָז חֲיָלִים / {{סי|לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים|10}}{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁקָל בְּמִשְׁקָל שָׂמִים / {{סי|נִ}}יחֹחַ מֹר סַמִּים / {{סי|עַל הָרֵי בְשָׂמִים|10}}{{ש}}

עַל הָרֵי בְשָׂמִים{{ש}}
סֹב וּדְמֵה לְךָ דּוֹדִי{{ש}}
מַשְׁגִּיחַ וּמֵצִיץ מֵחֲרַכֵּי בֵּית וַעֲדִי{{ש}}
קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי דְּפֹק לְעוֹדְדִי{{ש}}
כִּי דַלֹּתִי מְאֹד מַמְתֶּנֶת מְעִידִי{{ש}}
יוֹשֶׁבֶת עֲגוּמָה וַעֲגוּנָה וְאֵין מוֹעֲדֵי{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי

אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת{{ש}}
מֹר וּלְבוֹנָה וֲאֲהָלוֹת{{ש}}
הַבֵּט מִמַּעֲלוֹת{{ש}}
כִּי מַכּוֹת נַחְלוֹת{{ש}}
קוּמָה קַדְּמָה חוֹפֵשׁ עוֹלוֹת עֲלִילוֹת{{ש}}
טֶנֶף וּגְעִילוֹת{{ש}}
יְחַלֵּל קֹדֶשׁ מְעִילוֹת{{ש}}
נָא שְׁבֹר זְרוֹעוֹ מִלְּהַעֲלוֹת תְּעָלוֹת{{ש}}
וְעִם קְהִילּוֹת בְּמַקְהֵלוֹת{{ש}}
לְהוֹדוֹת הַלֵּלוֹת

עַל הָרֵי בָתֶר{{ש}}
עַל אַחַד הֶהָרִים{{ש}}
יֵרָאֶה לִבְחִירִים{{ש}}
גְּמוּל פֹּעַל הֹרִים{{ש}}
דֻּבִּים נְמֵרִים{{ש}}
אֲרָיוֹת וַחֲזִירִים{{ש}}
פָּרִים אַבִּירִים{{ש}}
לְפַסֵּג גִּזְרֵי גְּזָרִים{{ש}}
כִּיקַר כָּרִים{{ש}}
כָּלִים גְּמוּרִים{{ש}}
תֹּר וְגוֹזָל שְׁלֵמִים וְלֹא חֲסֵרִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;שְׁמוּרִים בְּלֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
הַלֵּל גּוֹמְרִים{{ש}}
כְּעוֹבְרִים שָׁרִים זַמָּרִים{{ש}}
אָשִׁירָה לַייָ אוֹמְרִים&lt;קטע סוף=זולת/&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{הור|עזרת אבותינו}}&lt;/noinclude&gt;
==גאולה==
&lt;קטע התחלה=גאולה/&gt;{{הור|סימן: '''שלמה הקטן יחי חזק יגדל לתורה'''}}

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|2}}
:עַד שֶׁתֶּחְפָּץ אַהֲבַת כְּלוּלֵינוּ
:{{סי|שׁ}}וּב {{סי|לְ}}רַחֵם כִּי כִלּוּנוּ
:{{סי|מַ}}לְכֵי אֱדוֹם שׁוֹבֵינוּ תּוֹלָלֵינוּ
:{{סי|הֲ}}רוֹס וְקַעְקֵעַ בִּצָּתָם מִתִּלֵּנוּ
:{{סי|הָקֵ}}ם {{סי|ט}}וּרְךָ {{סי|נַ}}גֵּן שְׁתִילֵינוּ
::הִנֵּה־זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ:
{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|2}}
:עַד שֶׁ{{סי|יָּ}}פוּחַ קֵץ מַחֲזֶה
:{{סי|חִ}}ישׁ וְנָסוּ הַצְּלָלִים מִזֶּה
:{{סי|יָ}}רוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ נִבְזֶה
:יַשְׂכִּיל וְיוֹכִיחַ וְגוֹיִם רַבִּים יַזֶּה
:{{סי|חֲ}}שֹוֹף {{סי|זְ}}רוֹעֲךָ {{סי|קְ}}רוֹא כָזֶה
::קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה:
{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|2}}
:וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי
:{{סי|יִגַּ}}ל יִגַּשׁ קֵץ קִצְבִי
:{{סי|דַּלּ}}וֹתִי מִשְּׁבִי 
:{{סי|לַ}}עֲטֶרֶת צְבִי
:{{סי|תְּ}}עוּבִים תְּאֵבִים הַר צְבִי
:{{סי|וְ}}אֵין מֵבִיא וְנָבִיא 
:וְלֹא תִשְׁבִּי
:מְשַׁוִּי מְשִׁיבִי 
:{{סי|רִ}}יבָה רִיבִי
:{{סי|הָ}}סֵר חוֹבִי וּכְאֵבִי 
:וְיֵרֶא וְיֵבוֹשׁ אוֹיְבִי
:וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי בְּנִיבִי
:זֶה דּוֹדִי גּוֹאֲלִי קְרוֹבִי
:רֵעִי וַאֲהוּבִי
:אֵל אֱלֹהֵי אָבִי.&lt;קטע סוף=גאולה/&gt;

{{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''}}
&lt;noinclude&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|גאל}}&lt;/noinclude&gt;
{{סוף}}
==קישורים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}}
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
[[קטגוריה:יוצרות]]
[[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>cb6818irgfpsvcpah0cvsk2yb05pme8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפיק רנן ושירים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726633</id>
    <revision>
      <id>3004229</id>
      <parentid>3003931</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:41:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* אופן */</comment>
      <origin>3004229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25410" sha1="laz956jx69d2c3xppl9mtm53470qj8h" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערכת יוצר לפסח המיוסדת על פסוקי שיר השירים מאת [[מחבר:משולם בן קלונימוס|ר' משלם בן קלונימוס]], הכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, מי כמכה וגאולה. פיוטי המאורה, האהבה והמי כמכה (ולפי החלוקה המוצעת פה אף חלק מהגאולה) נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז ביום שני של פסח (במגנצא ביום ראשון).}}&lt;/noinclude&gt;
==יוצר==
&lt;קטע התחלה=יוצר/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב''' (מרובע)}}

{{סי|אָ}}פִיק רֶנֶן וְשִׁירִים / לְנוֹשְׂאִי עַל נְשָׁרִים{{ש}}
{{סי|אֲ}}שׁוֹרֵר כְּעָזִּי שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים'''

{{סי|אָ}}יוֹם שִׂבַּע שׁוֹקֵקוֹת / נָחַנִי עֲסִיסוֹ לְהַשְׁקוֹת{{ש}}
{{סי|אִ}}לְּפַנִי דָת בִּנְשִׁיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת'''

{{סי|בַּ}}טְתָּה לֵאוּת מַאֲמִינֶיךָ / הִמְטַרְתָּ לָמוֹ מַנֶּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}חַרְתָּם הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּאׇמְנֶךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ'''

{{סי|בִּ}}הַקְתָּ אוֹר שְׁחָרֶיךָ / זָרוּעַ לְאוֹם מְשַׁחֲרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹאִי בְּנִצּוּחַ לְשַׁחֲרֶךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ'''

{{סי|גֵּ}}אֶה עֲדוּי גַּאֲוָה / עֲבוֹר בְּרֹאשִׁי הִתְאַוָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרָלִי הִשְׁפִּיר וְהִנְוָה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה'''

{{סי|גִּ}}לֵּף לֻחוֹת חָרֶת / יְקָרָה מִדַּר וְסֹחָרֶת{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אַנִי וְלֹא לְאַחֶרֶת / '''אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת'''

{{סי|דִּ}}לֵּג קֵץ לְהַבְדִּילִי / מִמְּשׁוּלֵי מַר מִדְּלִי{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְּלַנִי וְשָׁח לְגַדְּלִי / '''הַגִּידָה לִי'''

{{סי|דְּ}}רוֹר קָרָא לְפָדְעִי / כְּאָב מְיַסְּרִי וּמְיַדְּעִי{{ש}}
{{סי|דָּ}}רְבָן כַּבָּקָר רִדְּעִי / '''אִם לֹא תֵדְעִי'''

{{סי|הֵ}}נִיס יָם וּקְרָעוֹ / וְצָר בְּסַאסְּאָה פְרָעוֹ{{ש}}
{{סי|הִ}}קְדִּים פָּנָיו וְהִכְרִיעוֹ / '''לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה'''

{{סי|הֱ}}בִינַנִי סוֹדֵי סְתָרִים / עִנְּדַנִי שִׁלּוּשׁ כְּתָרִים{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁמִיעַ לִמְנַחַחַת תּוֹרִים / '''נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים'''

{{סי|וִ}}תֵּר דֵּי זָהָב / אוֹיְבַי זִקֵּר טַחַב{{ש}}
{{סי|וְ}}הֶעֱנִיק לְזֶרַע אָהַב / '''תּוֹרֵי זָהָב'''

{{סי|וְ}}זָכַר בְּרִית סָבוֹ / וּמִפְּלֶשֶׁת עַם הֱסִבּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}נֹכַח סִין סִבְּבוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ'''

{{סי|זְ}}כוּת עָקוּד מוֹר / אָץ רַחֲמִים לִכְמוֹר{{ש}}
{{סי|זִ}}לְעֵף בְּשַׂר חֲמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר'''

{{סי|זִ}}כְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר / חַק בְּגִינָם בַּסֵּפֶר{{ש}}
{{סי|זָ}}רִים תֵּת כֹּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר'''

{{סי|חָ}}בַשׁ מַחַץ טְרִיָּתִי / כִּסָּה עֵרוֹם עֶרְיָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}בְּבַנִי כְּשָׁע גַּעְיָתִי / '''הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי'''

{{סי|חִ}}בֵּל עוֹל רוֹדִי / נָגַף שׁוֹלְלֵי רְדִידִי{{ש}}
{{סי|חִ}}דַּשְׁתָּ שִׁיר לִידִידִי / '''הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי'''

{{סי|טָ}}הוֹר פִּעְנַח רָזִים / חֲכָמַי מִדּוֹת מַפְרִיזִים{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרוֹת חוֹרְזִים / '''קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים'''

{{סי|ט}}וֹב עֵרָה מְנֻצֶּלֶת / עֶגְלָה גֵּוִי מְפַצֶּלֶת{{ש}}
{{סי|טְ}}לָאַי סָךְ כִּבְחוֹצֶלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת'''

{{סי|יִ}}שְּׁרַנִי מֵעִקּוּשׁ זְחִיחִים / חֲשָׂכַנִי מִבּוּל שׁוֹחֲחִים{{ש}}
{{סי|יִ}}קְּרַנִי בְּגֵיא צְחִיחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים'''

{{סי|י}}וֹשְׁבֵי נוֹף כְּגָעַר / חַיַּת קָנֶה יִגְעַר{{ש}}
{{סי|יַ}}חְלְצֵנִי מִמְּכַרְסֵם מִיַּעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר'''

{{סי|כְּ}}גִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיַּיִן / יָקַץ וְהֵרִיק זַיִן{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנַי לְנַסֵּךְ יַיִן / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן'''

{{סי|כַּ}}פּוֹת מְשִׁיחֲכֶם בּוֹשְׁשׁוֹת / חֵרְפוּנִי טוּחֵי עֲשָׁשׁוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}לַפִּיד אֵשׁ בַּחֲשָׁשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת'''

{{סי|לִ}}י יִשְׁקוֹד לְדָרְשִׁי / מִכַּף מְשַׂדְּדִי וְחוֹרְשִׁי{{ש}}
{{סי|לְ}}הַרְבִּיצֵנִי בִּנְוֵה מִדְרָשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי'''

{{סי|לִ}}סְבֹּל עוֹל גָּלוּתְכֶם / בְּלִי לִדְחֹק גְּאֻלַּתְכֶם{{ש}}
{{סי|לְ}}הָחִישׁ יֶשַׁע בְּעִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''

{{סי|מֵ}}רִים רֹאשִׁי וּכְבוֹדִי / לֶקַח טוֹב הִזְבִּידִי{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו צַו לְדַדִּי / '''קוֹל דּוֹדִי'''

{{סי|מִ}}גֵּר בְּאַף מַעֲצִיבִי / נִחֲלַנִי חֶמְדַּת צְבִי{{ש}}
{{סי|מְ}}דַמֶּה לְעֹפֶר נְצִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי'''

{{סי|נִ}}עֵר מֵצֵר לִי / עָנַנִי בַּצַּר לִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ינַי חֲסוּ בְצִלִּי / '''עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי'''

{{סי|נְ}}גִידִים לִי דִּבַּר / שִׁבְעָה קוֹלוֹת כִּמְדֻבַּר{{ש}}
{{סי|נִ}}טְפֵי מֹר הֶעֱבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר'''

{{סי|סָ}}כַת שַׁוְעִי וַיִּרֶץ / שָׁלַח גּוֹדְרֵי פֶרֶץ{{ש}}
{{סי|סְ}}וֵנִים חִבֵּל בְּמֶרֶץ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ'''

{{סי|ס}}וּגָה עִוְעֵו מוֹגֶיהָ / מֹף כַּדּוֹנַג לְמוֹגְגֶיהָ{{ש}}
{{סי|סֹ}}עֲרָה מֵאֲנָחָה לַהֲפִיגֶהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ'''

{{סי|עַ}}זִּים שָׁת כַּסֶּלַע / רָאשֵׁי תַּנִּינִים לְקַלַּע{{ש}}
{{סי|עֲ}}לוֹת פְּדוּיָה לְצֶלַע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע'''

{{סי|עִ}}זּוּז הִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים / יֹפִי פַעֲמֵי נְעָלִים{{ש}}
{{סי|עָ}}רַף קָמַי בַּשְּׁעוּלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים'''

{{סי|פָּ}}ץ לִי מַחֲשִׁילִי / מַה דּוֹדֵךְ מִשֶּׁלִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצִי מֵרֶפֶשׁ וּמִדְּלִי / '''דּוֹדִי לִי'''

{{סי|פִּ}}לַּלְתִּי לְנוֹרָא וְאָיֹם / רְאוֹת כָּמוּס יוֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}קַחקוֹחַ אֲסִירֶיךָ לְפִדְיוֹם / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם'''

{{סי|צָ}}עַקְתִּי לְצוּר מִכְּאֵבִי / מָתַי חִתּוּל מַכְאוֹבִי{{ש}}
{{סי|צְ}}פוֹת בְּאָבְדַן מֻרְכָּבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי'''

{{סי|צַ}}חֲנָתִי הָתֵם נָא / שׁוּר מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / '''אָקוּמָה נָּא'''

{{סי|קִ}}וִּיתִי לְמַשְׁפִּיל וּמֵרִים / לְחַפְּשִׁי כְּאָז מֵחֲמוֹרִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹבֶלֶת מֵאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים'''

{{סי|קְ}}רָנוֹת עֶשֶׂר שִׁבַּרְתִּי / לְאֻמִּים תַּחְתֵּךְ הִדְבַּרְתִּי{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלוֹ שִׁמְּעַנִי וְהֻגְבַּרְתִּי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי'''

{{סי|ר}}וֹמַמְתִּי קֶרֶן נְגִידְכֶם / יֶשַׁע אָשִׁית מַדֵּיכֶם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹגְנִים מִלְּגַלּוֹת סוֹדְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''

{{סי|רַ}}בָּתִי אָשִׂים בְּעוּלָה / מִכָּל עֲלָמוֹת לְעַלָּהּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיָה כְּרֵיחַ עוֹלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''

{{סי|שָׁ}}רֵת בְּבֵית אוּלָמוֹ / אִפְּדַנִי שִׁבּוּץ יַהֲלוֹמוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תִיָּה מִכְלַל עוֹלָמוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה'''

{{סי|שׁ}}וֹאֲגֵי בְּקוֹל עָרֵב / יִחוּד בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נּוּן שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב'''

{{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת דְּבִיר הֵיכָלוֹ / כָּבוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}}
{{סי|תַּ}}עַף רְאֵם הַכְלִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ'''

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תַּ}}חֲנָתוֹ אִוָּה וְכִסֵּף / לוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|תָּ}}אָיו רִצֵּף בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף'''

{{הור|סימן '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}}
{|
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה'''||{{רווח|1}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|מֶ}}לֶךְ בְּיָפְיוֹ מֻכְלָל
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|שׁ}}וּבָה מְחַלֶּקֶת שָׁלָל
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|לְ}}חַתֵּךְ פְּרָט וּכְלָל
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|מְ}}שׁוֹרֶרֶת לוֹ מַהֲלָל
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|בְּ}}רוּם אָשְׁיוֹתָיו מֻתְלָל
|-
| || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|יָ}}כִילוּ מְלֹא כָּל הֶחָלָל
|-
| || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֵ}}יחַ נִדְבָּכִין מֻגְלָל
|-
| || ||'''כֻּלָּךְ'''|| || || ||{{סי|בָּ}}רָה כְּנוֹצְצִים כְּעֵין קָלָל
|-
| || ||'''אִתִּי'''|| || || ||{{סי|יָ}}פָתִי {{סי|קִ}}שּׁוּרַיִךְ {{סי|לְ}}הִתְכַּלָל
|-
| || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|וְ}}אֵרַשְׂתִּיךְ {{סי|נ}}וֹגְשַׂיִךְ {{סי|יִ}}תְעוֹלָל
|-
| || ||'''מַה יָפוּ'''|| || || ||{{סי|מַ}}עְגְּלוֹתֶיךָ {{סי|וְ}}אוֹרְחֵךְ {{סי|ס}}וֹלָל
|-
| || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ {{סי|זֶ}}כֶר {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לִכְלָל
|-
| || || || || || ||&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;לְרוֹמֵם לְגָדוֹל וּמְהֻלָּל{{ש}}הַמֵּאִיר גֵּיא וְחָלָל
|}
&lt;קטע סוף=יוצר/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|המאיר}}&lt;/noinclude&gt;
==אופן==
&lt;קטע התחלה=אופן/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}

'''גַּן נָעוּל''' / {{סי|אִ}}וָּה שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ש}}
'''שְׁלָחַיִךְ''' / {{סי|בָּ}}חַר כְּעִירִין וְקַדִּישִׁין{{ש}}
'''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' / {{סי|גִּ}}מֵּר תִּמְרוֹתַיִךְ לְהַעֲשִׁין{{ש}}
'''מַעְיָן''' / {{סי|דָּ}}לוּחַ גָּעַל וְהֶאֱשִׁים{{ש}}
'''עוּרִי''' / {{סי|הַ}}מַּחְצֶבֶת רַהַב לְגָזִים{{ש}}
'''בָּאתִי''' / {{סי|וְ}}הוּשַׁת לִי דֶּרֶךְ בְּעַזִּים{{ש}}
'''אֲנִי יְשֵׁנָה''' / {{סי|זָ}}ךְ הִנְוַנִי בַּחֲרוּזִים{{ש}}
'''פָּשַׁטְתִּי''' / {{סי|חֶ}}לְיָתִי בְּכָרְעִי לִתְרָזִים

'''דּוֹדִי''' / {{סי|טִ}}כְּסַנִי תַּבְנִית מֶרְכָּבוֹ{{ש}}
'''קַמְתִּי''' / {{סי|יִ}}חַדְתִּיו כַּחֲצוּבֵי שַׁלְהֵבוֹ{{ש}}
'''פָּתַחְתִּי''' / {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ חָמַק מִלָּבוֹא{{ש}}
'''מְצָאוּנִי''' / {{סי|ל}}וֹחֲמַי פְּצָעוּנִי בְּנָווֹ{{ש}}
'''הִשְׁבַּעְתִּי''' / {{סי|מַ}}חֲלָתִי לְדוֹדִי לְחַוֹּת{{ש}}
'''מָה דּוֹדֵךְ''' / {{סי|נָ}}מוּ אָלָתִי קוֹשְׁבוֹת

'''דּוֹדִי''' / {{סי|סִ}}לְסוּלוֹ בְּרִבֵּי רְבָבוֹת{{ש}}
'''רֹאשׁוֹ''' / {{סי|עָ}}טוּר רְכוּבוֹ בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
'''עֵינָיו כְּיוֹנִים''' / {{סי|פּ}}וֹנוֹת בְּכָל חֶבְיוֹנִים{{ש}}
'''לְחָיָו כַּעֲרוּגוֹת''' / {{סי|צ}}וֹמְחֹת בְּשֵׁם רִגְיוֹנִים{{ש}}
'''יָדָיו''' / {{סי|קְ}}שׁוּטוֹת מְקַבְּלוֹת הֶגְיוֹנִים{{ש}}
'''שׁוֹקָיו''' / {{סי|רָ}}מוּ לַהֲדֹךְ גֵּיאוֹנִים

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;'''חִכּוֹ מַמְתַּקִּים''' / {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְחֻקִּים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;'''אָנָה הָלַךְ''' / {{סי|שֶׁ}}רַעְיָתוֹ מַדְּקִים וְשׁוֹחֲקִים{{ש}}
'''דּוֹדִי''' / {{סי|תְּ}}פוּצוֹתַי יְכַנֵּס מִמֶּרְחַקִּים{{ש}}
'''אֲנִי''' / {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ אֲשַׁנֵּן כְּלוֹהֲטִים הַמִּתְלַהֲקִים&lt;קטע סוף=אופן/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{ש}}{{הור|והחיות}}&lt;/noinclude&gt;

==מאורה==
'''יָפָה''' / כַלְּבָנָה וְכַחַמָּה בָּרָה{{ש}}
'''הָסֵבִּי''' / הִתְחַנְּנִי בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}}
'''שִׁנַּיִךְ''' / בְּהֶגְיוֹן דָּת לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}}
'''כְּפֶלַח''' / אוֹרֵךְ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה
:כַּכָּתוּב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ׃{{ממס|שופטים ה לא}}
:וְנֶאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}}
{{הור|יוצר}}
==אהבה==
'''שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת''' / וּפִלַגְשִׁים שְׁמוֹנִים{{ש}}
'''אַחַת''' / רַעְיָתִי כללות שמונים{{ש}}
'''מִי זֹאת''' / הַמְּצֻיֶּצֶת רִמּוֹנִים{{ש}}
'''אֶל גִּנַּת אֱגוֹז''' / נִתְעַלְּסָה בְּאַהַב קַדְמוֹנִים
:כַּכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|מלאכי א ב}}
:וְנֶאֱמַר: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}}
{{הור|הבוחר}}

==זולת==
&lt;קטע התחלה=זולת/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''; '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}}

{{סי|א}}וֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי / {{סי|מ|2}}וֹעֵד מִפֶרֶךְ הִדְרַרְתָּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}}
{{סי|בְּ}}חַרְתַּנִי סֶגֶל לְהַעֲמִית / {{סי|שַׁ|2}}פֵּר נַחֲלָתְךָ עוֹלָמִית / '''שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית'''{{ש}}
{{סי|גְּ}}אַלְתִּיךָ מִלַּחַץ מַזְעִימֶיךָ / {{סי|לָ|2}}חֹג חַגִּי מַנְעִימַיִךְ / '''מָה יָפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}}
{{סי|דִּ}}מְיוֹן מַשְׂכִּילַיִךְ יֻזְהַר / {{סי|מַ|2}}רְאֵיהֶן כָרָקִיעַ מֻנְהָר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}}
{{סי|הִ}}צְמַתִּי כָּל מַעֲבִידַיִךְ / {{סי|בְּ|2}}הִתְלוֹנְנִי בֵּין כַּדַּיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}}
{{סי|וִ}}כַּחְתִּי צָרַיִךְ לְעַשֵּׁן / {{סי|יִ|2}}דַּעְתִּיךְ לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}}
{{סי|זָ}}עַכְתִּי קָמַיִךְ לְהֵאָמֵל / {{סי|רִ|2}}צַּצְתִּים כְּקָנֶה קָמֵל / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל'''{{ש}}
{{סי|חֹ}}שֶׁר לַחְמִי הֻטְעַמְתְּ / {{סי|בְּ|2}}שׂבַע שְׂמָחוֹת הֻנְעַמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}}
{{סי|טִ}}וּוּי יְרִיעוֹת רִקְמָתֵךְ / {{סי|יְ|2}}דִידוּת שֶׁכֶן הֲקָמָתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד רֵיחֵךְ תֻּמַּר / {{סי|קֹ|2}}דֶשׁ קָדָשִׁים לִתְמַר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}}
{{סי|כִּ}}נַּסְתִּיךְ לְהָהָר הַטּוֹב / {{סי|לִ|2}}רְחֹשׁ דָּבָר טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}}
{{סי|לֶ}}אֱגוֹד נִדָּחַי וּלְוַעֲדִי / {{סי|וְ|2}}לִרְאוֹת בְּקִרְיַת מוֹעֲדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}}
{{סי|מָ}}עוֹן נֶחֱרַשׁ בַּשָּׂדֶה / {{סי|נָ|2}}אוֹר מִזִּיוְךָ תְּחַדֶּה / '''לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה'''{{ש}}
{{סי|נָ}}א שְׁאַג מִמְּרוֹמִים / {{סי|יֵ|2}}רְדוּ לַטֶּבַח רְאֵמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}}
{{סי|ס}}וּרָה בְּאוֹרְךָ תַּזְרִיחַ / {{סי|מִ|2}}נְחָתָהּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֹז בְּקִרְיַת אַרְמוֹנְךָ / {{סי|וְ|2}}לָדוּץ בְּיוֹם חִתּוּנְךָ / '''מִי יִתֶּנְךָ'''{{ש}}
{{סי|פְּ}}רָזוֹת מוֹשָׁב צְבָאֲךָ / {{סי|סָ|2}}בַב כְּחָז נְבִיאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף נֹעַם בְּדָרְשִׁי / {{סי|חֲ|2}}מוּדִים מִפָּז בְּפָרְשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי'''{{ש}}
{{סי|קֵ}}ץ אַהַב נִדְבַתְכֶם / {{סי|זְ|2}}מַנּוֹ מִלְּעוֹרֵר מְתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּצַת זָרִים וּרְעוּלָה / {{סי|ק|2}}וֹמְמִיּוּת הֹלֶכֶת וּמִתְעַלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה שִׁיר מִכְתָּם / חָשְׂכֵנִי מִזֵּדִים וְאֵתָם / '''שִׂימֵנִי כַחוֹתָם'''{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / בַּל יִשְׁטְפוּן רְהָבִים / '''מַיִם רַבִּים'''

מַיִם רַבִּים תִּלַּלְתָּ עֲרֵמוֹת{{ש}}
אַדִּיר בִּמְרוֹמוֹת{{ש}}
תָּשִׂים יָם לַחֲרָמוֹת{{ש}}
וְנָפִיק לְךָ רוֹמְמוֹת&lt;קטע סוף=זולת/&gt;{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{הור|עזרת אבותינו}}&lt;/noinclude&gt;

==מי כמכה==
'''אָחוֹת''' / בְּיַד בּוֹזְזִים שְׁדוּדָה{{ש}}
שׁוֹמֵמָה יוֹשֶׁבֶת בְּדוּדָה{{ש}}
'''אִם חוֹמָה הִיא''' / עֲטָרוֹת נַעַנְדָהּ{{ש}}
'''אֲנִי חוֹמָה''' / לְדוֹדִי מְיֻעֲדָה{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|שירה חדשה}}&lt;/noinclude&gt;
==גאולה==
{{הור|סימן: '''משלם'''}}

'''כֶּרֶם''' / {{סי|מַ}}טָּעָךְ אָרוּהוּ בּוֹקְעִים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}סּוּהוּ שְׁכֵנַי הָרָעִים{{ש}}
'''כַּרְמִי''' / {{סי|לְ}}אַדְּרוֹ תֵּפֶן מִבְּקִיעִים{{ש}}
'''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|מֻ}}שְׁפֶּלֶת תְּפַסֵּג לִרְקִיעִים{{ש}}
'''בְּרַח דּוֹדִי''' / לְהָקִים לָךְ רוֹעִים{{ש}}
וּפְדֵנִי מִכַּף מְרֵעִים

&lt;קטע התחלה=גאולה/&gt;{{הור|סימן: '''משלם'''}}

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}}
אֶל {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתָּךְ{{ר1}}
וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ{{ר1}}
אָנָּא זְכֹר אִוּוּי חֻפָּתָךְ{{ר1}}
הָקֵם קוֹשְׁטְ מִלָּתָךְ{{ר1}}
כּוֹנֵן מְשׂוֹשׂ קִרְיָתָךְ{{ר1}}
הַעֲלוֹתָהּ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָךְ

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}}
אֶל {{סי|שָׁ}}לֵם סֻכָּךְ{{ר1}}
וְאִם תָּעִינוּ מִדַּרְכָּךְ{{ר1}}
אָנָּא הָצֵץ מֵחֲרַכָּךְ{{ר1}}
וְתוֹשִׁיעַ עַם עָנִי וּמֻתְכָּךְ{{ר1}}
חֲמָתְךָ מֵהֶם לְשַׁכָּךְ{{ר1}}
וּבְאֶבְרָתְךָ סֶלָה לְהִסְתּוֹכָךְ

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}}
אֶל {{סי|לִ}}בְּךָ וְעֵינֶיךָ שָׁם{{ר1}}
וְאִם זָנַחְנוּ טוֹב מְרֻשָּׁם{{ר1}}
אָנָּא שְׁמַע שַׁאֲגַת קוֹל צוֹרְרֶךָ וְרִגְשָׁם{{ר1}}
רַוֵּה מִדָּם גּוּשָׁם{{ר1}}
וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁם{{ר1}}
וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}}
אֶל {{סי|מָ}}רוֹם מֵרִאשׁוֹן{{ר1}}
וְאִם בָּגַדְנוּ בְּכַחֲשׁוֹן{{ר1}}
אָנָּא סְכוֹת צָקוּן לַחֲשׁוֹן{{ר1}}
דְּלוֹתִי מִטִּבּוּעַ רִפְשׁוֹן{{ר1}}
גְּאוֹל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן{{ר1}}
כְּאָז בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן&lt;קטע סוף=גאולה/&gt;

{{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}}
{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
==קישורים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}}
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:יוצרות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>laz956jx69d2c3xppl9mtm53470qj8h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004230</id>
      <parentid>3004229</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:42:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* אופן */</comment>
      <origin>3004230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25409" sha1="4o6tnjnqhob92hot3egv0rm2mqvjlcg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|מערכת יוצר לפסח המיוסדת על פסוקי שיר השירים מאת [[מחבר:משולם בן קלונימוס|ר' משלם בן קלונימוס]], הכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, מי כמכה וגאולה. פיוטי המאורה, האהבה והמי כמכה (ולפי החלוקה המוצעת פה אף חלק מהגאולה) נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז ביום שני של פסח (במגנצא ביום ראשון).}}&lt;/noinclude&gt;
==יוצר==
&lt;קטע התחלה=יוצר/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב''' (מרובע)}}

{{סי|אָ}}פִיק רֶנֶן וְשִׁירִים / לְנוֹשְׂאִי עַל נְשָׁרִים{{ש}}
{{סי|אֲ}}שׁוֹרֵר כְּעָזִּי שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים'''

{{סי|אָ}}יוֹם שִׂבַּע שׁוֹקֵקוֹת / נָחַנִי עֲסִיסוֹ לְהַשְׁקוֹת{{ש}}
{{סי|אִ}}לְּפַנִי דָת בִּנְשִׁיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת'''

{{סי|בַּ}}טְתָּה לֵאוּת מַאֲמִינֶיךָ / הִמְטַרְתָּ לָמוֹ מַנֶּךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}חַרְתָּם הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּאׇמְנֶךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ'''

{{סי|בִּ}}הַקְתָּ אוֹר שְׁחָרֶיךָ / זָרוּעַ לְאוֹם מְשַׁחֲרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹאִי בְּנִצּוּחַ לְשַׁחֲרֶךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ'''

{{סי|גֵּ}}אֶה עֲדוּי גַּאֲוָה / עֲבוֹר בְּרֹאשִׁי הִתְאַוָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרָלִי הִשְׁפִּיר וְהִנְוָה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה'''

{{סי|גִּ}}לֵּף לֻחוֹת חָרֶת / יְקָרָה מִדַּר וְסֹחָרֶת{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אַנִי וְלֹא לְאַחֶרֶת / '''אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת'''

{{סי|דִּ}}לֵּג קֵץ לְהַבְדִּילִי / מִמְּשׁוּלֵי מַר מִדְּלִי{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְּלַנִי וְשָׁח לְגַדְּלִי / '''הַגִּידָה לִי'''

{{סי|דְּ}}רוֹר קָרָא לְפָדְעִי / כְּאָב מְיַסְּרִי וּמְיַדְּעִי{{ש}}
{{סי|דָּ}}רְבָן כַּבָּקָר רִדְּעִי / '''אִם לֹא תֵדְעִי'''

{{סי|הֵ}}נִיס יָם וּקְרָעוֹ / וְצָר בְּסַאסְּאָה פְרָעוֹ{{ש}}
{{סי|הִ}}קְדִּים פָּנָיו וְהִכְרִיעוֹ / '''לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה'''

{{סי|הֱ}}בִינַנִי סוֹדֵי סְתָרִים / עִנְּדַנִי שִׁלּוּשׁ כְּתָרִים{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁמִיעַ לִמְנַחַחַת תּוֹרִים / '''נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים'''

{{סי|וִ}}תֵּר דֵּי זָהָב / אוֹיְבַי זִקֵּר טַחַב{{ש}}
{{סי|וְ}}הֶעֱנִיק לְזֶרַע אָהַב / '''תּוֹרֵי זָהָב'''

{{סי|וְ}}זָכַר בְּרִית סָבוֹ / וּמִפְּלֶשֶׁת עַם הֱסִבּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}נֹכַח סִין סִבְּבוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ'''

{{סי|זְ}}כוּת עָקוּד מוֹר / אָץ רַחֲמִים לִכְמוֹר{{ש}}
{{סי|זִ}}לְעֵף בְּשַׂר חֲמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר'''

{{סי|זִ}}כְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר / חַק בְּגִינָם בַּסֵּפֶר{{ש}}
{{סי|זָ}}רִים תֵּת כֹּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר'''

{{סי|חָ}}בַשׁ מַחַץ טְרִיָּתִי / כִּסָּה עֵרוֹם עֶרְיָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}בְּבַנִי כְּשָׁע גַּעְיָתִי / '''הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי'''

{{סי|חִ}}בֵּל עוֹל רוֹדִי / נָגַף שׁוֹלְלֵי רְדִידִי{{ש}}
{{סי|חִ}}דַּשְׁתָּ שִׁיר לִידִידִי / '''הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי'''

{{סי|טָ}}הוֹר פִּעְנַח רָזִים / חֲכָמַי מִדּוֹת מַפְרִיזִים{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרוֹת חוֹרְזִים / '''קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים'''

{{סי|ט}}וֹב עֵרָה מְנֻצֶּלֶת / עֶגְלָה גֵּוִי מְפַצֶּלֶת{{ש}}
{{סי|טְ}}לָאַי סָךְ כִּבְחוֹצֶלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת'''

{{סי|יִ}}שְּׁרַנִי מֵעִקּוּשׁ זְחִיחִים / חֲשָׂכַנִי מִבּוּל שׁוֹחֲחִים{{ש}}
{{סי|יִ}}קְּרַנִי בְּגֵיא צְחִיחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים'''

{{סי|י}}וֹשְׁבֵי נוֹף כְּגָעַר / חַיַּת קָנֶה יִגְעַר{{ש}}
{{סי|יַ}}חְלְצֵנִי מִמְּכַרְסֵם מִיַּעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר'''

{{סי|כְּ}}גִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיַּיִן / יָקַץ וְהֵרִיק זַיִן{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנַי לְנַסֵּךְ יַיִן / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן'''

{{סי|כַּ}}פּוֹת מְשִׁיחֲכֶם בּוֹשְׁשׁוֹת / חֵרְפוּנִי טוּחֵי עֲשָׁשׁוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}לַפִּיד אֵשׁ בַּחֲשָׁשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת'''

{{סי|לִ}}י יִשְׁקוֹד לְדָרְשִׁי / מִכַּף מְשַׂדְּדִי וְחוֹרְשִׁי{{ש}}
{{סי|לְ}}הַרְבִּיצֵנִי בִּנְוֵה מִדְרָשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי'''

{{סי|לִ}}סְבֹּל עוֹל גָּלוּתְכֶם / בְּלִי לִדְחֹק גְּאֻלַּתְכֶם{{ש}}
{{סי|לְ}}הָחִישׁ יֶשַׁע בְּעִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''

{{סי|מֵ}}רִים רֹאשִׁי וּכְבוֹדִי / לֶקַח טוֹב הִזְבִּידִי{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאָכָיו צַו לְדַדִּי / '''קוֹל דּוֹדִי'''

{{סי|מִ}}גֵּר בְּאַף מַעֲצִיבִי / נִחֲלַנִי חֶמְדַּת צְבִי{{ש}}
{{סי|מְ}}דַמֶּה לְעֹפֶר נְצִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי'''

{{סי|נִ}}עֵר מֵצֵר לִי / עָנַנִי בַּצַּר לִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ינַי חֲסוּ בְצִלִּי / '''עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי'''

{{סי|נְ}}גִידִים לִי דִּבַּר / שִׁבְעָה קוֹלוֹת כִּמְדֻבַּר{{ש}}
{{סי|נִ}}טְפֵי מֹר הֶעֱבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר'''

{{סי|סָ}}כַת שַׁוְעִי וַיִּרֶץ / שָׁלַח גּוֹדְרֵי פֶרֶץ{{ש}}
{{סי|סְ}}וֵנִים חִבֵּל בְּמֶרֶץ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ'''

{{סי|ס}}וּגָה עִוְעֵו מוֹגֶיהָ / מֹף כַּדּוֹנַג לְמוֹגְגֶיהָ{{ש}}
{{סי|סֹ}}עֲרָה מֵאֲנָחָה לַהֲפִיגֶהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ'''

{{סי|עַ}}זִּים שָׁת כַּסֶּלַע / רָאשֵׁי תַּנִּינִים לְקַלַּע{{ש}}
{{סי|עֲ}}לוֹת פְּדוּיָה לְצֶלַע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע'''

{{סי|עִ}}זּוּז הִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים / יֹפִי פַעֲמֵי נְעָלִים{{ש}}
{{סי|עָ}}רַף קָמַי בַּשְּׁעוּלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים'''

{{סי|פָּ}}ץ לִי מַחֲשִׁילִי / מַה דּוֹדֵךְ מִשֶּׁלִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצִי מֵרֶפֶשׁ וּמִדְּלִי / '''דּוֹדִי לִי'''

{{סי|פִּ}}לַּלְתִּי לְנוֹרָא וְאָיֹם / רְאוֹת כָּמוּס יוֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}קַחקוֹחַ אֲסִירֶיךָ לְפִדְיוֹם / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם'''

{{סי|צָ}}עַקְתִּי לְצוּר מִכְּאֵבִי / מָתַי חִתּוּל מַכְאוֹבִי{{ש}}
{{סי|צְ}}פוֹת בְּאָבְדַן מֻרְכָּבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי'''

{{סי|צַ}}חֲנָתִי הָתֵם נָא / שׁוּר מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / '''אָקוּמָה נָּא'''

{{סי|קִ}}וִּיתִי לְמַשְׁפִּיל וּמֵרִים / לְחַפְּשִׁי כְּאָז מֵחֲמוֹרִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹבֶלֶת מֵאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים'''

{{סי|קְ}}רָנוֹת עֶשֶׂר שִׁבַּרְתִּי / לְאֻמִּים תַּחְתֵּךְ הִדְבַּרְתִּי{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלוֹ שִׁמְּעַנִי וְהֻגְבַּרְתִּי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי'''

{{סי|ר}}וֹמַמְתִּי קֶרֶן נְגִידְכֶם / יֶשַׁע אָשִׁית מַדֵּיכֶם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹגְנִים מִלְּגַלּוֹת סוֹדְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''

{{סי|רַ}}בָּתִי אָשִׂים בְּעוּלָה / מִכָּל עֲלָמוֹת לְעַלָּהּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּיָה כְּרֵיחַ עוֹלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''

{{סי|שָׁ}}רֵת בְּבֵית אוּלָמוֹ / אִפְּדַנִי שִׁבּוּץ יַהֲלוֹמוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תִיָּה מִכְלַל עוֹלָמוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה'''

{{סי|שׁ}}וֹאֲגֵי בְּקוֹל עָרֵב / יִחוּד בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}}
{{סי|שִׁ}}נּוּן שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב'''

{{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת דְּבִיר הֵיכָלוֹ / כָּבוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}}
{{סי|תַּ}}עַף רְאֵם הַכְלִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ'''

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תַּ}}חֲנָתוֹ אִוָּה וְכִסֵּף / לוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|תָּ}}אָיו רִצֵּף בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף'''

{{הור|סימן '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}}
{|
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה'''||{{רווח|1}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|מֶ}}לֶךְ בְּיָפְיוֹ מֻכְלָל
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|שׁ}}וּבָה מְחַלֶּקֶת שָׁלָל
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|לְ}}חַתֵּךְ פְּרָט וּכְלָל
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|מְ}}שׁוֹרֶרֶת לוֹ מַהֲלָל
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}&lt;/includeonly&gt;|| || {{סי|בְּ}}רוּם אָשְׁיוֹתָיו מֻתְלָל
|-
| || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|יָ}}כִילוּ מְלֹא כָּל הֶחָלָל
|-
| || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֵ}}יחַ נִדְבָּכִין מֻגְלָל
|-
| || ||'''כֻּלָּךְ'''|| || || ||{{סי|בָּ}}רָה כְּנוֹצְצִים כְּעֵין קָלָל
|-
| || ||'''אִתִּי'''|| || || ||{{סי|יָ}}פָתִי {{סי|קִ}}שּׁוּרַיִךְ {{סי|לְ}}הִתְכַּלָל
|-
| || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|וְ}}אֵרַשְׂתִּיךְ {{סי|נ}}וֹגְשַׂיִךְ {{סי|יִ}}תְעוֹלָל
|-
| || ||'''מַה יָפוּ'''|| || || ||{{סי|מַ}}עְגְּלוֹתֶיךָ {{סי|וְ}}אוֹרְחֵךְ {{סי|ס}}וֹלָל
|-
| || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ {{סי|זֶ}}כֶר {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לִכְלָל
|-
| || || || || || ||&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;לְרוֹמֵם לְגָדוֹל וּמְהֻלָּל{{ש}}הַמֵּאִיר גֵּיא וְחָלָל
|}
&lt;קטע סוף=יוצר/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|המאיר}}&lt;/noinclude&gt;
==אופן==
&lt;קטע התחלה=אופן/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}

'''גַּן נָעוּל''' / {{סי|אִ}}וָּה שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ש}}
'''שְׁלָחַיִךְ''' / {{סי|בָּ}}חַר כְּעִירִין וְקַדִּישִׁין{{ש}}
'''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' / {{סי|גִּ}}מֵּר תִּמְרוֹתַיִךְ לְהַעֲשִׁין{{ש}}
'''מַעְיָן''' / {{סי|דָּ}}לוּחַ גָּעַל וְהֶאֱשִׁים{{ש}}
'''עוּרִי''' / {{סי|הַ}}מַּחְצֶבֶת רַהַב לְגָזִים{{ש}}
'''בָּאתִי''' / {{סי|וְ}}הוּשַׁת לִי דֶּרֶךְ בְּעַזִּים{{ש}}
'''אֲנִי יְשֵׁנָה''' / {{סי|זָ}}ךְ הִנְוַנִי בַּחֲרוּזִים{{ש}}
'''פָּשַׁטְתִּי''' / {{סי|חֶ}}לְיָתִי בְּכָרְעִי לִתְרָזִים

'''דּוֹדִי''' / {{סי|טִ}}כְּסַנִי תַּבְנִית מֶרְכָּבוֹ{{ש}}
'''קַמְתִּי''' / {{סי|יִ}}חַדְתִּיו כַּחֲצוּבֵי שַׁלְהֵבוֹ{{ש}}
'''פָּתַחְתִּי''' / {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ חָמַק מִלָּבוֹא{{ש}}
'''מְצָאוּנִי''' / {{סי|ל}}וֹחֲמַי פְּצָעוּנִי בְּנָווֹ{{ש}}
'''הִשְׁבַּעְתִּי''' / {{סי|מַ}}חֲלָתִי לְדוֹדִי לְחַוֹּת{{ש}}
'''מָה דּוֹדֵךְ''' / {{סי|נָ}}מוּ אָלָתִי קוֹשְׁבוֹת

'''דּוֹדִי''' / {{סי|סִ}}לְסוּלוֹ בְּרִבֵּי רְבָבוֹת{{ש}}
'''רֹאשׁוֹ''' / {{סי|עָ}}טוּר רְכוּבוֹ בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
'''עֵינָיו כְּיוֹנִים''' / {{סי|פּ}}וֹנוֹת בְּכָל חֶבְיוֹנִים{{ש}}
'''לְחָיָו כַּעֲרוּגוֹת''' / {{סי|צ}}וֹמְחֹת בְּשֵׁם רִגְיוֹנִים{{ש}}
'''יָדָיו''' / {{סי|קְ}}שׁוּטוֹת מְקַבְּלוֹת הֶגְיוֹנִים{{ש}}
'''שׁוֹקָיו''' / {{סי|רָ}}מוּ לַהֲדֹךְ גֵּיאוֹנִים

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;'''חִכּוֹ מַמְתַּקִּים''' / {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְחֻקִּים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;'''אָנָה הָלַךְ''' / {{סי|שֶׁ}}רַעְיָתוֹ מַדְּקִים וְשׁוֹחֲקִים{{ש}}
'''דּוֹדִי''' / {{סי|תְּ}}פוּצוֹתַי יְכַנֵּס מִמֶּרְחַקִּים{{ש}}
'''אֲנִי''' / {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ אֲשַׁנֵּן כְּלוֹהֲטִים הַמִּתְלַהֲקִים&lt;קטע סוף=אופן/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{ש}}{{הור|והחיות}}&lt;/noinclude&gt;
==מאורה==
'''יָפָה''' / כַלְּבָנָה וְכַחַמָּה בָּרָה{{ש}}
'''הָסֵבִּי''' / הִתְחַנְּנִי בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}}
'''שִׁנַּיִךְ''' / בְּהֶגְיוֹן דָּת לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}}
'''כְּפֶלַח''' / אוֹרֵךְ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה
:כַּכָּתוּב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ׃{{ממס|שופטים ה לא}}
:וְנֶאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}}
{{הור|יוצר}}
==אהבה==
'''שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת''' / וּפִלַגְשִׁים שְׁמוֹנִים{{ש}}
'''אַחַת''' / רַעְיָתִי כללות שמונים{{ש}}
'''מִי זֹאת''' / הַמְּצֻיֶּצֶת רִמּוֹנִים{{ש}}
'''אֶל גִּנַּת אֱגוֹז''' / נִתְעַלְּסָה בְּאַהַב קַדְמוֹנִים
:כַּכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|מלאכי א ב}}
:וְנֶאֱמַר: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}}
{{הור|הבוחר}}

==זולת==
&lt;קטע התחלה=זולת/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''; '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}}

{{סי|א}}וֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי / {{סי|מ|2}}וֹעֵד מִפֶרֶךְ הִדְרַרְתָּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}}
{{סי|בְּ}}חַרְתַּנִי סֶגֶל לְהַעֲמִית / {{סי|שַׁ|2}}פֵּר נַחֲלָתְךָ עוֹלָמִית / '''שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית'''{{ש}}
{{סי|גְּ}}אַלְתִּיךָ מִלַּחַץ מַזְעִימֶיךָ / {{סי|לָ|2}}חֹג חַגִּי מַנְעִימַיִךְ / '''מָה יָפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}}
{{סי|דִּ}}מְיוֹן מַשְׂכִּילַיִךְ יֻזְהַר / {{סי|מַ|2}}רְאֵיהֶן כָרָקִיעַ מֻנְהָר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}}
{{סי|הִ}}צְמַתִּי כָּל מַעֲבִידַיִךְ / {{סי|בְּ|2}}הִתְלוֹנְנִי בֵּין כַּדַּיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}}
{{סי|וִ}}כַּחְתִּי צָרַיִךְ לְעַשֵּׁן / {{סי|יִ|2}}דַּעְתִּיךְ לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}}
{{סי|זָ}}עַכְתִּי קָמַיִךְ לְהֵאָמֵל / {{סי|רִ|2}}צַּצְתִּים כְּקָנֶה קָמֵל / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל'''{{ש}}
{{סי|חֹ}}שֶׁר לַחְמִי הֻטְעַמְתְּ / {{סי|בְּ|2}}שׂבַע שְׂמָחוֹת הֻנְעַמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}}
{{סי|טִ}}וּוּי יְרִיעוֹת רִקְמָתֵךְ / {{סי|יְ|2}}דִידוּת שֶׁכֶן הֲקָמָתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד רֵיחֵךְ תֻּמַּר / {{סי|קֹ|2}}דֶשׁ קָדָשִׁים לִתְמַר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}}
{{סי|כִּ}}נַּסְתִּיךְ לְהָהָר הַטּוֹב / {{סי|לִ|2}}רְחֹשׁ דָּבָר טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}}
{{סי|לֶ}}אֱגוֹד נִדָּחַי וּלְוַעֲדִי / {{סי|וְ|2}}לִרְאוֹת בְּקִרְיַת מוֹעֲדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}}
{{סי|מָ}}עוֹן נֶחֱרַשׁ בַּשָּׂדֶה / {{סי|נָ|2}}אוֹר מִזִּיוְךָ תְּחַדֶּה / '''לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה'''{{ש}}
{{סי|נָ}}א שְׁאַג מִמְּרוֹמִים / {{סי|יֵ|2}}רְדוּ לַטֶּבַח רְאֵמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}}
{{סי|ס}}וּרָה בְּאוֹרְךָ תַּזְרִיחַ / {{סי|מִ|2}}נְחָתָהּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֹז בְּקִרְיַת אַרְמוֹנְךָ / {{סי|וְ|2}}לָדוּץ בְּיוֹם חִתּוּנְךָ / '''מִי יִתֶּנְךָ'''{{ש}}
{{סי|פְּ}}רָזוֹת מוֹשָׁב צְבָאֲךָ / {{סי|סָ|2}}בַב כְּחָז נְבִיאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף נֹעַם בְּדָרְשִׁי / {{סי|חֲ|2}}מוּדִים מִפָּז בְּפָרְשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי'''{{ש}}
{{סי|קֵ}}ץ אַהַב נִדְבַתְכֶם / {{סי|זְ|2}}מַנּוֹ מִלְּעוֹרֵר מְתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּצַת זָרִים וּרְעוּלָה / {{סי|ק|2}}וֹמְמִיּוּת הֹלֶכֶת וּמִתְעַלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה שִׁיר מִכְתָּם / חָשְׂכֵנִי מִזֵּדִים וְאֵתָם / '''שִׂימֵנִי כַחוֹתָם'''{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / בַּל יִשְׁטְפוּן רְהָבִים / '''מַיִם רַבִּים'''

מַיִם רַבִּים תִּלַּלְתָּ עֲרֵמוֹת{{ש}}
אַדִּיר בִּמְרוֹמוֹת{{ש}}
תָּשִׂים יָם לַחֲרָמוֹת{{ש}}
וְנָפִיק לְךָ רוֹמְמוֹת&lt;קטע סוף=זולת/&gt;{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{הור|עזרת אבותינו}}&lt;/noinclude&gt;

==מי כמכה==
'''אָחוֹת''' / בְּיַד בּוֹזְזִים שְׁדוּדָה{{ש}}
שׁוֹמֵמָה יוֹשֶׁבֶת בְּדוּדָה{{ש}}
'''אִם חוֹמָה הִיא''' / עֲטָרוֹת נַעַנְדָהּ{{ש}}
'''אֲנִי חוֹמָה''' / לְדוֹדִי מְיֻעֲדָה{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|שירה חדשה}}&lt;/noinclude&gt;
==גאולה==
{{הור|סימן: '''משלם'''}}

'''כֶּרֶם''' / {{סי|מַ}}טָּעָךְ אָרוּהוּ בּוֹקְעִים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}סּוּהוּ שְׁכֵנַי הָרָעִים{{ש}}
'''כַּרְמִי''' / {{סי|לְ}}אַדְּרוֹ תֵּפֶן מִבְּקִיעִים{{ש}}
'''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|מֻ}}שְׁפֶּלֶת תְּפַסֵּג לִרְקִיעִים{{ש}}
'''בְּרַח דּוֹדִי''' / לְהָקִים לָךְ רוֹעִים{{ש}}
וּפְדֵנִי מִכַּף מְרֵעִים

&lt;קטע התחלה=גאולה/&gt;{{הור|סימן: '''משלם'''}}

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}}
אֶל {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתָּךְ{{ר1}}
וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ{{ר1}}
אָנָּא זְכֹר אִוּוּי חֻפָּתָךְ{{ר1}}
הָקֵם קוֹשְׁטְ מִלָּתָךְ{{ר1}}
כּוֹנֵן מְשׂוֹשׂ קִרְיָתָךְ{{ר1}}
הַעֲלוֹתָהּ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָךְ

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}}
אֶל {{סי|שָׁ}}לֵם סֻכָּךְ{{ר1}}
וְאִם תָּעִינוּ מִדַּרְכָּךְ{{ר1}}
אָנָּא הָצֵץ מֵחֲרַכָּךְ{{ר1}}
וְתוֹשִׁיעַ עַם עָנִי וּמֻתְכָּךְ{{ר1}}
חֲמָתְךָ מֵהֶם לְשַׁכָּךְ{{ר1}}
וּבְאֶבְרָתְךָ סֶלָה לְהִסְתּוֹכָךְ

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}}
אֶל {{סי|לִ}}בְּךָ וְעֵינֶיךָ שָׁם{{ר1}}
וְאִם זָנַחְנוּ טוֹב מְרֻשָּׁם{{ר1}}
אָנָּא שְׁמַע שַׁאֲגַת קוֹל צוֹרְרֶךָ וְרִגְשָׁם{{ר1}}
רַוֵּה מִדָּם גּוּשָׁם{{ר1}}
וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁם{{ר1}}
וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם

{{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}}
אֶל {{סי|מָ}}רוֹם מֵרִאשׁוֹן{{ר1}}
וְאִם בָּגַדְנוּ בְּכַחֲשׁוֹן{{ר1}}
אָנָּא סְכוֹת צָקוּן לַחֲשׁוֹן{{ר1}}
דְּלוֹתִי מִטִּבּוּעַ רִפְשׁוֹן{{ר1}}
גְּאוֹל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן{{ר1}}
כְּאָז בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן&lt;קטע סוף=גאולה/&gt;

{{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}}
{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
==קישורים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}}
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:יוצרות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4o6tnjnqhob92hot3egv0rm2mqvjlcg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה הארת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726733</id>
    <revision>
      <id>3004193</id>
      <parentid>3004026</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T08:36:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון שם</comment>
      <origin>3004193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12702" sha1="tvib2z3ulbqmhv4zovznpy0mkrxjrkd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|יוצר קדום אנונימי ליום טוב האחרון של פסח. למנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר ביום ח' של פסח שחל בג' או ה' בשבת,{{הערה|כשחל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בציבור. וכשחל ביום א' אומרים [[ויושע שושני פרח]] שלא אמרו אתמול מאותה סיבה.}} ולמנהג אשכנז המערבי אף אם חל ביום א' בשבת (במגנצא אומרים אותו ביום ז' החל בחול).}}&lt;/noinclude&gt;
===יוצר===
&lt;קטע התחלה=יוצר/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע, ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]}}

{{סי|אַ}}תָּה הֵאַרְתָּ יוֹמָם וָלַיְלָה לִפְנֵי מַחֲנָי{{ש}}
{{סי|אַ}}חֲרַי רָדְפוּ מַרְכְּבוֹת מְעַנָּי{{ש}}
{{סי|אֲ}}בֵדַת גּוּפָם עַל שְׂפַת הַיָּם רָאוּ עֵינָי{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים שׁוֹרְרוּ בַּיּוֹם הַהוּא {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}}

{{סי|בְּ}}רִית בְּתָרִים הִזְהִיר דַּיָּן וְגוֹאֵל {{ש}}
{{סי|בִּ}}נְטוֹתוֹ זְרוֹעוֹ וּגְדֻלַּת יָד כָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֵן עַם יְרֵאָיו הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי הוּא אֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}לוּעֵי גֵּיא יַם סוּף {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}}

{{סי|גְּ}}אוּלִים כְּיָצְאוּ מִכּוּר לְחֵרוּת חֲפוּשֵׁי{{ש}}
{{סי|גָּ}}שׁוּ לְיַם סוּף וְלַמָּוֶת אֲנוּשֵׁי {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אִים רָדְפוּ וְאָבְדוּ בְּגַלֵּי יָם חֲלוּשֵׁי{{ש}}
{{סי|גָּ}}אֹה גָּאָה שִׁיר יְשׁוּעָה {{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה|10}}

{{סי|דָּ}}פַק פִּתְחֵי יְשֵׁנָה בְּנֶפֶשׁ בְּזוּיָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}רוֹר נַחַת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עֲטוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדָהּ הוֹצִיאָהּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבְבוּ יוֹנְקִים זֶה אֵלִי {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}}

{{סי|הָ}}לְכוּ בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִים בַּתְּהוֹמוֹת כְּבַבִּקְעָה אָדָם וּבְהֵמָה{{ש}}
{{סי|הַ}}בָּאִים אַחֲרֵיהֶם זֹעֲמוּ בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}דוּרִים שִׁבְּחוּ לִשְׁמוֹ וְנָמוּ {{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}}

{{סי|וַ}}יֶּחֱזַק לִבּוֹ לִרְדֹּף עִם כָּל צְבָא קְהָלוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר לָקַח לוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}יֹּרֵם בְּחִצֵּי אֵשׁ וְהָמָם וְהִבְהִילוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}טֻבְּעוּ בְיַם סוּף {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}}

{{סי|זָ}}מְמוּ פֶּן יַרְבֶּה יוֹעֲצֵי תוֹלָלֵימוֹ{{ש}}
{{סי|זָ}}דוּ בְּפֶרֶךְ וְהִכְבִּידוּ עֻלֵּימוֹ{{ש}}
{{סי|זְ}}דוֹן מַחְשְׁבוֹתָם נֶהְפַּךְ עָלֵימוֹ{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרְקֵי יְלוּד בַּמַּיִם {{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}}

{{סי|חֻ}}תַּם עַל הָרֵי בָתֶר נִקְמַת דִּינָי{{ש}}
{{סי|חִ}}בֵּל נוֹגְשַׂי וְדָן דִּינָי{{ש}}
{{סי|חֻ}}לָּקוּ בְּגַלֵּי יָם פִּגְרֵי מְדָנַי{{ש}}
{{סי|חִ}}זַּקְתַּנִי בְּכֹחַ נֶאְדָּרִי {{סי|יְמִינְךָ יְיָ|10}}

{{סי|טֻ}}מְּנוּ בְּנֶגֶף בְּכוֹרֵי שׂוֹטְנֶיךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}רָפוּ פַּעֲמֵי רוֹדְפֵי הֲמוֹנֶיךָ{{ש}}
{{סי|טֻ}}בְּעוּ בְּלִבּוֹתֵי יָם צוֹרְרֵי אֱמוּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|טֻ}}אֲטָאוּ קָמֶיךָ בַּחֲרוֹנְךָ {{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ|10}}

{{סי|יָ}}רִיתָ בְאֵשׁ וְעָנָן חִצֵּי רְשָׁפֶיךָ{{ש}}
{{סי|יָ}}רְדוּ עַל מַחֲנוֹת צְבָא מְחָרְפֶיךָ{{ש}}
{{סי|יַ}}עַן כִּי רָדְפוּ אַחַר עַם מְצַפֶּיךָ{{ש}}
{{סי|יִ}}קַּפְתָּ תְּהוֹם כְּקֶרַח {{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ|10}}

{{סי|כִּ}}נֵּס כָּל עַמּוֹ יָהִיר חֲסַר לֵב{{ש}}
{{סי|כַּ}}עֲסוֹ הֵעִיר לִרְדֹּף כְּדֹב אֹרֵב{{ש}}
{{סי|כְּ}}חָפַר בּוֹר לִנְפֹּל בּוֹ חֻיֵּב {{ש}}
{{סי|כָּ}}לָה לְהוֹרִישׁ שׁוֹר וָשֶׂה {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}}

{{סי|לִ}}שְׁפֹּט זֵדִים לַמַּבּוּל יָשַׁבְתָּ{{ש}}
{{סי|לְ}}אַדִּירֵי מַיִם כְּדָגִים לְרֶשֶׁת אָסַפְתָּ{{ש}}
{{סי|לְ}}לוֹחֲצֵי עַמְּךָ מַכּוֹת עַל מַכּוֹת הוֹסַפְתָּ{{ש}}
{{סי|לְ}}כַסּוֹתָם מֵי יַם סוּף בְּרוּחֲךָ {{סי|נָשָׁפְתָּ|10}}

{{סי|מ}}וּשָׁעֵי יַם סוּף בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}}
{{סי|מְ}}סַפְּרִים מַעֲשֶׂיךָ וְרֶנֶן הִנְעִימוּךָ{{ש}}
{{סי|מְ}}נַשְּׂאִים כְּבוֹדְךָ בְּהִלּוּל רוֹמְמוּךָ{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׁבְּחִים לְשִׁמְךָ וְנָמוּ יְיָ {{סי|מִי כָמֹכָה|10}}

{{סי|נֶ}}אֱנָחוּ מֵעַבְדוּת וְאֹזֶן הִטִּיתָ{{ש}}
{{סי|נְ}}קָמָה לָבַשְׁתָּ וְקִנְאָה עָטִיתָ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹגְשֵׂימוֹ נִעַרְתָּ וְכֻלָּם טֵאטֵאתָ{{ש}}
{{סי|נִ}}בְלָתָם לִבְלֹעַ גֵּיא יְמִינְךָ {{סי|נָטִיתָ|10}}

{{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל כָּבֵד לַחֲצָם רָאִית{{ש}}
{{סי|סְ}}גוּרֵי כוּר בַּרְזֶל מִתּוֹכָם הוֹצֵאתָ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹטְנֵימוֹ נִעַרְתָּ וְלִתְהוֹם דִּחִיתָ{{ש}}
{{סי|סְ}}מוּכִים עַל שֵׁם קָדְשְׁךָ בְּחַסְדְּךָ {{סי|נָחִיתָ|10}}

{{סי|ע}}וֹרֵר סְעָרָה בְּשַׁאֲגַת רְעָמִים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹכֵר זֵדִים בְּמִשְׁבְּרֵי יַמִּים{{ש}}
{{סי|עָ}}רַץ גֵּאִים וְהִשְׁפִּיל רָמִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}לִילוֹת נִסֵּי נוֹרְאוֹתֶיךָ {{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים|10}}

{{סי|פְּ}}דוּיִם כְּיָצְאוּ לְחֵרוּת לְגוֹאֲלָם הִלְלוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}זוּרֵי כְנַעַן רָגְזוּ וְחָלוּ{{ש}}
{{סי|פַּ}}אֲתֵי מוֹאָב רָעֲדוּ וְחֻלְחָלוּ{{ש}}
{{סי|פַּ}}חֲתֵי אַלּוּפֵי אֱדוֹם {{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}}

{{סי|צִ}}יר חִנֵּן לְהָנִיא עוֹבְדֵי פְסִילֵיהֶם{{ש}}
{{סי|צְ}}וָחוֹת פִּימוֹ לִדֹּם כְּאַבְנֵי אֱלִילֵיהֶם{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ לְהַעֲבִיר עַד גְּבוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|צ}}וּקַת אֵימָתָה וָפַחַד {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}}

{{סי|קְ}}הִלּוֹת אִישׁ תָּם בִּרְכַּת אָב תַּשְׂבִיעֵמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}מֵיהֶם תַּפִּיל וּמִיָּדָם תּוֹשִׁיעֵמוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}בֵּץ פְּזוּרִים וּבְמִרְעֶה טוֹב תַּרְעֵמוֹ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְיַת הַר נַחֲלָתְךָ {{סי|תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}}

{{סי|רַ}}חֲבַת יָדַיִם גְּעַר וְהַרְעֵד{{ש}}
{{סי|רָ}}פוֹת יָדַיִם לְהַעֲבִיר בָּהּ צוּר וִעֵד{{ש}}
{{סי|רָ}}ז הַמְּלוּכָה יְשֻׁרוּן לְהָעֵד{{ש}}
{{סי|רֶ}}נֶן וְשִׁירָה שׁוֹרְרוּ {{סי|יְיָ יִמְלֹך לְעֹלָם וָעֶד|10}}

{{סי|שָׁ}}אַג אֵל כְּאַרְיֵה וְחָשַׂף זְרוֹעוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}פְעַת יַם סוּף חָרַב וְהִבְקִיעוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}דְּפוֹ בְּרוּחַ קָדִים וְהִכְרִיעוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב וַיְכַס רִכְבּוֹ וְחֵילוֹ {{סי|כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה|10}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}}&lt;/includeonly&gt;{{סי|תֹּ}}קֶף בֵּית יַעֲקֹב אַדֶּרֶת עֶטְיָם{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת בְּרֹאשָׁם וַעֲטֶרֶת עֶדְיָם{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפְפוּ בִּמְחוֹלוֹת כְּיָצְאוּ מִן הַיָּם{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדָה שִׁירָה נָמָה {{סי|וַתִּקַּח מִרְיָם|10}}&lt;קטע סוף=יוצר/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{ש}}{{הור|המאיר}}&lt;/noinclude&gt;
===אופן===
&lt;noinclude&gt;{{הור2|הפיוט הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא, והחוקרים הסכימו שהוא ככל הנראה חלק מאותה מערכת, אבל נחלקו האם הוא באמת אופן כהוראה הנמצאת שם, או שהוא סילוק לגוף היוצר.}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם|10}}

{{סי|אָ}}סַר רִכְבּוֹ {{סי|בְּ}}שָׁלִישֵׁי חֵילוֹ / {{סי|גְּ}}מוּלוֹ לְהָשִׁיב לוֹ {{סי|דַּ}}יָּן הִבְהִילוֹ
{{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}
{{סי|הֵ}}עִיר חֵמָה {{סי|וְ}}נָאַם אֶרְדֹּף / {{סי|זְ}}עוּמֵי גַלֵּי יָם {{סי|חָ}}שַׁב לַהֲדֹף
{{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}
{{סי|טְ}}בִיעַת מְצוּלָה {{סי|יָ}}רְדוּ שָׁלִישָׁיו / {{סי|כַּ}}עוֹפֶרֶת צָלְלוּ {{סי|לִ}}גְיוֹנֵי פָּרָשָׁיו
{{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}
{{סי|מַ}}רְכְּבוֹת פַּרְעֹה {{סי|נִ}}עֲרוּ בְּתוֹךְ יָם / {{סי|סִ}}תְּמוּ תְֹּהֹמֹת {{סי|עֲ}}לֵיהֶם מֵי יָם 
{{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}
{{סי|פְּ}}רִיצַת גְּזָרִים {{סי|צָ}}גוּ כְּחוֹמוֹת / {{סי|קָ}}פְאוּ בְּלֵב יָם {{סי|רִ}}בְיוֹנֵי תְהוֹמוֹת
{{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}
{{סי|שְׁ}}לֵמִים עָבְרוּ {{סי|שִׁ}}פְעַת בְּקִיעָה / {{סי|תְּ}}הוֹמוֹת דָּרְכוּ {{סי|תְּ}}מוּר גֵּיא רְקוּעָה
{{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}&lt;noinclude&gt;
{{הור2|שני הבתים האחרונים נמצאים רק במחזור רומניא, ולדעת יונה פרנקל נראה שהם הוספה כדי להתאים את הפיוט לשימושו כאופן.}}&lt;/noinclude&gt;
({{סי|תְּ}}כוּנַת מְשׁוֹרְרִים לְהַלֵּל לְנוֹתֵן נְקָמוֹת / {{סי|תְּ}}שׁוּעָתוֹ רוֹאִים לִגְמוֹל אוֹיֵב נְקָמוֹת
{{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}
{{סי|תְּ}}מוּר כֵּס חַיּוֹת קֹדֶשׁ הַמְבָרְכִים / כְּחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים לְעֻמַּת שְׂרָפִים
{{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}})
&lt;noinclude&gt;{{הור|והחיות}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tvib2z3ulbqmhv4zovznpy0mkrxjrkd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויושע אור ישראל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726735</id>
    <revision>
      <id>3004226</id>
      <parentid>3004037</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:27:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-22472-08</username>
        <id>45267</id>
      </contributor>
      <origin>3004226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13522" sha1="3l2njqmq1jchk2sph9el7fmjiz0jbob" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|יוצר ליו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]]. נאמר בוורמייזא ביום ח' כשחל בחול,{{הערה|כשחל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}} ולמנהג אשכנז המזרחי בשבת שאחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}}

{{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל אֲיֻמָּתוֹ מִיַּד כּוֹבְשִׁים / מִכּוּר הַבַּרְזֶל שְׁמָטָהּ מֵאֲדֹנִים קָשִׁים / כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים{{ממס|תהלים קכד ז}}{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר זֹאת רָאֲתָה עִלּוּף כּוֹבְשָׁהּ / אֲמָנָה מֵהַקְטִין וְתוֹרֵי זָהָב חֲבוּשָׁה / וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּֽהָ בוּשָׁה{{ממס|מיכה ז י}}{{ש}}
{{סי|וַיַּרְא יִשְׁרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}דֻלַּת גְּלִילִים מָאתַֽיִם וַחֲמִשִּׁים נִמְנִים / יְקָר רֽוּחַ הַקֹּֽדֶשׁ הֻלְבְּשׁוּ בְּחֶזְיוֹנִים / גּוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים{{ממס|ישעיהו כו ב}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|2}}רֹאשׁ {{סי|אֲ|2}}מָנָה {{סי|יָרַ|2}}שׁ יֵשׁ נַחֲלָתוֹ / {{סי|בְּרִבְי|2}}וֹנֵ{{סי|י|2}} {{סי|צֶ|2}}אֱצָאָיו {{סי|חָ|2}}תְמוּ {{סי|קְ|2}}דוֹשׁ מַעֲלָתוֹ / וַיַּאֲמִֽינוּ בִדְבָרָיו יָשִֽׁירוּ תְּהִלָּתוֹ.{{ממס|תהלים קו יב}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|דֻּ}}גְמַת תֶּֽחִי וְעַל הַשְּׁמִינִית הוֹדוֹת / רְאוּיוֹת לְנָאֶה וּמְשֻׁבָּח מִדּוֹתָיו חֲמוּדוֹת / בְּמָשָׁל פִּי אַבִּֽיעָה חִידוֹת{{ממס|תהלים עח ב}}{{ש}}
{{סי|הָ}}דוּר גֵּאַֽנִי וְגֵאִיתִיו שֶֽׁבַח נֶעֱדָף / בַּמִּתְגָּאִים נִתְגָּאֶה וְעָתִיד שָׂרָם נֶהֱדָף / וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף{{ממס|קהלת ג טו}}{{ש}}
{{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} הֶאֱמַרְתִּיו מַלְכוּת וְתִפְאֶֽרֶת מְרֻבָּה / יְקַרְתִּיו וְהִכַּרְתִּיו בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה / דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ממס|שה&quot;ש ה י}}
:&lt;b&gt;{{סי|מִ|2}}דַּת שֶֽׁבַח שִׁוִּיתִיו בְּמִצְוֹתָיו נְוִיתִיו / {{סי|אֵירְ|2}}שַֽׂנִי כְּבַת מְלָכִים נָוֵֽהוֹ לִוִּיתִיו / וְלֹא אַרְפֶּֽנוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו.{{ממס|שה&quot;ש ג ד}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|יְיָ|10}} {{סי|זַֽ}}יִן עָטָה כְּגָאָה גֵיוְתָן נֶגְדּוֹ / לֹא שֶׁצָּרִיךְ כָּתוּב תְּשׁוּבָתוֹ בְצִדּוֹ / כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ממס|תהלים קמח יג}}{{ש}}
{{סי|חִ}}בַּת יִשְׂרָאֵל גָּרְמָה עִנְיַן הַדְּמוּיוֹת / וְהַשֵּׁם מוֹכִֽיחַ מִלְּהַרְהַר בִּשְׁתֵּי רָשֻיּוֹת / מִשּׁוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת{{ממס|ישעיהו מד ז}}{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי גְבוּרוֹתָיו נֶֽצַח בְּמִדּוֹת נָאוֹת / בַּמִּלְחָמָה בָּאוֹת מֵזִין וּמַסְפִּיק אַפְסַנְיָאוֹת / שֵׁם שֵׁם יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|ש&quot;ב ו ב}}
:&lt;b&gt;{{סי|מִ|2}}י יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת אֵל שַׁדַּי / {{סי|אֵי|2}}ן הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֶאֱלָהוּתוֹ כְּדַי / בְּ{{סי|רָ|2}}כָה עַד בְּלִי דַי.{{ממס|מלאכי ג י}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|מַרְכְּבֹת|10}} {{סי|י}}וֹקֵשׁ מוֹטוֹת וּמִשְׁתַּמָּטוֹת מִלַּהַב מֵרוּץ / סִגְנָיוֹת עִרְבֵּב בְּשִׁרְבֵּב טְעוּנוֹת לָרוּץ / וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ{{ממס|משלי יב כז}}{{ש}}
{{סי|תְּהֹמֹת|10}} {{סי|כִּ}}סּוּ כְּנִכְנְסוּ טֵרַקְתָּ כַּוֵּי גַלֶּיךָ / יָרִיתָ חֵץ בְּנֵץ הַחֲזֵר גַּלְגַּלֶּיךָ / צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ{{ממס|תהלים מב ח}}{{ש}}
{{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|לְ}}בָאֵי עוֹלָם פְּשׁוּטָה בְּחַסְדֵּי אוֹפַנֶּיךָ / אֵרְכָה תֵּת עֲשׂוֹת רְצוֹנֶיך צְפוּנֶיךָ / יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ{{ממס|תהלים מד ד}}
:&lt;b&gt;לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין כְּקֶצַח / הָאוֹיֵב תִּרְעַץ וּתְעֻטָּר אַדִּיר בְּפֶצַח / הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח.{{ממס|דה&quot;א כט יא}} לְקָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|וּבְרוֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|מְ}}שַׂנְאֶיךָ תַּהֲרֹס מוּל בָּנֶיךָ מִתְגַּבְּרִים / כְּאִלּוּ לְנֶגְדֶּךָ כְּבַיָּכֹל לְעֶזְרָתָם מִתְחַבְּרִים / בָּאוּ לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים{{ממס|שופטים ה כג}}{{ש}}
{{סי|נִ}}מְשְׁלוּ כַּאֲרָזִים כְּחַיּוֹת יַעַר עוֹלִים / יֵהָרְסוּ בַבָּא מֵהִבָּנוֹת כְּקַשׁ בְּעַלְעוֹלִים / יְדֵי חֶרֶב מְנָת שֻׁעָלִים{{ממס|תהלים סג יא}}{{ש}}
{{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|ס}}וּף הִרְתִּיחַ מְעֻלָּפִים עַרְמוּמִית נִלְקָחָה / וְלַעֲדַת קְדוֹשִׁים לְרֵיחָנֵי בְשָׂמִים נִפְקָחָה / מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה{{ממס|איוב מא כג}}
:&lt;b&gt;לֶב־יָם כְּלֵב הָאֶבֶן עָשָׂה / {{סי|מְ|2}}לַבֵּב תּוֹכֵן לֵב בִּגְ{{סי|אֻ|2}}לָּתָם {{סי|יִ|2}}תְנַשָּׂא / {{סי|רָ|2}}נּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו מד כג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|ע}}וֹמֵד אַחֲרֵי פַלָּטִין נֶאָצוֹת לְהַרְבּוֹת / בֶּן הַמֶּלֶךְ לִתְפֹּשׂ לַהֲמִיתוֹ בִּקְרָבוֹת / הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת{{ממס|תהלים נט ח}}{{ש}}
{{סי|פִּ}}יו לְכָדוֹ בִּשְׂפָתָיו כְּסִיל וְנֶאֱלָם / עָשְׁרוֹ וּכְבוֹדוֹ לְהוֹרִישׁ עַמְּךָ כֻּלָּם / וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם{{ממס|נחמיה ט כ}}{{ש}}
{{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|צ}}וֹרֵר בְּגָאוֹן וְחָרוֹן מַיְמִינָיו לְנַקְּשָׁה / מֵחָמֵשׁ חָמֵשׁ בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ לְעַקְּשָׁה / תְּרִיבֶנָה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה{{ממס|ישעיהו כז ח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|2}}לֶךְ {{סי|אַ|2}}דִּיר לְאַדִּירָיו נִגְלָה מְסֻיָּם / {{סי|יָרָ|2}}ה אַדִּירִים רָמָה בְּצוּל דָּכְיָם / רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם.{{ממס|תהלים צג ד}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|קְ}}רוֹבֶיךָ קִלְּסוּךָ רְחֵקֶיךָ כָּפְרוּ בְּהֶבְלָם / וְלֶעָתִיד בִּרְאוֹתְךָ בְּעֶלְבּוֹן בָּנֶיךָ מֵהִתְעַלָּם / אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם{{ממס|תהלים סז ד}}{{ש}}
{{סי|רַ}}ב מְחוֹלֵל כֹּל בְּמִדּוֹת נוֹרָאוֹת / רַבּוֹת עָשִׂיתָ לְאָבוֹת וְלַבָּנִים לְמַלְּאוֹת / מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת{{ממס|מיכה ז טו}}{{ש}}
{{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|שְׁ}}בִיל דִּין מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ יָרְאָה / פְּרֹעַ לְחַיָּבִים שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה / קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה{{ממס|תהלים מח יא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מִ|2}}גַּעֲרַת {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב חַיִל וֶעֱזוּז / {{סי|רֶ|2}}כֶב וָסוּס נִרְדָּם אֶגְדָם מִלָּזוּז / מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזּוּז.{{ממס|תהלים כד ח}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ עוֹלָמְךָ בְּחֶסֶד וָעֹז מְלֻוֶּה / עַל הָעֲבוֹדָה מָתַי יִתְבַּסֵּס בְּשָׁוֶה / עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה{{ממס|ישעיהו לג כ}}{{ש}}
{{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|מְ}}לָכִים הַגְבָּהַת קֶרֶן עַמְּךָ וְנִרְעָמִים / וּבְרוֹמֶמְךָ קַרְנוֹת צַדִּיקִים לָעַד נִזְעָמִים / יְיָ מֶלֶךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים{{ממס|תהלים צט א}}{{ש}}
{{סי|אָז|10}} {{סי|אֱ}}דוֹם רָפְתָה אֲחָזַתָּה בַּהַל וְחִתִּית / כִּתִּית כְּנִשְׁבֶּרֶת כָּתִית הַשִּׁירָה עִתִּית / לַמְנַצֵחַ מִזְמוֹר עַל הַגִּתִּית{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ח א}}
:&lt;b&gt;{{סי|מִ|2}}פְּנֵי {{סי|אֲ|2}}נִינוּת לוֹטִי וְלָטוּי נִמְעַד / {{סי|יֹ|2}}אחֲזֵמוֹ {{סי|רָ|2}}עַד וְנָמַסוּ עִמָּנוּ כְּנִתְוַעַד / רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד.{{ממס|ישעיהו נז טו}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|יִרְ}}אָה וָפַחַד כֹּחַ צָרִים לְהַעֲדִיר / בְּרִנָּה חֲסִידִים שִׁבְחֲךָ לְהַסְדִּיר / יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר{{ממס|תהלים ח ב}}{{ש}}
{{סי|תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} מִפְּאַת יָם וָקֵדְמָה כְּשׁוּרוֹת כְּרָמִים / וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵהַר נַחֲלַת מְרוֹמִים / לְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים{{ממס|מ&quot;א ח יג}}{{ש}}
חִבַּת יְדִידוֹת זְכֹר יְדִיד לִידִידֶיךָ / קוֹל מֵהֵיכָל יְקַטְרֵג מַחֲרִיבָיו מוֹרְדֶיךָ / מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|2}}חַת {{סי|יְ|2}}סוֹד עוֹלָם נִקְבַּע בְּמֶרֶץ / {{סי|ר|2}}וֹמֵם מִקְדָּשׁ בְּתוֹסֶפֶת שֵׁנִית לְתָרֵץ / מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.{{ממס|זכריה יד ט}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} בְּהֵיכָלְךָ פָּשְׁטָה בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ / בְּמָלֵא גְוִיּוֹת שָׁם תֵּשֵׁב וּתְחַפֵּשׂ / אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס{{ממס|תהלים סח לא}}{{ש}}
אָז מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּכְבוֹדָהּ תִּוָּעֵד / יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְךָ מְיַחֲלֶיךָ לְהָעֵד / יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
רוֹמֵם בְּמַלְכוּתְךָ זֶרַע אַבְרָהָם נֶאֱמָנֶךָ / בְּנֵי יִצְחָק יְחִידֶךָ וְיַעֲקֹב מַאֲמִינֶךָ / וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ{{ממס|תהלים פ טז}}
:&lt;b&gt;{{סי|מְ|2}}פֹרָשׁ יִחוּד רָז שִׁמְךָ לִבְאוֹר / הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב יִתְיַחֵד {{סי|אַ|2}}דִּ{{סי|יר|2}} וְנָאוֹר / חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|המאיר / הכל יודוך}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>3l2njqmq1jchk2sph9el7fmjiz0jbob</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004227</id>
      <parentid>3004226</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:36:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ממש לא נראה כן כוונת הפייטן. בדף [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)]], ההוראות המופיעות פה לא מופיעות בכלל וכאן דף הפיוט. מ&quot;מ לא רציתי למחוק כיון שכן נהגו</comment>
      <origin>3004227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13524" sha1="3r6m9mkdlk6z0m0b739cfgjup020018" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|יוצר ליו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]]. נאמר בוורמייזא ביום ח' כשחל בחול,{{הערה|כשחל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}} ולמנהג אשכנז המזרחי בשבת שאחרי פסח.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}}

{{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל אֲיֻמָּתוֹ מִיַּד כּוֹבְשִׁים / מִכּוּר הַבַּרְזֶל שְׁמָטָהּ מֵאֲדֹנִים קָשִׁים / כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים{{ממס|תהלים קכד ז}}{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר זֹאת רָאֲתָה עִלּוּף כּוֹבְשָׁהּ / אֲמָנָה מֵהַקְטִין וְתוֹרֵי זָהָב חֲבוּשָׁה / וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּֽהָ בוּשָׁה{{ממס|מיכה ז י}}{{ש}}
{{סי|וַיַּרְא יִשְׁרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}דֻלַּת גְּלִילִים מָאתַֽיִם וַחֲמִשִּׁים נִמְנִים / יְקָר רֽוּחַ הַקֹּֽדֶשׁ הֻלְבְּשׁוּ בְּחֶזְיוֹנִים / גּוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים{{ממס|ישעיהו כו ב}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|2}}רֹאשׁ {{סי|אֲ|2}}מָנָה {{סי|יָרַ|2}}שׁ יֵשׁ נַחֲלָתוֹ / {{סי|בְּרִבְי|2}}וֹנֵ{{סי|י|2}} {{סי|צֶ|2}}אֱצָאָיו {{סי|חָ|2}}תְמוּ {{סי|קְ|2}}דוֹשׁ מַעֲלָתוֹ / וַיַּאֲמִֽינוּ בִדְבָרָיו יָשִֽׁירוּ תְּהִלָּתוֹ.{{ממס|תהלים קו יב}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|דֻּ}}גְמַת תֶּֽחִי וְעַל הַשְּׁמִינִית הוֹדוֹת / רְאוּיוֹת לְנָאֶה וּמְשֻׁבָּח מִדּוֹתָיו חֲמוּדוֹת / בְּמָשָׁל פִּי אַבִּֽיעָה חִידוֹת{{ממס|תהלים עח ב}}{{ש}}
{{סי|הָ}}דוּר גֵּאַֽנִי וְגֵאִיתִיו שֶֽׁבַח נֶעֱדָף / בַּמִּתְגָּאִים נִתְגָּאֶה וְעָתִיד שָׂרָם נֶהֱדָף / וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף{{ממס|קהלת ג טו}}{{ש}}
{{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} הֶאֱמַרְתִּיו מַלְכוּת וְתִפְאֶֽרֶת מְרֻבָּה / יְקַרְתִּיו וְהִכַּרְתִּיו בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה / דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ממס|שה&quot;ש ה י}}
:&lt;b&gt;{{סי|מִ|2}}דַּת שֶֽׁבַח שִׁוִּיתִיו בְּמִצְוֹתָיו נְוִיתִיו / {{סי|אֵירְ|2}}שַֽׂנִי כְּבַת מְלָכִים נָוֵֽהוֹ לִוִּיתִיו / וְלֹא אַרְפֶּֽנוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו.{{ממס|שה&quot;ש ג ד}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|יְיָ|10}} {{סי|זַֽ}}יִן עָטָה כְּגָאָה גֵיוְתָן נֶגְדּוֹ / לֹא שֶׁצָּרִיךְ כָּתוּב תְּשׁוּבָתוֹ בְצִדּוֹ / כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ממס|תהלים קמח יג}}{{ש}}
{{סי|חִ}}בַּת יִשְׂרָאֵל גָּרְמָה עִנְיַן הַדְּמוּיוֹת / וְהַשֵּׁם מוֹכִֽיחַ מִלְּהַרְהַר בִּשְׁתֵּי רָשֻיּוֹת / מִשּׁוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת{{ממס|ישעיהו מד ז}}{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי גְבוּרוֹתָיו נֶֽצַח בְּמִדּוֹת נָאוֹת / בַּמִּלְחָמָה בָּאוֹת מֵזִין וּמַסְפִּיק אַפְסַנְיָאוֹת / שֵׁם שֵׁם יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|ש&quot;ב ו ב}}
:&lt;b&gt;{{סי|מִ|2}}י יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת אֵל שַׁדַּי / {{סי|אֵי|2}}ן הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֶאֱלָהוּתוֹ כְּדַי / בְּ{{סי|רָ|2}}כָה עַד בְּלִי דַי.{{ממס|מלאכי ג י}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|מַרְכְּבֹת|10}} {{סי|י}}וֹקֵשׁ מוֹטוֹת וּמִשְׁתַּמָּטוֹת מִלַּהַב מֵרוּץ / סִגְנָיוֹת עִרְבֵּב בְּשִׁרְבֵּב טְעוּנוֹת לָרוּץ / וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ{{ממס|משלי יב כז}}{{ש}}
{{סי|תְּהֹמֹת|10}} {{סי|כִּ}}סּוּ כְּנִכְנְסוּ טֵרַקְתָּ כַּוֵּי גַלֶּיךָ / יָרִיתָ חֵץ בְּנֵץ הַחֲזֵר גַּלְגַּלֶּיךָ / צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ{{ממס|תהלים מב ח}}{{ש}}
{{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|לְ}}בָאֵי עוֹלָם פְּשׁוּטָה בְּחַסְדֵּי אוֹפַנֶּיךָ / אֵרְכָה תֵּת עֲשׂוֹת רְצוֹנֶיך צְפוּנֶיךָ / יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ{{ממס|תהלים מד ד}}
:&lt;b&gt;לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין כְּקֶצַח / הָאוֹיֵב תִּרְעַץ וּתְעֻטָּר אַדִּיר בְּפֶצַח / הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח.{{ממס|דה&quot;א כט יא}} לְקָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|וּבְרוֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|מְ}}שַׂנְאֶיךָ תַּהֲרֹס מוּל בָּנֶיךָ מִתְגַּבְּרִים / כְּאִלּוּ לְנֶגְדֶּךָ כְּבַיָּכֹל לְעֶזְרָתָם מִתְחַבְּרִים / בָּאוּ לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים{{ממס|שופטים ה כג}}{{ש}}
{{סי|נִ}}מְשְׁלוּ כַּאֲרָזִים כְּחַיּוֹת יַעַר עוֹלִים / יֵהָרְסוּ בַבָּא מֵהִבָּנוֹת כְּקַשׁ בְּעַלְעוֹלִים / יְדֵי חֶרֶב מְנָת שֻׁעָלִים{{ממס|תהלים סג יא}}{{ש}}
{{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|ס}}וּף הִרְתִּיחַ מְעֻלָּפִים עַרְמוּמִית נִלְקָחָה / וְלַעֲדַת קְדוֹשִׁים לְרֵיחָנֵי בְשָׂמִים נִפְקָחָה / מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה{{ממס|איוב מא כג}}
:&lt;b&gt;לֶב־יָם כְּלֵב הָאֶבֶן עָשָׂה / {{סי|מְ|2}}לַבֵּב תּוֹכֵן לֵב בִּגְ{{סי|אֻ|2}}לָּתָם {{סי|יִ|2}}תְנַשָּׂא / {{סי|רָ|2}}נּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו מד כג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|ע}}וֹמֵד אַחֲרֵי פַלָּטִין נֶאָצוֹת לְהַרְבּוֹת / בֶּן הַמֶּלֶךְ לִתְפֹּשׂ לַהֲמִיתוֹ בִּקְרָבוֹת / הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת{{ממס|תהלים נט ח}}{{ש}}
{{סי|פִּ}}יו לְכָדוֹ בִּשְׂפָתָיו כְּסִיל וְנֶאֱלָם / עָשְׁרוֹ וּכְבוֹדוֹ לְהוֹרִישׁ עַמְּךָ כֻּלָּם / וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם{{ממס|נחמיה ט כ}}{{ש}}
{{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|צ}}וֹרֵר בְּגָאוֹן וְחָרוֹן מַיְמִינָיו לְנַקְּשָׁה / מֵחָמֵשׁ חָמֵשׁ בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ לְעַקְּשָׁה / תְּרִיבֶנָה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה{{ממס|ישעיהו כז ח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|2}}לֶךְ {{סי|אַ|2}}דִּיר לְאַדִּירָיו נִגְלָה מְסֻיָּם / {{סי|יָרָ|2}}ה אַדִּירִים רָמָה בְּצוּל דָּכְיָם / רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם.{{ממס|תהלים צג ד}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|קְ}}רוֹבֶיךָ קִלְּסוּךָ רְחֵקֶיךָ כָּפְרוּ בְּהֶבְלָם / וְלֶעָתִיד בִּרְאוֹתְךָ בְּעֶלְבּוֹן בָּנֶיךָ מֵהִתְעַלָּם / אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם{{ממס|תהלים סז ד}}{{ש}}
{{סי|רַ}}ב מְחוֹלֵל כֹּל בְּמִדּוֹת נוֹרָאוֹת / רַבּוֹת עָשִׂיתָ לְאָבוֹת וְלַבָּנִים לְמַלְּאוֹת / מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת{{ממס|מיכה ז טו}}{{ש}}
{{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|שְׁ}}בִיל דִּין מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ יָרְאָה / פְּרֹעַ לְחַיָּבִים שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה / קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה{{ממס|תהלים מח יא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מִ|2}}גַּעֲרַת {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב חַיִל וֶעֱזוּז / {{סי|רֶ|2}}כֶב וָסוּס נִרְדָּם אֶגְדָם מִלָּזוּז / מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזּוּז.{{ממס|תהלים כד ח}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ עוֹלָמְךָ בְּחֶסֶד וָעֹז מְלֻוֶּה / עַל הָעֲבוֹדָה מָתַי יִתְבַּסֵּס בְּשָׁוֶה / עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה{{ממס|ישעיהו לג כ}}{{ש}}
{{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|מְ}}לָכִים הַגְבָּהַת קֶרֶן עַמְּךָ וְנִרְעָמִים / וּבְרוֹמֶמְךָ קַרְנוֹת צַדִּיקִים לָעַד נִזְעָמִים / יְיָ מֶלֶךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים{{ממס|תהלים צט א}}{{ש}}
{{סי|אָז|10}} {{סי|אֱ}}דוֹם רָפְתָה אֲחָזַתָּה בַּהַל וְחִתִּית / כִּתִּית כְּנִשְׁבֶּרֶת כָּתִית הַשִּׁירָה עִתִּית / לַמְנַצֵחַ מִזְמוֹר עַל הַגִּתִּית{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ח א}}
:&lt;b&gt;{{סי|מִ|2}}פְּנֵי {{סי|אֲ|2}}נִינוּת לוֹטִי וְלָטוּי נִמְעַד / {{סי|יֹ|2}}אחֲזֵמוֹ {{סי|רָ|2}}עַד וְנָמַסוּ עִמָּנוּ כְּנִתְוַעַד / רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד.{{ממס|ישעיהו נז טו}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|יִרְ}}אָה וָפַחַד כֹּחַ צָרִים לְהַעֲדִיר / בְּרִנָּה חֲסִידִים שִׁבְחֲךָ לְהַסְדִּיר / יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר{{ממס|תהלים ח ב}}{{ש}}
{{סי|תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} מִפְּאַת יָם וָקֵדְמָה כְּשׁוּרוֹת כְּרָמִים / וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵהַר נַחֲלַת מְרוֹמִים / לְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים{{ממס|מ&quot;א ח יג}}{{ש}}
חִבַּת יְדִידוֹת זְכֹר יְדִיד לִידִידֶיךָ / קוֹל מֵהֵיכָל יְקַטְרֵג מַחֲרִיבָיו מוֹרְדֶיךָ / מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|2}}חַת {{סי|יְ|2}}סוֹד עוֹלָם נִקְבַּע בְּמֶרֶץ / {{סי|ר|2}}וֹמֵם מִקְדָּשׁ בְּתוֹסֶפֶת שֵׁנִית לְתָרֵץ / מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.{{ממס|זכריה יד ט}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;
{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} בְּהֵיכָלְךָ פָּשְׁטָה בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ / בְּמָלֵא גְוִיּוֹת שָׁם תֵּשֵׁב וּתְחַפֵּשׂ / אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס{{ממס|תהלים סח לא}}{{ש}}
אָז מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּכְבוֹדָהּ תִּוָּעֵד / יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְךָ מְיַחֲלֶיךָ לְהָעֵד / יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
רוֹמֵם בְּמַלְכוּתְךָ זֶרַע אַבְרָהָם נֶאֱמָנֶךָ / בְּנֵי יִצְחָק יְחִידֶךָ וְיַעֲקֹב מַאֲמִינֶךָ / וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ{{ממס|תהלים פ טז}}
:&lt;b&gt;{{סי|מְ|2}}פֹרָשׁ יִחוּד רָז שִׁמְךָ לִבְאוֹר / הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב יִתְיַחֵד {{סי|אַ|2}}דִּ{{סי|יר|2}} וְנָאוֹר / חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|המאיר / (הכל יודוך)}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>3r6m9mkdlk6z0m0b739cfgjup020018</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארוגי עוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726736</id>
    <revision>
      <id>3004232</id>
      <parentid>2996821</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:57:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2855" sha1="83vd00cb15y9rm18e7s6hg1od46dvv1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|אופן אנונימי. נאמר ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי בשבת ראשונה אחר פסח.{{הערה|בפיהם וברונא (מורביה) והנוהגים מנהגם אומרים [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]].}}}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (קטוע)}}

{{סי|אֲ}}רוּגֵי עֹז / בְּקוֹל מָעוֹז / לְנַעֲרָץ בִּצְבָא הֲמֻלָּה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹטִים רֹן / בְּחֵךְ וְגָרוֹן / לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה {{ש}}
{{סי|גְּ}}זוּרֵי אֵשׁ / אֲזוּרֵי אֵשׁ / עֲטוּיֵי עֹז וּתְהִלָּה {{ש}}
{{סי|דִּ}}מְיוֹנָם / וְחֶזְיוֹנָם / כְּזֹהַר סוֹבְבֵי חִילָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוֹת בְּאֵימָה / וּבִנְעִימָה / בְּקוֹל עָרֵב וְקוֹל מִלָּה {{ש}}
{{סי|וְ}}יַעֲנִידוּן / וְיָעִידוּן / וְיַגִּידוּן אֲמִתֶּךָ
{{רפרן|אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{ממס|ש&quot;א ב ב}}}}

{{סי|זָ}}הֳרֵי גֵו / מִחוֹץ וְגֵו / יְקוּדֵי לַהֲבֵי רְשָׁפִים {{ש}}
{{סי|חֲ}}קוּקֵי הוֹד / בְּלֵב וּמְאֹד / תְּהִלָּתְךָ מַטִּיפִים {{ש}}
{{סי|ט}}וֹטְפֵי שִׁיר / לוֹ לְהָשִׁיר / בִּשְׁחָרִים וּבִנְשָׁפִים {{ש}}
{{סי|יִ}}רְהָטוּן / יִלְהָטוּן / לָכֵן נִקְרְאוּ שְׂרָפִים {{ש}}
{{סי|כּ}}וֹפְפִים רֹאשׁ / בְּחִיל לִדְרֹשׁ / רְאוֹת הוֹדוֹ לֹא זוֹקְפִים {{ש}}
{{סי|לְ}}בַל יְלִיזוּן / וְלֹא יֶחֱזוּן / כְּבוֹדְךָ בְּלֶכְתֶּךָ
{{רפרן|אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ}}

{{סי|מַ}}לְאָכִים / נֶעֱרָכִים / לְהוֹדוֹת לְךָ נִצָּבִים {{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱזָרִים / וְנִגְזָרִים / מִגַּחַל נֶחֱצָבִים {{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּלָם / וְצִלְצוּלָם / עֲנוֹת שִׁירוֹת נִקְצָבִים {{ש}}
{{סי|עֲ}}נוּדֵי חֵן / וְלִוְיַת חֵן / שְׂמֵחִים וְלֹא נֶעֱצָבִים {{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר פּוֹצְחִים / וּמְנַצְּחִים / סְבִיב מָכוֹן לְשִׁבְתֶּךָ 
{{רפרן|אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|והחיות}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>83vd00cb15y9rm18e7s6hg1od46dvv1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אסירים אשר בכושר שעשעת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726946</id>
    <revision>
      <id>3004189</id>
      <parentid>3004040</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T08:10:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004189</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23760" sha1="g8pa8sdiuqocbu40tcjxgafa2jrvqk7" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא לפסח שחיבר רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}. למנהג עדות אשכנז אומרים אותה בחו&quot;ל בחזרת הש&quot;ץ לשחרית ביום טוב שני של פסח.}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲ}}סִירִים אֲשֶׁר בַּכּשֶׁר שִׁעְשַׁעְתָּ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲנָם שׁוּעַ צְקוֹנָם שַׁעְתָּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי וֵאלֹהָיו יַחַד הוֹשַׁעְתָּ{{ש}}
{{סי|דִּ}}לַּגְתָּ קֵץ וְאִתָּם נוֹשַׁעְתָּ

{{סי|הֻ}}מְשָׁכוּ אַחֲרֶיךָ בַּמִּדְבָּר כִּבְהֵמָה{{ש}}
{{סי|וְ}}צוֹרְרֵיהֶם הָמַמְתָּ בְּשִׁלּוּשׁ מְהוּמָה{{ש}}
{{סי|זֹ}}עָמוּ בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}נוּנֶיךָ בְּפָסוֹחַ וְגָנוֹן לְרַחֵמָה

{{סי|טֶ}}רֶם חֻמָּצָה חֲרָרָה חֻפָּזוּ לָצֵאת בְּכִישׁוֹר{{ש}}
{{סי|יָ}}צְאוּ לְקֵץ רָץ דּוֹד רַךְ לִתְשֹׁר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְּכֵן חַג בַּעֲבֹתוֹת קָשׁוֹר{{ש}}
{{סי|לַ}}הֲגוֹת בּוֹ בְּקֵץ עֵרֶךְ עִנְיַן שׁוֹר

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲהֵבוּךָ אוֹהֲבֶיךָ אוֹתָם חֲנֹן
:כְּהַר הַלְּבָנוֹן
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּפָסוֹחַ וְגָנוֹן
:בַּעֲדָם תִּגְנֹן.&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|מָ}}ה אִיְּלוּ פִלְאֵי נִסֶּיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}תְנוֹסֵס בָּם אֶת מְנוּסֶיךָ{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר רַחֲמֶיךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|נִ}}פְלָאִים יַתֵּר אֶת עֲמוּסֶיךָ

{{סי|ס}}וֹךְ מֶסֶךְ רַעַל לְלוּדִים מָסַכְתָּ{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ נוֹאֲקֶיךָ עֵת שָׁם הִסְכֵּיתָ{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִים בְּאֶבְרָתְךָ סַכְתָּ{{ש}}
{{סי|עִ}}וְרִים בְּעֶבְרָתְךָ חָשַׂכְתָּ

{{סי|פַּ}}צְתָּ תְּנוּךְ הַטּוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}סִילֵי פּוֹרְכִים לְעֻמָּם לֻהָטוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צֹ}}אן לַפֶּסַח מִשְׁכוּ וְשַׁחֲטוּ{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקוּ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד בַּל תִּשְׁחָטוּ

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ
:מִפְעַלוֹתֶיךָ לְרוֹמְמֵנוּ
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מְעוֹרֵר רְדוּמֵנוּ
:מַרְעִיף מְרוֹמְמֵנוּ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{סי|קָ}}מֵי קְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קִ}}צַּצְתָּ בְּחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|קָ}}פַצְתָּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַהֲלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}נוֹת לְךָ עַם מְיַחֲלָךְ

{{סי|רִ}}שַּׁפְתָּ צָרִים{{ש}}
{{סי|רִ}}בּוּעַ מַכּוֹת צוֹרְרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה יִרְאוּ כֵּן צֹרִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמֵם צוּרִים בְּשִׁלּוּחַ צִירִים

{{סי|שַׁ}}חֵת מְשׁוּלֵי קַשׁ בְּאֹסֶר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּם קְרָנוֹת עֶשֶׂר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לְהֲבָם כְּאֻכְּלוּ קַשׁ בְּחֹסֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}טַר תַּכְלִית מַכּוֹת עֶשֶׂר

{{סי|תַּ}}מּוּ בְּרוּחַ זִלְעָפוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימִים כְּיָצְאוּ בְּתוֹעֲפוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}חַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְסֹחַ עָלֵינוּ כְּצִפֳּרִים עָפוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

====ערב אשר עלה====
עֵרֶב אֲשֶׁר עָלָה אֶת עַם הִסְבַּבְתָּ{{ש}}
בְּכָשְׁלוֹ נוּקָשׁוֹ עֲשׂוֹת זָרוּת תִּעַבְתָּ{{ש}}
וּמִכִּסְלִי כּוּר הֵם לְךָ חָצַבְתָּ{{ש}}
וּכְתוֹעַ הָאסַפְסֻף בְּלִי לִתְעוֹת צִוִּיתָ{{ש}}
וּמֵאָז מַכְאוֹב כְּדַעְתָּהּ הִפְלַגְתָּ וְהִרְחַבְתָּ{{ש}}
וּלְהַעֲלוֹת תַּעַל לְתַאַל תָּאַבְתָּ{{ש}}
וּכְתַבְנִית אֲשֶׁר הֵמִירוּךָ לְעֵין כֹּל חִבַּבְתָּ{{ש}}
שׁוֹר בְּעַד שׁוֹר לִתְשֹׁר הֵסַבְתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל תְּשׁוּרָה תְּשׁוּרוֹ שִׂגַּבְתָּ{{ש}}
שִׁמְצָם הֶעֱבַרְתָּ / דַּפִּים הִצְלַלְתָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;קִצְפָּם הִשְׁבַּתָּ / לְחַתְּלָם חָשַׁבְתָּ{{ש}}
וְיֶשְׁעָם קֵרַבְתָּ / בְּוַעֲדָם נִצַּבְתָּ{{ש}}
וּבְקִרְבָּם נִשְׂגַּבְתָּ וְנִתְקַדַּשְׁתָּ{{ש}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
====אז על כל חיתו יער====
{{הור|סימן '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{סי|אָ}}ז עַל כָּל חַיְתוֹ יַעַר נִשֵּׁאתָ שׁוֹר / וְעַל כָּל נִיחֹחַ עִלִּיתָ תְּשׁוּרַת שׁוֹר{{ש}}
{{סי|לִ}}יצִיר כַּף רָצִיתָ בַּהֲטָבַת פַר שׁוֹר / לְחַוּוֹת כִּי בְּחַרְרֵי אֶלֶף כֻּנַּן כֹּחַ שׁוֹר

{{סי|עֻ}}לָּה וְיֻחַם שֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה / עֵגֶל פַּר אָלֶף שׁוֹר בָּקָר בְּדַת חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זֻ}}מַּן כִּפּוּר בְּעַד נֶפֶשׁ נְקוּבַת חֲמִשָּׁה / נֶפֶשׁ רוּחַ חַיָּה נְשָׁמָה יְחִידָה מְחֻמָּשָׁה

{{סי|רָ}}ץ אֶל בָּקָר אָב בְּזֶה מוֹעֵד / עֵת אֲשֶׁר גְּדוּדִים לְהַזְמִין וִעֵד{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֵן זִכְרוֹן שׁוֹר אֵהַג בְּזֶה מוֹעֵד / שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז לִהְיוֹת לִי לְעֵד

{{סי|י}}וֹקְשִׁים כְּהִתְעוּ זוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל / רַבִּים עָלְצוּ וּפָצוּ אֵין יְשׁוּעָתָהּ לְסֶגֶל{{ש}}
{{סי|רָ}}ם כְּחָפֵץ לְהַצְדִּיק מְלֻמֶּדֶת עֵגֶל / חַק בְּלֶדֶת שׁוֹר בְּלִי לְהַזְכִּיר עֵגֶל

{{סי|בִּ}}טוּ מָרֵי דְלִי רֹעַ דִּבָּה קְשֹׁר / בְּעַם הַמְּמִירִים כָּבוֹד בְּתַבְנִית שׁוֹר{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ לְהוֹדִיעֲמוֹ כִּי נָחָם בְּאֹרַח מִישׁוֹר / לְכָל עוֹרְכֵי שַׁי הִקְדִּים קָרְבַּן שׁוֹר

{{סי|ק}}וֹל צִפְצְפָה יוֹנַת אֵלֶם אֵיךְ בִּי יִבְחַר / בְּקוֹל עֲנוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי חַג לַייָ מָחָר{{ש}}
{{סי|לְ}}פִידָהּ נָתַן שׁוּעַ בְּלִי עוֹד לְהַתְחַר / כִּי תְּמוּר חַג מָחָר חֲגִיגַת שׁוֹר לְחַג בָּחַר

{{סי|יֹ}}קֶשׁ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תָּעוּ בִלְעָדַי / יְכֻפַּר אֵלֶּה בְּאֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רִ}}צּוּי שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה יַגִּישׁוּ עָדַי / וְאֶזְכְּרָה לָמוֹ בְּרִית שְׁלֹשֶׁת עֵדָי.
====אל נא לעולם תוערץ====
{{:אל נא לעולם תוערץ}}

====שור אשר מאז====
{{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי מדלגים על פיוט זה ואומרים מיד {{צ|[[אסירים אשר בכושר שעשעת#אומץ גבורותיך|אומץ גבורותיך]]}}}}
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''; סיומות מקראיות מ[[שמות יב כז]]}}

וּבְכֵן, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד:

שׁוֹר {{סי|אֲ}}שֶׁר מֵאָז עֲלֵי עֹפֶר פָּסַח{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַקְרִין וּמַפְרִיס תֵּת כָּפְרוֹ שָׂח{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּלָיו צוּר צַו עָלֵימוֹ לִפְסַח{{ר1}}
בְּאֹמֶר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ אֲשֶׁר פָּסַח:

שׁוֹר {{סי|דָּ}}רַשׁ אָב לְהַאֲרִיחַ קְרִיאֵי אֵל{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין עוּגוֹת מֵאָז הֻמְשְׁכוּ אַחֲרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|וּ}}בְצִדְקוֹ חֻפְּשׁוּ יִשְׁרֵי אֵל{{ר1}}
אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל:

שׁוֹר {{סי|זִ}}עֵם יִחוּמֵי אֲרַם נַהֲרַיִם{{ש}}
{{סי|חֻ}}יְּבוּ בְתַבְנִיתוֹ לָשׁוּב אֲחוֹרַיִם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב זָכַר לָמוֹ יוֹשֵׁב כְּחֹם צָהֳרָיִם{{ר1}}
בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם:

שׁוֹר {{סי|יִ}}מַּן מַעֲשֶׂה שׁוֹר בּוֹ לְהַצִּיל{{ש}}
{{סי|כִּ}}וְּנוּ בְּמִלּוּאִים פְּסוּחִים בּוֹ לְהַצִּיל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָגֵן לְמַלֵּט לִפְסֹחַ וּלְהַצִּיל{{ר1}}
כְּמוֹ בְּחָם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל:

שׁוֹר {{סי|מְ}}כַפֵּר בֶּעָשׂוֹר מְשׁוּחִים בּוֹ כְּחֻיָּבוּ{{ש}}
{{סי|נֶ}}עְלַם דָּבָר בָּעֵדָה בּוֹ יֵאָהֵבוּ{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה מָצְאוּ שׁוֹבָבִים כְּהֶעֱווּ{{ר1}}
וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ:

שׁוֹר {{סי|עֲ}}לֵי מְשׁוֹרְרִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|פִּ}}שְׁעָם לִמְחֹל לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
{{סי|צָ}}דַק הֱיוֹת רֹאשׁ לְנִיחוֹחֵי קֹדֶשׁ{{ר1}}
בְּאֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ:

שׁוֹר {{סי|קָ}}צַב לְחֶגֶג כֶּשֶׂב וָעֵז בְּמֶלֶל{{ש}}
{{סי|רֶ}}נֶן עָלֵימוֹ קְרִיאַת הַלֵּל{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹשׁ כִּתִּים גְּבוּרוֹת בָּם לְמַלֵּל{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹדָה וְקוֹל זִמְרָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל:{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{הור2|נוהגים להוסיף כאן קטע{{ש}} {{#קטע:אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס|יוצאי חפזון}}{{ש}}מתוך הקרובה לשבת הגדול {{צ|[[אלהים בצעדך הכות פתרוס]]}}.}}
&lt;includeonly&gt;{{הור2|הקטע הבא הובא מתוך הקרובה לשבת הגדול {{צ|[[אלהים בצעדך הכות פתרוס]]}} והמחבר חתם בו שמו [[מחבר:יוסף_טוב_עלם|יוסף (טוב עלם).]]}}
{{#קטע:אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס|יוצאי חפזון}}&lt;/includeonly&gt;
====אומץ גבורותיך====
&lt;קטע התחלה=אומץ גבורותיך/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|וּבְכֵן, וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח{{ממס|שמות יב כז}}}}
|-
|{{סי|אֹ}}מֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|בְּ}}רֹאשׁ כׇּל מוֹעֲדוֹת נִשֵּׂאתָ||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|גִּ}}לִיתָ לְאֶזְרָחִי חֲצוֹת לֵיל||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|דְּ}}לָתָיו דָּפַקְתָּ כְּחֹם הַיּוֹם||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|הִ}}סְעִיד נוֹצְצִים עֻגוֹת מַצּוֹת||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|וְ}}אֵל הַבָּקָר רָץ זֵכֶר לְשׁוֹר עֵרֶךְ||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|ז}}וֹעֲמוּ סְדוֹמִים וְלוֹהֲטוּ בָּאֵשׁ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|חֻ}}לַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה בְּקֵץ||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|טִ}}אטֵאתֶ אַדְמַת מֹף וְנֹף בְּעׇבְרְךָ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|יָ}}הּ רֹאשׁ כׇּל אוֹן מָחַצְתָּ בְּלֵיל שִׁמּוּר||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר עַל בֵּן בְּכוֹר פָּסַחְתָּ בְּדַם||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|לְ}}בִלְתִּי תֵּת מַשְׁחִית לָבֹא בִּפְתָחַי||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|מְ}}סֻגֶּרֶת סֻגָּרָה בְּעִתּוֹתֵי||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|נִ}}שְׁמְדָה מִדְיָן בִּצְלִיל שְׂעוֹרֵי עֹמֶר||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|שֹׂ}}רְפוּ מִשְׁמַנֵּי פּוּל וְלוּד בִּיקַד יְקֹד||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|ע}}וֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד עַד גָּעָה עוֹנַת||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|פַּ}}ס יָד כָּתְבָה לְקַעֲקֵעַ צוּל||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|צָ}}פֹה הַצָּפִית עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|קָ}}הָל כִּנְּסָה הֲדַסָּה לְשַׁלֵּשׁ צוֹם||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|רֹ}}אשׁ מִבֵּית רָשָׁע מָחַצְתָּ בְּעֵץ חֲמִשִּׁים||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|שְׁ}}תֵּי אֵלֶּה רֶגַע תָּבִיא לְעוּצִית||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|תָּ}}עֹז יָדְךָ וְתָרוּם יְמִינְךָ כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|}&lt;קטע סוף=אומץ גבורותיך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{הור2|בקטע בודד מהגניזה הקהירית נמצא כאן עוד רהיט {{צ|מצרים תמרתה לדם יאוריהם}} ואין לדעת אם הוא שייך לקרובה זו או לא.}}&lt;/noinclude&gt;
====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת פַּתְרֻסִים הִפְרַכְתָּ / וְאַרְכָה לָמוֹ הֶאֱרַכְתָּ / לְשַׁלַּח בְּלִי עִכּוּב עַם אֲשֶׁר בֵּרַרְתָּ / וְכַמֶּה פְּעָמִים בָּמוֹ הֵעַרְתָּ / וְכָאֵלֶּה כַמֶּה בָּם הִתְרֵיתָ / וְכִלָּיוֹן עֲלֵיהֶם לֹא גָּמַרְתָּ / עַד כִּי גָּמְרוּ רִשְׁעָם כַּאֲשֶׁר גָּזַרְתָּ / וְנִאֲצוּ לְמוּל צִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ / וְנָם: &quot;מִי יְיָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ / לְשַׁלַּח אֶת הָעָם אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ?&quot; / וְאַתָּה לְעֻמָּם קִנְאָה אָזַרְתָּ / וּכְגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִשֵּׁנָה הֵעַרְתָּ{{ש}}
כְּלֵי קְרָב חָגַרְתָּ / בְּאַרְצָם עָבַרְתָּ / בְּכוֹרֵיהֶם פִּגַּרְתָּ / רְהָבֵיהֶם שִׁבַּרְתָּ / רֵאשִׁית אוֹנָם הִדְבַּרְתָּ / בְּשׁוֹפְטֵיהֶם שְׁפָטִים עָשִׂיתָ / לַיְלָה חַצְתָּ / רֹאשׁ מָחַצְתָּ / תַּנִּין רָעַצְתָּ / רֹאשׁ לִוְיָתָן רִצַּצְתָּ{{ש}}
לְמַעַן סַפֵּר שִׁמְךָ עַצְתָּ / חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַהֲלָךְ רַצְתָּ / וּלְסוֹף בַּסּוּף לְחוּמוֹ נִפַּצְתָּ / וְכָל שְׁאוֹנוֹ בְּסַאסְּאָה לָחַצְתָּ{{ש}}
וְעַל הֶהָרִים קָפַצְתָּ / וּלְיֵשַׁע עַמְּךָ יָצָאתָ / וְאוֹתָם בִּזְרוֹעַ הוֹצֵאתָ{{ש}}
וְכָל הֲמוֹנֵיהֶם כְּחוֹחִים הִצֵּיתָ / כִּי כְּמִדָּתָם לָמוֹ מָדַדְתָּ / וְכָל הַיְקוּם בָּם לָמַדְתָּ / וּכְמוֹ עִנּוּ עַם אֲשֶׁר חָמַדְתָּ / בָּהּ בְּמִדָּה אוֹתָם הִשְׁמַדְתָּ.

הֵם שָׁפְכוּ כַמַּיִם דַּם עוֹלָלֵיהֶם / לְכֵן לְדָם נֶהֶפְכוּ נוֹזְלֵיהֶם{{ש}}
הֵם מִעֲכוּם לְמַעַן הַשְׁחִיתָם / לָכֵן עָלְתָה צְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתָּם{{ש}}
הֵם לְחָצוּם בֶּעָפָר וָחֹמֶר לִלְבֹּן לְבֵנִים / לָכֵן הוּמָר עֲפָרָם לְכִנִּים{{ש}}
הֵם הֶגְלוּם לְהָבִיא חַיּוֹת לְהַצְדָּאוֹת / לָכֵן עָרוֹב בָּא בִּגְבוּלָם לְהַצְדּוֹת{{ש}}
הֵם הֱשִׁיתוּם כְּמוֹ חַלְלֵי קֶבֶר / לָכֵן חַיָּתָם סֻגְּרָה לַדֶּבֶר{{ש}}
הֵם אֲסָרוּם לְהָרִיק רִבּוּעוֹת / לָכֵן מַס חֲמוּדָם בַּאֲבַעְבֻּעֹת{{ש}}
הֵם הֶעֱבִידוּם בְּחֹם וָנֶשֶׁף / לָכֵן סֻגַּר מִקְנָם לְבָרָד וְגַם רֶשֶׁף{{ש}}
הֵם גָּאוּ בְּמֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה / לָכֵן לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה{{ש}}
הֵם הֶאֱפִילוּ בָּרָה כַּשֶּׁמֶשׁ / לָכֵן חָשַׁךְ אוֹרָם לָאֶמֶשׁ{{ש}}
הֵם יָעֲצוּ לְאַבֵּד בֵּן בְּכוֹר / לָכֵן חֲצוֹת לַיְלָה נֻגַּף בָּם כָּל בְּכוֹר{{ש}}
הֵם זָמְמוּ לְאַבְּדָם בַּמַּיִם / לָכֵן בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמָּיִם.

וְאַתָּה פָּסַחְתָּ בַּחֲצִי לֵיל עַל פְּתָחִים / בְּאָכְלָם זִבְחֵי פְּסָחִים / וּבְעֶצֶם הַיּוֹם הוֹצֵאתָם שְׂמֵחִים / לְעֵין פַּתְרֻסִים וְכַסְלֻחִים / וְהֻצָּתוּ כְּקוֹצִים כְּסוּחִים / וְשׁוֹשַׁנִּים כְּלֻקָּטוּ מִבֵּין הַחוֹחִים / רֶנֶן וְהַלֵּל וְשִׁיר מְשׂוֹחֲחִים / רְנָנוֹת לְךָ מְשִׂיחִים / תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה פּוֹצְחִים.

וְאַתָּה בְּשִׂמְחָתָם שָׂמַחְתָּ / וּבִישׁוּעָתָם נוֹשַׁעְתָּ / וּבְכָל צָרָתָם צַרְתָּ / בְּכֵן קִצָּם קָצַרְתָּ.

וּכְמוֹ הָיוּ בֵּין הַחוֹחִים / לְנֶאֱמַן בַּיִת נִגְלֵיתָ בַּסְּנֶה בְּחוֹחִים.{{ש}}
וּכְמוֹ לֻחָצוּ בִּלְבֵנִים וָחֹמֶר / כֵּן נִגְלֵיתָ בְּלִבְנַת סַפִּיר בְּאֹמֶר.

וּכְהוֹצֵאתָם מִתַּחַת סִבְלוֹת / אִתָּם הוּצֵאתָ מִסִּבְלוּת.{{ש}}
וּכְהוּבָאוּ בָּבֶלָה / לְמַעֲנָם שֻׁלַּחְתָּ בָּבֶלָה.{{ש}}
וּכְנָדוּ לְעֵילָם / כִּסְאֶךָ הוּשָׂם בְּעֵילָם.{{ש}}
וּכְנָעוּ לְיָוָן / עוֹרַרְתָּ בּוֹא לְיָוָן.{{ש}}
וּכְגָלוּתָם לְשֵׂעִיר / אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר.

וּבְשׁוּבָם מֵאֱדוֹם / אִתָּם תָּבוֹא אָדוֹם / כָּאָמוּר: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם:{{ש}}
וּבְבוֹאֲךָ לְדַלְתֵי לְבָנוֹן / אִתְּךָ יָבוֹאוּ לַלְּבָנוֹן.

כִּי מֵרֶחֶם אוֹתָם נָשָׁאתָ / וּמִבֶּטֶן אוֹתָם הֶעֱמַסְתָּ / כְּרֵעִים וְאַחִים הֵם לְךָ הִתְאַמְתָּ / בְּרִדְתָּם לְחָם עִמָּם רַדְתָּ / וְכָל מַחֲנֶיךָ הוֹרַדְתָּ / וּבַעֲלוֹתָם אִתָּם עָלִיתָ / וְכָל מְשָׁרְתֶיךָ הֶעֱלִיתָ / וּבְצֵאתָם יָצָאתָ / וּבְעִנּוּיָם נִמְצֵאתָ / וּבְנוּחָם מְנוּחָה מָצָאתָ / וְצִבְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר בְּמַעְלָה הוֹצֵאתָ / לְהוֹדִיעָם כִּי בָמוֹ נִתְרַצֵּיתָ / וּבִשְׁבִילָם גֵּיא וְדֹק יָצַרְתָּ / וּבְקִרְבָּם נִתְקַדַּשְׁתָּ וְנִשְׂגַּבְתָּ וְנֶעֱרַצְתָּ / וְנִתְהַדַּרְתָּ וְנֶאְדַּרְתָּ / וְכִפְאֵר מַעְלָה פְּאֵרָם אִמַּצְתָּ / וּכְשִׁירוֹת רוֹם שִׁירָתָם חָפַצְתָּ / וְכִקְדֻשַּׁת מָרוֹם קְדֻשָּׁתָם הֱיוֹת פַּצְתָּ / וּבְכִנּוּי שֵׁם גָּבוֹהַּ שְׁמוֹתָם חָצַצְתָּ.

אֵלִים בְּשֵׁם אֵלִים{{ש}}
אֱלֹהִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים{{ש}}
בָּנִים בְּשֵׁם בָּנִים{{ש}}
מַחֲנוֹת בְּשֵׁם מַחֲנוֹת{{ש}}
שֵׁמוֹת בְּשֵׁם שֵׁמוֹת{{ש}}
מְחִיצוֹת בְּשֵׁם מְחִיצוֹת

אֵין כָּאֵל בְּשֵׁם מִיכָאֵל{{ש}}
גִּבּוֹרֵי אֵל בְּשֵׁם גַּבְרִיאֵל{{ש}}
בְּנֵי יַעֲקֹב בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב{{ש}}
קְדוֹשׁ יַעֲקֹב בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יַעֲקֹב{{ש}}
מְשַׁלְּשֵׁי קָדוֹשׁ בְּשֵׁם מְשַׁלְּשֵׁי קָדוֹשׁ&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]</text>
      <sha1>g8pa8sdiuqocbu40tcjxgafa2jrvqk7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004190</id>
      <parentid>3004189</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T08:12:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23751" sha1="tgfenkuwsnpdavocujjq146114lj642" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא לפסח שחיבר רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}. למנהג אשכנז אומרים אותה בחו&quot;ל בחזרת הש&quot;ץ לשחרית ביום טוב שני של פסח.}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲ}}סִירִים אֲשֶׁר בַּכּשֶׁר שִׁעְשַׁעְתָּ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲנָם שׁוּעַ צְקוֹנָם שַׁעְתָּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי וֵאלֹהָיו יַחַד הוֹשַׁעְתָּ{{ש}}
{{סי|דִּ}}לַּגְתָּ קֵץ וְאִתָּם נוֹשַׁעְתָּ

{{סי|הֻ}}מְשָׁכוּ אַחֲרֶיךָ בַּמִּדְבָּר כִּבְהֵמָה{{ש}}
{{סי|וְ}}צוֹרְרֵיהֶם הָמַמְתָּ בְּשִׁלּוּשׁ מְהוּמָה{{ש}}
{{סי|זֹ}}עָמוּ בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}נוּנֶיךָ בְּפָסוֹחַ וְגָנוֹן לְרַחֵמָה

{{סי|טֶ}}רֶם חֻמָּצָה חֲרָרָה חֻפָּזוּ לָצֵאת בְּכִישׁוֹר{{ש}}
{{סי|יָ}}צְאוּ לְקֵץ רָץ דּוֹד רַךְ לִתְשֹׁר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְּכֵן חַג בַּעֲבֹתוֹת קָשׁוֹר{{ש}}
{{סי|לַ}}הֲגוֹת בּוֹ בְּקֵץ עֵרֶךְ עִנְיַן שׁוֹר

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲהֵבוּךָ אוֹהֲבֶיךָ אוֹתָם חֲנֹן
:כְּהַר הַלְּבָנוֹן
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּפָסוֹחַ וְגָנוֹן
:בַּעֲדָם תִּגְנֹן.&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|מָ}}ה אִיְּלוּ פִלְאֵי נִסֶּיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}תְנוֹסֵס בָּם אֶת מְנוּסֶיךָ{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר רַחֲמֶיךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|נִ}}פְלָאִים יַתֵּר אֶת עֲמוּסֶיךָ

{{סי|ס}}וֹךְ מֶסֶךְ רַעַל לְלוּדִים מָסַכְתָּ{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ נוֹאֲקֶיךָ עֵת שָׁם הִסְכֵּיתָ{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִים בְּאֶבְרָתְךָ סַכְתָּ{{ש}}
{{סי|עִ}}וְרִים בְּעֶבְרָתְךָ חָשַׂכְתָּ

{{סי|פַּ}}צְתָּ תְּנוּךְ הַטּוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}סִילֵי פּוֹרְכִים לְעֻמָּם לֻהָטוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צֹ}}אן לַפֶּסַח מִשְׁכוּ וְשַׁחֲטוּ{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקוּ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד בַּל תִּשְׁחָטוּ

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ
:מִפְעַלוֹתֶיךָ לְרוֹמְמֵנוּ
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מְעוֹרֵר רְדוּמֵנוּ
:מַרְעִיף מְרוֹמְמֵנוּ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{סי|קָ}}מֵי קְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קִ}}צַּצְתָּ בְּחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|קָ}}פַצְתָּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַהֲלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}נוֹת לְךָ עַם מְיַחֲלָךְ

{{סי|רִ}}שַּׁפְתָּ צָרִים{{ש}}
{{סי|רִ}}בּוּעַ מַכּוֹת צוֹרְרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה יִרְאוּ כֵּן צֹרִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמֵם צוּרִים בְּשִׁלּוּחַ צִירִים

{{סי|שַׁ}}חֵת מְשׁוּלֵי קַשׁ בְּאֹסֶר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּם קְרָנוֹת עֶשֶׂר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לְהֲבָם כְּאֻכְּלוּ קַשׁ בְּחֹסֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}טַר תַּכְלִית מַכּוֹת עֶשֶׂר

{{סי|תַּ}}מּוּ בְּרוּחַ זִלְעָפוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימִים כְּיָצְאוּ בְּתוֹעֲפוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}חַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְסֹחַ עָלֵינוּ כְּצִפֳּרִים עָפוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

====ערב אשר עלה====
עֵרֶב אֲשֶׁר עָלָה אֶת עַם הִסְבַּבְתָּ{{ש}}
בְּכָשְׁלוֹ נוּקָשׁוֹ עֲשׂוֹת זָרוּת תִּעַבְתָּ{{ש}}
וּמִכִּסְלִי כּוּר הֵם לְךָ חָצַבְתָּ{{ש}}
וּכְתוֹעַ הָאסַפְסֻף בְּלִי לִתְעוֹת צִוִּיתָ{{ש}}
וּמֵאָז מַכְאוֹב כְּדַעְתָּהּ הִפְלַגְתָּ וְהִרְחַבְתָּ{{ש}}
וּלְהַעֲלוֹת תַּעַל לְתַאַל תָּאַבְתָּ{{ש}}
וּכְתַבְנִית אֲשֶׁר הֵמִירוּךָ לְעֵין כֹּל חִבַּבְתָּ{{ש}}
שׁוֹר בְּעַד שׁוֹר לִתְשֹׁר הֵסַבְתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל תְּשׁוּרָה תְּשׁוּרוֹ שִׂגַּבְתָּ{{ש}}
שִׁמְצָם הֶעֱבַרְתָּ / דַּפִּים הִצְלַלְתָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;קִצְפָּם הִשְׁבַּתָּ / לְחַתְּלָם חָשַׁבְתָּ{{ש}}
וְיֶשְׁעָם קֵרַבְתָּ / בְּוַעֲדָם נִצַּבְתָּ{{ש}}
וּבְקִרְבָּם נִשְׂגַּבְתָּ וְנִתְקַדַּשְׁתָּ{{ש}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
====אז על כל חיתו יער====
{{הור|סימן '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{סי|אָ}}ז עַל כָּל חַיְתוֹ יַעַר נִשֵּׁאתָ שׁוֹר / וְעַל כָּל נִיחֹחַ עִלִּיתָ תְּשׁוּרַת שׁוֹר{{ש}}
{{סי|לִ}}יצִיר כַּף רָצִיתָ בַּהֲטָבַת פַר שׁוֹר / לְחַוּוֹת כִּי בְּחַרְרֵי אֶלֶף כֻּנַּן כֹּחַ שׁוֹר

{{סי|עֻ}}לָּה וְיֻחַם שֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה / עֵגֶל פַּר אָלֶף שׁוֹר בָּקָר בְּדַת חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זֻ}}מַּן כִּפּוּר בְּעַד נֶפֶשׁ נְקוּבַת חֲמִשָּׁה / נֶפֶשׁ רוּחַ חַיָּה נְשָׁמָה יְחִידָה מְחֻמָּשָׁה

{{סי|רָ}}ץ אֶל בָּקָר אָב בְּזֶה מוֹעֵד / עֵת אֲשֶׁר גְּדוּדִים לְהַזְמִין וִעֵד{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֵן זִכְרוֹן שׁוֹר אֵהַג בְּזֶה מוֹעֵד / שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז לִהְיוֹת לִי לְעֵד

{{סי|י}}וֹקְשִׁים כְּהִתְעוּ זוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל / רַבִּים עָלְצוּ וּפָצוּ אֵין יְשׁוּעָתָהּ לְסֶגֶל{{ש}}
{{סי|רָ}}ם כְּחָפֵץ לְהַצְדִּיק מְלֻמֶּדֶת עֵגֶל / חַק בְּלֶדֶת שׁוֹר בְּלִי לְהַזְכִּיר עֵגֶל

{{סי|בִּ}}טוּ מָרֵי דְלִי רֹעַ דִּבָּה קְשֹׁר / בְּעַם הַמְּמִירִים כָּבוֹד בְּתַבְנִית שׁוֹר{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ לְהוֹדִיעֲמוֹ כִּי נָחָם בְּאֹרַח מִישׁוֹר / לְכָל עוֹרְכֵי שַׁי הִקְדִּים קָרְבַּן שׁוֹר

{{סי|ק}}וֹל צִפְצְפָה יוֹנַת אֵלֶם אֵיךְ בִּי יִבְחַר / בְּקוֹל עֲנוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי חַג לַייָ מָחָר{{ש}}
{{סי|לְ}}פִידָהּ נָתַן שׁוּעַ בְּלִי עוֹד לְהַתְחַר / כִּי תְּמוּר חַג מָחָר חֲגִיגַת שׁוֹר לְחַג בָּחַר

{{סי|יֹ}}קֶשׁ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תָּעוּ בִלְעָדַי / יְכֻפַּר אֵלֶּה בְּאֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רִ}}צּוּי שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה יַגִּישׁוּ עָדַי / וְאֶזְכְּרָה לָמוֹ בְּרִית שְׁלֹשֶׁת עֵדָי.
====אל נא לעולם תוערץ====
{{:אל נא לעולם תוערץ}}

====שור אשר מאז====
{{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי מדלגים על פיוט זה ואומרים מיד {{צ|[[אסירים אשר בכושר שעשעת#אומץ גבורותיך|אומץ גבורותיך]]}}}}
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''; סיומות מקראיות מ[[שמות יב כז]]}}

וּבְכֵן, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד:

שׁוֹר {{סי|אֲ}}שֶׁר מֵאָז עֲלֵי עֹפֶר פָּסַח{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַקְרִין וּמַפְרִיס תֵּת כָּפְרוֹ שָׂח{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּלָיו צוּר צַו עָלֵימוֹ לִפְסַח{{ר1}}
בְּאֹמֶר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ אֲשֶׁר פָּסַח:

שׁוֹר {{סי|דָּ}}רַשׁ אָב לְהַאֲרִיחַ קְרִיאֵי אֵל{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין עוּגוֹת מֵאָז הֻמְשְׁכוּ אַחֲרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|וּ}}בְצִדְקוֹ חֻפְּשׁוּ יִשְׁרֵי אֵל{{ר1}}
אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל:

שׁוֹר {{סי|זִ}}עֵם יִחוּמֵי אֲרַם נַהֲרַיִם{{ש}}
{{סי|חֻ}}יְּבוּ בְתַבְנִיתוֹ לָשׁוּב אֲחוֹרַיִם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב זָכַר לָמוֹ יוֹשֵׁב כְּחֹם צָהֳרָיִם{{ר1}}
בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם:

שׁוֹר {{סי|יִ}}מַּן מַעֲשֶׂה שׁוֹר בּוֹ לְהַצִּיל{{ש}}
{{סי|כִּ}}וְּנוּ בְּמִלּוּאִים פְּסוּחִים בּוֹ לְהַצִּיל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָגֵן לְמַלֵּט לִפְסֹחַ וּלְהַצִּיל{{ר1}}
כְּמוֹ בְּחָם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל:

שׁוֹר {{סי|מְ}}כַפֵּר בֶּעָשׂוֹר מְשׁוּחִים בּוֹ כְּחֻיָּבוּ{{ש}}
{{סי|נֶ}}עְלַם דָּבָר בָּעֵדָה בּוֹ יֵאָהֵבוּ{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה מָצְאוּ שׁוֹבָבִים כְּהֶעֱווּ{{ר1}}
וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ:

שׁוֹר {{סי|עֲ}}לֵי מְשׁוֹרְרִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|פִּ}}שְׁעָם לִמְחֹל לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
{{סי|צָ}}דַק הֱיוֹת רֹאשׁ לְנִיחוֹחֵי קֹדֶשׁ{{ר1}}
בְּאֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ:

שׁוֹר {{סי|קָ}}צַב לְחֶגֶג כֶּשֶׂב וָעֵז בְּמֶלֶל{{ש}}
{{סי|רֶ}}נֶן עָלֵימוֹ קְרִיאַת הַלֵּל{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹשׁ כִּתִּים גְּבוּרוֹת בָּם לְמַלֵּל{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹדָה וְקוֹל זִמְרָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל:{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{הור2|נוהגים להוסיף כאן קטע{{ש}} {{#קטע:אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס|יוצאי חפזון}}{{ש}}מתוך הקרובה לשבת הגדול {{צ|[[אלהים בצעדך הכות פתרוס]]}}.}}
&lt;includeonly&gt;{{הור2|הקטע הבא הובא מתוך הקרובה לשבת הגדול {{צ|[[אלהים בצעדך הכות פתרוס]]}} והמחבר חתם בו שמו [[מחבר:יוסף_טוב_עלם|יוסף (טוב עלם).]]}}
{{#קטע:אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס|יוצאי חפזון}}&lt;/includeonly&gt;
====אומץ גבורותיך====
&lt;קטע התחלה=אומץ גבורותיך/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|וּבְכֵן, וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח{{ממס|שמות יב כז}}}}
|-
|{{סי|אֹ}}מֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|בְּ}}רֹאשׁ כׇּל מוֹעֲדוֹת נִשֵּׂאתָ||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|גִּ}}לִיתָ לְאֶזְרָחִי חֲצוֹת לֵיל||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|דְּ}}לָתָיו דָּפַקְתָּ כְּחֹם הַיּוֹם||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|הִ}}סְעִיד נוֹצְצִים עֻגוֹת מַצּוֹת||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|וְ}}אֵל הַבָּקָר רָץ זֵכֶר לְשׁוֹר עֵרֶךְ||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|ז}}וֹעֲמוּ סְדוֹמִים וְלוֹהֲטוּ בָּאֵשׁ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|חֻ}}לַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה בְּקֵץ||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|טִ}}אטֵאתֶ אַדְמַת מֹף וְנֹף בְּעׇבְרְךָ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|יָ}}הּ רֹאשׁ כׇּל אוֹן מָחַצְתָּ בְּלֵיל שִׁמּוּר||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר עַל בֵּן בְּכוֹר פָּסַחְתָּ בְּדַם||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|לְ}}בִלְתִּי תֵּת מַשְׁחִית לָבֹא בִּפְתָחַי||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|מְ}}סֻגֶּרֶת סֻגָּרָה בְּעִתּוֹתֵי||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|נִ}}שְׁמְדָה מִדְיָן בִּצְלִיל שְׂעוֹרֵי עֹמֶר||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|שֹׂ}}רְפוּ מִשְׁמַנֵּי פּוּל וְלוּד בִּיקַד יְקֹד||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|ע}}וֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד עַד גָּעָה עוֹנַת||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|פַּ}}ס יָד כָּתְבָה לְקַעֲקֵעַ צוּל||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|צָ}}פֹה הַצָּפִית עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|קָ}}הָל כִּנְּסָה הֲדַסָּה לְשַׁלֵּשׁ צוֹם||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|רֹ}}אשׁ מִבֵּית רָשָׁע מָחַצְתָּ בְּעֵץ חֲמִשִּׁים||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|שְׁ}}תֵּי אֵלֶּה רֶגַע תָּבִיא לְעוּצִית||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|תָּ}}עֹז יָדְךָ וְתָרוּם יְמִינְךָ כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|}&lt;קטע סוף=אומץ גבורותיך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{הור2|בקטע בודד מהגניזה הקהירית נמצא כאן עוד רהיט {{צ|מצרים תמרתה לדם יאוריהם}} ואין לדעת אם הוא שייך לקרובה זו או לא.}}&lt;/noinclude&gt;
====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת פַּתְרֻסִים הִפְרַכְתָּ / וְאַרְכָה לָמוֹ הֶאֱרַכְתָּ / לְשַׁלַּח בְּלִי עִכּוּב עַם אֲשֶׁר בֵּרַרְתָּ / וְכַמֶּה פְּעָמִים בָּמוֹ הֵעַרְתָּ / וְכָאֵלֶּה כַמֶּה בָּם הִתְרֵיתָ / וְכִלָּיוֹן עֲלֵיהֶם לֹא גָּמַרְתָּ / עַד כִּי גָּמְרוּ רִשְׁעָם כַּאֲשֶׁר גָּזַרְתָּ / וְנִאֲצוּ לְמוּל צִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ / וְנָם: &quot;מִי יְיָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ / לְשַׁלַּח אֶת הָעָם אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ?&quot; / וְאַתָּה לְעֻמָּם קִנְאָה אָזַרְתָּ / וּכְגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִשֵּׁנָה הֵעַרְתָּ{{ש}}
כְּלֵי קְרָב חָגַרְתָּ / בְּאַרְצָם עָבַרְתָּ / בְּכוֹרֵיהֶם פִּגַּרְתָּ / רְהָבֵיהֶם שִׁבַּרְתָּ / רֵאשִׁית אוֹנָם הִדְבַּרְתָּ / בְּשׁוֹפְטֵיהֶם שְׁפָטִים עָשִׂיתָ / לַיְלָה חַצְתָּ / רֹאשׁ מָחַצְתָּ / תַּנִּין רָעַצְתָּ / רֹאשׁ לִוְיָתָן רִצַּצְתָּ{{ש}}
לְמַעַן סַפֵּר שִׁמְךָ עַצְתָּ / חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַהֲלָךְ רַצְתָּ / וּלְסוֹף בַּסּוּף לְחוּמוֹ נִפַּצְתָּ / וְכָל שְׁאוֹנוֹ בְּסַאסְּאָה לָחַצְתָּ{{ש}}
וְעַל הֶהָרִים קָפַצְתָּ / וּלְיֵשַׁע עַמְּךָ יָצָאתָ / וְאוֹתָם בִּזְרוֹעַ הוֹצֵאתָ{{ש}}
וְכָל הֲמוֹנֵיהֶם כְּחוֹחִים הִצֵּיתָ / כִּי כְּמִדָּתָם לָמוֹ מָדַדְתָּ / וְכָל הַיְקוּם בָּם לָמַדְתָּ / וּכְמוֹ עִנּוּ עַם אֲשֶׁר חָמַדְתָּ / בָּהּ בְּמִדָּה אוֹתָם הִשְׁמַדְתָּ.

הֵם שָׁפְכוּ כַמַּיִם דַּם עוֹלָלֵיהֶם / לְכֵן לְדָם נֶהֶפְכוּ נוֹזְלֵיהֶם{{ש}}
הֵם מִעֲכוּם לְמַעַן הַשְׁחִיתָם / לָכֵן עָלְתָה צְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתָּם{{ש}}
הֵם לְחָצוּם בֶּעָפָר וָחֹמֶר לִלְבֹּן לְבֵנִים / לָכֵן הוּמָר עֲפָרָם לְכִנִּים{{ש}}
הֵם הֶגְלוּם לְהָבִיא חַיּוֹת לְהַצְדָּאוֹת / לָכֵן עָרוֹב בָּא בִּגְבוּלָם לְהַצְדּוֹת{{ש}}
הֵם הֱשִׁיתוּם כְּמוֹ חַלְלֵי קֶבֶר / לָכֵן חַיָּתָם סֻגְּרָה לַדֶּבֶר{{ש}}
הֵם אֲסָרוּם לְהָרִיק רִבּוּעוֹת / לָכֵן מַס חֲמוּדָם בַּאֲבַעְבֻּעֹת{{ש}}
הֵם הֶעֱבִידוּם בְּחֹם וָנֶשֶׁף / לָכֵן סֻגַּר מִקְנָם לְבָרָד וְגַם רֶשֶׁף{{ש}}
הֵם גָּאוּ בְּמֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה / לָכֵן לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה{{ש}}
הֵם הֶאֱפִילוּ בָּרָה כַּשֶּׁמֶשׁ / לָכֵן חָשַׁךְ אוֹרָם לָאֶמֶשׁ{{ש}}
הֵם יָעֲצוּ לְאַבֵּד בֵּן בְּכוֹר / לָכֵן חֲצוֹת לַיְלָה נֻגַּף בָּם כָּל בְּכוֹר{{ש}}
הֵם זָמְמוּ לְאַבְּדָם בַּמַּיִם / לָכֵן בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמָּיִם.

וְאַתָּה פָּסַחְתָּ בַּחֲצִי לֵיל עַל פְּתָחִים / בְּאָכְלָם זִבְחֵי פְּסָחִים / וּבְעֶצֶם הַיּוֹם הוֹצֵאתָם שְׂמֵחִים / לְעֵין פַּתְרֻסִים וְכַסְלֻחִים / וְהֻצָּתוּ כְּקוֹצִים כְּסוּחִים / וְשׁוֹשַׁנִּים כְּלֻקָּטוּ מִבֵּין הַחוֹחִים / רֶנֶן וְהַלֵּל וְשִׁיר מְשׂוֹחֲחִים / רְנָנוֹת לְךָ מְשִׂיחִים / תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה פּוֹצְחִים.

וְאַתָּה בְּשִׂמְחָתָם שָׂמַחְתָּ / וּבִישׁוּעָתָם נוֹשַׁעְתָּ / וּבְכָל צָרָתָם צַרְתָּ / בְּכֵן קִצָּם קָצַרְתָּ.

וּכְמוֹ הָיוּ בֵּין הַחוֹחִים / לְנֶאֱמַן בַּיִת נִגְלֵיתָ בַּסְּנֶה בְּחוֹחִים.{{ש}}
וּכְמוֹ לֻחָצוּ בִּלְבֵנִים וָחֹמֶר / כֵּן נִגְלֵיתָ בְּלִבְנַת סַפִּיר בְּאֹמֶר.

וּכְהוֹצֵאתָם מִתַּחַת סִבְלוֹת / אִתָּם הוּצֵאתָ מִסִּבְלוּת.{{ש}}
וּכְהוּבָאוּ בָּבֶלָה / לְמַעֲנָם שֻׁלַּחְתָּ בָּבֶלָה.{{ש}}
וּכְנָדוּ לְעֵילָם / כִּסְאֶךָ הוּשָׂם בְּעֵילָם.{{ש}}
וּכְנָעוּ לְיָוָן / עוֹרַרְתָּ בּוֹא לְיָוָן.{{ש}}
וּכְגָלוּתָם לְשֵׂעִיר / אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר.

וּבְשׁוּבָם מֵאֱדוֹם / אִתָּם תָּבוֹא אָדוֹם / כָּאָמוּר: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם:{{ש}}
וּבְבוֹאֲךָ לְדַלְתֵי לְבָנוֹן / אִתְּךָ יָבוֹאוּ לַלְּבָנוֹן.

כִּי מֵרֶחֶם אוֹתָם נָשָׁאתָ / וּמִבֶּטֶן אוֹתָם הֶעֱמַסְתָּ / כְּרֵעִים וְאַחִים הֵם לְךָ הִתְאַמְתָּ / בְּרִדְתָּם לְחָם עִמָּם רַדְתָּ / וְכָל מַחֲנֶיךָ הוֹרַדְתָּ / וּבַעֲלוֹתָם אִתָּם עָלִיתָ / וְכָל מְשָׁרְתֶיךָ הֶעֱלִיתָ / וּבְצֵאתָם יָצָאתָ / וּבְעִנּוּיָם נִמְצֵאתָ / וּבְנוּחָם מְנוּחָה מָצָאתָ / וְצִבְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר בְּמַעְלָה הוֹצֵאתָ / לְהוֹדִיעָם כִּי בָמוֹ נִתְרַצֵּיתָ / וּבִשְׁבִילָם גֵּיא וְדֹק יָצַרְתָּ / וּבְקִרְבָּם נִתְקַדַּשְׁתָּ וְנִשְׂגַּבְתָּ וְנֶעֱרַצְתָּ / וְנִתְהַדַּרְתָּ וְנֶאְדַּרְתָּ / וְכִפְאֵר מַעְלָה פְּאֵרָם אִמַּצְתָּ / וּכְשִׁירוֹת רוֹם שִׁירָתָם חָפַצְתָּ / וְכִקְדֻשַּׁת מָרוֹם קְדֻשָּׁתָם הֱיוֹת פַּצְתָּ / וּבְכִנּוּי שֵׁם גָּבוֹהַּ שְׁמוֹתָם חָצַצְתָּ.

אֵלִים בְּשֵׁם אֵלִים{{ש}}
אֱלֹהִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים{{ש}}
בָּנִים בְּשֵׁם בָּנִים{{ש}}
מַחֲנוֹת בְּשֵׁם מַחֲנוֹת{{ש}}
שֵׁמוֹת בְּשֵׁם שֵׁמוֹת{{ש}}
מְחִיצוֹת בְּשֵׁם מְחִיצוֹת

אֵין כָּאֵל בְּשֵׁם מִיכָאֵל{{ש}}
גִּבּוֹרֵי אֵל בְּשֵׁם גַּבְרִיאֵל{{ש}}
בְּנֵי יַעֲקֹב בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב{{ש}}
קְדוֹשׁ יַעֲקֹב בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יַעֲקֹב{{ש}}
מְשַׁלְּשֵׁי קָדוֹשׁ בְּשֵׁם מְשַׁלְּשֵׁי קָדוֹשׁ&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]</text>
      <sha1>tgfenkuwsnpdavocujjq146114lj642</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004215</id>
      <parentid>3004190</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T10:12:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3004215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23763" sha1="qbndlz28ndisol5vplynqvle95apoci" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא לפסח שחיבר רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}. למנהג אשכנז אומרים אותה בחו&quot;ל בחזרת הש&quot;ץ לשחרית ביום טוב שני של פסח.}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲ}}סִירִים אֲשֶׁר בַּכּשֶׁר שִׁעְשַׁעְתָּ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲנָם שׁוּעַ צְקוֹנָם שַׁעְתָּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי וֵאלֹהָיו יַחַד הוֹשַׁעְתָּ{{ש}}
{{סי|דִּ}}לַּגְתָּ קֵץ וְאִתָּם נוֹשַׁעְתָּ

{{סי|הֻ}}מְשָׁכוּ אַחֲרֶיךָ בַּמִּדְבָּר כִּבְהֵמָה{{ש}}
{{סי|וְ}}צוֹרְרֵיהֶם הָמַמְתָּ בְּשִׁלּוּשׁ מְהוּמָה{{ש}}
{{סי|זֹ}}עָמוּ בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}נוּנֶיךָ בְּפָסוֹחַ וְגָנוֹן לְרַחֵמָה

{{סי|טֶ}}רֶם חֻמָּצָה חֲרָרָה חֻפָּזוּ לָצֵאת בְּכִישׁוֹר{{ש}}
{{סי|יָ}}צְאוּ לְקֵץ רָץ דּוֹד רַךְ לִתְשֹׁר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְּכֵן חַג בַּעֲבֹתוֹת קָשׁוֹר{{ש}}
{{סי|לַ}}הֲגוֹת בּוֹ בְּקֵץ עֵרֶךְ עִנְיַן שׁוֹר

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲהֵבוּךָ אוֹהֲבֶיךָ אוֹתָם חֲנֹן
:כְּהַר הַלְּבָנוֹן
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּפָסוֹחַ וְגָנוֹן
:בַּעֲדָם תִּגְנֹן.&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|מָ}}ה אִיְּלוּ פִלְאֵי נִסֶּיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}תְנוֹסֵס בָּם אֶת מְנוּסֶיךָ{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר רַחֲמֶיךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|נִ}}פְלָאִים יַתֵּר אֶת עֲמוּסֶיךָ

{{סי|ס}}וֹךְ מֶסֶךְ רַעַל לְלוּדִים מָסַכְתָּ{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ נוֹאֲקֶיךָ עֵת שָׁם הִסְכֵּיתָ{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִים בְּאֶבְרָתְךָ סַכְתָּ{{ש}}
{{סי|עִ}}וְרִים בְּעֶבְרָתְךָ חָשַׂכְתָּ

{{סי|פַּ}}צְתָּ תְּנוּךְ הַטּוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}סִילֵי פּוֹרְכִים לְעֻמָּם לֻהָטוּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צֹ}}אן לַפֶּסַח מִשְׁכוּ וְשַׁחֲטוּ{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקוּ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד בַּל תִּשְׁחָטוּ

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ
:מִפְעַלוֹתֶיךָ לְרוֹמְמֵנוּ
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מְעוֹרֵר רְדוּמֵנוּ
:מַרְעִיף מְרוֹמְמֵנוּ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{סי|קָ}}מֵי קְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קִ}}צַּצְתָּ בְּחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|קָ}}פַצְתָּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַהֲלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}נוֹת לְךָ עַם מְיַחֲלָךְ

{{סי|רִ}}שַּׁפְתָּ צָרִים{{ש}}
{{סי|רִ}}בּוּעַ מַכּוֹת צוֹרְרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה יִרְאוּ כֵּן צֹרִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמֵם צוּרִים בְּשִׁלּוּחַ צִירִים

{{סי|שַׁ}}חֵת מְשׁוּלֵי קַשׁ בְּאֹסֶר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּם קְרָנוֹת עֶשֶׂר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לְהֲבָם כְּאֻכְּלוּ קַשׁ בְּחֹסֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}טַר תַּכְלִית מַכּוֹת עֶשֶׂר

{{סי|תַּ}}מּוּ בְּרוּחַ זִלְעָפוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימִים כְּיָצְאוּ בְּתוֹעֲפוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}חַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְסֹחַ עָלֵינוּ כְּצִפֳּרִים עָפוֹת.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

====ערב אשר עלה====
עֵרֶב אֲשֶׁר עָלָה אֶת עַם הִסְבַּבְתָּ{{ש}}
בְּכָשְׁלוֹ נוּקָשׁוֹ עֲשׂוֹת זָרוּת תִּעַבְתָּ{{ש}}
וּמִכִּסְלִי כּוּר הֵם לְךָ חָצַבְתָּ{{ש}}
וּכְתוֹעַ הָאסַפְסֻף בְּלִי לִתְעוֹת צִוִּיתָ{{ש}}
וּמֵאָז מַכְאוֹב כְּדַעְתָּהּ הִפְלַגְתָּ וְהִרְחַבְתָּ{{ש}}
וּלְהַעֲלוֹת תַּעַל לְתַאַל תָּאַבְתָּ{{ש}}
וּכְתַבְנִית אֲשֶׁר הֵמִירוּךָ לְעֵין כֹּל חִבַּבְתָּ{{ש}}
שׁוֹר בְּעַד שׁוֹר לִתְשֹׁר הֵסַבְתָּ{{ש}}
וְעַל כָּל תְּשׁוּרָה תְּשׁוּרוֹ שִׂגַּבְתָּ{{ש}}
שִׁמְצָם הֶעֱבַרְתָּ / דַּפִּים הִצְלַלְתָּ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;קִצְפָּם הִשְׁבַּתָּ / לְחַתְּלָם חָשַׁבְתָּ{{ש}}
וְיֶשְׁעָם קֵרַבְתָּ / בְּוַעֲדָם נִצַּבְתָּ{{ש}}
וּבְקִרְבָּם נִשְׂגַּבְתָּ וְנִתְקַדַּשְׁתָּ{{ש}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
====אז על כל חיתו יער====
{{הור|סימן '''אלעזר בירבי קליר'''}}

{{סי|אָ}}ז עַל כָּל חַיְתוֹ יַעַר נִשֵּׁאתָ שׁוֹר / וְעַל כָּל נִיחֹחַ עִלִּיתָ תְּשׁוּרַת שׁוֹר{{ש}}
{{סי|לִ}}יצִיר כַּף רָצִיתָ בַּהֲטָבַת פַר שׁוֹר / לְחַוּוֹת כִּי בְּחַרְרֵי אֶלֶף כֻּנַּן כֹּחַ שׁוֹר

{{סי|עֻ}}לָּה וְיֻחַם שֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה / עֵגֶל פַּר אָלֶף שׁוֹר בָּקָר בְּדַת חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זֻ}}מַּן כִּפּוּר בְּעַד נֶפֶשׁ נְקוּבַת חֲמִשָּׁה / נֶפֶשׁ רוּחַ חַיָּה נְשָׁמָה יְחִידָה מְחֻמָּשָׁה

{{סי|רָ}}ץ אֶל בָּקָר אָב בְּזֶה מוֹעֵד / עֵת אֲשֶׁר גְּדוּדִים לְהַזְמִין וִעֵד{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֵן זִכְרוֹן שׁוֹר אֵהַג בְּזֶה מוֹעֵד / שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז לִהְיוֹת לִי לְעֵד

{{סי|י}}וֹקְשִׁים כְּהִתְעוּ זוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל / רַבִּים עָלְצוּ וּפָצוּ אֵין יְשׁוּעָתָהּ לְסֶגֶל{{ש}}
{{סי|רָ}}ם כְּחָפֵץ לְהַצְדִּיק מְלֻמֶּדֶת עֵגֶל / חַק בְּלֶדֶת שׁוֹר בְּלִי לְהַזְכִּיר עֵגֶל

{{סי|בִּ}}טוּ מָרֵי דְלִי רֹעַ דִּבָּה קְשֹׁר / בְּעַם הַמְּמִירִים כָּבוֹד בְּתַבְנִית שׁוֹר{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ לְהוֹדִיעֲמוֹ כִּי נָחָם בְּאֹרַח מִישׁוֹר / לְכָל עוֹרְכֵי שַׁי הִקְדִּים קָרְבַּן שׁוֹר

{{סי|ק}}וֹל צִפְצְפָה יוֹנַת אֵלֶם אֵיךְ בִּי יִבְחַר / בְּקוֹל עֲנוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי חַג לַייָ מָחָר{{ש}}
{{סי|לְ}}פִידָהּ נָתַן שׁוּעַ בְּלִי עוֹד לְהַתְחַר / כִּי תְּמוּר חַג מָחָר חֲגִיגַת שׁוֹר לְחַג בָּחַר

{{סי|יֹ}}קֶשׁ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תָּעוּ בִלְעָדַי / יְכֻפַּר אֵלֶּה בְּאֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רִ}}צּוּי שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה יַגִּישׁוּ עָדַי / וְאֶזְכְּרָה לָמוֹ בְּרִית שְׁלֹשֶׁת עֵדָי.
====אל נא לעולם תוערץ====
{{:אל נא לעולם תוערץ}}

====שור אשר מאז====
{{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי מדלגים על פיוט זה ואומרים מיד {{צ|[[אסירים אשר בכושר שעשעת#אומץ גבורותיך|אומץ גבורותיך]]}}}}
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''; סיומות מקראיות מ[[שמות יב כז]]}}

וּבְכֵן, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד:

שׁוֹר {{סי|אֲ}}שֶׁר מֵאָז עֲלֵי עֹפֶר פָּסַח{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַקְרִין וּמַפְרִיס תֵּת כָּפְרוֹ שָׂח{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּלָיו צוּר צַו עָלֵימוֹ לִפְסַח{{ר1}}
בְּאֹמֶר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ אֲשֶׁר פָּסַח:

שׁוֹר {{סי|דָּ}}רַשׁ אָב לְהַאֲרִיחַ קְרִיאֵי אֵל{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין עוּגוֹת מֵאָז הֻמְשְׁכוּ אַחֲרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|וּ}}בְצִדְקוֹ חֻפְּשׁוּ יִשְׁרֵי אֵל{{ר1}}
אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל:

שׁוֹר {{סי|זִ}}עֵם יִחוּמֵי אֲרַם נַהֲרַיִם{{ש}}
{{סי|חֻ}}יְּבוּ בְתַבְנִיתוֹ לָשׁוּב אֲחוֹרַיִם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב זָכַר לָמוֹ יוֹשֵׁב כְּחֹם צָהֳרָיִם{{ר1}}
בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם:

שׁוֹר {{סי|יִ}}מַּן מַעֲשֶׂה שׁוֹר בּוֹ לְהַצִּיל{{ש}}
{{סי|כִּ}}וְּנוּ בְּמִלּוּאִים פְּסוּחִים בּוֹ לְהַצִּיל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָגֵן לְמַלֵּט לִפְסֹחַ וּלְהַצִּיל{{ר1}}
כְּמוֹ בְּחָם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל:

שׁוֹר {{סי|מְ}}כַפֵּר בֶּעָשׂוֹר מְשׁוּחִים בּוֹ כְּחֻיָּבוּ{{ש}}
{{סי|נֶ}}עְלַם דָּבָר בָּעֵדָה בּוֹ יֵאָהֵבוּ{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה מָצְאוּ שׁוֹבָבִים כְּהֶעֱווּ{{ר1}}
וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ:

שׁוֹר {{סי|עֲ}}לֵי מְשׁוֹרְרִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|פִּ}}שְׁעָם לִמְחֹל לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
{{סי|צָ}}דַק הֱיוֹת רֹאשׁ לְנִיחוֹחֵי קֹדֶשׁ{{ר1}}
בְּאֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ:

שׁוֹר {{סי|קָ}}צַב לְחֶגֶג כֶּשֶׂב וָעֵז בְּמֶלֶל{{ש}}
{{סי|רֶ}}נֶן עָלֵימוֹ קְרִיאַת הַלֵּל{{ש}}
{{סי|שָׁ}}לוֹשׁ כִּתִּים גְּבוּרוֹת בָּם לְמַלֵּל{{ר1}}
{{סי|תּ}}וֹדָה וְקוֹל זִמְרָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל:{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{הור2|נוהגים להוסיף כאן קטע{{ש}} {{#קטע:אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס|יוצאי חפזון}}{{ש}}מתוך הקרובה לשבת הגדול {{צ|[[אלהים בצעדך הכות פתרוס]]}}.}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;includeonly&gt;{{הור2|הקטע הבא הובא מתוך הקרובה לשבת הגדול {{צ|[[אלהים בצעדך הכות פתרוס]]}} והמחבר חתם בו שמו [[מחבר:יוסף_טוב_עלם|יוסף (טוב עלם).]]}}
{{#קטע:אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס|יוצאי חפזון}}&lt;/includeonly&gt;
====אומץ גבורותיך====
&lt;קטע התחלה=אומץ גבורותיך/&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|וּבְכֵן, וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח{{ממס|שמות יב כז}}}}
|-
|{{סי|אֹ}}מֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|בְּ}}רֹאשׁ כׇּל מוֹעֲדוֹת נִשֵּׂאתָ||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|גִּ}}לִיתָ לְאֶזְרָחִי חֲצוֹת לֵיל||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|דְּ}}לָתָיו דָּפַקְתָּ כְּחֹם הַיּוֹם||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|הִ}}סְעִיד נוֹצְצִים עֻגוֹת מַצּוֹת||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|וְ}}אֵל הַבָּקָר רָץ זֵכֶר לְשׁוֹר עֵרֶךְ||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|ז}}וֹעֲמוּ סְדוֹמִים וְלוֹהֲטוּ בָּאֵשׁ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|חֻ}}לַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה בְּקֵץ||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|טִ}}אטֵאתֶ אַדְמַת מֹף וְנֹף בְּעׇבְרְךָ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|יָ}}הּ רֹאשׁ כׇּל אוֹן מָחַצְתָּ בְּלֵיל שִׁמּוּר||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר עַל בֵּן בְּכוֹר פָּסַחְתָּ בְּדַם||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|לְ}}בִלְתִּי תֵּת מַשְׁחִית לָבֹא בִּפְתָחַי||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|מְ}}סֻגֶּרֶת סֻגָּרָה בְּעִתּוֹתֵי||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|נִ}}שְׁמְדָה מִדְיָן בִּצְלִיל שְׂעוֹרֵי עֹמֶר||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|שֹׂ}}רְפוּ מִשְׁמַנֵּי פּוּל וְלוּד בִּיקַד יְקֹד||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|ע}}וֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד עַד גָּעָה עוֹנַת||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|{{סי|פַּ}}ס יָד כָּתְבָה לְקַעֲקֵעַ צוּל||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|צָ}}פֹה הַצָּפִית עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|-
|{{סי|קָ}}הָל כִּנְּסָה הֲדַסָּה לְשַׁלֵּשׁ צוֹם||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|רֹ}}אשׁ מִבֵּית רָשָׁע מָחַצְתָּ בְּעֵץ חֲמִשִּׁים||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|שְׁ}}תֵּי אֵלֶּה רֶגַע תָּבִיא לְעוּצִית||{{שמאל|בַּפֶּסַח}}
|-
|{{סי|תָּ}}עֹז יָדְךָ וְתָרוּם יְמִינְךָ כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג||{{שמאל|פֶּסַח}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}}
|}&lt;קטע סוף=אומץ גבורותיך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{הור2|בקטע בודד מהגניזה הקהירית נמצא כאן עוד רהיט {{צ|מצרים תמרתה לדם יאוריהם}} ואין לדעת אם הוא שייך לקרובה זו או לא.}}&lt;/noinclude&gt;
====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת פַּתְרֻסִים הִפְרַכְתָּ / וְאַרְכָה לָמוֹ הֶאֱרַכְתָּ / לְשַׁלַּח בְּלִי עִכּוּב עַם אֲשֶׁר בֵּרַרְתָּ / וְכַמֶּה פְּעָמִים בָּמוֹ הֵעַרְתָּ / וְכָאֵלֶּה כַמֶּה בָּם הִתְרֵיתָ / וְכִלָּיוֹן עֲלֵיהֶם לֹא גָּמַרְתָּ / עַד כִּי גָּמְרוּ רִשְׁעָם כַּאֲשֶׁר גָּזַרְתָּ / וְנִאֲצוּ לְמוּל צִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ / וְנָם: &quot;מִי יְיָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ / לְשַׁלַּח אֶת הָעָם אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ?&quot; / וְאַתָּה לְעֻמָּם קִנְאָה אָזַרְתָּ / וּכְגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִשֵּׁנָה הֵעַרְתָּ{{ש}}
כְּלֵי קְרָב חָגַרְתָּ / בְּאַרְצָם עָבַרְתָּ / בְּכוֹרֵיהֶם פִּגַּרְתָּ / רְהָבֵיהֶם שִׁבַּרְתָּ / רֵאשִׁית אוֹנָם הִדְבַּרְתָּ / בְּשׁוֹפְטֵיהֶם שְׁפָטִים עָשִׂיתָ / לַיְלָה חַצְתָּ / רֹאשׁ מָחַצְתָּ / תַּנִּין רָעַצְתָּ / רֹאשׁ לִוְיָתָן רִצַּצְתָּ{{ש}}
לְמַעַן סַפֵּר שִׁמְךָ עַצְתָּ / חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַהֲלָךְ רַצְתָּ / וּלְסוֹף בַּסּוּף לְחוּמוֹ נִפַּצְתָּ / וְכָל שְׁאוֹנוֹ בְּסַאסְּאָה לָחַצְתָּ{{ש}}
וְעַל הֶהָרִים קָפַצְתָּ / וּלְיֵשַׁע עַמְּךָ יָצָאתָ / וְאוֹתָם בִּזְרוֹעַ הוֹצֵאתָ{{ש}}
וְכָל הֲמוֹנֵיהֶם כְּחוֹחִים הִצֵּיתָ / כִּי כְּמִדָּתָם לָמוֹ מָדַדְתָּ / וְכָל הַיְקוּם בָּם לָמַדְתָּ / וּכְמוֹ עִנּוּ עַם אֲשֶׁר חָמַדְתָּ / בָּהּ בְּמִדָּה אוֹתָם הִשְׁמַדְתָּ.

הֵם שָׁפְכוּ כַמַּיִם דַּם עוֹלָלֵיהֶם / לְכֵן לְדָם נֶהֶפְכוּ נוֹזְלֵיהֶם{{ש}}
הֵם מִעֲכוּם לְמַעַן הַשְׁחִיתָם / לָכֵן עָלְתָה צְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתָּם{{ש}}
הֵם לְחָצוּם בֶּעָפָר וָחֹמֶר לִלְבֹּן לְבֵנִים / לָכֵן הוּמָר עֲפָרָם לְכִנִּים{{ש}}
הֵם הֶגְלוּם לְהָבִיא חַיּוֹת לְהַצְדָּאוֹת / לָכֵן עָרוֹב בָּא בִּגְבוּלָם לְהַצְדּוֹת{{ש}}
הֵם הֱשִׁיתוּם כְּמוֹ חַלְלֵי קֶבֶר / לָכֵן חַיָּתָם סֻגְּרָה לַדֶּבֶר{{ש}}
הֵם אֲסָרוּם לְהָרִיק רִבּוּעוֹת / לָכֵן מַס חֲמוּדָם בַּאֲבַעְבֻּעֹת{{ש}}
הֵם הֶעֱבִידוּם בְּחֹם וָנֶשֶׁף / לָכֵן סֻגַּר מִקְנָם לְבָרָד וְגַם רֶשֶׁף{{ש}}
הֵם גָּאוּ בְּמֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה / לָכֵן לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה{{ש}}
הֵם הֶאֱפִילוּ בָּרָה כַּשֶּׁמֶשׁ / לָכֵן חָשַׁךְ אוֹרָם לָאֶמֶשׁ{{ש}}
הֵם יָעֲצוּ לְאַבֵּד בֵּן בְּכוֹר / לָכֵן חֲצוֹת לַיְלָה נֻגַּף בָּם כָּל בְּכוֹר{{ש}}
הֵם זָמְמוּ לְאַבְּדָם בַּמַּיִם / לָכֵן בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמָּיִם.

וְאַתָּה פָּסַחְתָּ בַּחֲצִי לֵיל עַל פְּתָחִים / בְּאָכְלָם זִבְחֵי פְּסָחִים / וּבְעֶצֶם הַיּוֹם הוֹצֵאתָם שְׂמֵחִים / לְעֵין פַּתְרֻסִים וְכַסְלֻחִים / וְהֻצָּתוּ כְּקוֹצִים כְּסוּחִים / וְשׁוֹשַׁנִּים כְּלֻקָּטוּ מִבֵּין הַחוֹחִים / רֶנֶן וְהַלֵּל וְשִׁיר מְשׂוֹחֲחִים / רְנָנוֹת לְךָ מְשִׂיחִים / תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה פּוֹצְחִים.

וְאַתָּה בְּשִׂמְחָתָם שָׂמַחְתָּ / וּבִישׁוּעָתָם נוֹשַׁעְתָּ / וּבְכָל צָרָתָם צַרְתָּ / בְּכֵן קִצָּם קָצַרְתָּ.

וּכְמוֹ הָיוּ בֵּין הַחוֹחִים / לְנֶאֱמַן בַּיִת נִגְלֵיתָ בַּסְּנֶה בְּחוֹחִים.{{ש}}
וּכְמוֹ לֻחָצוּ בִּלְבֵנִים וָחֹמֶר / כֵּן נִגְלֵיתָ בְּלִבְנַת סַפִּיר בְּאֹמֶר.

וּכְהוֹצֵאתָם מִתַּחַת סִבְלוֹת / אִתָּם הוּצֵאתָ מִסִּבְלוּת.{{ש}}
וּכְהוּבָאוּ בָּבֶלָה / לְמַעֲנָם שֻׁלַּחְתָּ בָּבֶלָה.{{ש}}
וּכְנָדוּ לְעֵילָם / כִּסְאֶךָ הוּשָׂם בְּעֵילָם.{{ש}}
וּכְנָעוּ לְיָוָן / עוֹרַרְתָּ בּוֹא לְיָוָן.{{ש}}
וּכְגָלוּתָם לְשֵׂעִיר / אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר.

וּבְשׁוּבָם מֵאֱדוֹם / אִתָּם תָּבוֹא אָדוֹם / כָּאָמוּר: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם:{{ש}}
וּבְבוֹאֲךָ לְדַלְתֵי לְבָנוֹן / אִתְּךָ יָבוֹאוּ לַלְּבָנוֹן.

כִּי מֵרֶחֶם אוֹתָם נָשָׁאתָ / וּמִבֶּטֶן אוֹתָם הֶעֱמַסְתָּ / כְּרֵעִים וְאַחִים הֵם לְךָ הִתְאַמְתָּ / בְּרִדְתָּם לְחָם עִמָּם רַדְתָּ / וְכָל מַחֲנֶיךָ הוֹרַדְתָּ / וּבַעֲלוֹתָם אִתָּם עָלִיתָ / וְכָל מְשָׁרְתֶיךָ הֶעֱלִיתָ / וּבְצֵאתָם יָצָאתָ / וּבְעִנּוּיָם נִמְצֵאתָ / וּבְנוּחָם מְנוּחָה מָצָאתָ / וְצִבְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר בְּמַעְלָה הוֹצֵאתָ / לְהוֹדִיעָם כִּי בָמוֹ נִתְרַצֵּיתָ / וּבִשְׁבִילָם גֵּיא וְדֹק יָצַרְתָּ / וּבְקִרְבָּם נִתְקַדַּשְׁתָּ וְנִשְׂגַּבְתָּ וְנֶעֱרַצְתָּ / וְנִתְהַדַּרְתָּ וְנֶאְדַּרְתָּ / וְכִפְאֵר מַעְלָה פְּאֵרָם אִמַּצְתָּ / וּכְשִׁירוֹת רוֹם שִׁירָתָם חָפַצְתָּ / וְכִקְדֻשַּׁת מָרוֹם קְדֻשָּׁתָם הֱיוֹת פַּצְתָּ / וּבְכִנּוּי שֵׁם גָּבוֹהַּ שְׁמוֹתָם חָצַצְתָּ.

אֵלִים בְּשֵׁם אֵלִים{{ש}}
אֱלֹהִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים{{ש}}
בָּנִים בְּשֵׁם בָּנִים{{ש}}
מַחֲנוֹת בְּשֵׁם מַחֲנוֹת{{ש}}
שֵׁמוֹת בְּשֵׁם שֵׁמוֹת{{ש}}
מְחִיצוֹת בְּשֵׁם מְחִיצוֹת

אֵין כָּאֵל בְּשֵׁם מִיכָאֵל{{ש}}
גִּבּוֹרֵי אֵל בְּשֵׁם גַּבְרִיאֵל{{ש}}
בְּנֵי יַעֲקֹב בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב{{ש}}
קְדוֹשׁ יַעֲקֹב בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יַעֲקֹב{{ש}}
מְשַׁלְּשֵׁי קָדוֹשׁ בְּשֵׁם מְשַׁלְּשֵׁי קָדוֹשׁ&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]</text>
      <sha1>qbndlz28ndisol5vplynqvle95apoci</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה כוננת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727829</id>
    <revision>
      <id>3004125</id>
      <parentid>2972851</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:28:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61081" sha1="mv86dzvhu6icdjykpe4hooehrtc4vqg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח ספרד==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ, יָסַדְתָּ תֵבֵל וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יָצַרְתָּ.{{ש}} 
{{סי|בְּ}}שׁוּרְךָ עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל וְהִצַּבְתָּ נֹּגַהּ.{{ש}}
{{סי|גֹּ}}לֶם תַּבְנִיתְךָ מִן הָאֲדָמָה יָצַרְתָּ, וְעַל עֵץ הַדַּעַת אוֹתוֹ פָּקַדְתָּ.{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ זָנַח וְנִזְנַח מֵעֵדֶן, וְלֹא כִלִּיתוֹ לְמַעַן אֶרֶךְ אַפֶּךָ.{{ש}}
{{סי|הִ}}גְדַּלְתָּ פִרְיוֹ וּבֵרַכְתָּ זַרְעוֹ, וְהִפְרִיתָם בְּטוּבְךָ וְהוֹשַׁבְתָּם שָׁקֶט.{{ש}}
{{סי|וַ}}יִּפְרְקוּ עֹל וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וַהֲסִירֹתָ יָד כְּרֶגַע כֶּחָצִיר אֻמְלָלוּ.{{ש}}
{{סי|זָ}}כַרְתָּ בְרִית לְתָמִים בְּדוֹרוֹ, וּבִזְכוּתוֹ שַׂמְתָּ לָעוֹלָם שְׁאֵרִית.{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בְּרִית קֶשֶׁת לְמַעֲנוֹ כָּרַתָּ, וּבְאַהֲבַת נִיחֹחוֹ בָּנָיו בֵּרַכְתָּ.{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּ בְעָשְׁרָם וַיִּבְנוּ מִגְדָּל, וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה וְנִבְקַע הָרָקִיעַ לְהִלָּחֶם בּוֹ.{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד אַב הֲמוֹן פִּתְאֹם כְּכוֹכָב זָרַח מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְהָאִיר בַּחֹשֶׁךְ.{{ש}}
{{סי|כַּ}}עַסְךָ הֵפַרְתָּ בְּשׁוּרְךָ פָעֳלוֹ, וּלְעֵת שֵׂיבָתוֹ לְבָבוֹ חָקַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|לִ}}וְיַת חֵן מִמֶּנּוּ הוֹצֵאתָ, טָלֶה טָהוֹר מִכֶּבֶשׂ נִבְחָר.{{ש}}
{{סי|מִ}}גִּזְעוֹ אִישׁ תָּם הוֹצֵאתָ, חָתוּם בִּבְרִיתְךָ מֵרֶחֶם לֻקָּח.{{ש}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, עֲמוּסִים מִבֶּטֶן נִקְרָאוּ.{{ש}}
{{סי|שַׂ}}מְתָּ עַל לֵוִי לִוְיַת חֵן וָחֶסֶד, וּמִכָּל אֶחָיו כֶּתֶר לוֹ עִטַּרְתָּ.{{ש}}
{{סי|עַ}}מְרָם נִבְחַר מִזֶּרַע לֵוִי, אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ לְשָׁרֶתְךָ קִדַּשְׁתָּ.{{ש}}
{{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּבִגְדֵי שְׂרָד, וּבְקָרְבְּנוֹתָיו הֵפֵר כַּעַסְךָ.{{ש}}
{{סי|צִ}}יץ וּמְעִיל, חשֶׁן וְאֵפוֹד, כְּתֹנֶת וּמִכְנְסֵי בַד, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת פָּרִים וְעוֹלוֹת כְּבָשִׂים וּשְׁחִיטַת שְׂעִירִים וְנִיחֹחֵי אֵילִים.{{ש}}
{{סי|רֵ}}יחַ קְטֹרֶת רֹקַח מִרְקַחַת וּבִעוּר גֶּחָלִים, וּזְרִיקַת דָּם וּסְפִירַת יֹשֶׁר.{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּעַת קְטֹרֶת וּתְפִלַּת אֱמֶת, וּקְדֻשָּׁתוֹ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן בּוּץ וַעֲרִיכַת אֶבֶן מְחֻגָּר בְּכֻלָּם, כַּמַּלְאָךְ מִיכָאֵל מְשָׁרֵת.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ כָל אֵלֶּה לִכְבוֹד אַהֲרן, כְּלִי כַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל שַׂמְתּוֹ, וְעַל יָדוֹ סְלִיחַת הֶעָוֹן נָתַתָּ.

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חַת אַהֲרֹן מִגִּזְעוֹ יַעֲמֹד, לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ בְּיוֹם הַסְּלִיחָה.{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֶׂה וַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, שִׁבְעַת יָמִים בִּזְבוּלֵנוּ יִלְמֹד, וּמַזִּין עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לוּמֵי זִקְנֵי עָם וְחַכְמֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים תָּמִיד יְסוֹבְבוּהוּ, עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר.{{ש}}
וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה מִכָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמָּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ צַד מִינוּת, הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ, וְהֵם פּוֹרְשִׁים וּבוֹכִים, שֶׁחָשְׁדוּ לְמִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, שֶׁמָּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם, וְאוֹמְרִים לוֹ:{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה לִפְנֵי מִי אַתָּה נִכְנָס, לִמְקוֹם אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ש}}
{{סי|קְ}}הַל עֲדָתֵנוּ עָלֶיךָ יִסְמֹכוּ, וְעַל יָדְךָ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ.{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּהוּ וְהִרְגִּילוּהוּ עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית הָיוּ מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִים לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.{{ש}}
{{סי|פָּ}}רְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בְּהַגִּיעַ עֵת שְׁחִיטַת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד, לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעָם.{{ש}}
{{סי|ע}}וֹשֶׂה מִצְוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה, וּבוֹדֵק עַצְמוֹ מֵחוֹצְצֵי טְבִילָה.{{ש}}
{{סי|שָׂ}}שׂ עַל מִצְוָה לְקַיֵּם דָּתוֹ, וּפָשַׁט בִּגְדֵי חֹל וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג, כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר.{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו (מִקִּתּוֹן שֶׁל זָהָב).{{ש}}
{{סי|מִ}}יָּד מְקַבֵּל אֶת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד וְשׁוֹחֵט בּוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמַנִּיחַ לְאַחֵר לִגְמֹר הַשְּׁחִיטָה, וּמְקַבֵּל אֶת הַדָּם, וּזְרָקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים לַהֵיכָל יִכָּנֵס לְהֵיטִיב חָמֵשׁ נֵרוֹת וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת הַבֹּקֶר וּלְהֵיטִיב אֶת שְׁתֵּי הַנֵּרוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, וְיָצָא וְהִקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים כְּמִצְוָתָן, וּמַקְטִיר מִנְחַת הַתָּמִיד כְּמִשְׁפָּטָהּ.{{ש}}
{{סי|כְּ}}כָל יוֹם יַעֲשֶׂה מִנְחַת הַסֹּלֶת וּמִנְחַת חֲבִתִּין, וִינַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר, וְאַחַר הַתָּמִיד מַקְרִיב פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּמִנְחָתָם. {{הור1|בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַקְרִיב קֹדֶם מוּסַף הַיּוֹם כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף שַׁבָּת וּמִנְחָתָם, וְעוֹרֵךְ לֶחֶם הַפָּנִים וּמַקְטִיר הַבָּזִיכִין כְּמִשְׁפָּטָם}}.{{ש}}
{{סי|יָ}}בוֹא מִיָּד לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וּפָרְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם יִפְשֹׁט בִּגְדֵי זָהָב, מְקַדֵּשׁ בִּנְקִיּוּת יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}}
{{סי|חָ}}ל וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְיָרַד וְטָבַל כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר, וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבִים מַעֲבִיר וּלְבָנִים לוֹבֵשׁ, שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן.{{ש}}
{{סי|וּ}}מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ תְּחִלָּה אֵצֶל פָּרוֹ. וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בַּצָּפוֹן כְּנֶגֶד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.{{ש}}
{{סי|הָ}}יָה עוֹמֵד בְּאֵימָה לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר עָלָיו דִּבְרֵי וִדּוּי, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}}

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.

{{סי|דָּ}}רַךְ וּבָא לוֹ לְשַׁעַר נִיקָנוֹר, וְהוּא לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב וַאֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח, אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרַל יָמִין כְּשֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִתְּנֵהוּ עַל הַשָּׂעִיר, וְאוֹמֵר לַייָ חַטָּאת.{{ש}}

{{הור|כאן אין צריך לכרוע.}}{{ש}}
וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

{{סי|בִּ}}שְׂעִיר עֲזָאזֵל, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים בֵּין קַרְנָיו יִקְשֹׁר, וְיַעֲמִידֵהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ.{{ש}}
{{סי|אַ}}ף בְּשָׂעִיר שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִקְשֹׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ בַּצַּוָּאר. וּבָא לוֹ שֵׁנִית אֵצֶל פָּרוֹ וְאוֹמֵר עָלָיו וִדּוּי בֵּיתוֹ וּוִדּוּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}חַר וִדּוּי שָׁקַד בְּעָצְמָה לַעֲשׂוֹת חַטָּאתוֹ וְחַטַּאת הָעָם.{{ש}}
{{סי|בָּ}}דַק סַכִּין וְשָׁחַט פָּרוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמֵרַק אַחֵר אֶת הַשְּׁחִיטָה, וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לַחֲבֵרוֹ יִתֵּן מִיַּד לְמָרֵס בְּדָמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרשׁ.{{ש}}
{{סי|דָּ}}ם זֶה הִנִּיחוֹ בְּיַד מִי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ בָּעֲזָרָה עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁמִּן הַהֵיכָל וְלַחוּץ, וְנָטַל מַחְתָּה שֶׁל זָהָב אָדֹם קַלָּה מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשָׁה קַבִּין וְיָדָהּ אֲרֻכָּה, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים שֶׁמַּחֲצִיתָן גַּחֶלֶת וּמַחֲצִיתָן שַׁלְהֶבֶת אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת מִצַּד מַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ.{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִידָהּ מְלֵאָה גַּחֲלֵי אֵשׁ לוֹחֲשׁוֹת, וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. הוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן וּמַחְתָּה מְלֵאָה קְטֹרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.{{ש}}
{{סי|וְ}}חָפַן מִמֶּנָּה מְלֹא חָפְנָיו, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת אֶלָּא טְפוּפוֹת, וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף, וְנוֹטֵל בִּימִינוֹ מַחְתַּת הַגֶּחָלִים וּבִשְׂמֹאלוֹ כַּף הַקְּטֹרֶת.{{ש}}
{{סי|זֵ}}רַז עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרוֹן, וְהִנִּיחַ הַמַּחְתָּה בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וּבְבַיִת שֵׁנִי מַנִּיחַ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.{{ש}}
{{סי|חָ}}פַן כָּל הַקְּטֹרֶת שֶׁבַּכַּף בְּחָפְנָיו וְצָבַר עַל הַגֶּחָלִים לְצַד מַעֲרָב, וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר לֵב פָּסַע וְשָׁב לַאֲחוֹרָיו, פָּנָיו לַקֹּדֶשׁ וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל, עַד שֶׁיָּצָא מִן הַפָּרֹכֶת, וּמִתְפַּלֵּל בַּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה סָמוּךְ לַפָּרֹכֶת.

וְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל: {{:תפילתו של כהן גדול|נוסח=ספרד}}

{{סי|יָ}}צָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|כְּ}}צֵאתוֹ הֵבִיאוּ לוֹ שְׂעִיר חַטָּאת, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים יִכָּנֵס לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ בֵּין שְׁנֵי בַדֵּי הָאָרוֹן כְּסֵדֶר דַּם הַפָּר, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|מִ}}הַר וְנָטַל דַּם הַפָּר מִן הַכַּן שֶׁהִנִּיחַ עָלָיו, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|נָ}}חַץ וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְנָטַל דַּם הַשָּׂעִיר, וְעָשָׂה לְדָמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר. וְהִזָּה עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|שָׂ}}שׂ וְעֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ הַמִּזְרָק שֶׁבּוֹ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן הַמָּלֵא בָּרֵיקָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה זֶה בָּזֶה. וּבָא וְעָמַד לִפְנִים מִמִּזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה, וּמַתְחִיל לְהַזּוֹת מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת.{{ש}}
{{סי|עַ}}ל אַרְבַּע קַרְנוֹתָיו יִתֵּן כְּסִדְרָן, מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּמְסַיֵּם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְחוֹתֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הֵילָךְ וְהֵילָךְ עַד שֶׁמְגַלֶּה זְהָבוֹ, וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.{{ש}}
{{סי|פָּ}}סַע וְיָצָא לְצַד דָּרוֹם חוּץ לָאוּלָם, וְשָׁפַךְ אֶת הַשִּׁירַיִם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.{{ש}}
{{סי|צָ}}עַד וּבָא לוֹ אֵצֶל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַשְׁמַת קְהָלוֹ, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.

{{סי|קָ}}רָא לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים הַמְזֻמָּן מֵאֶתְמוֹל לְהוֹלִיכוֹ וּמְסָרוֹ לוֹ, וְהוֹלִיכוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה לְמִדְבָּר שָׁמֵם. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַצּוּק חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁבְּקַרְנָיו, חֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו, וּדְחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהוּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. וְאוֹמֵר: כָּךְ יִמָּחוּ עֲוֹנוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
{{סי|רָ}}ץ לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, וּקְרָעָן וְהוֹצִיא אֵמוּרֵיהֶם, וּנְתָנָם בְּמֶגֶס לְהַקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְשָׂרָן קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת, וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב וּבָא לְעֶזְרַת נָשִׁים אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְקוֹרֵא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר, וְגוֹלֵל הַסֵּפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כֵּן צְעָדָיו וּבָא לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְעָשָׂה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ, שֶׁהוּא מִמּוּסַף הַיּוֹם. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, וּמַקְטִיר הָאֵמוּרִים שֶׁל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כְּהִלְכָתוֹ.

אַחַר כַּלּוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה, עוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה, מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפַּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִכְנִיס בְּשַׁחֲרִית. וְעוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לַהֵיכָל לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת כְּבִשְׁאָר יָמִים, וְיָצָא וְהִקְרִיב מִנְחַת הַתָּמִיד וּמוֹתַר מִנְחַת חֲבִתִּין, וּמְנַסֵּךְ הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר כְּהִלְכָתוֹ. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ, וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}

==נוסח עדות המזרח==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ, יָסַדְתָּ תֵבֵל וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יָצַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|בְּ}}שׁוּרְךָ עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל וְהִצַּבְתָּ נֹּגַהּ.{{ש}}
{{סי|גֹּ}}לֶם תַּבְנִית מִן הָאֲדָמָה יָצַרְתָּ, וְעַל עֵץ הַדַּעַת אוֹתוֹ פָּקַדְתָּ.{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ זָנַח וְנִזְנַח מֵעֵדֶן, וְלֹא כִלִּיתוֹ לְמַעַן אֶרֶךְ אַפֶּךָ.{{ש}}
{{סי|הִ}}גְדַּלְתָּ פִרְיוֹ וּבֵרַכְתָּ זַרְעוֹ, וְהִפְרִיתָם בְּטוּבְךָ וְהוֹשַׁבְתָּם שָׁקֶט.{{ש}}
{{סי|וַ}}יִּפְרְקוּ עֹל וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וַהֲסִירֹתָ יָד כְּרֶגַע אֻמְלְלוּ כֶּחָצִיר.{{ש}}
{{סי|זָ}}כַרְתָּ בְרִית לְתָמִים בְּדוֹרוֹ, וּבִזְכוּתוֹ שַׂמְתָּ לָעוֹלָם שְׁאֵרִית.{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בְּרִית קֶשֶׁת לְמַעֲנוֹ כָּרַתָּ, וּבְאַהֲבַת נִיחֹחוֹ בָּנָיו בֵּרַכְתָּ.{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּ בְעָשְׁרָם וַיִּבְנוּ מִגְדָּל, וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה וְנִבְקַע הָרָקִיעַ לְהִלָּחֶם בּוֹ.{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד אַב הֲמוֹן פִּתְאֹם כְּכוֹכָב זָרַח מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְהָאִיר בַּחֹשֶׁךְ.{{ש}}
{{סי|כַּ}}עַסְךָ הֵפַרְתָּ בְּשׁוּרְךָ פָעֳלוֹ, וּלְעֵת שֵׂיבָתוֹ לְבָבוֹ חָקַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|לִ}}וְיַת חֵן מִמֶּנּוּ הוֹצֵאתָ, טָלֶה טָהוֹר מִכֶּבֶשׂ נִבְחָר.{{ש}}
{{סי|מִ}}גִּזְעוֹ אִישׁ תָּם הוֹצֵאתָ, חָתוּם בִּבְרִיתְךָ מֵרֶחֶם לֻקָּח.{{ש}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, עֲמוּסִים מִבֶּטֶן נִקְרָאוּ.{{ש}}
{{סי|שַׂ}}מְתָּ עַל לֵוִי לִוְיַת חֵן וָחֶסֶד, וּמִכָּל אֶחָיו כֶּתֶר לוֹ עִטַּרְתָּ.{{ש}}
{{סי|עַ}}מְרָם נִבְחַר מִגֶּזַע לֵוִי, אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ מִשָּׁרָשָׁיו קִדַּשְׁתָּ.{{ש}}
{{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּבִגְדֵי שְׂרָד, וּבְקָרְבְּנוֹתָיו הֵפֵר כַּעַסְךָ.{{ש}}
{{סי|צִ}}יץ וּמְעִיל, חשֶׁן וְאֵפוֹד, כְּתֹנֶת וּמִכְנְסֵי בַד, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת פָּרִים וְעוֹלוֹת כְּבָשִׂים וּשְׁחִיטַת שְׂעִירִים וְנִיחֹחֵי אֵילִים.{{ש}}
{{סי|רֵ}}יחַ קְטֹרֶת רֹקַח מִרְקַחַת וּבִעוּר גֶּחָלִים, וּזְרִיקַת דָּם וּסְפִירַת יֹשֶׁר.{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּעַת קְטֹרֶת וּתְפִלַּת אֱמֶת, וּקְדֻשָּׁתוֹ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן בּוּץ וַעֲרִיכַת אֶבֶן חָגוּר בְּכֻלָּם, כְּמַלְאָךְ מְשָׁרֵת.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ כָל אֵלֶּה לִכְבוֹד אַהֲרן, כְּלִי כַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל שַׂמְתּוֹ, וְעַל יָדוֹ סְלִיחַת הֶעָוֹן נָתַתָּ.

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חַת אַהֲרֹן מִגִּזְעוֹ יַעֲמֹד, לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ בְּיוֹם הַסְּלִיחָה.{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֶׂה וַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, שִׁבְעַת יָמִים בִּזְבוּלֵנוּ יִלְמֹד, וּמַזִּין עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לוּמֵי זִקְנֵי עָם וְחַכְמֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים תָּמִיד יְסוֹבְבוּהוּ, עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר.{{ש}}
וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה דָּבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמֶּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ צַד מִינוּת, הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ, וְהֵם פּוֹרְשִׁים וּבוֹכִים, שֶׁחָשְׁדוּ לְמִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, שֶׁמֶּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם, וְאוֹמְרִים לוֹ:{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה לִפְנֵי מִי אַתָּה נִכְנָס, לִמְקוֹם אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ש}}
{{סי|קְ}}הַל עֲדָתֵנוּ עָלֶיךָ יִסְמֹכוּ, וְעַל יָדְךָ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ.{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּהוּ וְהִרְגִּילוּהוּ עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַעֲמִידִים אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִים לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.{{ש}}
{{סי|פָּ}}רְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בְּהַגִּיעַ עֵת שְׁחִיטַת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד, לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעָם.{{ש}}
{{סי|ע}}וֹשֶׂה מִצְוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה, וּבוֹדֵק עַצְמוֹ מֵחוֹצְצֵי טְבִילָה.{{ש}}
{{סי|שָׂ}}שׂ עַל מִצְוָה לְקַיֵּם דָּתוֹ, וּפָשַׁט בִּגְדֵי חֹל וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג, כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר.{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}}
{{סי|מִ}}יָּד מְקַבֵּל אֶת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד וְשׁוֹחֵט בּוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמַנִּיחַ כֹּהֵן אַחֵר לִגְמֹר הַשְּׁחִיטָה, וּמְקַבֵּל אֶת הַדָּם, וְזוֹרְקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים לַהֵיכָל יִכָּנֵס לְהֵיטִיב חָמֵשׁ נֵרוֹת וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת הַבֹּקֶר וּלְהֵיטִיב אֶת שְׁתֵּי הַנֵּרוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, וְיָצָא וְהִקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים כְּמִצְוָתָן.{{ש}}
{{סי|כְּ}}כָל יוֹם יַעֲשֶׂה מִנְחַת הַתָּמִיד וַחֲבִיתִין, וִינַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר {{ק|[נ&quot;א: בִּכְלִי יֹשֶׁר]}} {{הור1|י&quot;א כשחל בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַקְרִיב שְׁנֵי כִבְשֵׂי מוּסַף שַׁבָּת וּמִנְחָתָם, וְעוֹרְכִין לֶחֶם הַפָּנִים וּמַקְטִיר הַבָּזִיכִין כְּמִשְׁפָּטָם}}, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּמִנְחָתָם.{{ש}}
{{סי|יָ}}בוֹא מִיָּד לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וְיִפְרְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם יִפְשֹׁט בִּגְדֵי זָהָב, מְקַדֵּשׁ בִּנְקִיּוּת יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}}
{{סי|חָ}}ל וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבִים מַעֲבִיר וּלְבָנִים לוֹבֵשׁ, שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן.{{ש}}
{{סי|וּ}}מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ תְּחִלָּה אֵצֶל פָּרוֹ. וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בַּצָּפוֹן כְּנֶגֶד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.{{ש}}
{{סי|ה}}וּא עוֹמֵד בְּאֵימָה לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר עָלָיו דִּבְרֵי וִדּוּי, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}}

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.

{{סי|דָּ}}רַךְ וּבָא אֶל לְשַׁעַר נִיקָנוֹר, וְהוּא לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב וַאֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח, אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אָחָד בַּיָּמִין וְאֶחָד בַּשְּׂמֹאל, אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל, וּנְתָנָם עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים.{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרַל שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִתְּנֵהוּ עַל הַשָּׂעִיר, וְאוֹמֵר לַשֵּׁם חַטָּאת.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

{{סי|בִּ}}שְׂעִיר עֲזָאזֵל, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים בֵּין קַרְנָיו יִקְשֹׁר, וְיַעֲמִידֵהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח נֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ.{{ש}}
{{סי|אַ}}ךְ בְּשָׂעִיר שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִקְשֹׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית נֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. וּבָא לוֹ שְׁנִיָּה אֵצֶל פָּרוֹ וְאוֹמֵר עָלָיו וִדּוּי בֵּיתוֹ וּוִדּוּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}חַר וִדּוּי שָׁקַד בְּעָצְמָה לַעֲשׂוֹת חַטָּאתוֹ וְחַטַּאת הָעָם.{{ש}}
{{סי|בָּ}}דַק סַכִּין וְשָׁחַט פָּרוֹ רֹב שְׁנַיִם, וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לַחֲבֵרוֹ מִיַּד יִתְּנֵהוּ לְמָרֵס בְּדָמוֹ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁל הֵיכָל מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרשׁ.{{ש}}
{{סי|דָּ}}ם זֶה הִנִּיחוֹ בְּיַד מִי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנוֹטֵל מַחְתָּה שֶׁל זָהָב אָדֹם קַלָּה מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשָׁה קַבִּין וְיָדָהּ אֲרֻכָּה, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים שֶׁמַּחֲצִיתָן גַּחֶלֶת וּמַחֲצִיתָן שַׁלְהֶבֶת {{ק|[אֵילָךְ וְאֵילָךְ]}}, וְחָתָה מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת מִצַּד מַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ.{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִידָהּ מְלֵאָה גַּחֲלֵי אֵשׁ לוֹחֲשׁוֹת, וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. וְהוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן וּמַחְתָּה מְלֵאָה קְטֹרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.{{ש}}
{{סי|וְ}}חָפַן מִמֶּנָּה מְלֹא חָפְנָיו, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת אֶלָּא טְפוּפוֹת, הַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף, וְנוֹטֵל בִּימִינוֹ מַחְתַּת הַגֶּחָלִים וּבִשְׂמֹאלוֹ כַּף הַקְּטֹרֶת.{{ש}}
{{סי|זֵ}}רַז עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְהִנִּיחַ הַמַּחְתָּה בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וּבְבַיִת שֵׁנִי מַנִּיחוֹ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.{{ש}}
{{סי|חָ}}פַן וְעֵרָה הַקְּטֹרֶת בְּגוּדָלוֹ לְתוֹךְ חָפְנָיו, עַד שֶׁהֶחֱזִירָהּ לִמְלֹא חָפְנָיו כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, וְצָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים לְצַד מַעֲרָב, וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר לֵב פָּסַע וְשָׁב לַאֲחוֹרָיו, פָּנָיו לַקֹּדֶשׁ וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל, עַד שֶׁיָּצָא מֵהַפָּרֹכֶת, וּמִתְפַּלֵּל בַּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה סָמוּךְ לַפָּרֹכֶת.

וְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בִּהְיוֹתוֹ בַּהֵיכָל: {{:תפילתו של כהן גדול|נוסח=מזרח}}

{{סי|יָ}}צָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ שָׁם בַּאֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן שֶׁלִּפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|כְּ}}צֵאתוֹ הֵבִיאוּ לוֹ שְׂעִיר חַטָּאת שֶׁל שֵׁם, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים יִכָּנֵס לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ כְּסֵדֶר שֶׁהִזָּה דַּם הַפָּר, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|מִ}}הַר וְנָטַל דַּם הַפָּר מֵעַל כַּן הַזָּהָב. וְעוֹמֵד בֵּין מִזְבַּח הַזָּהָב לַפָּרֹכֶת, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|נִ}}חֵץ וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְנָטַל דַּם הַשָּׂעִיר, וְעָשָׂה לְדָמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר. וְהִזָּה לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|שָׂ}}שׂ וְעֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ הַמִּזְרָק שֶׁבּוֹ דַּם הַשָּׂעִיר, וְחָזַר וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה. וּבָא וְעָמַד אֵצֶל מִזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה, וּמַתְחִיל לְהַזּוֹת מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת.{{ש}}
{{סי|עַ}}ל אַרְבַּע קַרְנוֹתָיו יִתֵּן כְּסִדְרָן, מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּמְסַיֵּם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְחוֹתֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הֵילָךְ וְהֵילָךְ עַד שֶׁמְגַלֶּה זְהָבוֹ, וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים בְּצַד דָּרוֹם, בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁלְמוּ מַתְּנוֹת קַרְנוֹתָיו.{{ש}}
{{סי|פָּ}}סַע וְיָצָא לְצַד דָּרוֹם חוּץ לָאוּלָם, וְשָׁפַךְ אֶת הַשִּׁירַיִם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.{{ש}}
{{סי|צָ}}עַד וּבָא לוֹ אֵצֶל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַשְׁמַת קְהִלָּה, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.

{{סי|קָ}}רָא לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים הַמְזֻמָּן מֵאֶתְמוֹל, וּמְסָרוֹ לוֹ לְהוֹלִיכוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה לְמִדְבָּר שָׁמֵם. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לַצּוּק חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁבְּקַרְנָיו, חֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו, דְּחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהוּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. וְאוֹמֵר: כָּךְ יִמָּחוּ עֲוֹנוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. [וְדַרְכִיּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין וּמְנִיפִין בְּסוּדָרִין, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.]{{ש}}
{{סי|רָ}}ץ וּבָא לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, וּקְרָעָן וְהוֹצִיא אֶת אֵמוּרֵיהֶם, וּנְתָנָם בְּמֶגֶס לְהַקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְשָׂרָן קְלָעָן כְּמִקְלָעוֹת, וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב לְעֶזְרַת נָשִׁים אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְקוֹרֵא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת ובְאַךְ בֶּעָשׂוֹר, וְגוֹלֵל אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כֵּן צְעָדָיו וּבָא לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְעָשָׂה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ, שֶׁהוּא מִמּוּסַף הַיּוֹם. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר אֵמוּרֵי הַחַטָּאוֹת, וְעוֹשֶׂה מִנְחַת שְׁנֵי הָאֵילִים כְּמִשְׁפָּטָן, וְאַחַר כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה נִסְכֵּי כָּל הַמּוּסָפִין כְּמִשְׁפָּטָן, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעָשָׂה אוֹתוֹ כְּהִלְכָתוֹ.

אַחַר כַּלּוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה, עוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִכְנִיס בְּשַׁחֲרִית. וְעוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לַהֵיכָל לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְיָצָא וְהִקְרִיב מִנְחַת הַתָּמִיד וּמוֹתַר מִנְחַת חֲבִיתִין וְהַנְּסָכִים כְּמִשְׁפָּטָן. נִכְנַס לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְהֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ, וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאֹהֲבָיו בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עבודות (פיוט)]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mv86dzvhu6icdjykpe4hooehrtc4vqg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004158</id>
      <parentid>3004125</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:34:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3004158</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61085" sha1="n8bhorzo39iybmuuxodavsozant36r8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח ספרד==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ, יָסַדְתָּ תֵבֵל וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יָצַרְתָּ.{{ש}} 
{{סי|בְּ}}שׁוּרְךָ עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל וְהִצַּבְתָּ נֹּגַהּ.{{ש}}
{{סי|גֹּ}}לֶם תַּבְנִיתְךָ מִן הָאֲדָמָה יָצַרְתָּ, וְעַל עֵץ הַדַּעַת אוֹתוֹ פָּקַדְתָּ.{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ זָנַח וְנִזְנַח מֵעֵדֶן, וְלֹא כִלִּיתוֹ לְמַעַן אֶרֶךְ אַפֶּךָ.{{ש}}
{{סי|הִ}}גְדַּלְתָּ פִרְיוֹ וּבֵרַכְתָּ זַרְעוֹ, וְהִפְרִיתָם בְּטוּבְךָ וְהוֹשַׁבְתָּם שָׁקֶט.{{ש}}
{{סי|וַ}}יִּפְרְקוּ עֹל וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וַהֲסִירֹתָ יָד כְּרֶגַע כֶּחָצִיר אֻמְלָלוּ.{{ש}}
{{סי|זָ}}כַרְתָּ בְרִית לְתָמִים בְּדוֹרוֹ, וּבִזְכוּתוֹ שַׂמְתָּ לָעוֹלָם שְׁאֵרִית.{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בְּרִית קֶשֶׁת לְמַעֲנוֹ כָּרַתָּ, וּבְאַהֲבַת נִיחֹחוֹ בָּנָיו בֵּרַכְתָּ.{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּ בְעָשְׁרָם וַיִּבְנוּ מִגְדָּל, וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה וְנִבְקַע הָרָקִיעַ לְהִלָּחֶם בּוֹ.{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד אַב הֲמוֹן פִּתְאֹם כְּכוֹכָב זָרַח מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְהָאִיר בַּחֹשֶׁךְ.{{ש}}
{{סי|כַּ}}עַסְךָ הֵפַרְתָּ בְּשׁוּרְךָ פָעֳלוֹ, וּלְעֵת שֵׂיבָתוֹ לְבָבוֹ חָקַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|לִ}}וְיַת חֵן מִמֶּנּוּ הוֹצֵאתָ, טָלֶה טָהוֹר מִכֶּבֶשׂ נִבְחָר.{{ש}}
{{סי|מִ}}גִּזְעוֹ אִישׁ תָּם הוֹצֵאתָ, חָתוּם בִּבְרִיתְךָ מֵרֶחֶם לֻקָּח.{{ש}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, עֲמוּסִים מִבֶּטֶן נִקְרָאוּ.{{ש}}
{{סי|שַׂ}}מְתָּ עַל לֵוִי לִוְיַת חֵן וָחֶסֶד, וּמִכָּל אֶחָיו כֶּתֶר לוֹ עִטַּרְתָּ.{{ש}}
{{סי|עַ}}מְרָם נִבְחַר מִזֶּרַע לֵוִי, אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ לְשָׁרֶתְךָ קִדַּשְׁתָּ.{{ש}}
{{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּבִגְדֵי שְׂרָד, וּבְקָרְבְּנוֹתָיו הֵפֵר כַּעַסְךָ.{{ש}}
{{סי|צִ}}יץ וּמְעִיל, חשֶׁן וְאֵפוֹד, כְּתֹנֶת וּמִכְנְסֵי בַד, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת פָּרִים וְעוֹלוֹת כְּבָשִׂים וּשְׁחִיטַת שְׂעִירִים וְנִיחֹחֵי אֵילִים.{{ש}}
{{סי|רֵ}}יחַ קְטֹרֶת רֹקַח מִרְקַחַת וּבִעוּר גֶּחָלִים, וּזְרִיקַת דָּם וּסְפִירַת יֹשֶׁר.{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּעַת קְטֹרֶת וּתְפִלַּת אֱמֶת, וּקְדֻשָּׁתוֹ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן בּוּץ וַעֲרִיכַת אֶבֶן מְחֻגָּר בְּכֻלָּם, כַּמַּלְאָךְ מִיכָאֵל מְשָׁרֵת.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ כָל אֵלֶּה לִכְבוֹד אַהֲרן, כְּלִי כַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל שַׂמְתּוֹ, וְעַל יָדוֹ סְלִיחַת הֶעָוֹן נָתַתָּ.

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חַת אַהֲרֹן מִגִּזְעוֹ יַעֲמֹד, לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ בְּיוֹם הַסְּלִיחָה.{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֶׂה וַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, שִׁבְעַת יָמִים בִּזְבוּלֵנוּ יִלְמֹד, וּמַזִּין עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לוּמֵי זִקְנֵי עָם וְחַכְמֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים תָּמִיד יְסוֹבְבוּהוּ, עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר.{{ש}}
וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה מִכָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמָּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ צַד מִינוּת, הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ, וְהֵם פּוֹרְשִׁים וּבוֹכִים, שֶׁחָשְׁדוּ לְמִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, שֶׁמָּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם, וְאוֹמְרִים לוֹ:{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה לִפְנֵי מִי אַתָּה נִכְנָס, לִמְקוֹם אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ש}}
{{סי|קְ}}הַל עֲדָתֵנוּ עָלֶיךָ יִסְמֹכוּ, וְעַל יָדְךָ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ.{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּהוּ וְהִרְגִּילוּהוּ עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית הָיוּ מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִים לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.{{ש}}
{{סי|פָּ}}רְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בְּהַגִּיעַ עֵת שְׁחִיטַת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד, לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעָם.{{ש}}
{{סי|ע}}וֹשֶׂה מִצְוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה, וּבוֹדֵק עַצְמוֹ מֵחוֹצְצֵי טְבִילָה.{{ש}}
{{סי|שָׂ}}שׂ עַל מִצְוָה לְקַיֵּם דָּתוֹ, וּפָשַׁט בִּגְדֵי חֹל וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג, כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר.{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו (מִקִּתּוֹן שֶׁל זָהָב).{{ש}}
{{סי|מִ}}יָּד מְקַבֵּל אֶת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד וְשׁוֹחֵט בּוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמַנִּיחַ לְאַחֵר לִגְמֹר הַשְּׁחִיטָה, וּמְקַבֵּל אֶת הַדָּם, וּזְרָקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים לַהֵיכָל יִכָּנֵס לְהֵיטִיב חָמֵשׁ נֵרוֹת וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת הַבֹּקֶר וּלְהֵיטִיב אֶת שְׁתֵּי הַנֵּרוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, וְיָצָא וְהִקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים כְּמִצְוָתָן, וּמַקְטִיר מִנְחַת הַתָּמִיד כְּמִשְׁפָּטָהּ.{{ש}}
{{סי|כְּ}}כָל יוֹם יַעֲשֶׂה מִנְחַת הַסֹּלֶת וּמִנְחַת חֲבִתִּין, וִינַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר, וְאַחַר הַתָּמִיד מַקְרִיב פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּמִנְחָתָם. {{הור1|בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַקְרִיב קֹדֶם מוּסַף הַיּוֹם כְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף שַׁבָּת וּמִנְחָתָם, וְעוֹרֵךְ לֶחֶם הַפָּנִים וּמַקְטִיר הַבָּזִיכִין כְּמִשְׁפָּטָם}}.{{ש}}
{{סי|יָ}}בוֹא מִיָּד לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וּפָרְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם יִפְשֹׁט בִּגְדֵי זָהָב, מְקַדֵּשׁ בִּנְקִיּוּת יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}}
{{סי|חָ}}ל וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְיָרַד וְטָבַל כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר, וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבִים מַעֲבִיר וּלְבָנִים לוֹבֵשׁ, שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן.{{ש}}
{{סי|וּ}}מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ תְּחִלָּה אֵצֶל פָּרוֹ. וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בַּצָּפוֹן כְּנֶגֶד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.{{ש}}
{{סי|הָ}}יָה עוֹמֵד בְּאֵימָה לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר עָלָיו דִּבְרֵי וִדּוּי, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}}

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.

{{סי|דָּ}}רַךְ וּבָא לוֹ לְשַׁעַר נִיקָנוֹר, וְהוּא לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב וַאֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח, אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת.{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרַל יָמִין כְּשֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִתְּנֵהוּ עַל הַשָּׂעִיר, וְאוֹמֵר לַייָ חַטָּאת.{{ש}}

{{הור|כאן נוהגים שלא לכרוע.}}{{ש}}
וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

{{סי|בִּ}}שְׂעִיר עֲזָאזֵל, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים בֵּין קַרְנָיו יִקְשֹׁר, וְיַעֲמִידֵהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ.{{ש}}
{{סי|אַ}}ף בְּשָׂעִיר שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִקְשֹׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ בַּצַּוָּאר. וּבָא לוֹ שֵׁנִית אֵצֶל פָּרוֹ וְאוֹמֵר עָלָיו וִדּוּי בֵּיתוֹ וּוִדּוּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}חַר וִדּוּי שָׁקַד בְּעָצְמָה לַעֲשׂוֹת חַטָּאתוֹ וְחַטַּאת הָעָם.{{ש}}
{{סי|בָּ}}דַק סַכִּין וְשָׁחַט פָּרוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמֵרַק אַחֵר אֶת הַשְּׁחִיטָה, וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לַחֲבֵרוֹ יִתֵּן מִיַּד לְמָרֵס בְּדָמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרשׁ.{{ש}}
{{סי|דָּ}}ם זֶה הִנִּיחוֹ בְּיַד מִי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ בָּעֲזָרָה עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁמִּן הַהֵיכָל וְלַחוּץ, וְנָטַל מַחְתָּה שֶׁל זָהָב אָדֹם קַלָּה מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשָׁה קַבִּין וְיָדָהּ אֲרֻכָּה, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים שֶׁמַּחֲצִיתָן גַּחֶלֶת וּמַחֲצִיתָן שַׁלְהֶבֶת אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת מִצַּד מַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ.{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִידָהּ מְלֵאָה גַּחֲלֵי אֵשׁ לוֹחֲשׁוֹת, וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. הוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן וּמַחְתָּה מְלֵאָה קְטֹרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.{{ש}}
{{סי|וְ}}חָפַן מִמֶּנָּה מְלֹא חָפְנָיו, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת אֶלָּא טְפוּפוֹת, וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף, וְנוֹטֵל בִּימִינוֹ מַחְתַּת הַגֶּחָלִים וּבִשְׂמֹאלוֹ כַּף הַקְּטֹרֶת.{{ש}}
{{סי|זֵ}}רַז עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרוֹן, וְהִנִּיחַ הַמַּחְתָּה בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וּבְבַיִת שֵׁנִי מַנִּיחַ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.{{ש}}
{{סי|חָ}}פַן כָּל הַקְּטֹרֶת שֶׁבַּכַּף בְּחָפְנָיו וְצָבַר עַל הַגֶּחָלִים לְצַד מַעֲרָב, וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר לֵב פָּסַע וְשָׁב לַאֲחוֹרָיו, פָּנָיו לַקֹּדֶשׁ וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל, עַד שֶׁיָּצָא מִן הַפָּרֹכֶת, וּמִתְפַּלֵּל בַּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה סָמוּךְ לַפָּרֹכֶת.

וְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל: {{:תפילתו של כהן גדול|נוסח=ספרד}}

{{סי|יָ}}צָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|כְּ}}צֵאתוֹ הֵבִיאוּ לוֹ שְׂעִיר חַטָּאת, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים יִכָּנֵס לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ בֵּין שְׁנֵי בַדֵּי הָאָרוֹן כְּסֵדֶר דַּם הַפָּר, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|מִ}}הַר וְנָטַל דַּם הַפָּר מִן הַכַּן שֶׁהִנִּיחַ עָלָיו, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|נָ}}חַץ וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְנָטַל דַּם הַשָּׂעִיר, וְעָשָׂה לְדָמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר. וְהִזָּה עַל הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|שָׂ}}שׂ וְעֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ הַמִּזְרָק שֶׁבּוֹ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן הַמָּלֵא בָּרֵיקָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה זֶה בָּזֶה. וּבָא וְעָמַד לִפְנִים מִמִּזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה, וּמַתְחִיל לְהַזּוֹת מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת.{{ש}}
{{סי|עַ}}ל אַרְבַּע קַרְנוֹתָיו יִתֵּן כְּסִדְרָן, מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּמְסַיֵּם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְחוֹתֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הֵילָךְ וְהֵילָךְ עַד שֶׁמְגַלֶּה זְהָבוֹ, וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.{{ש}}
{{סי|פָּ}}סַע וְיָצָא לְצַד דָּרוֹם חוּץ לָאוּלָם, וְשָׁפַךְ אֶת הַשִּׁירַיִם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.{{ש}}
{{סי|צָ}}עַד וּבָא לוֹ אֵצֶל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַשְׁמַת קְהָלוֹ, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַף הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ.{{ש}}
וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.

{{סי|קָ}}רָא לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים הַמְזֻמָּן מֵאֶתְמוֹל לְהוֹלִיכוֹ וּמְסָרוֹ לוֹ, וְהוֹלִיכוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה לְמִדְבָּר שָׁמֵם. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַצּוּק חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁבְּקַרְנָיו, חֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו, וּדְחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהוּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. וְאוֹמֵר: כָּךְ יִמָּחוּ עֲוֹנוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
{{סי|רָ}}ץ לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, וּקְרָעָן וְהוֹצִיא אֵמוּרֵיהֶם, וּנְתָנָם בְּמֶגֶס לְהַקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְשָׂרָן קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת, וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב וּבָא לְעֶזְרַת נָשִׁים אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְקוֹרֵא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר, וְגוֹלֵל הַסֵּפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כֵּן צְעָדָיו וּבָא לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְעָשָׂה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ, שֶׁהוּא מִמּוּסַף הַיּוֹם. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, וּמַקְטִיר הָאֵמוּרִים שֶׁל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כְּהִלְכָתוֹ.

אַחַר כַּלּוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה, עוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה, מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפַּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִכְנִיס בְּשַׁחֲרִית. וְעוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לַהֵיכָל לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת כְּבִשְׁאָר יָמִים, וְיָצָא וְהִקְרִיב מִנְחַת הַתָּמִיד וּמוֹתַר מִנְחַת חֲבִתִּין, וּמְנַסֵּךְ הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר כְּהִלְכָתוֹ. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ, וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}

==נוסח עדות המזרח==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם מֵרֹאשׁ, יָסַדְתָּ תֵבֵל וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יָצַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|בְּ}}שׁוּרְךָ עוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, גֵּרַשְׁתָּ אֹפֶל וְהִצַּבְתָּ נֹּגַהּ.{{ש}}
{{סי|גֹּ}}לֶם תַּבְנִית מִן הָאֲדָמָה יָצַרְתָּ, וְעַל עֵץ הַדַּעַת אוֹתוֹ פָּקַדְתָּ.{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ זָנַח וְנִזְנַח מֵעֵדֶן, וְלֹא כִלִּיתוֹ לְמַעַן אֶרֶךְ אַפֶּךָ.{{ש}}
{{סי|הִ}}גְדַּלְתָּ פִרְיוֹ וּבֵרַכְתָּ זַרְעוֹ, וְהִפְרִיתָם בְּטוּבְךָ וְהוֹשַׁבְתָּם שָׁקֶט.{{ש}}
{{סי|וַ}}יִּפְרְקוּ עֹל וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, וַהֲסִירֹתָ יָד כְּרֶגַע אֻמְלְלוּ כֶּחָצִיר.{{ש}}
{{סי|זָ}}כַרְתָּ בְרִית לְתָמִים בְּדוֹרוֹ, וּבִזְכוּתוֹ שַׂמְתָּ לָעוֹלָם שְׁאֵרִית.{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בְּרִית קֶשֶׁת לְמַעֲנוֹ כָּרַתָּ, וּבְאַהֲבַת נִיחֹחוֹ בָּנָיו בֵּרַכְתָּ.{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּ בְעָשְׁרָם וַיִּבְנוּ מִגְדָּל, וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה וְנִבְקַע הָרָקִיעַ לְהִלָּחֶם בּוֹ.{{ש}}
{{סי|יָ}}חִיד אַב הֲמוֹן פִּתְאֹם כְּכוֹכָב זָרַח מֵאוּר כַּשְׂדִּים לְהָאִיר בַּחֹשֶׁךְ.{{ש}}
{{סי|כַּ}}עַסְךָ הֵפַרְתָּ בְּשׁוּרְךָ פָעֳלוֹ, וּלְעֵת שֵׂיבָתוֹ לְבָבוֹ חָקַרְתָּ.{{ש}}
{{סי|לִ}}וְיַת חֵן מִמֶּנּוּ הוֹצֵאתָ, טָלֶה טָהוֹר מִכֶּבֶשׂ נִבְחָר.{{ש}}
{{סי|מִ}}גִּזְעוֹ אִישׁ תָּם הוֹצֵאתָ, חָתוּם בִּבְרִיתְךָ מֵרֶחֶם לֻקָּח.{{ש}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, עֲמוּסִים מִבֶּטֶן נִקְרָאוּ.{{ש}}
{{סי|שַׂ}}מְתָּ עַל לֵוִי לִוְיַת חֵן וָחֶסֶד, וּמִכָּל אֶחָיו כֶּתֶר לוֹ עִטַּרְתָּ.{{ש}}
{{סי|עַ}}מְרָם נִבְחַר מִגֶּזַע לֵוִי, אַהֲרֹן קְדוֹשׁ יְיָ מִשָּׁרָשָׁיו קִדַּשְׁתָּ.{{ש}}
{{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּבִגְדֵי שְׂרָד, וּבְקָרְבְּנוֹתָיו הֵפֵר כַּעַסְךָ.{{ש}}
{{סי|צִ}}יץ וּמְעִיל, חשֶׁן וְאֵפוֹד, כְּתֹנֶת וּמִכְנְסֵי בַד, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט.{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת פָּרִים וְעוֹלוֹת כְּבָשִׂים וּשְׁחִיטַת שְׂעִירִים וְנִיחֹחֵי אֵילִים.{{ש}}
{{סי|רֵ}}יחַ קְטֹרֶת רֹקַח מִרְקַחַת וּבִעוּר גֶּחָלִים, וּזְרִיקַת דָּם וּסְפִירַת יֹשֶׁר.{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּעַת קְטֹרֶת וּתְפִלַּת אֱמֶת, וּקְדֻשָּׁתוֹ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן בּוּץ וַעֲרִיכַת אֶבֶן חָגוּר בְּכֻלָּם, כְּמַלְאָךְ מְשָׁרֵת.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ כָל אֵלֶּה לִכְבוֹד אַהֲרן, כְּלִי כַפָּרָה לְיִשְׂרָאֵל שַׂמְתּוֹ, וְעַל יָדוֹ סְלִיחַת הֶעָוֹן נָתַתָּ.

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חַת אַהֲרֹן מִגִּזְעוֹ יַעֲמֹד, לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ בְּיוֹם הַסְּלִיחָה.{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֶׂה וַעֲבוֹדַת הַיּוֹם, שִׁבְעַת יָמִים בִּזְבוּלֵנוּ יִלְמֹד, וּמַזִּין עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי.{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לוּמֵי זִקְנֵי עָם וְחַכְמֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים תָּמִיד יְסוֹבְבוּהוּ, עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר.{{ש}}
וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה דָּבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ, שֶׁמֶּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ צַד מִינוּת, הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה עַל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ, וְהֵם פּוֹרְשִׁים וּבוֹכִים, שֶׁחָשְׁדוּ לְמִי שֶׁמַּעֲשָׂיו סְתוּמִים, שֶׁמֶּא אֵין בְּלִבּוֹ כְּלוּם, וְאוֹמְרִים לוֹ:{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה לִפְנֵי מִי אַתָּה נִכְנָס, לִמְקוֹם אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ש}}
{{סי|קְ}}הַל עֲדָתֵנוּ עָלֶיךָ יִסְמֹכוּ, וְעַל יָדְךָ תְּהֵא סְלִיחָתֵנוּ.{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּהוּ וְהִרְגִּילוּהוּ עַד בּוֹא יוֹם הֶעָשׂוֹר, וְעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַעֲמִידִים אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִים לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.{{ש}}
{{סי|פָּ}}רְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בְּהַגִּיעַ עֵת שְׁחִיטַת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד, לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הָעָם.{{ש}}
{{סי|ע}}וֹשֶׂה מִצְוָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה, וּבוֹדֵק עַצְמוֹ מֵחוֹצְצֵי טְבִילָה.{{ש}}
{{סי|שָׂ}}שׂ עַל מִצְוָה לְקַיֵּם דָּתוֹ, וּפָשַׁט בִּגְדֵי חֹל וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפַּג, כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר.{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}}
{{סי|מִ}}יָּד מְקַבֵּל אֶת כֶּבֶשׂ הַתָּמִיד וְשׁוֹחֵט בּוֹ רֹב שְׁנַיִם, וּמַנִּיחַ כֹּהֵן אַחֵר לִגְמֹר הַשְּׁחִיטָה, וּמְקַבֵּל אֶת הַדָּם, וְזוֹרְקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּמִצְוָתוֹ.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים לַהֵיכָל יִכָּנֵס לְהֵיטִיב חָמֵשׁ נֵרוֹת וּלְהַקְטִיר קְטֹרֶת הַבֹּקֶר וּלְהֵיטִיב אֶת שְׁתֵּי הַנֵּרוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, וְיָצָא וְהִקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים כְּמִצְוָתָן.{{ש}}
{{סי|כְּ}}כָל יוֹם יַעֲשֶׂה מִנְחַת הַתָּמִיד וַחֲבִיתִין, וִינַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן בְּכָל כְּלֵי שִׁיר {{ק|[נ&quot;א: בִּכְלִי יֹשֶׁר]}} {{הור1|י&quot;א כשחל בשבת|וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת מַקְרִיב שְׁנֵי כִבְשֵׂי מוּסַף שַׁבָּת וּמִנְחָתָם, וְעוֹרְכִין לֶחֶם הַפָּנִים וּמַקְטִיר הַבָּזִיכִין כְּמִשְׁפָּטָם}}, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב פַּר הָעוֹלָה וְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים שֶׁל מוּסַף הַיּוֹם וּמִנְחָתָם.{{ש}}
{{סי|יָ}}בוֹא מִיָּד לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה, וְיִפְרְשׂוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם יִפְשֹׁט בִּגְדֵי זָהָב, מְקַדֵּשׁ בִּנְקִיּוּת יָדָיו וְרַגְלָיו.{{ש}}
{{סי|חָ}}ל וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב, וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג.{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבִים מַעֲבִיר וּלְבָנִים לוֹבֵשׁ, שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן.{{ש}}
{{סי|וּ}}מִהַר וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּבָא לוֹ תְּחִלָּה אֵצֶל פָּרוֹ. וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בַּצָּפוֹן כְּנֶגֶד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.{{ש}}
{{סי|ה}}וּא עוֹמֵד בְּאֵימָה לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְאוֹמֵר עָלָיו דִּבְרֵי וִדּוּי, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.{{ממס|ויקרא טז ל}}

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ.

{{סי|דָּ}}רַךְ וּבָא אֶל לְשַׁעַר נִיקָנוֹר, וְהוּא לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ, וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב וַאֲחוֹרֵיהֶם לַמִּזְרָח, אֶחָד לִימִינוֹ וְאֶחָד לִשְׂמֹאלוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אָחָד בַּיָּמִין וְאֶחָד בַּשְּׂמֹאל, אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל, וּנְתָנָם עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים.{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרַל שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִתְּנֵהוּ עַל הַשָּׂעִיר, וְאוֹמֵר לַשֵּׁם חַטָּאת.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

{{סי|בִּ}}שְׂעִיר עֲזָאזֵל, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים בֵּין קַרְנָיו יִקְשֹׁר, וְיַעֲמִידֵהוּ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח נֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ.{{ש}}
{{סי|אַ}}ךְ בְּשָׂעִיר שֶׁהוּא שֶׁל שֵׁם יִקְשֹׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית נֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. וּבָא לוֹ שְׁנִיָּה אֵצֶל פָּרוֹ וְאוֹמֵר עָלָיו וִדּוּי בֵּיתוֹ וּוִדּוּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרן עַם קְדוֹשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ.

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}חַר וִדּוּי שָׁקַד בְּעָצְמָה לַעֲשׂוֹת חַטָּאתוֹ וְחַטַּאת הָעָם.{{ש}}
{{סי|בָּ}}דַק סַכִּין וְשָׁחַט פָּרוֹ רֹב שְׁנַיִם, וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לַחֲבֵרוֹ מִיַּד יִתְּנֵהוּ לְמָרֵס בְּדָמוֹ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁל הֵיכָל מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרשׁ.{{ש}}
{{סי|דָּ}}ם זֶה הִנִּיחוֹ בְּיַד מִי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנוֹטֵל מַחְתָּה שֶׁל זָהָב אָדֹם קַלָּה מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשָׁה קַבִּין וְיָדָהּ אֲרֻכָּה, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וּפִנָּה גֶחָלִים שֶׁמַּחֲצִיתָן גַּחֶלֶת וּמַחֲצִיתָן שַׁלְהֶבֶת {{ק|[אֵילָךְ וְאֵילָךְ]}}, וְחָתָה מִן הַלּוֹחֲשׁוֹת מִצַּד מַעֲרַב הַמִּזְבֵּחַ.{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִידָהּ מְלֵאָה גַּחֲלֵי אֵשׁ לוֹחֲשׁוֹת, וְהִנִּיחָהּ עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. וְהוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן וּמַחְתָּה מְלֵאָה קְטֹרֶת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.{{ש}}
{{סי|וְ}}חָפַן מִמֶּנָּה מְלֹא חָפְנָיו, לֹא מְחוּקוֹת וְלֹא גְדוּשׁוֹת אֶלָּא טְפוּפוֹת, הַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף, וְנוֹטֵל בִּימִינוֹ מַחְתַּת הַגֶּחָלִים וּבִשְׂמֹאלוֹ כַּף הַקְּטֹרֶת.{{ש}}
{{סי|זֵ}}רַז עַצְמוֹ וְנִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְהִנִּיחַ הַמַּחְתָּה בֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן, וּבְבַיִת שֵׁנִי מַנִּיחוֹ עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.{{ש}}
{{סי|חָ}}פַן וְעֵרָה הַקְּטֹרֶת בְּגוּדָלוֹ לְתוֹךְ חָפְנָיו, עַד שֶׁהֶחֱזִירָהּ לִמְלֹא חָפְנָיו כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה, וְצָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים לְצַד מַעֲרָב, וּמַמְתִּין שָׁם עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא הַבַּיִת כֻּלּוֹ עָשָׁן.{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר לֵב פָּסַע וְשָׁב לַאֲחוֹרָיו, פָּנָיו לַקֹּדֶשׁ וַאֲחוֹרָיו לַהֵיכָל, עַד שֶׁיָּצָא מֵהַפָּרֹכֶת, וּמִתְפַּלֵּל בַּהֵיכָל תְּפִלָּה קְצָרָה סָמוּךְ לַפָּרֹכֶת.

וְכָךְ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בִּהְיוֹתוֹ בַּהֵיכָל: {{:תפילתו של כהן גדול|נוסח=מזרח}}

{{סי|יָ}}צָא וְנָטַל דַּם הַפָּר מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ, וְנִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנַס וְעָמַד בְּמָקוֹם שֶׁעָמַד, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ שָׁם בַּאֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן שֶׁלִּפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|כְּ}}צֵאתוֹ הֵבִיאוּ לוֹ שְׂעִיר חַטָּאת שֶׁל שֵׁם, שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק טָהוֹר.{{ש}}
{{סי|לִ}}פְנִים יִכָּנֵס לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ כְּסֵדֶר שֶׁהִזָּה דַּם הַפָּר, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.{{ש}}
{{סי|מִ}}הַר וְנָטַל דַּם הַפָּר מֵעַל כַּן הַזָּהָב. וְעוֹמֵד בֵּין מִזְבַּח הַזָּהָב לַפָּרֹכֶת, וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ עַל כָּל הַזָּיָה. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|נִ}}חֵץ וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר וְנָטַל דַּם הַשָּׂעִיר, וְעָשָׂה לְדָמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר. וְהִזָּה לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת כְּנֶגֶד אֲוִיר שֶׁכְּבֵין בַּדֵּי הָאָרוֹן מִבַּחוּץ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע.

{{סי|שָׂ}}שׂ וְעֵרָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ הַמִּזְרָק שֶׁבּוֹ דַּם הַשָּׂעִיר, וְחָזַר וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן כְּדֵי שֶׁיִּתְעָרְבוּ יָפֶה יָפֶה. וּבָא וְעָמַד אֵצֶל מִזְבַּח הַזָּהָב בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְהַמְּנוֹרָה, וּמַתְחִיל לְהַזּוֹת מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת.{{ש}}
{{סי|עַ}}ל אַרְבַּע קַרְנוֹתָיו יִתֵּן כְּסִדְרָן, מַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּמְסַיֵּם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. וְחוֹתֶה הַגֶּחָלִים וְהָאֵפֶר שֶׁבְּמִזְבַּח הַזָּהָב הֵילָךְ וְהֵילָךְ עַד שֶׁמְגַלֶּה זְהָבוֹ, וּמַזֶּה מִדַּם הַתַּעֲרֹבֶת עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים בְּצַד דָּרוֹם, בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁלְמוּ מַתְּנוֹת קַרְנוֹתָיו.{{ש}}
{{סי|פָּ}}סַע וְיָצָא לְצַד דָּרוֹם חוּץ לָאוּלָם, וְשָׁפַךְ אֶת הַשִּׁירַיִם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.{{ש}}
{{סי|צָ}}עַד וּבָא לוֹ אֵצֶל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לַעֲזָאזֵל לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַשְׁמַת קְהִלָּה, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְהִתְוַדָּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ.

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אָז הוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּטוּבְךָ מְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְסוֹלֵחַ לַעֲדַת יְשֻׁרוּן.

{{סי|קָ}}רָא לְאֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים הַמְזֻמָּן מֵאֶתְמוֹל, וּמְסָרוֹ לוֹ לְהוֹלִיכוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה לְמִדְבָּר שָׁמֵם. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לַצּוּק חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁבְּקַרְנָיו, חֶצְיוֹ קוֹשֵׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו, דְּחָפוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהוּא הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. וְאוֹמֵר: כָּךְ יִמָּחוּ עֲוֹנוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. [וְדַרְכִיּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין וּמְנִיפִין בְּסוּדָרִין, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר.]{{ש}}
{{סי|רָ}}ץ וּבָא לוֹ אֵצֶל הַפָּר וְאֵצֶל הַשָּׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים, וּקְרָעָן וְהוֹצִיא אֶת אֵמוּרֵיהֶם, וּנְתָנָם בְּמֶגֶס לְהַקְטִירָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וּבְשָׂרָן קְלָעָן כְּמִקְלָעוֹת, וּמְשַׁלְּחָן בְּיַד אֲחֵרִים לְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב לְעֶזְרַת נָשִׁים אַחַר שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר, וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְקוֹרֵא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת ובְאַךְ בֶּעָשׂוֹר, וְגוֹלֵל אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָרִיתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה. וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם שְׁמֹנֶה בְרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל הַכֹּהֲנִים, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.{{ש}}
{{סי|תִּ}}כֵּן צְעָדָיו וּבָא לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן, וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְעָשָׂה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ, שֶׁהוּא מִמּוּסַף הַיּוֹם. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר אֵמוּרֵי הַחַטָּאוֹת, וְעוֹשֶׂה מִנְחַת שְׁנֵי הָאֵילִים כְּמִשְׁפָּטָן, וְאַחַר כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה נִסְכֵּי כָּל הַמּוּסָפִין כְּמִשְׁפָּטָן, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעָשָׂה אוֹתוֹ כְּהִלְכָתוֹ.

אַחַר כַּלּוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל אֵלֶּה, עוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִכְנִיס בְּשַׁחֲרִית. וְעוֹד בָּא לוֹ לְבֵית הַטְּבִילָה וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי לָבָן וְיָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לַהֵיכָל לְהַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְיָצָא וְהִקְרִיב מִנְחַת הַתָּמִיד וּמוֹתַר מִנְחַת חֲבִיתִין וְהַנְּסָכִים כְּמִשְׁפָּטָן. נִכְנַס לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְהֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ, וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ. וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאֹהֲבָיו בְּצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עבודות (פיוט)]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n8bhorzo39iybmuuxodavsozant36r8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תפילתו של כהן גדול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727842</id>
    <revision>
      <id>3004123</id>
      <parentid>2958634</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:21:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תפילתו של כ&quot;ג</comment>
      <origin>3004123</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3551" sha1="rlbhpew6ah2vyjon39d9e2qaiz9w7db" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח המדרש==
{{הור2|נוסח משולב על פי: [[ויקרא רבה כ ד]], [[מדרש תנחומא אחרי ג]], [[פסיקתא דרב כהנא כז]]}}

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת גְּשׁוּמָה שְׁחוּנָה וּטְלוּלָה{{ש}}
שְׁנַת זוֹל, שְׁנַת שֹׂבַע, שְׁנַת רָצוֹן, שְׁנַת בְּרָכָה, שְׁנַת מַשָּׂא וּמַתָּן {{ש}}
שָׁנָה שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ{{ש}}
שָׁנָה שֶׁלֹּא יַגְבִּיהוּ שְׂרָרָה אֵלּוּ עַל אֵלּוּ{{ש}}
{{הור|ורבנן דקיסרין אמרין:}}{{ש}}
עַל אֲחֵינוּ שֶׁבְּקֵיסְרִין שֶׁלֹּא יַגְבִּיהוּ שְׂרָרָה אֵלּוּ עַל אֵלּוּ.{{ש}}
{{הור|ורבנן דדרומא אמרין:}}{{ש}}
עַל אֲחֵינוּ שֶׁבַּשָּׁרוֹן שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ בָתֵּיהֶם קִבְרֵיהֶם.
==נוסח הגמרא==
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת גְּשׁוּמָה שְׁחוּנָה{{ר1}}
[{{הור|שחונה מעלייתא היא, אדרבה גריעותא היא? אלא '''אִם שְׁחוּנָה תְּהֵא גְשׁוּמָה'''}}]{{ש}}
וְאַל יִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים{{ש}}
{{הור|רב אחא בריה דרבא מסיים משמיה דרב יהודה:}}{{ש}}
לָא יִעְדֵּי עָבֵד שֻׁלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה{{ש}}
וְאַל יְהוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְפַּרְנֵס זֶה מִזֶּה וְלֹא לְעַם אַחֵר.
==נוסח אתה כוננת==
&lt;noinclude&gt;יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוּ הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, אִם שְׁחוּנָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=תְּהֵא}} גְשׁוּמָה, וְאַל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=יִכָּנֵס|מזרח=תִּכָּנֵס}} לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים לְעִנְיַן הַגֶּשֶׁם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בִּלְבַד בְּעֵת|ספרד=בְּשָׁעָה}} שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ, וְשֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּפַרְנָסָה זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, שָׁנָה שֶׁלֹּא תַפִּיל אִשָּׁה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אֶת}} פְּרִי בִטְנָהּ, וְשֶׁיִּתְּנוּ עֲצֵי הַשָּׂדֶה אֶת תְּנוּבָתָם, וְלָא יִעְדֵּי עָבֵד שֻׁלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה.&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילתו של כהן גדול]]</text>
      <sha1>rlbhpew6ah2vyjon39d9e2qaiz9w7db</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004124</id>
      <parentid>3004123</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:27:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004124</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3551" sha1="hpccd33xyoz6b2urhea2tpmqkn49qkx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח המדרש==
{{הור2|נוסח משולב על פי: [[ויקרא רבה כ ד]], [[מדרש תנחומא אחרי ג]], [[פסיקתא דרב כהנא כז]]}}

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת גְּשׁוּמָה שְׁחוּנָה וּטְלוּלָה{{ש}}
שְׁנַת זוֹל, שְׁנַת שֹׂבַע, שְׁנַת רָצוֹן, שְׁנַת בְּרָכָה, שְׁנַת מַשָּׂא וּמַתָּן {{ש}}
שָׁנָה שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ{{ש}}
שָׁנָה שֶׁלֹּא יַגְבִּיהוּ שְׂרָרָה אֵלּוּ עַל אֵלּוּ{{ש}}
{{הור|ורבנן דקיסרין אמרין:}}{{ש}}
עַל אֲחֵינוּ שֶׁבְּקֵיסְרִין שֶׁלֹּא יַגְבִּיהוּ שְׂרָרָה אֵלּוּ עַל אֵלּוּ.{{ש}}
{{הור|ורבנן דדרומא אמרין:}}{{ש}}
עַל אֲחֵינוּ שֶׁבַּשָּׁרוֹן שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ בָתֵּיהֶם קִבְרֵיהֶם.
==נוסח הגמרא==
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת גְּשׁוּמָה שְׁחוּנָה{{ר1}}
[{{הור|שחונה מעלייתא היא, אדרבה גריעותא היא? אלא '''אִם שְׁחוּנָה תְּהֵא גְשׁוּמָה'''}}]{{ש}}
וְאַל יִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים{{ש}}
{{הור|רב אחא בריה דרבא מסיים משמיה דרב יהודה:}}{{ש}}
לָא יִעְדֵּי עָבֵד שֻׁלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה{{ש}}
וְאַל יְהוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְפַּרְנֵס זֶה מִזֶּה וְלֹא לְעַם אַחֵר.
==נוסח אתה כוננת==
&lt;/noinclude&gt;יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוּ הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, אִם שְׁחוּנָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=תְּהֵא}} גְשׁוּמָה, וְאַל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=יִכָּנֵס|מזרח=תִּכָּנֵס}} לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים לְעִנְיַן הַגֶּשֶׁם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בִּלְבַד בְּעֵת|ספרד=בְּשָׁעָה}} שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לוֹ, וְשֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּפַרְנָסָה זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר, שָׁנָה שֶׁלֹּא תַפִּיל אִשָּׁה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אֶת}} פְּרִי בִטְנָהּ, וְשֶׁיִּתְּנוּ עֲצֵי הַשָּׂדֶה אֶת תְּנוּבָתָם, וְלָא יִעְדֵּי עָבֵד שֻׁלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה.&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילתו של כהן גדול]]</text>
      <sha1>hpccd33xyoz6b2urhea2tpmqkn49qkx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אימת נוראותיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727853</id>
    <revision>
      <id>3004212</id>
      <parentid>2990581</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T10:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57422" sha1="lxskdp2sd5d7nwpne51j325de5wobhh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא של [[מחבר:משה בן קלונימוס|רבי משה בן קלונימוס מלוקא]]{{הערה|כך מקובל, וכן כתבו [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|הרוקח]] ועוד ראשונים. לדעת [[מחבר:שלמה יהודה רפפורט|שי&quot;ר]] השם {{צ|חננאל קלונימוס}} המופיע גם כן באקרוסטיכון אינו מאפשר זאת, אבל לא התקבלה דעתו.}} לשביעי של פסח. ברוב קהילות אשכנז היא נאמרת ביום ח' של פסח, חוץ מכשחל בשבת, שאז אומרים אותה ביום ז'{{הערה|וביום ח' אומרים [[אותותיך ראינו]] של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] כדי לחבר את שתי המערכות הגדולות שלו  לחג הפסח באותו יום, שהרי בח' של פסח החל בשבת אומרים גם את [[אהוביך אהבוך|מערכת היוצר שלו]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}}{{הערה|מנהג אחר ותמוה מובא בספר {{מקורות לסידור|נוהג כצאן יוסף}}. לדבריו כשחל יום ז' של פסח בשבת, מחליפים את ה'סדר' וה'סילוק', ואומרים ביום ז' מ{{צ|[[#סדר|אצולים מפרך סונים]]}} ואילך דלהלן , וביום ח' מ{{צ|[[אותותיך ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]}} ואילך מקדושתת {{צ|[[אותותיך ראינו]]}}.}} (בוורמייזא ומגנצא ועוד מקומות אומרים אותה תמיד ביום ז').}}&lt;/noinclude&gt;
==אימת נוראותיך==
{{הור2|קדושתא של רבי משה בן קלונימוס לשביעי של פסח. נאמר ברוב קהילות אשכנז בשחרית של היום השמיני של פסח.}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ימַת נוֹרְאוֹתֶיךָ בִּשְׂדֵה צֹעַן כְּהִשְׁלַחְתָּ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עַר כְּסִלֵּן בְּצִיר אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסּוֹת לָקַחְתָּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרֶיךָ לְהָקִים כְּמוֹ לְאָב הִבְטַחְתָּ

{{סי|הֵ}}עֵז יָהִיר וְנִאֵץ מוּל שְׁלוּחֲךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}נָם מִי יְיָ אֲשֶׁר שְׁלָחֲךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה בּוֹ בְּאַף בְּשַׁלֵּחֲךָ{{ש}}
{{סי|חָ}}זַר בְּעַל כָּרְחוֹ עֲשׂוֹת מִשְׁלָחֲךָ

{{סי|טָ}}פַשׁ לִבּוֹ וְנִבְעַר אַחֲרֵי זֹאת{{ש}}
{{סי|יָ}}עַץ רְדֹף אַחֲרֵימוֹ לָבֹז בִּזּוֹת {{ש}}
{{סי|כְּ}}לֵי קְרָב נָשָׂא וַחֲרָבוֹת שְׁחוּזוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}הָשִׁיב לְעַבְדוּת אֹם נָאוָה בַּחֲרוּזוֹת

{{סי|מ}}וֹעֵד שְׁלֹשֶׁת יָמִים חִכָּה לַחֲזֹר{{ש}}
{{סי|נֶ}}הְפַּךְ לִבּוֹ בְּלֹא אָבוּ חֲזֹר{{ש}}
{{סי|סְ}}פוּנֵי גְנָזָיו פִּנָּה לַחֲיָלוֹתָיו לִבְזֹר{{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר בְּכָל לֵב אוֹתוֹ לַעְזֹר

{{סי|פָּ}}רָשַׁת דְּרָכִים כְּגַע עַם מְשֻׁלָּח{{ש}}
{{סי|צִ}}דְדָם מֵאֹרַח פְּלֶשֶׁת טוֹב וְסַלָּח{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}לְגַּסִּים מֵרְאוֹת עַצְמוֹת זֶבֶד וְשׁוּתֶלַח{{ש}}
{{סי|רִ}}חֲקָם מִדֶּרֶךְ אוֹתָם צָר בְּשַׁלַּח

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַבְדּוֹ {{סי|שָׁ}}לַח לְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן
:{{סי|שׁ}}וֹדְדֵיהֶם שָׁת בָּם מַכּוֹת אָסוֹן
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תָּ}}מִים זָכַר מְנֻסֶּה וְנִמְצָא חָסוֹן
:{{סי|תּ}}וֹלְדוֹתָיו לְהָגֵן נַחֲלַת אָב לַחֲסֹן&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חְבּוּלוֹת עָשׂ רַב עֵצָה וּגְבוּרָה {{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹכְנֵי חֶלֶד לְלַמֵּד חָכְמָה מִגְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|רֶ}}סֶן מַתְעֶה הִרְסִין שַׂר הַבִּירָה{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלָיו לְהַקְהִיל לִרְדֹּף יָפָה וּבָרָה

{{סי|צִ}}לּוּל כְּחָבוּ מַשְׁלִיכֵי יְאוֹר זְכָרִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרֵעַ פִּלְשָׁם סוּף הֱיוֹת סְכוּרִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחוֹק אִמֵּן לְעַם נִכָּרִים{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ אֲשֶׁר שָׂח לְשֹׁרֶשׁ בִּכּוּרִים

{{סי|נ}}וֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן עֵצָה נִבְעָרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְעֲדֵי זֹאת שֶׂגֶת לַהֲפִיצָהּ בִּסְעָרָה{{ש}}
{{סי|ל}}וּלֵי אֵל שֶׁהוֹצִיא חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}רְתוּ יַעְרָהּ וּבָעֲרוּ בָהּ הַבְעָרָה

{{סי|י}}וֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם שָׂחַק וְהִלְעִיג לָמוֹ{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס גְּיָסָיו כְּגֻיָּסוּ לָצֵאת עָלֵימוֹ{{ש}}
{{סי|חָ}}ז כִּי בָא יוֹם גְּמוּלֵימוֹ{{ש}}
{{סי|זֹ}}את תַּחַת זֹאת נִקְמַת עוֹלָלֵימוֹ

{{סי|וְ}}לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט הַכָּתוּב בְּחִסּוּף{{ש}}
{{סי|הָ}}שֵׁב גְּמוּלָם כְּזָדוּ בְּעַם הַכָּסוּף{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דֶּ}}רֶךְ הֵסֵב לִגְאוּלֵי בִזְרוֹעַ חָשׂוּף{{ש}}
{{סי|גִּ}}לְגְּלָם הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מַעֲלָלָיו {{סי|בִּ}}קְהַל עָם תָּמִיד אֲרַנֵּן
:{{סי|בַּ}}בֹּקֶר לְהַגִּיד חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בְּהִתְלוֹנֵן
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|א}}וֹרוֹת טַלְלֵי תֶחִי מֶנּוּ אֶתְחוֹנֵן
:{{סי|אֲ}}טוּמִים לְהַחֲיוֹת עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנֵן&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''; '''חננאל קלנימוש'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}יֹם וְנוֹרָא מִי לֹא יִרָאֲךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹעֵי לֵב לֹא הִכִּירוּ מוֹרָאֲךָ{{ש}}
{{סי|בַּ}}חוּרֵי אָוֶן וּפִיבֶסֶת דִּין בְּהַרְאֲךָ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמְעֵי שִׁמְעֲךָ רָגְזוּ וְחָלוּ מִמּוֹרָאֶךָ

{{סי|גֹּ}}דֶל נוֹרְאוֹתֶיךָ מִי יוּכַל לְסַפֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ עַד לִמְאֹד וְעָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}}
{{סי|דְּ}}יוֹ הַיָּם וְכָל יְצִיר סוֹפֵר{{ש}}
{{סי|קְ}}צַת (נוֹרְאוֹתָיו) לֹא יוּכְלוּ לָחֹק בַּסֵּפֶר

{{סי|הִ}}לּוּךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָפַצְתָּ מִמְּעוֹנֶיךָ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרְרֶיךָ הִצְמַתָּ כְּהֵרֵעוּ בִּטְלָאֵי עָנֶךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַחֲמַדֵּי בִטְנָם לֹא חָסָה עֵינֶךָ{{ש}}
{{סי|פִּ}}טְרֵי רֶחֶם וְרָאשֵׁי אוֹן בְּעַנֶּךָ

{{סי|זֵ}}עֲכָם בְּעֶשֶׂר בְּחֹמֶשׁ יָד הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹלוֹת אַחַת לְחָמֵשׁ בֶּעָבוֹת גְּדֵלָה{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂפּוֹ זְרוֹעַ אֲשֶׁר מְאֹד גָּדְלָה{{ש}}
{{סי|סֵ}}עֲפָם עַל אַחַת חָמֵשׁ בִּגְדוֹלָה

{{סי|טְ}}בוּעִים בִּיוֵן מְצוּל בְּתִלּוּל הַגְשִׁיר{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶף אֶבֶן הָסֵר וְעָקֹב הַיְשִׁיר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יֶ}}שַׁע {{סי|מִ}}צִּיּוֹן שַׁלַח וְחָדָשׁ נָשִׁיר{{ש}}
{{סי|כֶּ}}תֶר {{סי|לְ}}ךָ לִתֵּן כְּאָז יָשִׁיר

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חָ}}רְשׁוּ יוֹשְׁבֵי חֲרֹשֶׁת לְאַבֵּד יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}תֹשׁ וְאַבֵּד שֵׁם וּשְׁאָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נַ}}חַל קִישׁוֹן גְּרָפָם וּזְרוֹעָם נִשְׁבָּרָה{{ש}}
{{סי|אָ}}ז {{סי|לָ}}בְשָׁה רוּחַ וְשָׁרָה דְּבוֹרָה

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ}}ם עַל רַבּוּ קָמָיו לִלְזוֹת{{ש}}
{{סי|לָ}}חַמְתָּ לוֹחֲמָיו וְהִכְנַעְתָּ אוֹתָם לְהַבְזוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נֹ}}עַם זְמִירוֹת בִּטָּה לְךָ לְהַזּוֹת{{ש}}
{{סי|יִ}}חַד וְשָׁר אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מִ}}כְלַל יֹפִי עַל מִשְׁפָּטוֹ יְחֻדָּשׁ{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד נָוָךְ בּוֹ כְּקֶדֶם יִתְחַדָּשׁ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שִׂ}}יאוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה יָרוּם וְיֻגְדָּשׁ{{ש}}
סֶלָה בְּתוֹכוֹ נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;
====אדני חלד====
אַדְנֵי חֶלֶד עַד לֹא טְבוּעִים{{ש}}
וְטֶרֶם תְּלוּלֵי רוֹם לְאֹהֶל קְבוּעִים{{ש}}
מֵאָז הֶעֱלָה בְּמַחֲשֶׁבֶת דִּגְלֵי רִבּוּעִים{{ש}}
הֱיוֹת לוֹ מִכָּל אֹם תְּבוּעִים{{ש}}
וּבְהִמָּלֵךְ לִבְרֹאת יְצִיר רֹאשׁ טְבֻעִים{{ש}}
בַּעֲדָם חָלוּ מֶלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו מַצְבִּיעִים{{ש}}
וּמֵאָז בְּחֶלְקוֹ עָלוּ מֵחֶלְשִׁים שִׁבְעִים{{ש}}
וְסִגְּלָם לוֹ לְחֶבֶל נַחֲלָה מָקְבָּעִים{{ש}}
וּכְחָבוּ גֵּרוּת וְעִנּוּי וּקְבָעוּם קוֹבְעִים{{ש}}
נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו לְסוֹף שְׁלֹשִׁים שָׁבוּעִים{{ש}}
וַיֵּט חֶסֶד עַל בְּנֵי רִבֵּעִים{{ש}}
וְהִטָּה אֹזֶן וְסָכַת שִׂיחַ מְשַׁוְּעִים{{ש}}
וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן וַיַּךְ צָרָיו בְּגִוּוּעִים{{ש}}
הַכֵּה וּפָצֹעַ בְּכָל מַכָּה וַאֲבַעְבּוּעִים{{ש}}
וְאַחֲרֵי כֵן שִׁלְּחוּם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל שְׂבֵעִים{{ש}}
בְּפָז וּבְכֶסֶף וּבְזָהָב וְכָל מִינֵי צְבָעִים{{ש}}
וְעוֹד מָסַךְ בְּקִרְבָּם רוּחַ עִוְעִים{{ש}}
וַיְסִיתֵם רְדֹף אַחֲרֵימוֹ בְּשִׁרְיוֹנוֹת וְכוֹבָעִים{{ש}}
וְאָז עָלְתָה חֲמָתוֹ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹנָם וְשִׁקְּעָם בְּטִבּוּעִים{{ש}}
וְנָפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל לְמַבּוּעִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;בִּגְזֵרַת –

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
====מה מועיל רשע====
{{הור|סימן: '''משה ברבי קלונימוס''' (כפול)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / מִי יוּכַל אֵלָיו לִנְכֹחַ / אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַגְּבוּרָה וְהַכֹּחַ. קָדוֹשׁ.

{{סי|מַ}}ה מּוֹעִיל רֶשַׁע בְּעָלָיו / וּמַה יָּעֹז זֵד בְּמַעֲלָלָיו / פְּנֵי מְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמִפְעָלָיו{{ש}}
{{סי|מֶ}}רֶד הֲיוּכַל עֲרֹךְ חֹמֶר / נֹכַח יוֹצֵר כֹּל בְּאֹמֶר / רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּיָדוֹ שׁוֹמֵר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}כְנוֹ שָׁת בְּרוּם עוֹלָם / מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם / מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם

{{סי|שָׁ}}לִישִׁים פָּתְחוּ רִאשׁוֹן / אָצוּ סְלֹל אֹרַח לְעַקֵּל / שֶׁם אֵל בֶּאֱלִיל לְהָקֵל{{ש}}
{{סי|הַ}}עַל פָּרְצוּ גֶּדֶר עוֹלָם / פָּרַץ מֵי הַיָּם בִּגְבוּלָם / וְשִׁטְּפָם וַאֲבָדָם מִן הָעוֹלָם{{ש}}
{{סי|הִ}}רְאָם בָּם דִּין לְדוֹרוֹת / לְבִלְתִּי פְּלֹחַ לְכָל יְצִירוֹת / כִּי אִם לְקוֹרֵא הַדּוֹרוֹת

{{סי|בַּ}}עֲלֵי זְרוֹעַ הֵחֵלּוּ לָרֹב / וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִקְּרֹב / כְּמִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹבוֹת רֹב{{ש}}
{{סי|בָּ}}עֲטוּ בְּאֵד עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ / וְנִאֲצוּ לְמַמְטִיר עַל הָאָרֶץ / מַה לָּנוּ לְמִטְרוֹת עָרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם מָתַח דִּין בָּהֶם / וּמִטְרוֹת עֹז שָׁפַךְ עֲלֵיהֶם / וַיִּמַּח אֶת כָּל יְקוּמֵיהֶם

{{סי|רָ}}מָה רוּחַ יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / וְלַעֲלוֹת לַשַּׁחַק לִבָּם נִבְעַר / וֶהֱפִיצָם בְּרוּחַ סֹעָה וָסָעַר{{ש}}
{{סי|בַּ}}ד בְּבַד פָּרַע שְׁאוֹנָם / וְנֶפֶץ מוּל נֶפֶץ דָּנָם / וּבָטְלָה עֲצָתָם כְּפִלֵּג לְשׁוֹנָם{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר הֵם בְּשָׂפָה זָדוּ / וּבַאֲגֻדָּה אַחַת כֻּלָּם נוֹעָדוּ / בָּלַל לְשׁוֹנָם וּמִשָּׁם נִפְרָדוּ

{{סי|יָ}}קְשׁוּ צָרֵי עַיִן בְּבֶצַע / וּמֵאֲנוּ פְּרוּסָה לָרָעֵב לִבְצַע / וְהֶאֱרִיכוּ וְקִצְּרוּ אֶת הַמַּצָּע{{ש}}
{{סי|יָ}}ד קָפְצוּ מֵעָנִי וָדַל / וְעוֹבֵר אֹרַח מֵעֲלֵיהֶם חָדַל / וְכָבֵד חֵטְא וְעָוֹן גָּדַל{{ש}}
{{סי|קִ}}לְקְלוּ צַעֲדֵי יֹשֶׁר לְסַלֵּף / וְאוֹצָרוֹ הַטּוֹב עֲלֵיהֶם חִלֵּף / וַהֲפָכָם מִשֹּׁרֶשׁ דּוֹרוֹת לְאַלֵּף

{{סי|קַ}}חַת מוּסָר מֵאֲנוּ צֹעֲנִים / וְלֹא לָמְדוּ דַעַת מִקַּדְּמוֹנִים / הֵרֵעוּ מִכָּל אֲשֶׁר לְפָנִים{{ש}}
{{סי|לָ}}חֲצוּ בְּמֶרֶד זֶרַע חֲסִידָיו / וְגָזְרוּ גְזֵרוֹת לִבְנֵי יְדִידָיו / וַיַּרְא יְיָ וַיְעוֹרֵר חֲסָדָיו{{ש}}
{{סי|לְ}}מַלֹּאת דְּבָרוֹ וּלְהָחִישׁ עֶזְרָה / אָחוֹר הֵשִׁיב חֶשְׁבּוֹן גְּזֵרָה / וְעַל תַּנִּין שָׁפַךְ עֶבְרָה

{{סי|וְ}}לֹא בְּכֹחַ לְפִי הַגְּדֻלָּה / הֵחֵל בְּבַעֲלֵי זְרוֹעַ תְּחִלָּה / כִּי אִם בַּעֲנָוָה גְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹת וּמוֹפֵת שָׁלַח לְהַרְאוֹת / וְהִקְשָׁה עֹרֶף וְהִכְבִּיד תְּלָאוֹת / אָז הִכָּהוּ מַכּוֹת נוֹרָאוֹת{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר אַף לְפִי חֲמָתוֹ / לֹא עִבַּר דִּין אֲמִתּוֹ / כִּי אִם בְּיֹשֶׁר מִדָּתוֹ

{{סי|נֶ}}גַע אֲשֶׁר בְּסוֹף הִבְעִיתוֹ / בּוֹ הִקְדִּים תְּחִלָּה לְהַתְרוֹתוֹ / וּמִקֵּץ לְקֵץ הֶאֱרִיךְ עֶבְרָתוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ מַכָּה לֹא הִכָּהוּ / עַד שֶׁלֹּא קָדַם וְהִתְרָהוּ / וְאַחֲרֵי כֵן שָׁלַח וְהִלְקָהוּ{{ש}}
{{סי|יֶ}}רַח הֻקְצַב לְכָל מַכָּה / וּשְׁלֹשֶׁת חֲלָקִים הֵעִיד וְחִכָּה / וּרְבִיעִית הַחֹדֶשׁ שִׁמְּשָׁה הַמַּכָּה

{{סי|מָ}}חַץ בּוֹ מְחָצוֹת תֵּשַׁע / וְלֹא נִכְנַע וְלֹא שָׁע / וּבַעֲשִׂירִית נִשְׁבַּר מַטֵּה הָרֶשַׁע{{ש}}
{{סי|מֵ}}עֶרֶשׂ יְצוּעוֹ קָם לַיְלָה / וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס צְוָחָה גְדוֹלָה / מֵאֵין בַּיִת בְּלֹא יְלָלָה{{ש}}
{{סי|וּ}}פֶה שֶׁאָמַר לֹא אֲשַׁלַּח / הוּא הַפֶּה חִנֵּן לְשַׁלַּח / (עָנָה כְּנֶאֱלָח) קוּמוּ צְּאוּ כְּדַבֶּרְכֶם לִפְלַח

{{סי|וְ}}לָמָּה זֶה לַחֲשׂוּכֵי כְאַיִן / לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֵב אָיִן / מֻתְרִים כְּנוֹגֵעַ בְּבָבַת עַיִן{{ש}}
{{סי|שֵׂ}}כֶל זֹאת לֹא יָבִינוּ / פּוּטִים אֲשֶׁר בְּתֶחֶל הִתְקִינוּ / כְּעִקְּלוּ בְּסוֹף כָּךְ נִדּוֹנוּ{{ש}}
{{סי|שֵׂ}}עִיר וּטְפוּלָיו אֲשֶׁר לְחָרְבָּה / נִתְכַּוְּנוּ מֵרֹאשׁ וְעַד קִצְבָה / מַה יַּעֲשׂוּ בְּלַהַט הַיּוֹם הַבָּא
{{הור2|יש קהילות שלא אמרו קטע זה מאימת הצנזורה:}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;בַּעֲטוֹתוֹ קִנְאָה בְּלוֹבְשׁוֹ נָקָם / לְהָרִיעַ וּלְהַצְרִיחַ מִקָּמָיו לְהִתְנַקָּם / שִׁבְעָתַיִם יָשִׁיב אֶל חֵיקָם. קָדוֹשׁ.
====אל נא לעולם תוערץ====
{{הור2|ברוב מקומות אין אומרים בימים אלו {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}, אבל בוורמייזא וק&quot;ק אומרים אותו כאן.}}
{{:אל נא לעולם תוערץ}}
&lt;noinclude&gt;{{הור2|בוורמייזא מוסיפים כאן:{{ש}}{{רפרן|יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד}}}}&lt;/noinclude&gt;
====סדר====
וּבְכֵן, וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲ}}צוּלִים מִפֶּרֶךְ סְוֵנִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֹזֶק יָד וְנִסְּיוֹנִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים{{ש}}
{{סי|דֵּ}}עָה וְחָכְמָה חֲנוּנִים{{ש}}
{{סי|הַ}}הוֹגִים בִּיקָרָה מִפְּנִינִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מִצְוֹתֶיהָ וְהוֹרָיוֹתֶיהָ מְבִינִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת לָאֵל נוֹתְנִים{{ש}}
{{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתוֹ מְכֻנִּים{{ש}}
{{סי|טְ}}פוּלִים בּוֹ וְעָלָיו נִשְׁעָנִים{{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעִים מַה פָּעַל דָּר מְעוֹנִים{{ש}}
{{סי|כָּ}}אֵזוֹר בְּמָתְנַיִם נְתוּנִים{{ש}}
{{סי|ל}}וֹ דְבֵקִים וּבְצִלּוֹ לָנִים
:לָנִים מִסְתּוֹפְפִים בְּצֵל אֵל
:מְשׁוּכִים אַחֲרֵי אֵל
:וּבְצוֹרְרֵיהֶם נִלְחָם הָאֵל
:'''וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל'''
{{סי|מ}}וֹתַחַת גָּבְהֵי מְרוֹמִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹטַעַת אַדְנֵי הֲדֹמִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹעֶרֶת שְׁאוֹן יַמִּים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹרֶפֶת הֲמוֹן קָמִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרַעַת דִּין עֲנָמִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹדָה מְחַבְּלִים כְּרָמִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלַעַת עַד צֵית רָמִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹטֶשֶׁת עַד חוּג תְּהוֹמִים{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹפֶטֶת דִּין יְתוֹמִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ תָּמִיד הֱיוֹת נֹאֲמִים
:נוֹאֲמִים שְׁלֹל חֵילָם בְּלֵב מֻקְשֶׁה
:כְּסֻכָּרוּ בְּיַד אֲדוֹנִים קָשֶׁה
:'''אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תּ}}וֹדָה וְקוֹל זִמְרָה {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}בַח וְהַלֵּל וּצְפִירָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן וָעֹז וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל אוֹמְרִים אָשִׁירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}לְצוּל לְדָר בִּנְהוֹרָא{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמֵחִישׁ עֶזְרָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹכֵת מֵעַמּוֹ עֲתִירָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעָה לְעַם נִבְרָא{{ש}}
{{סי|מַ}}צְלִיל קָמֵיהֶם בְּעֶבְרָה
:בְּעֶבְרָה הֵשַׁח יְפֵה־פִיָּה
:וְדָלַנִי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה
:'''עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ'''
{{סי|ל}}וֹ חִכְּתָה נַפְשִׁי {{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ בְּצַר נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|טָ}}ס עַל עָב קַל לְהַנְפִּישִׁי{{ש}}
{{סי|חָ}}מַל עָלַי וְשָׁע רַחֲשִׁי{{ש}}
{{סי|זָ}}כַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְהַחְפִּישִׁי{{ש}}
{{סי|וַ}}יַּעֲלֵנִי מִטִּיט רִפְשִׁי{{ש}}
{{סי|הַ}}מּוֹצִיאִי מִמַּסְגֵּר לַחָפְשִׁי{{ש}}
{{סי|דִּ}}עֵךְ וְצִמֵּת מַבְאִישִׁי{{ש}}
{{סי|גִּ}}לָּה כְבוֹדוֹ עָלַי לְדָרְשִׁי{{ש}}
{{סי|בַּ}}צַּר לִי קְרָאתִיו וְלֹא נְטָשִׁי{{ש}}
{{סי|אִ}}יְּלִי וְחִיְּלִי וְלֹא בָזָה לַחֲשִׁי
:לַחֲשִׁי בָּן וַיֵּצֵא בְחֵמָה
:מוּל צָר לְהִלָּחֲמָה
:'''יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}זַר עֹז וְעָט קִנְאָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׁרְיוֹן וְכוֹבַע נִרְאָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת לָבֵשׁ וְנִתְגָּאָה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַךְ קַשְׁתּוֹ וּבְרַק חֲנִית הֶרְאָה{{ש}}
{{סי|הִ}}רְעִים רַעַשׁ וְקוֹל תְּשׁוּאָה{{ש}}
{{סי|וַ}}תִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ{{ש}}
{{סי|זִ}}לְעֵף פּוּט וְלוּד בִּמְשׁוֹאָה{{ש}}
{{סי|חָ}}רֹב וְהֶחֱרִיב בְּלִי רְפוּאָה{{ש}}
{{סי|טָ}}רַף זְרוֹעַ וְקָדְקֹד וּפֵאָה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד שׁוֹעַ וְקוֹעַ וְשַׂר מֵאָה{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָם נִעֵר בְּכַלָּאָה {{ש}}
{{סי|לְ}}בַעֲבוּר אֹם הַנֶּהֱלָאָה
:הַנֶּהֱלָאָה רִחֵף בְּצִלּוֹ
:וְצָר בְּתוֹךְ יָם הִצְלִילוֹ
:'''מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ'''

{{סי|מַ}}חֲנֵה צָר וְכָל שְׁאוֹנוֹ {{ש}}
{{סי|נָ}}גִיד וְנוֹשֵׂא כְּלֵי זְיָנוֹ{{ש}}
{{סי|שַׂ}}ר כָּל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ וְלִגְיוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}טוּר כּוֹבַע וְלָבוּשׁ שִׁרְיוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|פָּ}}רָשׁ וְרַכָּב מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹעֵד בָּרֶגֶל וְקוֹלֵעַ בְּאַבְנוֹ {{ש}}
{{סי|קָ}}צִין וְנִקְלֶה וְעַבְדּוֹ וַאֲדוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמֵי קֶשֶׁת וְאִטֵּר יַד יְמִינוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ם פַּרְעֹה וְכָל הֲמוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ נִכְרָתוּ וְהוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנוֹ
:גְּאוֹנוֹ בֻּלַּע וּשְׁאוֹנוֹ נֶחֱרָמוּ
:וְיַחַד כֻּלָּם נֶהֱמָמוּ
:'''תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תְּ}}הוֹם אֶל תְּהוֹם קָרָא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אוֹן סוּף לְעֻמָּתָם נִתְגָּרָה{{ש}}
{{סי|רַ}}עַם וָרַעַשׁ וְקוֹל עֲבֵרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דִים וְסוּפָה וּסְעָרָה{{ש}}
{{סי|צִ}}נּוֹרוֹת מִפֹּה וּמִפֹּה מְקַלְּחִין בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָגִים יִבְלֵי נְהָרָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}בְרָה וָזַעַם וְצָרָה{{ש}}
{{סי|סָ}}בִיב בִּעֲתוּהוּ צָר עִם כָּל שְׁיָרָה{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁקְעוּ כֻּלָּם יַחַד כַּאֲבָרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}בְּלִי הוֹתִיר מוֹלִיךְ בְּשׂוֹרָה
:בְּשׂוֹרָה יָצְאָה וְחָלוּ כָּל בַּעֲלֵי מְדָנַי
:וְאִדְּרוּהוּ יַחַד צִיר וְכָל הֲמוֹנָי
:'''יְמִינְךָ יְיָ'''
{{סי|לְ}}מַעַן סַפֵּר בְּכָל גֵּיא שְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חֲךָ הֶרְאֵיתָ בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ{{ש}}
{{סי|יָ}}צָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}בְחָה לָשִׁית בְּקָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׂפְתָּ יְמִין תַּעֲצוּמֶיךָ{{ש}}
{{סי|זְ}}רוֹת כַּמֹּץ לוֹחֲמֶיךָ{{ש}}
{{סי|וַ}}תִּנְהֹם בְּשַׁאֲגַת רְעָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן הוֹמִים לְעֻמֶּךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין גָּמוּר דַּנְתָּ כְּנָאֳמֶךָ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי הַמַּעֲבִיר רְחוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}כָל גּוֹיִם נִשְׁמַע נְקָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר עָשִׂיתָ לְעַמֶּךָ
:לְעַמְּךָ קוֹלָם הִסְכֵּיתָ מִמְּעוֹנְךָ
:וְרוֹדְפֵיהֶם הִכְנַעְתָּ בַּחֲרוֹנְךָ
:'''וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}דֶר גֵּאוּת לָבַשְׁתָּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}עָזְּךָ יָם כְּפֹרַרְתָּ{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת עָרִיצִים הִשְׁפַּלְתָּ{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְאוּת דַּלִּים רוֹמַמְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא מֵי יַם סוּף הוֹבַשְׁתָּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ שַׂמְתָּ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים בּוֹ הֶעֱבַרְתָּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}נֵפִים בְּתוֹכוֹ שִׁקַּעְתָּ{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעֲךָ בָּעוֹלָם הוֹדַעְתָּ{{ש}}
{{סי|יִ}}רְאָתְךָ עַל פְּנֵי כָל הָעַמִּים תַּתָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}סְלֻחִים עֵת הִכְנַעְתָּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בַדְּךָ עַל כָּל אֱלֹהַּ נִתְגַּדַּלְתָּ
:נִתְגַּדַּלְתָּ לִשְׁבֹּר רָאשֵׁי תַנִּינִים בְּתָקְפֶּךָ
:וְהִסְעַרְתָּ לֵב יָם בְּזַעְפֶּךָ
:'''וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ'''
{{סי|מַ}}פָּה וּמִפֹּה עֲרֵמוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹזְלִים צָגוּ כְּחוֹמוֹת סֹעֲרוּ וְקָפְאוּ תְּהֹמֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדוּ צְרוּרִים כַּחֵמוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}נוּ כַּן וְכַן שְׁלִישׁ רוּם מֵימוֹת{{ש}}
{{סי|צָ}}עוּ הַנּוֹתָרִים לְמִדְרַס פְּעָמוֹת{{ש}}
{{סי|קֹ}}רְעוּ אֶת שֶׁבִּנְהָרִים וַאֲגַמּוֹת{{ש}}
{{סי|רִ}}בָּה בּוֹר וְשִׂיחַ וְנִקְרַת אֲדָמוֹת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אוּבִים אַף שֶׁהָיוּ בְּכָל מְקוֹמוֹת{{ש}}
{{סי|תֻּ}}וְּכוּ יַחַד בִּגְזֵרַת לוֹבֵשׁ נְקָמוֹת
:נְקָמוֹת וְקִנְאָה יָעַט שׂוֹנְאָיו לַהֲדֹף
:כְּמוֹ לְשֶׁעָבַר עָט לְנַדֹּף
:'''אָמַר אִיּוֹב אֶרְדֹּף'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}עֲלוּלֵי צָר וְרֹעַ מַעֲלָלֵהוּ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}קֵט וְשָׁלֵו לֹא הִנִּיחוּהוּ{{ש}}
{{סי|ר}}וּחַ עָרִיצִים הִתְעָהוּ{{ש}}
{{סי|קִ}}יאוֹ לָשׁוּב וּלְבַלְּעֵהוּ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עֲבוּר לִגְבּוֹת שְׁטַר נִשְׁיֵהוּ{{ש}}
{{סי|פִּ}}לֵּג לִבּוֹ וְהִשְׁגָּהוּ {{ש}}
{{סי|עָ}}ם הַנִּתָּק מִמְּתַלְּעוֹת פִּיהוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}ח אֶרְדֹּף אַשִּׂיג וַאֲכַלֵּהוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}פְרַע סְאָה בִּסְאָה בְּרִשְׁעֵהוּ{{ש}}
{{סי|מָ}}דַד לוֹ כְּנֶגֶד מִדּוֹתֵיהוּ
:מִדּוֹתֵיהוּ נִאֵץ מִי יְיָ מוּל שְׁלוּחֲךָ
:גְּרַרְתּוֹ בְּמֵי יָם לְהוֹדִיעוֹ כֹּחֲךָ
:'''נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ'''
{{סי|לְ}}הָשִׁיב יָם לְאֵיתָנוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר לְעִנְיָנוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}ם הַגָּדוֹל פָּרַץ מֵאוֹגְנוֹ{{ש}}
{{סי|טָ}}רַף זֶה בְּזֶה לְהַגְבִּיר שְׁאוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}י כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעוֹד יֶשְׁנוֹ{{ש}}
{{סי|זִ}}לְעֵף רוּחוֹ בְּתוֹךְ נְדָנוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}יַּעֲלֵם עַד רוּם מְעוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִידָם לְמַטָּה בְּדָכְיוֹת עִשּׁוּנוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}בֵּק סוּס בְּרֶכֶב וְהִשְׁמִיט אוֹפַנּוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}רָרָם בְּכֹבֶד בְּמֶתֶג רִסְנוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}לֶב יָם הֱבִיאָם בְּעֶצֶם אוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|אֻ}}כְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ בַּחֲרוֹנוֹ
:בַּחֲרוֹנוֹ יָרָה בַיָּם אֱוִילִים
:וְשׁוֹרְרוּ לוֹ בְּנֵי אֵלִים
:'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהַּ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹרֵא עֹמֶק וְרוּם גְּבֹהִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹזֵר יָם גַּלָּיו לְבַל יְהוּ זוֹהִים{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק וָחֶלֶד מֵאֵימָתוֹ נִרְהִים{{ש}}
{{סי|הָ}}אוֹמֵר לַחֶרֶס וְזֹהֲרָיו כֵּהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}חוֹתֵם בְּעַד הִלִּים וְלֹא מַגִּיהִים{{ש}}
{{סי|זִ}}קִּים וּבְרָקִים מִמֶּנוּ נִשְׁלָחִים{{ש}}
{{סי|חָ}}שִׁים בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא שׁוֹהִים{{ש}}
{{סי|טִ}}כֵּס גַּלְגַּל קָבוּעַ וּמַזָּלוֹת צוֹמְחִים{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד כְּסִיל וְכִימָה עִמָּם זוֹרְחִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן עָשׁ בַּצָּפוֹן וְעַקְרָב בַּדָּרוֹם מוּנָחִים{{ש}}
{{סי|לְ}}יִחוּד שְׁמוֹ כֻּלָּם מוֹכִיחִים
:מוֹכִיחִים מַעֲשֶׂיךָ אַהֲבַת אֱמוּנֶיךָ
:לִבְלֹעַ לוֹחֲצֵי הֲמוֹנֶיךָ
:'''נָטִיתָ יְמִינֶךָ'''{{ש}}
{{סי|מ}}וּמָתִים וְלֹא מֵתִים בְּעוֹדָם{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשׁוֹתָם עֲדַיִן צְרוּרוֹת בְּחֶלְדָּם{{ש}}
{{סי|סַ}}עַר סוּף לְיַבֶּשֶׁת לְיַדָּם{{ש}}
{{סי|עֵ}}יפָתָה אַף הִיא קִלְעָתָם לְבֵית מְצוּדָם {{ש}}
{{סי|פְּ}}צוּעִים וְנִפְצָעִים וּמְפֻלָּח כְּבֵדָם {{ש}}
{{סי|צְ}}נוּפִים כַּדּוּר עִם מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדָם {{ש}}
{{סי|קָ}}רוּעַ וּרְקוּעַ נֶחֱרִים בְּעַדָם {{ש}}
{{סי|רִ}}יב וּמַצָּה נִתְגָּרוּ עַל יָדָם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי הַמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו לְהַאֲבִידָם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ת יְמִינוֹ לָאָרֶץ לִגְמֹל לָהֶם חַסְדָּם {{ש}}
{{סי|תָּ}}פְתָּה פָעֲרָה פִיהָ וּבָלְעָה הוֹדָם{{ש}}
{{סי|תּ}}וּחֲתַֽתּוּ יַחַד וְעִמָּם רֶכֶב וְסוּס נִרְדָּם
:נִרְדָּם וְאָבַד שְׁאוֹן בּוֹגְדֶיךָ
:וּבְנֵי זֶרַע חֲסִידֶיךָ
:'''נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}רַח עוֹלָם עֲלֵיהֶם בְּאַהַב שִׁנִּיתָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי עֲבָדֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֲדוֹנִים הִנְחֵיתָ{{ש}}
{{סי|גִּ}}עְגּוּעִים כְּאָב לַבָּנִים לָמוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַשׁ מִסֶּלַע אוֹתָם הֵינַקְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}רְחַצְתָּ וְהִלְבַּשְׁתָּ וְהִנְעַלְתָּ וְסַכְתָּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְסֹלֶת וּדְבָשׁ וְשֶׁמֶן אֹוֹתָם הִרְבֵּיתָ {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה בְּעַמּוּד עָנָן הִנְחֵיתָ{{ש}}
{{סי|חֹ}}שֶׁךְ בְּעַמּוּד אֵשׁ כְּמַנְהִיר נַעֲשֵׂיתָ {{ש}}
{{סי|טַ}}ל מִתַּחַת וְלֶחֶם מִמַּעַל לָמוֹ הֶחֱשַׁרְתָּ {{ש}}
{{סי|יְ}}אוֹרִים לִצְמָאָם מִצוּר הוֹצֵאתָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}נַּסְתָּם לְהַר חֶמֶד וּמִצְוֹת וְחֻקִּים הוֹרֵיתָ{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַנְךָ כְּגֹדֶל חַסְדְּךָ לִנְוֵה קָדְשְׁךְ נָחִיתָ
:נָחִיתָ סְגוּלֶיךָ יָם כְּגָזוּן 
:וְצוֹרְרֵיהֶם צִירִים כַּיּוֹלֵדָה אֲחָזוּן
:'''שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן'''
{{סי|מִ}}קּוֹל מַפֹּלֶת שְׁאוֹן פּוֹרְכִים{{ש}}
{{סי|נִ}}רְעֲשׁוּ אִיִּים וְיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים{{ש}}
{{סי|סְ}}לְעָמוּ סוֹד נִמְלָכִים {{ש}}
{{סי|עֻ}}לְּפוּ וְנָסוֹגוּ אָחוֹר נְסִיכִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}חוֹת וּסְגָנִים נִמְרָכִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹר וְצִידוֹן וְכָל גְּלִילִי פְלֶשֶׁת נְבֻכִים{{ש}}
{{סי|קָ}}צִין וְרָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים {{ש}}
{{סי|רֶ}}טֶט הֶחֱזִיקוּ וְכַמַּיִם נִשְׁפָּכִים{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מְמוּ עֲלֵיהֶם הוֹלְכִי דְרָכִים {{ש}}
{{סי|תִּ}}מָּהוֹן קָמוּ מִכִּסְאוֹתָם מְלָכִים
:מְלָכִים הוֹלָלוּ וְהָרְעָלוּ
:וְשֵׂעִיר וְזִמִּי וְאַרְוָדִי חֻלְחָלוּ
:'''אָז נִבְהֲלוּ'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תֵּ}}ימָן וְיֹשְׁבָיו נְפוּגִים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְרוֹן לֵב וְרִפִיוֹן יָדַיִם מַשִּׂיגִים{{ש}}
{{סי|רַ}}בֵּי מוֹאָב מִתְמוֹגְגִים{{ש}}
{{סי|קִ}}ינִים וְנֶהִי בְּפִיהֶם הוֹגִים{{ש}}
{{סי|צְ}}עִיר חָם וְכָל אֵלָיו זְוֻגִים{{ש}}
{{סי|פָּ}}חֲדוּ וְרָעֲדוּ וְכַדֹּנַג נְמוֹגִים{{ש}}
{{סי|עַ}}רְקִי וְסִינִי כַּשִּׁכּוֹר הוֹגִים{{ש}}
{{סי|סֹ}}עָה וְסַעַר בָּם מַנְהִיגִים{{ש}}
{{סי|נִ}}בְעֲרוּ כֻלָם וְנַעֲשׂוּ שׁוֹגִים{{ש}}
{{סי|מָ}}דְמָמִים לָאָרֶץ יָשְׁבוּ נוּגִים

:נוּגִים קְטַנִים וּגְדוֹלִים כְּאֶחָד 
:וּכְאָז כֵּן עַתָּה כָּל צוֹרְרֶיךָ יַחַד
:'''תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וְפַחַד'''
{{סי|לְ}}מַעַן לָמוֹג לְבָבֵיהֶם {{ש}}
{{סי|כּ}}וֹס חֲמָתְךָ מְסֹךְ בֵּינֵיהֶם {{ש}}
{{סי|יִ}}רְאָה וְרַעַר יָבֹא בָהֶם{{ש}}
{{סי|טֵ}}רוּף דַּעַת בִּלְבָבֵיהֶם {{ש}}
{{סי|חַ}}לְחָלָה וּמַעַד עַל מָתְנֵיהֶם {{ש}}
{{סי|זִ}}יעַ וָרֶתֶת בְּכָל אֵבָרֵיהֶם {{ש}}
{{סי|וְ}}כָשְׁלוּ מֵהֶם וּבָהֶם {{ש}}
{{סי|הֹ}}וָה הֹוָה עַל הַוָה תָּבֹא עֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|דּ}}וּמָם יֵשְׁבוּ תַחְתֵּיהֶם {{ש}}
{{סי|גַּ}}עַר מְלֵאִים וְאֵין מַרְפֵּא לָהֶם {{ש}}
{{סי|בָּ}}נֶיךָ עַד יַעַבְרוּ לִגְבוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|אֶ}}ל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵיהֶם
:לַאֲבוֹתֵיהֶם טוֹב פַּצְתָּ מַלֵּא לְבָנֵימוֹ 
:וְאֶל הַר מְרוֹם מַאֲוָיֵמוֹ
:'''תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ מִכָּל אֲרָצוֹת עִשּׂוֹר מְפֹרָשָׁה {{ש}}
{{סי|בְּ}}עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת מְקֻדָּשָׁה {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם עוֹד מִמֶּנָּה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר מְנַת גָבֹהַּ הָפְרָשָׁה {{ש}}
{{סי|דִּ}}ירַת יְבוּסִי הִיא הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה{{ש}}
{{סי|הֹ}}עֲלָה מֵאָז בְּמַחֲשֶׁבֶת עַד לֹא קְרֹאת יַבָּשָׁה{{ש}}
{{סי|וְ}}תָמִיד עֵינֵי אֱלֹהִים בָּהּ לְדָרְשָׁהּ{{ש}}
{{סי|זֻ}}מָּנָה לוֹ לְכֵס שֶׁבֶת וּלְיִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|חֲ}}נוֹת בְּתוֹכָה סְכוֹת מֵהֶם לְחִישָׁה{{ש}}
{{סי|טַ}}לְלֵם בְּצֵל מֵחֹרֶב מְצֹא נְפִישָׁה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד לְחָשְׂכֵם מִזֶּרֶם וְרוּחַ קָשָׁה{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל נֶגַע וְכָל מַכָּה אֲנוּשָׁה {{ש}}
{{סי|לְ}}הָסִיר מֵאֹם מְשֻׂלָּשָׁה
:מְשֻׂלָּשָׁה נָבְטָה בְּרוּחַ לְהַרְעֵד 
:וּבִלְשׁוֹן עָתִיד פָּתְחָה וְסִיְּמָה לְהָעֵד 
:'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''
{{סי|מַ}}לְכוּת עַד לֹא קֶדֶם קְדוּמָה {{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח נְצָחִים מְקֻיָּמָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹף וָקְדֶם וְתָוֶךְ עֲצוּמָה{{ש}}
{{סי|עַ}}ד עֹלְמֵי עַד מְסֻיָּמָה {{ש}}
{{סי|פּ}}וּטִים כְּכִלָּה בִּמְהוּמָה{{ש}}
{{סי|צְ}}נִיף מְלוּכָה הִמְלִיכוּהוּ דִּגְלֵי אֲיוּמָה{{ש}}
{{סי|ק}}וּמוֹ לָעַד דּוּמָה לְהוֹמְמָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹם וְתַחַת יַמְלִיכוּהוּ בְּאֵימָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם יִפְצְחוּ רֶנֶן נְעִימָה {{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ יְתַנּוּ כָּל מַלְכֵי אֲדָמָה

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;אָז יַהֲפֹךְ אֶל עַמִּים שָׁפָה בְרוּרָה יַחַד{{ש}}
לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם הַמְיֻחָד{{ש}}
וְיִמְאֲסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאִישׁ אֱלִילֵי זְהָבוֹ בְּכַחַד{{ש}}
וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדוֹ בְּפַחַד{{ש}}
בְּפַחַד וּבְרַעַד יַמְלִיכוּהוּ גּוֹי אֶחָד {{ש}}
וְאוֹתָנוּ יַעֲשֶׂה לְגוֹי אֶחָד{{ש}}
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

אֹמֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ מִי יְמַלֵּל {{ש}}
וּמִי יַעֲצָר כֹּחַ שִׁבְחֲךָ לְמַלֵּל{{ש}}
אִלּוּ פִינוּ מָלֵא כַיָּם שִׁירָה וְהַלֵּל {{ש}}
וְכָל שַׂעֲרוֹת רֹאשֵׁנוּ לְשׁוֹנוֹת לְהִתְפַּלֵּל {{ש}}
וּבָם אָנוּ עֲסוּקִים יוֹמָם וָלֵיל {{ש}}
לֹא נוּכַל לְהַסְפִיק מֶלֶל {{ש}}
עַל אַחַת מֵרִבֵּי רְבָבוֹת שִׁמְךָ לְהַלֵּל {{ש}}
אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ וְחָשַׁבְתָּ לְהִתְעוֹלֵל {{ש}}
עַל עַם אֲשֶׁר לְךָ מִתְחוֹלֵל{{ש}}
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וְאֶרֶץ תְּחוֹלֵל {{ש}}
חֲשַׁקְתָּם לְשִׁמְךָ בְּאַהַב לְכַלֵּל {{ש}}
הֱיוֹת לְךָ לְבָנִים וְאַתָּה לָמוֹ מְחוֹלֵל {{ש}}
בְּצֵל יָדְךָ אוֹתָם לְטַלֵּל {{ש}}
עַל כָּל עַם וְלָשׁוֹן רֹאשָׁם לְהַתְלֵל {{ש}}
בָּאֹרַח חַיִּים אוֹתָם לְהַסְלֵל {{ש}}
בְּלִי לְהַחֲלִיפָם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת אוֹתָם לְחַלֵּל{{ש}}
לְהִתְפָּאֵר בָּם וְהֵם בְּךָ לְהִתְהַלֵּל{{ש}}
{{ש}}
כִּי מִי אֱלֹהַּ זוּלָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹתָם מִמְּעַנִּים{{ש}}
בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִבְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם טַסְתָּ מִמְּעוֹנִים{{ש}}
כִּרְכֹב כְּרוּב וְרוּחַ וַעֲנָנִים{{ש}}
וְנִגְלֵיתָ בִּכְבוֹדְךָ בְּאַדְמַת צֹעֲנִים{{ש}}
וְנָעוּ מִלְּפָנֶיךָ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים{{ש}}
וְלֵב מִצְרַיִם הִמְסֵיתָ בְּדִבְיוֹנִים {{ש}}
בְּמַכּוֹת גְּדלֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים{{ש}}
וַתּוֹצִיא אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִקֶּרֶב מוֹנִים{{ש}}
כְּעֻבָּר הַנִּשְׁמָט מֵרֶחֶם בְּתוֹךְ זְמַנִּים{{ש}}
בְּלֹא פְגַם וְנֶזֶק וְצַעַר בָּנִים{{ש}}
וְשֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים {{ש}}
לוֹמַר כְּעֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדוֹנָיו כֵּן בָּרְחוּ אֱמוּנִים{{ש}}
וְלֹא הוֹצֵאתָם בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם יְשֵׁנִים{{ש}}
כִּי אִם לְאוֹר הַבֹּקֶר לְעֵין כָּל הֲמוֹנִים{{ש}}
כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם רָמִים וְעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר נִטְעָנִים{{ש}}
שִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל רוֹנְנִים {{ש}}
בְּתֹף וְכִנּוֹר וְעֻגָּב וּמִנִּים{{ש}}
וּלְקַיֵּם דְּבָרְךָ אֲשֶׁר עַצְתָּ לְרֹאשׁ מַאֲמִינִים{{ש}}
לֹא הוֹצֵאתָם בְּפַחֵי נֶפֶשׁ רֵיקָנִים{{ש}}
כִּי אִם מְלֵאִים כָּל טוּב כָּרִמּוֹנִים{{ש}}
כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וְטוֹבוֹת אֲבָנִים{{ש}}
וּבִגְדֵי חֹפֶשׁ וְרִקְמַת צִבְעוֹנִים{{ש}}
כְּדֵי לְשַׁלֵּם שְׂכַר שִׁעְבּוּד חֹמֶר וּלְבֵנִים{{ש}}
חוֹפַפְתָּם בְּטִלּוּל שִׁבְעַת עֲנָנִים{{ש}}
מַעְלָה וּמַטָּה וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת גְּנוּנִים{{ש}}
לְחָשְׂכֵם מִזֶּרֶם וְחֹרֶב וְצִנִּים{{ש}}
וּמִפְּנֵי חַיּוֹת וּנְשִׁיכַת צִפְעוֹנִים{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן כְּבוֹדְךָ מְהַלֵּךְ לְפָנִים{{ש}}
בֶּעָנָן יוֹמָם לַנְחוֹתָם נְתִיבוֹת מְתֻקָּנִים{{ש}}
וּבָאֵשׁ לַיְלָה בְּלִי לְהִכָּשֵׁל בְּאִישׁוֹנִים{{ש}}
מִנָּוֶה טוֹב לְנָוֶה טוֹב נוֹסְעִים וְחוֹנִים{{ש}}
לֹא צְמֵאִים וְלֹא מֻכְפָּנִים{{ש}}
כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם עַל מַבּוּעֵי שְׁמָנִים{{ש}}
וְהוּא יְנַהֲלֵם עַל מַבּוּעֵי עֲיָנִים{{ש}}
וְשַׂר נוֹא יוֹשֵׁב עַל מִפְתַּן אַרְמוֹנִים{{ש}}
מְצַפֶּה יַד דֶּרֶךְ לְיָמִים הַנִּתָּנִים{{ש}}
וְהִנֵּה כְּתָב אֵלָיו מֵאֶרֶץ תֵּימָנִים{{ש}}
וְשׁוֹמְרִים שֶׁהִפְקִיד עֲלֵיהֶם מְמֻנִּים{{ש}}
הִתְחִילוּ כָּזֹאת אֵלָיו מְתַנִּים{{ש}}
וְהֶרָאוּהוּ פְצָעִים שֶׁפְּצָעוּם פִּרְחֵי נֶאֱמָנִים{{ש}}
וְצָוַח וַי וִי וְכָל עֲבָדָיו אַחֲרָיו עוֹנִים {{ש}}
וְנָמוּ מַה זֹאת עָשִׂינוּ כְּסִכְלוֹנִים{{ש}}
כִּי שְׁלַחְנוּ עֲבָדִים שֶׁתַּחַת יָדֵינוּ מְכֻדָּנִים{{ש}}
מִי יִרְמַס לָנוּ חֹמֶר וּמִי יַחֲזִיק לָנוּ מַלְבֵּנִים{{ש}}
מִי יִבְנֶה לָנוּ חוֹמוֹת וּבְנְיָנִים{{ש}}
הָעֵת יַגְדִּילוּ עֲלֵינוּ שְׁכֵנִים{{ש}}
וְגַם הַמְּלָכִים שֶׁמַס לָנוּ נוֹתְנִים{{ש}}
שׁוּב לֹא יְהוּ אֵלֵינוּ פּוֹנִים{{ש}}
כִּי יֹאמְרוּ הִנֵּה עֲבָדִים שֶׁתַּחַת יְדֵיהֶם נְתוּנִים{{ש}}
הֵם פָּשְׁעוּ בָם וּבָהֶם לֹא סוֹפְנִים{{ש}}
אַף כִּי אֲנַחְנוּ חוֹרֵי הָאָרֶץ וּקְצִינִים{{ש}}
וּבְכֵן שָׁלַח וְקִבֵּץ אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאִצְטַגְנִינִים{{ש}}
וְגַם אֶת הָאוֹבוֹת וְאֶת הַיִדְּעוֹנִים{{ש}}
וַיִּוָּעֵץ בָּם וּבִזְקֵנִים וַיֵּצְאוּ כֻלָּם בְּעֵצָה אַחַת מְכֻוָּנִים{{ש}}
לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְבַלְעֵם כְּתַנִּינִים{{ש}}
וַיְצַו וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בְּאֶרֶץ סְוֵנִים{{ש}}
כָּל שׁוֹלֵף חֶרֶב הֱיוֹת מוּכָנִים{{ש}}
וַיֵּאָסְפוּ כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד מְזֻמָּנִים{{ש}}
וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים{{ש}}
וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא אִישׁ וְאִישׁ בִּכְלֵי זְיָנִים{{ש}}
אָז פָּתַח אוֹצָרוֹת גִּנְזֵי מַטְמוֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר גָּנַז הוּא וּמְלָכִים קַדְמוֹנִים {{ש}}
וְהוֹצִיא כְּלֵי יָקָר וְדַרְכְּמוֹנִים{{ש}}
וְחָלַק לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הֲגוּנִים{{ש}}
וְשִׁדְּלָם בִּדְבָרִים וְהִסְבִּיר לָמוֹ פָּנִים {{ש}}
וְכֹה אָמַר לָהֶם בְּשִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ כָּל הָעָם בּוֹזְזִים וּלְפָנָיו נוֹתְנִים{{ש}}
וַאֲנִי כְּאֶחָד מִכֶּם אֶטּוֹל מָנִים{{ש}}
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ עֲבָדָיו יוֹצְאִים רִאשׁוֹנִים{{ש}}
וַאֲנִי אֵצֵא רִאשׁוֹן וְאַתֶּם צְאוּ אַחֲרוֹנִים{{ש}}
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ עֲבָדָיו אוֹסְרִים מֶרְכַּבְתּוֹ וּמְתַקְּנִים{{ש}}
וַאֲנִי בְּעַצְמִי אֶאֱסֹר רִכְבִּי וְאָשִׂים רְסָנִים{{ש}}
וְנִתְרַצּוּ יַחַד גְּדוֹלִים וּקְטַנִים{{ש}}
וַיָּשִׂימוּ כֹּבַע עַל רָאשֵׁיהֶם וְלָבְשׁוּ שִׁרְיוֹנִים{{ש}}
וַיַּחְגְרוּ אִישׁ הַרְבּוֹ וְנָטְלוּ כִידוֹנִים{{ש}}
וַיִּקְחוּ אִישׁ רֹמַח בְּיָדוֹ וַיַּחְזִיקוּ מָגִנִּים{{ש}}
וְנָשְׂאוּ קֶשֶׁת וּמָלְאוּ שִׁלְטֵיהֶם חִצִּים{{ש}}
שְׁנוּנִים וְהַקַּלָּעִים אִישׁ קַלְעוֹ בְיָדוֹ לְקַלַּע בָּאֲבָנִים{{ש}}
וַיֵּצְאוּ יַחַד בְּלֵב שָׁלֵם וּבְצִבְיוֹנִים{{ש}}
וְלֹא נִכְשַׁל אֶחָד מֵהֶם וְלֹא אִרְעוּהוּ סִמָּנִים{{ש}}
לְבִלְתִּי לְנַחֵשׁ לָשׁוּב לִמְלוֹנִים{{ש}}
כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים מְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים{{ש}}
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁפַת יָם חוֹנִים{{ש}}
וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסְעִים כַּעֲנָנִים{{ש}}
וְאֵין מָקוֹם לָנוּס לֹא לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים {{ש}}
וְאַף לֹא מִדְּפַנּוֹת מִפְּנֵי חַיּוֹת וּפְתָנִים {{ש}}
וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ וְהִפִּילוּ לְפָנָיו תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וַיִּמָּצֵא לָהֶם הַמָּצוּי בְּכָל עִדָּנִים{{ש}}
וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וְחָרְבוּ זֵידוֹנִים{{ש}}
וַיֵּלְכוּ בִתְהוֹמוֹת כְּעַל דְּרָכִים מְפֻנִּים {{ש}}
מִזֶּה וּמִזֶּה הֶעֱלָה אִילָנוֹת טְעוּנִים{{ש}}
וּבְתוֹךְ תְּהוֹמוֹת הִמְתִּיק לָמוֹ מַעְיָנִים{{ש}}
וְעִשֵּׁן לִפְנֵיהֶם קְטֹרֶת סַמְמָנִים{{ש}}
וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם שַׁאֲנַנִים{{ש}}
וְכַעֲלוֹת לְצַד זֶה עַל שְׂפַת יָם כֵּנִים{{ש}}
בָּאוּ מִצַּד זֶה בְּתוֹךְ יָם סְוֵנִים{{ש}}
תְּחִלָּה בְּרָצוֹן וְסוֹף בְּרֶסֶן מִרֻסָּנִים{{ש}}
כִּי סִדְרֵי בְרֵאשִׁית עֲלֵיהֶם מִשְׁתַּנִים{{ש}}
דֶּרֶךְ אֶרֶץ סוּסִים מוֹשְׁכִים אוֹפַנִּים{{ש}}
וְנֶהְפַּךְ בָּם וְנִמְשְׁכוּ סוּסִים אַחַר הַסַדָּנִים{{ש}}
דֶּרֶךְ אֶרֶץ מָקוֹם שֶׁרַכָּב מַנְהִיג שָׁם מוֹשְׁכִים וּפוֹנִים{{ש}}
וְכָאן מַנְהִיג וּמוֹשֵׁךְ בְּעַל כָּרְחָם נִפְנִים{{ש}}
וּבָאוּ לְתוֹךְ יָם בְּאֶמְצַע שְׁאוֹנִים{{ש}}
וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בְּרֹב לִגְיוֹנִים{{ש}}
וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיֵּדֶא מוּל בַּעֲלִי מְדָנִים{{ש}}
וְעִמּוֹ שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים {{ש}}
וְאֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹ רִבְבָן גְדוּדֵי שִׁנְאַנִּים{{ש}}
וְרֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וְכָל דִּמְיוֹנִים{{ש}}
כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאָה צִיר בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
סוּסִים אֲדֻמִּים וְסוּסִים שְׁחוֹרִים שְׁרֻקִּים וּלְבָנִים{{ש}}
וַיַּחֲנוּ אֵלֶה נֹכַח אֵלֶּה אֲפוּנִים{{ש}}
מַחֲנֵה אֵשׁ מוּל מַחֲנֵה קַשׁ פָּנִים בְּפָנִים {{ש}}
וּלְפִי שָׁעָה הִרְגִּישׁוּ כָּל צְבָא מְעוֹנִים{{ש}}
בְּזְרוֹעֲ עֻזּוֹ נִלְחָם רַב אוֹנִים{{ש}}
לֹא בְּעֹצֶם יַד חֵיל שׂוֹטְנִים{{ש}}
הֲלֹא הַנְּפִילִים וְאַנְשִׁי הַשֵּׁם מְכֻנִּים{{ש}}
מֵרוּחַ אַפּוֹ כָּלוּ וְהִנָּם טְמוּנִים{{ש}}
וְאַף כִּי מְשׁוּלִים לְמִשְׁעֶנֶת קָנִים{{ש}}
אֲשֶׁר הֶבֶל וָרִיק לְעֶזְרָה מְתַקְּנִים{{ש}}
כִּי אִם לְהוֹדִיעַ חִבַּת אָב לְבָנִים{{ש}}
וַיַּרְעֵם בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ עַל גְּאוֹנִים{{ש}}
וַיָּרָץ לִקְרָאתָם בְּמָגֵן וְצִנִּים{{ש}}
וַיַּדְרִיכֵם בְּאַפּוֹ וַיִּרְמְסֵם בַּחֲמָתוֹ כְּחֹמֶר טִינִים{{ש}}
וְהִדִּישָׁם כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן בְּמוֹ מַדְמֵנִים{{ש}}
וְאָז שַר יָם עִם שַׂר חָם יַחַד נִדּוֹנִים{{ש}}
זֶה לְעֻמַּת זֶה נֶאֱבָקוּ בִּמְעוֹנִים{{ש}}
וַיֶּחֱזַק רַהַב עַל שַׂר אֲוֵינִים{{ש}}
וַיִּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ בְּעֶזְרַת דַּר אוֹפַנִּים {{ש}}
וְעַם זוּ בְּשׁוּרָם בְּאֵלֶּה דִינִים{{ש}}
עוֹזֵר וְעָזוּר בְּקַו נִדּוֹנִים{{ש}}
פָּתְחוּ פִיהֶם בְּשִׁיר וּבִרְנָנִים{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ פָּצְחוּ בְּרִנּוּנִים{{ש}}
לְרָם עַל רָמִים וּמִתְגָּאֶה עַל גֵּיוְתָנִים{{ש}}
לְשׁוֹמֵעַ אֶנְקַת אֶבְיוֹנִים {{ש}}
לְמַשְׁפִיל רָמִים וּמֵרִים מִסְכֵּנִים{{ש}}
וְקִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נוֹגְנִים{{ש}}
וּבְתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפְפוּ נִגּוּנִים{{ש}}
וְאַחַר כָּךְ הֻרְשׁוּ שִׁנְאַנִּים&lt;קטע סוף=המשך/&gt;

{{הור|ככתוב…}}{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
==הערות==
[[קטגוריה:משה בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lxskdp2sd5d7nwpne51j325de5wobhh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004224</id>
      <parentid>3004212</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:24:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57235" sha1="hohi17r4o4mtnlzj56jwnwb87k63wyw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא של [[מחבר:משה בן קלונימוס|רבי משה בן קלונימוס מלוקא]]{{הערה|כך מקובל, וכן כתבו [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|הרוקח]] ועוד ראשונים. לדעת [[מחבר:שלמה יהודה רפפורט|שי&quot;ר]] השם {{צ|חננאל קלונימוס}} המופיע גם כן באקרוסטיכון אינו מאפשר זאת, אבל לא התקבלה דעתו.}} לשביעי של פסח. ברוב קהילות אשכנז היא נאמרת ביום ח' של פסח, חוץ מכשחל בשבת, שאז אומרים אותה ביום ז'{{הערה|וביום ח' אומרים [[אותותיך ראינו]] של [[מחבר:רבי שמעון הגדול|ר' שמעון הגדול]] כדי לחבר את שתי המערכות הגדולות שלו  לחג הפסח באותו יום, שהרי בח' של פסח החל בשבת אומרים גם את [[אהוביך אהבוך|מערכת היוצר שלו]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}}{{הערה|מנהג אחר ותמוה מובא בספר {{מקורות לסידור|נוהג כצאן יוסף}}. לדבריו כשחל יום ז' של פסח בשבת, מחליפים את ה'סדר' וה'סילוק', ואומרים ביום ז' מ{{צ|[[#סדר|אצולים מפרך סונים]]}} ואילך דלהלן , וביום ח' מ{{צ|[[אותותיך ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]}} ואילך מקדושתת {{צ|[[אותותיך ראינו]]}}.}} (בוורמייזא ומגנצא ועוד מקומות אומרים אותה תמיד ביום ז').}}&lt;/noinclude&gt;
==אימת נוראותיך==
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ימַת נוֹרְאוֹתֶיךָ בִּשְׂדֵה צֹעַן כְּהִשְׁלַחְתָּ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עַר כְּסִלֵּן בְּצִיר אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסּוֹת לָקַחְתָּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרֶיךָ לְהָקִים כְּמוֹ לְאָב הִבְטַחְתָּ

{{סי|הֵ}}עֵז יָהִיר וְנִאֵץ מוּל שְׁלוּחֲךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}נָם מִי יְיָ אֲשֶׁר שְׁלָחֲךָ{{ש}}
{{סי|זַ}}עַם וְעֶבְרָה בּוֹ בְּאַף בְּשַׁלֵּחֲךָ{{ש}}
{{סי|חָ}}זַר בְּעַל כָּרְחוֹ עֲשׂוֹת מִשְׁלָחֲךָ

{{סי|טָ}}פַשׁ לִבּוֹ וְנִבְעַר אַחֲרֵי זֹאת{{ש}}
{{סי|יָ}}עַץ רְדֹף אַחֲרֵימוֹ לָבֹז בִּזּוֹת {{ש}}
{{סי|כְּ}}לֵי קְרָב נָשָׂא וַחֲרָבוֹת שְׁחוּזוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}הָשִׁיב לְעַבְדוּת אֹם נָאוָה בַּחֲרוּזוֹת

{{סי|מ}}וֹעֵד שְׁלֹשֶׁת יָמִים חִכָּה לַחֲזֹר{{ש}}
{{סי|נֶ}}הְפַּךְ לִבּוֹ בְּלֹא אָבוּ חֲזֹר{{ש}}
{{סי|סְ}}פוּנֵי גְנָזָיו פִּנָּה לַחֲיָלוֹתָיו לִבְזֹר{{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר בְּכָל לֵב אוֹתוֹ לַעְזֹר

{{סי|פָּ}}רָשַׁת דְּרָכִים כְּגַע עַם מְשֻׁלָּח{{ש}}
{{סי|צִ}}דְדָם מֵאֹרַח פְּלֶשֶׁת טוֹב וְסַלָּח{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קַ}}לְגַּסִּים מֵרְאוֹת עַצְמוֹת זֶבֶד וְשׁוּתֶלַח{{ש}}
{{סי|רִ}}חֲקָם מִדֶּרֶךְ אוֹתָם צָר בְּשַׁלַּח

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַבְדּוֹ {{סי|שָׁ}}לַח לְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן
:{{סי|שׁ}}וֹדְדֵיהֶם שָׁת בָּם מַכּוֹת אָסוֹן
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תָּ}}מִים זָכַר מְנֻסֶּה וְנִמְצָא חָסוֹן
:{{סי|תּ}}וֹלְדוֹתָיו לְהָגֵן נַחֲלַת אָב לַחֲסֹן&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}חְבּוּלוֹת עָשׂ רַב עֵצָה וּגְבוּרָה {{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹכְנֵי חֶלֶד לְלַמֵּד חָכְמָה מִגְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|רֶ}}סֶן מַתְעֶה הִרְסִין שַׂר הַבִּירָה{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלָיו לְהַקְהִיל לִרְדֹּף יָפָה וּבָרָה

{{סי|צִ}}לּוּל כְּחָבוּ מַשְׁלִיכֵי יְאוֹר זְכָרִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרֵעַ פִּלְשָׁם סוּף הֱיוֹת סְכוּרִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחוֹק אִמֵּן לְעַם נִכָּרִים{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ אֲשֶׁר שָׂח לְשֹׁרֶשׁ בִּכּוּרִים

{{סי|נ}}וֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן עֵצָה נִבְעָרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְעֲדֵי זֹאת שֶׂגֶת לַהֲפִיצָהּ בִּסְעָרָה{{ש}}
{{סי|ל}}וּלֵי אֵל שֶׁהוֹצִיא חַרְבּוֹ מִתַּעְרָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}רְתוּ יַעְרָהּ וּבָעֲרוּ בָהּ הַבְעָרָה

{{סי|י}}וֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם שָׂחַק וְהִלְעִיג לָמוֹ{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס גְּיָסָיו כְּגֻיָּסוּ לָצֵאת עָלֵימוֹ{{ש}}
{{סי|חָ}}ז כִּי בָא יוֹם גְּמוּלֵימוֹ{{ש}}
{{סי|זֹ}}את תַּחַת זֹאת נִקְמַת עוֹלָלֵימוֹ

{{סי|וְ}}לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט הַכָּתוּב בְּחִסּוּף{{ש}}
{{סי|הָ}}שֵׁב גְּמוּלָם כְּזָדוּ בְּעַם הַכָּסוּף{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|דֶּ}}רֶךְ הֵסֵב לִגְאוּלֵי בִזְרוֹעַ חָשׂוּף{{ש}}
{{סי|גִּ}}לְגְּלָם הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מַעֲלָלָיו {{סי|בִּ}}קְהַל עָם תָּמִיד אֲרַנֵּן
:{{סי|בַּ}}בֹּקֶר לְהַגִּיד חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בְּהִתְלוֹנֵן
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|א}}וֹרוֹת טַלְלֵי תֶחִי מֶנּוּ אֶתְחוֹנֵן
:{{סי|אֲ}}טוּמִים לְהַחֲיוֹת עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנֵן&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''; '''חננאל קלנימוש'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אָ}}יֹם וְנוֹרָא מִי לֹא יִרָאֲךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹעֵי לֵב לֹא הִכִּירוּ מוֹרָאֲךָ{{ש}}
{{סי|בַּ}}חוּרֵי אָוֶן וּפִיבֶסֶת דִּין בְּהַרְאֲךָ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמְעֵי שִׁמְעֲךָ רָגְזוּ וְחָלוּ מִמּוֹרָאֶךָ

{{סי|גֹּ}}דֶל נוֹרְאוֹתֶיךָ מִי יוּכַל לְסַפֵּר{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ עַד לִמְאֹד וְעָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}}
{{סי|דְּ}}יוֹ הַיָּם וְכָל יְצִיר סוֹפֵר{{ש}}
{{סי|קְ}}צַת (נוֹרְאוֹתָיו) לֹא יוּכְלוּ לָחֹק בַּסֵּפֶר

{{סי|הִ}}לּוּךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָפַצְתָּ מִמְּעוֹנֶיךָ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹרְרֶיךָ הִצְמַתָּ כְּהֵרֵעוּ בִּטְלָאֵי עָנֶךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַחֲמַדֵּי בִטְנָם לֹא חָסָה עֵינֶךָ{{ש}}
{{סי|פִּ}}טְרֵי רֶחֶם וְרָאשֵׁי אוֹן בְּעַנֶּךָ

{{סי|זֵ}}עֲכָם בְּעֶשֶׂר בְּחֹמֶשׁ יָד הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹלוֹת אַחַת לְחָמֵשׁ בֶּעָבוֹת גְּדֵלָה{{ש}}
{{סי|חָ}}שְׂפּוֹ זְרוֹעַ אֲשֶׁר מְאֹד גָּדְלָה{{ש}}
{{סי|סֵ}}עֲפָם עַל אַחַת חָמֵשׁ בִּגְדוֹלָה

{{סי|טְ}}בוּעִים בִּיוֵן מְצוּל בְּתִלּוּל הַגְשִׁיר{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶף אֶבֶן הָסֵר וְעָקֹב הַיְשִׁיר{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יֶ}}שַׁע {{סי|מִ}}צִּיּוֹן שַׁלַח וְחָדָשׁ נָשִׁיר{{ש}}
{{סי|כֶּ}}תֶר {{סי|לְ}}ךָ לִתֵּן כְּאָז יָשִׁיר

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חָ}}רְשׁוּ יוֹשְׁבֵי חֲרֹשֶׁת לְאַבֵּד יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}תֹשׁ וְאַבֵּד שֵׁם וּשְׁאָר בִּגְבוּרָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נַ}}חַל קִישׁוֹן גְּרָפָם וּזְרוֹעָם נִשְׁבָּרָה{{ש}}
{{סי|אָ}}ז {{סי|לָ}}בְשָׁה רוּחַ וְשָׁרָה דְּבוֹרָה

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קָ}}ם עַל רַבּוּ קָמָיו לִלְזוֹת{{ש}}
{{סי|לָ}}חַמְתָּ לוֹחֲמָיו וְהִכְנַעְתָּ אוֹתָם לְהַבְזוֹת{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נֹ}}עַם זְמִירוֹת בִּטָּה לְךָ לְהַזּוֹת{{ש}}
{{סי|יִ}}חַד וְשָׁר אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מִ}}כְלַל יֹפִי עַל מִשְׁפָּטוֹ יְחֻדָּשׁ{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד נָוָךְ בּוֹ כְּקֶדֶם יִתְחַדָּשׁ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שִׂ}}יאוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה יָרוּם וְיֻגְדָּשׁ{{ש}}
סֶלָה בְּתוֹכוֹ נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;
====אדני חלד====
אַדְנֵי חֶלֶד עַד לֹא טְבוּעִים{{ש}}
וְטֶרֶם תְּלוּלֵי רוֹם לְאֹהֶל קְבוּעִים{{ש}}
מֵאָז הֶעֱלָה בְּמַחֲשֶׁבֶת דִּגְלֵי רִבּוּעִים{{ש}}
הֱיוֹת לוֹ מִכָּל אֹם תְּבוּעִים{{ש}}
וּבְהִמָּלֵךְ לִבְרֹאת יְצִיר רֹאשׁ טְבֻעִים{{ש}}
בַּעֲדָם חָלוּ מֶלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו מַצְבִּיעִים{{ש}}
וּמֵאָז בְּחֶלְקוֹ עָלוּ מֵחֶלְשִׁים שִׁבְעִים{{ש}}
וְסִגְּלָם לוֹ לְחֶבֶל נַחֲלָה מָקְבָּעִים{{ש}}
וּכְחָבוּ גֵּרוּת וְעִנּוּי וּקְבָעוּם קוֹבְעִים{{ש}}
נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו לְסוֹף שְׁלֹשִׁים שָׁבוּעִים{{ש}}
וַיֵּט חֶסֶד עַל בְּנֵי רִבֵּעִים{{ש}}
וְהִטָּה אֹזֶן וְסָכַת שִׂיחַ מְשַׁוְּעִים{{ש}}
וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן וַיַּךְ צָרָיו בְּגִוּוּעִים{{ש}}
הַכֵּה וּפָצֹעַ בְּכָל מַכָּה וַאֲבַעְבּוּעִים{{ש}}
וְאַחֲרֵי כֵן שִׁלְּחוּם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל שְׂבֵעִים{{ש}}
בְּפָז וּבְכֶסֶף וּבְזָהָב וְכָל מִינֵי צְבָעִים{{ש}}
וְעוֹד מָסַךְ בְּקִרְבָּם רוּחַ עִוְעִים{{ש}}
וַיְסִיתֵם רְדֹף אַחֲרֵימוֹ בְּשִׁרְיוֹנוֹת וְכוֹבָעִים{{ש}}
וְאָז עָלְתָה חֲמָתוֹ וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹנָם וְשִׁקְּעָם בְּטִבּוּעִים{{ש}}
וְנָפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל לְמַבּוּעִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;בִּגְזֵרַת –

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}
====מה מועיל רשע====
{{הור|סימן: '''משה ברבי קלונימוס''' (כפול)}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ / מִי יוּכַל אֵלָיו לִנְכֹחַ / אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַגְּבוּרָה וְהַכֹּחַ. קָדוֹשׁ.

{{סי|מַ}}ה מּוֹעִיל רֶשַׁע בְּעָלָיו / וּמַה יָּעֹז זֵד בְּמַעֲלָלָיו / פְּנֵי מְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמִפְעָלָיו{{ש}}
{{סי|מֶ}}רֶד הֲיוּכַל עֲרֹךְ חֹמֶר / נֹכַח יוֹצֵר כֹּל בְּאֹמֶר / רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּיָדוֹ שׁוֹמֵר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}כְנוֹ שָׁת בְּרוּם עוֹלָם / מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם / מִי הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָם

{{סי|שָׁ}}לִישִׁים פָּתְחוּ רִאשׁוֹן / אָצוּ סְלֹל אֹרַח לְעַקֵּל / שֶׁם אֵל בֶּאֱלִיל לְהָקֵל{{ש}}
{{סי|הַ}}עַל פָּרְצוּ גֶּדֶר עוֹלָם / פָּרַץ מֵי הַיָּם בִּגְבוּלָם / וְשִׁטְּפָם וַאֲבָדָם מִן הָעוֹלָם{{ש}}
{{סי|הִ}}רְאָם בָּם דִּין לְדוֹרוֹת / לְבִלְתִּי פְּלֹחַ לְכָל יְצִירוֹת / כִּי אִם לְקוֹרֵא הַדּוֹרוֹת

{{סי|בַּ}}עֲלֵי זְרוֹעַ הֵחֵלּוּ לָרֹב / וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִקְּרֹב / כְּמִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹבוֹת רֹב{{ש}}
{{סי|בָּ}}עֲטוּ בְּאֵד עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ / וְנִאֲצוּ לְמַמְטִיר עַל הָאָרֶץ / מַה לָּנוּ לְמִטְרוֹת עָרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם מָתַח דִּין בָּהֶם / וּמִטְרוֹת עֹז שָׁפַךְ עֲלֵיהֶם / וַיִּמַּח אֶת כָּל יְקוּמֵיהֶם

{{סי|רָ}}מָה רוּחַ יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / וְלַעֲלוֹת לַשַּׁחַק לִבָּם נִבְעַר / וֶהֱפִיצָם בְּרוּחַ סֹעָה וָסָעַר{{ש}}
{{סי|בַּ}}ד בְּבַד פָּרַע שְׁאוֹנָם / וְנֶפֶץ מוּל נֶפֶץ דָּנָם / וּבָטְלָה עֲצָתָם כְּפִלֵּג לְשׁוֹנָם{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר הֵם בְּשָׂפָה זָדוּ / וּבַאֲגֻדָּה אַחַת כֻּלָּם נוֹעָדוּ / בָּלַל לְשׁוֹנָם וּמִשָּׁם נִפְרָדוּ

{{סי|יָ}}קְשׁוּ צָרֵי עַיִן בְּבֶצַע / וּמֵאֲנוּ פְּרוּסָה לָרָעֵב לִבְצַע / וְהֶאֱרִיכוּ וְקִצְּרוּ אֶת הַמַּצָּע{{ש}}
{{סי|יָ}}ד קָפְצוּ מֵעָנִי וָדַל / וְעוֹבֵר אֹרַח מֵעֲלֵיהֶם חָדַל / וְכָבֵד חֵטְא וְעָוֹן גָּדַל{{ש}}
{{סי|קִ}}לְקְלוּ צַעֲדֵי יֹשֶׁר לְסַלֵּף / וְאוֹצָרוֹ הַטּוֹב עֲלֵיהֶם חִלֵּף / וַהֲפָכָם מִשֹּׁרֶשׁ דּוֹרוֹת לְאַלֵּף

{{סי|קַ}}חַת מוּסָר מֵאֲנוּ צֹעֲנִים / וְלֹא לָמְדוּ דַעַת מִקַּדְּמוֹנִים / הֵרֵעוּ מִכָּל אֲשֶׁר לְפָנִים{{ש}}
{{סי|לָ}}חֲצוּ בְּמֶרֶד זֶרַע חֲסִידָיו / וְגָזְרוּ גְזֵרוֹת לִבְנֵי יְדִידָיו / וַיַּרְא יְיָ וַיְעוֹרֵר חֲסָדָיו{{ש}}
{{סי|לְ}}מַלֹּאת דְּבָרוֹ וּלְהָחִישׁ עֶזְרָה / אָחוֹר הֵשִׁיב חֶשְׁבּוֹן גְּזֵרָה / וְעַל תַּנִּין שָׁפַךְ עֶבְרָה

{{סי|וְ}}לֹא בְּכֹחַ לְפִי הַגְּדֻלָּה / הֵחֵל בְּבַעֲלֵי זְרוֹעַ תְּחִלָּה / כִּי אִם בַּעֲנָוָה גְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹת וּמוֹפֵת שָׁלַח לְהַרְאוֹת / וְהִקְשָׁה עֹרֶף וְהִכְבִּיד תְּלָאוֹת / אָז הִכָּהוּ מַכּוֹת נוֹרָאוֹת{{ש}}
{{סי|נָ}}אוֹר אַף לְפִי חֲמָתוֹ / לֹא עִבַּר דִּין אֲמִתּוֹ / כִּי אִם בְּיֹשֶׁר מִדָּתוֹ

{{סי|נֶ}}גַע אֲשֶׁר בְּסוֹף הִבְעִיתוֹ / בּוֹ הִקְדִּים תְּחִלָּה לְהַתְרוֹתוֹ / וּמִקֵּץ לְקֵץ הֶאֱרִיךְ עֶבְרָתוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ מַכָּה לֹא הִכָּהוּ / עַד שֶׁלֹּא קָדַם וְהִתְרָהוּ / וְאַחֲרֵי כֵן שָׁלַח וְהִלְקָהוּ{{ש}}
{{סי|יֶ}}רַח הֻקְצַב לְכָל מַכָּה / וּשְׁלֹשֶׁת חֲלָקִים הֵעִיד וְחִכָּה / וּרְבִיעִית הַחֹדֶשׁ שִׁמְּשָׁה הַמַּכָּה

{{סי|מָ}}חַץ בּוֹ מְחָצוֹת תֵּשַׁע / וְלֹא נִכְנַע וְלֹא שָׁע / וּבַעֲשִׂירִית נִשְׁבַּר מַטֵּה הָרֶשַׁע{{ש}}
{{סי|מֵ}}עֶרֶשׂ יְצוּעוֹ קָם לַיְלָה / וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס צְוָחָה גְדוֹלָה / מֵאֵין בַּיִת בְּלֹא יְלָלָה{{ש}}
{{סי|וּ}}פֶה שֶׁאָמַר לֹא אֲשַׁלַּח / הוּא הַפֶּה חִנֵּן לְשַׁלַּח / (עָנָה כְּנֶאֱלָח) קוּמוּ צְּאוּ כְּדַבֶּרְכֶם לִפְלַח

{{סי|וְ}}לָמָּה זֶה לַחֲשׂוּכֵי כְאַיִן / לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֵב אָיִן / מֻתְרִים כְּנוֹגֵעַ בְּבָבַת עַיִן{{ש}}
{{סי|שֵׂ}}כֶל זֹאת לֹא יָבִינוּ / פּוּטִים אֲשֶׁר בְּתֶחֶל הִתְקִינוּ / כְּעִקְּלוּ בְּסוֹף כָּךְ נִדּוֹנוּ{{ש}}
{{סי|שֵׂ}}עִיר וּטְפוּלָיו אֲשֶׁר לְחָרְבָּה / נִתְכַּוְּנוּ מֵרֹאשׁ וְעַד קִצְבָה / מַה יַּעֲשׂוּ בְּלַהַט הַיּוֹם הַבָּא
{{הור2|יש קהילות שלא אמרו קטע זה מאימת הצנזורה:}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;בַּעֲטוֹתוֹ קִנְאָה בְּלוֹבְשׁוֹ נָקָם / לְהָרִיעַ וּלְהַצְרִיחַ מִקָּמָיו לְהִתְנַקָּם / שִׁבְעָתַיִם יָשִׁיב אֶל חֵיקָם. קָדוֹשׁ.
====אל נא לעולם תוערץ====
{{הור2|ברוב מקומות אין אומרים בימים אלו {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}, אבל בוורמייזא וק&quot;ק אומרים אותו כאן.}}
{{:אל נא לעולם תוערץ}}
&lt;noinclude&gt;{{הור2|בוורמייזא מוסיפים כאן:{{ש}}{{רפרן|יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד}}}}&lt;/noinclude&gt;
====סדר====
וּבְכֵן, וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֲ}}צוּלִים מִפֶּרֶךְ סְוֵנִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֹזֶק יָד וְנִסְּיוֹנִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים{{ש}}
{{סי|דֵּ}}עָה וְחָכְמָה חֲנוּנִים{{ש}}
{{סי|הַ}}הוֹגִים בִּיקָרָה מִפְּנִינִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מִצְוֹתֶיהָ וְהוֹרָיוֹתֶיהָ מְבִינִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת לָאֵל נוֹתְנִים{{ש}}
{{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתוֹ מְכֻנִּים{{ש}}
{{סי|טְ}}פוּלִים בּוֹ וְעָלָיו נִשְׁעָנִים{{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעִים מַה פָּעַל דָּר מְעוֹנִים{{ש}}
{{סי|כָּ}}אֵזוֹר בְּמָתְנַיִם נְתוּנִים{{ש}}
{{סי|ל}}וֹ דְבֵקִים וּבְצִלּוֹ לָנִים
:לָנִים מִסְתּוֹפְפִים בְּצֵל אֵל
:מְשׁוּכִים אַחֲרֵי אֵל
:וּבְצוֹרְרֵיהֶם נִלְחָם הָאֵל
:'''וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל'''
{{סי|מ}}וֹתַחַת גָּבְהֵי מְרוֹמִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹטַעַת אַדְנֵי הֲדֹמִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹעֶרֶת שְׁאוֹן יַמִּים{{ש}}
{{סי|ע}}וֹרֶפֶת הֲמוֹן קָמִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרַעַת דִּין עֲנָמִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹדָה מְחַבְּלִים כְּרָמִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלַעַת עַד צֵית רָמִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹטֶשֶׁת עַד חוּג תְּהוֹמִים{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹפֶטֶת דִּין יְתוֹמִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ תָּמִיד הֱיוֹת נֹאֲמִים
:נוֹאֲמִים שְׁלֹל חֵילָם בְּלֵב מֻקְשֶׁה
:כְּסֻכָּרוּ בְּיַד אֲדוֹנִים קָשֶׁה
:'''אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תּ}}וֹדָה וְקוֹל זִמְרָה {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}בַח וְהַלֵּל וּצְפִירָה{{ש}}
{{סי|רֹ}}ן וָעֹז וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל אוֹמְרִים אָשִׁירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}לְצוּל לְדָר בִּנְהוֹרָא{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמֵחִישׁ עֶזְרָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹכֵת מֵעַמּוֹ עֲתִירָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתֵן תְּשׁוּעָה לְעַם נִבְרָא{{ש}}
{{סי|מַ}}צְלִיל קָמֵיהֶם בְּעֶבְרָה
:בְּעֶבְרָה הֵשַׁח יְפֵה־פִיָּה
:וְדָלַנִי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה
:'''עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ'''
{{סי|ל}}וֹ חִכְּתָה נַפְשִׁי {{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ בְּצַר נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|טָ}}ס עַל עָב קַל לְהַנְפִּישִׁי{{ש}}
{{סי|חָ}}מַל עָלַי וְשָׁע רַחֲשִׁי{{ש}}
{{סי|זָ}}כַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְהַחְפִּישִׁי{{ש}}
{{סי|וַ}}יַּעֲלֵנִי מִטִּיט רִפְשִׁי{{ש}}
{{סי|הַ}}מּוֹצִיאִי מִמַּסְגֵּר לַחָפְשִׁי{{ש}}
{{סי|דִּ}}עֵךְ וְצִמֵּת מַבְאִישִׁי{{ש}}
{{סי|גִּ}}לָּה כְבוֹדוֹ עָלַי לְדָרְשִׁי{{ש}}
{{סי|בַּ}}צַּר לִי קְרָאתִיו וְלֹא נְטָשִׁי{{ש}}
{{סי|אִ}}יְּלִי וְחִיְּלִי וְלֹא בָזָה לַחֲשִׁי
:לַחֲשִׁי בָּן וַיֵּצֵא בְחֵמָה
:מוּל צָר לְהִלָּחֲמָה
:'''יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אָ}}זַר עֹז וְעָט קִנְאָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׁרְיוֹן וְכוֹבַע נִרְאָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת לָבֵשׁ וְנִתְגָּאָה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַךְ קַשְׁתּוֹ וּבְרַק חֲנִית הֶרְאָה{{ש}}
{{סי|הִ}}רְעִים רַעַשׁ וְקוֹל תְּשׁוּאָה{{ש}}
{{סי|וַ}}תִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ{{ש}}
{{סי|זִ}}לְעֵף פּוּט וְלוּד בִּמְשׁוֹאָה{{ש}}
{{סי|חָ}}רֹב וְהֶחֱרִיב בְּלִי רְפוּאָה{{ש}}
{{סי|טָ}}רַף זְרוֹעַ וְקָדְקֹד וּפֵאָה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד שׁוֹעַ וְקוֹעַ וְשַׂר מֵאָה{{ש}}
{{סי|כֻּ}}לָם נִעֵר בְּכַלָּאָה {{ש}}
{{סי|לְ}}בַעֲבוּר אֹם הַנֶּהֱלָאָה
:הַנֶּהֱלָאָה רִחֵף בְּצִלּוֹ
:וְצָר בְּתוֹךְ יָם הִצְלִילוֹ
:'''מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ'''

{{סי|מַ}}חֲנֵה צָר וְכָל שְׁאוֹנוֹ {{ש}}
{{סי|נָ}}גִיד וְנוֹשֵׂא כְּלֵי זְיָנוֹ{{ש}}
{{סי|שַׂ}}ר כָּל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ וְלִגְיוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}טוּר כּוֹבַע וְלָבוּשׁ שִׁרְיוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|פָּ}}רָשׁ וְרַכָּב מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וֹעֵד בָּרֶגֶל וְקוֹלֵעַ בְּאַבְנוֹ {{ש}}
{{סי|קָ}}צִין וְנִקְלֶה וְעַבְדּוֹ וַאֲדוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמֵי קֶשֶׁת וְאִטֵּר יַד יְמִינוֹ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ם פַּרְעֹה וְכָל הֲמוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ נִכְרָתוּ וְהוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנוֹ
:גְּאוֹנוֹ בֻּלַּע וּשְׁאוֹנוֹ נֶחֱרָמוּ
:וְיַחַד כֻּלָּם נֶהֱמָמוּ
:'''תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תְּ}}הוֹם אֶל תְּהוֹם קָרָא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אוֹן סוּף לְעֻמָּתָם נִתְגָּרָה{{ש}}
{{סי|רַ}}עַם וָרַעַשׁ וְקוֹל עֲבֵרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}דִים וְסוּפָה וּסְעָרָה{{ש}}
{{סי|צִ}}נּוֹרוֹת מִפֹּה וּמִפֹּה מְקַלְּחִין בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָגִים יִבְלֵי נְהָרָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}בְרָה וָזַעַם וְצָרָה{{ש}}
{{סי|סָ}}בִיב בִּעֲתוּהוּ צָר עִם כָּל שְׁיָרָה{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁקְעוּ כֻּלָּם יַחַד כַּאֲבָרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}בְּלִי הוֹתִיר מוֹלִיךְ בְּשׂוֹרָה
:בְּשׂוֹרָה יָצְאָה וְחָלוּ כָּל בַּעֲלֵי מְדָנַי
:וְאִדְּרוּהוּ יַחַד צִיר וְכָל הֲמוֹנָי
:'''יְמִינְךָ יְיָ'''
{{סי|לְ}}מַעַן סַפֵּר בְּכָל גֵּיא שְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חֲךָ הֶרְאֵיתָ בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ{{ש}}
{{סי|יָ}}צָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}בְחָה לָשִׁית בְּקָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׂפְתָּ יְמִין תַּעֲצוּמֶיךָ{{ש}}
{{סי|זְ}}רוֹת כַּמֹּץ לוֹחֲמֶיךָ{{ש}}
{{סי|וַ}}תִּנְהֹם בְּשַׁאֲגַת רְעָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֲ}}מוֹן הוֹמִים לְעֻמֶּךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין גָּמוּר דַּנְתָּ כְּנָאֳמֶךָ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹי הַמַּעֲבִיר רְחוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}כָל גּוֹיִם נִשְׁמַע נְקָמֶיךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר עָשִׂיתָ לְעַמֶּךָ
:לְעַמְּךָ קוֹלָם הִסְכֵּיתָ מִמְּעוֹנְךָ
:וְרוֹדְפֵיהֶם הִכְנַעְתָּ בַּחֲרוֹנְךָ
:'''וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}דֶר גֵּאוּת לָבַשְׁתָּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}עָזְּךָ יָם כְּפֹרַרְתָּ{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אוּת עָרִיצִים הִשְׁפַּלְתָּ{{ש}}
{{סי|דִּ}}כְאוּת דַּלִּים רוֹמַמְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא מֵי יַם סוּף הוֹבַשְׁתָּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ שַׂמְתָּ{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים בּוֹ הֶעֱבַרְתָּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}נֵפִים בְּתוֹכוֹ שִׁקַּעְתָּ{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעֲךָ בָּעוֹלָם הוֹדַעְתָּ{{ש}}
{{סי|יִ}}רְאָתְךָ עַל פְּנֵי כָל הָעַמִּים תַּתָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}סְלֻחִים עֵת הִכְנַעְתָּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בַדְּךָ עַל כָּל אֱלֹהַּ נִתְגַּדַּלְתָּ
:נִתְגַּדַּלְתָּ לִשְׁבֹּר רָאשֵׁי תַנִּינִים בְּתָקְפֶּךָ
:וְהִסְעַרְתָּ לֵב יָם בְּזַעְפֶּךָ
:'''וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ'''
{{סי|מַ}}פָּה וּמִפֹּה עֲרֵמוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹזְלִים צָגוּ כְּחוֹמוֹת סֹעֲרוּ וְקָפְאוּ תְּהֹמֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדוּ צְרוּרִים כַּחֵמוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}נוּ כַּן וְכַן שְׁלִישׁ רוּם מֵימוֹת{{ש}}
{{סי|צָ}}עוּ הַנּוֹתָרִים לְמִדְרַס פְּעָמוֹת{{ש}}
{{סי|קֹ}}רְעוּ אֶת שֶׁבִּנְהָרִים וַאֲגַמּוֹת{{ש}}
{{סי|רִ}}בָּה בּוֹר וְשִׂיחַ וְנִקְרַת אֲדָמוֹת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אוּבִים אַף שֶׁהָיוּ בְּכָל מְקוֹמוֹת{{ש}}
{{סי|תֻּ}}וְּכוּ יַחַד בִּגְזֵרַת לוֹבֵשׁ נְקָמוֹת
:נְקָמוֹת וְקִנְאָה יָעַט שׂוֹנְאָיו לַהֲדֹף
:כְּמוֹ לְשֶׁעָבַר עָט לְנַדֹּף
:'''אָמַר אִיּוֹב אֶרְדֹּף'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}עֲלוּלֵי צָר וְרֹעַ מַעֲלָלֵהוּ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}קֵט וְשָׁלֵו לֹא הִנִּיחוּהוּ{{ש}}
{{סי|ר}}וּחַ עָרִיצִים הִתְעָהוּ{{ש}}
{{סי|קִ}}יאוֹ לָשׁוּב וּלְבַלְּעֵהוּ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עֲבוּר לִגְבּוֹת שְׁטַר נִשְׁיֵהוּ{{ש}}
{{סי|פִּ}}לֵּג לִבּוֹ וְהִשְׁגָּהוּ {{ש}}
{{סי|עָ}}ם הַנִּתָּק מִמְּתַלְּעוֹת פִּיהוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}ח אֶרְדֹּף אַשִּׂיג וַאֲכַלֵּהוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}פְרַע סְאָה בִּסְאָה בְּרִשְׁעֵהוּ{{ש}}
{{סי|מָ}}דַד לוֹ כְּנֶגֶד מִדּוֹתֵיהוּ
:מִדּוֹתֵיהוּ נִאֵץ מִי יְיָ מוּל שְׁלוּחֲךָ
:גְּרַרְתּוֹ בְּמֵי יָם לְהוֹדִיעוֹ כֹּחֲךָ
:'''נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ'''
{{סי|לְ}}הָשִׁיב יָם לְאֵיתָנוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר לְעִנְיָנוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}ם הַגָּדוֹל פָּרַץ מֵאוֹגְנוֹ{{ש}}
{{סי|טָ}}רַף זֶה בְּזֶה לְהַגְבִּיר שְׁאוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}י כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעוֹד יֶשְׁנוֹ{{ש}}
{{סי|זִ}}לְעֵף רוּחוֹ בְּתוֹךְ נְדָנוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}יַּעֲלֵם עַד רוּם מְעוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרִידָם לְמַטָּה בְּדָכְיוֹת עִשּׁוּנוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}בֵּק סוּס בְּרֶכֶב וְהִשְׁמִיט אוֹפַנּוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}רָרָם בְּכֹבֶד בְּמֶתֶג רִסְנוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}לֶב יָם הֱבִיאָם בְּעֶצֶם אוֹנוֹ{{ש}}
{{סי|אֻ}}כְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ בַּחֲרוֹנוֹ
:בַּחֲרוֹנוֹ יָרָה בַיָּם אֱוִילִים
:וְשׁוֹרְרוּ לוֹ בְּנֵי אֵלִים
:'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהַּ עַל כָּל אֱלֹהִים{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹרֵא עֹמֶק וְרוּם גְּבֹהִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹזֵר יָם גַּלָּיו לְבַל יְהוּ זוֹהִים{{ש}}
{{סי|דֹּ}}ק וָחֶלֶד מֵאֵימָתוֹ נִרְהִים{{ש}}
{{סי|הָ}}אוֹמֵר לַחֶרֶס וְזֹהֲרָיו כֵּהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}חוֹתֵם בְּעַד הִלִּים וְלֹא מַגִּיהִים{{ש}}
{{סי|זִ}}קִּים וּבְרָקִים מִמֶּנוּ נִשְׁלָחִים{{ש}}
{{סי|חָ}}שִׁים בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא שׁוֹהִים{{ש}}
{{סי|טִ}}כֵּס גַּלְגַּל קָבוּעַ וּמַזָּלוֹת צוֹמְחִים{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד כְּסִיל וְכִימָה עִמָּם זוֹרְחִים{{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן עָשׁ בַּצָּפוֹן וְעַקְרָב בַּדָּרוֹם מוּנָחִים{{ש}}
{{סי|לְ}}יִחוּד שְׁמוֹ כֻּלָּם מוֹכִיחִים
:מוֹכִיחִים מַעֲשֶׂיךָ אַהֲבַת אֱמוּנֶיךָ
:לִבְלֹעַ לוֹחֲצֵי הֲמוֹנֶיךָ
:'''נָטִיתָ יְמִינֶךָ'''{{ש}}
{{סי|מ}}וּמָתִים וְלֹא מֵתִים בְּעוֹדָם{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשׁוֹתָם עֲדַיִן צְרוּרוֹת בְּחֶלְדָּם{{ש}}
{{סי|סַ}}עַר סוּף לְיַבֶּשֶׁת לְיַדָּם{{ש}}
{{סי|עֵ}}יפָתָה אַף הִיא קִלְעָתָם לְבֵית מְצוּדָם {{ש}}
{{סי|פְּ}}צוּעִים וְנִפְצָעִים וּמְפֻלָּח כְּבֵדָם {{ש}}
{{סי|צְ}}נוּפִים כַּדּוּר עִם מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדָם {{ש}}
{{סי|קָ}}רוּעַ וּרְקוּעַ נֶחֱרִים בְּעַדָם {{ש}}
{{סי|רִ}}יב וּמַצָּה נִתְגָּרוּ עַל יָדָם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי הַמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו לְהַאֲבִידָם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ת יְמִינוֹ לָאָרֶץ לִגְמֹל לָהֶם חַסְדָּם {{ש}}
{{סי|תָּ}}פְתָּה פָעֲרָה פִיהָ וּבָלְעָה הוֹדָם{{ש}}
{{סי|תּ}}וּחֲתַֽתּוּ יַחַד וְעִמָּם רֶכֶב וְסוּס נִרְדָּם
:נִרְדָּם וְאָבַד שְׁאוֹן בּוֹגְדֶיךָ
:וּבְנֵי זֶרַע חֲסִידֶיךָ
:'''נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}רַח עוֹלָם עֲלֵיהֶם בְּאַהַב שִׁנִּיתָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי עֲבָדֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֲדוֹנִים הִנְחֵיתָ{{ש}}
{{סי|גִּ}}עְגּוּעִים כְּאָב לַבָּנִים לָמוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַשׁ מִסֶּלַע אוֹתָם הֵינַקְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}רְחַצְתָּ וְהִלְבַּשְׁתָּ וְהִנְעַלְתָּ וְסַכְתָּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְסֹלֶת וּדְבָשׁ וְשֶׁמֶן אֹוֹתָם הִרְבֵּיתָ {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה בְּעַמּוּד עָנָן הִנְחֵיתָ{{ש}}
{{סי|חֹ}}שֶׁךְ בְּעַמּוּד אֵשׁ כְּמַנְהִיר נַעֲשֵׂיתָ {{ש}}
{{סי|טַ}}ל מִתַּחַת וְלֶחֶם מִמַּעַל לָמוֹ הֶחֱשַׁרְתָּ {{ש}}
{{סי|יְ}}אוֹרִים לִצְמָאָם מִצוּר הוֹצֵאתָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}נַּסְתָּם לְהַר חֶמֶד וּמִצְוֹת וְחֻקִּים הוֹרֵיתָ{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַנְךָ כְּגֹדֶל חַסְדְּךָ לִנְוֵה קָדְשְׁךְ נָחִיתָ
:נָחִיתָ סְגוּלֶיךָ יָם כְּגָזוּן 
:וְצוֹרְרֵיהֶם צִירִים כַּיּוֹלֵדָה אֲחָזוּן
:'''שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן'''
{{סי|מִ}}קּוֹל מַפֹּלֶת שְׁאוֹן פּוֹרְכִים{{ש}}
{{סי|נִ}}רְעֲשׁוּ אִיִּים וְיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים{{ש}}
{{סי|סְ}}לְעָמוּ סוֹד נִמְלָכִים {{ש}}
{{סי|עֻ}}לְּפוּ וְנָסוֹגוּ אָחוֹר נְסִיכִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}חוֹת וּסְגָנִים נִמְרָכִים{{ש}}
{{סי|צ}}וֹר וְצִידוֹן וְכָל גְּלִילִי פְלֶשֶׁת נְבֻכִים{{ש}}
{{סי|קָ}}צִין וְרָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים {{ש}}
{{סי|רֶ}}טֶט הֶחֱזִיקוּ וְכַמַּיִם נִשְׁפָּכִים{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מְמוּ עֲלֵיהֶם הוֹלְכִי דְרָכִים {{ש}}
{{סי|תִּ}}מָּהוֹן קָמוּ מִכִּסְאוֹתָם מְלָכִים
:מְלָכִים הוֹלָלוּ וְהָרְעָלוּ
:וְשֵׂעִיר וְזִמִּי וְאַרְוָדִי חֻלְחָלוּ
:'''אָז נִבְהֲלוּ'''
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תֵּ}}ימָן וְיֹשְׁבָיו נְפוּגִים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְרוֹן לֵב וְרִפִיוֹן יָדַיִם מַשִּׂיגִים{{ש}}
{{סי|רַ}}בֵּי מוֹאָב מִתְמוֹגְגִים{{ש}}
{{סי|קִ}}ינִים וְנֶהִי בְּפִיהֶם הוֹגִים{{ש}}
{{סי|צְ}}עִיר חָם וְכָל אֵלָיו זְוֻגִים{{ש}}
{{סי|פָּ}}חֲדוּ וְרָעֲדוּ וְכַדֹּנַג נְמוֹגִים{{ש}}
{{סי|עַ}}רְקִי וְסִינִי כַּשִּׁכּוֹר הוֹגִים{{ש}}
{{סי|סֹ}}עָה וְסַעַר בָּם מַנְהִיגִים{{ש}}
{{סי|נִ}}בְעֲרוּ כֻלָם וְנַעֲשׂוּ שׁוֹגִים{{ש}}
{{סי|מָ}}דְמָמִים לָאָרֶץ יָשְׁבוּ נוּגִים

:נוּגִים קְטַנִים וּגְדוֹלִים כְּאֶחָד 
:וּכְאָז כֵּן עַתָּה כָּל צוֹרְרֶיךָ יַחַד
:'''תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וְפַחַד'''
{{סי|לְ}}מַעַן לָמוֹג לְבָבֵיהֶם {{ש}}
{{סי|כּ}}וֹס חֲמָתְךָ מְסֹךְ בֵּינֵיהֶם {{ש}}
{{סי|יִ}}רְאָה וְרַעַר יָבֹא בָהֶם{{ש}}
{{סי|טֵ}}רוּף דַּעַת בִּלְבָבֵיהֶם {{ש}}
{{סי|חַ}}לְחָלָה וּמַעַד עַל מָתְנֵיהֶם {{ש}}
{{סי|זִ}}יעַ וָרֶתֶת בְּכָל אֵבָרֵיהֶם {{ש}}
{{סי|וְ}}כָשְׁלוּ מֵהֶם וּבָהֶם {{ש}}
{{סי|הֹ}}וָה הֹוָה עַל הַוָה תָּבֹא עֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|דּ}}וּמָם יֵשְׁבוּ תַחְתֵּיהֶם {{ש}}
{{סי|גַּ}}עַר מְלֵאִים וְאֵין מַרְפֵּא לָהֶם {{ש}}
{{סי|בָּ}}נֶיךָ עַד יַעַבְרוּ לִגְבוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|אֶ}}ל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵיהֶם
:לַאֲבוֹתֵיהֶם טוֹב פַּצְתָּ מַלֵּא לְבָנֵימוֹ 
:וְאֶל הַר מְרוֹם מַאֲוָיֵמוֹ
:'''תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ'''
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}רֶץ מִכָּל אֲרָצוֹת עִשּׂוֹר מְפֹרָשָׁה {{ש}}
{{סי|בְּ}}עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת מְקֻדָּשָׁה {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם עוֹד מִמֶּנָּה מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר מְנַת גָבֹהַּ הָפְרָשָׁה {{ש}}
{{סי|דִּ}}ירַת יְבוּסִי הִיא הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה{{ש}}
{{סי|הֹ}}עֲלָה מֵאָז בְּמַחֲשֶׁבֶת עַד לֹא קְרֹאת יַבָּשָׁה{{ש}}
{{סי|וְ}}תָמִיד עֵינֵי אֱלֹהִים בָּהּ לְדָרְשָׁהּ{{ש}}
{{סי|זֻ}}מָּנָה לוֹ לְכֵס שֶׁבֶת וּלְיִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|חֲ}}נוֹת בְּתוֹכָה סְכוֹת מֵהֶם לְחִישָׁה{{ש}}
{{סי|טַ}}לְלֵם בְּצֵל מֵחֹרֶב מְצֹא נְפִישָׁה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד לְחָשְׂכֵם מִזֶּרֶם וְרוּחַ קָשָׁה{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל נֶגַע וְכָל מַכָּה אֲנוּשָׁה {{ש}}
{{סי|לְ}}הָסִיר מֵאֹם מְשֻׂלָּשָׁה
:מְשֻׂלָּשָׁה נָבְטָה בְּרוּחַ לְהַרְעֵד 
:וּבִלְשׁוֹן עָתִיד פָּתְחָה וְסִיְּמָה לְהָעֵד 
:'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''
{{סי|מַ}}לְכוּת עַד לֹא קֶדֶם קְדוּמָה {{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח נְצָחִים מְקֻיָּמָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹף וָקְדֶם וְתָוֶךְ עֲצוּמָה{{ש}}
{{סי|עַ}}ד עֹלְמֵי עַד מְסֻיָּמָה {{ש}}
{{סי|פּ}}וּטִים כְּכִלָּה בִּמְהוּמָה{{ש}}
{{סי|צְ}}נִיף מְלוּכָה הִמְלִיכוּהוּ דִּגְלֵי אֲיוּמָה{{ש}}
{{סי|ק}}וּמוֹ לָעַד דּוּמָה לְהוֹמְמָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹם וְתַחַת יַמְלִיכוּהוּ בְּאֵימָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַיִם יִפְצְחוּ רֶנֶן נְעִימָה {{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלָּתוֹ יְתַנּוּ כָּל מַלְכֵי אֲדָמָה

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;אָז יַהֲפֹךְ אֶל עַמִּים שָׁפָה בְרוּרָה יַחַד{{ש}}
לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם הַמְיֻחָד{{ש}}
וְיִמְאֲסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאִישׁ אֱלִילֵי זְהָבוֹ בְּכַחַד{{ש}}
וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדוֹ בְּפַחַד{{ש}}
בְּפַחַד וּבְרַעַד יַמְלִיכוּהוּ גּוֹי אֶחָד {{ש}}
וְאוֹתָנוּ יַעֲשֶׂה לְגוֹי אֶחָד{{ש}}
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

אֹמֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ מִי יְמַלֵּל {{ש}}
וּמִי יַעֲצָר כֹּחַ שִׁבְחֲךָ לְמַלֵּל{{ש}}
אִלּוּ פִינוּ מָלֵא כַיָּם שִׁירָה וְהַלֵּל {{ש}}
וְכָל שַׂעֲרוֹת רֹאשֵׁנוּ לְשׁוֹנוֹת לְהִתְפַּלֵּל {{ש}}
וּבָם אָנוּ עֲסוּקִים יוֹמָם וָלֵיל {{ש}}
לֹא נוּכַל לְהַסְפִיק מֶלֶל {{ש}}
עַל אַחַת מֵרִבֵּי רְבָבוֹת שִׁמְךָ לְהַלֵּל {{ש}}
אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ וְחָשַׁבְתָּ לְהִתְעוֹלֵל {{ש}}
עַל עַם אֲשֶׁר לְךָ מִתְחוֹלֵל{{ש}}
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וְאֶרֶץ תְּחוֹלֵל {{ש}}
חֲשַׁקְתָּם לְשִׁמְךָ בְּאַהַב לְכַלֵּל {{ש}}
הֱיוֹת לְךָ לְבָנִים וְאַתָּה לָמוֹ מְחוֹלֵל {{ש}}
בְּצֵל יָדְךָ אוֹתָם לְטַלֵּל {{ש}}
עַל כָּל עַם וְלָשׁוֹן רֹאשָׁם לְהַתְלֵל {{ש}}
בָּאֹרַח חַיִּים אוֹתָם לְהַסְלֵל {{ש}}
בְּלִי לְהַחֲלִיפָם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת אוֹתָם לְחַלֵּל{{ש}}
לְהִתְפָּאֵר בָּם וְהֵם בְּךָ לְהִתְהַלֵּל{{ש}}
{{ש}}
כִּי מִי אֱלֹהַּ זוּלָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בַּתַּחְתּוֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹתָם מִמְּעַנִּים{{ש}}
בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים מְשֻׁנִּים{{ש}}
כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים{{ש}}
לִבְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֵיתָנִים{{ש}}
אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם טַסְתָּ מִמְּעוֹנִים{{ש}}
כִּרְכֹב כְּרוּב וְרוּחַ וַעֲנָנִים{{ש}}
וְנִגְלֵיתָ בִּכְבוֹדְךָ בְּאַדְמַת צֹעֲנִים{{ש}}
וְנָעוּ מִלְּפָנֶיךָ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים{{ש}}
וְלֵב מִצְרַיִם הִמְסֵיתָ בְּדִבְיוֹנִים {{ש}}
בְּמַכּוֹת גְּדלֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים{{ש}}
וַתּוֹצִיא אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִקֶּרֶב מוֹנִים{{ש}}
כְּעֻבָּר הַנִּשְׁמָט מֵרֶחֶם בְּתוֹךְ זְמַנִּים{{ש}}
בְּלֹא פְגַם וְנֶזֶק וְצַעַר בָּנִים{{ש}}
וְשֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים {{ש}}
לוֹמַר כְּעֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדוֹנָיו כֵּן בָּרְחוּ אֱמוּנִים{{ש}}
וְלֹא הוֹצֵאתָם בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם יְשֵׁנִים{{ש}}
כִּי אִם לְאוֹר הַבֹּקֶר לְעֵין כָּל הֲמוֹנִים{{ש}}
כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם רָמִים וְעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר נִטְעָנִים{{ש}}
שִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל רוֹנְנִים {{ש}}
בְּתֹף וְכִנּוֹר וְעֻגָּב וּמִנִּים{{ש}}
וּלְקַיֵּם דְּבָרְךָ אֲשֶׁר עַצְתָּ לְרֹאשׁ מַאֲמִינִים{{ש}}
לֹא הוֹצֵאתָם בְּפַחֵי נֶפֶשׁ רֵיקָנִים{{ש}}
כִּי אִם מְלֵאִים כָּל טוּב כָּרִמּוֹנִים{{ש}}
כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וְטוֹבוֹת אֲבָנִים{{ש}}
וּבִגְדֵי חֹפֶשׁ וְרִקְמַת צִבְעוֹנִים{{ש}}
כְּדֵי לְשַׁלֵּם שְׂכַר שִׁעְבּוּד חֹמֶר וּלְבֵנִים{{ש}}
חוֹפַפְתָּם בְּטִלּוּל שִׁבְעַת עֲנָנִים{{ש}}
מַעְלָה וּמַטָּה וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת גְּנוּנִים{{ש}}
לְחָשְׂכֵם מִזֶּרֶם וְחֹרֶב וְצִנִּים{{ש}}
וּמִפְּנֵי חַיּוֹת וּנְשִׁיכַת צִפְעוֹנִים{{ש}}
וְעַיִן בְּעַיִן כְּבוֹדְךָ מְהַלֵּךְ לְפָנִים{{ש}}
בֶּעָנָן יוֹמָם לַנְחוֹתָם נְתִיבוֹת מְתֻקָּנִים{{ש}}
וּבָאֵשׁ לַיְלָה בְּלִי לְהִכָּשֵׁל בְּאִישׁוֹנִים{{ש}}
מִנָּוֶה טוֹב לְנָוֶה טוֹב נוֹסְעִים וְחוֹנִים{{ש}}
לֹא צְמֵאִים וְלֹא מֻכְפָּנִים{{ש}}
כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם עַל מַבּוּעֵי שְׁמָנִים{{ש}}
וְהוּא יְנַהֲלֵם עַל מַבּוּעֵי עֲיָנִים{{ש}}
וְשַׂר נוֹא יוֹשֵׁב עַל מִפְתַּן אַרְמוֹנִים{{ש}}
מְצַפֶּה יַד דֶּרֶךְ לְיָמִים הַנִּתָּנִים{{ש}}
וְהִנֵּה כְּתָב אֵלָיו מֵאֶרֶץ תֵּימָנִים{{ש}}
וְשׁוֹמְרִים שֶׁהִפְקִיד עֲלֵיהֶם מְמֻנִּים{{ש}}
הִתְחִילוּ כָּזֹאת אֵלָיו מְתַנִּים{{ש}}
וְהֶרָאוּהוּ פְצָעִים שֶׁפְּצָעוּם פִּרְחֵי נֶאֱמָנִים{{ש}}
וְצָוַח וַי וִי וְכָל עֲבָדָיו אַחֲרָיו עוֹנִים {{ש}}
וְנָמוּ מַה זֹאת עָשִׂינוּ כְּסִכְלוֹנִים{{ש}}
כִּי שְׁלַחְנוּ עֲבָדִים שֶׁתַּחַת יָדֵינוּ מְכֻדָּנִים{{ש}}
מִי יִרְמַס לָנוּ חֹמֶר וּמִי יַחֲזִיק לָנוּ מַלְבֵּנִים{{ש}}
מִי יִבְנֶה לָנוּ חוֹמוֹת וּבְנְיָנִים{{ש}}
הָעֵת יַגְדִּילוּ עֲלֵינוּ שְׁכֵנִים{{ש}}
וְגַם הַמְּלָכִים שֶׁמַס לָנוּ נוֹתְנִים{{ש}}
שׁוּב לֹא יְהוּ אֵלֵינוּ פּוֹנִים{{ש}}
כִּי יֹאמְרוּ הִנֵּה עֲבָדִים שֶׁתַּחַת יְדֵיהֶם נְתוּנִים{{ש}}
הֵם פָּשְׁעוּ בָם וּבָהֶם לֹא סוֹפְנִים{{ש}}
אַף כִּי אֲנַחְנוּ חוֹרֵי הָאָרֶץ וּקְצִינִים{{ש}}
וּבְכֵן שָׁלַח וְקִבֵּץ אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאִצְטַגְנִינִים{{ש}}
וְגַם אֶת הָאוֹבוֹת וְאֶת הַיִדְּעוֹנִים{{ש}}
וַיִּוָּעֵץ בָּם וּבִזְקֵנִים וַיֵּצְאוּ כֻלָּם בְּעֵצָה אַחַת מְכֻוָּנִים{{ש}}
לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְבַלְעֵם כְּתַנִּינִים{{ש}}
וַיְצַו וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בְּאֶרֶץ סְוֵנִים{{ש}}
כָּל שׁוֹלֵף חֶרֶב הֱיוֹת מוּכָנִים{{ש}}
וַיֵּאָסְפוּ כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד מְזֻמָּנִים{{ש}}
וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים{{ש}}
וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא אִישׁ וְאִישׁ בִּכְלֵי זְיָנִים{{ש}}
אָז פָּתַח אוֹצָרוֹת גִּנְזֵי מַטְמוֹנִים{{ש}}
אֲשֶׁר גָּנַז הוּא וּמְלָכִים קַדְמוֹנִים {{ש}}
וְהוֹצִיא כְּלֵי יָקָר וְדַרְכְּמוֹנִים{{ש}}
וְחָלַק לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הֲגוּנִים{{ש}}
וְשִׁדְּלָם בִּדְבָרִים וְהִסְבִּיר לָמוֹ פָּנִים {{ש}}
וְכֹה אָמַר לָהֶם בְּשִׂיחַ מַעֲנִים{{ש}}
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ כָּל הָעָם בּוֹזְזִים וּלְפָנָיו נוֹתְנִים{{ש}}
וַאֲנִי כְּאֶחָד מִכֶּם אֶטּוֹל מָנִים{{ש}}
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ עֲבָדָיו יוֹצְאִים רִאשׁוֹנִים{{ש}}
וַאֲנִי אֵצֵא רִאשׁוֹן וְאַתֶּם צְאוּ אַחֲרוֹנִים{{ש}}
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ עֲבָדָיו אוֹסְרִים מֶרְכַּבְתּוֹ וּמְתַקְּנִים{{ש}}
וַאֲנִי בְּעַצְמִי אֶאֱסֹר רִכְבִּי וְאָשִׂים רְסָנִים{{ש}}
וְנִתְרַצּוּ יַחַד גְּדוֹלִים וּקְטַנִים{{ש}}
וַיָּשִׂימוּ כֹּבַע עַל רָאשֵׁיהֶם וְלָבְשׁוּ שִׁרְיוֹנִים{{ש}}
וַיַּחְגְרוּ אִישׁ הַרְבּוֹ וְנָטְלוּ כִידוֹנִים{{ש}}
וַיִּקְחוּ אִישׁ רֹמַח בְּיָדוֹ וַיַּחְזִיקוּ מָגִנִּים{{ש}}
וְנָשְׂאוּ קֶשֶׁת וּמָלְאוּ שִׁלְטֵיהֶם חִצִּים{{ש}}
שְׁנוּנִים וְהַקַּלָּעִים אִישׁ קַלְעוֹ בְיָדוֹ לְקַלַּע בָּאֲבָנִים{{ש}}
וַיֵּצְאוּ יַחַד בְּלֵב שָׁלֵם וּבְצִבְיוֹנִים{{ש}}
וְלֹא נִכְשַׁל אֶחָד מֵהֶם וְלֹא אִרְעוּהוּ סִמָּנִים{{ש}}
לְבִלְתִּי לְנַחֵשׁ לָשׁוּב לִמְלוֹנִים{{ש}}
כִּי חֻקּוֹת הָעַמִּים מְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים{{ש}}
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁפַת יָם חוֹנִים{{ש}}
וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסְעִים כַּעֲנָנִים{{ש}}
וְאֵין מָקוֹם לָנוּס לֹא לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים {{ש}}
וְאַף לֹא מִדְּפַנּוֹת מִפְּנֵי חַיּוֹת וּפְתָנִים {{ש}}
וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ וְהִפִּילוּ לְפָנָיו תַּחֲנוּנִים{{ש}}
וַיִּמָּצֵא לָהֶם הַמָּצוּי בְּכָל עִדָּנִים{{ש}}
וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וְחָרְבוּ זֵידוֹנִים{{ש}}
וַיֵּלְכוּ בִתְהוֹמוֹת כְּעַל דְּרָכִים מְפֻנִּים {{ש}}
מִזֶּה וּמִזֶּה הֶעֱלָה אִילָנוֹת טְעוּנִים{{ש}}
וּבְתוֹךְ תְּהוֹמוֹת הִמְתִּיק לָמוֹ מַעְיָנִים{{ש}}
וְעִשֵּׁן לִפְנֵיהֶם קְטֹרֶת סַמְמָנִים{{ש}}
וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם שַׁאֲנַנִים{{ש}}
וְכַעֲלוֹת לְצַד זֶה עַל שְׂפַת יָם כֵּנִים{{ש}}
בָּאוּ מִצַּד זֶה בְּתוֹךְ יָם סְוֵנִים{{ש}}
תְּחִלָּה בְּרָצוֹן וְסוֹף בְּרֶסֶן מִרֻסָּנִים{{ש}}
כִּי סִדְרֵי בְרֵאשִׁית עֲלֵיהֶם מִשְׁתַּנִים{{ש}}
דֶּרֶךְ אֶרֶץ סוּסִים מוֹשְׁכִים אוֹפַנִּים{{ש}}
וְנֶהְפַּךְ בָּם וְנִמְשְׁכוּ סוּסִים אַחַר הַסַדָּנִים{{ש}}
דֶּרֶךְ אֶרֶץ מָקוֹם שֶׁרַכָּב מַנְהִיג שָׁם מוֹשְׁכִים וּפוֹנִים{{ש}}
וְכָאן מַנְהִיג וּמוֹשֵׁךְ בְּעַל כָּרְחָם נִפְנִים{{ש}}
וּבָאוּ לְתוֹךְ יָם בְּאֶמְצַע שְׁאוֹנִים{{ש}}
וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בְּרֹב לִגְיוֹנִים{{ש}}
וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיֵּדֶא מוּל בַּעֲלִי מְדָנִים{{ש}}
וְעִמּוֹ שַׂרְפֵי הַקֹּדֶשׁ וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים {{ש}}
וְאֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹ רִבְבָן גְדוּדֵי שִׁנְאַנִּים{{ש}}
וְרֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וְכָל דִּמְיוֹנִים{{ש}}
כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאָה צִיר בְּחֶזְיוֹנִים{{ש}}
סוּסִים אֲדֻמִּים וְסוּסִים שְׁחוֹרִים שְׁרֻקִּים וּלְבָנִים{{ש}}
וַיַּחֲנוּ אֵלֶה נֹכַח אֵלֶּה אֲפוּנִים{{ש}}
מַחֲנֵה אֵשׁ מוּל מַחֲנֵה קַשׁ פָּנִים בְּפָנִים {{ש}}
וּלְפִי שָׁעָה הִרְגִּישׁוּ כָּל צְבָא מְעוֹנִים{{ש}}
בְּזְרוֹעֲ עֻזּוֹ נִלְחָם רַב אוֹנִים{{ש}}
לֹא בְּעֹצֶם יַד חֵיל שׂוֹטְנִים{{ש}}
הֲלֹא הַנְּפִילִים וְאַנְשִׁי הַשֵּׁם מְכֻנִּים{{ש}}
מֵרוּחַ אַפּוֹ כָּלוּ וְהִנָּם טְמוּנִים{{ש}}
וְאַף כִּי מְשׁוּלִים לְמִשְׁעֶנֶת קָנִים{{ש}}
אֲשֶׁר הֶבֶל וָרִיק לְעֶזְרָה מְתַקְּנִים{{ש}}
כִּי אִם לְהוֹדִיעַ חִבַּת אָב לְבָנִים{{ש}}
וַיַּרְעֵם בְּקוֹל גְּאוֹנוֹ עַל גְּאוֹנִים{{ש}}
וַיָּרָץ לִקְרָאתָם בְּמָגֵן וְצִנִּים{{ש}}
וַיַּדְרִיכֵם בְּאַפּוֹ וַיִּרְמְסֵם בַּחֲמָתוֹ כְּחֹמֶר טִינִים{{ש}}
וְהִדִּישָׁם כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן בְּמוֹ מַדְמֵנִים{{ש}}
וְאָז שַר יָם עִם שַׂר חָם יַחַד נִדּוֹנִים{{ש}}
זֶה לְעֻמַּת זֶה נֶאֱבָקוּ בִּמְעוֹנִים{{ש}}
וַיֶּחֱזַק רַהַב עַל שַׂר אֲוֵינִים{{ש}}
וַיִּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ בְּעֶזְרַת דַּר אוֹפַנִּים {{ש}}
וְעַם זוּ בְּשׁוּרָם בְּאֵלֶּה דִינִים{{ש}}
עוֹזֵר וְעָזוּר בְּקַו נִדּוֹנִים{{ש}}
פָּתְחוּ פִיהֶם בְּשִׁיר וּבִרְנָנִים{{ש}}
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ פָּצְחוּ בְּרִנּוּנִים{{ש}}
לְרָם עַל רָמִים וּמִתְגָּאֶה עַל גֵּיוְתָנִים{{ש}}
לְשׁוֹמֵעַ אֶנְקַת אֶבְיוֹנִים {{ש}}
לְמַשְׁפִיל רָמִים וּמֵרִים מִסְכֵּנִים{{ש}}
וְקִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נוֹגְנִים{{ש}}
וּבְתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפְפוּ נִגּוּנִים{{ש}}
וְאַחַר כָּךְ הֻרְשׁוּ שִׁנְאַנִּים&lt;קטע סוף=המשך/&gt;

{{הור|ככתוב…}}{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
==הערות==
[[קטגוריה:משה בן קלונימוס]]
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hohi17r4o4mtnlzj56jwnwb87k63wyw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אותותיך ראינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727854</id>
    <revision>
      <id>3004197</id>
      <parentid>3004077</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:04:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59955" sha1="o103gtew9cio9kpq3te1p7aig7ixjud" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא של {{קישור למחבר|רבי שמעון הגדול}}{{הערה|ב{{מקורות לסידור|מחזור וורמייזא}} כתוב בנוגע לסדר {{צ|[[#סדר|אילי הצדק ידועים]]}} דלהלן:{{צ|החרוזות הראשונות יסד ר' אליה מפריש הזקן}}.}} לשביעי של פסח. ברוב קהילות אשכנז היא נאמרת ביום ז' של פסח{{הערה|כדי לחברה ל[[ויושע שושני פרח|יוצר]] ול[[אי פתרוס בעברך|זולת]] שגם כן חיבר ר' שמעון הגדול.}} חוץ מכשחל בערב שבת, שאז אומרים אותה ביום ח'{{הערה|כדי לחבר את שתי המערכות הגדולות של ר' שמעון הגדול לחג הפסח באותו יום, שהרי ביום זה אומרים את [[אהוביך אהבוך|מערכת היוצר שלו]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}}{{הערה|מנהג אחר ותמוה מובא בספר {{מקורות לסידור|נוהג כצאן יוסף}}. לדבריו כשחל יום ז' של פסח בשבת, מחליפים את ה'סדר' וה'סילוק', ואומרים ביום ז' מ{{צ|[[אימת נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]}} ואילך מקדושתת {{צ|[[אימת נוראותיך]]}}, וביום ח' מ{{צ|[[#סדר|אילי הצדק ידועים]]}} ואילך דלהלן.}} (בוורמייזא ומגנצא ועוד מקומות אומרים אותה תמיד ביום ח').}}&lt;/noinclude&gt;
==אותותיך ראינו==
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''שמעון בר יצחק'''}}

{{סי|א}}וֹתוֹתֶיךָ רָאִינוּ אָז בְּעַיִן{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲטוֹתְךָ כַּמְעִיל תִּלְבֹּשֶׁת זַיִן{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹיִם נֶגְדְּךָ הָיוּ כְּאַיִן{{ש}}
{{סי|דֹּ}}חוּ וְנָפְלוּ כְּשִׁכּוֹרֵי יַיִן

{{סי|הַ}}נָּאוָה הוֹצֵאתָ מֵאִסּוּר כֶּבֶל{{ש}}
{{סי|וְ}}שִׁכְמָהּ הוּסַר מֵעִנּוּי סֵבֶל{{ש}}
{{סי|זֵ}}ד תַּנִּין מְנָאֵץ וּמְנַבֵּל{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֹז אַחֲרֶיהָ לְהַשְׁחִית וּלְחַבֵּל

{{סי|טָ}}סוּ אֲגַפָּיו כְּנֶשֶׁר לְמַהֵר{{ש}}
{{סי|יָ}}עֲצוּ אַבִּירָיו בְּחַיִל לְדַהֵר{{ש}}
{{סי|כְּ}}סִיל בְּאִוֶּלֶת שָׁנָה לְהִתְיַהֵר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָדַע לְהָבִין וּלְהִזָּהֵר

{{סי|מַ}}חֲנֵהוּ קִבֵּץ וְכָל יוֹעֲצָיו{{ש}}
{{סי|נִ}}כְבָּדָיו שָׂרָיו וְגַם מְלִיצָיו{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ כְאַחַת בְּהַשָּׁאַת מִפְלָצָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוּכֵי מִלְחָמָה נוֹסְפוּ נִקְבָּצָיו

{{סי|פָּ}}חֲזוּ כַמַּיִם בְּלִי לְהוֹתִיר{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ לִרְדֹּף וּלְהַכְתִּיר{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ סִבַּבְתָּם דֶּרֶךְ לְהַאֲתִיר{{ש}}
{{סי|רִ}}חַפְתָּם בְּצִלְּךָ וּבְמָגִנְּךָ לְהַסְתִּיר

{{סי|שִׁ}}לַּחְתָּ בְּצָרִים חֳרִי וָזַעַם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַרְתְּ בְאֶבְרָתְךָ יְפֵיפֵי פַעַם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תֹּ}}קֶף פְּלָאוֹת הִפְלֵאתָ בְּנֹעַם{{ש}}
{{סי|תַּ}}נִּין בְּעֵת שִׁלַּח אֶת הָעָם

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;:אָזְנַי {{סי|שָׁ|1}}מְעוּ {{סי|מ|1}}וֹפְתֵי {{סי|עִ|1}}נְיָנֶיךָ{{ש}}
:{{סי|וְנֶ|1}}צַח {{סי|בִּרְ|1}}כָתְךָ {{סי|יַ|1}}זְכִּירוּ {{סי|צְ|1}}פוּנֶיךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חָ|1}}פַצְתָּ לִפְסֹחַ וּלְהָגֵן הֲמוֹנֶיךָ{{ש}}
:{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ הֵן חֲפֹץ לְגוֹנְנִי בְּמָגִנֶּךָ&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''; '''שמעון'''}}

{{סי|תִּ}}רְגַּלְתָּ עֲמוּסִים מִמִּצְרַיִם בְּצֵאתָם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רִים כְּחוֹלְלִים וּמְבָרְכִים בְּמִקְהֲלוֹתָם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹדְפֵיהֶם בִּמְצוּלוֹת יָם הֶאֱבַדְתָּם{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיֶיךָ קַחְתָּ עַל זְרוֹעֹתָם

{{סי|צ}}וֹעֲנִים אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ לַמִּלְחָמָה{{ש}}
{{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם הָמַמְתָּ וְנִגְרְפוּ הַיַּמָּה{{ש}}
{{סי|עֶ}}שֶׂר מַכּוֹת הֻכּוּ בְמִצְרַיְמָה{{ש}}
{{סי|סָ}}פוּ בְאַחַת עֶשֶׂר בְּיַד הָרָמָה

{{סי|נָ}}בְקָה רוּחָם וְנִבְלְעָה עֲצָתָם{{ש}}
{{סי|מֶ}}סֶךְ עִוְעִים נִמְסְכוּ לְהַתְעוֹתָם{{ש}}
{{סי|לִ}}בָּם נָמַס וְנָמַקּוּ גְּוִיָּתָם{{ש}}
{{סי|כָּ}}לוּ בַּבֶּהָלוֹת הֲמוֹן שְׁאֵרִיתָם

{{סי|יָ}}זְמוּ לִרְדֹּף וּלְהָסִיר כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|טֹ}}רַח עֲבוֹדָה וְנִצּוּל חֶתֶר{{ש}}
{{סי|חָ}}זְקָה לְהוֹסִיף שְׁבוּעַת בֶּתֶר{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבֵי תוֹרִים וּנְקֻדַּת יֶתֶר

{{סי|וְ}}טֶרֶם הַגָּעַת עִתּוֹתֵי דוֹדִים{{ש}}
{{סי|הָ}}פְכוּ בַּקְרָב אֶפְרָתִים יְדִידִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלָם כְּחָפַז גְּאֻלָּתָם לְהַקְדִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}דָעוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים

{{סי|בַּ}}עֲבוּר זֹאת הוּסַבּוּ מִדֶּרֶךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַפַּלְתָּם מֵרְאוֹת לְיָרְאָם בְּמֹרֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אִ}}מַּצְתָּ וְחִזַּקְתָּ כּוֹשְׁלֵי בֶרֶךְ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שׁוּרֵינוּ כּוֹנַנְתָּ בַּהֲסָבַת דֶּרֶךְ

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;:אֲשֻׁרַי {{סי|שָׁמַ|1}}רְתָּ {{סי|עֵ|1}}קֶב צִדְקָתֶךָ{{ש}}
:{{סי|וְנֹ|1}}גַהּ כָּאוֹר פֵּאַרְתָּנוּ בְּאַהֲבָתֶךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בַּעֲבוּר אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹמְרֵי בְרִיתֶךָ{{ש}}
:תִּשְׁמְרֵנוּ וּתְחַיֵּנוּ בְּטַל תְּחִיָּתֶךָ&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}}

{{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ הוֹצֵאתָ לְפִדְיוֹם{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לֵמִים כַּצָּהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי כְּמוֹ כֵן הָחִישׁ בְּצִבְיוֹן{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}נַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן.{{ממס|ישעיהו לד ח}}

{{סי|מִ}}גַּרְתָּ וְנֵאַרְתָּ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע{{ש}}
{{סי|מַ}}כְבִּיד אָזְנָיו וְעֵינָיו הָשַׁע{{ש}}
{{סי|מַ}}הֲלֻמּוֹת וִכַּחְתָּ לְגֵו נִפְשָׁע{{ר1}}
{{סי|מָ}}חַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע.{{ממס|חבקוק ג יג}}

{{סי|ע}}וּרִי עוּרִי זְרוֹעַ יָד הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}דִינָה תִּמְחַץ וְשִׁיתָהּ כָּלָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}רְיָה תֵּעוֹר מֵאֱנוֹשׁ לְחַלְלָה{{ר1}}
{{סי|עָ}}רוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה.{{ממס|חבקוק ג יג}}

{{סי|וּ}}בְצֵאתְךָ לְיֶשַׁע בְּעֹז אָזוּר{{ש}}
{{סי|וְ}}צֹאן יָדְךָ בַּעֲדִי נָזוּר{{ש}}
{{סי|וְ}}עוֹיְנִים נִפְרְדוּ כְּאֵפֶר פָּזוּר{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר.{{ממס|ישעיהו לא ג}}

{{סי|נָ}}אוֹר בִּרְאֹתְךָ דָּם מִתְבּוֹסֵס{{ש}}
{{סי|נָ}}גַפְתָּ פּוֹרְכִים פִּרְיָם לְקוֹסֵס{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ וּבָשָׂר כִּמְסוֹס נוֹסֵס{{ר1}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס.{{ממס|תהלים ס ו}}

{{סי|בִּ}}יטָה וּמַהֵר שְׁנַת גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}גֵּד בּוֹגְדִים וְחַלֵּף אֱלִילִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַלְכוּת זָדוֹן הַפֵּל חֲלָלִים{{ר1}}
{{סי|בְּ}}יוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.{{ממס|ישעיהו ל כה}}

{{סי|רַ}}חֵם וַחֲמֹל בֵּן יַקִּיר{{ש}}
{{סי|רַ}}וֵּה נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה לְהָקִיר{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה כִּי גָּבְרָה יַד הַמַּדְקִיר{{ר1}}
{{סי|ר}}וּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר.{{ממס|ישעיהו כה ד}}

{{סי|י}}וֹם יוֹם נְצַפֶּה גְּאֻלָּתֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}גַעְנוּ בְּקָרְאֵנוּ נִחַר גְּרוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}ד אָזְלָה וְתַשׁ כֹּחֵנוּ{{ר1}}
{{סי|יְ}}יָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ.{{ממס|ישעיהו לג ב}}

{{סי|צֹ}}אנְךָ פְּקֹד וְהָשֵׁב תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה כִּי שֻׁדְּדָה מַרְעִיתוֹ{{ש}}
{{סי|צַ}}מֵּת עוֹיֵן בָּתָה לַהֲשִׁיתוֹ{{ר1}}
{{סי|צִ}}יצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ.{{ממס|ישעיהו כח ד}}

{{סי|חֻ}}פָּשׁוּ עַם מִפֶּרֶךְ בְּכֹסֶף{{ש}}
{{סי|חֲ}}שׁוּקֵי חֶמֶד זָהָב וָכֶסֶף{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת הַמְצִיא וְהַשְׁמִיעֵנוּ בְּחֹסֶף{{ר1}}
{{סי|חִ}}נָּם נִמְכַּרְתֶּם תִּגָּאֲלוּ וְלֹא בְּכֶסֶף.{{ממס|ישעיהו נב ג}}

{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב בְּשֵׁם יִקְרָאוּךָ{{ש}}
{{סי|קִ}}וִּינוּ לוֹ לָז לְלָז יַרְאוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ יַעֲרִיצוּ וּבְרוֹן יְנַשְּׂאוּךָ{{ר1}}
{{סי|קִ}}רְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ.{{ממס|ישעיהו כה ג}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;
====קיקלר====
{{הור|סימן: '''אני שמעון בר יצחק בר אבון חזק בתורה'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם. קָדוֹשׁ.

{{סי|אִ}}מְרוּ לֵאלֹהִים אַדִּירִים / מְאֹד מַעֲשָׂיו נָאִים וַהֲדוּרִים / בְּתִתּוֹ אוֹת וּמוֹפֵת בְּצָרִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}הֱרָגִים הוֹרְגִים אֶת הוֹרְגֵיהֶם / וְנִצְלָבִים צוֹלְבִים אֶת צוֹלְבֵיהֶם / וְנִשְׁקָעִים שׁוֹקְעִים אֶת שׁוֹקְעֵיהֶם{{ש}}
{{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר זָדוּ בְּזָדוֹן / נִמְדְּדוּ בְסַאסְּאָה כְּפָעֳלָם לִדּוֹן / וְהוּרַד גְּאוֹנָם שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן

{{סי|שְׁ}}טוּפֵי זַעַם נִשְׁכְּחֵי רֶגֶל / הָהְפַּךְ עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת לְגַלְגֵּל / כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם אֱלִיל וּלְרַגֵּל{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם קָרָא לְמֵי הַיָּם / וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם פָּתַח בַּעְיָם / וַיִּמַח יְקוּמָם בְּשֶׁטֶף דָּכְיָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵיהֶם סִדְרֵי בְרֵאשִׁית נִשְׁתַּנּוּ / בְּשַׁחֲתָם אֶת דַּרְכָּם נִתְגַּנּוּ / בָּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבָרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ

{{סי|וּ}}בִנְסֹעַ מִקֶּדֶם יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / בְּבִנְיַן הַמִּגְדָּל לִבָּם נִבְעָר / וְיָזְמוּ לְהַגְבִּיהוֹ לְאֵין מִשְׁעַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעֲצוּ לֵב וְנוֹסְדוּ מְזִמּוֹת / אִם נִצְטָרֵךְ לְטִפֵּי מֵימוֹת / נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַכֶּנּוּ בְּקַרְדֻּמּוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}לַל לְשׁוֹנָם וְחִלְּשָׁם וְהִתִּישָׁם / וּבִנְיָנָם הִשְׁחִית עֲבוּר לְבַיְּשָׁם / וַיָּפֶץ יְיָ אֹתָם מִשָּׁם

{{סי|רָ}}עִים בְּגוּפָם וְחַטָּאִים בִּמְאוֹדָם / גְּאוֹן שְׂבֵעַת לֶחֶם הָיָה יְסוֹדָם / וְעָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה יָדָם{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ בִּרְאוֹת כְּנִתְמַלֵּא סִפְקָם / פַּחִים וְרוּחַ זִלְעָפוֹת הִשִּׁיקָם / תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקַת אֶזְרָח אָדוֹן זָכַר / וּבֶן אָחִיו נִמְלַט מִלְּהִתְמַכַּר / בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר

{{סי|חֵ}}רְפוּ וְגִדְּפוּ מַלְאֲכֵי תִלְגָּת / בְּצִוּוּי אֲדוֹנֵיהֶם לְגַדֵּל לַעֲגָת / וּמַלְאָךְ יָצָא וּבְעָטָם כַּגָּת{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא גִּלַּח בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה / בְּעֶבְרֵי נָהָר מֶלֶךְ אַשּׁוּרָה / וְלֹא נוֹתַר בָּם כִּי אִם עֲשָׂרָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִשְׁתְּחוֹתוֹ לְנִסְרוֹךְ דַּרְכּוֹ יָרַט / וּבָנָיו הִכּוּהוּ בְּזַיִן מְמֹרָט / וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט

{{סי|רָ}}ם וְנִתְגַּדַּל מַשּׂוֹר עַל מְנִיפוֹ / וְאָמַר לַעֲלוֹת עַל מְרוֹמֵי גַפּוֹ / כִּי פָקַד עָלָיו חֲרוֹן אַפּוֹ{{ש}}
{{סי|אָ}}דוֹן הֱסִירוֹ מִמְּלוֹךְ בִּמְלוּכָה / וּמִבְּנֵי אָדָם טְרָדוֹ לְשַׁלְּכָה / עִם בְּהֵמוֹת שֶׁבַע לַהַלְּכָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹא פְקֻדָּתוֹ נִסְחַף פִּגְרוֹ / וּכְנֵצֶר נִתְעָב הֻשְׁלַךְ מִקִּבְרוֹ / כְּפֶגֶר מוּבָס הֻבְאַשׁ בְּשָׂרוֹ

{{סי|וּ}}בְעַזּוֹת פָּנִים הֵעִיז בֵּלְשַׁאצַּר / וְצִוָּה וְהוֹצִיאוּ מִן הָאוֹצָר / כֵּלִים אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר{{ש}}
{{סי|נִ}}תְגָּאָה לִשְׁתּוֹת בָּם תִּירוֹשָׁיו / הוּא וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו וְנָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו / וּפִסַּת יָד כָּתְבָה פֵרוּשָׁיו{{ש}}
{{סי|חֲ}}מוּדוֹת בֵּאֵר לוֹ הָאוֹתִיּוֹת / כִּי קָצַף עָלָיו רַב הָעֲלִילִיּוֹת / וּבוֹ בַלַּיְלָה נֶהֱרַג בִּשְׁאִיּוֹת

{{סי|זָ}}ד אֲגָגִי לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד / בָּנִים אֲשֶׁר בָּם אָב מִתְכַּבֵּד / פִּתְאֹם הָיָה כִּכְלִי אוֹבֵד{{ש}}
{{סי|קָ}}צַץ עֵץ מִשְׁנֶה לִתְלוֹת / וּלְעַצְמוֹ הֱכִינוֹ עָלָיו לְהִתָּלוֹת / וִיהוּדִי עָשׁ מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלוֹת{{ש}}
{{סי|וּ}}בְגֻמָּץ אֲשֶׁר חָפַר נִשְׁדָּד / וּבִסְאָה אֲשֶׁר מָדַד הׇמְדָּד / וְעָנוּ עָלָיו הֵידָד הֵידָד

{{סי|אָ}}מְנָם כָּל אֵלּוּ הַמַּכְעִיסִים / הָיָה לָהֶם עַל לֵב לְהָשִׂים / לְהַעֲרִים וּלְהִוָּסֵר מִמֶּלֶךְ חֲנֵסִים{{ש}}
{{סי|מֵ}}אֵן לְשַׁלַּח עַם הֲמוֹנָי / וְשָׁאַג וְאָמַר מִי יְיָ / לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר נְגָפוֹ בְּעֶשֶׂר לְהַכּוֹ / וּבַעֲבוּר זֹאת הֶעְמִידוֹ וְהֶאֱרִיכוֹ / לְהוֹדִיעַ לַכֹּל מָה הִגִּיעוֹ בְכֹה

{{סי|בַּ}}חֲבוּרוֹת וּפְצָעִים אוֹתוֹ אִלַּח / וּבִירִיַּת חֶצְיוֹ כְּבֵדוֹ פִלַּח / וְאַחֲרֵי כֵן חָזְקָה יָדוֹ לְשַׁלַּח{{ש}}
{{סי|תְּ}}חוּם מִצְרַיִם עַד לֹא הִרְחִיקוּ / הוּא וַעֲבָדָיו עֵצָה הֶעֱמִיקוּ / לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם מָגֵן הֶחֱזִיקוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}צוּר נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה / שָׁת אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה / בַּיָּם נָתַן דֶּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה

{{סי|רֶ}}סֶן מַתְעֶה הִרְסִין עֲנָמִים / וְנִהֲגָם בִּכְבֵדוּת לְגַלֵּי הוֹמִים / וְצָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּעִמְקִי יַמִּים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכֵי נְתִיבוֹת בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם / שַׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמַיִם / אֲשֶׁר נִלְחַם לָהֶם בְּמִצְרַיִם{{ש}}
מֵאָז וָהָלְאָה הׇקְבַּע לַדּוֹרוֹת / לְסַפֵּר לָעַד כֹּחַ וּגְבוּרוֹת / וּלְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּשִׁירוֹת.
{{רפרן|כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם / קָדוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור2|בוורמייזא אומרים כאן [[אל נא לעולם תוערץ]], ואח&quot;כ מוסיפים:{{ש}}{{רפרן|יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד}}}}
&lt;/noinclude&gt;
====סדר====
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מר|וּבְכֵן, וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ילֵי הַצֶּדֶק יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}נִים מְגֻדָּלִים כִּנְטִיעִים{{ש}}
{{סי|גֶּ}}זַע תִּפְאֶרֶת מַטָּעִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בוּקִים וַחֲשׁוּקִים דַּרְדַּעִים{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּיִם הֲגוּנִים וְנִשְׁמָעִים{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים נִבְחָרִים מִשִּׁבְעִים{{ש}}
{{סי|זַ}}רְעָם בַּגּוֹיִם נוֹדָעִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}מוּדִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָעִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבִים בָּאֲרָצוֹת מוּדָעִים{{ש}}
{{סי|יֹ}}דְעִים יְדוּעִים וּמְיֻדָּעִים{{ש}}
{{סי|כַּ}}חוֹתָם בִּזְרוֹעַ נִקְבָּעִים{{ש}}
{{סי|לִ}}מּוּדֵי נִסִּים וְנוֹשָׁעִים
:נוֹשָׁעִים מִבֵּין קִצְרֵי יָד
:תַּתָּה לָמוֹ שֵׁם וָיָד
:{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד|1}}

{{סי|מְ}}חוֹלֶלֶת תַּנִּין בִּגְעָרָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתֶנֶת בַּיָּם מַעְבָּרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹעֶרֶת גַּלִּים בִּסְעָרָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹרֶכֶת מְסִלָּה יְשָׁרָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מַאְדִּירָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹלֶלֶת קָמִים בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}נְאַת מִלְחֶמֶת מְעִירָה{{ש}}
{{סי|רַ}}הַב מַחֲצֶבֶת כְּעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלֶפֶת חֶרֶב מִתַּעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|תַּ}}מָּתוֹ לְהוֹשִׁיעַ מִצָּרָה
:מִצָּרָה נֻצָּלוּ עַם אֵל
:וְהִגִּידוּ צִדְקָתוֹ כְּהַרְרֵי אֵל
:{{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל|10}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְהוֹדָאָה מְעֻלָּה{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּת שְׂרָרָה וּמֶמְשָׁלָה{{ש}}
{{סי|עֹ}}ז וְתַעֲצוּמוֹת לְאַיְלָה{{ש}}
{{סי|וְ}}רוֹמֵמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח גְּבוּרָה וּגְדֻלָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָכָה וְשִׁירָה מְהֻלָּלָה{{ש}}
{{סי|רִ}}נָּה וְזִמְרָה וְצָהֳלָה{{ש}}
{{סי|יִ}}חוּד קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}פִירָה וְתִפְאֶרֶת לְסַלְסְלָה{{ש}}
{{סי|חָ}}סִיד לִמְאֹד נַעֲלָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל תּוֹדָה לְצַלְצְלָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}זֶר וַעֲטֶרֶת לְכַלְלָה
:לְכַלְלָה בְּרֹן וְהוֹדָיָה
:לְצוּר הָעֹנָה בַּמֶּרְחַבְיָה
:{{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַךְ בְּמַעְגְּלוֹתָיו אֲשׁוּרַי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֵת בַּחֲמָתוֹ צוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|רָ}}אֲתָה עֵינִי בְּשׁוּרַי{{ש}}
{{סי|קָ}}מַי הֻכְרְעוּ וְשׁוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּעֹזְרַי{{ש}}
{{סי|פִּ}}תַּח מִמַּסְגֵּר אֲסִירַי{{ש}}
{{סי|ע}}וֹיְנַי וּמַפְרִיכַי וְצוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|סֻ}}גָּרוּ הֱיוֹתָם בְּעֹכְרַי{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח יְנַצְּחוּהוּ אַדִּירַי{{ש}}
{{סי|מְ}}לַמְּדַי וּמַשְׂכִּילַי וְסוֹפְרָי
:וְסוֹפְרַי רוֹמְמוּ יְמִין רוֹמֵמָה
:כִּי לַייָ הַמִּלְחָמָה
:{{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}}

{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה מְזֻיָּן{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ וְעֵד וְדַיָּן{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי מַלְכוּת מְצֻיָּן{{ש}}
{{סי|חָ}}צָה וְדִלֵּג מִנְיָן{{ש}}
{{סי|זְ}}מַן שִׁעְבּוּד תִּנְיָן{{ש}}
{{סי|וּ}}בִרְכוּשׁ מִקְנֶה וְקִנְיָן{{ש}}
{{סי|ה}}וֹצִיא צִבְאוֹתָיו בְּמִנְיָן{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ חוֹמוֹת בִּנְיָן{{ש}}
{{סי|גְּ}}זָרִים הִסְלִיל בְּעִנְיָן{{ש}}
{{סי|בְּ}}שׂוּמוֹ מַעֲמַקֵּי יָם{{ש}}
{{סי|אֹ}}רַח וּמַסְלוּל מְסֻיָּם
:מְסֻיָּם לְהַעֲבִיר כָּל חֵילוֹ
:וַיְנַעֵר בְּאֹמֶץ גָּדְלוֹ
:{{סי|מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}בַּד וְשִׁבַּר וְכִלָּם{{ש}}
{{סי|בָּ}}אֵשׁ וּבְמַהֲמֹרוֹת הִפִּילָם{{ש}}
{{סי|גַּ}}לִּים כִּסּוּ קְהָלָם{{ש}}
{{סי|דֹּ}}עֲכוּ כַפִּשְׁתָּה כֻּלָּם{{ש}}
{{סי|הֵ}}סִיר אוֹפַנֵּי גִלְגַּלָם{{ש}}
{{סי|וְ}}נִהֲגָם בִּכְבֵדוּת לְהַכְשִׁילָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְמוּ עָבוֹת לְמוּלָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צָצֶיךָ הָלְכוּ לְשַׁכְּלָם{{ש}}
{{סי|טָ}}בְעוּ בַבּוֹץ רַגְלָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוּב בְּרֹאשׁם עֲמָלָם{{ש}}
{{סי|כָּ}}רְעוּ קָרְסוּ בְּנָפְלָם{{ש}}
{{סי|לְ}}הָסִיר מֵעֲלֵיהֶם צִלָּם
:צִלָּם הוּסָר וְנִזְעָמוּ
:וּבוֹשׁוּ וְגַם נִכְלָמוּ
:{{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}}

{{סי|מִ}}שְּׁבָרִים נִתְחַטְּאוּ וְגַלִּים{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶד שָׂרֵי אֱוִילִים{{ש}}
{{סי|סֹ}}עֲרִים הוֹמִים וּמִתְנַטְּלִים{{ש}}
{{סי|עֹ}}זְרֵי רַהַב מַפִּילִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם הֻצָּעוּ חֲלָלִים{{ש}}
{{סי|צָ}}לְלוּ כַּעוֹפֶרֶת מִסְתּוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִם עָבְרוּ גְאוּלִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמְמוֹת יְמִינְךָ מַגְדִּילִים{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רִים מְתוֹפְפִים כַּחוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}שְׁבָּחוֹת וְשִׁירִים וְהִלּוּלִים
:וְהִלּוּלִים לְתוֹחַלְתִּי וְסִבְרִי
:וְעַל מְשַׂנְאַי לְהַגְבִּירִי
:{{סי|יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי|10}}

{{הור|סימן: שמעון בר יצחק}}

{{סי|שִׁ}}תְּתָה עוֹלָם בְּבִנְיָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|מָ}}לְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}הוֹד וְהָדָר לְפָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִמוֹת נֶצַח בִּימִינֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}צֵאתְךָ לְיֵשַׁע בָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}עֲשׁוּ הָרִים מִפָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|יָ}}חִילוּ מַיִם מֵחֲרוֹנֶךָ{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ{{ש}}
{{סי|חַ}}יִל וְיֶשַׁע לַהֲמוֹנֶיךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם לְשֹׂטְנֶיךָ{{ש}}
בִּי תָמְכָה יְמִינֶךָ
:יְמִינְךָ הֻגְבָּרָה שֹׂנְאֶיךָ לַהֲרֹס
:וְאוֹתִי בֶּאֱמוּנָה לֶאֱרֹס
:{{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס|10}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}לְמִיד לוֹמֵד וּמְלַמְּדוֹ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטֵר וּמוֹשֵׁל וּפְקִידוֹ{{ש}}
{{סי|רַ}}כָּב סוּסוֹ וּפִרְדּוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רוֹב וְגֹאֲלוֹ וְדוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}עִיר וְיָשִׁישׁ ומְכַבְּדוֹ{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֵל וְאִכָּר וְצִמְדּוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}שִׁיר וְרֵעוֹ וִידִידוֹ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}כִיר וְשׂוֹכֵר וּמְשַׁחֲדוֹ{{ש}}
{{סי|נָ}}דִיב וְנִינוֹ וְנֶכְדּוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}שָׁרֵת אֲדוֹנוֹ וְעַבְדּוֹ{{ש}}
{{סי|לַ}}אֲבַדּוֹן הוּרַד כְּבוֹדוֹ{{ש}}
הָפְרַע וְכָל הַבָּא בְיָדוֹ
:בְּיָדוֹ כָּל חֵיל מִצְרַיִם
:בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם
:{{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם|10}}

{{סי|לֻ}}כָּדוּ פְּנֵי תְהֹמוֹת{{ש}}
{{סי|כָּ}}אֶבֶן נִתְחַבְּאוּ מֵימוֹת{{ש}}
{{סי|יָ}}שְׁרוּ מְסִלּוֹת רָמוֹת{{ש}}
{{סי|טִ}}ירוֹת גְּבֹהוֹת כַּחֹמוֹת{{ש}}
{{סי|חָ}}זוּם מַלְכֵי אֲדָמוֹת{{ש}}
{{סי|זָ}}עוּ וְנִתְפַּלָּצוּ בְּאֵימוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}נָתְנוּ לָאֵל רוֹמֵמוֹת{{ש}}
{{סי|הַ}}נּוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדַּק בַּצָּרִים נְקָמוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}בַר וְהִשְׁבִּית מִלְחָמוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}אָרֶץ שָׂם שַׁמּוֹת{{ש}}
{{סי|אִ}}דְּרוּהוּ שִׁירוֹת נְעִימוֹת
:נְעִימוֹת לְשַׁבֵּחַ וְלַעֲדֹף
:בְּהַפִּילוֹ צַר לִנְדֹּף
:{{סי|אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}יְבִים נֶחֶלְקוּ לְכִתּוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַשָּׁאַת פֶּתֶן לְפַתּוֹת{{ש}}
{{סי|גִּ}}בּוֹר הַמַּפְלִיא אוֹתוֹת{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכָם וּבְעָטָם כַּגִּתּוֹת{{ש}}
{{סי|הִ}}כָּם בְּתַחֲלוּאֵי מִיתוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}כִלָּם בְּנֶגֶף לְכַתּוֹת{{ש}}
{{סי|זֵ}}דִים עֹרְכֵי חֲנִיתוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}גוּרֵי חֲרָבוֹת וּקְשָׁתוֹת{{ש}}
{{סי|טֹ}}רָפוּ בְּמַכְמוֹרֵי רְשָׁתוֹת{{ש}}
{{סי|יֵ}}ין הַחֵמָה לִשְׁתּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}זָכְרָךְ שְׁבוּעַת בְּרִיתוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}צָרָה נִשְׂגַּבְתְּ לְעִתּוֹת
:לְעִתּוֹת בַּצָּרָה נִמְצֵאתָ לָמוֹ
:וּבְעַזִּים הֻשְׁלְכוּ צָרֵימוֹ
:{{סי|נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ|10}}

{{סי|מֵ}}י יַם סוּף הוּצְפוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}בְכֵיהֶם לְרֹאשָׁם צָפוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לִּיתָ צָרִים וְנִשְׁטָפוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}בְרָה וָזַעַם נֶאֱפָפוּ{{ש}}
{{סי|פַּ}}חִים לְרַגְלָם הֻקָּפוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}רִים אֲחָזוּם וְנֶהְדָּפוּ{{ש}}
{{סי|קֻ}}לְּעָה נַפְשָׁם וְנֻגָּפוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}אוּ וּפְנֵיהֶם חָפוּ{{ש}}
{{סי|שֻׁ}}בְּרוּ עַצְמוֹתָם וְשֻׁפּוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}נוּפַת שָׁוְא הוּנָפוּ
:הוּנְפוּ וְהוּמְכוּ חֲלָלִים
:וְקוֹל הִשְׁמִיעוּ גְאוּלִים
:{{סי|מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם|10}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}}

{{סי|שַׁ}}לִּיט חָסִין וְנוֹרָא {{ש}}
{{סי|מְ}}אֹד סְבִיבָיו נִשְׂעָרָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}לִיּוֹת בַּמַּיִם קֵרָה{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין עֲתִירָה{{ש}}
{{סי|נַ}}עֲרָץ בִּקְדוֹשֵׁי טָהֳרָה{{ש}}
{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ נֶאְדָּר לְפָאֲרָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹפֵף עַמּוּדִים בִּגְעָרָה{{ש}}
{{סי|יָ}}רוּץ דְּבָרוֹ מְהֵרָה{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתָיו אֵין לְשַׁעֲרָה{{ש}}
{{סי|חָ}}שִׁים בְּמִשְׁלַחְתּוֹ לְמַהֲרָה{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם בְּעֶבְרָה{{ש}}
וּמֵחִישׁ עֶזְרָה בַּצָּרָה
:בַּצָּרָה גְנַנְתָּם וַתְּפַלְּטֵמוֹ
:וּבְפוֹרְכֵיהֶם רָאוּ עֵינֵמוֹ
:{{סי|נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ|10}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תְּ}}הוֹם זְרָקָן לְיַבֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּר זוּ בְּפִגְרֵי חֲשׂוּפַי שֵׁת {{ש}}
{{סי|רֹ}}עֶדֶת תֵּבֵל וּמַרְגֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|קָ}}בְרָם אֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|צָ}}וְחָה וּפָתְחָה בַּאֲרֶשֶׁת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חֲדָה מֵהִכָּלֵם בְּבֹשֶׁת{{ש}}
{{סי|עֵ}}ת לָדִין מִתְבַּקֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ מָה רוֹחֶשֶׁת{{ש}}
{{סי|נִ}}זְכֶּרֶת הֶבֶל וְנִרְעֶשֶׁת{{ש}}
{{סי|מִ}}קֶּדֶם נֶאֱרֶרֶת וְנֶחֱלֶשֶׁת{{ש}}
בִּרְאוֹתָהּ יְמִינְךָ מְאֻשֶּׁשֶׁת{{ש}}
אָז עָרְבָה לָגֶשֶׁת
:לָגֶשֶׁל לִבְלֹעַ אֹם הַלֵּזוּ
:וִידִידִים עָבְרוּ וְגָזוּ
:{{סי|נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ|10}}

{{סי|לֹ}}א כְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם {{ש}}
{{סי|כִּ}}י אִם בְּחַסְדְּךָ עֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|יִ}}דַּעְתָּ לְכָל אֹיְבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק שְׁבוּעַת אֲבוֹתֵיהֶם{{ש}}
{{סי|זָ}}כַרְתָּ לִפְדוֹתָם מִמְּעַנֵּיהֶם{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעַמּוּד עָנָן לִפְנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|הָ}}לַכְתָּ וְנֵהַלְתָּ שִׁבְטֵיהֶם{{ש}}
{{סי|דָּ}}תְךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹת פָּעַלְתָּ לְמַעֲנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לְעֵינֵיהֶם{{ש}}
{{סי|אָ}}פְפוּ חֲתַת כָּל שֹׁמְעֵיהֶם
:שֹׁמְעֵיהֶם מִשְׁמַנָּם יֵרָזוּן
:וּבְעָתָה וּפַלָּצוּת יֹאחֵזוּן
:{{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד ל')}}

{{סי|אֹ}}תוֹת וּמֹפְתִים וְנִסִּים{{ש}}
{{סי|בְּ}}הוֹצִיאֲךָ מִפֶּרֶךְ אֲנוּסִים{{ש}}
{{סי|גָּ}}אַלְתָּ בִּזְרוֹעַ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}רוֹר קָרָאתָ לַעֲמוּסִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹצֵאתָם בִּרְכוּשׁ שָׂשִׂים{{ש}}
{{סי|וַ}}יְנַצְּלוּ אֶת אֶרֶץ חֲנֵסִים{{ש}}
{{סי|זְ}}דוֹנִים וְשָׂרֵי מִסִּים {{ש}}
{{סי|חֵ}}לָם בְּרַגְלָם רְמוּסִים{{ש}}
{{סי|טָ}}בְעוּ וְצָלְלוּ פַּתְרֻסִים{{ש}}
{{סי|יַ}}מִּים עֲלֵיהֶם מְכַסִּים{{ש}}
{{סי|כִּ}}קְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים{{ש}}
{{סי|לָ}}בְשׁוּ חֲרָדוֹת מַכְעִיסִים
:מַכְעִיסִים יָשְׁבוּ בָדָד לִדֹּם
:כִּי נִכְרְתוּ צָרִים מֵהֲדֹם
:{{סי|אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}{{ש}}
{{סי|אַ}}לּוּפֵי אֱדוֹמִים וּמוֹאָבִים {{ש}}
{{סי|בִּ}}רְעָדָה וּבִדְאָגָה כֹּאֲבִים{{ש}}
{{סי|גָּ}}רֵי כְנַעַן הַיֹּשְׁבִים{{ש}}
{{סי|דֹּ}}מּוּ בְּמַפֹּלֶת לְהָבִים{{ש}}
{{סי|הַ}}גּוֹי הָעַז הַחֲשׁוּבִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מַמְלָכוֹת אֶשְׁכָּרִים מְשִׁיבִים{{ש}}
{{סי|זְ}}עוּכִים רְמוּסִים וְנִסְחָבִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}שׂוּכִים וְכַפִּשְׁתָּה כָבִים{{ש}}
{{סי|טְ}}בוּעִים בְּגַלֵּי רְהָבִים{{ש}}
{{סי|יִ}}מְתְּקוּ לָמוֹ רְגָבִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}מוֹ כֵן גַּם הֵם נֶחֱרָבִים{{ש}}
{{סי|לְ}}יוֹם תּוֹכֵחָה קְרוֹבִים
:קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים אָחֲזוּ בְעָתָה
:וְצוּר עִתְּדָם לִמְחִתָּה
:{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה|10}}

{{סי|מֵ}}רוֹמְמוּתֶךָ נָדְדוּ עַמִּים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲלוּ שָׂרִים וחֲכָמִים{{ש}}
{{סי|שָׂ}}מִים יָד לְפֶה וְנֶאֱלָמִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}גוּמִים בְּפָנִים נִזְעָמִים{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן יִקְרְאֵם כָּעֲנָמִים{{ש}}
{{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם מִמִּתְקוֹמְמִים{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּלְקוּחִים מֵעֲמָמִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּ וְנִמְשְׁכוּ מֻשְׁלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}דַּי הוֹלִיכָם שְׁלֵמִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}רְגְּלָם נְשָׂאָם לְבֵית עוֹלָמִים
:עוֹלָמִים הִנְחַלְתָּ לִסְגֻלָּתְךָ
:וְכַנֶּשֶׁר נְשָׂאתָם בְּאֶבְרָתְךָ
:{{סי|תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}רְבָּעָה נִקְרְאוּ נַחֲלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵפֶץ וּבְאַהֲבָה כְלוּלָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל אֶרֶץ הַמְעֻלָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ירַת בִּנְיַן זְבוּלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}נְּתוּנָה מִימִין הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַבְּלֶיהָ בְּרֶתֶת וְחִילָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה הַיּוֹם נָגִילָה{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת הִמְצִיא לִסְגֻלָּה{{ש}}
{{סי|טְ}}רוּדִים עַתָּה בַגּוֹלָה{{ש}}
{{סי|יֻ}}זְמְנוּ לְיוֹם גְּאֻלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}אֲשֶׁר שֵׁמַע לְעֶגְלָה{{ש}}
{{סי|לֶ}}אֱדוֹם יַעֲשֶׂה כָלָה
:כָּלָה וְנֶחֱרָצָה לְהַרְעֵד
:בְּיוֹם כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
:{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד|10}}

{{סי|מְ}}לוּכָה וּגְבוּרָה שֶׁלּוֹ{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלוֹ{{ש}}
{{סי|שִׂ}}מְחַת עוֹלָם בְּהַגְדִּילוֹ {{ש}}
{{סי|עָ}}לַי בְּאַהַב בְּהַדְגִּילוֹ{{ש}}
{{סי|פַּ}}נּוֹת אוֹיֵב וּלְהַשְׁפִּילוֹ{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנוֹ לִרְאוֹת בְּצִלּוֹת{{ש}}
{{סי|קַ}}רְנוֹת רְשָׁעִים בְּהַפִּילוֹ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמְמוֹתָיו לְהַגִּיד וְחֵילוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}כֶם אֶחָד לַעֲבֹד לוֹ{{ש}}
{{סי|תֵּ}}בֵל וּמְלוֹאָהּ לְהַלְלוֹ
:לְהַלְלוֹ יִחוּדוֹ לְהַעֲרֵץ
:יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ
:{{סי|וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ|10}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}}

{{סי|שֵׁ}}ם יִקָּרֵא כִּכְתִיבָתוֹ{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֶצְיוֹ תִּתְמַלֵּא תֵיבָתוֹ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תִּתְנַשֵּׂא מַלְכוּתוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}כִסְּאוֹ יִכּוֹן בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|נֶ}}כְדֵּי שֵׂעִיר בְּהַכּוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֹיְבָיו יִתֵּן נִקְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}בוֹת מוֹפְתֵי גְבוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}תְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּסַעֲרָתוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צִ}}יּוֹן יְקַנֵּא בְּקִנְאָתוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}יַּת קָנֶה בְּגַעֲרָתוֹ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְיַת מֶלְךְ בִּבְנוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|חֶ}}בְיוֹן עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|זְ}}רוּיִם בְּקַצְוֵי אַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּצִים בְּבֵית תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׁם נְשׁוֹרֵר תְּהִלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרֶה {{סי|צֶ}}דֶק לַעֲדָתוֹ{{ש}}
בְּתוֹכָם יַצִּיב שְׁכִינָתוֹ
:שְׁכִינָתוֹ עִמָּנוּ לְהַתְאַחַד
:וְאוֹתָנוּ יַעֲשֶׂה לְגוֹי אֶחָד
:{{סי|בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד|10}}

====סילוק====
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}'''

חַסְדֵּי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְיָ{{ש}}
כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְיָ{{ש}}
וְרַב טוּב לְבֵית אֵיתָנַי{{ש}}
אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו לְעֵינַי{{ש}}
וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה וּבָנַי{{ש}}
בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ נֶאֱמָנַי{{ש}}
בְּנֵי אֱמוּנַי בְּנֵי בְחוּנַי{{ש}}
וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ מִיגוֹנַי{{ש}}
בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר בְּעִנְיָנַי{{ש}}
וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעַ הֲמוֹנַי{{ש}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ גְּאָלָם מִמְּעַנַּי{{ש}}
וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְיָ

וְלֹא הֵסִיר חַסְדּוֹ מֵהֶם בְּכָל מְקוֹם גָּלוּתָם{{ש}}
וְלֹא מְאָסָם וְלֹא גְעָלָם לְכַלּוֹתָם{{ש}}
גָּלוּ תְּחִלָּה לְמִצְרַיִם בְּשִׁבְעִים נַפְשׁוֹתָם{{ש}}
וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ בִּמְאֹד מְאֹד לְהַרְבּוֹתָם{{ש}}
וַיִּתְחַכְּמוּ עֲלֵיהֶם פּוּטִים לְהַשְׁחִיתָם{{ש}}
הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹאתָם{{ש}}
וּלְהִתְנַכֵּל בְּסִבְלוֹתָם{{ש}}
וַיַּעֲבִידוּם בְּפֶרֶךְ בְּכָל עֲבֹדָתָם{{ש}}
וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי מִסִּים לְעַנּוֹתָם{{ש}}
וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתָם{{ש}}
וְלִמְעוֹן קָדְשׁוֹ הַשָּׁמַיְמָה עָלְתָה שַׁוְעָתָם{{ש}}
וַיָּקֶם לָהֶם מוֹשִׁיעִים לְהוֹשִׁיעָם מִצָּרָתָם{{ש}}
שָׁלַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם וּבִשְׁלִיחוּתָם{{ש}}
וְשָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו לְהַרְאוֹתָם{{ש}}
וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְכָל נַהֲרוֹתָם{{ש}}
הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם{{ש}}
אָמַר וַיָּבֹא עָרוֹב וְכִנִּים בְּכָל עַפְרוֹתָם{{ש}}
וְשִׁלַּח בָּם עָרוֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתָם{{ש}}
וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וּלְאַרְבֶּה תְּבוּאָתָם{{ש}}
וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וְכָל פְּרִי אַדְמָתָם{{ש}}
וַיַּהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וּבַחֲנָמָל שִׁקְמוֹתָם{{ש}}
וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וְלָרְשָׁפִים בְּהֶמְתָּם{{ש}}
וְשִׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה לְהַבְעִיתָם{{ש}}
וּמַלְאֲכֵי רָעִים הָיוּ בְּמִשְׁלַחְתָּם{{ש}}
וְלֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם{{ש}}
וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְאוֹנֵי רֵאשִׁיתָם{{ש}}
וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין כּוֹשֵׁל בְּמַחֲנוֹתָם{{ש}}
נָפַל פַּחְדָּם עַל מִצְרַיִם וְשָׂמְחוּ בְּצֵאתָם{{ש}}
פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר אֲפֵלָתָם{{ש}}
וַיּוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן בְּחִירָיו בְּרִנָּתָם{{ש}}
וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת וּמִסֻּכּוֹת לְאֵיתָם{{ש}}
וּמֵאֵיתָם לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת הָיְתָה חֲנָיָתָם{{ש}}
בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם בְּאֶמְצָעִיתָם{{ש}}
לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן הַנִּשְׁאָר מִכָּל אֱלִילֵי פַחֲזוּתָם{{ש}}
וְלָמָּה נִשְׁאַר הוּא כְּדֵי לְהַשִּׁיאָם וּלְהַטְעוֹתָם{{ש}}
שֶׁיֹּאמְרוּ קָשָׁה יִרְאָתָם{{ש}}
שֶׁלֹּא לָקְתָה כְּמוֹתָם{{ש}}
שָׁם חָנוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִנְסִיעָתָם{{ש}}
וּבָרְבִיעִי מְתַקְּנִים כְּלֵיהֶם וּמַצִּיעִין בְּהֶמְתָּם{{ש}}
וְאָמְרוּ לָהֶם הָאוֹקְטוֹרִין בְּמִלָּתָם{{ש}}
הִגַּעְתֶּם תְּחוּם אֲשֶׁר קָבְעוּ לָכֶם צֹעֲנִים בְּטוֹבוֹתָם{{ש}}
אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ וְנָשׁוּב לְעַבְדוּתָם{{ש}}
וּגְאוּלִים הֵשִׁיבוּ לֹא יָצָאנוּ בִּרְשׁוּתָם{{ש}}
כִּי אִם בְּיָד רָמָה בְּעַל כָּרְחָם שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם{{ש}}
וְהֵם עָנוּ רוֹצִים וְלֹא רוֹצִים אִישׁ כְּפִי שִׂיחָתָם{{ש}}
סוֹפְכֶם לְקַיֵּם דְּבַר מַלְכוּת וְלֹא לַעֲבֹר עַל דַּעְתָּם{{ש}}
וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶם וְהִכּוּם וּפְצָעוּם וְהָרְגוּ מִקְצָתָם{{ש}}
וְהֵם הָלְכוּ וְהִגִּידוּ לְפַרְעֹה כָּל קוֹרוֹתָם{{ש}}
וַיֵּהָפֵךְ לִבּוֹ וּלְבַב עֲבָדָיו לִרְדֹּף אֹתָם{{ש}}
וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ וַיָּשֹׂמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם{{ש}}
וְאָמְרוּ נְבוּכִים הֵם וְעָבְטוּ אֹרְחוֹתָם{{ש}}
נִרְדְּפָה אַחֲרֵיהֶם וְנִרְאֶה בְּרָעָתָם{{ש}}
וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ בְּעַצְמוֹ כְּדֵי לְזָרְזָם וּלְפַתּוֹתָם{{ש}}
וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ בִּדְבָרִים לְרַמּוֹתָם{{ש}}
דֶּרֶךְ מְלָכִים לְהִתְנַהֵג אַחֲרֵי חֲיָלוֹתָם{{ש}}
וַאֲנִי אַקְדִּים רִאשׁוֹן לְהִלָּחֵם בְּמִלְחַמְתָּם{{ש}}
דֶּרֶךְ מְלָכִים לִטּוֹל חֵלֶק רֵאשִׁית בִּזָּתָם{{ש}}
וַאֲנִי אֶשְׁוֶה עִמָּכֶם בִּשְׁלַל צִבְעֵי רִקְמָתָם{{ש}}
עוֹד אֶפְתַּח אוֹצְרוֹתַי וּקְחוּ כָּל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתָם{{ש}}
מִיָּד יָצְאוּ כֻלָּם בְּלֵב שָׁלֵם וְעָרְכוּ מַעַרְכוֹתָם{{ש}}
וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר עִם כָּל כְּלֵי מַשְׁחִיתָם{{ש}}
וְכָל רֶכֶב מִצְרַיִם עִמָּהֶם בְּעֶזְרָתָם{{ש}}
וַיַּשִּיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל הַיָּם בְּמַקְהֲלוֹתָם{{ש}}
וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ צָרֵיהֶם בְּקָרְבָתָם{{ש}}
חִיל וְרֶתֶת שָׁם אֲחָזָתַם{{ש}}
וְזָעֲקוּ בִּתְפִלָּה וְתָפְשׂוּ אֻמְּנוּת אֲבוֹתָם{{ש}}
וְגֹאֲלָם חָזָק וְנֹקֵם נִקְמָתָם{{ש}}
וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם{{ש}}
וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ וַיִּגְאָלֵם מִצָּרָתָם{{ש}}
מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְאֵשׁ גַּחֲלָתָם{{ש}}
וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב לְהַמּוֹתָם{{ש}}
וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בִּתְהוֹמוֹת בִּמְסִלָּתָם{{ש}}
וְשִׁבְטֵי יָהּ עָמְדוּ עַל הַיָּם לֵירֵד בִּירִידָתָם{{ש}}
וְשָׁם בִּנְיָמִין צָעִיר רֹדֵם וְשָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם{{ש}}
וְכֻלָּם עָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּמַיִם עַזִּים נְתִיבָתָם{{ש}}
וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּמֹאלָם בַּהֲלִיכָתָם{{ש}}
וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עֲנָמִים לַהֲבִיאָם בַּמַּיִם לְכַלּוֹתָם{{ש}}
וְנִהֲגָם בִּכְבֵדוּת וַיָּסַר אֶת אוֹפַנֵּי מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים בִּשְׁטִיפָתָם{{ש}}
וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּיַם סוּף וְכָל צִבְאוֹתָם{{ש}}
וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר בִּשְׁאֵרִיתָם{{ש}}
וִידִידִים עָבְרוּ וְגָזוּ וְרָאוּ פִּגְרֵי שֹׂנְאֵיהֶם בְּמַפַּלְתָּם{{ש}}
וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרוֹ וַיָּשִׁירוּ תְהִלָּתוֹ בִּישׁוּעָתָם

וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קוֹלְמוֹסִים{{ש}}
וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִים וִירִיעוֹת אֲרָצוֹת פְּרוּסִים{{ש}}
וְכָל שַׂעֲרוֹת אָדָם פִּיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים{{ש}}
אֵינָן מַסְפִּיקִין לַחֲקֹר פְּלָאוֹת וְנִסִּים{{ש}}
אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת הַנַּעֲשִׂים{{ש}}
אֲשֶׁר פָּעַל אָדוֹן לְעַם מִבֶּטֶן עֲמוּסִים{{ש}}
כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר בְּנִסִּים מִתְנוֹסְסִים{{ש}}
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב שׁוֹסִים{{ש}}
בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה נֶהֱרָסִים{{ש}}
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים

חַסְדֵּי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ{{ש}}
וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ{{ש}}
יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ{{ש}}
הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ{{ש}}
בְּמִצְרַיִם נִגְלָה עֲבוּר לְגָאֲלֵנוּ{{ש}}
וּבְכָל צָרָה עִמָּנוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
לֹא מְאָסָנוּ וְלֹא גְעָלָנוּ לְכַלּוֹתֵינוּ{{ש}}
וְלֹא עָשָׂה עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטֹּאתֵינוּ{{ש}}
וּבְכָל עֵת יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ{{ש}}
בְּגָלוּת שִׁנְעָר שֻׁלַּח לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
וּבְעֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְרַחֲמֵנוּ{{ש}}
וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
וַיֵּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי שׁוֹבֵינוּ{{ש}}
לָתֶת לָנוּ מִחְיָה וּלְרוֹמֵם בֵּית מַאֲוַיֵּנוּ{{ש}}
גַּרְנוּ מֶשֶׁךְ עִם קֵדָר לִשְׁכֵנֵינוּ{{ש}}
וְלֹא עָשָׂה כָּלָה עִם שְׁאֵרִיתֵנוּ{{ש}}
וּבֶאֱדוֹם כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשֵׁנוּ{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה בְּעֶזְרָתֵנוּ{{ש}}
כִּי בְכָל פֶּה אֲכָלוּנוּ לְהַדִּיקֵנוּ{{ש}}
וְעֻלָּם הַכָּבֵד מַכְבִּידִים עָלֵינוּ{{ש}}
עַד יֵעָרֶה מִמָּרוֹם רוּחַ לְנַחֲמֵנוּ{{ש}}
[וּבֶאֱדוֹם יִתֵּן נִקְמָתוֹ בְּיָדֵינוּ{{ש}}
כִּי אֵיד עֵשָׂו יָבֹא עָלָיו עֵת יִפְקְדֵנוּ{{ש}}
קָטֹן בַּגּוֹיִם בָּזוּי בָאָדָם יִתְּנֶנּוּ{{ש}}
וְאִם יַגְבִּיהַּ קִנּוֹ כַּנֶּשֶׁר מִשָּׁם יוֹרִידֶנּוּ{{ש}}
בְּדֶבֶר וּבְדָם יִשְׁפְּטֶנּוּ{{ש}}
כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה יַהַפְכֶנּוּ{{ש}}
נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ{{ש}}
וְשִׁבְעָתַיִם יָשִׁיב אֶל חֵיקָם לִשְׁכֵנֵינוּ]{{ש}}
כִּי יְיָ שׁוֹפְטֵנוּ יְיָ מְחוֹקְקֵנוּ{{ש}}
יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
(קוֹל גְּאוּלָה יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ){{ש}}
[כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם יַשְׁמִיעַ לְאֹיְבֵנוּ{{ש}}
בְּיִשְׁמָעֵאל וּבֶאֱדוֹם וּבְכָל צָרֵינוּ]{{ש}}
יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ{{ש}}
הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ{{ש}}
וְלֹא נָסוֹג אָחוֹר מִמְּךָ וּתְחַיֵּינוּ{{ש}}
תְּמַהֵר לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ{{ש}}
וְיָבֹא מְבַשֵּר שָׁלוֹם לְבַשְּרֵנוּ{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל לְרַנֵּן כָּל צוֹפֵינוּ{{ש}}
בַּבֹּקֶר חַסְדְּךָ שַׂבְּעֵנוּ{{ש}}
וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה כָּל יָמֵינוּ{{ש}}
וְכִימוֹת עִנִּיתָנוּ שַׂמְּחֵנוּ{{ש}}
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ{{ש}}
וּמִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ{{ש}}
יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ{{ש}}
וּנְהַלְלָה שִׁמְךָ בְּשִׁיר וּנְגַדְּלֶנּוּ{{ש}}
כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן בְּיָמֵינוּ{{ש}}
וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וּבָהֶם יוֹשִׁיבֵנוּ{{ש}}
וְזֶרַע עֲבָדָיו וְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ בָּהֶם יִשְׁכָּנוּ{{ש}}
וּמִבָּשָׁן וּמִמְּצוּלוֹת יָם עֵת תַּעֲלֵנוּ{{ש}}
עֻזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ{{ש}}
הַשָּם בַּחַיִּים נַפְשֵׁנוּ{{ש}}
וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ{{ש}}
כִּי בְחַנְתָּנוּ כַּכֶּסֶף לְצָרְפֵנוּ{{ש}}
הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְּמָתְנֵינוּ{{ש}}
הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ{{ש}}
בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם לָרְוָיָה תוֹצִיאֵנוּ{{ש}}
תְּחָנֵּנוּ וּתְבָרְכֵנוּ וְתָאִיר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ{{ש}}
תָּאִיר נֵרֵינוּ וְתַגִּיהַּ חָשְׁכֵּנוּ{{ש}}
חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵינוּ

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם יִפְצְחוּ רִנּוּנֵינוּ{{ש}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ{{ש}}
חָשַׂף זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לִנְקֹם נִקְמָתֵינוּ{{ש}}
וְרָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
בְּשׁוּבוֹ עִמָּנוּ מִגָּלוּתֵנוּ{{ש}}
וְיִצְמַח צֶמַח צַדִּיק לַעֲדָתֵינוּ{{ש}}
וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יְיָ ׀ צִדְקֵנוּ

וְאָז תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ{{ש}}
אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ{{ש}}
נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדַּשׁ קֹדֶשׁ{{ש}}
אֱלֹהִים דַּרְכְּךָ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
הַנַּעֲרָץ בְּאֶרְאֶלֵּי קֹדֶשׁ{{ש}}
וִיהַלְלוּךָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
וְיִשְׁתַּחֲווּ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
אֶרְאֶלִּים וְחַשְׁמַלֵּי קֹדֶשׁ{{ש}}
יַקְדִּישׁוּ וְיַעֲרִיצוּ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
וְקוֹל כַּנְפֵי חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
כְּקוֹל מַיִם רַבִּים בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
וְקוֹל אוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
לְעֻמָּתָם מְנַשְּאִים בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה בַּקֹּדֶשׁ

קוֹרְאִים זֶה לָזֶה{{ש}}
וְשׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה{{ש}}
וְנִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}}
וְזֶה לְעמַּת זֶה{{ש}}
וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה{{ש}}
וְזֶה מוּל זֶה{{ש}}
מִזֶּה וּמִזֶּה{{ש}}
מְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;
==הערות==
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o103gtew9cio9kpq3te1p7aig7ixjud</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004222</id>
      <parentid>3004197</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:19:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* סילוק */</comment>
      <origin>3004222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59968" sha1="84bq2vpqb33q5qulenvu2kbxjavanxp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא של {{קישור למחבר|רבי שמעון הגדול}}{{הערה|ב{{מקורות לסידור|מחזור וורמייזא}} כתוב בנוגע לסדר {{צ|[[#סדר|אילי הצדק ידועים]]}} דלהלן:{{צ|החרוזות הראשונות יסד ר' אליה מפריש הזקן}}.}} לשביעי של פסח. ברוב קהילות אשכנז היא נאמרת ביום ז' של פסח{{הערה|כדי לחברה ל[[ויושע שושני פרח|יוצר]] ול[[אי פתרוס בעברך|זולת]] שגם כן חיבר ר' שמעון הגדול.}} חוץ מכשחל בערב שבת, שאז אומרים אותה ביום ח'{{הערה|כדי לחבר את שתי המערכות הגדולות של ר' שמעון הגדול לחג הפסח באותו יום, שהרי ביום זה אומרים את [[אהוביך אהבוך|מערכת היוצר שלו]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}}{{הערה|מנהג אחר ותמוה מובא בספר {{מקורות לסידור|נוהג כצאן יוסף}}. לדבריו כשחל יום ז' של פסח בשבת, מחליפים את ה'סדר' וה'סילוק', ואומרים ביום ז' מ{{צ|[[אימת נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]}} ואילך מקדושתת {{צ|[[אימת נוראותיך]]}}, וביום ח' מ{{צ|[[#סדר|אילי הצדק ידועים]]}} ואילך דלהלן.}} (בוורמייזא ומגנצא ועוד מקומות אומרים אותה תמיד ביום ח').}}&lt;/noinclude&gt;
==אותותיך ראינו==
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''שמעון בר יצחק'''}}

{{סי|א}}וֹתוֹתֶיךָ רָאִינוּ אָז בְּעַיִן{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲטוֹתְךָ כַּמְעִיל תִּלְבֹּשֶׁת זַיִן{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹיִם נֶגְדְּךָ הָיוּ כְּאַיִן{{ש}}
{{סי|דֹּ}}חוּ וְנָפְלוּ כְּשִׁכּוֹרֵי יַיִן

{{סי|הַ}}נָּאוָה הוֹצֵאתָ מֵאִסּוּר כֶּבֶל{{ש}}
{{סי|וְ}}שִׁכְמָהּ הוּסַר מֵעִנּוּי סֵבֶל{{ש}}
{{סי|זֵ}}ד תַּנִּין מְנָאֵץ וּמְנַבֵּל{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֹז אַחֲרֶיהָ לְהַשְׁחִית וּלְחַבֵּל

{{סי|טָ}}סוּ אֲגַפָּיו כְּנֶשֶׁר לְמַהֵר{{ש}}
{{סי|יָ}}עֲצוּ אַבִּירָיו בְּחַיִל לְדַהֵר{{ש}}
{{סי|כְּ}}סִיל בְּאִוֶּלֶת שָׁנָה לְהִתְיַהֵר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָדַע לְהָבִין וּלְהִזָּהֵר

{{סי|מַ}}חֲנֵהוּ קִבֵּץ וְכָל יוֹעֲצָיו{{ש}}
{{סי|נִ}}כְבָּדָיו שָׂרָיו וְגַם מְלִיצָיו{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ כְאַחַת בְּהַשָּׁאַת מִפְלָצָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוּכֵי מִלְחָמָה נוֹסְפוּ נִקְבָּצָיו

{{סי|פָּ}}חֲזוּ כַמַּיִם בְּלִי לְהוֹתִיר{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ לִרְדֹּף וּלְהַכְתִּיר{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ סִבַּבְתָּם דֶּרֶךְ לְהַאֲתִיר{{ש}}
{{סי|רִ}}חַפְתָּם בְּצִלְּךָ וּבְמָגִנְּךָ לְהַסְתִּיר

{{סי|שִׁ}}לַּחְתָּ בְּצָרִים חֳרִי וָזַעַם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַרְתְּ בְאֶבְרָתְךָ יְפֵיפֵי פַעַם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תֹּ}}קֶף פְּלָאוֹת הִפְלֵאתָ בְּנֹעַם{{ש}}
{{סי|תַּ}}נִּין בְּעֵת שִׁלַּח אֶת הָעָם

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;:אָזְנַי {{סי|שָׁ|1}}מְעוּ {{סי|מ|1}}וֹפְתֵי {{סי|עִ|1}}נְיָנֶיךָ{{ש}}
:{{סי|וְנֶ|1}}צַח {{סי|בִּרְ|1}}כָתְךָ {{סי|יַ|1}}זְכִּירוּ {{סי|צְ|1}}פוּנֶיךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חָ|1}}פַצְתָּ לִפְסֹחַ וּלְהָגֵן הֲמוֹנֶיךָ{{ש}}
:{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ הֵן חֲפֹץ לְגוֹנְנִי בְּמָגִנֶּךָ&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''; '''שמעון'''}}

{{סי|תִּ}}רְגַּלְתָּ עֲמוּסִים מִמִּצְרַיִם בְּצֵאתָם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רִים כְּחוֹלְלִים וּמְבָרְכִים בְּמִקְהֲלוֹתָם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹדְפֵיהֶם בִּמְצוּלוֹת יָם הֶאֱבַדְתָּם{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיֶיךָ קַחְתָּ עַל זְרוֹעֹתָם

{{סי|צ}}וֹעֲנִים אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ לַמִּלְחָמָה{{ש}}
{{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם הָמַמְתָּ וְנִגְרְפוּ הַיַּמָּה{{ש}}
{{סי|עֶ}}שֶׂר מַכּוֹת הֻכּוּ בְמִצְרַיְמָה{{ש}}
{{סי|סָ}}פוּ בְאַחַת עֶשֶׂר בְּיַד הָרָמָה

{{סי|נָ}}בְקָה רוּחָם וְנִבְלְעָה עֲצָתָם{{ש}}
{{סי|מֶ}}סֶךְ עִוְעִים נִמְסְכוּ לְהַתְעוֹתָם{{ש}}
{{סי|לִ}}בָּם נָמַס וְנָמַקּוּ גְּוִיָּתָם{{ש}}
{{סי|כָּ}}לוּ בַּבֶּהָלוֹת הֲמוֹן שְׁאֵרִיתָם

{{סי|יָ}}זְמוּ לִרְדֹּף וּלְהָסִיר כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|טֹ}}רַח עֲבוֹדָה וְנִצּוּל חֶתֶר{{ש}}
{{סי|חָ}}זְקָה לְהוֹסִיף שְׁבוּעַת בֶּתֶר{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבֵי תוֹרִים וּנְקֻדַּת יֶתֶר

{{סי|וְ}}טֶרֶם הַגָּעַת עִתּוֹתֵי דוֹדִים{{ש}}
{{סי|הָ}}פְכוּ בַּקְרָב אֶפְרָתִים יְדִידִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלָם כְּחָפַז גְּאֻלָּתָם לְהַקְדִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}דָעוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים

{{סי|בַּ}}עֲבוּר זֹאת הוּסַבּוּ מִדֶּרֶךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַפַּלְתָּם מֵרְאוֹת לְיָרְאָם בְּמֹרֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אִ}}מַּצְתָּ וְחִזַּקְתָּ כּוֹשְׁלֵי בֶרֶךְ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שׁוּרֵינוּ כּוֹנַנְתָּ בַּהֲסָבַת דֶּרֶךְ

&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;:אֲשֻׁרַי {{סי|שָׁמַ|1}}רְתָּ {{סי|עֵ|1}}קֶב צִדְקָתֶךָ{{ש}}
:{{סי|וְנֹ|1}}גַהּ כָּאוֹר פֵּאַרְתָּנוּ בְּאַהֲבָתֶךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בַּעֲבוּר אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹמְרֵי בְרִיתֶךָ{{ש}}
:תִּשְׁמְרֵנוּ וּתְחַיֵּנוּ בְּטַל תְּחִיָּתֶךָ&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}}

{{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ הוֹצֵאתָ לְפִדְיוֹם{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לֵמִים כַּצָּהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי כְּמוֹ כֵן הָחִישׁ בְּצִבְיוֹן{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}נַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן.{{ממס|ישעיהו לד ח}}

{{סי|מִ}}גַּרְתָּ וְנֵאַרְתָּ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע{{ש}}
{{סי|מַ}}כְבִּיד אָזְנָיו וְעֵינָיו הָשַׁע{{ש}}
{{סי|מַ}}הֲלֻמּוֹת וִכַּחְתָּ לְגֵו נִפְשָׁע{{ר1}}
{{סי|מָ}}חַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע.{{ממס|חבקוק ג יג}}

{{סי|ע}}וּרִי עוּרִי זְרוֹעַ יָד הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}דִינָה תִּמְחַץ וְשִׁיתָהּ כָּלָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}רְיָה תֵּעוֹר מֵאֱנוֹשׁ לְחַלְלָה{{ר1}}
{{סי|עָ}}רוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה.{{ממס|חבקוק ג יג}}

{{סי|וּ}}בְצֵאתְךָ לְיֶשַׁע בְּעֹז אָזוּר{{ש}}
{{סי|וְ}}צֹאן יָדְךָ בַּעֲדִי נָזוּר{{ש}}
{{סי|וְ}}עוֹיְנִים נִפְרְדוּ כְּאֵפֶר פָּזוּר{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר.{{ממס|ישעיהו לא ג}}

{{סי|נָ}}אוֹר בִּרְאֹתְךָ דָּם מִתְבּוֹסֵס{{ש}}
{{סי|נָ}}גַפְתָּ פּוֹרְכִים פִּרְיָם לְקוֹסֵס{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ וּבָשָׂר כִּמְסוֹס נוֹסֵס{{ר1}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס.{{ממס|תהלים ס ו}}

{{סי|בִּ}}יטָה וּמַהֵר שְׁנַת גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}גֵּד בּוֹגְדִים וְחַלֵּף אֱלִילִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַלְכוּת זָדוֹן הַפֵּל חֲלָלִים{{ר1}}
{{סי|בְּ}}יוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.{{ממס|ישעיהו ל כה}}

{{סי|רַ}}חֵם וַחֲמֹל בֵּן יַקִּיר{{ש}}
{{סי|רַ}}וֵּה נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה לְהָקִיר{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה כִּי גָּבְרָה יַד הַמַּדְקִיר{{ר1}}
{{סי|ר}}וּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר.{{ממס|ישעיהו כה ד}}

{{סי|י}}וֹם יוֹם נְצַפֶּה גְּאֻלָּתֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}גַעְנוּ בְּקָרְאֵנוּ נִחַר גְּרוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}ד אָזְלָה וְתַשׁ כֹּחֵנוּ{{ר1}}
{{סי|יְ}}יָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ.{{ממס|ישעיהו לג ב}}

{{סי|צֹ}}אנְךָ פְּקֹד וְהָשֵׁב תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה כִּי שֻׁדְּדָה מַרְעִיתוֹ{{ש}}
{{סי|צַ}}מֵּת עוֹיֵן בָּתָה לַהֲשִׁיתוֹ{{ר1}}
{{סי|צִ}}יצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ.{{ממס|ישעיהו כח ד}}

{{סי|חֻ}}פָּשׁוּ עַם מִפֶּרֶךְ בְּכֹסֶף{{ש}}
{{סי|חֲ}}שׁוּקֵי חֶמֶד זָהָב וָכֶסֶף{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת הַמְצִיא וְהַשְׁמִיעֵנוּ בְּחֹסֶף{{ר1}}
{{סי|חִ}}נָּם נִמְכַּרְתֶּם תִּגָּאֲלוּ וְלֹא בְּכֶסֶף.{{ממס|ישעיהו נב ג}}

{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב בְּשֵׁם יִקְרָאוּךָ{{ש}}
{{סי|קִ}}וִּינוּ לוֹ לָז לְלָז יַרְאוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ יַעֲרִיצוּ וּבְרוֹן יְנַשְּׂאוּךָ{{ר1}}
{{סי|קִ}}רְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ.{{ממס|ישעיהו כה ג}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;
====קיקלר====
{{הור|סימן: '''אני שמעון בר יצחק בר אבון חזק בתורה'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם. קָדוֹשׁ.

{{סי|אִ}}מְרוּ לֵאלֹהִים אַדִּירִים / מְאֹד מַעֲשָׂיו נָאִים וַהֲדוּרִים / בְּתִתּוֹ אוֹת וּמוֹפֵת בְּצָרִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}הֱרָגִים הוֹרְגִים אֶת הוֹרְגֵיהֶם / וְנִצְלָבִים צוֹלְבִים אֶת צוֹלְבֵיהֶם / וְנִשְׁקָעִים שׁוֹקְעִים אֶת שׁוֹקְעֵיהֶם{{ש}}
{{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר זָדוּ בְּזָדוֹן / נִמְדְּדוּ בְסַאסְּאָה כְּפָעֳלָם לִדּוֹן / וְהוּרַד גְּאוֹנָם שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן

{{סי|שְׁ}}טוּפֵי זַעַם נִשְׁכְּחֵי רֶגֶל / הָהְפַּךְ עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת לְגַלְגֵּל / כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם אֱלִיל וּלְרַגֵּל{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם קָרָא לְמֵי הַיָּם / וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם פָּתַח בַּעְיָם / וַיִּמַח יְקוּמָם בְּשֶׁטֶף דָּכְיָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵיהֶם סִדְרֵי בְרֵאשִׁית נִשְׁתַּנּוּ / בְּשַׁחֲתָם אֶת דַּרְכָּם נִתְגַּנּוּ / בָּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבָרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ

{{סי|וּ}}בִנְסֹעַ מִקֶּדֶם יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / בְּבִנְיַן הַמִּגְדָּל לִבָּם נִבְעָר / וְיָזְמוּ לְהַגְבִּיהוֹ לְאֵין מִשְׁעַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעֲצוּ לֵב וְנוֹסְדוּ מְזִמּוֹת / אִם נִצְטָרֵךְ לְטִפֵּי מֵימוֹת / נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַכֶּנּוּ בְּקַרְדֻּמּוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}לַל לְשׁוֹנָם וְחִלְּשָׁם וְהִתִּישָׁם / וּבִנְיָנָם הִשְׁחִית עֲבוּר לְבַיְּשָׁם / וַיָּפֶץ יְיָ אֹתָם מִשָּׁם

{{סי|רָ}}עִים בְּגוּפָם וְחַטָּאִים בִּמְאוֹדָם / גְּאוֹן שְׂבֵעַת לֶחֶם הָיָה יְסוֹדָם / וְעָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה יָדָם{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ בִּרְאוֹת כְּנִתְמַלֵּא סִפְקָם / פַּחִים וְרוּחַ זִלְעָפוֹת הִשִּׁיקָם / תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקַת אֶזְרָח אָדוֹן זָכַר / וּבֶן אָחִיו נִמְלַט מִלְּהִתְמַכַּר / בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר

{{סי|חֵ}}רְפוּ וְגִדְּפוּ מַלְאֲכֵי תִלְגָּת / בְּצִוּוּי אֲדוֹנֵיהֶם לְגַדֵּל לַעֲגָת / וּמַלְאָךְ יָצָא וּבְעָטָם כַּגָּת{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא גִּלַּח בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה / בְּעֶבְרֵי נָהָר מֶלֶךְ אַשּׁוּרָה / וְלֹא נוֹתַר בָּם כִּי אִם עֲשָׂרָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִשְׁתְּחוֹתוֹ לְנִסְרוֹךְ דַּרְכּוֹ יָרַט / וּבָנָיו הִכּוּהוּ בְּזַיִן מְמֹרָט / וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט

{{סי|רָ}}ם וְנִתְגַּדַּל מַשּׂוֹר עַל מְנִיפוֹ / וְאָמַר לַעֲלוֹת עַל מְרוֹמֵי גַפּוֹ / כִּי פָקַד עָלָיו חֲרוֹן אַפּוֹ{{ש}}
{{סי|אָ}}דוֹן הֱסִירוֹ מִמְּלוֹךְ בִּמְלוּכָה / וּמִבְּנֵי אָדָם טְרָדוֹ לְשַׁלְּכָה / עִם בְּהֵמוֹת שֶׁבַע לַהַלְּכָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹא פְקֻדָּתוֹ נִסְחַף פִּגְרוֹ / וּכְנֵצֶר נִתְעָב הֻשְׁלַךְ מִקִּבְרוֹ / כְּפֶגֶר מוּבָס הֻבְאַשׁ בְּשָׂרוֹ

{{סי|וּ}}בְעַזּוֹת פָּנִים הֵעִיז בֵּלְשַׁאצַּר / וְצִוָּה וְהוֹצִיאוּ מִן הָאוֹצָר / כֵּלִים אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר{{ש}}
{{סי|נִ}}תְגָּאָה לִשְׁתּוֹת בָּם תִּירוֹשָׁיו / הוּא וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו וְנָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו / וּפִסַּת יָד כָּתְבָה פֵרוּשָׁיו{{ש}}
{{סי|חֲ}}מוּדוֹת בֵּאֵר לוֹ הָאוֹתִיּוֹת / כִּי קָצַף עָלָיו רַב הָעֲלִילִיּוֹת / וּבוֹ בַלַּיְלָה נֶהֱרַג בִּשְׁאִיּוֹת

{{סי|זָ}}ד אֲגָגִי לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד / בָּנִים אֲשֶׁר בָּם אָב מִתְכַּבֵּד / פִּתְאֹם הָיָה כִּכְלִי אוֹבֵד{{ש}}
{{סי|קָ}}צַץ עֵץ מִשְׁנֶה לִתְלוֹת / וּלְעַצְמוֹ הֱכִינוֹ עָלָיו לְהִתָּלוֹת / וִיהוּדִי עָשׁ מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלוֹת{{ש}}
{{סי|וּ}}בְגֻמָּץ אֲשֶׁר חָפַר נִשְׁדָּד / וּבִסְאָה אֲשֶׁר מָדַד הׇמְדָּד / וְעָנוּ עָלָיו הֵידָד הֵידָד

{{סי|אָ}}מְנָם כָּל אֵלּוּ הַמַּכְעִיסִים / הָיָה לָהֶם עַל לֵב לְהָשִׂים / לְהַעֲרִים וּלְהִוָּסֵר מִמֶּלֶךְ חֲנֵסִים{{ש}}
{{סי|מֵ}}אֵן לְשַׁלַּח עַם הֲמוֹנָי / וְשָׁאַג וְאָמַר מִי יְיָ / לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר נְגָפוֹ בְּעֶשֶׂר לְהַכּוֹ / וּבַעֲבוּר זֹאת הֶעְמִידוֹ וְהֶאֱרִיכוֹ / לְהוֹדִיעַ לַכֹּל מָה הִגִּיעוֹ בְכֹה

{{סי|בַּ}}חֲבוּרוֹת וּפְצָעִים אוֹתוֹ אִלַּח / וּבִירִיַּת חֶצְיוֹ כְּבֵדוֹ פִלַּח / וְאַחֲרֵי כֵן חָזְקָה יָדוֹ לְשַׁלַּח{{ש}}
{{סי|תְּ}}חוּם מִצְרַיִם עַד לֹא הִרְחִיקוּ / הוּא וַעֲבָדָיו עֵצָה הֶעֱמִיקוּ / לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם מָגֵן הֶחֱזִיקוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}צוּר נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה / שָׁת אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה / בַּיָּם נָתַן דֶּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה

{{סי|רֶ}}סֶן מַתְעֶה הִרְסִין עֲנָמִים / וְנִהֲגָם בִּכְבֵדוּת לְגַלֵּי הוֹמִים / וְצָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּעִמְקִי יַמִּים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכֵי נְתִיבוֹת בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם / שַׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמַיִם / אֲשֶׁר נִלְחַם לָהֶם בְּמִצְרַיִם{{ש}}
מֵאָז וָהָלְאָה הׇקְבַּע לַדּוֹרוֹת / לְסַפֵּר לָעַד כֹּחַ וּגְבוּרוֹת / וּלְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּשִׁירוֹת.
{{רפרן|כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם / קָדוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור2|בוורמייזא אומרים כאן [[אל נא לעולם תוערץ]], ואח&quot;כ מוסיפים:{{ש}}{{רפרן|יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד}}}}
&lt;/noinclude&gt;
====סדר====
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מר|וּבְכֵן, וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ילֵי הַצֶּדֶק יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}נִים מְגֻדָּלִים כִּנְטִיעִים{{ש}}
{{סי|גֶּ}}זַע תִּפְאֶרֶת מַטָּעִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בוּקִים וַחֲשׁוּקִים דַּרְדַּעִים{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּיִם הֲגוּנִים וְנִשְׁמָעִים{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים נִבְחָרִים מִשִּׁבְעִים{{ש}}
{{סי|זַ}}רְעָם בַּגּוֹיִם נוֹדָעִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}מוּדִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָעִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבִים בָּאֲרָצוֹת מוּדָעִים{{ש}}
{{סי|יֹ}}דְעִים יְדוּעִים וּמְיֻדָּעִים{{ש}}
{{סי|כַּ}}חוֹתָם בִּזְרוֹעַ נִקְבָּעִים{{ש}}
{{סי|לִ}}מּוּדֵי נִסִּים וְנוֹשָׁעִים
:נוֹשָׁעִים מִבֵּין קִצְרֵי יָד
:תַּתָּה לָמוֹ שֵׁם וָיָד
:{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד|1}}

{{סי|מְ}}חוֹלֶלֶת תַּנִּין בִּגְעָרָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתֶנֶת בַּיָּם מַעְבָּרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹעֶרֶת גַּלִּים בִּסְעָרָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹרֶכֶת מְסִלָּה יְשָׁרָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מַאְדִּירָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹלֶלֶת קָמִים בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}נְאַת מִלְחֶמֶת מְעִירָה{{ש}}
{{סי|רַ}}הַב מַחֲצֶבֶת כְּעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלֶפֶת חֶרֶב מִתַּעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|תַּ}}מָּתוֹ לְהוֹשִׁיעַ מִצָּרָה
:מִצָּרָה נֻצָּלוּ עַם אֵל
:וְהִגִּידוּ צִדְקָתוֹ כְּהַרְרֵי אֵל
:{{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל|10}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְהוֹדָאָה מְעֻלָּה{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּת שְׂרָרָה וּמֶמְשָׁלָה{{ש}}
{{סי|עֹ}}ז וְתַעֲצוּמוֹת לְאַיְלָה{{ש}}
{{סי|וְ}}רוֹמֵמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח גְּבוּרָה וּגְדֻלָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָכָה וְשִׁירָה מְהֻלָּלָה{{ש}}
{{סי|רִ}}נָּה וְזִמְרָה וְצָהֳלָה{{ש}}
{{סי|יִ}}חוּד קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}פִירָה וְתִפְאֶרֶת לְסַלְסְלָה{{ש}}
{{סי|חָ}}סִיד לִמְאֹד נַעֲלָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל תּוֹדָה לְצַלְצְלָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}זֶר וַעֲטֶרֶת לְכַלְלָה
:לְכַלְלָה בְּרֹן וְהוֹדָיָה
:לְצוּר הָעֹנָה בַּמֶּרְחַבְיָה
:{{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַךְ בְּמַעְגְּלוֹתָיו אֲשׁוּרַי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֵת בַּחֲמָתוֹ צוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|רָ}}אֲתָה עֵינִי בְּשׁוּרַי{{ש}}
{{סי|קָ}}מַי הֻכְרְעוּ וְשׁוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּעֹזְרַי{{ש}}
{{סי|פִּ}}תַּח מִמַּסְגֵּר אֲסִירַי{{ש}}
{{סי|ע}}וֹיְנַי וּמַפְרִיכַי וְצוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|סֻ}}גָּרוּ הֱיוֹתָם בְּעֹכְרַי{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח יְנַצְּחוּהוּ אַדִּירַי{{ש}}
{{סי|מְ}}לַמְּדַי וּמַשְׂכִּילַי וְסוֹפְרָי
:וְסוֹפְרַי רוֹמְמוּ יְמִין רוֹמֵמָה
:כִּי לַייָ הַמִּלְחָמָה
:{{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}}

{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה מְזֻיָּן{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ וְעֵד וְדַיָּן{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי מַלְכוּת מְצֻיָּן{{ש}}
{{סי|חָ}}צָה וְדִלֵּג מִנְיָן{{ש}}
{{סי|זְ}}מַן שִׁעְבּוּד תִּנְיָן{{ש}}
{{סי|וּ}}בִרְכוּשׁ מִקְנֶה וְקִנְיָן{{ש}}
{{סי|ה}}וֹצִיא צִבְאוֹתָיו בְּמִנְיָן{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ חוֹמוֹת בִּנְיָן{{ש}}
{{סי|גְּ}}זָרִים הִסְלִיל בְּעִנְיָן{{ש}}
{{סי|בְּ}}שׂוּמוֹ מַעֲמַקֵּי יָם{{ש}}
{{סי|אֹ}}רַח וּמַסְלוּל מְסֻיָּם
:מְסֻיָּם לְהַעֲבִיר כָּל חֵילוֹ
:וַיְנַעֵר בְּאֹמֶץ גָּדְלוֹ
:{{סי|מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}בַּד וְשִׁבַּר וְכִלָּם{{ש}}
{{סי|בָּ}}אֵשׁ וּבְמַהֲמֹרוֹת הִפִּילָם{{ש}}
{{סי|גַּ}}לִּים כִּסּוּ קְהָלָם{{ש}}
{{סי|דֹּ}}עֲכוּ כַפִּשְׁתָּה כֻּלָּם{{ש}}
{{סי|הֵ}}סִיר אוֹפַנֵּי גִלְגַּלָם{{ש}}
{{סי|וְ}}נִהֲגָם בִּכְבֵדוּת לְהַכְשִׁילָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְמוּ עָבוֹת לְמוּלָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צָצֶיךָ הָלְכוּ לְשַׁכְּלָם{{ש}}
{{סי|טָ}}בְעוּ בַבּוֹץ רַגְלָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוּב בְּרֹאשׁם עֲמָלָם{{ש}}
{{סי|כָּ}}רְעוּ קָרְסוּ בְּנָפְלָם{{ש}}
{{סי|לְ}}הָסִיר מֵעֲלֵיהֶם צִלָּם
:צִלָּם הוּסָר וְנִזְעָמוּ
:וּבוֹשׁוּ וְגַם נִכְלָמוּ
:{{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}}

{{סי|מִ}}שְּׁבָרִים נִתְחַטְּאוּ וְגַלִּים{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶד שָׂרֵי אֱוִילִים{{ש}}
{{סי|סֹ}}עֲרִים הוֹמִים וּמִתְנַטְּלִים{{ש}}
{{סי|עֹ}}זְרֵי רַהַב מַפִּילִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם הֻצָּעוּ חֲלָלִים{{ש}}
{{סי|צָ}}לְלוּ כַּעוֹפֶרֶת מִסְתּוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִם עָבְרוּ גְאוּלִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמְמוֹת יְמִינְךָ מַגְדִּילִים{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רִים מְתוֹפְפִים כַּחוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}שְׁבָּחוֹת וְשִׁירִים וְהִלּוּלִים
:וְהִלּוּלִים לְתוֹחַלְתִּי וְסִבְרִי
:וְעַל מְשַׂנְאַי לְהַגְבִּירִי
:{{סי|יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי|10}}

{{הור|סימן: שמעון בר יצחק}}

{{סי|שִׁ}}תְּתָה עוֹלָם בְּבִנְיָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|מָ}}לְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}הוֹד וְהָדָר לְפָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִמוֹת נֶצַח בִּימִינֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}צֵאתְךָ לְיֵשַׁע בָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}עֲשׁוּ הָרִים מִפָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|יָ}}חִילוּ מַיִם מֵחֲרוֹנֶךָ{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ{{ש}}
{{סי|חַ}}יִל וְיֶשַׁע לַהֲמוֹנֶיךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם לְשֹׂטְנֶיךָ{{ש}}
בִּי תָמְכָה יְמִינֶךָ
:יְמִינְךָ הֻגְבָּרָה שֹׂנְאֶיךָ לַהֲרֹס
:וְאוֹתִי בֶּאֱמוּנָה לֶאֱרֹס
:{{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס|10}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}לְמִיד לוֹמֵד וּמְלַמְּדוֹ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטֵר וּמוֹשֵׁל וּפְקִידוֹ{{ש}}
{{סי|רַ}}כָּב סוּסוֹ וּפִרְדּוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רוֹב וְגֹאֲלוֹ וְדוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}עִיר וְיָשִׁישׁ ומְכַבְּדוֹ{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֵל וְאִכָּר וְצִמְדּוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}שִׁיר וְרֵעוֹ וִידִידוֹ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}כִיר וְשׂוֹכֵר וּמְשַׁחֲדוֹ{{ש}}
{{סי|נָ}}דִיב וְנִינוֹ וְנֶכְדּוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}שָׁרֵת אֲדוֹנוֹ וְעַבְדּוֹ{{ש}}
{{סי|לַ}}אֲבַדּוֹן הוּרַד כְּבוֹדוֹ{{ש}}
הָפְרַע וְכָל הַבָּא בְיָדוֹ
:בְּיָדוֹ כָּל חֵיל מִצְרַיִם
:בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם
:{{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם|10}}

{{סי|לֻ}}כָּדוּ פְּנֵי תְהֹמוֹת{{ש}}
{{סי|כָּ}}אֶבֶן נִתְחַבְּאוּ מֵימוֹת{{ש}}
{{סי|יָ}}שְׁרוּ מְסִלּוֹת רָמוֹת{{ש}}
{{סי|טִ}}ירוֹת גְּבֹהוֹת כַּחֹמוֹת{{ש}}
{{סי|חָ}}זוּם מַלְכֵי אֲדָמוֹת{{ש}}
{{סי|זָ}}עוּ וְנִתְפַּלָּצוּ בְּאֵימוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}נָתְנוּ לָאֵל רוֹמֵמוֹת{{ש}}
{{סי|הַ}}נּוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדַּק בַּצָּרִים נְקָמוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}בַר וְהִשְׁבִּית מִלְחָמוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}אָרֶץ שָׂם שַׁמּוֹת{{ש}}
{{סי|אִ}}דְּרוּהוּ שִׁירוֹת נְעִימוֹת
:נְעִימוֹת לְשַׁבֵּחַ וְלַעֲדֹף
:בְּהַפִּילוֹ צַר לִנְדֹּף
:{{סי|אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}יְבִים נֶחֶלְקוּ לְכִתּוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַשָּׁאַת פֶּתֶן לְפַתּוֹת{{ש}}
{{סי|גִּ}}בּוֹר הַמַּפְלִיא אוֹתוֹת{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכָם וּבְעָטָם כַּגִּתּוֹת{{ש}}
{{סי|הִ}}כָּם בְּתַחֲלוּאֵי מִיתוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}כִלָּם בְּנֶגֶף לְכַתּוֹת{{ש}}
{{סי|זֵ}}דִים עֹרְכֵי חֲנִיתוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}גוּרֵי חֲרָבוֹת וּקְשָׁתוֹת{{ש}}
{{סי|טֹ}}רָפוּ בְּמַכְמוֹרֵי רְשָׁתוֹת{{ש}}
{{סי|יֵ}}ין הַחֵמָה לִשְׁתּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}זָכְרָךְ שְׁבוּעַת בְּרִיתוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}צָרָה נִשְׂגַּבְתְּ לְעִתּוֹת
:לְעִתּוֹת בַּצָּרָה נִמְצֵאתָ לָמוֹ
:וּבְעַזִּים הֻשְׁלְכוּ צָרֵימוֹ
:{{סי|נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ|10}}

{{סי|מֵ}}י יַם סוּף הוּצְפוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}בְכֵיהֶם לְרֹאשָׁם צָפוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לִּיתָ צָרִים וְנִשְׁטָפוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}בְרָה וָזַעַם נֶאֱפָפוּ{{ש}}
{{סי|פַּ}}חִים לְרַגְלָם הֻקָּפוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}רִים אֲחָזוּם וְנֶהְדָּפוּ{{ש}}
{{סי|קֻ}}לְּעָה נַפְשָׁם וְנֻגָּפוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}אוּ וּפְנֵיהֶם חָפוּ{{ש}}
{{סי|שֻׁ}}בְּרוּ עַצְמוֹתָם וְשֻׁפּוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}נוּפַת שָׁוְא הוּנָפוּ
:הוּנְפוּ וְהוּמְכוּ חֲלָלִים
:וְקוֹל הִשְׁמִיעוּ גְאוּלִים
:{{סי|מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם|10}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}}

{{סי|שַׁ}}לִּיט חָסִין וְנוֹרָא {{ש}}
{{סי|מְ}}אֹד סְבִיבָיו נִשְׂעָרָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}לִיּוֹת בַּמַּיִם קֵרָה{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין עֲתִירָה{{ש}}
{{סי|נַ}}עֲרָץ בִּקְדוֹשֵׁי טָהֳרָה{{ש}}
{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ נֶאְדָּר לְפָאֲרָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹפֵף עַמּוּדִים בִּגְעָרָה{{ש}}
{{סי|יָ}}רוּץ דְּבָרוֹ מְהֵרָה{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתָיו אֵין לְשַׁעֲרָה{{ש}}
{{סי|חָ}}שִׁים בְּמִשְׁלַחְתּוֹ לְמַהֲרָה{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם בְּעֶבְרָה{{ש}}
וּמֵחִישׁ עֶזְרָה בַּצָּרָה
:בַּצָּרָה גְנַנְתָּם וַתְּפַלְּטֵמוֹ
:וּבְפוֹרְכֵיהֶם רָאוּ עֵינֵמוֹ
:{{סי|נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ|10}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תְּ}}הוֹם זְרָקָן לְיַבֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּר זוּ בְּפִגְרֵי חֲשׂוּפַי שֵׁת {{ש}}
{{סי|רֹ}}עֶדֶת תֵּבֵל וּמַרְגֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|קָ}}בְרָם אֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|צָ}}וְחָה וּפָתְחָה בַּאֲרֶשֶׁת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חֲדָה מֵהִכָּלֵם בְּבֹשֶׁת{{ש}}
{{סי|עֵ}}ת לָדִין מִתְבַּקֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ מָה רוֹחֶשֶׁת{{ש}}
{{סי|נִ}}זְכֶּרֶת הֶבֶל וְנִרְעֶשֶׁת{{ש}}
{{סי|מִ}}קֶּדֶם נֶאֱרֶרֶת וְנֶחֱלֶשֶׁת{{ש}}
בִּרְאוֹתָהּ יְמִינְךָ מְאֻשֶּׁשֶׁת{{ש}}
אָז עָרְבָה לָגֶשֶׁת
:לָגֶשֶׁל לִבְלֹעַ אֹם הַלֵּזוּ
:וִידִידִים עָבְרוּ וְגָזוּ
:{{סי|נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ|10}}

{{סי|לֹ}}א כְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם {{ש}}
{{סי|כִּ}}י אִם בְּחַסְדְּךָ עֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|יִ}}דַּעְתָּ לְכָל אֹיְבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק שְׁבוּעַת אֲבוֹתֵיהֶם{{ש}}
{{סי|זָ}}כַרְתָּ לִפְדוֹתָם מִמְּעַנֵּיהֶם{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעַמּוּד עָנָן לִפְנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|הָ}}לַכְתָּ וְנֵהַלְתָּ שִׁבְטֵיהֶם{{ש}}
{{סי|דָּ}}תְךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹת פָּעַלְתָּ לְמַעֲנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לְעֵינֵיהֶם{{ש}}
{{סי|אָ}}פְפוּ חֲתַת כָּל שֹׁמְעֵיהֶם
:שֹׁמְעֵיהֶם מִשְׁמַנָּם יֵרָזוּן
:וּבְעָתָה וּפַלָּצוּת יֹאחֵזוּן
:{{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד ל')}}

{{סי|אֹ}}תוֹת וּמֹפְתִים וְנִסִּים{{ש}}
{{סי|בְּ}}הוֹצִיאֲךָ מִפֶּרֶךְ אֲנוּסִים{{ש}}
{{סי|גָּ}}אַלְתָּ בִּזְרוֹעַ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}רוֹר קָרָאתָ לַעֲמוּסִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹצֵאתָם בִּרְכוּשׁ שָׂשִׂים{{ש}}
{{סי|וַ}}יְנַצְּלוּ אֶת אֶרֶץ חֲנֵסִים{{ש}}
{{סי|זְ}}דוֹנִים וְשָׂרֵי מִסִּים {{ש}}
{{סי|חֵ}}לָם בְּרַגְלָם רְמוּסִים{{ש}}
{{סי|טָ}}בְעוּ וְצָלְלוּ פַּתְרֻסִים{{ש}}
{{סי|יַ}}מִּים עֲלֵיהֶם מְכַסִּים{{ש}}
{{סי|כִּ}}קְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים{{ש}}
{{סי|לָ}}בְשׁוּ חֲרָדוֹת מַכְעִיסִים
:מַכְעִיסִים יָשְׁבוּ בָדָד לִדֹּם
:כִּי נִכְרְתוּ צָרִים מֵהֲדֹם
:{{סי|אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}{{ש}}
{{סי|אַ}}לּוּפֵי אֱדוֹמִים וּמוֹאָבִים {{ש}}
{{סי|בִּ}}רְעָדָה וּבִדְאָגָה כֹּאֲבִים{{ש}}
{{סי|גָּ}}רֵי כְנַעַן הַיֹּשְׁבִים{{ש}}
{{סי|דֹּ}}מּוּ בְּמַפֹּלֶת לְהָבִים{{ש}}
{{סי|הַ}}גּוֹי הָעַז הַחֲשׁוּבִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מַמְלָכוֹת אֶשְׁכָּרִים מְשִׁיבִים{{ש}}
{{סי|זְ}}עוּכִים רְמוּסִים וְנִסְחָבִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}שׂוּכִים וְכַפִּשְׁתָּה כָבִים{{ש}}
{{סי|טְ}}בוּעִים בְּגַלֵּי רְהָבִים{{ש}}
{{סי|יִ}}מְתְּקוּ לָמוֹ רְגָבִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}מוֹ כֵן גַּם הֵם נֶחֱרָבִים{{ש}}
{{סי|לְ}}יוֹם תּוֹכֵחָה קְרוֹבִים
:קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים אָחֲזוּ בְעָתָה
:וְצוּר עִתְּדָם לִמְחִתָּה
:{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה|10}}

{{סי|מֵ}}רוֹמְמוּתֶךָ נָדְדוּ עַמִּים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲלוּ שָׂרִים וחֲכָמִים{{ש}}
{{סי|שָׂ}}מִים יָד לְפֶה וְנֶאֱלָמִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}גוּמִים בְּפָנִים נִזְעָמִים{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן יִקְרְאֵם כָּעֲנָמִים{{ש}}
{{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם מִמִּתְקוֹמְמִים{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּלְקוּחִים מֵעֲמָמִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּ וְנִמְשְׁכוּ מֻשְׁלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}דַּי הוֹלִיכָם שְׁלֵמִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}רְגְּלָם נְשָׂאָם לְבֵית עוֹלָמִים
:עוֹלָמִים הִנְחַלְתָּ לִסְגֻלָּתְךָ
:וְכַנֶּשֶׁר נְשָׂאתָם בְּאֶבְרָתְךָ
:{{סי|תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}רְבָּעָה נִקְרְאוּ נַחֲלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵפֶץ וּבְאַהֲבָה כְלוּלָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל אֶרֶץ הַמְעֻלָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ירַת בִּנְיַן זְבוּלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}נְּתוּנָה מִימִין הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַבְּלֶיהָ בְּרֶתֶת וְחִילָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה הַיּוֹם נָגִילָה{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת הִמְצִיא לִסְגֻלָּה{{ש}}
{{סי|טְ}}רוּדִים עַתָּה בַגּוֹלָה{{ש}}
{{סי|יֻ}}זְמְנוּ לְיוֹם גְּאֻלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}אֲשֶׁר שֵׁמַע לְעֶגְלָה{{ש}}
{{סי|לֶ}}אֱדוֹם יַעֲשֶׂה כָלָה
:כָּלָה וְנֶחֱרָצָה לְהַרְעֵד
:בְּיוֹם כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
:{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד|10}}

{{סי|מְ}}לוּכָה וּגְבוּרָה שֶׁלּוֹ{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלוֹ{{ש}}
{{סי|שִׂ}}מְחַת עוֹלָם בְּהַגְדִּילוֹ {{ש}}
{{סי|עָ}}לַי בְּאַהַב בְּהַדְגִּילוֹ{{ש}}
{{סי|פַּ}}נּוֹת אוֹיֵב וּלְהַשְׁפִּילוֹ{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנוֹ לִרְאוֹת בְּצִלּוֹת{{ש}}
{{סי|קַ}}רְנוֹת רְשָׁעִים בְּהַפִּילוֹ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמְמוֹתָיו לְהַגִּיד וְחֵילוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}כֶם אֶחָד לַעֲבֹד לוֹ{{ש}}
{{סי|תֵּ}}בֵל וּמְלוֹאָהּ לְהַלְלוֹ
:לְהַלְלוֹ יִחוּדוֹ לְהַעֲרֵץ
:יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ
:{{סי|וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ|10}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}}

{{סי|שֵׁ}}ם יִקָּרֵא כִּכְתִיבָתוֹ{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֶצְיוֹ תִּתְמַלֵּא תֵיבָתוֹ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תִּתְנַשֵּׂא מַלְכוּתוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}כִסְּאוֹ יִכּוֹן בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|נֶ}}כְדֵּי שֵׂעִיר בְּהַכּוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֹיְבָיו יִתֵּן נִקְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}בוֹת מוֹפְתֵי גְבוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}תְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּסַעֲרָתוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צִ}}יּוֹן יְקַנֵּא בְּקִנְאָתוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}יַּת קָנֶה בְּגַעֲרָתוֹ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְיַת מֶלְךְ בִּבְנוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|חֶ}}בְיוֹן עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|זְ}}רוּיִם בְּקַצְוֵי אַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּצִים בְּבֵית תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׁם נְשׁוֹרֵר תְּהִלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרֶה {{סי|צֶ}}דֶק לַעֲדָתוֹ{{ש}}
בְּתוֹכָם יַצִּיב שְׁכִינָתוֹ
:שְׁכִינָתוֹ עִמָּנוּ לְהַתְאַחַד
:וְאוֹתָנוּ יַעֲשֶׂה לְגוֹי אֶחָד
:{{סי|בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד|10}}

====סילוק====
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}'''

'''חַסְדֵּי יְיָ''' אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְיָ{{ש}}
כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְיָ{{ש}}
וְרַב טוּב לְבֵית אֵיתָנַי{{ש}}
אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו לְעֵינַי{{ש}}
וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה וּבָנַי{{ש}}
בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ נֶאֱמָנַי{{ש}}
בְּנֵי אֱמוּנַי בְּנֵי בְחוּנַי{{ש}}
וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ מִיגוֹנַי{{ש}}
בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר בְּעִנְיָנַי{{ש}}
וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעַ הֲמוֹנַי{{ש}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ גְּאָלָם מִמְּעַנַּי{{ש}}
וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְיָ

וְלֹא הֵסִיר חַסְדּוֹ מֵהֶם בְּכָל מְקוֹם גָּלוּתָם{{ש}}
וְלֹא מְאָסָם וְלֹא גְעָלָם לְכַלּוֹתָם{{ש}}
גָּלוּ תְּחִלָּה לְמִצְרַיִם בְּשִׁבְעִים נַפְשׁוֹתָם{{ש}}
וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ בִּמְאֹד מְאֹד לְהַרְבּוֹתָם{{ש}}
וַיִּתְחַכְּמוּ עֲלֵיהֶם פּוּטִים לְהַשְׁחִיתָם{{ש}}
הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹאתָם{{ש}}
וּלְהִתְנַכֵּל בְּסִבְלוֹתָם{{ש}}
וַיַּעֲבִידוּם בְּפֶרֶךְ בְּכָל עֲבֹדָתָם{{ש}}
וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי מִסִּים לְעַנּוֹתָם{{ש}}
וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתָם{{ש}}
וְלִמְעוֹן קָדְשׁוֹ הַשָּׁמַיְמָה עָלְתָה שַׁוְעָתָם{{ש}}
וַיָּקֶם לָהֶם מוֹשִׁיעִים לְהוֹשִׁיעָם מִצָּרָתָם{{ש}}
שָׁלַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם וּבִשְׁלִיחוּתָם{{ש}}
וְשָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו לְהַרְאוֹתָם{{ש}}
וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְכָל נַהֲרוֹתָם{{ש}}
הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם{{ש}}
אָמַר וַיָּבֹא עָרוֹב וְכִנִּים בְּכָל עַפְרוֹתָם{{ש}}
וְשִׁלַּח בָּם עָרוֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתָם{{ש}}
וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וּלְאַרְבֶּה תְּבוּאָתָם{{ש}}
וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וְכָל פְּרִי אַדְמָתָם{{ש}}
וַיַּהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וּבַחֲנָמָל שִׁקְמוֹתָם{{ש}}
וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וְלָרְשָׁפִים בְּהֶמְתָּם{{ש}}
וְשִׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה לְהַבְעִיתָם{{ש}}
וּמַלְאֲכֵי רָעִים הָיוּ בְּמִשְׁלַחְתָּם{{ש}}
וְלֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם{{ש}}
וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְאוֹנֵי רֵאשִׁיתָם{{ש}}
וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין כּוֹשֵׁל בְּמַחֲנוֹתָם{{ש}}
נָפַל פַּחְדָּם עַל מִצְרַיִם וְשָׂמְחוּ בְּצֵאתָם{{ש}}
פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר אֲפֵלָתָם{{ש}}
וַיּוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן בְּחִירָיו בְּרִנָּתָם{{ש}}
וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת וּמִסֻּכּוֹת לְאֵיתָם{{ש}}
וּמֵאֵיתָם לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת הָיְתָה חֲנָיָתָם{{ש}}
בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם בְּאֶמְצָעִיתָם{{ש}}
לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן הַנִּשְׁאָר מִכָּל אֱלִילֵי פַחֲזוּתָם{{ש}}
וְלָמָּה נִשְׁאַר הוּא כְּדֵי לְהַשִּׁיאָם וּלְהַטְעוֹתָם{{ש}}
שֶׁיֹּאמְרוּ קָשָׁה יִרְאָתָם{{ש}}
שֶׁלֹּא לָקְתָה כְּמוֹתָם{{ש}}
שָׁם חָנוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִנְסִיעָתָם{{ש}}
וּבָרְבִיעִי מְתַקְּנִים כְּלֵיהֶם וּמַצִּיעִין בְּהֶמְתָּם{{ש}}
וְאָמְרוּ לָהֶם הָאוֹקְטוֹרִין בְּמִלָּתָם{{ש}}
הִגַּעְתֶּם תְּחוּם אֲשֶׁר קָבְעוּ לָכֶם צֹעֲנִים בְּטוֹבוֹתָם{{ש}}
אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ וְנָשׁוּב לְעַבְדוּתָם{{ש}}
וּגְאוּלִים הֵשִׁיבוּ לֹא יָצָאנוּ בִּרְשׁוּתָם{{ש}}
כִּי אִם בְּיָד רָמָה בְּעַל כָּרְחָם שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם{{ש}}
וְהֵם עָנוּ רוֹצִים וְלֹא רוֹצִים אִישׁ כְּפִי שִׂיחָתָם{{ש}}
סוֹפְכֶם לְקַיֵּם דְּבַר מַלְכוּת וְלֹא לַעֲבֹר עַל דַּעְתָּם{{ש}}
וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶם וְהִכּוּם וּפְצָעוּם וְהָרְגוּ מִקְצָתָם{{ש}}
וְהֵם הָלְכוּ וְהִגִּידוּ לְפַרְעֹה כָּל קוֹרוֹתָם{{ש}}
וַיֵּהָפֵךְ לִבּוֹ וּלְבַב עֲבָדָיו לִרְדֹּף אֹתָם{{ש}}
וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ וַיָּשֹׂמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם{{ש}}
וְאָמְרוּ נְבוּכִים הֵם וְעָבְטוּ אֹרְחוֹתָם{{ש}}
נִרְדְּפָה אַחֲרֵיהֶם וְנִרְאֶה בְּרָעָתָם{{ש}}
וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ בְּעַצְמוֹ כְּדֵי לְזָרְזָם וּלְפַתּוֹתָם{{ש}}
וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ בִּדְבָרִים לְרַמּוֹתָם{{ש}}
דֶּרֶךְ מְלָכִים לְהִתְנַהֵג אַחֲרֵי חֲיָלוֹתָם{{ש}}
וַאֲנִי אַקְדִּים רִאשׁוֹן לְהִלָּחֵם בְּמִלְחַמְתָּם{{ש}}
דֶּרֶךְ מְלָכִים לִטּוֹל חֵלֶק רֵאשִׁית בִּזָּתָם{{ש}}
וַאֲנִי אֶשְׁוֶה עִמָּכֶם בִּשְׁלַל צִבְעֵי רִקְמָתָם{{ש}}
עוֹד אֶפְתַּח אוֹצְרוֹתַי וּקְחוּ כָּל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתָם{{ש}}
מִיָּד יָצְאוּ כֻלָּם בְּלֵב שָׁלֵם וְעָרְכוּ מַעַרְכוֹתָם{{ש}}
וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר עִם כָּל כְּלֵי מַשְׁחִיתָם{{ש}}
וְכָל רֶכֶב מִצְרַיִם עִמָּהֶם בְּעֶזְרָתָם{{ש}}
וַיַּשִּיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל הַיָּם בְּמַקְהֲלוֹתָם{{ש}}
וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ צָרֵיהֶם בְּקָרְבָתָם{{ש}}
חִיל וְרֶתֶת שָׁם אֲחָזָתַם{{ש}}
וְזָעֲקוּ בִּתְפִלָּה וְתָפְשׂוּ אֻמְּנוּת אֲבוֹתָם{{ש}}
וְגֹאֲלָם חָזָק וְנֹקֵם נִקְמָתָם{{ש}}
וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם{{ש}}
וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ וַיִּגְאָלֵם מִצָּרָתָם{{ש}}
מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְאֵשׁ גַּחֲלָתָם{{ש}}
וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב לְהַמּוֹתָם{{ש}}
וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בִּתְהוֹמוֹת בִּמְסִלָּתָם{{ש}}
וְשִׁבְטֵי יָהּ עָמְדוּ עַל הַיָּם לֵירֵד בִּירִידָתָם{{ש}}
וְשָׁם בִּנְיָמִין צָעִיר רֹדֵם וְשָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם{{ש}}
וְכֻלָּם עָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּמַיִם עַזִּים נְתִיבָתָם{{ש}}
וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּמֹאלָם בַּהֲלִיכָתָם{{ש}}
וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עֲנָמִים לַהֲבִיאָם בַּמַּיִם לְכַלּוֹתָם{{ש}}
וְנִהֲגָם בִּכְבֵדוּת וַיָּסַר אֶת אוֹפַנֵּי מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים בִּשְׁטִיפָתָם{{ש}}
וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּיַם סוּף וְכָל צִבְאוֹתָם{{ש}}
וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר בִּשְׁאֵרִיתָם{{ש}}
וִידִידִים עָבְרוּ וְגָזוּ וְרָאוּ פִּגְרֵי שֹׂנְאֵיהֶם בְּמַפַּלְתָּם{{ש}}
וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרוֹ וַיָּשִׁירוּ תְהִלָּתוֹ בִּישׁוּעָתָם

וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קוֹלְמוֹסִים{{ש}}
וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִים וִירִיעוֹת אֲרָצוֹת פְּרוּסִים{{ש}}
וְכָל שַׂעֲרוֹת אָדָם פִּיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים{{ש}}
אֵינָן מַסְפִּיקִין לַחֲקֹר פְּלָאוֹת וְנִסִּים{{ש}}
אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת הַנַּעֲשִׂים{{ש}}
אֲשֶׁר פָּעַל אָדוֹן לְעַם מִבֶּטֶן עֲמוּסִים{{ש}}
כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר בְּנִסִּים מִתְנוֹסְסִים{{ש}}
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב שׁוֹסִים{{ש}}
בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה נֶהֱרָסִים{{ש}}
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים

'''חַסְדֵּי יְיָ''' כִּי לֹא תָמְנוּ{{ש}}
וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ{{ש}}
יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ{{ש}}
הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ{{ש}}
בְּמִצְרַיִם נִגְלָה עֲבוּר לְגָאֲלֵנוּ{{ש}}
וּבְכָל צָרָה עִמָּנוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
לֹא מְאָסָנוּ וְלֹא גְעָלָנוּ לְכַלּוֹתֵינוּ{{ש}}
וְלֹא עָשָׂה עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטֹּאתֵינוּ{{ש}}
וּבְכָל עֵת יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ{{ש}}
בְּגָלוּת שִׁנְעָר שֻׁלַּח לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
וּבְעֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְרַחֲמֵנוּ{{ש}}
וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
וַיֵּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי שׁוֹבֵינוּ{{ש}}
לָתֶת לָנוּ מִחְיָה וּלְרוֹמֵם בֵּית מַאֲוַיֵּנוּ{{ש}}
גַּרְנוּ מֶשֶׁךְ עִם קֵדָר לִשְׁכֵנֵינוּ{{ש}}
וְלֹא עָשָׂה כָּלָה עִם שְׁאֵרִיתֵנוּ{{ש}}
וּבֶאֱדוֹם כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשֵׁנוּ{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה בְּעֶזְרָתֵנוּ{{ש}}
כִּי בְכָל פֶּה אֲכָלוּנוּ לְהַדִּיקֵנוּ{{ש}}
וְעֻלָּם הַכָּבֵד מַכְבִּידִים עָלֵינוּ{{ש}}
עַד יֵעָרֶה מִמָּרוֹם רוּחַ לְנַחֲמֵנוּ{{ש}}
[וּבֶאֱדוֹם יִתֵּן נִקְמָתוֹ בְּיָדֵינוּ{{ש}}
כִּי אֵיד עֵשָׂו יָבֹא עָלָיו עֵת יִפְקְדֵנוּ{{ש}}
קָטֹן בַּגּוֹיִם בָּזוּי בָאָדָם יִתְּנֶנּוּ{{ש}}
וְאִם יַגְבִּיהַּ קִנּוֹ כַּנֶּשֶׁר מִשָּׁם יוֹרִידֶנּוּ{{ש}}
בְּדֶבֶר וּבְדָם יִשְׁפְּטֶנּוּ{{ש}}
כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה יַהַפְכֶנּוּ{{ש}}
נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ{{ש}}
וְשִׁבְעָתַיִם יָשִׁיב אֶל חֵיקָם לִשְׁכֵנֵינוּ]{{ש}}
כִּי יְיָ שׁוֹפְטֵנוּ יְיָ מְחוֹקְקֵנוּ{{ש}}
יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
(קוֹל גְּאוּלָה יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ){{ש}}
[כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם יַשְׁמִיעַ לְאֹיְבֵנוּ{{ש}}
בְּיִשְׁמָעֵאל וּבֶאֱדוֹם וּבְכָל צָרֵינוּ]{{ש}}
יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ{{ש}}
הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ{{ש}}
וְלֹא נָסוֹג אָחוֹר מִמְּךָ וּתְחַיֵּינוּ{{ש}}
תְּמַהֵר לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ{{ש}}
וְיָבֹא מְבַשֵּר שָׁלוֹם לְבַשְּרֵנוּ{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל לְרַנֵּן כָּל צוֹפֵינוּ{{ש}}
בַּבֹּקֶר חַסְדְּךָ שַׂבְּעֵנוּ{{ש}}
וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה כָּל יָמֵינוּ{{ש}}
וְכִימוֹת עִנִּיתָנוּ שַׂמְּחֵנוּ{{ש}}
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ{{ש}}
וּמִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ{{ש}}
יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ{{ש}}
וּנְהַלְלָה שִׁמְךָ בְּשִׁיר וּנְגַדְּלֶנּוּ{{ש}}
כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן בְּיָמֵינוּ{{ש}}
וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וּבָהֶם יוֹשִׁיבֵנוּ{{ש}}
וְזֶרַע עֲבָדָיו וְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ בָּהֶם יִשְׁכָּנוּ{{ש}}
וּמִבָּשָׁן וּמִמְּצוּלוֹת יָם עֵת תַּעֲלֵנוּ{{ש}}
עֻזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ{{ש}}
הַשָּם בַּחַיִּים נַפְשֵׁנוּ{{ש}}
וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ{{ש}}
כִּי בְחַנְתָּנוּ כַּכֶּסֶף לְצָרְפֵנוּ{{ש}}
הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְּמָתְנֵינוּ{{ש}}
הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ{{ש}}
בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם לָרְוָיָה תוֹצִיאֵנוּ{{ש}}
תְּחָנֵּנוּ וּתְבָרְכֵנוּ וְתָאִיר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ{{ש}}
תָּאִיר נֵרֵינוּ וְתַגִּיהַּ חָשְׁכֵּנוּ{{ש}}
חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵינוּ

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם יִפְצְחוּ רִנּוּנֵינוּ{{ש}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ{{ש}}
חָשַׂף זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לִנְקֹם נִקְמָתֵינוּ{{ש}}
וְרָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
בְּשׁוּבוֹ עִמָּנוּ מִגָּלוּתֵנוּ{{ש}}
וְיִצְמַח צֶמַח צַדִּיק לַעֲדָתֵינוּ{{ש}}
וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יְיָ ׀ צִדְקֵנוּ

וְאָז תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ{{ש}}
אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ{{ש}}
נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדַּשׁ קֹדֶשׁ{{ש}}
אֱלֹהִים דַּרְכְּךָ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
הַנַּעֲרָץ בְּאֶרְאֶלֵּי קֹדֶשׁ{{ש}}
וִיהַלְלוּךָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
וְיִשְׁתַּחֲווּ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
אֶרְאֶלִּים וְחַשְׁמַלֵּי קֹדֶשׁ{{ש}}
יַקְדִּישׁוּ וְיַעֲרִיצוּ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
וְקוֹל כַּנְפֵי חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
כְּקוֹל מַיִם רַבִּים בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
וְקוֹל אוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
לְעֻמָּתָם מְנַשְּאִים בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה בַּקֹּדֶשׁ

קוֹרְאִים זֶה לָזֶה{{ש}}
וְשׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה{{ש}}
וְנִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}}
וְזֶה לְעמַּת זֶה{{ש}}
וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה{{ש}}
וְזֶה מוּל זֶה{{ש}}
מִזֶּה וּמִזֶּה{{ש}}
מְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>84bq2vpqb33q5qulenvu2kbxjavanxp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין ע ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728586</id>
    <revision>
      <id>3004183</id>
      <parentid>3004107</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T06:11:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3004183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13561" sha1="3rd6mzte4ssxj4x7108ay7574j2qae2" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ע|ב|ע א|עא א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ע עמוד ב] היכא דאי בעי לערובי מאתמול מצי מערב - בטולי נמי מצי מבטל. אבל האי, כיון דאי בעי לערובי מאתמול - לא מצי מערב - לא מצי מבטל, או דלמא: יורש כרעיה דאבוה הוא? }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- אמר ליה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אני אומר מבטל, והני דבי שמואל תנו: אין מבטל}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| והלכתא כרב נחמן דאמר מבטל:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. איתיביה: זה הכלל, כל שמותר למקצת שבת - הותר לכל השבת, וכל שנאסר למקצת שבת - נאסר לכל השבת, חוץ ממבטל רשות. כל שהותר למקצת שבת מותר לכל השבת - כגון עירב דרך הפתח ונסתם הפתח, עירב דרך חלון ונסתם חלון. זה הכלל - לאתויי מבוי שניטלו קורותיו או לחייו. כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כולה - כגון שני בתים בשני צידי רשות הרבים, והקיפום נכרים מחיצה בשבת. זה הכלל לאתויי מאי - לאתויי מת נכרי בשבת. וקתני: חוץ ממבטל רשות, איהו - אין, יורש - לא! - אימא חוץ מתורת ביטול רשות. - איתיביה: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אחד מבני חצר שמת, והניח רשותו לאחד מן השוק, מבעוד יום - אוסר, משחשיכה - אינו אוסר. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר, מבעוד יום - אינו אוסר, משחשיכה - אוסר. אמאי אוסר? ניבטיל! - מאי אוסר נמי דקתני - עד שיבטל. - תא שמע: ישראל וגר שרויין במגורה אחת, ומת גר מבעוד יום, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''היכא דאי בעי לעירובי כו'''' -  כלומר אביו שהיה אתמול ראוי לערב היה יכול לבטל:

'''אבל האי דלא מצי לערובי אתמול''' -  דלא היה לו חלק בה לא:

'''כל שהותר למקצת שבת כו'''' -  מפרש לה ואזיל: ה&quot;ג כגון עירב דרך הפתח כו' זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו עירב דרך הפתח. שתי חצירות ופתח אחד ביניהם ועירבו ע&quot;י אותו פתח ובשבת נפלה כנגדו מפולת ונסתם מותרים להשתמש מזו לזו ע&quot;י זריקה ודרך חורין קטנים דאע&quot;ג דאין עירוב בין ב' חצירות בלא פתח כדתנן (לקמן עו א) בחלון שבין ב' חצירות הכא שבת הואיל והותרה הותרה:

'''זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו''' -  בשבת אע&quot;ג דאשתקול מחיצות דידיה שרי הואיל ואישתרי בין השמשות ומרישא לא שמעינן לה דהתם איתנהו למחיצות אבל הכא לא והכי אמרינן לה בשילהי פירקא קמא (דף יז:):

'''והקיפום נכרים מחיצה''' -  דאסורין לבטל זה לזה כדי שישתמש בה אחד מהן דהואיל ואי הוו בעו ערובי מאתמול לא מצו מערבי אבל אי לא הוה התם אלא חד בית שרי דמחיצה הנעשית בשבת מחיצה היא:

'''זה הכלל''' -  דרישא נמי קאי אסיפא לאתויי מת נכרי בשבת דכיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מבטלי ומרישא דסיפא לא שמעינן לה אי לא אתי' בזה הכלל דהתם לא מצו לערובי מאתמול כלל אבל הכא מצו לערובי ע&quot;י שכירות:

'''חוץ מן המבטל רשות''' -  ששכח ולא עירב אע&quot;פ שנאסר למקצת שבת יש לו תקנה בשבת ומדלא קתני חוץ משביטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא:

'''אימא חוץ מתורת ביטול רשות''' -  ויורש בכלל דכרעיה דאבוה הוא ותורת ביטול נוהגת בו:

'''מבעוד יום''' -  שעדיין לא קנה עירובו של ראשון הרי זה מן השוק אוסר ואע&quot;פ שאינו דר כאן כדתניא לקמן בהאי פירקא מי שיש לו בית התבן ובית הבקר בחצר חבירו אוסר עליו:

'''משחשיכה אינו אוסר עליו''' -  שהרי הותר למקצת שבת:

'''ואחד מן השוק''' -  שהיה לו בית דירה בחצר זו:

'''מבעוד יום אינו אוסר''' -  שהרי יערב זה עם שכניו:

'''משחשיכה''' -  דאינו יכול לערב אוסר ואי יורש מבטל רשות אמאי אוסר:

'''ישראל וגר גרסינן''' -  גר שמת ואין לו יורשין המחזיק בנכסיו זכה בהן:

'''מגורה''' -  גורן הוא וחלוק בחדרים והיה לכל אחד פתחו בחצר ואוסרין זה על זה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;בשבת כדתניא לקמן בשמעתין אחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר מבעוד יום אינו אוסר פי' לפי שבן חצר מערב עם חביריו משחשיכה אוסר פי' דלא מהני עירוב לענין אותו חצר שירש בשבת ומיהו הא לא אפשר לומר דמיירי כשהיה היורש דר עם אביו דאם כן אי בעו לאיערובי מאתמול מצו מערבין קרינן ביה דאם נותן פת משלו הוי עירוב אף ע&quot;פ שלא זיכה לאביו כדאמר לעיל פרק מי שהוציאוהו (דף מט:) חמשה שגבו את עירובן כשהן מוליכין את עירובן למקום אחר א' מוליכו ע&quot;י כולן דאם לקח הפת משלו ונתן בחצר של שיתוף מועיל לכולם כדפירש התם בקונטרס דשליחות דכולהו קעביד הואיל ועירבו יחד ועוד תניא לקמן בפירקין חמשה חבורות ששבתו בטרקלין ב&quot;ה אומר עירוב אחד לכולם אע&quot;פ שיש לחלק דהתם כולם שוים בבית זה כמו זה ואין זה טפל לזה אבל הכא שהבן טפל לאביו אם נתן הבן פת אינו מועיל מ&quot;מ אינו דומה כלל לחלק ומהא דאמר לעיל (דף סד.) אפילו שכירו ולקיטו נותן את עירובו אין ראיה לכאן דלמא הני מילי בנכרי אבל בישראל לא:
[[File:תוס עירובין 6 ע ב אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ע_ב_אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב]]
''' אבל''' האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב. אפילו למ&quot;ד לעיל (דף סז.) מבטלין גבי מת נכרי בשבת יכול להיות דאין מבטלין כיון דהתם הוא דאותו רשות שהוא מבטל עכשיו היה לו כח לבטל מאתמול אלא . שלא היה מועיל מפני הנכרי דאוסר אבל הכא האי רשות דמבטל השתא אין לו כח לבטל מאתמול אלא משעה שירש והוי כב' בתים בשני צידי רה&quot;ר דאין מבטלין דלא היה בידו רשות זה מאתמול ולמאן דאמר לעיל נמי אין מבטלין יכול להיות דזה מבטל כדאמר יורש כרעיה דאבוה הוא:
[[File:תוס עירובין 6 ט ב לאתויי מת נכרי בשבת.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ט_ב_לאתויי מת נכרי בשבת]]
''' לאתויי''' מת נכרי בשבת. פירש בקונטרס כיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מצו מבטלי ומרישא סיפא לא שמעינן ליה אי לא אתי בזה הכלל דהתם לא מצו מערבי מאתמול כלל אבל הכא מצו מערבי ע&quot;י שכירות משמע מתוך פירושו דאיירי דאתא נכרי מערב שבת ובעי למימר דאין מבטלין כשמת וכ&quot;ש דאם לא מת דבעי תרתי שכירות וביטול ולא יתכן לפי מה שפיר' לעיל דהתם כולי עלמא מודו דמבטלין גבי מת נכרי בשבת מהו אלא בדאתא נכרי בשבת איירי הכא ואי לאו זה הכלל הוי אמינא דהכא מבטל כיון דהאי רשותא דקמבטל הוי בידו מאתמול ולא דמי לב' בתים:
[[File:תוס עירובין 6 ע ב וקתני חוץ ממבטל רשות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ע_ב_וקתני חוץ ממבטל רשות]]
''' וקתני''' חוץ ממבטל רשות. פי' בקונטרס דפריך לר&quot;נ דאמר דמבטלין מדלא קתני חוץ ממבטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא ודבר תימה הוא מה דיוק הוא זה ור&quot;ח פירש דפריך לשמואל דאמר אין מבטלין וזה לשונו זה הכלל כל שנאסר למקצת שבת כגון שני בתים בשני צידי רה&quot;ר חוץ ממבטל רשות אע&quot;פ שנאסר למקצת שבת משעה שביטל רשותו הותרה שאר שבת לא שנא הוא ל&quot;ש יורש מדקתני חוץ מן המבטל רשות דייקי מיניה כל מי שיש לו רשות עכשיו יכול לבטל ופריק לה לברייתא הכי חוץ מתורת ביטול דכי איתא לאוסר מעיקרא והשתא בטל רשות הותרה לשאר שבת לאפוקי יורש דלא הוי ליה רשות הכא בעידנא דקדש היום ולא הוי ליה לערובי דלא איתמר תורת ביטול אלא היכא דליכא עירוב ומאן דלא יכול לערובי לא יכול לבטל רשותו עכ&quot;ל אע&quot;פ שהקושיות אחרות לר&quot;נ אין לחוש אם זאת לשמואל ורבינו חננאל בעצמו פירש דמותבינן לר&quot;נ משמע מתוך פירושו דחוץ ממבטל רשות קאי אשני בתים משני צידי רשות הרבים והקיפום נכרים מחיצות בשבת שמועיל שם ביטול והיכא דלא ביטלו זה לזה קאמר דנאסר לכל השבת כולה וקשה דאם כן מאי נאסר למקצת שבת דקאמר ונראה לומר לפירושו דאיירי בעירבו וכיון שלא חל העירוב בתחילת השבת תו לא חייל כשבאו אחרי כן והקיפום בשבת וכן מת נכרי בשבת איירי כשעירבו מערב שבת ובטל עירובן מפני הנכרי דכשמת תו לא חייל אבל ביטול מועיל בתרוייהו כדקתני חוץ ממבטל רשות ומדמהני ביטול ב' בתים אע&quot;פ שלא היה לו כח לבטל רשות של חצר זה מאתמול דרה&quot;ר היה כל שכן יורש דיש לו כח לבטל וקשה לדבי שמואל דאמרי אין מבטלין והוא הדין דהוה מצי למיפרך מהך ברייתא לרב חסדא ורב ששת דאמרי לעיל אין מבטלין גבי ב' בתים ונראה דלמאי דמשני אימא חוץ מתורת ביטול לא קאי אב' בתים אלא אבני חצר ששכח אחד מהן ולא עירב שיכול לבטל רשות באמצע השבת ומיהו אם נאמר לפי המסקנא כן גם לדברי המקשה לדחוק על חנם לומר דקאי אב' בתים דבלאו הכי יכול להקשות כמו שפירש ר&quot;ח דחוץ ממבטל רשות דמשמע דכל מי שיש לו רשות עכשיו יכול לבטל: 

'''אחד''' מבני חצר שמת והניח רשותו לא' מן השוק מבעוד יום אוסר כו'. הך ברייתא איירי בהכי דבן חצר מערב עם חבריו אבל בן השוק אין מערב עמהם אפי' כשירש מבעוד יום ולא משום שלא יוכל לערב עמהן לפי שאינו דר שם דמסתמא לא גרע בהכי לענין עירוב וביטול רשות כיון דאסר עלייהו כדקתני מבעוד יום אוסר אלא אורחא דמילתא היא דבן חצר רגיל לערב עם חבריו שהוא צריך להשתמש בחצר כיון שהוא דר שם אבל אותו שבשוק אין יכול לערב לפי שאינו רגיל להשתמש וקסבר האי תנא כמ&quot;ד לקמן בפירקין (דף עב:) בית התבן ובית הבקר הרי זה אוסר עליו:

''' תא''' שמע ישראל וגר כו'. קסבר רבא דמכח הגר חשיב כמו יורש דהוי כרעיה דאבוה דאי לאו הכי לא קשה מידי לרב נחמן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|ע ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|ע|ב}}</text>
      <sha1>3rd6mzte4ssxj4x7108ay7574j2qae2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004185</id>
      <parentid>3004183</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T06:18:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3004185</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13837" sha1="7wxhpmmjbnagiugv0x56kmni6atvoma" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ע|ב|ע א|עא א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ע עמוד ב] היכא דאי בעי לערובי מאתמול מצי מערב - בטולי נמי מצי מבטל. אבל האי, כיון דאי בעי לערובי מאתמול - לא מצי מערב - לא מצי מבטל, או דלמא: יורש כרעיה דאבוה הוא? }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- אמר ליה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אני אומר מבטל, והני דבי שמואל תנו: אין מבטל}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| והלכתא כרב נחמן דאמר מבטל:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. איתיביה: זה הכלל, כל שמותר למקצת שבת - הותר לכל השבת, וכל שנאסר למקצת שבת - נאסר לכל השבת, חוץ ממבטל רשות. כל שהותר למקצת שבת מותר לכל השבת - כגון עירב דרך הפתח ונסתם הפתח, עירב דרך חלון ונסתם חלון. זה הכלל - לאתויי מבוי שניטלו קורותיו או לחייו. כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כולה - כגון שני בתים בשני צידי רשות הרבים, והקיפום נכרים מחיצה בשבת. זה הכלל לאתויי מאי - לאתויי מת נכרי בשבת. וקתני: חוץ ממבטל רשות, איהו - אין, יורש - לא! - אימא חוץ מתורת ביטול רשות. - איתיביה: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אחד מבני חצר שמת, והניח רשותו לאחד מן השוק, מבעוד יום - אוסר, משחשיכה - אינו אוסר. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר, מבעוד יום - אינו אוסר, משחשיכה - אוסר. אמאי אוסר? ניבטיל! - מאי אוסר נמי דקתני - עד שיבטל. - תא שמע: ישראל וגר שרויין במגורה אחת, ומת גר מבעוד יום, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''היכא דאי בעי לעירובי כו'''' -  כלומר אביו שהיה אתמול ראוי לערב היה יכול לבטל:

'''אבל האי דלא מצי לערובי אתמול''' -  דלא היה לו חלק בה לא:

'''כל שהותר למקצת שבת כו'''' -  מפרש לה ואזיל: ה&quot;ג כגון עירב דרך הפתח כו' זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו עירב דרך הפתח. שתי חצירות ופתח אחד ביניהם ועירבו ע&quot;י אותו פתח ובשבת נפלה כנגדו מפולת ונסתם מותרים להשתמש מזו לזו ע&quot;י זריקה ודרך חורין קטנים דאע&quot;ג דאין עירוב בין ב' חצירות בלא פתח כדתנן (לקמן עו א) בחלון שבין ב' חצירות הכא שבת הואיל והותרה הותרה:

'''זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו''' -  בשבת אע&quot;ג דאשתקול מחיצות דידיה שרי הואיל ואישתרי בין השמשות ומרישא לא שמעינן לה דהתם איתנהו למחיצות אבל הכא לא והכי אמרינן לה בשילהי פירקא קמא (דף יז:):

'''והקיפום נכרים מחיצה''' -  דאסורין לבטל זה לזה כדי שישתמש בה אחד מהן דהואיל ואי הוו בעו ערובי מאתמול לא מצו מערבי אבל אי לא הוה התם אלא חד בית שרי דמחיצה הנעשית בשבת מחיצה היא:

'''זה הכלל''' -  דרישא נמי קאי אסיפא לאתויי מת נכרי בשבת דכיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מבטלי ומרישא דסיפא לא שמעינן לה אי לא אתי' בזה הכלל דהתם לא מצו לערובי מאתמול כלל אבל הכא מצו לערובי ע&quot;י שכירות:

'''חוץ מן המבטל רשות''' -  ששכח ולא עירב אע&quot;פ שנאסר למקצת שבת יש לו תקנה בשבת ומדלא קתני חוץ משביטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא:

'''אימא חוץ מתורת ביטול רשות''' -  ויורש בכלל דכרעיה דאבוה הוא ותורת ביטול נוהגת בו:

'''מבעוד יום''' -  שעדיין לא קנה עירובו של ראשון הרי זה מן השוק אוסר ואע&quot;פ שאינו דר כאן כדתניא לקמן בהאי פירקא מי שיש לו בית התבן ובית הבקר בחצר חבירו אוסר עליו:

'''משחשיכה אינו אוסר עליו''' -  שהרי הותר למקצת שבת:

'''ואחד מן השוק''' -  שהיה לו בית דירה בחצר זו:

'''מבעוד יום אינו אוסר''' -  שהרי יערב זה עם שכניו:

'''משחשיכה''' -  דאינו יכול לערב אוסר ואי יורש מבטל רשות אמאי אוסר:

'''ישראל וגר גרסינן''' -  גר שמת ואין לו יורשין המחזיק בנכסיו זכה בהן:

'''מגורה''' -  גורן הוא וחלוק בחדרים והיה לכל אחד פתחו בחצר ואוסרין זה על זה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;בשבת כדתניא לקמן בשמעתין אחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר מבעוד יום אינו אוסר פי' לפי שבן חצר מערב עם חביריו משחשיכה אוסר פי' דלא מהני עירוב לענין אותו חצר שירש בשבת ומיהו הא לא אפשר לומר דמיירי כשהיה היורש דר עם אביו דאם כן אי בעו לאיערובי מאתמול מצו מערבין קרינן ביה דאם נותן פת משלו הוי עירוב אף ע&quot;פ שלא זיכה לאביו כדאמר לעיל פרק מי שהוציאוהו (דף מט:) חמשה שגבו את עירובן כשהן מוליכין את עירובן למקום אחר א' מוליכו ע&quot;י כולן דאם לקח הפת משלו ונתן בחצר של שיתוף מועיל לכולם כדפירש התם בקונטרס דשליחות דכולהו קעביד הואיל ועירבו יחד ועוד תניא לקמן בפירקין חמשה חבורות ששבתו בטרקלין ב&quot;ה אומר עירוב אחד לכולם אע&quot;פ שיש לחלק דהתם כולם שוים בבית זה כמו זה ואין זה טפל לזה אבל הכא שהבן טפל לאביו אם נתן הבן פת אינו מועיל מ&quot;מ אינו דומה כלל לחלק ומהא דאמר לעיל (דף סד.) אפילו שכירו ולקיטו נותן את עירובו אין ראיה לכאן דלמא הני מילי בנכרי אבל בישראל לא:
[[File:תוס עירובין 6 ע ב אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ע_ב_אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב]]
''' אבל''' האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב. אפילו למ&quot;ד לעיל (דף סז.) מבטלין גבי מת נכרי בשבת יכול להיות דאין מבטלין כיון דהתם הוא דאותו רשות שהוא מבטל עכשיו היה לו כח לבטל מאתמול אלא . שלא היה מועיל מפני הנכרי דאוסר אבל הכא האי רשות דמבטל השתא אין לו כח לבטל מאתמול אלא משעה שירש והוי כב' בתים בשני צידי רה&quot;ר דאין מבטלין דלא היה בידו רשות זה מאתמול ולמאן דאמר לעיל נמי אין מבטלין יכול להיות דזה מבטל כדאמר יורש כרעיה דאבוה הוא:
[[File:תוס עירובין 6 ט ב לאתויי מת נכרי בשבת.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ט_ב_לאתויי מת נכרי בשבת]]
''' לאתויי''' מת נכרי בשבת. פירש בקונטרס כיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מצו מבטלי ומרישא סיפא לא שמעינן ליה אי לא אתי בזה הכלל דהתם לא מצו מערבי מאתמול כלל אבל הכא מצו מערבי ע&quot;י שכירות משמע מתוך פירושו דאיירי דאתא נכרי מערב שבת ובעי למימר דאין מבטלין כשמת וכ&quot;ש דאם לא מת דבעי תרתי שכירות וביטול ולא יתכן לפי מה שפיר' לעיל דהתם כולי עלמא מודו דמבטלין גבי מת נכרי בשבת מהו אלא בדאתא נכרי בשבת איירי הכא ואי לאו זה הכלל הוי אמינא דהכא מבטל כיון דהאי רשותא דקמבטל הוי בידו מאתמול ולא דמי לב' בתים:
[[File:תוס עירובין 6 ע ב וקתני חוץ ממבטל רשות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ע_ב_וקתני חוץ ממבטל רשות]]
''' וקתני''' חוץ ממבטל רשות. פי' בקונטרס דפריך לר&quot;נ דאמר דמבטלין מדלא קתני חוץ ממבטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא ודבר תימה הוא מה דיוק הוא זה ור&quot;ח פירש דפריך לשמואל דאמר אין מבטלין וזה לשונו זה הכלל כל שנאסר למקצת שבת כגון שני בתים בשני צידי רה&quot;ר חוץ ממבטל רשות אע&quot;פ שנאסר למקצת שבת משעה שביטל רשותו הותרה שאר שבת לא שנא הוא ל&quot;ש יורש מדקתני חוץ מן המבטל רשות דייקי מיניה כל מי שיש לו רשות עכשיו יכול לבטל ופריק לה לברייתא הכי חוץ מתורת ביטול דכי איתא לאוסר מעיקרא והשתא בטל רשות הותרה לשאר שבת לאפוקי יורש דלא הוי ליה רשות הכא בעידנא דקדש היום ולא הוי ליה לערובי דלא איתמר תורת ביטול אלא היכא דליכא עירוב ומאן דלא יכול לערובי לא יכול לבטל רשותו עכ&quot;ל אע&quot;פ שהקושיות אחרות לר&quot;נ אין לחוש אם זאת לשמואל ורבינו חננאל בעצמו פירש דמותבינן לר&quot;נ משמע מתוך פירושו דחוץ ממבטל רשות קאי אשני בתים משני צידי רשות הרבים והקיפום נכרים מחיצות בשבת שמועיל שם ביטול והיכא דלא ביטלו זה לזה קאמר דנאסר לכל השבת כולה וקשה דאם כן מאי נאסר למקצת שבת דקאמר ונראה לומר לפירושו דאיירי בעירבו וכיון שלא חל העירוב בתחילת השבת תו לא חייל כשבאו אחרי כן והקיפום בשבת וכן מת נכרי בשבת איירי כשעירבו מערב שבת ובטל עירובן מפני הנכרי דכשמת תו לא חייל אבל ביטול מועיל בתרוייהו כדקתני חוץ ממבטל רשות ומדמהני ביטול ב' בתים אע&quot;פ שלא היה לו כח לבטל רשות של חצר זה מאתמול דרה&quot;ר היה כל שכן יורש דיש לו כח לבטל וקשה לדבי שמואל דאמרי אין מבטלין והוא הדין דהוה מצי למיפרך מהך ברייתא לרב חסדא ורב ששת דאמרי לעיל אין מבטלין גבי ב' בתים ונראה דלמאי דמשני אימא חוץ מתורת ביטול לא קאי אב' בתים אלא אבני חצר ששכח אחד מהן ולא עירב שיכול לבטל רשות באמצע השבת ומיהו אם נאמר לפי המסקנא כן גם לדברי המקשה לדחוק על חנם לומר דקאי אב' בתים דבלאו הכי יכול להקשות כמו שפירש ר&quot;ח דחוץ ממבטל רשות דמשמע דכל מי שיש לו רשות עכשיו יכול לבטל: 
[[File:תוס עירובין 6 ע ב אחד מבני חצר שמת והניח רשותו לא' מן השוק מבעוד יום אוסר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ע_ב_אחד מבני חצר שמת והניח רשותו לא' מן השוק מבעוד יום אוסר]]
'''אחד''' מבני חצר שמת והניח רשותו לא' מן השוק מבעוד יום אוסר כו'. הך ברייתא איירי בהכי דבן חצר מערב עם חבריו אבל בן השוק אין מערב עמהם אפי' כשירש מבעוד יום ולא משום שלא יוכל לערב עמהן לפי שאינו דר שם דמסתמא לא גרע בהכי לענין עירוב וביטול רשות כיון דאסר עלייהו כדקתני מבעוד יום אוסר אלא אורחא דמילתא היא דבן חצר רגיל לערב עם חבריו שהוא צריך להשתמש בחצר כיון שהוא דר שם אבל אותו שבשוק אין יכול לערב לפי שאינו רגיל להשתמש וקסבר האי תנא כמ&quot;ד לקמן בפירקין (דף עב:) בית התבן ובית הבקר הרי זה אוסר עליו:

''' תא''' שמע ישראל וגר כו'. קסבר רבא דמכח הגר חשיב כמו יורש דהוי כרעיה דאבוה דאי לאו הכי לא קשה מידי לרב נחמן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|ע ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|ע|ב}}</text>
      <sha1>7wxhpmmjbnagiugv0x56kmni6atvoma</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004186</id>
      <parentid>3004185</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T06:24:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3004186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13975" sha1="5tof1xaqokwzi5lbn46eo8blrrpzig6" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|ע|ב|ע א|עא א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ע עמוד ב] היכא דאי בעי לערובי מאתמול מצי מערב - בטולי נמי מצי מבטל. אבל האי, כיון דאי בעי לערובי מאתמול - לא מצי מערב - לא מצי מבטל, או דלמא: יורש כרעיה דאבוה הוא? }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|- אמר ליה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אני אומר מבטל, והני דבי שמואל תנו: אין מבטל}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| והלכתא כרב נחמן דאמר מבטל:}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. איתיביה: זה הכלל, כל שמותר למקצת שבת - הותר לכל השבת, וכל שנאסר למקצת שבת - נאסר לכל השבת, חוץ ממבטל רשות. כל שהותר למקצת שבת מותר לכל השבת - כגון עירב דרך הפתח ונסתם הפתח, עירב דרך חלון ונסתם חלון. זה הכלל - לאתויי מבוי שניטלו קורותיו או לחייו. כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כולה - כגון שני בתים בשני צידי רשות הרבים, והקיפום נכרים מחיצה בשבת. זה הכלל לאתויי מאי - לאתויי מת נכרי בשבת. וקתני: חוץ ממבטל רשות, איהו - אין, יורש - לא! - אימא חוץ מתורת ביטול רשות. - איתיביה: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אחד מבני חצר שמת, והניח רשותו לאחד מן השוק, מבעוד יום - אוסר, משחשיכה - אינו אוסר. }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר, מבעוד יום - אינו אוסר, משחשיכה - אוסר. אמאי אוסר? ניבטיל! - מאי אוסר נמי דקתני - עד שיבטל. - תא שמע: ישראל וגר שרויין במגורה אחת, ומת גר מבעוד יום, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''היכא דאי בעי לעירובי כו'''' -  כלומר אביו שהיה אתמול ראוי לערב היה יכול לבטל:

'''אבל האי דלא מצי לערובי אתמול''' -  דלא היה לו חלק בה לא:

'''כל שהותר למקצת שבת כו'''' -  מפרש לה ואזיל: ה&quot;ג כגון עירב דרך הפתח כו' זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו עירב דרך הפתח. שתי חצירות ופתח אחד ביניהם ועירבו ע&quot;י אותו פתח ובשבת נפלה כנגדו מפולת ונסתם מותרים להשתמש מזו לזו ע&quot;י זריקה ודרך חורין קטנים דאע&quot;ג דאין עירוב בין ב' חצירות בלא פתח כדתנן (לקמן עו א) בחלון שבין ב' חצירות הכא שבת הואיל והותרה הותרה:

'''זה הכלל לאתויי מבוי שניטלה קורתו או לחייו''' -  בשבת אע&quot;ג דאשתקול מחיצות דידיה שרי הואיל ואישתרי בין השמשות ומרישא לא שמעינן לה דהתם איתנהו למחיצות אבל הכא לא והכי אמרינן לה בשילהי פירקא קמא (דף יז:):

'''והקיפום נכרים מחיצה''' -  דאסורין לבטל זה לזה כדי שישתמש בה אחד מהן דהואיל ואי הוו בעו ערובי מאתמול לא מצו מערבי אבל אי לא הוה התם אלא חד בית שרי דמחיצה הנעשית בשבת מחיצה היא:

'''זה הכלל''' -  דרישא נמי קאי אסיפא לאתויי מת נכרי בשבת דכיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מבטלי ומרישא דסיפא לא שמעינן לה אי לא אתי' בזה הכלל דהתם לא מצו לערובי מאתמול כלל אבל הכא מצו לערובי ע&quot;י שכירות:

'''חוץ מן המבטל רשות''' -  ששכח ולא עירב אע&quot;פ שנאסר למקצת שבת יש לו תקנה בשבת ומדלא קתני חוץ משביטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא:

'''אימא חוץ מתורת ביטול רשות''' -  ויורש בכלל דכרעיה דאבוה הוא ותורת ביטול נוהגת בו:

'''מבעוד יום''' -  שעדיין לא קנה עירובו של ראשון הרי זה מן השוק אוסר ואע&quot;פ שאינו דר כאן כדתניא לקמן בהאי פירקא מי שיש לו בית התבן ובית הבקר בחצר חבירו אוסר עליו:

'''משחשיכה אינו אוסר עליו''' -  שהרי הותר למקצת שבת:

'''ואחד מן השוק''' -  שהיה לו בית דירה בחצר זו:

'''מבעוד יום אינו אוסר''' -  שהרי יערב זה עם שכניו:

'''משחשיכה''' -  דאינו יכול לערב אוסר ואי יורש מבטל רשות אמאי אוסר:

'''ישראל וגר גרסינן''' -  גר שמת ואין לו יורשין המחזיק בנכסיו זכה בהן:

'''מגורה''' -  גורן הוא וחלוק בחדרים והיה לכל אחד פתחו בחצר ואוסרין זה על זה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;בשבת כדתניא לקמן בשמעתין אחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר מבעוד יום אינו אוסר פי' לפי שבן חצר מערב עם חביריו משחשיכה אוסר פי' דלא מהני עירוב לענין אותו חצר שירש בשבת ומיהו הא לא אפשר לומר דמיירי כשהיה היורש דר עם אביו דאם כן אי בעו לאיערובי מאתמול מצו מערבין קרינן ביה דאם נותן פת משלו הוי עירוב אף ע&quot;פ שלא זיכה לאביו כדאמר לעיל פרק מי שהוציאוהו (דף מט:) חמשה שגבו את עירובן כשהן מוליכין את עירובן למקום אחר א' מוליכו ע&quot;י כולן דאם לקח הפת משלו ונתן בחצר של שיתוף מועיל לכולם כדפירש התם בקונטרס דשליחות דכולהו קעביד הואיל ועירבו יחד ועוד תניא לקמן בפירקין חמשה חבורות ששבתו בטרקלין ב&quot;ה אומר עירוב אחד לכולם אע&quot;פ שיש לחלק דהתם כולם שוים בבית זה כמו זה ואין זה טפל לזה אבל הכא שהבן טפל לאביו אם נתן הבן פת אינו מועיל מ&quot;מ אינו דומה כלל לחלק ומהא דאמר לעיל (דף סד.) אפילו שכירו ולקיטו נותן את עירובו אין ראיה לכאן דלמא הני מילי בנכרי אבל בישראל לא:
[[File:תוס עירובין 6 ע ב אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ע_ב_אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב]]
''' אבל''' האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי לערב. אפילו למ&quot;ד לעיל (דף סז.) מבטלין גבי מת נכרי בשבת יכול להיות דאין מבטלין כיון דהתם הוא דאותו רשות שהוא מבטל עכשיו היה לו כח לבטל מאתמול אלא . שלא היה מועיל מפני הנכרי דאוסר אבל הכא האי רשות דמבטל השתא אין לו כח לבטל מאתמול אלא משעה שירש והוי כב' בתים בשני צידי רה&quot;ר דאין מבטלין דלא היה בידו רשות זה מאתמול ולמאן דאמר לעיל נמי אין מבטלין יכול להיות דזה מבטל כדאמר יורש כרעיה דאבוה הוא:
[[File:תוס עירובין 6 ט ב לאתויי מת נכרי בשבת.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ט_ב_לאתויי מת נכרי בשבת]]
''' לאתויי''' מת נכרי בשבת. פירש בקונטרס כיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי השתא נמי לא מצו מבטלי ומרישא סיפא לא שמעינן ליה אי לא אתי בזה הכלל דהתם לא מצו מערבי מאתמול כלל אבל הכא מצו מערבי ע&quot;י שכירות משמע מתוך פירושו דאיירי דאתא נכרי מערב שבת ובעי למימר דאין מבטלין כשמת וכ&quot;ש דאם לא מת דבעי תרתי שכירות וביטול ולא יתכן לפי מה שפיר' לעיל דהתם כולי עלמא מודו דמבטלין גבי מת נכרי בשבת מהו אלא בדאתא נכרי בשבת איירי הכא ואי לאו זה הכלל הוי אמינא דהכא מבטל כיון דהאי רשותא דקמבטל הוי בידו מאתמול ולא דמי לב' בתים:
[[File:תוס עירובין 6 ע ב וקתני חוץ ממבטל רשות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ע_ב_וקתני חוץ ממבטל רשות]]
''' וקתני''' חוץ ממבטל רשות. פי' בקונטרס דפריך לר&quot;נ דאמר דמבטלין מדלא קתני חוץ ממבטל רשות ויורש שמע מינה יורש לא ודבר תימה הוא מה דיוק הוא זה ור&quot;ח פירש דפריך לשמואל דאמר אין מבטלין וזה לשונו זה הכלל כל שנאסר למקצת שבת כגון שני בתים בשני צידי רה&quot;ר חוץ ממבטל רשות אע&quot;פ שנאסר למקצת שבת משעה שביטל רשותו הותרה שאר שבת לא שנא הוא ל&quot;ש יורש מדקתני חוץ מן המבטל רשות דייקי מיניה כל מי שיש לו רשות עכשיו יכול לבטל ופריק לה לברייתא הכי חוץ מתורת ביטול דכי איתא לאוסר מעיקרא והשתא בטל רשות הותרה לשאר שבת לאפוקי יורש דלא הוי ליה רשות הכא בעידנא דקדש היום ולא הוי ליה לערובי דלא איתמר תורת ביטול אלא היכא דליכא עירוב ומאן דלא יכול לערובי לא יכול לבטל רשותו עכ&quot;ל אע&quot;פ שהקושיות אחרות לר&quot;נ אין לחוש אם זאת לשמואל ורבינו חננאל בעצמו פירש דמותבינן לר&quot;נ משמע מתוך פירושו דחוץ ממבטל רשות קאי אשני בתים משני צידי רשות הרבים והקיפום נכרים מחיצות בשבת שמועיל שם ביטול והיכא דלא ביטלו זה לזה קאמר דנאסר לכל השבת כולה וקשה דאם כן מאי נאסר למקצת שבת דקאמר ונראה לומר לפירושו דאיירי בעירבו וכיון שלא חל העירוב בתחילת השבת תו לא חייל כשבאו אחרי כן והקיפום בשבת וכן מת נכרי בשבת איירי כשעירבו מערב שבת ובטל עירובן מפני הנכרי דכשמת תו לא חייל אבל ביטול מועיל בתרוייהו כדקתני חוץ ממבטל רשות ומדמהני ביטול ב' בתים אע&quot;פ שלא היה לו כח לבטל רשות של חצר זה מאתמול דרה&quot;ר היה כל שכן יורש דיש לו כח לבטל וקשה לדבי שמואל דאמרי אין מבטלין והוא הדין דהוה מצי למיפרך מהך ברייתא לרב חסדא ורב ששת דאמרי לעיל אין מבטלין גבי ב' בתים ונראה דלמאי דמשני אימא חוץ מתורת ביטול לא קאי אב' בתים אלא אבני חצר ששכח אחד מהן ולא עירב שיכול לבטל רשות באמצע השבת ומיהו אם נאמר לפי המסקנא כן גם לדברי המקשה לדחוק על חנם לומר דקאי אב' בתים דבלאו הכי יכול להקשות כמו שפירש ר&quot;ח דחוץ ממבטל רשות דמשמע דכל מי שיש לו רשות עכשיו יכול לבטל: 
[[File:תוס עירובין 6 ע ב אחד מבני חצר שמת והניח רשותו לא' מן השוק מבעוד יום אוסר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ע_ב_אחד מבני חצר שמת והניח רשותו לא' מן השוק מבעוד יום אוסר]]
'''אחד''' מבני חצר שמת והניח רשותו לא' מן השוק מבעוד יום אוסר כו'. הך ברייתא איירי בהכי דבן חצר מערב עם חבריו אבל בן השוק אין מערב עמהם אפי' כשירש מבעוד יום ולא משום שלא יוכל לערב עמהן לפי שאינו דר שם דמסתמא לא גרע בהכי לענין עירוב וביטול רשות כיון דאסר עלייהו כדקתני מבעוד יום אוסר אלא אורחא דמילתא היא דבן חצר רגיל לערב עם חבריו שהוא צריך להשתמש בחצר כיון שהוא דר שם אבל אותו שבשוק אין יכול לערב לפי שאינו רגיל להשתמש וקסבר האי תנא כמ&quot;ד לקמן בפירקין (דף עב:) בית התבן ובית הבקר הרי זה אוסר עליו:
[[File:תוס עירובין 6 ע ב תא שמע ישראל וגר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ע_ב_תא שמע ישראל וגר]]
''' תא''' שמע ישראל וגר כו'. קסבר רבא דמכח הגר חשיב כמו יורש דהוי כרעיה דאבוה דאי לאו הכי לא קשה מידי לרב נחמן:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|ע ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|ע|ב}}</text>
      <sha1>5tof1xaqokwzi5lbn46eo8blrrpzig6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין עא א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728587</id>
    <revision>
      <id>3004200</id>
      <parentid>2938989</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:33:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3004200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12382" sha1="dujuz8sgln5n2cj7ns9s2jiqg6jiv3e" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עא|א|ע ב|עא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עא עמוד א] אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. הא גופא קשיא! אמרת מבעוד יום אף על פי שהחזיק, ולא מיבעיא כי לא החזיק, אדרבה! כי לא החזיק לא אסר! אמר רב פפא: אימא, אף על פי שלא החזיק. - והא אף על פי שהחזיק קתני! הכי קאמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה, כיון דהוה ליה להחזיק מבעוד יום - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. אף על פי שלא החזיק ישראל אחר ולא מיבעיא כי החזיק? אדרבה, כי החזיק אסר! - אמר רב פפא: אימא אף על פי שהחזיק. - והא אף על פי שלא החזיק קתני! - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שהחזיק משחשיכה, כיון דלא הוה ליה להחזיק מבעוד יום - אינו אוסר. קתני מיהת רישא אוסר, אמאי אוסר? ניבטל! - מאי אוסר דקתני - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עד שיבטל. רבי יוחנן אמר: מתניתין מני - בית שמאי היא, דאמרי: אין ביטול רשות בשבת. דתנן: מאימתי נותנין רשות? בית שמאי אומרים: מבעוד יום, ובית הלל אומרים: משתחשך. אמר עולא: מאי טעמא דבית הלל - נעשה כאומר כלך אצל יפות אמר אביי: מת נכרי בשבת מאי כלך אצל יפות איכא? - אלא, הכא }}בהא קמיפלגי; דבית שמאי סברי: ביטול רשות מיקנא רשותא הוא, ומיקנא רשותא בשבת - אסור. ובית הלל סברי: אסתלוקי רשותא בעלמא הוא, ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי. 
משנה. {{שוליים|ד}}בעל הבית שהיה שותף לשכניו, לזה ביין ולזה ביין - אינן צריכין לערב. לזה ביין ולזה בשמן - {{שוליים|ה}}צריכין לערב. רבי שמעון אומר: אחד זה ואחד זה - אינן צריכין לערב. 
גמרא. אמר רב: {{שוליים|ו}}ובכלי אחד.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר רבא: דיקא נמי, דקתני לזה ביין ולזה בשמן - צריכין לערב. אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים - שפיר. אלא אי אמרת רישא בשני כלים וסיפא בשני כלים, מה לי יין ויין מה לי יין ושמן? - אמר ליה אביי: יין ויין - ראוי לערב, יין ושמן - אין ראוי לערב}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב. ואפילו לזה ביין ולזה בשמן? - אמר רבה: הכא במאי עסקינן - בחצר שבין שני מבואות. ורבי שמעון לטעמיה; דתנן, אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה - לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, עירבו שתים החיצונות עם האמצעית - היא מותרת עמהן והן מותרות עמה, ושתים החיצונות אסורות זו עם זו. אמר ליה אביי: מי דמי? התם קתני שתים החיצונות אסורות, הכא קתני אין צריכין לערב כלל! - מאי אין צריכין לערב - שכנים בהדי בעל הבית, אבל שכנים בהדי הדדי - צריכין לערב. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אע&quot;פ שהחזיק כו'''' -  לקמן פריך מאי אע&quot;פ שהחזיק כו':

'''אוסר''' -  המחזיק על הדר:

'''משחשיכה''' -  שכבר קנה עירוב:

'''אע&quot;פ''' -  פריך לקמן כי לא החזיק הוה ליה זה דר יחיד וליכא דאסר עליה והאי דאסר משום דהחזיק הוא והכי איבעי ליה למיתני אם החזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר:

'''אע&quot;פ שלא החזיק''' -  מבעוד יום מיד והמתין עד שחשיכה ואיכא היתר למקצת שבת אוסר כדמפרש לקמן הואיל והיה לו כח להחזיק בה מבעוד יום אם ירצה נמצאת רשות זו תלויה ועומדת ולא הוה הותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק כו'''' -  וחסורי מיחסרא והאי אע&quot;פ אשלא החזיק קאי והאי החזיק דקתני היה לו להחזיק קאמר:

'''אימא אף ע&quot;פ שהחזיק''' -  אינו אוסר הואיל והותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק''' -  חסורי מיחסר' והאי אע&quot;פ אשהחזיק קאי ושלא החזיק דקתני ה&quot;ק ולא היה לו להחזיק מבעוד יום שלא היתה רשות זו תלויה בין השמשות אלא מוחזקת לגר אם היה זה בא להחזיק לא היה יכול היתר היה בה למקצת שבת ואינו אוסר:

'''ר' יוחנן אמר''' -  הני תרתי מתניתא בתרייתא דאמרי יורש אוסר ב&quot;ש היא:

'''כלך אצל יפות''' -  גבי תורם את של חבירו שלא מדעת תניא (ב&quot;מ דף כב.) בא בעל הבית ומצאו שהוא תורם ואמר לו כלך אצל יפות אם יש לו יפות מהן תרומתו תרומה דגלי אדעתיה דניחא ליה ואמרינן כמאן דשוויה שליח מעיקרא דמי ה&quot;נ כיון דבטיל השתא גלי דעתיה דמעיקרא בשריותא ניחא ליה אלא ששכח ולא עירב ולא הוה ליה אקנויי רשותא בשבת:

'''ומיקנא רשותא בשבת אסור''' -  דדמי למקח וממכר:

'''מתני' שהיה שותף עם שכניו''' -  שבמבוי לשם שותפות בעלמא ולא לשם שיתוף:

'''לזה ביין ולזה ביין כו'''' -  בגמרא מוקי לה בכלי א':

'''לזה ביין ולזה בשמן''' -  אין זה שיתוף א' ואין יכול לסמוך עליו שהרי חלוק בשני כלים:

'''גמ' אמר רב ובכלי אחד''' -  שכולן היה שותפותן בכלי אחד אבל בשני כלים לא ואע&quot;ג דאמרי ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כשר התם הוא דמעיקרא לשם עירוב גבו ומליוה למנא ואייתר אבל הכא דלאו לשם שיתוף הוה בכלי א' אין בב' כלים לא:

'''יין ויין ראוי לערב''' -  הלכך אע&quot;פ דלא ערביה סמכינן עליה:

'''ואפי' לזה ביין ולזה בשמן''' -  בתמיה הא לא חזי לעירוב:

'''שבין ב' מבואות''' -  ולא בשיתוף דמבוי אחד קאמר אלא עם זה נשתתפה ביין ועם זה בשמן ושני עירובין הן:

'''ור&quot;ש לטעמיה''' -  דאמר חצר אחת יכולה לערב ב' עירובין עם ב' מבואות ואע&quot;פ שלא שיתפו ב' המבואות יחד ה&quot;נ אע&quot;פ שאין השיתוף מחובר יחד ולא הותרו מבואות זה עם זה היא מותרת עם שניהם ולא גזרינן דילמא אתי לאפוקי כלים ששבתו במבוי זה למבוי זה דרך חצר זו:

'''למה הדבר דומה''' -  בפ' מי שהוציאוהו ולרבנן דמתני' אם נשתתפה ביין ובכלי א' הוו להו ב' המבואות כמי שנשתתפו יחד ושפיר דמי אבל לזה ביין ולזה בשמן דתרי עירובי נינהו כיון דב' המבואות אסורין זה עם זה היא נמי אסורה עמהן ושניהן אסורין עמה כדקתני בפרק מי שהוציאוהו:

'''שכנים בהדי הדדי''' -  אם רוצין בני מבוי זה להשתמש בזה צריכין לערב ולתת כולן פת בחצר זו ואית דמפרשי מתני' מילי מילי קתני ור&quot;ש לאו אמילתייהו קאי דאילו רבנן בחצר שבין ב' מבואות אפי' לזה ביין ולזה ביין לא זו פירשתי וראשון נראה בעיני:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עא א כלך אצל יפות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_כלך אצל יפות]]
'''כלך''' אצל יפות. פי' רש&quot;י דכשיש לו יפות מהן גלי דעתיה דניחא ליה והוי כמאן דשויה שליח מעיקרא דמי ואין להקשות לפירושו מהא דמוקי לה בריש אלו מציאות (ב&quot;מ דף כב.) כגון דשויה שליח דנהי דשויה שליח לתרום לא שויה שליח לתרום מן היפות ועל זה מפרש בקונטרס כמאן דשויה שליח לתרום מן היפות דמי כיון דנמצא יפות מהן:

'''ומקני''' רשותא בשבת אסור תימה דבגיטין בריש הזורק (דף עז:) גבי ההוא שכיב מרע אמר דליקני לה דוכתא דמנח ביה גיטא ותיזל איהי ותיחד ותפתח ושבת היתה כדאיתא התם וי&quot;ל דשכיב מרע התירו שלא תטרף דעתו עליו ואין לומר דדוקא קנין שאינו צריך הוא דשרי כי ההיא [דפרק מי שמת] (ב&quot;ב קנו:) דבלא קנין קני כדאמר התם דאין הלכה כר' אלעזר דהא משמע [התם] דאי הוה הלכה כר' אלעזר כ&quot;ש דהוה ניחא טפי שהיו צריכין להתיר והכי נמי איכא למיחש למיטרף דעת אם לא היה יכול לגרשה כרצונו תדע דאף בלא קנין איכא איסורא לגרש בשבת כדתניא בתוספתא דאין מקדשין ואין מגרשין בשבת אלא ודאי בשכיב מרע דוקא התירו שלא תטרוף דעתו שירא שימות בשבת ואינו רוצה להמתין עד החול וה&quot;ה דהתירו נמי קנין וכן פסק רבינו שמואל דאפי' מתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קנין קונין ממנו בשבת:

''' אי''' אמרת בשלמא רישא בכלי אחד כו'. והוא הדין יין ויין בב' כלים אבל אורחא דמלתא נקט ועוד דלא הוצרך התנא לפרש דסתם יין ושמן בב' כלים אע&quot;ג דשרו ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כי מלייה למנא ואייתר ה&quot;מ כי גבו לשם עירוב כדפי' בקונטרס אבל הכא דלאו לשם שתוף בכלי א' אין בשני כלים לא:

''' יין''' ושמן אין ראוי לערב. אף ע&quot;ג דכל האוכלין מצטרפין למזון ב' סעודות לעירוב וה&quot;ה משקין היינו כשנשתתפו לשם עירוב:

''' בחצר''' שבין ב' מבואות כו'. לא בעי לאוקומי בג' חצירות ממש כאידך משנה דעירובי חצירות בעי פת בין לר&quot;מ בין לרבנן דלקמן בסמוך ואין רוצה להעמיד מתני' כמ&quot;ד ביין ופליג אר&quot;מ ורבנן:

''' ור'''' שמעון לטעמיה. דלא גזר לרב ששת דמוקי לה לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מח.) שנתנו שתים עירובן באמצעית ובב' בתים הכא אפי' בבית א' ובשני כלים כב' בתים דמו כיון דלא עביד לשם שיתוף דממה נפשך תרוייהו הכא בחצר קיימי דשיתופי מבואות בחצר שבמבוי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עא|א}}</text>
      <sha1>dujuz8sgln5n2cj7ns9s2jiqg6jiv3e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004208</id>
      <parentid>3004200</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:46:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3004208</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12544" sha1="7z517odaoiem5xohpn7rrjlfaa2gbgs" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עא|א|ע ב|עא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עא עמוד א] אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. הא גופא קשיא! אמרת מבעוד יום אף על פי שהחזיק, ולא מיבעיא כי לא החזיק, אדרבה! כי לא החזיק לא אסר! אמר רב פפא: אימא, אף על פי שלא החזיק. - והא אף על פי שהחזיק קתני! הכי קאמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה, כיון דהוה ליה להחזיק מבעוד יום - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. אף על פי שלא החזיק ישראל אחר ולא מיבעיא כי החזיק? אדרבה, כי החזיק אסר! - אמר רב פפא: אימא אף על פי שהחזיק. - והא אף על פי שלא החזיק קתני! - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שהחזיק משחשיכה, כיון דלא הוה ליה להחזיק מבעוד יום - אינו אוסר. קתני מיהת רישא אוסר, אמאי אוסר? ניבטל! - מאי אוסר דקתני - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עד שיבטל. רבי יוחנן אמר: מתניתין מני - בית שמאי היא, דאמרי: אין ביטול רשות בשבת. דתנן: מאימתי נותנין רשות? בית שמאי אומרים: מבעוד יום, ובית הלל אומרים: משתחשך. אמר עולא: מאי טעמא דבית הלל - נעשה כאומר כלך אצל יפות אמר אביי: מת נכרי בשבת מאי כלך אצל יפות איכא? - אלא, הכא }}בהא קמיפלגי; דבית שמאי סברי: ביטול רשות מיקנא רשותא הוא, ומיקנא רשותא בשבת - אסור. ובית הלל סברי: אסתלוקי רשותא בעלמא הוא, ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי. 
משנה. {{שוליים|ד}}בעל הבית שהיה שותף לשכניו, לזה ביין ולזה ביין - אינן צריכין לערב. לזה ביין ולזה בשמן - {{שוליים|ה}}צריכין לערב. רבי שמעון אומר: אחד זה ואחד זה - אינן צריכין לערב. 
גמרא. אמר רב: {{שוליים|ו}}ובכלי אחד.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר רבא: דיקא נמי, דקתני לזה ביין ולזה בשמן - צריכין לערב. אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים - שפיר. אלא אי אמרת רישא בשני כלים וסיפא בשני כלים, מה לי יין ויין מה לי יין ושמן? - אמר ליה אביי: יין ויין - ראוי לערב, יין ושמן - אין ראוי לערב}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב. ואפילו לזה ביין ולזה בשמן? - אמר רבה: הכא במאי עסקינן - בחצר שבין שני מבואות. ורבי שמעון לטעמיה; דתנן, אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה - לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, עירבו שתים החיצונות עם האמצעית - היא מותרת עמהן והן מותרות עמה, ושתים החיצונות אסורות זו עם זו. אמר ליה אביי: מי דמי? התם קתני שתים החיצונות אסורות, הכא קתני אין צריכין לערב כלל! - מאי אין צריכין לערב - שכנים בהדי בעל הבית, אבל שכנים בהדי הדדי - צריכין לערב. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אע&quot;פ שהחזיק כו'''' -  לקמן פריך מאי אע&quot;פ שהחזיק כו':

'''אוסר''' -  המחזיק על הדר:

'''משחשיכה''' -  שכבר קנה עירוב:

'''אע&quot;פ''' -  פריך לקמן כי לא החזיק הוה ליה זה דר יחיד וליכא דאסר עליה והאי דאסר משום דהחזיק הוא והכי איבעי ליה למיתני אם החזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר:

'''אע&quot;פ שלא החזיק''' -  מבעוד יום מיד והמתין עד שחשיכה ואיכא היתר למקצת שבת אוסר כדמפרש לקמן הואיל והיה לו כח להחזיק בה מבעוד יום אם ירצה נמצאת רשות זו תלויה ועומדת ולא הוה הותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק כו'''' -  וחסורי מיחסרא והאי אע&quot;פ אשלא החזיק קאי והאי החזיק דקתני היה לו להחזיק קאמר:

'''אימא אף ע&quot;פ שהחזיק''' -  אינו אוסר הואיל והותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק''' -  חסורי מיחסר' והאי אע&quot;פ אשהחזיק קאי ושלא החזיק דקתני ה&quot;ק ולא היה לו להחזיק מבעוד יום שלא היתה רשות זו תלויה בין השמשות אלא מוחזקת לגר אם היה זה בא להחזיק לא היה יכול היתר היה בה למקצת שבת ואינו אוסר:

'''ר' יוחנן אמר''' -  הני תרתי מתניתא בתרייתא דאמרי יורש אוסר ב&quot;ש היא:

'''כלך אצל יפות''' -  גבי תורם את של חבירו שלא מדעת תניא (ב&quot;מ דף כב.) בא בעל הבית ומצאו שהוא תורם ואמר לו כלך אצל יפות אם יש לו יפות מהן תרומתו תרומה דגלי אדעתיה דניחא ליה ואמרינן כמאן דשוויה שליח מעיקרא דמי ה&quot;נ כיון דבטיל השתא גלי דעתיה דמעיקרא בשריותא ניחא ליה אלא ששכח ולא עירב ולא הוה ליה אקנויי רשותא בשבת:

'''ומיקנא רשותא בשבת אסור''' -  דדמי למקח וממכר:

'''מתני' שהיה שותף עם שכניו''' -  שבמבוי לשם שותפות בעלמא ולא לשם שיתוף:

'''לזה ביין ולזה ביין כו'''' -  בגמרא מוקי לה בכלי א':

'''לזה ביין ולזה בשמן''' -  אין זה שיתוף א' ואין יכול לסמוך עליו שהרי חלוק בשני כלים:

'''גמ' אמר רב ובכלי אחד''' -  שכולן היה שותפותן בכלי אחד אבל בשני כלים לא ואע&quot;ג דאמרי ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כשר התם הוא דמעיקרא לשם עירוב גבו ומליוה למנא ואייתר אבל הכא דלאו לשם שיתוף הוה בכלי א' אין בב' כלים לא:

'''יין ויין ראוי לערב''' -  הלכך אע&quot;פ דלא ערביה סמכינן עליה:

'''ואפי' לזה ביין ולזה בשמן''' -  בתמיה הא לא חזי לעירוב:

'''שבין ב' מבואות''' -  ולא בשיתוף דמבוי אחד קאמר אלא עם זה נשתתפה ביין ועם זה בשמן ושני עירובין הן:

'''ור&quot;ש לטעמיה''' -  דאמר חצר אחת יכולה לערב ב' עירובין עם ב' מבואות ואע&quot;פ שלא שיתפו ב' המבואות יחד ה&quot;נ אע&quot;פ שאין השיתוף מחובר יחד ולא הותרו מבואות זה עם זה היא מותרת עם שניהם ולא גזרינן דילמא אתי לאפוקי כלים ששבתו במבוי זה למבוי זה דרך חצר זו:

'''למה הדבר דומה''' -  בפ' מי שהוציאוהו ולרבנן דמתני' אם נשתתפה ביין ובכלי א' הוו להו ב' המבואות כמי שנשתתפו יחד ושפיר דמי אבל לזה ביין ולזה בשמן דתרי עירובי נינהו כיון דב' המבואות אסורין זה עם זה היא נמי אסורה עמהן ושניהן אסורין עמה כדקתני בפרק מי שהוציאוהו:

'''שכנים בהדי הדדי''' -  אם רוצין בני מבוי זה להשתמש בזה צריכין לערב ולתת כולן פת בחצר זו ואית דמפרשי מתני' מילי מילי קתני ור&quot;ש לאו אמילתייהו קאי דאילו רבנן בחצר שבין ב' מבואות אפי' לזה ביין ולזה ביין לא זו פירשתי וראשון נראה בעיני:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עא א כלך אצל יפות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_כלך אצל יפות]]
'''כלך''' אצל יפות. פי' רש&quot;י דכשיש לו יפות מהן גלי דעתיה דניחא ליה והוי כמאן דשויה שליח מעיקרא דמי ואין להקשות לפירושו מהא דמוקי לה בריש אלו מציאות (ב&quot;מ דף כב.) כגון דשויה שליח דנהי דשויה שליח לתרום לא שויה שליח לתרום מן היפות ועל זה מפרש בקונטרס כמאן דשויה שליח לתרום מן היפות דמי כיון דנמצא יפות מהן:
[[File:תוס עירובין 6 עא א ומקני רשותא בשבת אסור.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_ומקני רשותא בשבת אסור]]
'''ומקני''' רשותא בשבת אסור תימה דבגיטין בריש הזורק (דף עז:) גבי ההוא שכיב מרע אמר דליקני לה דוכתא דמנח ביה גיטא ותיזל איהי ותיחד ותפתח ושבת היתה כדאיתא התם וי&quot;ל דשכיב מרע התירו שלא תטרף דעתו עליו ואין לומר דדוקא קנין שאינו צריך הוא דשרי כי ההיא [דפרק מי שמת] (ב&quot;ב קנו:) דבלא קנין קני כדאמר התם דאין הלכה כר' אלעזר דהא משמע [התם] דאי הוה הלכה כר' אלעזר כ&quot;ש דהוה ניחא טפי שהיו צריכין להתיר והכי נמי איכא למיחש למיטרף דעת אם לא היה יכול לגרשה כרצונו תדע דאף בלא קנין איכא איסורא לגרש בשבת כדתניא בתוספתא דאין מקדשין ואין מגרשין בשבת אלא ודאי בשכיב מרע דוקא התירו שלא תטרוף דעתו שירא שימות בשבת ואינו רוצה להמתין עד החול וה&quot;ה דהתירו נמי קנין וכן פסק רבינו שמואל דאפי' מתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קנין קונין ממנו בשבת:

''' אי''' אמרת בשלמא רישא בכלי אחד כו'. והוא הדין יין ויין בב' כלים אבל אורחא דמלתא נקט ועוד דלא הוצרך התנא לפרש דסתם יין ושמן בב' כלים אע&quot;ג דשרו ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כי מלייה למנא ואייתר ה&quot;מ כי גבו לשם עירוב כדפי' בקונטרס אבל הכא דלאו לשם שתוף בכלי א' אין בשני כלים לא:

''' יין''' ושמן אין ראוי לערב. אף ע&quot;ג דכל האוכלין מצטרפין למזון ב' סעודות לעירוב וה&quot;ה משקין היינו כשנשתתפו לשם עירוב:

''' בחצר''' שבין ב' מבואות כו'. לא בעי לאוקומי בג' חצירות ממש כאידך משנה דעירובי חצירות בעי פת בין לר&quot;מ בין לרבנן דלקמן בסמוך ואין רוצה להעמיד מתני' כמ&quot;ד ביין ופליג אר&quot;מ ורבנן:

''' ור'''' שמעון לטעמיה. דלא גזר לרב ששת דמוקי לה לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מח.) שנתנו שתים עירובן באמצעית ובב' בתים הכא אפי' בבית א' ובשני כלים כב' בתים דמו כיון דלא עביד לשם שיתוף דממה נפשך תרוייהו הכא בחצר קיימי דשיתופי מבואות בחצר שבמבוי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עא|א}}</text>
      <sha1>7z517odaoiem5xohpn7rrjlfaa2gbgs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004209</id>
      <parentid>3004208</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:49:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3004209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12726" sha1="ccvrhf3wk96f2tcje5wt08rkxrwktgc" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עא|א|ע ב|עא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עא עמוד א] אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. הא גופא קשיא! אמרת מבעוד יום אף על פי שהחזיק, ולא מיבעיא כי לא החזיק, אדרבה! כי לא החזיק לא אסר! אמר רב פפא: אימא, אף על פי שלא החזיק. - והא אף על פי שהחזיק קתני! הכי קאמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה, כיון דהוה ליה להחזיק מבעוד יום - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. אף על פי שלא החזיק ישראל אחר ולא מיבעיא כי החזיק? אדרבה, כי החזיק אסר! - אמר רב פפא: אימא אף על פי שהחזיק. - והא אף על פי שלא החזיק קתני! - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שהחזיק משחשיכה, כיון דלא הוה ליה להחזיק מבעוד יום - אינו אוסר. קתני מיהת רישא אוסר, אמאי אוסר? ניבטל! - מאי אוסר דקתני - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עד שיבטל. רבי יוחנן אמר: מתניתין מני - בית שמאי היא, דאמרי: אין ביטול רשות בשבת. דתנן: מאימתי נותנין רשות? בית שמאי אומרים: מבעוד יום, ובית הלל אומרים: משתחשך. אמר עולא: מאי טעמא דבית הלל - נעשה כאומר כלך אצל יפות אמר אביי: מת נכרי בשבת מאי כלך אצל יפות איכא? - אלא, הכא }}בהא קמיפלגי; דבית שמאי סברי: ביטול רשות מיקנא רשותא הוא, ומיקנא רשותא בשבת - אסור. ובית הלל סברי: אסתלוקי רשותא בעלמא הוא, ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי. 
משנה. {{שוליים|ד}}בעל הבית שהיה שותף לשכניו, לזה ביין ולזה ביין - אינן צריכין לערב. לזה ביין ולזה בשמן - {{שוליים|ה}}צריכין לערב. רבי שמעון אומר: אחד זה ואחד זה - אינן צריכין לערב. 
גמרא. אמר רב: {{שוליים|ו}}ובכלי אחד.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר רבא: דיקא נמי, דקתני לזה ביין ולזה בשמן - צריכין לערב. אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים - שפיר. אלא אי אמרת רישא בשני כלים וסיפא בשני כלים, מה לי יין ויין מה לי יין ושמן? - אמר ליה אביי: יין ויין - ראוי לערב, יין ושמן - אין ראוי לערב}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב. ואפילו לזה ביין ולזה בשמן? - אמר רבה: הכא במאי עסקינן - בחצר שבין שני מבואות. ורבי שמעון לטעמיה; דתנן, אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה - לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, עירבו שתים החיצונות עם האמצעית - היא מותרת עמהן והן מותרות עמה, ושתים החיצונות אסורות זו עם זו. אמר ליה אביי: מי דמי? התם קתני שתים החיצונות אסורות, הכא קתני אין צריכין לערב כלל! - מאי אין צריכין לערב - שכנים בהדי בעל הבית, אבל שכנים בהדי הדדי - צריכין לערב. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אע&quot;פ שהחזיק כו'''' -  לקמן פריך מאי אע&quot;פ שהחזיק כו':

'''אוסר''' -  המחזיק על הדר:

'''משחשיכה''' -  שכבר קנה עירוב:

'''אע&quot;פ''' -  פריך לקמן כי לא החזיק הוה ליה זה דר יחיד וליכא דאסר עליה והאי דאסר משום דהחזיק הוא והכי איבעי ליה למיתני אם החזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר:

'''אע&quot;פ שלא החזיק''' -  מבעוד יום מיד והמתין עד שחשיכה ואיכא היתר למקצת שבת אוסר כדמפרש לקמן הואיל והיה לו כח להחזיק בה מבעוד יום אם ירצה נמצאת רשות זו תלויה ועומדת ולא הוה הותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק כו'''' -  וחסורי מיחסרא והאי אע&quot;פ אשלא החזיק קאי והאי החזיק דקתני היה לו להחזיק קאמר:

'''אימא אף ע&quot;פ שהחזיק''' -  אינו אוסר הואיל והותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק''' -  חסורי מיחסר' והאי אע&quot;פ אשהחזיק קאי ושלא החזיק דקתני ה&quot;ק ולא היה לו להחזיק מבעוד יום שלא היתה רשות זו תלויה בין השמשות אלא מוחזקת לגר אם היה זה בא להחזיק לא היה יכול היתר היה בה למקצת שבת ואינו אוסר:

'''ר' יוחנן אמר''' -  הני תרתי מתניתא בתרייתא דאמרי יורש אוסר ב&quot;ש היא:

'''כלך אצל יפות''' -  גבי תורם את של חבירו שלא מדעת תניא (ב&quot;מ דף כב.) בא בעל הבית ומצאו שהוא תורם ואמר לו כלך אצל יפות אם יש לו יפות מהן תרומתו תרומה דגלי אדעתיה דניחא ליה ואמרינן כמאן דשוויה שליח מעיקרא דמי ה&quot;נ כיון דבטיל השתא גלי דעתיה דמעיקרא בשריותא ניחא ליה אלא ששכח ולא עירב ולא הוה ליה אקנויי רשותא בשבת:

'''ומיקנא רשותא בשבת אסור''' -  דדמי למקח וממכר:

'''מתני' שהיה שותף עם שכניו''' -  שבמבוי לשם שותפות בעלמא ולא לשם שיתוף:

'''לזה ביין ולזה ביין כו'''' -  בגמרא מוקי לה בכלי א':

'''לזה ביין ולזה בשמן''' -  אין זה שיתוף א' ואין יכול לסמוך עליו שהרי חלוק בשני כלים:

'''גמ' אמר רב ובכלי אחד''' -  שכולן היה שותפותן בכלי אחד אבל בשני כלים לא ואע&quot;ג דאמרי ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כשר התם הוא דמעיקרא לשם עירוב גבו ומליוה למנא ואייתר אבל הכא דלאו לשם שיתוף הוה בכלי א' אין בב' כלים לא:

'''יין ויין ראוי לערב''' -  הלכך אע&quot;פ דלא ערביה סמכינן עליה:

'''ואפי' לזה ביין ולזה בשמן''' -  בתמיה הא לא חזי לעירוב:

'''שבין ב' מבואות''' -  ולא בשיתוף דמבוי אחד קאמר אלא עם זה נשתתפה ביין ועם זה בשמן ושני עירובין הן:

'''ור&quot;ש לטעמיה''' -  דאמר חצר אחת יכולה לערב ב' עירובין עם ב' מבואות ואע&quot;פ שלא שיתפו ב' המבואות יחד ה&quot;נ אע&quot;פ שאין השיתוף מחובר יחד ולא הותרו מבואות זה עם זה היא מותרת עם שניהם ולא גזרינן דילמא אתי לאפוקי כלים ששבתו במבוי זה למבוי זה דרך חצר זו:

'''למה הדבר דומה''' -  בפ' מי שהוציאוהו ולרבנן דמתני' אם נשתתפה ביין ובכלי א' הוו להו ב' המבואות כמי שנשתתפו יחד ושפיר דמי אבל לזה ביין ולזה בשמן דתרי עירובי נינהו כיון דב' המבואות אסורין זה עם זה היא נמי אסורה עמהן ושניהן אסורין עמה כדקתני בפרק מי שהוציאוהו:

'''שכנים בהדי הדדי''' -  אם רוצין בני מבוי זה להשתמש בזה צריכין לערב ולתת כולן פת בחצר זו ואית דמפרשי מתני' מילי מילי קתני ור&quot;ש לאו אמילתייהו קאי דאילו רבנן בחצר שבין ב' מבואות אפי' לזה ביין ולזה ביין לא זו פירשתי וראשון נראה בעיני:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עא א כלך אצל יפות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_כלך אצל יפות]]
'''כלך''' אצל יפות. פי' רש&quot;י דכשיש לו יפות מהן גלי דעתיה דניחא ליה והוי כמאן דשויה שליח מעיקרא דמי ואין להקשות לפירושו מהא דמוקי לה בריש אלו מציאות (ב&quot;מ דף כב.) כגון דשויה שליח דנהי דשויה שליח לתרום לא שויה שליח לתרום מן היפות ועל זה מפרש בקונטרס כמאן דשויה שליח לתרום מן היפות דמי כיון דנמצא יפות מהן:
[[File:תוס עירובין 6 עא א ומקני רשותא בשבת אסור.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_ומקני רשותא בשבת אסור]]
'''ומקני''' רשותא בשבת אסור תימה דבגיטין בריש הזורק (דף עז:) גבי ההוא שכיב מרע אמר דליקני לה דוכתא דמנח ביה גיטא ותיזל איהי ותיחד ותפתח ושבת היתה כדאיתא התם וי&quot;ל דשכיב מרע התירו שלא תטרף דעתו עליו ואין לומר דדוקא קנין שאינו צריך הוא דשרי כי ההיא [דפרק מי שמת] (ב&quot;ב קנו:) דבלא קנין קני כדאמר התם דאין הלכה כר' אלעזר דהא משמע [התם] דאי הוה הלכה כר' אלעזר כ&quot;ש דהוה ניחא טפי שהיו צריכין להתיר והכי נמי איכא למיחש למיטרף דעת אם לא היה יכול לגרשה כרצונו תדע דאף בלא קנין איכא איסורא לגרש בשבת כדתניא בתוספתא דאין מקדשין ואין מגרשין בשבת אלא ודאי בשכיב מרע דוקא התירו שלא תטרוף דעתו שירא שימות בשבת ואינו רוצה להמתין עד החול וה&quot;ה דהתירו נמי קנין וכן פסק רבינו שמואל דאפי' מתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קנין קונין ממנו בשבת:
[[File:תוס עירובין 6 עא א אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד]]
''' אי''' אמרת בשלמא רישא בכלי אחד כו'. והוא הדין יין ויין בב' כלים אבל אורחא דמלתא נקט ועוד דלא הוצרך התנא לפרש דסתם יין ושמן בב' כלים אע&quot;ג דשרו ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כי מלייה למנא ואייתר ה&quot;מ כי גבו לשם עירוב כדפי' בקונטרס אבל הכא דלאו לשם שתוף בכלי א' אין בשני כלים לא:

''' יין''' ושמן אין ראוי לערב. אף ע&quot;ג דכל האוכלין מצטרפין למזון ב' סעודות לעירוב וה&quot;ה משקין היינו כשנשתתפו לשם עירוב:

''' בחצר''' שבין ב' מבואות כו'. לא בעי לאוקומי בג' חצירות ממש כאידך משנה דעירובי חצירות בעי פת בין לר&quot;מ בין לרבנן דלקמן בסמוך ואין רוצה להעמיד מתני' כמ&quot;ד ביין ופליג אר&quot;מ ורבנן:

''' ור'''' שמעון לטעמיה. דלא גזר לרב ששת דמוקי לה לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מח.) שנתנו שתים עירובן באמצעית ובב' בתים הכא אפי' בבית א' ובשני כלים כב' בתים דמו כיון דלא עביד לשם שיתוף דממה נפשך תרוייהו הכא בחצר קיימי דשיתופי מבואות בחצר שבמבוי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עא|א}}</text>
      <sha1>ccvrhf3wk96f2tcje5wt08rkxrwktgc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004210</id>
      <parentid>3004209</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:53:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3004210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12890" sha1="biivu8z5cgln8mqibkuro2p5qr2tb45" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עא|א|ע ב|עא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עא עמוד א] אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. הא גופא קשיא! אמרת מבעוד יום אף על פי שהחזיק, ולא מיבעיא כי לא החזיק, אדרבה! כי לא החזיק לא אסר! אמר רב פפא: אימא, אף על פי שלא החזיק. - והא אף על פי שהחזיק קתני! הכי קאמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה, כיון דהוה ליה להחזיק מבעוד יום - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. אף על פי שלא החזיק ישראל אחר ולא מיבעיא כי החזיק? אדרבה, כי החזיק אסר! - אמר רב פפא: אימא אף על פי שהחזיק. - והא אף על פי שלא החזיק קתני! - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שהחזיק משחשיכה, כיון דלא הוה ליה להחזיק מבעוד יום - אינו אוסר. קתני מיהת רישא אוסר, אמאי אוסר? ניבטל! - מאי אוסר דקתני - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עד שיבטל. רבי יוחנן אמר: מתניתין מני - בית שמאי היא, דאמרי: אין ביטול רשות בשבת. דתנן: מאימתי נותנין רשות? בית שמאי אומרים: מבעוד יום, ובית הלל אומרים: משתחשך. אמר עולא: מאי טעמא דבית הלל - נעשה כאומר כלך אצל יפות אמר אביי: מת נכרי בשבת מאי כלך אצל יפות איכא? - אלא, הכא }}בהא קמיפלגי; דבית שמאי סברי: ביטול רשות מיקנא רשותא הוא, ומיקנא רשותא בשבת - אסור. ובית הלל סברי: אסתלוקי רשותא בעלמא הוא, ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי. 
משנה. {{שוליים|ד}}בעל הבית שהיה שותף לשכניו, לזה ביין ולזה ביין - אינן צריכין לערב. לזה ביין ולזה בשמן - {{שוליים|ה}}צריכין לערב. רבי שמעון אומר: אחד זה ואחד זה - אינן צריכין לערב. 
גמרא. אמר רב: {{שוליים|ו}}ובכלי אחד.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר רבא: דיקא נמי, דקתני לזה ביין ולזה בשמן - צריכין לערב. אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים - שפיר. אלא אי אמרת רישא בשני כלים וסיפא בשני כלים, מה לי יין ויין מה לי יין ושמן? - אמר ליה אביי: יין ויין - ראוי לערב, יין ושמן - אין ראוי לערב}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב. ואפילו לזה ביין ולזה בשמן? - אמר רבה: הכא במאי עסקינן - בחצר שבין שני מבואות. ורבי שמעון לטעמיה; דתנן, אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה - לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, עירבו שתים החיצונות עם האמצעית - היא מותרת עמהן והן מותרות עמה, ושתים החיצונות אסורות זו עם זו. אמר ליה אביי: מי דמי? התם קתני שתים החיצונות אסורות, הכא קתני אין צריכין לערב כלל! - מאי אין צריכין לערב - שכנים בהדי בעל הבית, אבל שכנים בהדי הדדי - צריכין לערב. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אע&quot;פ שהחזיק כו'''' -  לקמן פריך מאי אע&quot;פ שהחזיק כו':

'''אוסר''' -  המחזיק על הדר:

'''משחשיכה''' -  שכבר קנה עירוב:

'''אע&quot;פ''' -  פריך לקמן כי לא החזיק הוה ליה זה דר יחיד וליכא דאסר עליה והאי דאסר משום דהחזיק הוא והכי איבעי ליה למיתני אם החזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר:

'''אע&quot;פ שלא החזיק''' -  מבעוד יום מיד והמתין עד שחשיכה ואיכא היתר למקצת שבת אוסר כדמפרש לקמן הואיל והיה לו כח להחזיק בה מבעוד יום אם ירצה נמצאת רשות זו תלויה ועומדת ולא הוה הותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק כו'''' -  וחסורי מיחסרא והאי אע&quot;פ אשלא החזיק קאי והאי החזיק דקתני היה לו להחזיק קאמר:

'''אימא אף ע&quot;פ שהחזיק''' -  אינו אוסר הואיל והותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק''' -  חסורי מיחסר' והאי אע&quot;פ אשהחזיק קאי ושלא החזיק דקתני ה&quot;ק ולא היה לו להחזיק מבעוד יום שלא היתה רשות זו תלויה בין השמשות אלא מוחזקת לגר אם היה זה בא להחזיק לא היה יכול היתר היה בה למקצת שבת ואינו אוסר:

'''ר' יוחנן אמר''' -  הני תרתי מתניתא בתרייתא דאמרי יורש אוסר ב&quot;ש היא:

'''כלך אצל יפות''' -  גבי תורם את של חבירו שלא מדעת תניא (ב&quot;מ דף כב.) בא בעל הבית ומצאו שהוא תורם ואמר לו כלך אצל יפות אם יש לו יפות מהן תרומתו תרומה דגלי אדעתיה דניחא ליה ואמרינן כמאן דשוויה שליח מעיקרא דמי ה&quot;נ כיון דבטיל השתא גלי דעתיה דמעיקרא בשריותא ניחא ליה אלא ששכח ולא עירב ולא הוה ליה אקנויי רשותא בשבת:

'''ומיקנא רשותא בשבת אסור''' -  דדמי למקח וממכר:

'''מתני' שהיה שותף עם שכניו''' -  שבמבוי לשם שותפות בעלמא ולא לשם שיתוף:

'''לזה ביין ולזה ביין כו'''' -  בגמרא מוקי לה בכלי א':

'''לזה ביין ולזה בשמן''' -  אין זה שיתוף א' ואין יכול לסמוך עליו שהרי חלוק בשני כלים:

'''גמ' אמר רב ובכלי אחד''' -  שכולן היה שותפותן בכלי אחד אבל בשני כלים לא ואע&quot;ג דאמרי ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כשר התם הוא דמעיקרא לשם עירוב גבו ומליוה למנא ואייתר אבל הכא דלאו לשם שיתוף הוה בכלי א' אין בב' כלים לא:

'''יין ויין ראוי לערב''' -  הלכך אע&quot;פ דלא ערביה סמכינן עליה:

'''ואפי' לזה ביין ולזה בשמן''' -  בתמיה הא לא חזי לעירוב:

'''שבין ב' מבואות''' -  ולא בשיתוף דמבוי אחד קאמר אלא עם זה נשתתפה ביין ועם זה בשמן ושני עירובין הן:

'''ור&quot;ש לטעמיה''' -  דאמר חצר אחת יכולה לערב ב' עירובין עם ב' מבואות ואע&quot;פ שלא שיתפו ב' המבואות יחד ה&quot;נ אע&quot;פ שאין השיתוף מחובר יחד ולא הותרו מבואות זה עם זה היא מותרת עם שניהם ולא גזרינן דילמא אתי לאפוקי כלים ששבתו במבוי זה למבוי זה דרך חצר זו:

'''למה הדבר דומה''' -  בפ' מי שהוציאוהו ולרבנן דמתני' אם נשתתפה ביין ובכלי א' הוו להו ב' המבואות כמי שנשתתפו יחד ושפיר דמי אבל לזה ביין ולזה בשמן דתרי עירובי נינהו כיון דב' המבואות אסורין זה עם זה היא נמי אסורה עמהן ושניהן אסורין עמה כדקתני בפרק מי שהוציאוהו:

'''שכנים בהדי הדדי''' -  אם רוצין בני מבוי זה להשתמש בזה צריכין לערב ולתת כולן פת בחצר זו ואית דמפרשי מתני' מילי מילי קתני ור&quot;ש לאו אמילתייהו קאי דאילו רבנן בחצר שבין ב' מבואות אפי' לזה ביין ולזה ביין לא זו פירשתי וראשון נראה בעיני:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עא א כלך אצל יפות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_כלך אצל יפות]]
'''כלך''' אצל יפות. פי' רש&quot;י דכשיש לו יפות מהן גלי דעתיה דניחא ליה והוי כמאן דשויה שליח מעיקרא דמי ואין להקשות לפירושו מהא דמוקי לה בריש אלו מציאות (ב&quot;מ דף כב.) כגון דשויה שליח דנהי דשויה שליח לתרום לא שויה שליח לתרום מן היפות ועל זה מפרש בקונטרס כמאן דשויה שליח לתרום מן היפות דמי כיון דנמצא יפות מהן:
[[File:תוס עירובין 6 עא א ומקני רשותא בשבת אסור.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_ומקני רשותא בשבת אסור]]
'''ומקני''' רשותא בשבת אסור תימה דבגיטין בריש הזורק (דף עז:) גבי ההוא שכיב מרע אמר דליקני לה דוכתא דמנח ביה גיטא ותיזל איהי ותיחד ותפתח ושבת היתה כדאיתא התם וי&quot;ל דשכיב מרע התירו שלא תטרף דעתו עליו ואין לומר דדוקא קנין שאינו צריך הוא דשרי כי ההיא [דפרק מי שמת] (ב&quot;ב קנו:) דבלא קנין קני כדאמר התם דאין הלכה כר' אלעזר דהא משמע [התם] דאי הוה הלכה כר' אלעזר כ&quot;ש דהוה ניחא טפי שהיו צריכין להתיר והכי נמי איכא למיחש למיטרף דעת אם לא היה יכול לגרשה כרצונו תדע דאף בלא קנין איכא איסורא לגרש בשבת כדתניא בתוספתא דאין מקדשין ואין מגרשין בשבת אלא ודאי בשכיב מרע דוקא התירו שלא תטרוף דעתו שירא שימות בשבת ואינו רוצה להמתין עד החול וה&quot;ה דהתירו נמי קנין וכן פסק רבינו שמואל דאפי' מתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קנין קונין ממנו בשבת:
[[File:תוס עירובין 6 עא א אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד]]
''' אי''' אמרת בשלמא רישא בכלי אחד כו'. והוא הדין יין ויין בב' כלים אבל אורחא דמלתא נקט ועוד דלא הוצרך התנא לפרש דסתם יין ושמן בב' כלים אע&quot;ג דשרו ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כי מלייה למנא ואייתר ה&quot;מ כי גבו לשם עירוב כדפי' בקונטרס אבל הכא דלאו לשם שתוף בכלי א' אין בשני כלים לא:
[[File:תוס עירובין 6 עא א יין ושמן אין ראוי לערב.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_יין ושמן אין ראוי לערב]]
''' יין''' ושמן אין ראוי לערב. אף ע&quot;ג דכל האוכלין מצטרפין למזון ב' סעודות לעירוב וה&quot;ה משקין היינו כשנשתתפו לשם עירוב:

''' בחצר''' שבין ב' מבואות כו'. לא בעי לאוקומי בג' חצירות ממש כאידך משנה דעירובי חצירות בעי פת בין לר&quot;מ בין לרבנן דלקמן בסמוך ואין רוצה להעמיד מתני' כמ&quot;ד ביין ופליג אר&quot;מ ורבנן:

''' ור'''' שמעון לטעמיה. דלא גזר לרב ששת דמוקי לה לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מח.) שנתנו שתים עירובן באמצעית ובב' בתים הכא אפי' בבית א' ובשני כלים כב' בתים דמו כיון דלא עביד לשם שיתוף דממה נפשך תרוייהו הכא בחצר קיימי דשיתופי מבואות בחצר שבמבוי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עא|א}}</text>
      <sha1>biivu8z5cgln8mqibkuro2p5qr2tb45</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004211</id>
      <parentid>3004210</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:56:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3004211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13042" sha1="bu84q8gkq8qta6cgpdiy1q3c6zuxmq0" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עא|א|ע ב|עא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עא עמוד א] אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. הא גופא קשיא! אמרת מבעוד יום אף על פי שהחזיק, ולא מיבעיא כי לא החזיק, אדרבה! כי לא החזיק לא אסר! אמר רב פפא: אימא, אף על פי שלא החזיק. - והא אף על פי שהחזיק קתני! הכי קאמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה, כיון דהוה ליה להחזיק מבעוד יום - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. אף על פי שלא החזיק ישראל אחר ולא מיבעיא כי החזיק? אדרבה, כי החזיק אסר! - אמר רב פפא: אימא אף על פי שהחזיק. - והא אף על פי שלא החזיק קתני! - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שהחזיק משחשיכה, כיון דלא הוה ליה להחזיק מבעוד יום - אינו אוסר. קתני מיהת רישא אוסר, אמאי אוסר? ניבטל! - מאי אוסר דקתני - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עד שיבטל. רבי יוחנן אמר: מתניתין מני - בית שמאי היא, דאמרי: אין ביטול רשות בשבת. דתנן: מאימתי נותנין רשות? בית שמאי אומרים: מבעוד יום, ובית הלל אומרים: משתחשך. אמר עולא: מאי טעמא דבית הלל - נעשה כאומר כלך אצל יפות אמר אביי: מת נכרי בשבת מאי כלך אצל יפות איכא? - אלא, הכא }}בהא קמיפלגי; דבית שמאי סברי: ביטול רשות מיקנא רשותא הוא, ומיקנא רשותא בשבת - אסור. ובית הלל סברי: אסתלוקי רשותא בעלמא הוא, ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי. 
משנה. {{שוליים|ד}}בעל הבית שהיה שותף לשכניו, לזה ביין ולזה ביין - אינן צריכין לערב. לזה ביין ולזה בשמן - {{שוליים|ה}}צריכין לערב. רבי שמעון אומר: אחד זה ואחד זה - אינן צריכין לערב. 
גמרא. אמר רב: {{שוליים|ו}}ובכלי אחד.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר רבא: דיקא נמי, דקתני לזה ביין ולזה בשמן - צריכין לערב. אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים - שפיר. אלא אי אמרת רישא בשני כלים וסיפא בשני כלים, מה לי יין ויין מה לי יין ושמן? - אמר ליה אביי: יין ויין - ראוי לערב, יין ושמן - אין ראוי לערב}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב. ואפילו לזה ביין ולזה בשמן? - אמר רבה: הכא במאי עסקינן - בחצר שבין שני מבואות. ורבי שמעון לטעמיה; דתנן, אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה - לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, עירבו שתים החיצונות עם האמצעית - היא מותרת עמהן והן מותרות עמה, ושתים החיצונות אסורות זו עם זו. אמר ליה אביי: מי דמי? התם קתני שתים החיצונות אסורות, הכא קתני אין צריכין לערב כלל! - מאי אין צריכין לערב - שכנים בהדי בעל הבית, אבל שכנים בהדי הדדי - צריכין לערב. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אע&quot;פ שהחזיק כו'''' -  לקמן פריך מאי אע&quot;פ שהחזיק כו':

'''אוסר''' -  המחזיק על הדר:

'''משחשיכה''' -  שכבר קנה עירוב:

'''אע&quot;פ''' -  פריך לקמן כי לא החזיק הוה ליה זה דר יחיד וליכא דאסר עליה והאי דאסר משום דהחזיק הוא והכי איבעי ליה למיתני אם החזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר:

'''אע&quot;פ שלא החזיק''' -  מבעוד יום מיד והמתין עד שחשיכה ואיכא היתר למקצת שבת אוסר כדמפרש לקמן הואיל והיה לו כח להחזיק בה מבעוד יום אם ירצה נמצאת רשות זו תלויה ועומדת ולא הוה הותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק כו'''' -  וחסורי מיחסרא והאי אע&quot;פ אשלא החזיק קאי והאי החזיק דקתני היה לו להחזיק קאמר:

'''אימא אף ע&quot;פ שהחזיק''' -  אינו אוסר הואיל והותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק''' -  חסורי מיחסר' והאי אע&quot;פ אשהחזיק קאי ושלא החזיק דקתני ה&quot;ק ולא היה לו להחזיק מבעוד יום שלא היתה רשות זו תלויה בין השמשות אלא מוחזקת לגר אם היה זה בא להחזיק לא היה יכול היתר היה בה למקצת שבת ואינו אוסר:

'''ר' יוחנן אמר''' -  הני תרתי מתניתא בתרייתא דאמרי יורש אוסר ב&quot;ש היא:

'''כלך אצל יפות''' -  גבי תורם את של חבירו שלא מדעת תניא (ב&quot;מ דף כב.) בא בעל הבית ומצאו שהוא תורם ואמר לו כלך אצל יפות אם יש לו יפות מהן תרומתו תרומה דגלי אדעתיה דניחא ליה ואמרינן כמאן דשוויה שליח מעיקרא דמי ה&quot;נ כיון דבטיל השתא גלי דעתיה דמעיקרא בשריותא ניחא ליה אלא ששכח ולא עירב ולא הוה ליה אקנויי רשותא בשבת:

'''ומיקנא רשותא בשבת אסור''' -  דדמי למקח וממכר:

'''מתני' שהיה שותף עם שכניו''' -  שבמבוי לשם שותפות בעלמא ולא לשם שיתוף:

'''לזה ביין ולזה ביין כו'''' -  בגמרא מוקי לה בכלי א':

'''לזה ביין ולזה בשמן''' -  אין זה שיתוף א' ואין יכול לסמוך עליו שהרי חלוק בשני כלים:

'''גמ' אמר רב ובכלי אחד''' -  שכולן היה שותפותן בכלי אחד אבל בשני כלים לא ואע&quot;ג דאמרי ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כשר התם הוא דמעיקרא לשם עירוב גבו ומליוה למנא ואייתר אבל הכא דלאו לשם שיתוף הוה בכלי א' אין בב' כלים לא:

'''יין ויין ראוי לערב''' -  הלכך אע&quot;פ דלא ערביה סמכינן עליה:

'''ואפי' לזה ביין ולזה בשמן''' -  בתמיה הא לא חזי לעירוב:

'''שבין ב' מבואות''' -  ולא בשיתוף דמבוי אחד קאמר אלא עם זה נשתתפה ביין ועם זה בשמן ושני עירובין הן:

'''ור&quot;ש לטעמיה''' -  דאמר חצר אחת יכולה לערב ב' עירובין עם ב' מבואות ואע&quot;פ שלא שיתפו ב' המבואות יחד ה&quot;נ אע&quot;פ שאין השיתוף מחובר יחד ולא הותרו מבואות זה עם זה היא מותרת עם שניהם ולא גזרינן דילמא אתי לאפוקי כלים ששבתו במבוי זה למבוי זה דרך חצר זו:

'''למה הדבר דומה''' -  בפ' מי שהוציאוהו ולרבנן דמתני' אם נשתתפה ביין ובכלי א' הוו להו ב' המבואות כמי שנשתתפו יחד ושפיר דמי אבל לזה ביין ולזה בשמן דתרי עירובי נינהו כיון דב' המבואות אסורין זה עם זה היא נמי אסורה עמהן ושניהן אסורין עמה כדקתני בפרק מי שהוציאוהו:

'''שכנים בהדי הדדי''' -  אם רוצין בני מבוי זה להשתמש בזה צריכין לערב ולתת כולן פת בחצר זו ואית דמפרשי מתני' מילי מילי קתני ור&quot;ש לאו אמילתייהו קאי דאילו רבנן בחצר שבין ב' מבואות אפי' לזה ביין ולזה ביין לא זו פירשתי וראשון נראה בעיני:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עא א כלך אצל יפות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_כלך אצל יפות]]
'''כלך''' אצל יפות. פי' רש&quot;י דכשיש לו יפות מהן גלי דעתיה דניחא ליה והוי כמאן דשויה שליח מעיקרא דמי ואין להקשות לפירושו מהא דמוקי לה בריש אלו מציאות (ב&quot;מ דף כב.) כגון דשויה שליח דנהי דשויה שליח לתרום לא שויה שליח לתרום מן היפות ועל זה מפרש בקונטרס כמאן דשויה שליח לתרום מן היפות דמי כיון דנמצא יפות מהן:
[[File:תוס עירובין 6 עא א ומקני רשותא בשבת אסור.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_ומקני רשותא בשבת אסור]]
'''ומקני''' רשותא בשבת אסור תימה דבגיטין בריש הזורק (דף עז:) גבי ההוא שכיב מרע אמר דליקני לה דוכתא דמנח ביה גיטא ותיזל איהי ותיחד ותפתח ושבת היתה כדאיתא התם וי&quot;ל דשכיב מרע התירו שלא תטרף דעתו עליו ואין לומר דדוקא קנין שאינו צריך הוא דשרי כי ההיא [דפרק מי שמת] (ב&quot;ב קנו:) דבלא קנין קני כדאמר התם דאין הלכה כר' אלעזר דהא משמע [התם] דאי הוה הלכה כר' אלעזר כ&quot;ש דהוה ניחא טפי שהיו צריכין להתיר והכי נמי איכא למיחש למיטרף דעת אם לא היה יכול לגרשה כרצונו תדע דאף בלא קנין איכא איסורא לגרש בשבת כדתניא בתוספתא דאין מקדשין ואין מגרשין בשבת אלא ודאי בשכיב מרע דוקא התירו שלא תטרוף דעתו שירא שימות בשבת ואינו רוצה להמתין עד החול וה&quot;ה דהתירו נמי קנין וכן פסק רבינו שמואל דאפי' מתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קנין קונין ממנו בשבת:
[[File:תוס עירובין 6 עא א אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד]]
''' אי''' אמרת בשלמא רישא בכלי אחד כו'. והוא הדין יין ויין בב' כלים אבל אורחא דמלתא נקט ועוד דלא הוצרך התנא לפרש דסתם יין ושמן בב' כלים אע&quot;ג דשרו ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כי מלייה למנא ואייתר ה&quot;מ כי גבו לשם עירוב כדפי' בקונטרס אבל הכא דלאו לשם שתוף בכלי א' אין בשני כלים לא:
[[File:תוס עירובין 6 עא א יין ושמן אין ראוי לערב.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_יין ושמן אין ראוי לערב]]
''' יין''' ושמן אין ראוי לערב. אף ע&quot;ג דכל האוכלין מצטרפין למזון ב' סעודות לעירוב וה&quot;ה משקין היינו כשנשתתפו לשם עירוב:
[[File:תוס עירובין 6 עא א בחצר שבין ב' מבואות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_בחצר שבין ב' מבואות]]
''' בחצר''' שבין ב' מבואות כו'. לא בעי לאוקומי בג' חצירות ממש כאידך משנה דעירובי חצירות בעי פת בין לר&quot;מ בין לרבנן דלקמן בסמוך ואין רוצה להעמיד מתני' כמ&quot;ד ביין ופליג אר&quot;מ ורבנן:

''' ור'''' שמעון לטעמיה. דלא גזר לרב ששת דמוקי לה לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מח.) שנתנו שתים עירובן באמצעית ובב' בתים הכא אפי' בבית א' ובשני כלים כב' בתים דמו כיון דלא עביד לשם שיתוף דממה נפשך תרוייהו הכא בחצר קיימי דשיתופי מבואות בחצר שבמבוי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עא|א}}</text>
      <sha1>bu84q8gkq8qta6cgpdiy1q3c6zuxmq0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004214</id>
      <parentid>3004211</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T10:08:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3004214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13184" sha1="dop8hg2k98rdxdp9jn0k2jsdqgiil69" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עא|א|ע ב|עא ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עא עמוד א] אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. הא גופא קשיא! אמרת מבעוד יום אף על פי שהחזיק, ולא מיבעיא כי לא החזיק, אדרבה! כי לא החזיק לא אסר! אמר רב פפא: אימא, אף על פי שלא החזיק. - והא אף על פי שהחזיק קתני! הכי קאמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה, כיון דהוה ליה להחזיק מבעוד יום - אוסר. משחשיכה, אף על פי שלא החזיק ישראל אחר - אינו אוסר. אף על פי שלא החזיק ישראל אחר ולא מיבעיא כי החזיק? אדרבה, כי החזיק אסר! - אמר רב פפא: אימא אף על פי שהחזיק. - והא אף על פי שלא החזיק קתני! - הכי קאמר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף על פי שהחזיק משחשיכה, כיון דלא הוה ליה להחזיק מבעוד יום - אינו אוסר. קתני מיהת רישא אוסר, אמאי אוסר? ניבטל! - מאי אוסר דקתני - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|עד שיבטל. רבי יוחנן אמר: מתניתין מני - בית שמאי היא, דאמרי: אין ביטול רשות בשבת. דתנן: מאימתי נותנין רשות? בית שמאי אומרים: מבעוד יום, ובית הלל אומרים: משתחשך. אמר עולא: מאי טעמא דבית הלל - נעשה כאומר כלך אצל יפות אמר אביי: מת נכרי בשבת מאי כלך אצל יפות איכא? - אלא, הכא }}בהא קמיפלגי; דבית שמאי סברי: ביטול רשות מיקנא רשותא הוא, ומיקנא רשותא בשבת - אסור. ובית הלל סברי: אסתלוקי רשותא בעלמא הוא, ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי. 
משנה. {{שוליים|ד}}בעל הבית שהיה שותף לשכניו, לזה ביין ולזה ביין - אינן צריכין לערב. לזה ביין ולזה בשמן - {{שוליים|ה}}צריכין לערב. רבי שמעון אומר: אחד זה ואחד זה - אינן צריכין לערב. 
גמרא. אמר רב: {{שוליים|ו}}ובכלי אחד.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר רבא: דיקא נמי, דקתני לזה ביין ולזה בשמן - צריכין לערב. אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים - שפיר. אלא אי אמרת רישא בשני כלים וסיפא בשני כלים, מה לי יין ויין מה לי יין ושמן? - אמר ליה אביי: יין ויין - ראוי לערב, יין ושמן - אין ראוי לערב}}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב. ואפילו לזה ביין ולזה בשמן? - אמר רבה: הכא במאי עסקינן - בחצר שבין שני מבואות. ורבי שמעון לטעמיה; דתנן, אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה - לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, עירבו שתים החיצונות עם האמצעית - היא מותרת עמהן והן מותרות עמה, ושתים החיצונות אסורות זו עם זו. אמר ליה אביי: מי דמי? התם קתני שתים החיצונות אסורות, הכא קתני אין צריכין לערב כלל! - מאי אין צריכין לערב - שכנים בהדי בעל הבית, אבל שכנים בהדי הדדי - צריכין לערב. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אע&quot;פ שהחזיק כו'''' -  לקמן פריך מאי אע&quot;פ שהחזיק כו':

'''אוסר''' -  המחזיק על הדר:

'''משחשיכה''' -  שכבר קנה עירוב:

'''אע&quot;פ''' -  פריך לקמן כי לא החזיק הוה ליה זה דר יחיד וליכא דאסר עליה והאי דאסר משום דהחזיק הוא והכי איבעי ליה למיתני אם החזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר:

'''אע&quot;פ שלא החזיק''' -  מבעוד יום מיד והמתין עד שחשיכה ואיכא היתר למקצת שבת אוסר כדמפרש לקמן הואיל והיה לו כח להחזיק בה מבעוד יום אם ירצה נמצאת רשות זו תלויה ועומדת ולא הוה הותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק כו'''' -  וחסורי מיחסרא והאי אע&quot;פ אשלא החזיק קאי והאי החזיק דקתני היה לו להחזיק קאמר:

'''אימא אף ע&quot;פ שהחזיק''' -  אינו אוסר הואיל והותר למקצת שבת:

'''ה&quot;ק''' -  חסורי מיחסר' והאי אע&quot;פ אשהחזיק קאי ושלא החזיק דקתני ה&quot;ק ולא היה לו להחזיק מבעוד יום שלא היתה רשות זו תלויה בין השמשות אלא מוחזקת לגר אם היה זה בא להחזיק לא היה יכול היתר היה בה למקצת שבת ואינו אוסר:

'''ר' יוחנן אמר''' -  הני תרתי מתניתא בתרייתא דאמרי יורש אוסר ב&quot;ש היא:

'''כלך אצל יפות''' -  גבי תורם את של חבירו שלא מדעת תניא (ב&quot;מ דף כב.) בא בעל הבית ומצאו שהוא תורם ואמר לו כלך אצל יפות אם יש לו יפות מהן תרומתו תרומה דגלי אדעתיה דניחא ליה ואמרינן כמאן דשוויה שליח מעיקרא דמי ה&quot;נ כיון דבטיל השתא גלי דעתיה דמעיקרא בשריותא ניחא ליה אלא ששכח ולא עירב ולא הוה ליה אקנויי רשותא בשבת:

'''ומיקנא רשותא בשבת אסור''' -  דדמי למקח וממכר:

'''מתני' שהיה שותף עם שכניו''' -  שבמבוי לשם שותפות בעלמא ולא לשם שיתוף:

'''לזה ביין ולזה ביין כו'''' -  בגמרא מוקי לה בכלי א':

'''לזה ביין ולזה בשמן''' -  אין זה שיתוף א' ואין יכול לסמוך עליו שהרי חלוק בשני כלים:

'''גמ' אמר רב ובכלי אחד''' -  שכולן היה שותפותן בכלי אחד אבל בשני כלים לא ואע&quot;ג דאמרי ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כשר התם הוא דמעיקרא לשם עירוב גבו ומליוה למנא ואייתר אבל הכא דלאו לשם שיתוף הוה בכלי א' אין בב' כלים לא:

'''יין ויין ראוי לערב''' -  הלכך אע&quot;פ דלא ערביה סמכינן עליה:

'''ואפי' לזה ביין ולזה בשמן''' -  בתמיה הא לא חזי לעירוב:

'''שבין ב' מבואות''' -  ולא בשיתוף דמבוי אחד קאמר אלא עם זה נשתתפה ביין ועם זה בשמן ושני עירובין הן:

'''ור&quot;ש לטעמיה''' -  דאמר חצר אחת יכולה לערב ב' עירובין עם ב' מבואות ואע&quot;פ שלא שיתפו ב' המבואות יחד ה&quot;נ אע&quot;פ שאין השיתוף מחובר יחד ולא הותרו מבואות זה עם זה היא מותרת עם שניהם ולא גזרינן דילמא אתי לאפוקי כלים ששבתו במבוי זה למבוי זה דרך חצר זו:

'''למה הדבר דומה''' -  בפ' מי שהוציאוהו ולרבנן דמתני' אם נשתתפה ביין ובכלי א' הוו להו ב' המבואות כמי שנשתתפו יחד ושפיר דמי אבל לזה ביין ולזה בשמן דתרי עירובי נינהו כיון דב' המבואות אסורין זה עם זה היא נמי אסורה עמהן ושניהן אסורין עמה כדקתני בפרק מי שהוציאוהו:

'''שכנים בהדי הדדי''' -  אם רוצין בני מבוי זה להשתמש בזה צריכין לערב ולתת כולן פת בחצר זו ואית דמפרשי מתני' מילי מילי קתני ור&quot;ש לאו אמילתייהו קאי דאילו רבנן בחצר שבין ב' מבואות אפי' לזה ביין ולזה ביין לא זו פירשתי וראשון נראה בעיני:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עא א כלך אצל יפות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_כלך אצל יפות]]
'''כלך''' אצל יפות. פי' רש&quot;י דכשיש לו יפות מהן גלי דעתיה דניחא ליה והוי כמאן דשויה שליח מעיקרא דמי ואין להקשות לפירושו מהא דמוקי לה בריש אלו מציאות (ב&quot;מ דף כב.) כגון דשויה שליח דנהי דשויה שליח לתרום לא שויה שליח לתרום מן היפות ועל זה מפרש בקונטרס כמאן דשויה שליח לתרום מן היפות דמי כיון דנמצא יפות מהן:
[[File:תוס עירובין 6 עא א ומקני רשותא בשבת אסור.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_ומקני רשותא בשבת אסור]]
'''ומקני''' רשותא בשבת אסור תימה דבגיטין בריש הזורק (דף עז:) גבי ההוא שכיב מרע אמר דליקני לה דוכתא דמנח ביה גיטא ותיזל איהי ותיחד ותפתח ושבת היתה כדאיתא התם וי&quot;ל דשכיב מרע התירו שלא תטרף דעתו עליו ואין לומר דדוקא קנין שאינו צריך הוא דשרי כי ההיא [דפרק מי שמת] (ב&quot;ב קנו:) דבלא קנין קני כדאמר התם דאין הלכה כר' אלעזר דהא משמע [התם] דאי הוה הלכה כר' אלעזר כ&quot;ש דהוה ניחא טפי שהיו צריכין להתיר והכי נמי איכא למיחש למיטרף דעת אם לא היה יכול לגרשה כרצונו תדע דאף בלא קנין איכא איסורא לגרש בשבת כדתניא בתוספתא דאין מקדשין ואין מגרשין בשבת אלא ודאי בשכיב מרע דוקא התירו שלא תטרוף דעתו שירא שימות בשבת ואינו רוצה להמתין עד החול וה&quot;ה דהתירו נמי קנין וכן פסק רבינו שמואל דאפי' מתנת שכיב מרע במקצת דבעיא קנין קונין ממנו בשבת:
[[File:תוס עירובין 6 עא א אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד]]
''' אי''' אמרת בשלמא רישא בכלי אחד כו'. והוא הדין יין ויין בב' כלים אבל אורחא דמלתא נקט ועוד דלא הוצרך התנא לפרש דסתם יין ושמן בב' כלים אע&quot;ג דשרו ב&quot;ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כי מלייה למנא ואייתר ה&quot;מ כי גבו לשם עירוב כדפי' בקונטרס אבל הכא דלאו לשם שתוף בכלי א' אין בשני כלים לא:
[[File:תוס עירובין 6 עא א יין ושמן אין ראוי לערב.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_יין ושמן אין ראוי לערב]]
''' יין''' ושמן אין ראוי לערב. אף ע&quot;ג דכל האוכלין מצטרפין למזון ב' סעודות לעירוב וה&quot;ה משקין היינו כשנשתתפו לשם עירוב:
[[File:תוס עירובין 6 עא א בחצר שבין ב' מבואות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_בחצר שבין ב' מבואות]]
''' בחצר''' שבין ב' מבואות כו'. לא בעי לאוקומי בג' חצירות ממש כאידך משנה דעירובי חצירות בעי פת בין לר&quot;מ בין לרבנן דלקמן בסמוך ואין רוצה להעמיד מתני' כמ&quot;ד ביין ופליג אר&quot;מ ורבנן:
[[File:תוס עירובין 6 עא א ור' שמעון לטעמיה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עא_א_ור' שמעון לטעמיה]]
''' ור'''' שמעון לטעמיה. דלא גזר לרב ששת דמוקי לה לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מח.) שנתנו שתים עירובן באמצעית ובב' בתים הכא אפי' בבית א' ובשני כלים כב' בתים דמו כיון דלא עביד לשם שיתוף דממה נפשך תרוייהו הכא בחצר קיימי דשיתופי מבואות בחצר שבמבוי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עא א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עא|א}}</text>
      <sha1>dop8hg2k98rdxdp9jn0k2jsdqgiil69</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3004191</id>
      <parentid>3004089</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T08:20:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* יוצרות */</comment>
      <origin>3004191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="233234" sha1="r3uzhsqn2xajcehbe6r0cnr01wfkca3" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]
=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים)
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[ידועי שם בבור נשם]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
שבת בהר: {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
| 
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
| 
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]])
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו.
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]]

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
 {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
 {{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר]]
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי).
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש&quot;י)
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידי מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)</text>
      <sha1>r3uzhsqn2xajcehbe6r0cnr01wfkca3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004192</id>
      <parentid>3004191</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T08:23:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* יוצרות */</comment>
      <origin>3004192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="233234" sha1="8v9686atl1bh4zpqj0r4onfx78sn549" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]
=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים)
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[ידועי שם בבור נשם]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
שבת בהר: {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
| 
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
| 
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]])
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו.
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]]

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
 {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
 {{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר]]
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי).
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש&quot;י)
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידי מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)</text>
      <sha1>8v9686atl1bh4zpqj0r4onfx78sn549</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732495</id>
    <revision>
      <id>3004121</id>
      <parentid>3003830</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:20:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מוסף */</comment>
      <origin>3004121</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28754" sha1="czy1hqmzayi1g4u5ot8phzoi1na7rad" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]]
**כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
**[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]]
*	פזמון: [[יה השב לבצרון]]
*	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]]
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]'''
**רשות: אמון יום זה
**אזהרות: שמור לבי מענה

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===חזרת הש&quot;ץ לשחרית===
*רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
*מגן: בחודש החמישי אנו
*רשות: ירדתי לתחתיות
*מחיה: בחודש החמישי נתק
*קינה: דוק וחוג
*קינה: שכינה צועקת
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: דממו שרפים
*משלש: בחודש החמישי יעצו
*בחודש החמישי ירו
*בחודש החמישי הו הו
*פתיחה: אך זה היום
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: איכה צאן ההרגה
*קינה: שאי קינה במגינה
*קינה: גרושים מבית תענוגיהם
*קינה: איך נוי שודד

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*בבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
*פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
*פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

הסרתי את הטור השלישי (&quot;מקור&quot;) מהקוד. כעת הטבלה מכילה את הטורים &quot;שם השיר&quot; ו&quot;ייעוד&quot; בלבד:

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>czy1hqmzayi1g4u5ot8phzoi1na7rad</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004136</id>
      <parentid>3004121</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:51:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות */</comment>
      <origin>3004136</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28756" sha1="otrgasffqxguujhljmg7ifwnjngy2q2" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]]
**כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
**[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]]
*	פזמון: [[יה השב לבצרון]]
*	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]]
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]'''
**רשות: אמון יום זה
**אזהרות: שמור לבי מענה

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===חזרת הש&quot;ץ לשחרית===
*רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
*מגן: בחודש החמישי אנו
*רשות: ירדתי לתחתיות
*מחיה: בחודש החמישי נתק
*קינה: דוק וחוג
*קינה: שכינה צועקת
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: דממו שרפים
*משלש: בחודש החמישי יעצו
*בחודש החמישי ירו
*בחודש החמישי הו הו
*פתיחה: אך זה היום
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: איכה צאן ההרגה
*קינה: שאי קינה במגינה
*קינה: גרושים מבית תענוגיהם
*קינה: איך נוי שודד

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
*פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
*פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

הסרתי את הטור השלישי (&quot;מקור&quot;) מהקוד. כעת הטבלה מכילה את הטורים &quot;שם השיר&quot; ו&quot;ייעוד&quot; בלבד:

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>otrgasffqxguujhljmg7ifwnjngy2q2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004137</id>
      <parentid>3004136</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:54:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנחה */</comment>
      <origin>3004137</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28736" sha1="87zt9mpj2qc0k9255851qv86ubh3ta8" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]]
**כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
**[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]]
*	פזמון: [[יה השב לבצרון]]
*	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]]
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]'''
**רשות: אמון יום זה
**אזהרות: שמור לבי מענה

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===חזרת הש&quot;ץ לשחרית===
*רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
*מגן: בחודש החמישי אנו
*רשות: ירדתי לתחתיות
*מחיה: בחודש החמישי נתק
*קינה: דוק וחוג
*קינה: שכינה צועקת
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: דממו שרפים
*משלש: בחודש החמישי יעצו
*בחודש החמישי ירו
*בחודש החמישי הו הו
*פתיחה: אך זה היום
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: איכה צאן ההרגה
*קינה: שאי קינה במגינה
*קינה: גרושים מבית תענוגיהם
*קינה: איך נוי שודד

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>87zt9mpj2qc0k9255851qv86ubh3ta8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004138</id>
      <parentid>3004137</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:54:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנחה */</comment>
      <origin>3004138</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28721" sha1="qkmb6vb59cdlp2beipdwubdrhqngjac" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]]
**כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
**[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]]
*	פזמון: [[יה השב לבצרון]]
*	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]]
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]'''
**רשות: אמון יום זה
**אזהרות: שמור לבי מענה

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===חזרת הש&quot;ץ לשחרית===
*רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
*מגן: בחודש החמישי אנו
*רשות: ירדתי לתחתיות
*מחיה: בחודש החמישי נתק
*קינה: דוק וחוג
*קינה: שכינה צועקת
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: דממו שרפים
*משלש: בחודש החמישי יעצו
*בחודש החמישי ירו
*בחודש החמישי הו הו
*פתיחה: אך זה היום
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: איכה צאן ההרגה
*קינה: שאי קינה במגינה
*קינה: גרושים מבית תענוגיהם
*קינה: איך נוי שודד

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>qkmb6vb59cdlp2beipdwubdrhqngjac</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004160</id>
      <parentid>3004138</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:41:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשות ופזמונים */</comment>
      <origin>3004160</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28873" sha1="osw0vclgw1itw2xy36e8xje7y3sqsrc" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]]
**כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
**[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]]
*	פזמון: [[יה השב לבצרון]]
*	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]]
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]'''
**רשות: אמון יום זה
**אזהרות: שמור לבי מענה

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===חזרת הש&quot;ץ לשחרית===
*רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
*מגן: בחודש החמישי אנו
*רשות: ירדתי לתחתיות
*מחיה: בחודש החמישי נתק
*קינה: דוק וחוג
*קינה: שכינה צועקת
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: דממו שרפים
*משלש: בחודש החמישי יעצו
*בחודש החמישי ירו
*בחודש החמישי הו הו
*פתיחה: אך זה היום
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: איכה צאן ההרגה
*קינה: שאי קינה במגינה
*קינה: גרושים מבית תענוגיהם
*קינה: איך נוי שודד

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>osw0vclgw1itw2xy36e8xje7y3sqsrc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004162</id>
      <parentid>3004160</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:55:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סוכות */</comment>
      <origin>3004162</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29171" sha1="k4najfxxwiz4i0t0pzkl2kjoev54qzp" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(אחר לשמ&quot;ע: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)
==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]]
**כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
**[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]]
*	פזמון: [[יה השב לבצרון]]
*	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]]
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]'''
**רשות: אמון יום זה
**אזהרות: שמור לבי מענה

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===חזרת הש&quot;ץ לשחרית===
*רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
*מגן: בחודש החמישי אנו
*רשות: ירדתי לתחתיות
*מחיה: בחודש החמישי נתק
*קינה: דוק וחוג
*קינה: שכינה צועקת
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: דממו שרפים
*משלש: בחודש החמישי יעצו
*בחודש החמישי ירו
*בחודש החמישי הו הו
*פתיחה: אך זה היום
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: איכה צאן ההרגה
*קינה: שאי קינה במגינה
*קינה: גרושים מבית תענוגיהם
*קינה: איך נוי שודד

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>k4najfxxwiz4i0t0pzkl2kjoev54qzp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004165</id>
      <parentid>3004162</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T22:02:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שמחת תורה */</comment>
      <origin>3004165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29216" sha1="2eyox6r31f0736cc89jakxsedodoijj" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(אחר לשמ&quot;ע: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)
==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]]
**כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
**[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]'''
**רשות: אמון יום זה
**אזהרות: שמור לבי מענה

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===חזרת הש&quot;ץ לשחרית===
*רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
*מגן: בחודש החמישי אנו
*רשות: ירדתי לתחתיות
*מחיה: בחודש החמישי נתק
*קינה: דוק וחוג
*קינה: שכינה צועקת
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: דממו שרפים
*משלש: בחודש החמישי יעצו
*בחודש החמישי ירו
*בחודש החמישי הו הו
*פתיחה: אך זה היום
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: איכה צאן ההרגה
*קינה: שאי קינה במגינה
*קינה: גרושים מבית תענוגיהם
*קינה: איך נוי שודד

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>2eyox6r31f0736cc89jakxsedodoijj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004175</id>
      <parentid>3004165</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T22:55:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שלש רגלים */</comment>
      <origin>3004175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29216" sha1="bmp24c9v5r058kok5a88hewnnm2acdp" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]]
**כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
**[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]'''
**רשות: אמון יום זה
**אזהרות: שמור לבי מענה

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===חזרת הש&quot;ץ לשחרית===
*רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי
*מגן: בחודש החמישי אנו
*רשות: ירדתי לתחתיות
*מחיה: בחודש החמישי נתק
*קינה: דוק וחוג
*קינה: שכינה צועקת
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: דממו שרפים
*משלש: בחודש החמישי יעצו
*בחודש החמישי ירו
*בחודש החמישי הו הו
*פתיחה: אך זה היום
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: איכה צאן ההרגה
*קינה: שאי קינה במגינה
*קינה: גרושים מבית תענוגיהם
*קינה: איך נוי שודד

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>bmp24c9v5r058kok5a88hewnnm2acdp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732627</id>
    <revision>
      <id>3004122</id>
      <parentid>3004068</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:21:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יום כיפור */</comment>
      <origin>3004122</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15412" sha1="akjzvx7wpep4brzwiv1duwg3eydj76q" xml:space="preserve">==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
*עשירי בטבת:
**[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
**[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
**[[שעה עליון לקול אביון]]
**[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
**תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
*שבעה עשר בתמוז:
**[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
**[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
**[[שעה נאסר]]
**[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
**תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
*צום גדליה:
**[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
**[[יוקם דם עבדיך]]
**תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
*צום אסתר:
**[[אגגי בהעמיקו]]
**[[יחלת עבדיך]]
**[[יהירים קמו]]
**[[איך זרים אכזרים]]
**תחינה: [[ה' אויב גבר]]
*לד' צומות:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[תמהנו מרעות]]
**[[אשמנו מכל עם]]
**[[אשמנו באומר ובפועל]]
==תשעה באב==
*ליל תשעה באב:
**פתיחה: על נהרות בבל חשכה
**לפני איכה: למי אבכה וכף אכה
*קינות: 
**זכור ה' מה היה לנו
**בליל זה יבכיון
**מדי שנה קינה
**על זה היה דוה לבנו 
**על יום חרבן היכל מקודש
**אוי כי ירד אש
**זכור ה' ליהודה ואפרים
**אליכם עדה קדושה
**[[אז בבית שביינו]]
**[[לכן אנשי לבב שמעו]]
**עורה נא ימינך רמה
**על היכלי חבלי
*קינות לשחרית:
**וארץ שפל רומי
**ירדתי לתחתיות
**דוק וחוג רעשו
**שכינה צועקת בהרע
**בת ציון שמעתי
**דממו שרפים מזמר
**בחודש החמישי יעצו הרים
**אך זה היום יום פקודת חובי
**עד מתי ה' יום זה לעומתך
**איכה צאן ההרגה
**שאי קינה במגינה
**גרושים מבית תענוגיהם
**איך נוי שודד
**אש תוקד בקרבי
**אלי עדתי והילילי
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**איך ידידות נפשי
**שכורת ולא מיין
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**יום אכפי הכבדתי
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**איך נוי חטאתי השמימה
**אבכה ועל שוד זבולי
**יתומים היינו
**עיני עיני יורדה מים
**הרגת ביום אפך
**שומרון קול תתן
**קול יללה אשמיעה
**אלה אזכרה
**על נהרות בבל (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**זכור ה' מה היה לאבותינו
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**אמרה ציון מצאוני עווני
**לשכינה כי עלתה
**אללי לי אללי
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**על שוד היכלנו
**ספר אמרי שפר
**ספדי והילילי
**קינה על הספר: קומי וספדי תורה
**במקום אשרי העם
**במקום ישמחו השמים
*סיום:
**לפני איכה: למי אבכה וכף אכה
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: [[תרומם שפלה]]
*פיוטי נחמה אחרי מנחה:
**נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**נחמו נחמו – אשא נס לגוים
**[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

==='''[[תיקון הטל]]'''===
*שזופת שמש
*לשוני כוננת
*או&quot;א בטללי אורה
===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא האל הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
*[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
*[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']]
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל]]
** [[יצורים וצפון]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחתינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>akjzvx7wpep4brzwiv1duwg3eydj76q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004225</id>
      <parentid>3004122</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T11:27:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15443" sha1="rh7xn645hc4igmzb25u7ex6c8isb9wq" xml:space="preserve">==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
*עשירי בטבת:
**[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
**[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
**[[שעה עליון לקול אביון]]
**[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
**תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
*שבעה עשר בתמוז:
**[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
**[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
**[[שעה נאסר]]
**[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
**תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
*צום גדליה:
**[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
**[[יוקם דם עבדיך]]
**תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
*צום אסתר:
**[[אגגי בהעמיקו]]
**[[יחלת עבדיך]]
**[[יהירים קמו]]
**[[איך זרים אכזרים]]
**תחינה: [[ה' אויב גבר]]
*לד' צומות:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[תמהנו מרעות]]
**[[אשמנו מכל עם]]
**[[אשמנו באומר ובפועל]]
==תשעה באב==
*ליל תשעה באב:
**פתיחה: על נהרות בבל חשכה
**לפני איכה: למי אבכה וכף אכה
*קינות: 
**זכור ה' מה היה לנו
**בליל זה יבכיון
**מדי שנה קינה
**על זה היה דוה לבנו 
**על יום חרבן היכל מקודש
**אוי כי ירד אש
**זכור ה' ליהודה ואפרים
**אליכם עדה קדושה
**[[אז בבית שביינו]]
**[[לכן אנשי לבב שמעו]]
**עורה נא ימינך רמה
**על היכלי חבלי
*קינות לשחרית:
**וארץ שפל רומי
**ירדתי לתחתיות
**דוק וחוג רעשו
**שכינה צועקת בהרע
**בת ציון שמעתי
**דממו שרפים מזמר
**בחודש החמישי יעצו הרים
**אך זה היום יום פקודת חובי
**עד מתי ה' יום זה לעומתך
**איכה צאן ההרגה
**שאי קינה במגינה
**גרושים מבית תענוגיהם
**איך נוי שודד
**אש תוקד בקרבי
**אלי עדתי והילילי
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**איך ידידות נפשי
**שכורת ולא מיין
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**יום אכפי הכבדתי
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**איך נוי חטאתי השמימה
**אבכה ועל שוד זבולי
**יתומים היינו
**עיני עיני יורדה מים
**הרגת ביום אפך
**שומרון קול תתן
**קול יללה אשמיעה
**אלה אזכרה
**על נהרות בבל (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**זכור ה' מה היה לאבותינו
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**אמרה ציון מצאוני עווני
**לשכינה כי עלתה
**אללי לי אללי
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**על שוד היכלנו
**ספר אמרי שפר
**ספדי והילילי
**קינה על הספר: קומי וספדי תורה
**במקום אשרי העם
**במקום ישמחו השמים
*סיום:
**לפני איכה: למי אבכה וכף אכה
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: [[תרומם שפלה]]
*פיוטי נחמה אחרי מנחה:
**נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**נחמו נחמו – אשא נס לגוים
**[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

==='''[[תיקון הטל]]'''===
*שזופת שמש
*לשוני כוננת
*או&quot;א בטללי אורה
===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא האל הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]]
*[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]]
*[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']]
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל]]
** [[יצורים וצפון]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[טוב וסלח אתה]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחתינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>rh7xn645hc4igmzb25u7ex6c8isb9wq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרו לנמהרי לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733851</id>
    <revision>
      <id>3004142</id>
      <parentid>2979554</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T20:01:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004142</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3301" sha1="o3w89nlcxsbbef7i4xs61lano9oklv0" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|פיוט מסדר ההושענות להושענא רבה המובא בסידור רס&quot;ג. מופיע גם במחזור ארם צובא בסדר הו&quot;ר וכפיוט לשמחת תורה.}}
'''קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''

{{סי|אִ}}מְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ.{{ממס|ישעיהו לה ד}}{{ש}}
{{סי|בָּ}}א יִשְׁעֲכֶם אֲשֶׁר תַּחְשְׁקוּ
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|גָּ}}דוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן.{{ממס|חגי ב ט}}{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלָיו בְּצֶדֶק וּמַעֲשֵׂה הַכִּשְׁרוֹן
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|הִ}}נְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם.{{ממס|ישעיהו סו יב}}{{ש}}
{{סי|וּ}}בְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם לְהוֹשִׁיבֵם הֲלוֹם
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|זַ}}מְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש}}
{{סי|חַ}}לּוּ פָנָיו לְקַבֶּצְכֶם נֵס יִשָּׂא
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|ט}}וֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה.{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
{{סי|יָ}}דוֹ מֵהוֹשִׁיעַ לֹא קָצְרָה
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|כֶּ}}חָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.{{ממס|ישעיהו סא י}}{{ש}}
{{סי|לָ}}שׂוּשׂ אִתָּה מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|מַ}}שְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו נב ז}}{{ש}}
{{סי|נַ}}הֲגוּ וָלֵכוּ כִּי חָשָׁה הַשָּׁעָה
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|שִׂ}}ישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא.{{ממס|ישעיהו סה יח}}{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי מַחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת מוֹרָא
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|פִּ}}תְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק.{{ממס|ישעיהו כו ב}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לְהַדִּיק
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|ק}}וּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ.{{ממס|ירמיהו לא ה}}{{ש}}
{{סי|רַ}}נְּנוּ לֵאלֹהִים עֻזֵּנוּ הַרְנִינוּ
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|שׁ}}וּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.{{ממס|זכריה ט יב}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּעָה הִנֵּה בָאָה יְיָ צִוָּה
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>o3w89nlcxsbbef7i4xs61lano9oklv0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004143</id>
      <parentid>3004142</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T20:01:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004143</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3301" sha1="moxrao56kis6jpjjpn25y5k9jr8gpon" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט מסדר ההושענות להושענא רבה המובא בסידור רס&quot;ג. מופיע גם במחזור ארם צובא בסדר הו&quot;ר וכפיוט לשמחת תורה.}}
'''קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר'''

{{סי|אִ}}מְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ.{{ממס|ישעיהו לה ד}}{{ש}}
{{סי|בָּ}}א יִשְׁעֲכֶם אֲשֶׁר תַּחְשְׁקוּ
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|גָּ}}דוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן.{{ממס|חגי ב ט}}{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלָיו בְּצֶדֶק וּמַעֲשֵׂה הַכִּשְׁרוֹן
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|הִ}}נְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם.{{ממס|ישעיהו סו יב}}{{ש}}
{{סי|וּ}}בְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם לְהוֹשִׁיבֵם הֲלוֹם
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|זַ}}מְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש}}
{{סי|חַ}}לּוּ פָנָיו לְקַבֶּצְכֶם נֵס יִשָּׂא
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|ט}}וֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה.{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
{{סי|יָ}}דוֹ מֵהוֹשִׁיעַ לֹא קָצְרָה
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|כֶּ}}חָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.{{ממס|ישעיהו סא י}}{{ש}}
{{סי|לָ}}שׂוּשׂ אִתָּה מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|מַ}}שְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו נב ז}}{{ש}}
{{סי|נַ}}הֲגוּ וָלֵכוּ כִּי חָשָׁה הַשָּׁעָה
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|שִׂ}}ישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי עַד אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא.{{ממס|ישעיהו סה יח}}{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי מַחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת מוֹרָא
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|פִּ}}תְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק.{{ממס|ישעיהו כו ב}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לְהַדִּיק
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|ק}}וּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ.{{ממס|ירמיהו לא ה}}{{ש}}
{{סי|רַ}}נְּנוּ לֵאלֹהִים עֻזֵּנוּ הַרְנִינוּ
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
{{סי|שׁ}}וּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.{{ממס|זכריה ט יב}}{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּעָה הִנֵּה בָאָה יְיָ צִוָּה
{{רפרן|מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר}}
[[קטגוריה:פיוטי קול מבשר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:הושענות מסידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>moxrao56kis6jpjjpn25y5k9jr8gpon</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שנת ארץ תתן יבולה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733983</id>
    <revision>
      <id>3004115</id>
      <parentid>2958875</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T18:32:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004115</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1412" sha1="jn7uyhk7fag259ivskhv72yz61zwhjf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מקוטע)}}
&lt;poem&gt;
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
שְׁנַת {{סי|אֶ}}רֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ
שְׁנַת {{סי|בְּ}}עִתּוֹ תּוֹרִיד הַגֶּשֶׁם
שְׁנַת {{סי|גִּ}}יל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה
שְׁנַת {{סי|דְּ}}שָׁאִים וְרַעֲנָן
שְׁנַת {{סי|הָ}}רִים יִטְּפוּ עָסִיס
שְׁנַת {{סי|וְ}}יִמָּלְאוּ אֲסָמֵינוּ שָׂבָע
שְׁנַת {{סי|זְ}}רִיעָה לִבְרָכָה
שְׁנַת {{סי|חִ}}טָּה וּשְׂעוֹרָה
שְׁנַת {{סי|רַ}}בַּת תַּעְשְׁרֶנָּה
שְׁנַת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן
שְׁנַת {{סי|תָּ}}רִיק בְּרָכָה עַד בְּלִי דַי
שְׁנַת לֹא יִצְטָרְכוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר בְּתִתְּךָ בְרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
&lt;/poem&gt;
[[קטגוריה:תפילתו של כהן גדול]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>jn7uyhk7fag259ivskhv72yz61zwhjf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אור לשביעי גש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736242</id>
    <revision>
      <id>3004131</id>
      <parentid>3003836</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:34:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004131</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8105" sha1="pt7e841e50pyy29o8x21z1yri0fiv49" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט אחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי אליעזר בר נתן|ראב&quot;ן]]. נאמרת בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי{{הערה|כך מנהג האשכנזים באיטליה, מגנצא, פיורדא, מיץ. אבל בראשונים מבואר שפעם אמרו במגנצא [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]].}} {{הערה|וכשחל במוצאי שבת נהגו בפיורדא ומגנצא לדחותו מפני [[אורי וישעי על הים נגלה]] שלא אמרו בליל שבת (גם זה שלא כמנהג מגנצא המובא בראשונים)}} בליל אחרון.}}
&lt;noinclude/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד ח), '''אליעזר ברבי נתן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹר לַשְּׁבִיעִי גָּשׁ אוֹיֵב לְהִלָּחֲמָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}בָנִים חֲבִיבִים כְּיָצְאוּ בְּיָד רָמָה{{ש}}
{{סי|גִּ}}יהוֹ הֵאִיר לָהֶם וּלְמִצְרַיִם חֹשֶׁךְ וְשַׁמָּה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדָם עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה בְּחָכְמָה.&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|הֲ}}לֹא מֵאָז חִבֵּב שְׁבִיעִיּוֹת וְכִלְּלָם{{ש}}
{{סי|וְ}}קִדְּשָׁם לְשַׁבָּת לִשְׁבּוֹת בָּהֶם מֵעוֹלָם{{ש}}
{{סי|זִ}}מֵּן שְׁבִיעִי לַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן לְעַלָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}שָׁקָם וְחִבְּבָם בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול)}}

שְׁבִיעִי {{סי|אָ}}מַר לִרְדֹּף מַחֲנַי / {{סי|א}}וֹיֵב וְכָל מְדָנַי / וַיּוֹשַׁע יְיָ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|בְּ}}אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר צֻיַּד / {{סי|בִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר גֻּיַּד / וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|גֻּ}}לְגַּל בְּרָעָה לִבּוֹ מַקְשֶׁה / {{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַרְכְּבוֹתָיו לְהִנָּשֶׁה / אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|דֻּ}}כְּאָה עֶגְלָה יְפֵהפִיָּה / {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יְדִידִים בַּהֲנָיָה / עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|הַ}}מַּיִם לִגְאוּלִים חוֹמָה / {{סי|הֵ}}שִׁיב עֲלֵי רוֹדְפִים בְּחֵמָה / יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|וְ}}קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ / {{סי|וַ}}יְהֻמֵּם וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ / מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|זֵ}}דִים אֲשֶׁר זָמָמוּ / {{סי|זֹ}}רוּ וּבָאַחֲרִית נָהֲמוּ / תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|חֻ}}סַּן תֵּת שְׂכָרִי / {{סי|חֶ}}זְקַת תֵּת לְהוֹרִי / יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|טִ}}בַּעְתָּ רוֹן פְּרוֹס / {{סי|טִ}}לַּקְתּוֹ בַּיָּם לֶאֱרֹס / וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|יְ}}דִידִים סִכַּכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ / {{סי|יְ}}הִירִים שִׁקַּעְתָּ בְּזַעְפְּךָ / וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|כְּ}}זָמַם וְחָשַׁב לִרְדֹּף / {{סי|כְּ}}הִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף / אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|לֶ}}ב יָם לִחֲמוֹ / {{סי|לְ}}שׁוֹן יָם הֶחֱרִימוֹ / נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|מִ}}דָּה בְּמִדָּה הֶאֱלִים / {{סי|מִ}}זְמוֹר שָׁרוּ גְּאוּלִים / מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|נ}}וֹרָא תְּהִלּוֹת לְרוֹמְמוֹ / {{סי|נְ}}פָצָם עַל פְּנֵי הֲדוֹמוֹ / נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|סֹ}}עֲרוּ צָרַי וְנֶחְפָּזוּ / {{סי|שָׂ}}שׂוּ צוּרִים כְּחָזוּ / נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}בְרוּ יָם וְגָזוּן / {{סי|עַ}}מִּים חֲבָלִים אֲחָזוּן / שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|פְּ}}לֶשֶׁת וְלוֹטִי חָלוּ / {{סי|פַּ}}אֲתֵי אֱדוֹם נִתְחַלְחָלוּ / אָז נִבְהֲלוּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|צִ}}יץ לְמוֹאָב נִכְרָתָה / {{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם בְּעָתָה / תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|ק}}וֹל נָפַל בְּפִימוֹ / {{סי|קִ}}נְיַן אָרֶץ לְבָנֵימוֹ / תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|רֹ}}אשָׁהּ וְסוֹפָהּ לָעֵד / {{סי|רָ}}שׁוּם לֶעָתִיד לְהִוָּעֵד / יְיָ' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|שַׂ}}ר יָם לְשַׂר נוֹא הִכְרִיעוֹ / {{סי|תַּ}}גִּיד עָלָיו רֵעוֹ / כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה

פַּרְעֹה {{סי|אֶ}}ל תּוֹךְ הַיָּם בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו הִצְלִילָם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א נִשְׁאַר כִּי אִם הוּא מִכֻּלָּם{{ש}}
{{סי|יַ}}עַן הִצְדִּיק צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם.&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}נָו הִסִּיעָם וּמַעְבָּרָה עָבְרוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הֶרְאָם בָּאֶצְבַּע וְזִמְּרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִינוּהוּ שְׂדֵה צֹעַן נִמְנוּ וְשׁוֹרְרוּ{{ש}}
זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁבִיעִי {{סי|בֵּרְ}}כוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת עַמּוֹ וּקְהָלוֹ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ{{ש}}
{{סי|יֹ}}אמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ לְשַׁבְּחוֹ וּלְהַלְּלוֹ{{ש}}
כִּי פָדָה יְיָ אֶת עַמּוֹ וּגְאָלוֹ.&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁבִיעִי {{סי|נֻ}}צְּלוּ וְנִגְאֲלוּ עַמֶּךָ{{ש}}
{{סי|תִּנָּ}}תֵן גַּם עַתָּה שֵׁנִית כְּנָאֳמֶךָ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ש}}
וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pt7e841e50pyy29o8x21z1yri0fiv49</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004132</id>
      <parentid>3004131</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:35:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004132</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8104" sha1="3h07ctm5vs1nux0d607pi01aarrehc6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט אחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי אליעזר בר נתן|ראב&quot;ן]]. נאמרת בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי{{הערה|כך מנהג האשכנזים באיטליה, מגנצא, פיורדא, מיץ. אבל בראשונים מבואר שפעם אמרו במגנצא [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]].}} בליל אחרון.{{הערה|וכשחל במוצאי שבת נהגו בפיורדא ומגנצא לדחותו מפני [[אורי וישעי על הים נגלה]] שלא אמרו בליל שבת (גם זה שלא כמנהג מגנצא המובא בראשונים)}}}}
&lt;noinclude/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד ח), '''אליעזר ברבי נתן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹר לַשְּׁבִיעִי גָּשׁ אוֹיֵב לְהִלָּחֲמָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}בָנִים חֲבִיבִים כְּיָצְאוּ בְּיָד רָמָה{{ש}}
{{סי|גִּ}}יהוֹ הֵאִיר לָהֶם וּלְמִצְרַיִם חֹשֶׁךְ וְשַׁמָּה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדָם עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה בְּחָכְמָה.&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|הֲ}}לֹא מֵאָז חִבֵּב שְׁבִיעִיּוֹת וְכִלְּלָם{{ש}}
{{סי|וְ}}קִדְּשָׁם לְשַׁבָּת לִשְׁבּוֹת בָּהֶם מֵעוֹלָם{{ש}}
{{סי|זִ}}מֵּן שְׁבִיעִי לַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן לְעַלָּם{{ש}}
{{סי|חֲ}}שָׁקָם וְחִבְּבָם בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (כפול)}}

שְׁבִיעִי {{סי|אָ}}מַר לִרְדֹּף מַחֲנַי / {{סי|א}}וֹיֵב וְכָל מְדָנַי / וַיּוֹשַׁע יְיָ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|בְּ}}אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר צֻיַּד / {{סי|בִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר גֻּיַּד / וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|גֻּ}}לְגַּל בְּרָעָה לִבּוֹ מַקְשֶׁה / {{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַרְכְּבוֹתָיו לְהִנָּשֶׁה / אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|דֻּ}}כְּאָה עֶגְלָה יְפֵהפִיָּה / {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יְדִידִים בַּהֲנָיָה / עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|הַ}}מַּיִם לִגְאוּלִים חוֹמָה / {{סי|הֵ}}שִׁיב עֲלֵי רוֹדְפִים בְּחֵמָה / יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|וְ}}קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ / {{סי|וַ}}יְהֻמֵּם וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ / מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|זֵ}}דִים אֲשֶׁר זָמָמוּ / {{סי|זֹ}}רוּ וּבָאַחֲרִית נָהֲמוּ / תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|חֻ}}סַּן תֵּת שְׂכָרִי / {{סי|חֶ}}זְקַת תֵּת לְהוֹרִי / יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|טִ}}בַּעְתָּ רוֹן פְּרוֹס / {{סי|טִ}}לַּקְתּוֹ בַּיָּם לֶאֱרֹס / וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|יְ}}דִידִים סִכַּכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ / {{סי|יְ}}הִירִים שִׁקַּעְתָּ בְּזַעְפְּךָ / וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|כְּ}}זָמַם וְחָשַׁב לִרְדֹּף / {{סי|כְּ}}הִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף / אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|לֶ}}ב יָם לִחֲמוֹ / {{סי|לְ}}שׁוֹן יָם הֶחֱרִימוֹ / נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|מִ}}דָּה בְּמִדָּה הֶאֱלִים / {{סי|מִ}}זְמוֹר שָׁרוּ גְּאוּלִים / מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|נ}}וֹרָא תְּהִלּוֹת לְרוֹמְמוֹ / {{סי|נְ}}פָצָם עַל פְּנֵי הֲדוֹמוֹ / נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|סֹ}}עֲרוּ צָרַי וְנֶחְפָּזוּ / {{סי|שָׂ}}שׂוּ צוּרִים כְּחָזוּ / נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}בְרוּ יָם וְגָזוּן / {{סי|עַ}}מִּים חֲבָלִים אֲחָזוּן / שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|פְּ}}לֶשֶׁת וְלוֹטִי חָלוּ / {{סי|פַּ}}אֲתֵי אֱדוֹם נִתְחַלְחָלוּ / אָז נִבְהֲלוּ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|צִ}}יץ לְמוֹאָב נִכְרָתָה / {{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם בְּעָתָה / תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|ק}}וֹל נָפַל בְּפִימוֹ / {{סי|קִ}}נְיַן אָרֶץ לְבָנֵימוֹ / תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|רֹ}}אשָׁהּ וְסוֹפָהּ לָעֵד / {{סי|רָ}}שׁוּם לֶעָתִיד לְהִוָּעֵד / יְיָ' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}}
שְׁבִיעִי {{סי|שַׂ}}ר יָם לְשַׂר נוֹא הִכְרִיעוֹ / {{סי|תַּ}}גִּיד עָלָיו רֵעוֹ / כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה

פַּרְעֹה {{סי|אֶ}}ל תּוֹךְ הַיָּם בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו הִצְלִילָם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א נִשְׁאַר כִּי אִם הוּא מִכֻּלָּם{{ש}}
{{סי|יַ}}עַן הִצְדִּיק צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם.&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}נָו הִסִּיעָם וּמַעְבָּרָה עָבְרוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הֶרְאָם בָּאֶצְבַּע וְזִמְּרוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִינוּהוּ שְׂדֵה צֹעַן נִמְנוּ וְשׁוֹרְרוּ{{ש}}
זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ.&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁבִיעִי {{סי|בֵּרְ}}כוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת עַמּוֹ וּקְהָלוֹ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ{{ש}}
{{סי|יֹ}}אמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ לְשַׁבְּחוֹ וּלְהַלְּלוֹ{{ש}}
כִּי פָדָה יְיָ אֶת עַמּוֹ וּגְאָלוֹ.&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁבִיעִי {{סי|נֻ}}צְּלוּ וְנִגְאֲלוּ עַמֶּךָ{{ש}}
{{סי|תִּנָּ}}תֵן גַּם עַתָּה שֵׁנִית כְּנָאֳמֶךָ{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ש}}
וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
==הערות==
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3h07ctm5vs1nux0d607pi01aarrehc6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:תפילות לאחר קריאת התורה</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1738803</id>
    <revision>
      <id>3004133</id>
      <parentid>2998701</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:37:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004133</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="222" sha1="qxec889aqsehrnhvb6ppp8dahex8a5a" xml:space="preserve">תפילות והכרזות הנוגעות לענייני הכלל ונאמרות בציבור לאחר קריאת התורה ולפני הכנסת ספר התורה והמשך התפילה.
[[קטגוריה:תפילות]]</text>
      <sha1>qxec889aqsehrnhvb6ppp8dahex8a5a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739281</id>
    <revision>
      <id>3004173</id>
      <parentid>3004018</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T22:37:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3004173</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34968" sha1="3l7dau7seh093pflts48ke20tkaykzn" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*ברוך שאמר בסימן א&quot;ב (58)
*להוצאת ס&quot;ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64)
*להוצאת ס&quot;ת: מי כמוך אומר ומקים (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: בשיר אענה (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: יום מעמד סיני (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: יום מעמד סיני (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**על ארמון כי נוטש (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**ובו אנחם (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**בימים ההם ובעת ההיא (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**ויכון עולם על מלאתו (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא ()
***'''ה'''' משנאי רבו ()
***'''אלהינו''' אדוני האדונים ()
***'''מלך''' אליך אתחנן ()
***'''העולם''' אל נעלם ()
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (483)
***'''לה'''' מרום ונישא ()
***'''חסדו''' אלהי ירעף ()
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל ()
***'''לבני''' אמוניך הופיעה ()
***'''אדם''' אפר יסודו ()
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם ()
***'''על''' אלהים נורא ()
***'''עמך''' אלהים ביד מונים ()
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום ()
***'''אמרי''' אלהותך ()
***'''פי''' אפתח להללך ()
***'''והגיון''' משרתיך ()
***'''לבי''' אעורר להגות ()
***'''לפניך''' אודה אתודה ()
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה ()
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי ()
***'''וגואלי''' אלי אתה ()
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי ()
***'''הוא''' אחד ומיוחד ()
***'''יודך''' אדיר נפלא ()
***'''כמוני''' שפל ברך ()
***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} ()
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך ()
***'''בנים''' אמיץ אונים ()
***'''יודיע''' שמו הנשגב ()
***'''אל''' אלוה אעתר ()
***'''אמתך''' שחקים יעידו ()
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי ()
***'''חסדך''' אדיר במרום ()
***'''אבוא''' אדרוש אל אל ()
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך ()
**ה' אילפת שמך המפורש ()
**שמו אחד ומהולל ()
**שמע נא צעקת עם עני ()
**ה' אמרי האזינה ()
**לה' אדונינו יום מיוחד ()
**כי אקח מועד עולם ועד ()
**אתפלל אחלה ()
**שדי שמרה נפשי ()
**אמנם מקדם אתה גואל ()
**מלך אקרא בניב רטוב ()
**הללו לדר נהורא ()
**אין כמוך גדול בגבורה ()
**ה' במי ידמוך המושלים ()
**רומה אלהים והושיענו ()
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך ()
**[[בזכרי על משכבי]] ()
**אנוש רימה בחייך ()
**ישמע ה' קול תחנוני ()
**יום להיטיב תקרא ()
**[[יצו האל לדל שואל]] ()
**יוושעון עבדיך ()
**אביון אשר כפיו ()
**יצרי ראשית צרי ()
**להודות באתי ()
**ממרום קול עובר ()
**מתי שכל בלי תכל ()
**שבת משושי ורבו יגוני ()
**עת שערי רחמים לך נפתחו ()
**מרעיד פני צורו שיחר ()
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] ()
**אשחה במר שיחי ()
**אשא בשרי בשיני ()
**אשובה עדיך משגבי ()
**אכין קרב וסרעפים ()
**אבותינו חטאו ואינם ()
**מנעי יחידה רוע פעלך ()
**אשא אישון ()
**אזלו בכליון וחרץ ()
**מקדם ימים חשבתי ()
**אליכם אקרא נמהרים ()
**אויה לי שחטאתי ()
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] ()
**אל יסיתך נפשי ()
**[[שוממתי ברב יגוני]] ()
**אני הגבר בזכרי זדוני ()
**יה נורא ואיום ()
**את פני מבין צפוני ()
**[[שוכני בתי חמר]] ()
**ידום לנוגן חליל (קינה) ()
**אם יאמר לי קוני ()
**אומצתי אויילתי ()
**רוח ובשר צמדו ()
**יצרי וזדון לבי ()
**שמעו למלי עם אמוני ()
**אנוש בינה משפט הארץ ()

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] ()
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה ()
*פתיחה: [[שמע קולי]] ()
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] ()
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] ()
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] ()
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ()
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] ()
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה ()
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] ()
**מחיה: תאלת זו ()
**משלש: אבן חוג ()
**אדרת ממלכה ()
**אם אשר בצדק ()
**[[אדירי איומה]] ()
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ ()
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] ()
**ביום ב: [[המלך ה']] ()
**זכור ברית: אדון אשר רוכב ()
*במוסף: [[אוחילה לאל]] ()
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] ()

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה ()
*סליחות:
**עורי איומתי לראש אשמורת ()
**כל שנאן ושרף יסלסלוך ()
**לילה אליך ה' שועתי ()
**לילה שקד עמך ()
**לילה אקדמה פניו ()
**לילה ממעון קדשך ()
**מעון קדשך עמך אוסף ()
**מהלל מלכך ()
**שכם אחד מתי המוני ()
**תחנון: משול יצר עבוד יוצר ()
**תחנון: אשר נטה שחקים ()
**תחנון: שוחרי אל החרדים ()
**חטאנו: שכנך איויתי לנהור ()
*פיוטים בסדר הוידוי:
**אורחותיכם יישרתי ()
**אשפוך תחן לשכנה ()
**ידידים לנגדם שמוך ()

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] ()
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] ()
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] ()
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי ()
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] ()
===קרובות===
*מגן: [[שושן עמק]] ()
*מחיה: יום מימים ()
*משלש: צפה בבת תמותה ()
*אשא דעי ()
*אין ערוך אליך ()
*אל שת מאז מעונו ()
*אשר אימתו בחצי ברקים ()
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו ()
*מעשה אנוש תחרות רחמיו ()
*אמרו לאלהים אמת פעלו ()
*אלוה סליחות אתה ()
*אבירי לב לטייבך ()
*המכירים תהלות תעצומיך ()
*אילי מרום אומרים גדלו ()
*וקרא אופן לכרוב ()
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו ()
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך ()
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה ()
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו ()
*שחר מפלט לי אחישה ()
*אלהים אלי אתה אשחרך ()
*[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] ()
*[[היום מלכי מקדם]] ()
*מעוני אלהי קדם בך בטחתי ()
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] ()
*אז דברת בחזון ()
*בקר ייחד שמך עמך ()
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] ()
*סליחה: אדון לאב המון ()
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך ()
*תחנון: חנות אתכם יחזה ()
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז ()
*אלהים אתה צוית דרשוני ()
*תחנון: לטהר אתכם יזה ()
*אליכם אישים אדבר דברי ()
*תחנון: ידי דלים ונחשלים ()
*ה' נסי ומחסי ()
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש ()
*אז בהר המור ()
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת ()
*חיים אשאלה ממך לי מלכי ()
*אשא עיני אל ה' בתחנוני ()
*יערבו לפניך תהלות ושבחות ()
*תחנון: יערב חין ערכנו ()
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון ()
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי ()
*[[אופל אלמנה תאיר]] ()
*בסדר הוידוי:
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] ()
**[[אעשה למען שמי]] ()

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום ()
*מחיה: מעת תחן גש ()
*משלש: אתן תהלות למלך ()
*המכירים אומצך ()
*אראלי איום ()
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] ()
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני ()
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק ()
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] ()
*ה' שמעה תפילת המנחה ()
*מנחת מרחשת ארשת שפתי ()
*תחנון: מערכות ישראל בשירה ()
*אשלש תפילות ()
*תחנון: ידידיך מאמש ()
*אנשי לבב עוצו ()
*תחנון: שדי הזכרתני ()
*תחנון: קראתי מצרה ()
*חיים מול ישראל ()
*אנא שא נא לעוון מייחליך ()
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה ()
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא ()
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם אם יבוא ()
**אצתי יום כיפור ()

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*אבן מעמסה ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] ()
*פתיחה: אקרא בצר רוחי ()
*ברכו: אל לך עוז ועטרת ()
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך ()
*אצילי קום קרא ()
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין ()
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] ()
*חזקו ואמצו כושלי ברכים ()
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה ()
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה ()
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל ()
*ויעל משה ()
*אשריכם ישראל שבכם בחר אל ()
*קול יאמר אני ארעה צאני ()
*אשריך ישראל מי כמוך ()
*הנא יום בא ()
*שמחו אהובים ()
*אל בנה מקדשך ()
*יום אדיר ()
*הנחילנו אדון ()
*הודו לו אדיר ()
*רוצו רוצו ()
*אמוני מערכה ()
*אום נאוה ()
*וקווי וקווי ()

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול ()
*פתיחה: אשורר הילולים ()
*יוצר: אהלל לנוטה ()
*בראשית ארק ודוק ()
*אומרים קדוש קדוש ()
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא ()
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם ()
*מי כמוך שמים נטית בגבורה ()

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד ()
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני ()
*ירושת נחלה ()
*יחי הילד לאביו ולאמו ()
*יהי שלום בחילינו ()
*משוש וגילה מעם נורא עלילה ()

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים ()

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני ()
*לחתן: ממעונו אור זורח ()
*לכלה: מצא אשה מצא טוב ()
*לכלה: לקראת פני חתן ()
*לכלה: שמור חתן וכלה ()
*יה שוכן בשמי ערץ ()
*ישמח חתן עם כלה ()
*אדיר הוא אלהינו ()
*אלהיכם יאדירכם ()

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>3l7dau7seh093pflts48ke20tkaykzn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זה אלי זה אלי ואנוהו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739493</id>
    <revision>
      <id>3004159</id>
      <parentid>3002889</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:38:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תיקונים ממחזור אר&quot;ץ</comment>
      <origin>3004159</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3306" sha1="4cyk5i68vmrt1j93njoc3jovpmkiwk6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר''' (פעמיים){{הערה|במחזור אר&quot;ץ אלו שני פיוטים נפרדים.}}}}

זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ

{{סי|אֱ}}לֹהִים עַד מְאֹד קָדוֹשׁ{{ש}}
וּמַגִּיד אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}}
וְעַל יוֹרֶה וְעַל מַלְקוֹשׁ{{ש}}
עֲנַן אוֹרוֹ יְצַוֵּהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

{{סי|לְ}}פָנָיו נִצְּבוּ אוֹרִים{{ש}}
עֲלֵי מִשְׁמָר בְּמַזָּרִים{{ש}}
וְהִשְׁתַּחֲווּ לְדוֹר דּוֹרִים{{ש}}
לְעַם קָדְשׁוֹ וְיוֹדֵהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

{{סי|עֲ}}רָבוֹת שָׂם בְּמֶרְכָּב לוֹ{{ש}}
וְחַיּוֹת יוֹשְׁבֵי צִלּוֹ{{ש}}
מְחַוִּים אֶת יְקָר גָּדְלוֹ{{ש}}
הֲדָרֵהוּ וְהוֹדֵהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

{{סי|זְ}}מָן אֵין לוֹ וְלֹא פָנִים{{ש}}
וְלֹא מַחֲנוֹת וּמִשְׁכָּנִים{{ש}}
וְלֹא עֹרֶף וְלֹא פָנִים{{ש}}
כֹּל פָּעַל לְמַעֲנֵהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

{{סי|רְ}}בִיד חֵן וַעֲנַק כָּבוֹד{{ש}}
לִצְוַאר יוֹדְעָיו יַעְנֹד{{ש}}
וְלוֹ גַלְגַּל זְבוּל יִקֹּד{{ש}}
וְכָל כּוֹכְבֵי יְקָרֵהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

{{סי|אֱ}}לוֹהַּ נֶאֱמָן בַּבְּרִית{{ש}}
וְאֵין לוֹ רֹאשׁ וְלֹא אַחֲרִית{{ש}}
אֲשֶׁר בָּחַר בְּאוּם עִבְרִית{{ש}}
וְכָרַת לָהּ בְּרִיתֵהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

{{סי|לְ}}אַבְרָהָם בְּרֹאשׁ נִגְלָה{{ש}}
לְהַעֲלוֹת אֶת בְּנוֹ עוֹלָה{{ש}}
קְרָאָהוּ בְּרֹב חֶמְלָה{{ש}}
וּפָדָה אֶת יְחִידֵהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

{{סי|עַ}}ל יַעֲקֹב בְּלוּז בֵּית אֵל{{ש}}
בְּעֹז נִגְלָה בִּפְנוּאֵל{{ש}}
וְכִנָּהוּ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְהֶרְאָהוּ יְקָרֵהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

{{סי|זָ}}כַר אֵל וְהוּא כוֹסֵף{{ש}}
לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי יוֹסֵף{{ש}}
וּפֵרוּדָם בְּנוֹף אִסֵּף{{ש}}
וְכִלְכֵּל אֶת עֲדָתֵהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

{{סי|רָ}}נְנוּ שָׁרוּ בָנָיו{{ש}}
בְּפָקְדָם עַל יְדֵי עָנָו{{ש}}
וְשָׁב הַיָּם לְאֵיתָנָיו{{ש}}
עֲלֵי פַרְעֹה וְחֵילֵהוּ
{{רפרן|זֶה אֵלִי זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ}}

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>4cyk5i68vmrt1j93njoc3jovpmkiwk6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אי זה מקום בינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739616</id>
    <revision>
      <id>3004184</id>
      <parentid>3003889</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T06:18:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מצוות לא תעשה */</comment>
      <origin>3004184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="81562" sha1="9z1o0zugo0ayjwmwh4tryx6eoa0q74b" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===רשות===
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''אני יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדָּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שָׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ש}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִימָנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ש}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}
===אי זה מקום בינה===
{{הור|סימן: '''אב&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַּת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקָנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנָנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִּזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹש מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַּלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעוֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן.{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּרִי דָּתְךָ מִיָּמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה|0}} וְלִתְעוּדָה אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}
===מצות עשה===
{{רקע אפור|מצות עשה. בעזרת אומר ועושה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַּסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַּעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִּדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַּמְלִיכוּ{{ר1}}
וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חוֹמָשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצוֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יֹ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}לוּד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלוּקָתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דַּת אָמוֹן{{ר1}}
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק לְהֵטִיבוֹ בְּעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה{{ר1}}
כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרַע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֵד וּלְבַקֵּר פְּנִי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָּבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יֹדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְהַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִּשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עֲנָנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָהּ{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִימָנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְּצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכָל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְּשֻׁבַּר{{ר1}}
יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסוֹמְכוֹ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְּבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵאֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר {{ק|[בְּשִׂמְחָה]}} בְּעִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּה דֹּפִי{{ר1}}
וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים {{נוא|אָדָם}} וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לְגָמְלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אֲדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִימָנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִיאוֹ{{ר1}}
לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת וּמְנָחוֹת וּשְׁלָמִים וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפְרָשִׁים חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָּל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהּ. עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמֵרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאֹכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻמְאַת כֵּלים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹד מֵחֹטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גְּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבָן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׂם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רַע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתי הֲנָאָה לִנְדִירָתי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיָּבוֹל, כִּי כֵּן דָּתוֹ
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי בְּעָלָיו{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|[וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם]}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקִּרְבָּהּ וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לָּחָה וְהֻתָּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָּל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===יחיד נורא עלילה===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת / הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת / לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת / מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָה חוֹזֶרֶת / שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת / לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ש}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ / וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה / הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה / וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה / שׁוּבִי סוֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָּהּ / וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה / בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ש}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה / וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת / עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת / וְהִיא בְּלִבָּה חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת / כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת / וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת / בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת / בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה / סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה / יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}
===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה {{ק|[וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה]}} וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאוֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹעֵל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ {{ק|[וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ]}} וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת {{ק|[אֵשׁ]}} אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָה יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרוֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת {{ק|[וּמַאֲכַל]}} יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בָּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדּוֹק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמוּעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים {{ק|[וּמְחֻסַּר בְּגָדִים]}} וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם גַּם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵּעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתָּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁמוֹנָה {{נוא|בְּשִׁבְעָה}} יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת {{ק|[רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ]}}נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד {{ק|[וְלֹא תִתְאַוֶּה]}} וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמָאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחוֹק מִלָּבֹא בִקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמֵּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי {{ק|[עֹשֶׁק וְ]}}גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְּךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי {{ק|[וַאֲדוֹמִי]}} כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה {{ק|[וּכְרוּת שָׁפְכָה]}} לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲך אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם {{ק|[וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט]}} וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתו {{ר1}}
בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]</text>
      <sha1>9z1o0zugo0ayjwmwh4tryx6eoa0q74b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004194</id>
      <parentid>3004184</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T08:43:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מצוות לא תעשה */</comment>
      <origin>3004194</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98562" sha1="1320zr5q3hjrhhmu18h16fhsbhw07o2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===רשות===
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''אני יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדָּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שָׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ש}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִימָנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ש}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}
===אי זה מקום בינה===
{{הור|סימן: '''אב&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַּת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקָנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנָנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִּזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹש מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַּלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעוֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן.{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּרִי דָּתְךָ מִיָּמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה|0}} וְלִתְעוּדָה אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}
===מצות עשה===
{{רקע אפור|מצות עשה. בעזרת אומר ועושה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַּסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַּעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִּדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַּמְלִיכוּ{{ר1}}
וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חוֹמָשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצוֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יֹ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}לוּד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלוּקָתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דַּת אָמוֹן{{ר1}}
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק לְהֵטִיבוֹ בְּעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה{{ר1}}
כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרַע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֵד וּלְבַקֵּר פְּנִי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָּבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יֹדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְהַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִּשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עֲנָנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָהּ{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִימָנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְּצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכָל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְּשֻׁבַּר{{ר1}}
יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסוֹמְכוֹ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְּבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵאֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר {{ק|[בְּשִׂמְחָה]}} בְּעִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּה דֹּפִי{{ר1}}
וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים {{נוא|אָדָם}} וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לְגָמְלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אֲדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִימָנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִיאוֹ{{ר1}}
לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת וּמְנָחוֹת וּשְׁלָמִים וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפְרָשִׁים חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָּל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהּ. עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמֵרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאֹכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻמְאַת כֵּלים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹד מֵחֹטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גְּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבָן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׂם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רַע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתי הֲנָאָה לִנְדִירָתי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיָּבוֹל, כִּי כֵּן דָּתוֹ
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי בְּעָלָיו{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|[וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם]}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקִּרְבָּהּ וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לָּחָה וְהֻתָּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָּל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===יחיד נורא עלילה===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת / הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת / לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת / מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָה חוֹזֶרֶת / שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת / לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ש}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ / וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה / הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה / וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה / שׁוּבִי סוֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָּהּ / וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה / בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ש}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה / וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת / עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת / וְהִיא בְּלִבָּה חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת / כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת / וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת / בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת / בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה / סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה / יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}
===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה {{ק|[וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה]}} וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאוֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹעֵל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ {{ק|[וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ]}} וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת {{ק|[אֵשׁ]}} אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָה יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרוֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת {{ק|[וּמַאֲכַל]}} יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בָּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדּוֹק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמוּעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים {{ק|[וּמְחֻסַּר בְּגָדִים]}} וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם גַּם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵּעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתָּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁמוֹנָה {{נוא|בְּשִׁבְעָה}} יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת {{ק|[רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ]}}נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד {{ק|[וְלֹא תִתְאַוֶּה]}} וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמָאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחוֹק מִלָּבֹא בִקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמֵּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי {{ק|[עֹשֶׁק וְ]}}גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְּךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי {{ק|[וַאֲדוֹמִי]}} כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה {{ק|[וּכְרוּת שָׁפְכָה]}} לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲך אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם {{ק|[וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט]}} וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתו {{ר1}}
בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הֻחֲזָקָה{{ר1}}
וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בְּמִשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ {{נוא|הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ}} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה {{ק|[וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן]}} כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְּאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשָׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבָּחוּ שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיֶךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
נִינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת {{ק|[וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ]}} וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצָּעוּ בִרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין {{ק|[וּפִתְחֵי הַדָּת]}} וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחֱקָקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֱבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה
{{סוף}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]</text>
      <sha1>1320zr5q3hjrhhmu18h16fhsbhw07o2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004195</id>
      <parentid>3004194</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T08:47:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98584" sha1="qr5ijlcga151xs17zuhhjk7atoaav3z" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===רשות===
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''אני יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדָּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שָׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ש}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִימָנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ש}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}
===אי זה מקום בינה===
{{הור|סימן: '''אב&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַּת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקָנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנָנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִּזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹש מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַּלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעוֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן.{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּרִי דָּתְךָ מִיָּמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה|0}} וְלִתְעוּדָה אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}
===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַּסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַּעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִּדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַּמְלִיכוּ{{ר1}}
וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חוֹמָשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצוֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יֹ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}לוּד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלוּקָתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דַּת אָמוֹן{{ר1}}
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק לְהֵטִיבוֹ בְּעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה{{ר1}}
כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרַע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֵד וּלְבַקֵּר פְּנִי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָּבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יֹדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְהַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִּשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עֲנָנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָהּ{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִימָנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְּצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכָל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְּשֻׁבַּר{{ר1}}
יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסוֹמְכוֹ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְּבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵאֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר {{ק|[בְּשִׂמְחָה]}} בְּעִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּה דֹּפִי{{ר1}}
וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים {{נוא|אָדָם}} וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לְגָמְלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אֲדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִימָנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִיאוֹ{{ר1}}
לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת וּמְנָחוֹת וּשְׁלָמִים וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפְרָשִׁים חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָּל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהּ. עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמֵרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאֹכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻמְאַת כֵּלים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹד מֵחֹטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גְּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבָן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׂם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רַע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתי הֲנָאָה לִנְדִירָתי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיָּבוֹל, כִּי כֵּן דָּתוֹ
לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי בְּעָלָיו{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|[וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם]}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקִּרְבָּהּ וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לָּחָה וְהֻתָּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָּל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===יחיד נורא עלילה===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת / הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת / לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת / מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָה חוֹזֶרֶת / שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת / לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ש}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ / וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה / הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה / וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה / שׁוּבִי סוֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָּהּ / וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה / בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ש}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה / וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת / עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת / וְהִיא בְּלִבָּה חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת / כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת / וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת / בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת / בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה / סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה / יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}
===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה {{ק|[וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה]}} וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאוֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹעֵל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ {{ק|[וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ]}} וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת {{ק|[אֵשׁ]}} אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָה יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרוֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת {{ק|[וּמַאֲכַל]}} יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בָּרְבִיעִית אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדּוֹק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמוּעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים {{ק|[וּמְחֻסַּר בְּגָדִים]}} וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם גַּם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵּעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתָּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁמוֹנָה {{נוא|בְּשִׁבְעָה}} יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת {{ק|[רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ]}}נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד {{ק|[וְלֹא תִתְאַוֶּה]}} וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמָאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחוֹק מִלָּבֹא בִקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמֵּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי {{ק|[עֹשֶׁק וְ]}}גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְּךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי {{ק|[וַאֲדוֹמִי]}} כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה {{ק|[וּכְרוּת שָׁפְכָה]}} לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲך אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם {{ק|[וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט]}} וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתו {{ר1}}
בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הֻחֲזָקָה{{ר1}}
וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בְּמִשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ {{נוא|הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ}} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה {{ק|[וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן]}} כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְּאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשָׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבָּחוּ שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיֶךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
נִינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת {{ק|[וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ]}} וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצָּעוּ בִרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין {{ק|[וּפִתְחֵי הַדָּת]}} וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחֱקָקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֱבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}

[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]</text>
      <sha1>qr5ijlcga151xs17zuhhjk7atoaav3z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:דקדוק</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1739637</id>
    <revision>
      <id>3004134</id>
      <parentid>3004106</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:47:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <origin>3004134</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6387" sha1="eqknb9a4ajb2xy6qjr9k0gc6x0062po" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#invoke:דקדוק|render}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;
תבנית זו מיועדת להצגת מילים מהתנ&quot;ך עם חלונית ריחוף המכילה מידע דקדוקי ומורפולוגי (מבוסס על OSHB).

=== דוגמאות===
&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;
{{דקדוק|מילה=בְּ/רֵאשִׁ֖ית|יסוד=b/7225|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HR/Ncfsa|קוד=01xeN}}
&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;

&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;
{{דקדוק|מילה=וְ/הָ/אָ֗רֶץ|יסוד=c/d/776|מבנה=1.1.1|מורפולוגיה=HC/Td/Ncbsa|קוד=01LN3}}
&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;

&lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;
{{דקדוק|מילה=בְּ/צַלְמֵ֖/נוּ|יסוד=b/6754|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp1cp|קוד=01gtq}}
&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;

'''תוצאה:'''
{{עם-טעמים|
{{דקדוק|מילה=בְּ/רֵאשִׁ֖ית|יסוד=b/7225|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HR/Ncfsa|קוד=01xeN}}
{{דקדוק|מילה=וְ/הָ/אָ֗רֶץ|יסוד=c/d/776|מבנה=1.1.1|מורפולוגיה=HC/Td/Ncbsa|קוד=01LN3}}
{{דקדוק|מילה=בְּ/צַלְמֵ֖/נוּ|יסוד=b/6754|מבנה=1.0|מורפולוגיה=HR/Ncmsc/Sp1cp|קוד=01gtq}}
}}
===הסבר===
{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: 100%; max-width: 900px; text-align: right;&quot;
|+ מקרא קודים מורפולוגיים (על בסיס תקן OSHB / WHM)
! קוד (OSHB) !! מונח באנגלית (English) !! מונח בעברית (תרגום התבנית) !! דוגמה מהמקרא
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;background-color: #f2f2f2;&quot; | שפת המקור (מופיע תמיד כאות ראשונה)
|-
| '''H''' || Hebrew || עברית || '''בְּרֵאשִׁית''' (השפה השלטת בתנ&quot;ך)
|-
| '''A''' || Aramaic || ארמית || '''דִּי''' (נפוץ בספרי דניאל ועזרא)
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;background-color: #f2f2f2;&quot; | חלקי דיבר (Part of Speech)
|-
| '''N''' || Noun || שם עצם || '''אֶרֶץ'''
|-
| '''V''' || Verb || פועל || '''בָּרָא'''
|-
| '''A''' || Adjective || שם תואר || '''טוֹב''' (&quot;וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב&quot;)
|-
| '''R''' || Preposition || מילת יחס || '''בְּ'''רֵאשִׁית, '''עַל'''
|-
| '''C''' || Conjunction || מילת חיבור (ו' החיבור) || '''וְ'''אֵת, '''וְ'''הָאָרֶץ
|-
| '''T''' || Particle || מילית || '''אַל''', '''גַּם'''
|-
| '''S''' || Suffix (Pronominal) || סיומת (כינוי שייכות או מושא) || צַלְמֵ'''נוּ''', סוּס'''וֹ'''
|-
| '''P''' || Pronoun || כינוי גוף || '''אֲנִי''', '''הוּא'''
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;background-color: #f2f2f2;&quot; | מיליות נפוצות (Particles - צירוף של T עם אות נוספת)
|-
| '''Td''' || Definite Article || מילית, יידוע (ה' הידיעה) || '''הַ'''שָּׁמַיִם, '''הָ'''אָרֶץ
|-
| '''Ti''' || Interrogative || מילית, שאלה (ה' השאלה) || '''הֲ'''שׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי
|-
| '''Tr''' || Relative || מילית, זיקה (ש / אשר) || '''אֲשֶׁר''' (או קידומת '''שֶׁ''')
|-
| '''Tn''' || Negative || מילית, שלילה || '''לֹא''' תִרְצָח
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;background-color: #f2f2f2;&quot; | בנייני פעלים (Stems)
|-
| '''q''' || Qal || קל || '''שָׁמַר''', '''אָמַר'''
|-
| '''n''' || Niphal || נפעל || '''נִשְׁמַר''', '''נִבְקְעוּ''' (מעינות תהום)
|-
| '''p''' || Piel || פיעל || '''דִּבֶּר''', '''קִדֵּשׁ'''
|-
| '''P''' || Pual || פועל (Pu'al) || '''סֻפַּר''', '''בֹּרַךְ'''
|-
| '''h''' || Hiphil || הפעיל || '''הִבְדִּיל''', '''הִגִּיד'''
|-
| '''H''' || Hophal || הופעל || '''הָשְׁלַךְ''', '''הֻגַּד'''
|-
| '''t''' || Hithpael || התפעל || '''הִתְהַלֵּךְ''' (חנוך)
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;background-color: #f2f2f2;&quot; | זמנים וצורות הפועל (Aspect / Conjugation)
|-
| '''p''' || Perfect || עבר || '''בָּרָא''', '''שָׁמַר'''
|-
| '''i''' || Imperfect || עתיד || '''יִקְרָא''', '''יִשְׁמֹר'''
|-
| '''w''' || Waw-Consecutive || ו' ההיפוך (רצף) || '''וַ'''יֹּאמֶר, '''וַ'''יְהִי
|-
| '''v''' || Imperative || ציווי || '''קוּם''' לֵךְ אֶל נִינְוֵה
|-
| '''r''' || Participle (Active) || בינוני (הווה פעיל) || '''שֹׁמֵר''', '''מְרַחֶפֶת'''
|-
| '''s''' || Participle (Passive) || בינוני פעול (הווה סביל) || '''כָּתוּב''', '''שָׁמוּר'''
|-
| '''c''' || Infinitive Construct || מקור נסמך || לֵ'''אמֹר''', לְ'''הַבְדִּיל'''
|-
| '''a''' || Infinitive Absolute || מקור מוחלט || '''שָׁמוֹר''' תִּשְׁמְרוּן, '''הָלוֹךְ''' וְטָפוֹף
|-
! colspan=&quot;4&quot; style=&quot;background-color: #f2f2f2;&quot; | תכונות כלליות (גוף, מין, מספר, מצב)
|-
| '''1 / 2 / 3''' || 1st / 2nd / 3rd Person || גוף: ראשון / שני / שלישי || אָמַרְ'''תִּי''' (1) / אָמַרְ'''תָּ''' (2) / אָמַר (3)
|-
| '''m''' || Masculine || מין: זכר || '''מֶלֶךְ''', '''סוּס'''
|-
| '''f''' || Feminine || מין: נקבה || '''מַלְכָּה''', '''סוּסָה'''
|-
| '''c''' || Common || מין: משותף || '''אָרֶץ''', '''דֶּרֶךְ''' (יכולים לשמש כזכר ונקבה)
|-
| '''s''' || Singular || מספר: יחיד || '''יוֹם''', '''עַיִן'''
|-
| '''p''' || Plural || מספר: רבים || '''יָמִים''', '''עֵינַיִם''' (לפעמים OSHB מתייחס לזוגי כרבים)
|-
| '''d''' || Dual || מספר: זוגי || '''יוֹמַיִם''', '''שְׁנָתַיִם'''
|-
| '''a''' || Absolute || מצב: נפרד / מוחלט || '''דְּבָרִים''', '''בַּיִת'''
|-
| '''c''' || Construct || מצב: נסמך || '''דִּבְרֵי''' (הימים), '''בֵּית''' (אלוהים)
|}

'''הערה:''' מודול ה-Lua של התבנית ([[יחידה:דקדוק]]) יודע לפענח את התפקיד המדויק של כל אות בהתאם להקשרה.
לדוגמה, האות '''c''' תפוענח כ&quot;מקור נסמך&quot; אם היא מופיעה בתוך פועל, או כ&quot;מצב נסמך&quot; אם היא מופיעה בסוף תכונות של שם עצם.&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>eqknb9a4ajb2xy6qjr9k0gc6x0062po</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחידה:דקדוק</title>
    <ns>828</ns>
    <id>1739638</id>
    <revision>
      <id>3004145</id>
      <parentid>3004078</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T20:50:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <origin>3004145</origin>
      <model>Scribunto</model>
      <format>text/plain</format>
      <text bytes="7504" sha1="hoomagawkk1aequr9wgrez5w3ddqcxe" xml:space="preserve">local p = {}

-- טבלאות תרגום לקודים המורפולוגיים של OSHB
local translate = {
    -- חלקי דיבר
    [&quot;R&quot;] = &quot;מילת יחס&quot;,
    [&quot;C&quot;] = &quot;ו' החיבור&quot;,
    [&quot;T&quot;] = &quot;מילית&quot;,
    [&quot;D&quot;] = &quot;ה' הידיעה&quot;,
    [&quot;N&quot;] = &quot;שם עצם&quot;,
    [&quot;V&quot;] = &quot;פועל&quot;,
    [&quot;A&quot;] = &quot;תואר&quot;,
    [&quot;S&quot;] = &quot;סיומת (כינוי)&quot;,
    -- תכונות
    [&quot;m&quot;] = &quot;זכר&quot;,
    [&quot;f&quot;] = &quot;נקבה&quot;,
    [&quot;s&quot;] = &quot;יחיד&quot;,
    [&quot;p&quot;] = &quot;רבים&quot;,
    [&quot;d&quot;] = &quot;זוגי&quot;,
    [&quot;c&quot;] = &quot;נסמך/משותף&quot;,
    [&quot;a&quot;] = &quot;נפרד&quot;,
    [&quot;1&quot;] = &quot;גוף ראשון&quot;,
    [&quot;2&quot;] = &quot;גוף שני&quot;,
    [&quot;3&quot;] = &quot;גוף שלישי&quot;
}

-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
local function decode_morph(morph)
    local results = {}
    -- מסירים H או A רק אם הם ממש בתחילת המחרוזת
    local clean_morph = mw.ustring.gsub(morph, &quot;^[HA]&quot;, &quot;&quot;)
    
    -- 1. טיפול עוקף למיליות (Particles) בעלות משמעות קבועה וקצרה
    if clean_morph == &quot;Td&quot; then return &quot;מילית, יידוע (ה' הידיעה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Ti&quot; then return &quot;מילית, שאלה (ה' השאלה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tr&quot; then return &quot;מילית, זיקה (ש/אשר)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tn&quot; then return &quot;מילית, שלילה&quot; end
    
    local part_of_speech = mw.ustring.sub(clean_morph, 1, 1)
    
    -- 2. רצים על כל תו בקוד ובודקים אם יש לו תרגום
    for i = 1, mw.ustring.len(clean_morph) do
        local char = mw.ustring.sub(clean_morph, i, i)
        local trans = translate[char]
        
        -- 3. פתרון התנגשויות תלויות-הקשר
        if char == &quot;d&quot; then
            -- אם זו מילית זה יידוע, אחרת זה מספר זוגי
            if part_of_speech == &quot;T&quot; then trans = &quot;יידוע&quot; else trans = &quot;זוגי&quot; end
        elseif char == &quot;p&quot; then
            -- p בפעלים זה פיעל, אחרת זה רבים
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i == 2 then trans = &quot;פיעל&quot; 
            elseif part_of_speech == &quot;N&quot; and i == 2 then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם פרטי&quot; כדי למנוע עומס בחלונית
            else trans = &quot;רבים&quot; end
        elseif char == &quot;c&quot; then
            -- c בסוף המילה זה נסמך, בהתחלה זה מין משותף או כללי
            if i &gt; 3 then trans = &quot;נסמך&quot; 
            elseif i == 2 and part_of_speech == &quot;N&quot; then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם כללי&quot;
            else trans = &quot;מין משותף&quot; end
        elseif char == &quot;a&quot; then
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i &gt; 4 then trans = &quot;מקור מוחלט&quot; else trans = &quot;נפרד&quot; end
        end
        
        -- אם נמצא תרגום והוא לא בוטל, נוסיף אותו לרשימה
        if trans then
            table.insert(results, trans)
        end
    end
    
    return table.concat(results, &quot;, &quot;)
end

-- פונקציית עזר לפיצול מחרוזת לפי לוכסן
local function split_string(inputstr)
    local t = {}
    for str in string.gmatch(inputstr, &quot;([^/]+)&quot;) do
        table.insert(t, str)
    end
    return t
end

function p.render(frame)
    local args = frame.args
    if frame == mw.getCurrentFrame() and args['מילה'] == nil then
        args = frame:getParent().args
    end

    local word = args['מילה'] or &quot;&quot;
    local morph = args['מורפולוגיה'] or &quot;&quot;
    local lemma = args['יסוד'] or &quot;&quot;
    local structure = args['מבנה'] or &quot;&quot;
    local code = args['code'] or &quot;&quot;

    local clean_word = &quot;&quot;
    local tooltip_lines = {}

    if mw.ustring.find(word, &quot;/&quot;) then
        local word_parts = split_string(word)
        local morph_parts = split_string(morph)
        
        if #word_parts == #morph_parts then
            for i = 1, #word_parts do
                local w_part = word_parts[i]
                local m_part = morph_parts[i]
                
                -- קביעת סוג החלק לצורך צביעה
                local clean_m_part = m_part
                
                -- הסרת תווית השפה (H או A) רק מהחלק הראשון
                if i == 1 and (mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;H&quot; or mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;A&quot;) then
                    clean_m_part = mw.ustring.sub(clean_m_part, 2)
                end
                
                -- כעת האות הראשונה היא תמיד חלק הדיבר האמיתי (S, N, V, R וכו')
                local first_char = mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1)
                local part_color = &quot;&quot; -- ברירת מחדל: ללא צבע (שחור)
                
                if first_char == &quot;S&quot; then
                    part_color = &quot;#B22222&quot; -- אדום-בורדו לסיומות
                elseif first_char == &quot;C&quot; or first_char == &quot;R&quot; or first_char == &quot;T&quot; or first_char == &quot;D&quot; then
                    part_color = &quot;#0055AA&quot; -- כחול עמוק לקידומות
                end

                -- בניית המילה המעוצבת
                if part_color ~= &quot;&quot; then
                    clean_word = clean_word .. '&lt;span style=&quot;color:' .. part_color .. ';&quot;&gt;' .. w_part .. '&lt;/span&gt;'
                else
                    clean_word = clean_word .. w_part
                end

                -- הוספת שורה ל-Tooltip
                table.insert(tooltip_lines, w_part .. &quot; - &quot; .. decode_morph(m_part))
            end
        else
            clean_word = mw.ustring.gsub(word, &quot;/&quot;, &quot;&quot;)
            table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח מורפולוגי: &quot; .. morph)
        end
    else
        clean_word = word
        table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח: &quot; .. decode_morph(morph))
    end

    -- עיבוד צורת היסוד (Lemma) לקישור מילון סטרונג
    local strong_num = mw.ustring.match(lemma, &quot;%d+&quot;)
    local lemma_display = lemma

    if strong_num then
        local num_val = tonumber(strong_num)
        -- חישוב &quot;תיקיית&quot; הדף (0 עבור מתחת ל-1000, 7 עבור 7000 וכו')
        local folder_digit = math.floor(num_val / 1000)
        
        -- הרכבת קישור ויקי לדף המילון באנגלית
        local wikilink = string.format(&quot;[[S:EN:Strong's Exhaustive Concordance/H%d#%s|%s]]&quot;, folder_digit, strong_num, strong_num)
        
        -- מחליפים את המספר במחרוזת המקורית בקישור (כדי לשמור על קידומות כמו b/)
        lemma_display = mw.ustring.gsub(lemma, &quot;%d+&quot;, wikilink)
    end

    -- הוספת מידע כללי בסוף ה-Tooltip
    table.insert(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\nקוד מזהה: &quot; .. code)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;צורת יסוד: &quot; .. lemma_display)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;מורפ': &quot; .. morph)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;מבנה היררכי על פי הטעמים: &quot; .. structure)

    -- חיבור כל השורות עם ירידת שורה
    local final_tooltip = table.concat(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\n&quot;)

    -- קריאה לתבנית {{ב}}
    return frame:expandTemplate{
        title = 'ב',
        args = {
            ['1'] = clean_word,
            ['2'] = final_tooltip,
            ['ללא קו'] = 'כן'
        }
    }
end

return p</text>
      <sha1>hoomagawkk1aequr9wgrez5w3ddqcxe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004146</id>
      <parentid>3004145</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T20:57:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>צבע והדגשה</comment>
      <origin>3004146</origin>
      <model>Scribunto</model>
      <format>text/plain</format>
      <text bytes="7514" sha1="ldglkiuwimb7slq3bd2farw3fgji6hg" xml:space="preserve">local p = {}

-- טבלאות תרגום לקודים המורפולוגיים של OSHB
local translate = {
    -- חלקי דיבר
    [&quot;R&quot;] = &quot;מילת יחס&quot;,
    [&quot;C&quot;] = &quot;ו' החיבור&quot;,
    [&quot;T&quot;] = &quot;מילית&quot;,
    [&quot;D&quot;] = &quot;ה' הידיעה&quot;,
    [&quot;N&quot;] = &quot;שם עצם&quot;,
    [&quot;V&quot;] = &quot;פועל&quot;,
    [&quot;A&quot;] = &quot;תואר&quot;,
    [&quot;S&quot;] = &quot;סיומת (כינוי)&quot;,
    -- תכונות
    [&quot;m&quot;] = &quot;זכר&quot;,
    [&quot;f&quot;] = &quot;נקבה&quot;,
    [&quot;s&quot;] = &quot;יחיד&quot;,
    [&quot;p&quot;] = &quot;רבים&quot;,
    [&quot;d&quot;] = &quot;זוגי&quot;,
    [&quot;c&quot;] = &quot;נסמך/משותף&quot;,
    [&quot;a&quot;] = &quot;נפרד&quot;,
    [&quot;1&quot;] = &quot;גוף ראשון&quot;,
    [&quot;2&quot;] = &quot;גוף שני&quot;,
    [&quot;3&quot;] = &quot;גוף שלישי&quot;
}

-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
local function decode_morph(morph)
    local results = {}
    -- מסירים H או A רק אם הם ממש בתחילת המחרוזת
    local clean_morph = mw.ustring.gsub(morph, &quot;^[HA]&quot;, &quot;&quot;)
    
    -- 1. טיפול עוקף למיליות (Particles) בעלות משמעות קבועה וקצרה
    if clean_morph == &quot;Td&quot; then return &quot;מילית, יידוע (ה' הידיעה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Ti&quot; then return &quot;מילית, שאלה (ה' השאלה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tr&quot; then return &quot;מילית, זיקה (ש/אשר)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tn&quot; then return &quot;מילית, שלילה&quot; end
    
    local part_of_speech = mw.ustring.sub(clean_morph, 1, 1)
    
    -- 2. רצים על כל תו בקוד ובודקים אם יש לו תרגום
    for i = 1, mw.ustring.len(clean_morph) do
        local char = mw.ustring.sub(clean_morph, i, i)
        local trans = translate[char]
        
        -- 3. פתרון התנגשויות תלויות-הקשר
        if char == &quot;d&quot; then
            -- אם זו מילית זה יידוע, אחרת זה מספר זוגי
            if part_of_speech == &quot;T&quot; then trans = &quot;יידוע&quot; else trans = &quot;זוגי&quot; end
        elseif char == &quot;p&quot; then
            -- p בפעלים זה פיעל, אחרת זה רבים
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i == 2 then trans = &quot;פיעל&quot; 
            elseif part_of_speech == &quot;N&quot; and i == 2 then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם פרטי&quot; כדי למנוע עומס בחלונית
            else trans = &quot;רבים&quot; end
        elseif char == &quot;c&quot; then
            -- c בסוף המילה זה נסמך, בהתחלה זה מין משותף או כללי
            if i &gt; 3 then trans = &quot;נסמך&quot; 
            elseif i == 2 and part_of_speech == &quot;N&quot; then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם כללי&quot;
            else trans = &quot;מין משותף&quot; end
        elseif char == &quot;a&quot; then
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i &gt; 4 then trans = &quot;מקור מוחלט&quot; else trans = &quot;נפרד&quot; end
        end
        
        -- אם נמצא תרגום והוא לא בוטל, נוסיף אותו לרשימה
        if trans then
            table.insert(results, trans)
        end
    end
    
    return table.concat(results, &quot;, &quot;)
end

-- פונקציית עזר לפיצול מחרוזת לפי לוכסן
local function split_string(inputstr)
    local t = {}
    for str in string.gmatch(inputstr, &quot;([^/]+)&quot;) do
        table.insert(t, str)
    end
    return t
end

function p.render(frame)
    local args = frame.args
    if frame == mw.getCurrentFrame() and args['מילה'] == nil then
        args = frame:getParent().args
    end

    local word = args['מילה'] or &quot;&quot;
    local morph = args['מורפולוגיה'] or &quot;&quot;
    local lemma = args['יסוד'] or &quot;&quot;
    local structure = args['מבנה'] or &quot;&quot;
    local code = args['code'] or &quot;&quot;

    local clean_word = &quot;&quot;
    local tooltip_lines = {}

    if mw.ustring.find(word, &quot;/&quot;) then
        local word_parts = split_string(word)
        local morph_parts = split_string(morph)
        
        if #word_parts == #morph_parts then
            for i = 1, #word_parts do
                local w_part = word_parts[i]
                local m_part = morph_parts[i]
                
                -- קביעת סוג החלק לצורך צביעה
                local clean_m_part = m_part
                
                -- הסרת תווית השפה (H או A) רק מהחלק הראשון
                if i == 1 and (mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;H&quot; or mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;A&quot;) then
                    clean_m_part = mw.ustring.sub(clean_m_part, 2)
                end
                
                -- כעת האות הראשונה היא תמיד חלק הדיבר האמיתי (S, N, V, R וכו')
                local first_char = mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1)
                local part_color = &quot;&quot; -- ברירת מחדל: ללא צבע (שחור)
                
                if first_char == &quot;S&quot; then
                    part_color = &quot;#740e0e&quot; -- אדום-בורדו לסיומות
                elseif first_char == &quot;C&quot; or first_char == &quot;R&quot; or first_char == &quot;T&quot; or first_char == &quot;D&quot; then
                    part_color = &quot;#085c0f&quot; -- ירוק כהה לקידומות
                end

                -- בניית המילה המעוצבת
                if part_color ~= &quot;&quot; then
                    clean_word = clean_word .. '&lt;span style=&quot;color:' .. part_color .. ';&quot;&gt;' .. w_part .. '&lt;/span&gt;'
                else
                    clean_word = clean_word .. w_part
                end

                -- הוספת שורה ל-Tooltip
                table.insert(tooltip_lines, &quot;'''&quot; .. w_part .. &quot;''' - &quot; .. decode_morph(m_part))
            end
        else
            clean_word = mw.ustring.gsub(word, &quot;/&quot;, &quot;&quot;)
            table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח מורפולוגי: &quot; .. morph)
        end
    else
        clean_word = word
        table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח: &quot; .. decode_morph(morph))
    end

    -- עיבוד צורת היסוד (Lemma) לקישור מילון סטרונג
    local strong_num = mw.ustring.match(lemma, &quot;%d+&quot;)
    local lemma_display = lemma

    if strong_num then
        local num_val = tonumber(strong_num)
        -- חישוב &quot;תיקיית&quot; הדף (0 עבור מתחת ל-1000, 7 עבור 7000 וכו')
        local folder_digit = math.floor(num_val / 1000)
        
        -- הרכבת קישור ויקי לדף המילון באנגלית
        local wikilink = string.format(&quot;[[S:EN:Strong's Exhaustive Concordance/H%d#%s|%s]]&quot;, folder_digit, strong_num, strong_num)
        
        -- מחליפים את המספר במחרוזת המקורית בקישור (כדי לשמור על קידומות כמו b/)
        lemma_display = mw.ustring.gsub(lemma, &quot;%d+&quot;, wikilink)
    end

    -- הוספת מידע כללי בסוף ה-Tooltip
    table.insert(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\nקוד מזהה: &quot; .. code)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;צורת יסוד: &quot; .. lemma_display)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;מורפ': &quot; .. morph)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;מבנה היררכי על פי הטעמים: &quot; .. structure)

    -- חיבור כל השורות עם ירידת שורה
    local final_tooltip = table.concat(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\n&quot;)

    -- קריאה לתבנית {{ב}}
    return frame:expandTemplate{
        title = 'ב',
        args = {
            ['1'] = clean_word,
            ['2'] = final_tooltip,
            ['ללא קו'] = 'כן'
        }
    }
end

return p</text>
      <sha1>ldglkiuwimb7slq3bd2farw3fgji6hg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004147</id>
      <parentid>3004146</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T20:59:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3004147</origin>
      <model>Scribunto</model>
      <format>text/plain</format>
      <text bytes="7516" sha1="ps0bnjr1enj21tqcystqkex0ow963on" xml:space="preserve">local p = {}

-- טבלאות תרגום לקודים המורפולוגיים של OSHB
local translate = {
    -- חלקי דיבר
    [&quot;R&quot;] = &quot;מילת יחס&quot;,
    [&quot;C&quot;] = &quot;ו' החיבור&quot;,
    [&quot;T&quot;] = &quot;מילית&quot;,
    [&quot;D&quot;] = &quot;ה' הידיעה&quot;,
    [&quot;N&quot;] = &quot;שם עצם&quot;,
    [&quot;V&quot;] = &quot;פועל&quot;,
    [&quot;A&quot;] = &quot;תואר&quot;,
    [&quot;S&quot;] = &quot;סיומת (כינוי)&quot;,
    -- תכונות
    [&quot;m&quot;] = &quot;זכר&quot;,
    [&quot;f&quot;] = &quot;נקבה&quot;,
    [&quot;s&quot;] = &quot;יחיד&quot;,
    [&quot;p&quot;] = &quot;רבים&quot;,
    [&quot;d&quot;] = &quot;זוגי&quot;,
    [&quot;c&quot;] = &quot;נסמך/משותף&quot;,
    [&quot;a&quot;] = &quot;נפרד&quot;,
    [&quot;1&quot;] = &quot;גוף ראשון&quot;,
    [&quot;2&quot;] = &quot;גוף שני&quot;,
    [&quot;3&quot;] = &quot;גוף שלישי&quot;
}

-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
local function decode_morph(morph)
    local results = {}
    -- מסירים H או A רק אם הם ממש בתחילת המחרוזת
    local clean_morph = mw.ustring.gsub(morph, &quot;^[HA]&quot;, &quot;&quot;)
    
    -- 1. טיפול עוקף למיליות (Particles) בעלות משמעות קבועה וקצרה
    if clean_morph == &quot;Td&quot; then return &quot;מילית, יידוע (ה' הידיעה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Ti&quot; then return &quot;מילית, שאלה (ה' השאלה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tr&quot; then return &quot;מילית, זיקה (ש/אשר)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tn&quot; then return &quot;מילית, שלילה&quot; end
    
    local part_of_speech = mw.ustring.sub(clean_morph, 1, 1)
    
    -- 2. רצים על כל תו בקוד ובודקים אם יש לו תרגום
    for i = 1, mw.ustring.len(clean_morph) do
        local char = mw.ustring.sub(clean_morph, i, i)
        local trans = translate[char]
        
        -- 3. פתרון התנגשויות תלויות-הקשר
        if char == &quot;d&quot; then
            -- אם זו מילית זה יידוע, אחרת זה מספר זוגי
            if part_of_speech == &quot;T&quot; then trans = &quot;יידוע&quot; else trans = &quot;זוגי&quot; end
        elseif char == &quot;p&quot; then
            -- p בפעלים זה פיעל, אחרת זה רבים
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i == 2 then trans = &quot;פיעל&quot; 
            elseif part_of_speech == &quot;N&quot; and i == 2 then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם פרטי&quot; כדי למנוע עומס בחלונית
            else trans = &quot;רבים&quot; end
        elseif char == &quot;c&quot; then
            -- c בסוף המילה זה נסמך, בהתחלה זה מין משותף או כללי
            if i &gt; 3 then trans = &quot;נסמך&quot; 
            elseif i == 2 and part_of_speech == &quot;N&quot; then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם כללי&quot;
            else trans = &quot;מין משותף&quot; end
        elseif char == &quot;a&quot; then
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i &gt; 4 then trans = &quot;מקור מוחלט&quot; else trans = &quot;נפרד&quot; end
        end
        
        -- אם נמצא תרגום והוא לא בוטל, נוסיף אותו לרשימה
        if trans then
            table.insert(results, trans)
        end
    end
    
    return table.concat(results, &quot;, &quot;)
end

-- פונקציית עזר לפיצול מחרוזת לפי לוכסן
local function split_string(inputstr)
    local t = {}
    for str in string.gmatch(inputstr, &quot;([^/]+)&quot;) do
        table.insert(t, str)
    end
    return t
end

function p.render(frame)
    local args = frame.args
    if frame == mw.getCurrentFrame() and args['מילה'] == nil then
        args = frame:getParent().args
    end

    local word = args['מילה'] or &quot;&quot;
    local morph = args['מורפולוגיה'] or &quot;&quot;
    local lemma = args['יסוד'] or &quot;&quot;
    local structure = args['מבנה'] or &quot;&quot;
    local code = args['קוד'] or &quot;&quot;

    local clean_word = &quot;&quot;
    local tooltip_lines = {}

    if mw.ustring.find(word, &quot;/&quot;) then
        local word_parts = split_string(word)
        local morph_parts = split_string(morph)
        
        if #word_parts == #morph_parts then
            for i = 1, #word_parts do
                local w_part = word_parts[i]
                local m_part = morph_parts[i]
                
                -- קביעת סוג החלק לצורך צביעה
                local clean_m_part = m_part
                
                -- הסרת תווית השפה (H או A) רק מהחלק הראשון
                if i == 1 and (mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;H&quot; or mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;A&quot;) then
                    clean_m_part = mw.ustring.sub(clean_m_part, 2)
                end
                
                -- כעת האות הראשונה היא תמיד חלק הדיבר האמיתי (S, N, V, R וכו')
                local first_char = mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1)
                local part_color = &quot;&quot; -- ברירת מחדל: ללא צבע (שחור)
                
                if first_char == &quot;S&quot; then
                    part_color = &quot;#740e0e&quot; -- אדום-בורדו לסיומות
                elseif first_char == &quot;C&quot; or first_char == &quot;R&quot; or first_char == &quot;T&quot; or first_char == &quot;D&quot; then
                    part_color = &quot;#085c0f&quot; -- ירוק כהה לקידומות
                end

                -- בניית המילה המעוצבת
                if part_color ~= &quot;&quot; then
                    clean_word = clean_word .. '&lt;span style=&quot;color:' .. part_color .. ';&quot;&gt;' .. w_part .. '&lt;/span&gt;'
                else
                    clean_word = clean_word .. w_part
                end

                -- הוספת שורה ל-Tooltip
                table.insert(tooltip_lines, &quot;'''&quot; .. w_part .. &quot;''' - &quot; .. decode_morph(m_part))
            end
        else
            clean_word = mw.ustring.gsub(word, &quot;/&quot;, &quot;&quot;)
            table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח מורפולוגי: &quot; .. morph)
        end
    else
        clean_word = word
        table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח: &quot; .. decode_morph(morph))
    end

    -- עיבוד צורת היסוד (Lemma) לקישור מילון סטרונג
    local strong_num = mw.ustring.match(lemma, &quot;%d+&quot;)
    local lemma_display = lemma

    if strong_num then
        local num_val = tonumber(strong_num)
        -- חישוב &quot;תיקיית&quot; הדף (0 עבור מתחת ל-1000, 7 עבור 7000 וכו')
        local folder_digit = math.floor(num_val / 1000)
        
        -- הרכבת קישור ויקי לדף המילון באנגלית
        local wikilink = string.format(&quot;[[S:EN:Strong's Exhaustive Concordance/H%d#%s|%s]]&quot;, folder_digit, strong_num, strong_num)
        
        -- מחליפים את המספר במחרוזת המקורית בקישור (כדי לשמור על קידומות כמו b/)
        lemma_display = mw.ustring.gsub(lemma, &quot;%d+&quot;, wikilink)
    end

    -- הוספת מידע כללי בסוף ה-Tooltip
    table.insert(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\nקוד מזהה: &quot; .. code)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;צורת יסוד: &quot; .. lemma_display)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;מורפ': &quot; .. morph)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;מבנה היררכי על פי הטעמים: &quot; .. structure)

    -- חיבור כל השורות עם ירידת שורה
    local final_tooltip = table.concat(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\n&quot;)

    -- קריאה לתבנית {{ב}}
    return frame:expandTemplate{
        title = 'ב',
        args = {
            ['1'] = clean_word,
            ['2'] = final_tooltip,
            ['ללא קו'] = 'כן'
        }
    }
end

return p</text>
      <sha1>ps0bnjr1enj21tqcystqkex0ow963on</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004149</id>
      <parentid>3004147</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:04:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3004149</origin>
      <model>Scribunto</model>
      <format>text/plain</format>
      <text bytes="7508" sha1="86y6e6a2shg3nfvv2x47a8e3t5qaza6" xml:space="preserve">local p = {}

-- טבלאות תרגום לקודים המורפולוגיים של OSHB
local translate = {
    -- חלקי דיבר
    [&quot;R&quot;] = &quot;מילת יחס&quot;,
    [&quot;C&quot;] = &quot;ו' החיבור&quot;,
    [&quot;T&quot;] = &quot;מילית&quot;,
    [&quot;D&quot;] = &quot;ה' הידיעה&quot;,
    [&quot;N&quot;] = &quot;שם עצם&quot;,
    [&quot;V&quot;] = &quot;פועל&quot;,
    [&quot;A&quot;] = &quot;תואר&quot;,
    [&quot;S&quot;] = &quot;סיומת (כינוי)&quot;,
    -- תכונות
    [&quot;m&quot;] = &quot;זכר&quot;,
    [&quot;f&quot;] = &quot;נקבה&quot;,
    [&quot;s&quot;] = &quot;יחיד&quot;,
    [&quot;p&quot;] = &quot;רבים&quot;,
    [&quot;d&quot;] = &quot;זוגי&quot;,
    [&quot;c&quot;] = &quot;נסמך/משותף&quot;,
    [&quot;a&quot;] = &quot;נפרד&quot;,
    [&quot;1&quot;] = &quot;גוף ראשון&quot;,
    [&quot;2&quot;] = &quot;גוף שני&quot;,
    [&quot;3&quot;] = &quot;גוף שלישי&quot;
}

-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
local function decode_morph(morph)
    local results = {}
    -- מסירים H או A רק אם הם ממש בתחילת המחרוזת
    local clean_morph = mw.ustring.gsub(morph, &quot;^[HA]&quot;, &quot;&quot;)
    
    -- 1. טיפול עוקף למיליות (Particles) בעלות משמעות קבועה וקצרה
    if clean_morph == &quot;Td&quot; then return &quot;מילית, יידוע (ה' הידיעה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Ti&quot; then return &quot;מילית, שאלה (ה' השאלה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tr&quot; then return &quot;מילית, זיקה (ש/אשר)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tn&quot; then return &quot;מילית, שלילה&quot; end
    
    local part_of_speech = mw.ustring.sub(clean_morph, 1, 1)
    
    -- 2. רצים על כל תו בקוד ובודקים אם יש לו תרגום
    for i = 1, mw.ustring.len(clean_morph) do
        local char = mw.ustring.sub(clean_morph, i, i)
        local trans = translate[char]
        
        -- 3. פתרון התנגשויות תלויות-הקשר
        if char == &quot;d&quot; then
            -- אם זו מילית זה יידוע, אחרת זה מספר זוגי
            if part_of_speech == &quot;T&quot; then trans = &quot;יידוע&quot; else trans = &quot;זוגי&quot; end
        elseif char == &quot;p&quot; then
            -- p בפעלים זה פיעל, אחרת זה רבים
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i == 2 then trans = &quot;פיעל&quot; 
            elseif part_of_speech == &quot;N&quot; and i == 2 then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם פרטי&quot; כדי למנוע עומס בחלונית
            else trans = &quot;רבים&quot; end
        elseif char == &quot;c&quot; then
            -- c בסוף המילה זה נסמך, בהתחלה זה מין משותף או כללי
            if i &gt; 3 then trans = &quot;נסמך&quot; 
            elseif i == 2 and part_of_speech == &quot;N&quot; then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם כללי&quot;
            else trans = &quot;מין משותף&quot; end
        elseif char == &quot;a&quot; then
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i &gt; 4 then trans = &quot;מקור מוחלט&quot; else trans = &quot;נפרד&quot; end
        end
        
        -- אם נמצא תרגום והוא לא בוטל, נוסיף אותו לרשימה
        if trans then
            table.insert(results, trans)
        end
    end
    
    return table.concat(results, &quot;, &quot;)
end

-- פונקציית עזר לפיצול מחרוזת לפי לוכסן
local function split_string(inputstr)
    local t = {}
    for str in string.gmatch(inputstr, &quot;([^/]+)&quot;) do
        table.insert(t, str)
    end
    return t
end

function p.render(frame)
    local args = frame.args
    if frame == mw.getCurrentFrame() and args['מילה'] == nil then
        args = frame:getParent().args
    end

    local word = args['מילה'] or &quot;&quot;
    local morph = args['מורפולוגיה'] or &quot;&quot;
    local lemma = args['יסוד'] or &quot;&quot;
    local structure = args['מבנה'] or &quot;&quot;
    local code = args['קוד'] or &quot;&quot;

    local clean_word = &quot;&quot;
    local tooltip_lines = {}

    if mw.ustring.find(word, &quot;/&quot;) then
        local word_parts = split_string(word)
        local morph_parts = split_string(morph)
        
        if #word_parts == #morph_parts then
            for i = 1, #word_parts do
                local w_part = word_parts[i]
                local m_part = morph_parts[i]
                
                -- קביעת סוג החלק לצורך צביעה
                local clean_m_part = m_part
                
                -- הסרת תווית השפה (H או A) רק מהחלק הראשון
                if i == 1 and (mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;H&quot; or mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;A&quot;) then
                    clean_m_part = mw.ustring.sub(clean_m_part, 2)
                end
                
                -- כעת האות הראשונה היא תמיד חלק הדיבר האמיתי (S, N, V, R וכו')
                local first_char = mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1)
                local part_color = &quot;&quot; -- ברירת מחדל: ללא צבע (שחור)
                
                if first_char == &quot;S&quot; then
                    part_color = &quot;#740e0e&quot; -- אדום-בורדו לסיומות
                elseif first_char == &quot;C&quot; or first_char == &quot;R&quot; or first_char == &quot;T&quot; or first_char == &quot;D&quot; then
                    part_color = &quot;#085c0f&quot; -- ירוק כהה לקידומות
                end

                -- בניית המילה המעוצבת
                if part_color ~= &quot;&quot; then
                    clean_word = clean_word .. '&lt;span style=&quot;color:' .. part_color .. ';&quot;&gt;' .. w_part .. '&lt;/span&gt;'
                else
                    clean_word = clean_word .. w_part
                end

                -- הוספת שורה ל-Tooltip
                table.insert(tooltip_lines, &quot;'''&quot; .. w_part .. &quot;''' - &quot; .. decode_morph(m_part))
            end
        else
            clean_word = mw.ustring.gsub(word, &quot;/&quot;, &quot;&quot;)
            table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח מורפולוגי: &quot; .. morph)
        end
    else
        clean_word = word
        table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח: &quot; .. decode_morph(morph))
    end

    -- עיבוד צורת היסוד (Lemma) לקישור מילון סטרונג
    local strong_num = mw.ustring.match(lemma, &quot;%d+&quot;)
    local lemma_display = lemma

    if strong_num then
        local num_val = tonumber(strong_num)
        -- חישוב &quot;תיקיית&quot; הדף (0 עבור מתחת ל-1000, 7 עבור 7000 וכו')
        local folder_digit = math.floor(num_val / 1000)
        
        -- הרכבת קישור ויקי לדף המילון באנגלית
        local wikilink = string.format(&quot;[[S:EN:Strong's Exhaustive Concordance/H%d#%s|%s]]&quot;, folder_digit, strong_num, strong_num)
        
        -- מחליפים את המספר במחרוזת המקורית בקישור (כדי לשמור על קידומות כמו b/)
        lemma_display = mw.ustring.gsub(lemma, &quot;%d+&quot;, wikilink)
    end

    -- הוספת מידע כללי בסוף ה-Tooltip
    table.insert(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\nקוד מזהה מילה: &quot; .. code)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;צורת יסוד: &quot; .. lemma_display)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;מורפ': &quot; .. morph)
    table.insert(tooltip_lines, 'מבנה ע&quot;פ הטעמים: ' .. structure)

    -- חיבור כל השורות עם ירידת שורה
    local final_tooltip = table.concat(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\n&quot;)

    -- קריאה לתבנית {{ב}}
    return frame:expandTemplate{
        title = 'ב',
        args = {
            ['1'] = clean_word,
            ['2'] = final_tooltip,
            ['ללא קו'] = 'כן'
        }
    }
end

return p</text>
      <sha1>86y6e6a2shg3nfvv2x47a8e3t5qaza6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004182</id>
      <parentid>3004149</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T05:41:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי קל בצבע הירוק</comment>
      <origin>3004182</origin>
      <model>Scribunto</model>
      <format>text/plain</format>
      <text bytes="7501" sha1="6tafw33tt36hfy9pz9jwqifawa5lncd" xml:space="preserve">local p = {}

-- טבלאות תרגום לקודים המורפולוגיים של OSHB
local translate = {
    -- חלקי דיבר
    [&quot;R&quot;] = &quot;מילת יחס&quot;,
    [&quot;C&quot;] = &quot;ו' החיבור&quot;,
    [&quot;T&quot;] = &quot;מילית&quot;,
    [&quot;D&quot;] = &quot;ה' הידיעה&quot;,
    [&quot;N&quot;] = &quot;שם עצם&quot;,
    [&quot;V&quot;] = &quot;פועל&quot;,
    [&quot;A&quot;] = &quot;תואר&quot;,
    [&quot;S&quot;] = &quot;סיומת (כינוי)&quot;,
    -- תכונות
    [&quot;m&quot;] = &quot;זכר&quot;,
    [&quot;f&quot;] = &quot;נקבה&quot;,
    [&quot;s&quot;] = &quot;יחיד&quot;,
    [&quot;p&quot;] = &quot;רבים&quot;,
    [&quot;d&quot;] = &quot;זוגי&quot;,
    [&quot;c&quot;] = &quot;נסמך/משותף&quot;,
    [&quot;a&quot;] = &quot;נפרד&quot;,
    [&quot;1&quot;] = &quot;גוף ראשון&quot;,
    [&quot;2&quot;] = &quot;גוף שני&quot;,
    [&quot;3&quot;] = &quot;גוף שלישי&quot;
}

-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
-- פונקציה לפענוח קוד מורפולוגי למחרוזת בעברית
local function decode_morph(morph)
    local results = {}
    -- מסירים H או A רק אם הם ממש בתחילת המחרוזת
    local clean_morph = mw.ustring.gsub(morph, &quot;^[HA]&quot;, &quot;&quot;)
    
    -- 1. טיפול עוקף למיליות (Particles) בעלות משמעות קבועה וקצרה
    if clean_morph == &quot;Td&quot; then return &quot;מילית, יידוע (ה' הידיעה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Ti&quot; then return &quot;מילית, שאלה (ה' השאלה)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tr&quot; then return &quot;מילית, זיקה (ש/אשר)&quot; end
    if clean_morph == &quot;Tn&quot; then return &quot;מילית, שלילה&quot; end
    
    local part_of_speech = mw.ustring.sub(clean_morph, 1, 1)
    
    -- 2. רצים על כל תו בקוד ובודקים אם יש לו תרגום
    for i = 1, mw.ustring.len(clean_morph) do
        local char = mw.ustring.sub(clean_morph, i, i)
        local trans = translate[char]
        
        -- 3. פתרון התנגשויות תלויות-הקשר
        if char == &quot;d&quot; then
            -- אם זו מילית זה יידוע, אחרת זה מספר זוגי
            if part_of_speech == &quot;T&quot; then trans = &quot;יידוע&quot; else trans = &quot;זוגי&quot; end
        elseif char == &quot;p&quot; then
            -- p בפעלים זה פיעל, אחרת זה רבים
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i == 2 then trans = &quot;פיעל&quot; 
            elseif part_of_speech == &quot;N&quot; and i == 2 then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם פרטי&quot; כדי למנוע עומס בחלונית
            else trans = &quot;רבים&quot; end
        elseif char == &quot;c&quot; then
            -- c בסוף המילה זה נסמך, בהתחלה זה מין משותף או כללי
            if i &gt; 3 then trans = &quot;נסמך&quot; 
            elseif i == 2 and part_of_speech == &quot;N&quot; then trans = nil -- נתעלם מהציון &quot;שם עצם כללי&quot;
            else trans = &quot;מין משותף&quot; end
        elseif char == &quot;a&quot; then
            if part_of_speech == &quot;V&quot; and i &gt; 4 then trans = &quot;מקור מוחלט&quot; else trans = &quot;נפרד&quot; end
        end
        
        -- אם נמצא תרגום והוא לא בוטל, נוסיף אותו לרשימה
        if trans then
            table.insert(results, trans)
        end
    end
    
    return table.concat(results, &quot;, &quot;)
end

-- פונקציית עזר לפיצול מחרוזת לפי לוכסן
local function split_string(inputstr)
    local t = {}
    for str in string.gmatch(inputstr, &quot;([^/]+)&quot;) do
        table.insert(t, str)
    end
    return t
end

function p.render(frame)
    local args = frame.args
    if frame == mw.getCurrentFrame() and args['מילה'] == nil then
        args = frame:getParent().args
    end

    local word = args['מילה'] or &quot;&quot;
    local morph = args['מורפולוגיה'] or &quot;&quot;
    local lemma = args['יסוד'] or &quot;&quot;
    local structure = args['מבנה'] or &quot;&quot;
    local code = args['קוד'] or &quot;&quot;

    local clean_word = &quot;&quot;
    local tooltip_lines = {}

    if mw.ustring.find(word, &quot;/&quot;) then
        local word_parts = split_string(word)
        local morph_parts = split_string(morph)
        
        if #word_parts == #morph_parts then
            for i = 1, #word_parts do
                local w_part = word_parts[i]
                local m_part = morph_parts[i]
                
                -- קביעת סוג החלק לצורך צביעה
                local clean_m_part = m_part
                
                -- הסרת תווית השפה (H או A) רק מהחלק הראשון
                if i == 1 and (mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;H&quot; or mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1) == &quot;A&quot;) then
                    clean_m_part = mw.ustring.sub(clean_m_part, 2)
                end
                
                -- כעת האות הראשונה היא תמיד חלק הדיבר האמיתי (S, N, V, R וכו')
                local first_char = mw.ustring.sub(clean_m_part, 1, 1)
                local part_color = &quot;&quot; -- ברירת מחדל: ללא צבע (שחור)
                
                if first_char == &quot;S&quot; then
                    part_color = &quot;#740e0e&quot; -- אדום-בורדו לסיומות
                elseif first_char == &quot;C&quot; or first_char == &quot;R&quot; or first_char == &quot;T&quot; or first_char == &quot;D&quot; then
                    part_color = &quot;#069321&quot; -- ירוק לקידומות
                end

                -- בניית המילה המעוצבת
                if part_color ~= &quot;&quot; then
                    clean_word = clean_word .. '&lt;span style=&quot;color:' .. part_color .. ';&quot;&gt;' .. w_part .. '&lt;/span&gt;'
                else
                    clean_word = clean_word .. w_part
                end

                -- הוספת שורה ל-Tooltip
                table.insert(tooltip_lines, &quot;'''&quot; .. w_part .. &quot;''' - &quot; .. decode_morph(m_part))
            end
        else
            clean_word = mw.ustring.gsub(word, &quot;/&quot;, &quot;&quot;)
            table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח מורפולוגי: &quot; .. morph)
        end
    else
        clean_word = word
        table.insert(tooltip_lines, &quot;ניתוח: &quot; .. decode_morph(morph))
    end

    -- עיבוד צורת היסוד (Lemma) לקישור מילון סטרונג
    local strong_num = mw.ustring.match(lemma, &quot;%d+&quot;)
    local lemma_display = lemma

    if strong_num then
        local num_val = tonumber(strong_num)
        -- חישוב &quot;תיקיית&quot; הדף (0 עבור מתחת ל-1000, 7 עבור 7000 וכו')
        local folder_digit = math.floor(num_val / 1000)
        
        -- הרכבת קישור ויקי לדף המילון באנגלית
        local wikilink = string.format(&quot;[[S:EN:Strong's Exhaustive Concordance/H%d#%s|%s]]&quot;, folder_digit, strong_num, strong_num)
        
        -- מחליפים את המספר במחרוזת המקורית בקישור (כדי לשמור על קידומות כמו b/)
        lemma_display = mw.ustring.gsub(lemma, &quot;%d+&quot;, wikilink)
    end

    -- הוספת מידע כללי בסוף ה-Tooltip
    table.insert(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\nקוד מזהה מילה: &quot; .. code)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;צורת יסוד: &quot; .. lemma_display)
    table.insert(tooltip_lines, &quot;מורפ': &quot; .. morph)
    table.insert(tooltip_lines, 'מבנה ע&quot;פ הטעמים: ' .. structure)

    -- חיבור כל השורות עם ירידת שורה
    local final_tooltip = table.concat(tooltip_lines, &quot;&lt;br/&gt;\n&quot;)

    -- קריאה לתבנית {{ב}}
    return frame:expandTemplate{
        title = 'ב',
        args = {
            ['1'] = clean_word,
            ['2'] = final_tooltip,
            ['ללא קו'] = 'כן'
        }
    }
end

return p</text>
      <sha1>6tafw33tt36hfy9pz9jwqifawa5lncd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ויבן אומן אומנות אבות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1739639</id>
    <revision>
      <id>3004112</id>
      <parentid>3004057</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T17:56:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקורות למנהג מגנצא */</comment>
      <origin>3004112</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="745" sha1="t43e8ve3cm37g83xncvv6vstqjy7hut" xml:space="preserve">== מקורות למנהג מגנצא ==

זה שאני זוכר: כך מופיע במנהגי מגנצא בסדור כ&quot;י ר' יצחק גאנשמן תלמיד מהרי&quot;ל:
[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51031676]&quot;וג&quot;כ נהגו לומר דגלות בד' פרשיות , הראשון כבודו יתרומם והשני כבודו יתגדל והשלישי כבודו יתרומם ומהודר, והרביעי כבודו משבחים. בפרשת זכור אומרין למוסף שבעתא שנ' חרוזו ראשוני ויבא ארז ראש קציני, לפרשת פרה פרה אמרה קשה.&quot; [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:31, 10 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>t43e8ve3cm37g83xncvv6vstqjy7hut</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004113</id>
      <parentid>3004112</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T18:22:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004113</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1236" sha1="jutcd62yhhz5fgnuz8q7qogeh4izqsg" xml:space="preserve">== מקורות למנהג מגנצא ==

זה שאני זוכר: כך מופיע במנהגי מגנצא בסדור כ&quot;י ר' יצחק גאנשמן תלמיד מהרי&quot;ל:
[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51031676]&quot;וג&quot;כ נהגו לומר דגלות בד' פרשיות , הראשון כבודו יתרומם והשני כבודו יתגדל והשלישי כבודו יתרומם ומהודר, והרביעי כבודו משבחים. בפרשת זכור אומרין למוסף שבעתא שנ' חרוזו ראשוני ויבא ארז ראש קציני, לפרשת פרה פרה אמרה קשה.&quot; [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:31, 10 באפריל 2026 (IDT)
::אגב, עוד שתי קרובות חשובות נשמרו במגנצא כמעט עד עידן הדפוס:
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3_%D7%9B%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 אעדיף כל שמונה]
* שיר השירים אמריה צפה
עוד כמה עשורים והיו קונות לעצמן מקום בדף הלוח המקודש ;)...[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:22, 11 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jutcd62yhhz5fgnuz8q7qogeh4izqsg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004135</id>
      <parentid>3004113</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:49:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקורות למנהג מגנצא */</comment>
      <origin>3004135</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2365" sha1="ggc7gipflnq4mo2kvm10t2r2yot46oy" xml:space="preserve">== מקורות למנהג מגנצא ==

זה שאני זוכר: כך מופיע במנהגי מגנצא בסדור כ&quot;י ר' יצחק גאנשמן תלמיד מהרי&quot;ל:
[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51031676]&quot;וג&quot;כ נהגו לומר דגלות בד' פרשיות , הראשון כבודו יתרומם והשני כבודו יתגדל והשלישי כבודו יתרומם ומהודר, והרביעי כבודו משבחים. בפרשת זכור אומרין למוסף שבעתא שנ' חרוזו ראשוני ויבא ארז ראש קציני, לפרשת פרה פרה אמרה קשה.&quot; [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:31, 10 באפריל 2026 (IDT)
::אגב, עוד שתי קרובות חשובות נשמרו במגנצא כמעט עד עידן הדפוס:
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3_%D7%9B%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 אעדיף כל שמונה]
* שיר השירים אמריה צפה
עוד כמה עשורים והיו קונות לעצמן מקום בדף הלוח המקודש ;)...[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:22, 11 באפריל 2026 (IDT)
::תודה רבה על ההפניה! א. זה מעניין, כי כמה שזכור לי (לא בדקתי עכשיו) השבעתות מופיעות בכ&quot;י אשכנזיים מעטים למדי, ביחס לכ&quot;י של ויבן אומן. פרנקל במבואות שלו מזהה כמה כ&quot;י ככאלה של מנהג מגנצא, צריך לבדוק אם השבעתות מופיעות שם. ב. בקטע שציינת אליו נאמר שהיו אומרים מן השבעתות האלה רק את החטיבות למגן ומחיה, מעניין למה. ג. אני לא מבין מה זה 'דגלות', ונראה לי שכתוב שם 'זולות', ואולי נתחלף לו אופנים בזולתות.
::את שתי הקרובות האחרות אני מכיר, כמובן &lt;small&gt;(אני כתבתי את הערך על 'אעדיף'...)&lt;/small&gt;. הן גם נזכרות במהרי&quot;ל כמנהג מגנצא, בניגוד לשבעתות לזכור ופרה שמשום מה לא נזכרות כלל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:49, 11 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ggc7gipflnq4mo2kvm10t2r2yot46oy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004139</id>
      <parentid>3004135</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T19:55:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקורות למנהג מגנצא */ תגובה</comment>
      <origin>3004139</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2604" sha1="q4p8fjjllzt5nipnokgz3f05t479ix4" xml:space="preserve">== מקורות למנהג מגנצא ==

זה שאני זוכר: כך מופיע במנהגי מגנצא בסדור כ&quot;י ר' יצחק גאנשמן תלמיד מהרי&quot;ל:
[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51031676]&quot;וג&quot;כ נהגו לומר דגלות בד' פרשיות , הראשון כבודו יתרומם והשני כבודו יתגדל והשלישי כבודו יתרומם ומהודר, והרביעי כבודו משבחים. בפרשת זכור אומרין למוסף שבעתא שנ' חרוזו ראשוני ויבא ארז ראש קציני, לפרשת פרה פרה אמרה קשה.&quot; [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:31, 10 באפריל 2026 (IDT)
::אגב, עוד שתי קרובות חשובות נשמרו במגנצא כמעט עד עידן הדפוס:
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3_%D7%9B%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 אעדיף כל שמונה]
* שיר השירים אמריה צפה
עוד כמה עשורים והיו קונות לעצמן מקום בדף הלוח המקודש ;)...[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:22, 11 באפריל 2026 (IDT)
::תודה רבה על ההפניה! א. זה מעניין, כי כמה שזכור לי (לא בדקתי עכשיו) השבעתות מופיעות בכ&quot;י אשכנזיים מעטים למדי, ביחס לכ&quot;י של ויבן אומן. פרנקל במבואות שלו מזהה כמה כ&quot;י ככאלה של מנהג מגנצא, צריך לבדוק אם השבעתות מופיעות שם. ב. בקטע שציינת אליו נאמר שהיו אומרים מן השבעתות האלה רק את החטיבות למגן ומחיה, מעניין למה. ג. אני לא מבין מה זה 'דגלות', ונראה לי שכתוב שם 'זולות', ואולי נתחלף לו אופנים בזולתות.
::את שתי הקרובות האחרות אני מכיר, כמובן &lt;small&gt;(אני כתבתי את הערך על 'אעדיף'...)&lt;/small&gt;. הן גם נזכרות במהרי&quot;ל כמנהג מגנצא, בניגוד לשבעתות לזכור ופרה שמשום מה לא נזכרות כלל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:49, 11 באפריל 2026 (IDT)
:::אם אני זוכר טוב מהרי&quot;ל אינו מזכיר את כל פיוטי ד' הפרשות, וכולם שואלים למה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:55, 11 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>q4p8fjjllzt5nipnokgz3f05t479ix4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004150</id>
      <parentid>3004139</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:14:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקורות למנהג מגנצא */ תגובה</comment>
      <origin>3004150</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3827" sha1="3ih3244w9k9gu1q68m35ceqwo397yzi" xml:space="preserve">== מקורות למנהג מגנצא ==

זה שאני זוכר: כך מופיע במנהגי מגנצא בסדור כ&quot;י ר' יצחק גאנשמן תלמיד מהרי&quot;ל:
[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51031676]&quot;וג&quot;כ נהגו לומר דגלות בד' פרשיות , הראשון כבודו יתרומם והשני כבודו יתגדל והשלישי כבודו יתרומם ומהודר, והרביעי כבודו משבחים. בפרשת זכור אומרין למוסף שבעתא שנ' חרוזו ראשוני ויבא ארז ראש קציני, לפרשת פרה פרה אמרה קשה.&quot; [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:31, 10 באפריל 2026 (IDT)
::אגב, עוד שתי קרובות חשובות נשמרו במגנצא כמעט עד עידן הדפוס:
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3_%D7%9B%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 אעדיף כל שמונה]
* שיר השירים אמריה צפה
עוד כמה עשורים והיו קונות לעצמן מקום בדף הלוח המקודש ;)...[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:22, 11 באפריל 2026 (IDT)
::תודה רבה על ההפניה! א. זה מעניין, כי כמה שזכור לי (לא בדקתי עכשיו) השבעתות מופיעות בכ&quot;י אשכנזיים מעטים למדי, ביחס לכ&quot;י של ויבן אומן. פרנקל במבואות שלו מזהה כמה כ&quot;י ככאלה של מנהג מגנצא, צריך לבדוק אם השבעתות מופיעות שם. ב. בקטע שציינת אליו נאמר שהיו אומרים מן השבעתות האלה רק את החטיבות למגן ומחיה, מעניין למה. ג. אני לא מבין מה זה 'דגלות', ונראה לי שכתוב שם 'זולות', ואולי נתחלף לו אופנים בזולתות.
::את שתי הקרובות האחרות אני מכיר, כמובן &lt;small&gt;(אני כתבתי את הערך על 'אעדיף'...)&lt;/small&gt;. הן גם נזכרות במהרי&quot;ל כמנהג מגנצא, בניגוד לשבעתות לזכור ופרה שמשום מה לא נזכרות כלל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:49, 11 באפריל 2026 (IDT)
:::אם אני זוכר טוב מהרי&quot;ל אינו מזכיר את כל פיוטי ד' הפרשות, וכולם שואלים למה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:55, 11 באפריל 2026 (IDT)
::::מתוך שלושת כתבי היד ([https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000779000205171 ג], מ, [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ץ]) שציין להם פרנקל במחזור פסח כאולי מייצגים את מנהג מגנצא (כי יש בהם את &quot;שיר השירים אמריה צפה&quot; הנ&quot;ל, מצאתי את שתי הקרובות (בשלמותן) בזה שהוא הכי בטוח (ץ) (את מ לא מצאתי, ב-ג יש את של ר' מאיר ש&quot;ץ וחסר שם גם 'אעדיף כל שמונה', גם האופנים חסרים, וגם בז' של פסח יש בו מערבית אחרת ממה שכתב מהרי&quot;ל, וכנראה על סמך כ&quot;י בודד ומפוקפק זה כתב פרנקל שאומרים במגנצא [[אותות ומופתים בארץ חם]] (הוא כתב שזה נמצא גם ב-ץ, ולא מצאתיו שם). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:14, 12 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>3ih3244w9k9gu1q68m35ceqwo397yzi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004152</id>
      <parentid>3004150</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:17:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004152</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3850" sha1="biuxj06bitziblck7dg8ybziyn27hr0" xml:space="preserve">== מקורות למנהג מגנצא ==

זה שאני זוכר: כך מופיע במנהגי מגנצא בסדור כ&quot;י ר' יצחק גאנשמן תלמיד מהרי&quot;ל:
[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51031676]&quot;וג&quot;כ נהגו לומר דגלות בד' פרשיות , הראשון כבודו יתרומם והשני כבודו יתגדל והשלישי כבודו יתרומם ומהודר, והרביעי כבודו משבחים. בפרשת זכור אומרין למוסף שבעתא שנ' חרוזו ראשוני ויבא ארז ראש קציני, לפרשת פרה פרה אמרה קשה.&quot; [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:31, 10 באפריל 2026 (IDT)
::אגב, עוד שתי קרובות חשובות נשמרו במגנצא כמעט עד עידן הדפוס:
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3_%D7%9B%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 אעדיף כל שמונה]
* שיר השירים אמריה צפה
עוד כמה עשורים והיו קונות לעצמן מקום בדף הלוח המקודש ;)...[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:22, 11 באפריל 2026 (IDT)
::תודה רבה על ההפניה! א. זה מעניין, כי כמה שזכור לי (לא בדקתי עכשיו) השבעתות מופיעות בכ&quot;י אשכנזיים מעטים למדי, ביחס לכ&quot;י של ויבן אומן. פרנקל במבואות שלו מזהה כמה כ&quot;י ככאלה של מנהג מגנצא, צריך לבדוק אם השבעתות מופיעות שם. ב. בקטע שציינת אליו נאמר שהיו אומרים מן השבעתות האלה רק את החטיבות למגן ומחיה, מעניין למה. ג. אני לא מבין מה זה 'דגלות', ונראה לי שכתוב שם 'זולות', ואולי נתחלף לו אופנים בזולתות.
::את שתי הקרובות האחרות אני מכיר, כמובן &lt;small&gt;(אני כתבתי את הערך על 'אעדיף'...)&lt;/small&gt;. הן גם נזכרות במהרי&quot;ל כמנהג מגנצא, בניגוד לשבעתות לזכור ופרה שמשום מה לא נזכרות כלל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:49, 11 באפריל 2026 (IDT)
:::אם אני זוכר טוב מהרי&quot;ל אינו מזכיר את כל פיוטי ד' הפרשות, וכולם שואלים למה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:55, 11 באפריל 2026 (IDT)
::::מתוך שלושת כתבי היד ([https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000779000205171 ג], מ, [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ץ]) שציין להם פרנקל במחזור פסח כאולי מייצגים את מנהג מגנצא (כי יש בהם את &quot;שיר השירים אמריה צפה&quot; הנ&quot;ל, מצאתי את שתי הקרובות (בשלמותן) בזה שהוא הכי בטוח (ץ) (עמודים 9 ו-16) (את מ לא מצאתי, ב-ג יש את של ר' מאיר ש&quot;ץ וחסר שם גם 'אעדיף כל שמונה', גם האופנים חסרים, וגם בז' של פסח יש בו מערבית אחרת ממה שכתב מהרי&quot;ל, וכנראה על סמך כ&quot;י בודד ומפוקפק זה כתב פרנקל שאומרים במגנצא [[אותות ומופתים בארץ חם]] (הוא כתב שזה נמצא גם ב-ץ, ולא מצאתיו שם). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:14, 12 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>biuxj06bitziblck7dg8ybziyn27hr0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004154</id>
      <parentid>3004152</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:26:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקורות למנהג מגנצא */</comment>
      <origin>3004154</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4314" sha1="7wfrsswshssstypxlwk3ox1hnqgwnhs" xml:space="preserve">== מקורות למנהג מגנצא ==

זה שאני זוכר: כך מופיע במנהגי מגנצא בסדור כ&quot;י ר' יצחק גאנשמן תלמיד מהרי&quot;ל:
[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51031676]&quot;וג&quot;כ נהגו לומר דגלות בד' פרשיות , הראשון כבודו יתרומם והשני כבודו יתגדל והשלישי כבודו יתרומם ומהודר, והרביעי כבודו משבחים. בפרשת זכור אומרין למוסף שבעתא שנ' חרוזו ראשוני ויבא ארז ראש קציני, לפרשת פרה פרה אמרה קשה.&quot; [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:31, 10 באפריל 2026 (IDT)
::אגב, עוד שתי קרובות חשובות נשמרו במגנצא כמעט עד עידן הדפוס:
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3_%D7%9B%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 אעדיף כל שמונה]
* שיר השירים אמריה צפה
עוד כמה עשורים והיו קונות לעצמן מקום בדף הלוח המקודש ;)...[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:22, 11 באפריל 2026 (IDT)
::תודה רבה על ההפניה! א. זה מעניין, כי כמה שזכור לי (לא בדקתי עכשיו) השבעתות מופיעות בכ&quot;י אשכנזיים מעטים למדי, ביחס לכ&quot;י של ויבן אומן. פרנקל במבואות שלו מזהה כמה כ&quot;י ככאלה של מנהג מגנצא, צריך לבדוק אם השבעתות מופיעות שם. ב. בקטע שציינת אליו נאמר שהיו אומרים מן השבעתות האלה רק את החטיבות למגן ומחיה, מעניין למה. ג. אני לא מבין מה זה 'דגלות', ונראה לי שכתוב שם 'זולות', ואולי נתחלף לו אופנים בזולתות.
::את שתי הקרובות האחרות אני מכיר, כמובן &lt;small&gt;(אני כתבתי את הערך על 'אעדיף'...)&lt;/small&gt;. הן גם נזכרות במהרי&quot;ל כמנהג מגנצא, בניגוד לשבעתות לזכור ופרה שמשום מה לא נזכרות כלל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:49, 11 באפריל 2026 (IDT)
:::אם אני זוכר טוב מהרי&quot;ל אינו מזכיר את כל פיוטי ד' הפרשות, וכולם שואלים למה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:55, 11 באפריל 2026 (IDT)
::::מתוך שלושת כתבי היד ([https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000779000205171 ג], מ, [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ץ]) שציין להם פרנקל במחזור פסח כאולי מייצגים את מנהג מגנצא (כי יש בהם את &quot;שיר השירים אמריה צפה&quot; הנ&quot;ל, מצאתי את שתי הקרובות (בשלמותן) בזה שהוא הכי בטוח (ץ) (עמודים 9 ו-16) (את מ לא מצאתי, ב-ג יש את של ר' מאיר ש&quot;ץ וחסר שם גם 'אעדיף כל שמונה', גם האופנים חסרים, וגם בז' של פסח יש בו מערבית אחרת ממה שכתב מהרי&quot;ל, וכנראה על סמך כ&quot;י בודד ומפוקפק זה כתב פרנקל שאומרים במגנצא [[אותות ומופתים בארץ חם]] (הוא כתב שזה נמצא גם ב-ץ, ולא מצאתיו שם). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:14, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::::יישר כח! הקרובות נמצאות גם בכ&quot;י דרזדן A46 [https://digital.slub-dresden.de/werkansicht/?id=5363&amp;tx_dlf%5Bpointer%5D=24&amp;tx_dlf%5Bid%5D=10947&amp;tx_dlf%5Bpage%5D=151], למרות שדוקא אין בו את שיר השירים אמריה צפה, והאופנים מועתקים בו בשולים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:26, 12 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7wfrsswshssstypxlwk3ox1hnqgwnhs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004164</id>
      <parentid>3004154</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:59:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקורות למנהג מגנצא */ תגובה</comment>
      <origin>3004164</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4882" sha1="lruonbxlqkxxducsy5hn6zfl1bzwezr" xml:space="preserve">== מקורות למנהג מגנצא ==

זה שאני זוכר: כך מופיע במנהגי מגנצא בסדור כ&quot;י ר' יצחק גאנשמן תלמיד מהרי&quot;ל:
[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51031676]&quot;וג&quot;כ נהגו לומר דגלות בד' פרשיות , הראשון כבודו יתרומם והשני כבודו יתגדל והשלישי כבודו יתרומם ומהודר, והרביעי כבודו משבחים. בפרשת זכור אומרין למוסף שבעתא שנ' חרוזו ראשוני ויבא ארז ראש קציני, לפרשת פרה פרה אמרה קשה.&quot; [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:31, 10 באפריל 2026 (IDT)
::אגב, עוד שתי קרובות חשובות נשמרו במגנצא כמעט עד עידן הדפוס:
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3_%D7%9B%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 אעדיף כל שמונה]
* שיר השירים אמריה צפה
עוד כמה עשורים והיו קונות לעצמן מקום בדף הלוח המקודש ;)...[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:22, 11 באפריל 2026 (IDT)
::תודה רבה על ההפניה! א. זה מעניין, כי כמה שזכור לי (לא בדקתי עכשיו) השבעתות מופיעות בכ&quot;י אשכנזיים מעטים למדי, ביחס לכ&quot;י של ויבן אומן. פרנקל במבואות שלו מזהה כמה כ&quot;י ככאלה של מנהג מגנצא, צריך לבדוק אם השבעתות מופיעות שם. ב. בקטע שציינת אליו נאמר שהיו אומרים מן השבעתות האלה רק את החטיבות למגן ומחיה, מעניין למה. ג. אני לא מבין מה זה 'דגלות', ונראה לי שכתוב שם 'זולות', ואולי נתחלף לו אופנים בזולתות.
::את שתי הקרובות האחרות אני מכיר, כמובן &lt;small&gt;(אני כתבתי את הערך על 'אעדיף'...)&lt;/small&gt;. הן גם נזכרות במהרי&quot;ל כמנהג מגנצא, בניגוד לשבעתות לזכור ופרה שמשום מה לא נזכרות כלל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:49, 11 באפריל 2026 (IDT)
:::אם אני זוכר טוב מהרי&quot;ל אינו מזכיר את כל פיוטי ד' הפרשות, וכולם שואלים למה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:55, 11 באפריל 2026 (IDT)
::::מתוך שלושת כתבי היד ([https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000779000205171 ג], מ, [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ץ]) שציין להם פרנקל במחזור פסח כאולי מייצגים את מנהג מגנצא (כי יש בהם את &quot;שיר השירים אמריה צפה&quot; הנ&quot;ל, מצאתי את שתי הקרובות (בשלמותן) בזה שהוא הכי בטוח (ץ) (עמודים 9 ו-16) (את מ לא מצאתי, ב-ג יש את של ר' מאיר ש&quot;ץ וחסר שם גם 'אעדיף כל שמונה', גם האופנים חסרים, וגם בז' של פסח יש בו מערבית אחרת ממה שכתב מהרי&quot;ל, וכנראה על סמך כ&quot;י בודד ומפוקפק זה כתב פרנקל שאומרים במגנצא [[אותות ומופתים בארץ חם]] (הוא כתב שזה נמצא גם ב-ץ, ולא מצאתיו שם). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:14, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::::יישר כח! הקרובות נמצאות גם בכ&quot;י דרזדן A46 [https://digital.slub-dresden.de/werkansicht/?id=5363&amp;tx_dlf%5Bpointer%5D=24&amp;tx_dlf%5Bid%5D=10947&amp;tx_dlf%5Bpage%5D=151], למרות שדוקא אין בו את שיר השירים אמריה צפה, והאופנים מועתקים בו בשולים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:26, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::::מעניין מאד. כנראה האופנים מאותו יד שהוסיף את הקרובה לשבת הגדול כמנהג המזרחי עם אמת ויציב ארוך ופתיחת אבות בבלית ואופן לשבת חנוכה [[כבודו אור יזריח]], אבל הוא עשה מאד יפה וקשה לראות שזה לא כותב המחזור עצמו. המחזור יפהפה ומעניין לדעת איזה מנהג הוא כן מייצג. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:59, 12 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>lruonbxlqkxxducsy5hn6zfl1bzwezr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/308</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739641</id>
    <revision>
      <id>3004110</id>
      <parentid>3004094</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T17:43:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3004110</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4223" sha1="6n8pyp91isr71cbitx8qyz8xwu1v4ur" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס

שסט
&lt;קטע התחלה=פרק כד/&gt;
ר׳ יוסי ואילו הי׳ אבא חלפתא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה אמר
להם ר׳ שמעון אילו הי׳ יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה
אמר להו ר׳ יוסי אנא אזלין דילמא עניש ליה ר׳ שמעון קביל עליה דלא
‬‫ליענשיה.״

וכן הם דברי רש״י ז״ל שם שהדברים לפני ״דילמא עניש ליה ר׳ שמעון
הנם כפשטן שר׳ יוסי על בנו ור׳ שמעון על עצמו יראו שלא יהרגו אותם ברומא,
כמו שכתב רש&quot;י ז&quot;ל על דברי ר׳ יוסי אחר זה דלמא עניש ליה ר׳ שמעון
ובדבר זה אני מתירא יותר מפהד האויבים שמתיירא אני שמא יכעום עליו וכו'״.

והיינו שאף שבנוגע לפחד האויבים הנני מתרצה להעמידו בסכנה זו, אבל
אינני מתרצה להעמידו בסכנה שמא יכעוס עליו ר׳ שמעון{{שוליים|(לב)}}.

ודברי ר׳ שמעון שאמר ״אלו הי׳ יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו
תן בנך להריגה&quot; הלא הנם בכל האופנים רק מפני שיראו שלא יוציאו אותם
ברומי להריגה.

לפי שכל דבר שנאתם לבני ישראל מהמרידה והמלחמה עמדה גם בשלפי
השמד עוד בכל תקפה.

והננו רואים גם זאת כי בדור הקודם בנסעם לרומא, נסע הנשיא בעצמו עם
חביריו. בהנסיעה הראשונה בימי טיטוס נסעו רבן גמליאל ר׳ אליעזר ור׳ יהושע,
ובהנסיעה השניה בימי הקיסר נערווא נסעו רבן גמליאל ר׳ אלעזר בן עזריה ר׳
יהושע ור׳ עקיבא.

עתה לא לבד כי לא נסע הנשיא עמהם גם הוא, כי אם שגם לא הוזכר
שמו בכל המעשה הזאת ובאו הדברים רק על חכמי הדור סתם כי הם שלחו
״'''אמרו''' מי ילך וכו׳ '''אמר להם''' ר׳ יוסי וכו׳ '''אמר להם''' ר׳ שמעון וכו'״.

וכל זה מפני שהי׳ זה בראשית ימי שלפי השמד, בזמן אסיפתם באושא,
אשר בעת ההיא הלכו ועשו מעשיהם בצעדים מדודים מאד, וספרו כל צעד וכל
תנועת מעשה.

ועל כן לא לבד שעוד לא הקימו את דבר הנשיאות, כי אם שרבן שמעון
בן גמליאל הי׳ ירא מאד להתערב ביניהם.

וכמו שלא הוזכר רבן שמעון בן גמליאל בכל המעשה לפני זה עם חנניה,
ובהעיבור בבקעת רמון, אף שכל זה הוא עיקר מעשה הנשיא.

לפי שעדין הי׳ ירא מלהתערב ביניהם בידעו כי הנשיאות היא ראשית חטאת
אצל הרומיים, וכבר נרדף רבן גמליאל גם בימי אספסיאנוס גם בימי דאמיטיאן,
וגם בימי טראיאן עד כי בטלו את יבנה ורבן גמליאל נדד ללוד, וגם משם רדפו
אחר זה את ר׳ אלעזר בן עזריה ככל אשר נתבאר כבר.
&lt;קטע סוף=פרק כד/&gt;
--------------------
&lt;קטע התחלה=הערות כד/&gt;

{{שולייםלמטה|(לב)}} והתוס׳ שם כתבו ״יכולין אתם וכו׳ לשלוח בני עם ר׳ שמעון וכו׳ ור׳ שמעון
הי׳ סובר שלא הי׳ אומר כך בעבורו אלא בעבור אימת המלכות וכו'&quot;.

ואין זה נוגע לדברינו בפנים שהרי זה ודאי, כי ר׳ שמעון הבין כן דברי ר׳ יוסי מפני
שידע שבאמת יש כאן מורא גדול ברומי.

והננו רואים שהוא אמר כן על עצמו ״אילו הי׳ יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו
תן בנך להריגה&quot;.

כי כן הי׳ מצב הדבר עוד בשלפי השמד.

&lt;קטע סוף=הערות כד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6n8pyp91isr71cbitx8qyz8xwu1v4ur</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/309</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739646</id>
    <revision>
      <id>3004111</id>
      <timestamp>2026-04-11T17:47:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪738‬‬  ‫ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס  &lt;קטע התחלה=פרק כד/&gt; כי על כן יראו עוד לדבר מדבר הנשיאות והוא והם יראו עוד כי יתערב עמהם בכל עבודת הצבור.  ורק אחרי אשר חפץ ה׳ בידם הצליח ופעלו אצל הקיסר ברומא לבטל את גזרותיו של אדריאנוס, אך אז החלו לחשוב מחשבות על דבר...&quot;</comment>
      <origin>3004111</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3943" sha1="1d3vsn3mn0w9qgqt2ihzu37rug0aygf" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪738‬‬

‫ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס

&lt;קטע התחלה=פרק כד/&gt;
כי על כן יראו עוד לדבר מדבר הנשיאות והוא והם יראו עוד כי יתערב
עמהם בכל עבודת הצבור.

ורק אחרי אשר חפץ ה׳ בידם הצליח ופעלו אצל הקיסר ברומא לבטל
את גזרותיו של אדריאנוס, אך אז החלו לחשוב מחשבות על דבר שיבת שבות
המתיבתא והקמת הנשיא.

וכל הדברים הולכים יחד ומבררים את עצמן כי הי׳ דבר המלאכות הזאת
לרומא אחרי שלפי השמד, והוחלטה בימי אסיפתם באושא.

וכן באמת נמצא לפנינו מאנטונינוס פיוס פקודה להתיר המילה אצל היהודים.

וזה בא על פי בקשת ר׳ שמעון בן יוחאי בשלפי השמד.

&lt;קטע סוף=פרק כד/&gt;

פרק כ״ה‪.‬‬

השתדלותם להשיב שבות המתיבתא.
&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
אחרי אשר הצליח ר׳ שמעון במלאכות עמו וגזרותיו של אדריאנוס נתבטלו‪,‬‬
‫ונם באה הפקודה לקבור את כל ההרוגים‪ ,‬נתחזק לבב חכמי התורה ויאמרו לנ‪5‬ות‬
‫דבר אולי יעלה בידם ל שובב נתיבות ולהקים מחדש דבר המתיבתא הכללית‪. .‬‬
‫וכאשר יצליח בידם חפצם זה אז יניע הזמן להקים נם את דבר הנשיאות‬
‫‪.‬‬
‫•‬
‫למקומה בהמתיבתא‪.‬‬
‫ובהיות י ב נ ה קרית משושם אחרי ירושלים‪ ,‬אמרו לנסות אולי יוכלו‬
‫‪.‬‬
‫■‬
‫לעשות כן ביבנה‪.‬‬
‫אבל‪ .‬בעשותם מעשיהם אז רק בצעדים מדודים מאד‪ ,‬וכל צעד בחשבון‬
‫נדול של השכל ודעת‪ ,‬לא נסו לבוא שם בראש תלמידים רבים‪.‬‬
‫ונם הם לא באו כולם‪ ,‬ויתנו למעשיהם רק תואר של אורחים נכנסים‪,‬‬
‫בדרך אשר התאספו לפני זה באושא‪ ,‬ונם לא באו כי אס אחדים מהם‪.‬‬
‫לא שלחו קול קריאה לזקני 'הדור‪ ,‬כאשר עשו באסיפתם באושא‪ ,‬ולא‬
‫‪.‬‬
‫קראו נם למי שלא למד שיבוא וילמוד‪.‬‬
‫כי אם באו אחדים מהם לראות ולנסות אם אפשר הדבר ואם יעלה זה בודם‪.‬‬
‫^‬
‫והן הדברים במם׳ ברכות ד׳ ס־ג‪:‬‬
‫»תנו'רבנן כ ש נ כ נ ס ו ר ב ו ת י נ ו ל כ ר ם ב י ב נ ה היו שם ר׳ יהודה‬
‫י‬
‫ור׳ יוסי ור' נחמיה ור׳ אליעזר כנו של ר׳ הגלילי פתחו כולם• בכבוד אכסני׳‬
‫ודרשו וכו״ )ל*נ(‪.‬‬
‫ובהיות הדבר אז באמת רק באקראי ומחשבתם לא נתקיימה על לן בא‬
‫י‬
‫הלשון הזה ״כשנכנסו וכו׳ ה י ו ש ם ־ר׳ יהודה וכו׳‪.‬״‬
‫
&lt;קטע סוף=פרק כה/&gt;

--------------------
&lt;קטע התחלה=הערות כה/&gt;
הערה )ל״ר( אצל דרשתו של ר׳ יהודה שם בא שגם שם דרש על הפסוק ומשה יקחאת‬
‫האהל כאשר בא במדרש שיר השירים שדרש באסיפתם באושא ומאד יכול להיות שאמר דבריו‬
‫ההם גם ביבנה‪.‬‬
‫
או שהוא ככל דרכי האגדות דמר נקט לה במעשה זה ומר במעשה זה‪ ,‬ככל אגדות חלוקות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫וןןר גם דבדיט בחלק זה כדך ג׳ עמוד ‪ 477‬בהעדה‪.‬‬

&lt;קטע סוף=הערות כה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1d3vsn3mn0w9qgqt2ihzu37rug0aygf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004116</id>
      <parentid>3004111</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T18:33:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3004116</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3565" sha1="50t91eonsnmr0gaf9w5kuunz9o9nhg8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪738‬‬

‫ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס

&lt;קטע התחלה=פרק כד/&gt;
כי על כן יראו עוד לדבר מדבר הנשיאות והוא והם יראו עוד כי יתערב
עמהם בכל עבודת הצבור.

ורק אחרי אשר חפץ ה׳ בידם הצליח ופעלו אצל הקיסר ברומא לבטל
את גזרותיו של אדריאנוס, אך אז החלו לחשוב מחשבות על דבר שיבת שבות
המתיבתא והקמת הנשיא.

וכל הדברים הולכים יחד ומבררים את עצמן כי הי׳ דבר המלאכות הזאת
לרומא אחרי שלפי השמד, והוחלטה בימי אסיפתם באושא.

וכן באמת נמצא לפנינו מאנטונינוס פיוס פקודה להתיר המילה אצל היהודים.

וזה בא על פי בקשת ר׳ שמעון בן יוחאי בשלפי השמד.

&lt;קטע סוף=פרק כד/&gt;

פרק כ״ה‪.‬‬

השתדלותם להשיב שבות המתיבתא.
&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
אחרי אשר הצליח ר׳ שמעון במלאכות עמו וגזרותיו של אדריאנוס נתבטלו,
וגם באה הפקודה לקבור את כל ההרוגים, נתחזק לבב חכמי התורה ויאמרו לנסות
דבר אולי יעלה בידם לשובב נתיבות ולהקים מחדש דבר המתיבתא הכללית.

וכאשר יצליח בידם חפצם זה אז יגיע הזמן להקים גם את דבר הנשיאות
למקומה בהמתיבתא.

ובהיות יבנה קרית משושם אחרי ירושלים, אמרו לנסות אולי יוכלו
לעשות כן ביבנה.

אבל בעשותם מעשיהם אז רק בצעדים מדודים מאד, וכל צעד בחשבון
גדול של השכל ודעת, לא נסו לבוא שם בראש תלמידים רבים.

וגם הם לא באו כולם, ויתנו למעשיהם רק תואר של אורחים נכנסים,
בדרך אשר התאספו לפני זה באושא, וגם לא באו כי אם אחדים מהם.

לא שלחו קול קריאה לזקני הדור, כאשר עשו באסיפתם באושא, ולא
קראו גם למי שלא למד שיבוא וילמוד.

כי אם באו אחדים מהם לראות ולנסות אם אפשר הדבר ואם יעלה זה בידם.

והן הדברים במס׳ ברכות ד׳ ס&quot;ג:

&quot;תנו רבנן '''כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה''' היו שם ר׳ יהודה
ור׳ יוסי ור' נחמיה ור׳ אליעזר בנו של ר׳ הגלילי פתחו כולם בכבוד אכסני׳
ודרשו וכו'״{{שוליים|(לג)}}‬.

ובהיות הדבר אז באמת רק באקראי ומחשבתם לא נתקיימה על כן בא
הלשון הזה ״כשנכנסו וכו׳ '''היו שם''' ר׳ יהודה וכו׳.״

&lt;קטע סוף=פרק כה/&gt;

--------------------
&lt;קטע התחלה=הערות כה/&gt;
{{שולייםלמטה|(לג)}} אצל דרשתו של ר׳ יהודה שם בא שגם שם דרש על הפסוק ומשה יקח את
האהל כאשר בא במדרש שיר השירים שדרש באסיפתם באושא ומאד יכול להיות שאמר דבריו‬
‫ההם גם ביבנה.

או שהוא ככל דרכי האגדות דמר נקט לה במעשה זה ומר במעשה זה, ככל אגדות חלוקות.

ועי' גם דברינו בחלק זה כרך ג׳ עמוד ‪ 477‬בהערה.

&lt;קטע סוף=הערות כה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>50t91eonsnmr0gaf9w5kuunz9o9nhg8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/310</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739647</id>
    <revision>
      <id>3004117</id>
      <timestamp>2026-04-11T18:36:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא  שע &lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt; ולא נחשב כאן ר׳ שמעון, אבל נסו כן עוד ושם כבר הי׳ גם ר׳ שמעון, וגם שם בא הלשון הזה עצמו.  ועי׳ במס׳ [[שבת לג ב|שבת ד׳ ל&quot;ג]] &quot;'''כשנכנסו רבותינו''' לכרם ביבנה היו שם ‬‫ר׳ יהודה ור׳ אלעזר בנו של ר׳ יוסי (הגלילי כצ״ל...&quot;</comment>
      <origin>3004117</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4666" sha1="1wi6i7dezzshlocixphzwximqd7poq3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא

שע
&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
ולא נחשב כאן ר׳ שמעון, אבל נסו כן עוד ושם כבר הי׳ גם ר׳ שמעון,
וגם שם בא הלשון הזה עצמו.

ועי׳ במס׳ [[שבת לג ב|שבת ד׳ ל&quot;ג]] &quot;'''כשנכנסו רבותינו''' לכרם ביבנה היו שם
‬‫ר׳ יהודה ור׳ אלעזר בנו של ר׳ יוסי (הגלילי כצ״ל) ור׳ שמעון.״

ובברכות ד׳ מ&quot;ח ״אמר רב נהמן משה תקן להם לישראל וכו׳ הטוב והמטיב‬
‫ב י ב נ ה תקנוה כנגד הרוני ביתר דאמר רב מתנה אותו היום שניתנו הרוני ביתר‬
‫לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב‪.‬״‬
‫וצן הוא נם במס׳ בבא בתרא ד׳ קב־א ובמס׳ תענית ד׳ ל־א‪.‬‬
‫וכבר נתבאר לנו בדברינו על ימי יבנה טרק ל׳ )עמוד ‪ ( 322‬בנוגע ל ^ ו י‬
‫של * בו ב י ו ם ״ שכל מקום שבאו הלשונות האלה ״אותו היום״ או «בו ב ^ '‬
‫אין הכונה ליום אחד‪ ,‬ולהיום ההוא עצמו‪ ,‬כי אם לזמן של המעמד ההוא‪ ,‬ולהמשן‬
‫זמן המאורעות אשר הענין ההוא הוא מהם‪.‬‬
‫אבל הנסיון עם יבנה לא עלה יפה כי נם לפני המלחמה גם בשעה שיכלו‬
‫עמוד ־בהנליל לא מצאו לרגל עמידה בארץ יהודה‪ ,‬אף כי אהרי המלחמה אשר‬
‫אז נעשה הדבר לפרינציפ כללי אצל הרומיים להרהיק את בני ישראל מארץ‬
‫יהודה’ משוש תפארתם‪ ,‬ולדחוק רגליהם לארץ הגליל המקום אשר בכל ימי הבית‬
‫‘‬
‫השני היו שם היהודים רק בין כל גויי הארצות‪.‬‬
‫ואשד כידוע הנה גם בימי הבית הראשון הי׳ שם ״גליל הנוים״‪.‬‬
‫ועל כן אם לא הקפידו עוד על איזה מראשי זקני הדור אשר באו שמה‪,‬‬
‫הנה אחל זה כאשר החלו להאסף לרגלם נם תלמידים להמתיבתא החדשה‪,‬‬
‫אז החלו הרומיים להביט בעיני השד על כל היהודים הבאים ליבנה‪.‬‬
‫ויעמידו שומרים על הדרכים לבדוק ולדעת‪ ,‬אם הם הולכים לסחורה ומשא‬
‫ומתן לעיר יבנה‪ ,‬או שהנם באים אל המתיבתא‪.‬‬
‫והן הרבדים אשר באו לפנינו במדרש רבה בראשית פרשה ע*ו;‬
‫‪ ,,‬ר ב י ו ר׳ י ו ס י בר ׳ י ה ו ד ה היו מהלכין בדרך ראו עכו־ם אח‪ 1‬בא‬
‫לקראתם א מ ר י ן ת ל ת מ י ל י ן ‪ ,‬ה ו א ש א י ל ל ן ‪ ,‬מ ה אתון‪.‬ו מה אומנת^ן‬
‫ולאן אתון אזליך מה‪,‬אתון )נשיב( ידצדאין‪ ,‬מה אומנתכם פרגמוטטין )סוחרים(‬
‫ולאן אתון אולין ל מ ז ב ן ח י ט י א מ ן א ו צ ר י א ד י ב נ ה ‪ .‬״‬
‫ומבואר כי העמידו שומרים על הדרך ליבנה‪ ,‬ובראות רבי ור׳ יוסי בר׳‬
‫יהודה את יאחד מאלה על הדרך ידזגו מראש את השאלות אשר ישאל להם‪.‬‬
‫אף נם זה נראה כי ללכת לקנות ולמכור דעתר אז נם ליהודים‪; ,‬ועל כן‬
‫החליטו מראש להשיב כן‪ ,‬וכי ילכו לקנות חטים מאוצר של יבנה‪.‬א שר שם •‬
‫ז‪,‬‬
‫הובאה כל התבואה מהנמל אשיר הובאו אל העיר ישס נמכרו‪.‬‬
‫אבל זה ודאי כי מהלכם לא הי׳ על זה‪ ,‬כי אז הלא לא היו צריכים לגמור‬
‫‪,‬‬
‫ביניהם איך להשיב לו‪.‬‬
‫וכן הדבר שהם הלכו שם ללמוד תורה‪ ,‬ועל כן כאשד למרות חפצם פגעו‬
‫בהשומר הזד‪ .‬הכינו תשובתם שיהיו דברי שניהם מכוונים יחד‪.‬‬
‫ונראה ממקום הזה ונבין עוד דבר גדול מאד לידיעת סדרי הדברים‪.‬‬
‫כי בזמן ההוא עוד לא דרו י שם לא רבן שמעון בן גמליאל אבי רבי‪ ,‬ולא‬
‫‬‫בית הנשיאים בכלל ורבי עצמו עמהם.&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1wi6i7dezzshlocixphzwximqd7poq3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004177</id>
      <parentid>3004117</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T23:19:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3004177</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4708" sha1="bc9qah5lqwmzwl9wueazttw4qqyqmvb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא

שע
&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
ולא נחשב כאן ר׳ שמעון, אבל נסו כן עוד ושם כבר הי׳ גם ר׳ שמעון,
וגם שם בא הלשון הזה עצמו.

ועי׳ במס׳ [[שבת לג ב|שבת ד׳ ל&quot;ג]] &quot;'''כשנכנסו רבותינו''' לכרם ביבנה היו שם
‬‫ר׳ יהודה ור׳ אלעזר בנו של ר׳ יוסי (הגלילי כצ״ל) ור׳ שמעון.״

וב[[ברכות מח א|ברכות ד׳ מ&quot;ח]] ״אמר רב נחמן משה תקן להם לישראל וכו׳ הטוב והמטיב
'''ביבנה''' תקנוה כנגד הרוגי ביתר דאמר רב מתנה אותו היום שניתנו הרוגי ביתר
לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב.״

וכן הוא גם במס׳ [[בבא בתרא קכא א|בבא בתרא ד׳ קכ&quot;א]] ובמס׳ [[תענית לא א|תענית ד׳ ל&quot;א]].

וכבר נתבאר לנו בדברינו על ימי יבנה פרק ל׳ )עמוד ‪ ( 322‬בנוגע ל ^ ו י‬
‫של * בו ב י ו ם ״ שכל מקום שבאו הלשונות האלה ״אותו היום״ או «בו ב ^ '‬
‫אין הכונה ליום אחד‪ ,‬ולהיום ההוא עצמו‪ ,‬כי אם לזמן של המעמד ההוא‪ ,‬ולהמשן‬
‫זמן המאורעות אשר הענין ההוא הוא מהם‪.‬‬
‫אבל הנסיון עם יבנה לא עלה יפה כי נם לפני המלחמה גם בשעה שיכלו‬
‫עמוד ־בהנליל לא מצאו לרגל עמידה בארץ יהודה‪ ,‬אף כי אהרי המלחמה אשר‬
‫אז נעשה הדבר לפרינציפ כללי אצל הרומיים להרהיק את בני ישראל מארץ‬
‫יהודה’ משוש תפארתם‪ ,‬ולדחוק רגליהם לארץ הגליל המקום אשר בכל ימי הבית‬
‫‘‬
‫השני היו שם היהודים רק בין כל גויי הארצות‪.‬‬
‫ואשד כידוע הנה גם בימי הבית הראשון הי׳ שם ״גליל הנוים״‪.‬‬
‫ועל כן אם לא הקפידו עוד על איזה מראשי זקני הדור אשר באו שמה‪,‬‬
‫הנה אחל זה כאשר החלו להאסף לרגלם נם תלמידים להמתיבתא החדשה‪,‬‬
‫אז החלו הרומיים להביט בעיני השד על כל היהודים הבאים ליבנה‪.‬‬
‫ויעמידו שומרים על הדרכים לבדוק ולדעת‪ ,‬אם הם הולכים לסחורה ומשא‬
‫ומתן לעיר יבנה‪ ,‬או שהנם באים אל המתיבתא‪.‬‬
‫והן הרבדים אשר באו לפנינו במדרש רבה בראשית פרשה ע*ו;‬
‫‪ ,,‬ר ב י ו ר׳ י ו ס י בר ׳ י ה ו ד ה היו מהלכין בדרך ראו עכו־ם אח‪ 1‬בא‬
‫לקראתם א מ ר י ן ת ל ת מ י ל י ן ‪ ,‬ה ו א ש א י ל ל ן ‪ ,‬מ ה אתון‪.‬ו מה אומנת^ן‬
‫ולאן אתון אזליך מה‪,‬אתון )נשיב( ידצדאין‪ ,‬מה אומנתכם פרגמוטטין )סוחרים(‬
‫ולאן אתון אולין ל מ ז ב ן ח י ט י א מ ן א ו צ ר י א ד י ב נ ה ‪ .‬״‬
‫ומבואר כי העמידו שומרים על הדרך ליבנה‪ ,‬ובראות רבי ור׳ יוסי בר׳‬
‫יהודה את יאחד מאלה על הדרך ידזגו מראש את השאלות אשר ישאל להם‪.‬‬
‫אף נם זה נראה כי ללכת לקנות ולמכור דעתר אז נם ליהודים‪; ,‬ועל כן‬
‫החליטו מראש להשיב כן‪ ,‬וכי ילכו לקנות חטים מאוצר של יבנה‪.‬א שר שם •‬
‫ז‪,‬‬
‫הובאה כל התבואה מהנמל אשיר הובאו אל העיר ישס נמכרו‪.‬‬
‫אבל זה ודאי כי מהלכם לא הי׳ על זה‪ ,‬כי אז הלא לא היו צריכים לגמור‬
‫‪,‬‬
‫ביניהם איך להשיב לו‪.‬‬
‫וכן הדבר שהם הלכו שם ללמוד תורה‪ ,‬ועל כן כאשד למרות חפצם פגעו‬
‫בהשומר הזד‪ .‬הכינו תשובתם שיהיו דברי שניהם מכוונים יחד‪.‬‬
‫ונראה ממקום הזה ונבין עוד דבר גדול מאד לידיעת סדרי הדברים‪.‬‬
‫כי בזמן ההוא עוד לא דרו י שם לא רבן שמעון בן גמליאל אבי רבי‪ ,‬ולא‬
‫‬‫בית הנשיאים בכלל ורבי עצמו עמהם.&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bc9qah5lqwmzwl9wueazttw4qqyqmvb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004178</id>
      <parentid>3004177</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T23:32:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3004178</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4280" sha1="qjej7ngf5unvbdmkddy1tcvi735kayn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא

שע
&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
ולא נחשב כאן ר׳ שמעון, אבל נסו כן עוד ושם כבר הי׳ גם ר׳ שמעון,
וגם שם בא הלשון הזה עצמו.

ועי׳ במס׳ [[שבת לג ב|שבת ד׳ ל&quot;ג]] &quot;'''כשנכנסו רבותינו''' לכרם ביבנה היו שם
‬‫ר׳ יהודה ור׳ אלעזר בנו של ר׳ יוסי (הגלילי כצ״ל) ור׳ שמעון.״

וב[[ברכות מח ב|ברכות ד׳ מ&quot;ח]] ״אמר רב נחמן משה תקן להם לישראל וכו׳ הטוב והמטיב
'''ביבנה''' תקנוה כנגד הרוגי ביתר דאמר רב מתנה אותו היום שניתנו הרוגי ביתר
לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב.״

וכן הוא גם במס׳ [[בבא בתרא קכא ב|בבא בתרא ד׳ קכ&quot;א]] ובמס׳ [[תענית לא א|תענית ד׳ ל&quot;א]].

וכבר נתבאר לנו בדברינו על ימי יבנה פרק ל׳ (עמוד ‪322‬) בנוגע לוועד
של &quot;בו ביום״ שכל מקום שבאו הלשונות האלה ״אותו היום״ או &quot;בו ביום&quot;
אין הכונה ליום אחד, ולהיום ההוא עצמו, כי אם לזמן של המעמד ההוא ולהמשך
זמן המאורעות אשר הענין ההוא הוא מהם.

אבל הנסיון עם יבנה לא עלה יפה כי גם לפני המלחמה גם בשעה שיכלו
עמוד בהגליל לא מצאו לרגל עמידה בארץ יהודה, אף כי אחרי המלחמה אשר
אז נעשה הדבר לפרינציפ כללי אצל הרומיים להרחיק את בני ישראל מארץ
יהודה משוש תפארתם, ולדחוק רגליהם לארץ הגליל המקום אשר בכל ימי הבית
השני היו שם היהודים רק בין כל גויי הארצות.

ואשר כידוע הנה גם בימי הבית הראשון הי׳ שם ״גליל הגוים״.

ועל כן אם לא הקפידו עוד על איזה מראשי זקני הדור אשר באו שמה,

הנה אחר זה כאשר החלו להאסף לרגלם גם תלמידים להמתיבתא החדשה,
אז החלו הרומיים להביט בעיני חשד על כל היהודים הבאים ליבנה.

ויעמידו שומרים על הדרכים לבדוק ולדעת אם הם הולכים לסחורה ומשא
ומתן לעיר יבנה, או שהנם באים אל המתיבתא.

והן הרבדים אשר באו לפנינו ב[[בראשית רבה עו ח|מדרש רבה בראשית פרשה ע&quot;ו]]:

&quot;רבי ור׳ יוסי בר יהודה היו מהלכין בדרך ראו עכו&quot;ם אחד בא
לקראתם '''אמרין תלת מילין הוא שאיל לן'''. מה אתון ומה אומנתכון
ולאן אתון אזלין, מה אתון (נשיב) יהודאין, מה אומנתכם פרגמוטטין (סוחרים)
ולאן אתון אזלין '''למזבן חיטיא מן אוצריא דיבנה'''.״

ומבואר כי העמידו שומרים על הדרך ליבנה, ובראות רבי ור׳ יוסי בר׳
יהודה את אחד מאלה על הדרך ידעו מראש את השאלות אשר ישאל להם.

אף גם זה נראה כי ללכת לקנות ולמכור הותר אז גם ליהודים, ועל כן
החליטו מראש להשיב כן, וכי ילכו לקנות חטים מאוצר של יבנה אשר שם
הובאה כל התבואה מהנמל אשר הובאו אל העיר ושם נמכרו.

אבל זה ודאי כי מהלכם לא הי׳ על זה, כי אז הלא לא היו צריכים לגמור
ביניהם איך להשיב לו.

וכן הדבר שהם הלכו שם ללמוד תורה, ועל כן כאשד למרות חפצם פגעו
בהשומר הזה הכינו תשובתם שיהיו דברי שניהם מכוונים יחד.

ונראה ממקום הזה ונבין עוד דבר גדול מאד לידיעת סדרי הדברים.

כי בזמן ההוא עוד לא דרו שם לא רבן שמעון בן גמליאל אבי רבי, ולא
‬‫בית הנשיאים בכלל ורבי עצמו עמהם.

&lt;קטע סוף=פרק כה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qjej7ngf5unvbdmkddy1tcvi735kayn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לא אשם ולא אשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739648</id>
    <redirect title="אין לנו לא אשם ולא אשים" />
    <revision>
      <id>3004127</id>
      <timestamp>2026-04-11T19:31:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3004127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56" sha1="fsw09hbhlghez5qw7v843hc1mijirpk" xml:space="preserve">#הפניה[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]</text>
      <sha1>fsw09hbhlghez5qw7v843hc1mijirpk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לא אשים ולא אשם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739649</id>
    <redirect title="אין לנו לא אשם ולא אשים" />
    <revision>
      <id>3004128</id>
      <timestamp>2026-04-11T19:32:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3004128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="56" sha1="fsw09hbhlghez5qw7v843hc1mijirpk" xml:space="preserve">#הפניה[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]</text>
      <sha1>fsw09hbhlghez5qw7v843hc1mijirpk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לא אורים ותומים על לב כהן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739650</id>
    <redirect title="אין לנו לא אורים ותומים" />
    <revision>
      <id>3004129</id>
      <timestamp>2026-04-11T19:32:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3004129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57" sha1="e7j028d8zjq33d03nen37z0wircjix2" xml:space="preserve">#הפניה[[אין לנו לא אורים ותומים]]</text>
      <sha1>e7j028d8zjq33d03nen37z0wircjix2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לא ארמון ולא בירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739651</id>
    <redirect title="ובכן היה לאין" />
    <revision>
      <id>3004130</id>
      <timestamp>2026-04-11T19:33:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3004130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40" sha1="3hqbapjwd0qg3u6ra6ioddiyp1y87zn" xml:space="preserve">#הפניה [[ובכן היה לאין]]</text>
      <sha1>3hqbapjwd0qg3u6ra6ioddiyp1y87zn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739652</id>
    <revision>
      <id>3004151</id>
      <timestamp>2026-04-11T21:14:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תפילת החודש. אולי סימן &quot;אני משה&quot;?</comment>
      <origin>3004151</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1407" sha1="8rrki4bl90yuc9zncjwretzyczu8rf5" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם יְיָ / הַנֶּעְלָם מִכָּל נִמְצָא {{ש}}
וָאַקַוֶּה חַסְדּוֹ כָּל יָמַי / עַל כָּל טוּב אֲשֶׁר עָשָׂה {{ש}}
נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה / לְזַכּוֹתֵנוּ רָצָה{{ש}}
{{הור1|בשבת|נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת / לְהִתְעַנֵּג בּוֹ וּלְדִיצָה{{הערה|נ&quot;א: לְהַחֲיוֹתֵנוּ רָצָה.}}}}{{ש}}
יְמִינְךָ גָּבַר עָלֵינוּ / תַּצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה {{ש}}
שִׁמְךָ יִגְדַּל לְעֵינֵינוּ / עַל כָּל מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא {{ש}}
וּמֵרֹב כָּל חַטֹּאתֵינוּ / נְתָנָנוּ לִמְשִׁסָּה {{ש}}
מָשְׁלוּ בָנוּ אוֹיְבֵינוּ / הֵן לְרִיב הֵן לְמַצָּה {{ש}}
שִׁבְּרוּ כָל עַצְמוֹתֵינוּ / כְּקָנֶה הָרְצוּצָה {{ש}}
וְהָאֵל בְּרֹב חֲסָדָיו / פָּנָיו לְעַמּוֹ נָשָׂא {{ש}}
וּבְטוּבוֹ יִשְׁלַח לָנוּ / מְשִׁיחֵנוּ בִּמְרוּצָה {{ש}}
עַמּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא / לְקַיֵּם אֶת הַמַּשָּׂא.
[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>8rrki4bl90yuc9zncjwretzyczu8rf5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004153</id>
      <parentid>3004151</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:18:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004153</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1397" sha1="7wgnlqpd3bnd7oyhsv503jvxuzq08pb" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם יְיָ / הַנֶּעְלָם מִכָּל נִמְצָא {{ש}}
וָאַקַוֶּה חַסְדּוֹ כָּל יָמַי / עַל כָּל טוּב אֲשֶׁר עָשָׂה {{ש}}
נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה / לְזַכּוֹתֵנוּ {{נוא|לְהַחֲיוֹתֵנוּ}} רָצָה
{{רקע אפור|{{הור|בשבת:}}{{ש}}נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת / לְהִתְעַנֵּג בּוֹ וּלְדִיצָה{{ש}}יְמִינְךָ גָּבַר עָלֵינוּ / תַּצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה {{ש}}שִׁמְךָ יִגְדַּל לְעֵינֵינוּ / עַל כָּל מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא}}
וּמֵרֹב כָּל חַטֹּאתֵינוּ / נְתָנָנוּ לִמְשִׁסָּה {{ש}}
מָשְׁלוּ בָנוּ אוֹיְבֵינוּ / הֵן לְרִיב הֵן לְמַצָּה {{ש}}
שִׁבְּרוּ כָל עַצְמוֹתֵינוּ / כְּקָנֶה הָרְצוּצָה {{ש}}
וְהָאֵל בְּרֹב חֲסָדָיו / פָּנָיו לְעַמּוֹ נָשָׂא {{ש}}
וּבְטוּבוֹ יִשְׁלַח לָנוּ / מְשִׁיחֵנוּ בִּמְרוּצָה {{ש}}
עַמּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא / לְקַיֵּם אֶת הַמַּשָּׂא.
[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>7wgnlqpd3bnd7oyhsv503jvxuzq08pb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שדי אל מה נורא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739653</id>
    <revision>
      <id>3004155</id>
      <timestamp>2026-04-11T21:28:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור מועדי ה'</comment>
      <origin>3004155</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2080" sha1="brxnfnlgb3a4tmgcgmkp6pqw8p3br40" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

שַׁדַּי אֵל מַה נּוֹרָא{{ש}}
יְקַבֶּצְכֶם בִּמְהֵרָה{{ש}}
אֱלֵי צִיּוֹן בְּקוֹל זִמְרָה{{ר1}}
מִגָּלוּת יִשְׁמָעֵאל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

לְמַעַן נָאַם יֻקַּח נָא{{ש}}
וּבֵן נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה{{ש}}
תִּבְנֶה קִרְיַת חָנָה{{ר1}}
בִּזְכוּת תָּם יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

מַלְכֵּנוּ בִּבְשׂוֹרָה{{ש}}
יַעֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָה{{ש}}
לֹא תָמוּשׁ הַתּוֹרָה{{ר1}}
מִפִּיכֶם יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

הֲשִׁיבֵנוּ אֲדוֹן עוֹלָם{{ש}}
לַמִּקְדָּשׁ וְלָאוּלָם{{ש}}
לְצִיּוֹן הַעְלֵם כֻּלָּם{{ר1}}
וְקָרֵב לָנוּ הַגּוֹאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

חַי יִשְׁמַע תְּפִלַּתְכֶם{{ש}}
וְיָחִישׁ אֶת יְשׁוּעַתְכֶם{{ש}}
וִיקָרֵב גְּאֻלַּתְכֶם{{ר1}}
וְיִשְׁלַח אֶת מִיכָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

גְּבוּלֵנוּ יִבְנֶה אֵל{{ש}}
לִשְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְהָאַרְמוֹן וְהַהַרְאֵל{{ר1}}
וְיָסֵד אֵל וּבוֹ יוֹאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

קְדוֹשֵׁנוּ יְחַיֵּנוּ{{ש}}
וְיַרְאֵנוּ מְשִׁיחֵנוּ{{ש}}
וּמְהֵרָה יִפְדֵנוּ{{ר1}}
מִמִּבְשָׂם וּמַגְדִּיאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

שָׁלוֹם לִי וְגַם לָכֶם{{ש}}
וּמִכָּל צַר יְחַלֶּצְכֶם{{ש}}
וּבְשָׁלוֹם יְבַשֶּׂרְכֶם {{ר1}}
וְתִזְכּוּ בְּנֹעַם הָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>brxnfnlgb3a4tmgcgmkp6pqw8p3br40</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004156</id>
      <parentid>3004155</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:29:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3004156</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2201" sha1="qhdy7rg9pla7xjeuiwumwimj2iwtaev" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''שלמה חזק'''}}

{{סי|שַׁ}}דַּי אֵל מַה נּוֹרָא{{ש}}
יְקַבֶּצְכֶם בִּמְהֵרָה{{ש}}
אֱלֵי צִיּוֹן בְּקוֹל זִמְרָה{{ר1}}
מִגָּלוּת יִשְׁמָעֵאל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|לְ}}מַעַן נָאַם יֻקַּח נָא{{ש}}
וּבֵן נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה{{ש}}
תִּבְנֶה קִרְיַת חָנָה{{ר1}}
בִּזְכוּת תָּם יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|מַ}}לְכֵּנוּ בִּבְשׂוֹרָה{{ש}}
יַעֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָה{{ש}}
לֹא תָמוּשׁ הַתּוֹרָה{{ר1}}
מִפִּיכֶם יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ אֲדוֹן עוֹלָם{{ש}}
לַמִּקְדָּשׁ וְלָאוּלָם{{ש}}
לְצִיּוֹן הַעְלֵם כֻּלָּם{{ר1}}
וְקָרֵב לָנוּ הַגּוֹאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|חַ}}י יִשְׁמַע תְּפִלַּתְכֶם{{ש}}
וְיָחִישׁ אֶת יְשׁוּעַתְכֶם{{ש}}
וִיקָרֵב גְּאֻלַּתְכֶם{{ר1}}
וְיִשְׁלַח אֶת מִיכָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

גְּבוּלֵנוּ {{נוא|הוראה=אצ&quot;ל|{{סי|זְ}}בוּלֵנוּ}} יִבְנֶה אֵל{{ש}}
לִשְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְהָאַרְמוֹן וְהַהַרְאֵל{{ר1}}
וְיָסֵד אֵל וּבוֹ יוֹאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|קְ}}דוֹשֵׁנוּ יְחַיֵּנוּ{{ש}}
וְיַרְאֵנוּ מְשִׁיחֵנוּ{{ש}}
וּמְהֵרָה יִפְדֵנוּ{{ר1}}
מִמִּבְשָׂם וּמַגְדִּיאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

שָׁלוֹם לִי וְגַם לָכֶם{{ש}}
וּמִכָּל צַר יְחַלֶּצְכֶם{{ש}}
וּבְשָׁלוֹם יְבַשֶּׂרְכֶם {{ר1}}
וְתִזְכּוּ בְּנֹעַם הָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>qhdy7rg9pla7xjeuiwumwimj2iwtaev</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004157</id>
      <parentid>3004156</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T21:33:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תיקונים ע&quot;פ מחזור אר&quot;ץ</comment>
      <origin>3004157</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2153" sha1="l4npkby9h5ojr6v78lwuzr04zpom7jp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''שלמה חזק'''}}

{{סי|שַׁ}}דַּי אֵל מַה נּוֹרָא{{ש}}
יְקַבֶּצְכֶם בִּמְהֵרָה{{ש}}
אֱלֵי צִיּוֹן בְּקוֹל זִמְרָה{{ר1}}
מִגָּלוּת יִשְׁמָעֵאל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|לְ}}מַעַן נָאַם יֻקַּח נָא{{ש}}
וּבֵן נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה{{ש}}
תִּבְנֶה קִרְיַת חָנָה{{ר1}}
בִּזְכוּת תָּם יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|מַ}}לְכֵּנוּ בִּבְשׂוֹרָה{{ש}}
יַעֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָה{{ש}}
לֹא תָמוּשׁ הַתּוֹרָה{{ר1}}
מִפִּיכֶם יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ אֲדוֹן עוֹלָם{{ש}}
לַמִּקְדָּשׁ וְלָאוּלָם{{ש}}
וְאוֹיְבֵינוּ הַשְׁפִּילָם{{ר1}}
וְקָרֵב לָנוּ הַגּוֹאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|חַ}}י יִשְׁמַע תְּפִלַּתְכֶם{{ש}}
וְיָחִישׁ אֶת יְשׁוּעַתְכֶם{{ש}}
וִיקָרֵב גְּאֻלַּתְכֶם{{ר1}}
וְיִשְׁלַח אֶת מִיכָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|זְ}}בוּלֵנוּ יִבְנֶה אֵל{{ש}}
לִשְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וְהָאַרְמוֹן וְהַהַרְאֵל{{ר1}}
יְיַסֵּד אֵל וּבוֹ יוֹאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

{{סי|קְ}}דוֹשֵׁנוּ יְחַיֵּנוּ{{ש}}
וְיַרְאֵנוּ מְשִׁיחֵנוּ{{ש}}
וּמְהֵרָה יִפְדֵנוּ{{ר1}}
מִמִּבְשָׂם וּמַגְדִּיאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

שָׁלוֹם לִי וְגַם לָכֶם{{ש}}
וּמִכָּל צָר יְחַלֶּצְכֶם{{ש}}
וּבְשָׁלוֹם יְבַשֶּׂרְכֶם {{ר1}}
וְתִזְכּוּ בְּנֹעַם הָאֵל
{{רפרן|הזחה=2|יקבצכם}}

[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>l4npkby9h5ojr6v78lwuzr04zpom7jp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קול מהלל יגדל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739654</id>
    <revision>
      <id>3004161</id>
      <timestamp>2026-04-11T21:54:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור מועד ה'</comment>
      <origin>3004161</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1285" sha1="fm9e79t7d9wwqlqh4mbjrvufwc1xiew" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
קוֹל מַהֲלָל יִגְדַּל / הַיּוֹם, וְשִׁיר חָדָשׁ / פִּי יַעֲנֶה{{ש}}
תָּמִיד, וְיִתְגַּדַּל / שִׁמְךָ, וְיִתְקַדַּשׁ / בַּמַּחֲנֶה

כָּלוּ לְךָ דּוֹרְשִׁי / לִבִּי וְגַם עֵינַי / וּלְזִכְרְךָ {{ש}}
כָּל תַּאֲוַת נַפְשִׁי / וָאֶתְּנָה פָנַי / לִדְבִירְךָ {{ש}}
וּלְהַר מְרוֹם קָדְשִׁי / חוֹרֵב וְגַם סִינַי / וּלְעִירְךָ {{ש}}
צִיּוֹן יְפֵה מִגְדָּל / שָׂדֶה אֲשֶׁר נֶחֱרַשׁ / בּוֹ מַעֲנֶה

דֵּי גָדְלְךָ כָּל אִישׁ / מִסַּפְּרוֹ יִלְאֶה / כִּי רַב מְאֹד{{ש}}
גַּם עִיר וְגַם קַדִּישׁ / אִם עַל כְּרוּב יִדְאֶה / וְיַעֲמוֹד{{ש}}
לְהַבִּיט דְּמוּת תַּרְשִׁישׁ / יוּכַל וְלֹא יִרְאֶה / בִּלְתִּי כְּבוֹד{{ש}}
נָגְהָךְ, אֲבָל יֶחְדַּל / מִבֹּא בְּתוֹךְ מִקְדָּשׁ / וּבְאֵשׁ סְנֶה.

[[קטגוריה:פיוטי רשות לקדיש]]</text>
      <sha1>fm9e79t7d9wwqlqh4mbjrvufwc1xiew</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שאו שערים ראשיכם (פיוט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739655</id>
    <revision>
      <id>3004167</id>
      <timestamp>2026-04-11T22:16:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור מועדי ה'</comment>
      <origin>3004167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1000" sha1="4cqssfwd27uvimwax66938kkboai3g9" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם / הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם{{ש}}
יָבוֹא בְרִנָּה מַלְכְּכֶם / בְּמִקְדָּשׁ סַף וְאוּלָם
{{רפרן|יבוא}}

יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן / הֶחָפֵץ שְׁלוֹם יְרֵאִים{{ש}}
עוּרָה מִמְּעוֹן רָם וְחֶבְיוֹן / שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ נִדְכָּאִים{{ש}}
לִדְרֹשׁ אֱמוּנָתְךָ בָּאִים / הָאֵר כַּשֶּׁמֶשׁ אֶפְלָם
{{רפרן|יבוא}}

בָּטְחוּ בֶאֱמוּנָתֶךָ / סוֹבְלֵי גָלוּת בְּתוֹךְ צָר{{ש}}
מְקַוִּים יְשׁוּעוֹתֶיךָ / קְרָאוּךָ מִן הַמֵּצַר{{ש}}
יָדְךָ יְיָ לֹא תִקְצַר / הַקְשֵׁב מִמָּרוֹם קוֹלָם
{{רפרן|יבוא}}
[[קטגוריה:פיוטים לשמחת תורה]]</text>
      <sha1>4cqssfwd27uvimwax66938kkboai3g9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ידידי את אהוב ליבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739656</id>
    <revision>
      <id>3004169</id>
      <timestamp>2026-04-11T22:22:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור מועדי ה'</comment>
      <origin>3004169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1528" sha1="79xe2tdam35ss07snz9lwhur708jbev" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף'''}}

{{סי|יְ}}דִידִי אַתְּ אֲהוּב לְבִי / וְכָל חֶפְצִי בָךְ{{ש}}
חֲמֹל עָלַי וְחָנֵּנִי / וְרַחֵם עַל עַבְדָּךְ
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

{{סי|וְ}}הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי / תְּחִנָּתִי שְׁעֵה{{ש}}
וְקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי / וְצֹאן עַמָּךְ רְעֵה
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

{{סי|סְ}}לַח נָא לַעֲוֹן עַמָּךְ / וְלָהֶם שִׂים שָׁלוֹם{{ש}}
בְּצִדְקַת אָב חָזָה סֻלָּם / וְגַם חָלַם חֲלוֹם{{הערה|במחזור: חֲלוֹם חָלַם. תוקן מהשערה.}}
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

{{סי|פְּ}}דֵנוּ מִיְּדֵי שֵׂעִיר / וְקֵדָר וֶאֱדוֹם{{הערה|במחזור: וְעַמּוֹן. תוקן מהשערה.}} {{ש}}
וְחוֹנֵן אֶת דְּבִיר קָדְשָׁךְ / וְהֵיכָל וַהֲדֹם
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}</text>
      <sha1>79xe2tdam35ss07snz9lwhur708jbev</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004170</id>
      <parentid>3004169</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T22:22:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>+[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]; +[[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3004170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1607" sha1="51shcmapybdy1qu7s172kjongq5r3yx" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף'''}}

{{סי|יְ}}דִידִי אַתְּ אֲהוּב לְבִי / וְכָל חֶפְצִי בָךְ{{ש}}
חֲמֹל עָלַי וְחָנֵּנִי / וְרַחֵם עַל עַבְדָּךְ
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

{{סי|וְ}}הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי / תְּחִנָּתִי שְׁעֵה{{ש}}
וְקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי / וְצֹאן עַמָּךְ רְעֵה
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

{{סי|סְ}}לַח נָא לַעֲוֹן עַמָּךְ / וְלָהֶם שִׂים שָׁלוֹם{{ש}}
בְּצִדְקַת אָב חָזָה סֻלָּם / וְגַם חָלַם חֲלוֹם{{הערה|במחזור: חֲלוֹם חָלַם. תוקן מהשערה.}}
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

{{סי|פְּ}}דֵנוּ מִיְּדֵי שֵׂעִיר / וְקֵדָר וֶאֱדוֹם{{הערה|במחזור: וְעַמּוֹן. תוקן מהשערה.}} {{ש}}
וְחוֹנֵן אֶת דְּבִיר קָדְשָׁךְ / וְהֵיכָל וַהֲדֹם
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>51shcmapybdy1qu7s172kjongq5r3yx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004171</id>
      <parentid>3004170</parentid>
      <timestamp>2026-04-11T22:28:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>לא כך?!</comment>
      <origin>3004171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1609" sha1="ftbykcozr8uycujbfcds3er93fgrjdt" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יוסף'''}}

{{סי|יְ}}דִידִי אַתְּ אֲהוּב לִבִּי / וְכָל חֶפְצִי בָךְ{{ש}}
חֲמֹל עָלַי וְחָנֵּנִי / וְרַחֵם עַל עַבְדָּךְ
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

{{סי|וְ}}הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי / תְּחִנָּתִי שְׁעֵה{{ש}}
וְקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי / וְצֹאן עַמָּךְ רְעֵה
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

{{סי|סְ}}לַח נָא לַעֲוֹן עַמָּךְ / וְלָהֶם שִׂים שָׁלוֹם{{ש}}
בְּצִדְקַת אָב חָזָה סֻלָּם / וְגַם חָלַם חֲלוֹם{{הערה|במחזור: חֲלוֹם חָלַם. תוקן מהשערה.}}
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

{{סי|פְּ}}דֵנוּ מִיְּדֵי שֵׂעִיר / וְקֵדָר וֶאֱדוֹם{{הערה|במחזור: וְעַמּוֹן. תוקן מהשערה.}} {{ש}}
וְחוֹנֵן אֶת דְּבִיר קָדְשָׁךְ / וְהֵיכָל וַהֲדֹם
{{רפרן|דּוֹדִי דּוֹדִי שְׁמַע קוֹל עַבְדֶּךָ / אֵלַי יְהִי נָא חַסְדֶּךָ}}

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>ftbykcozr8uycujbfcds3er93fgrjdt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שוכנת בשדה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739657</id>
    <revision>
      <id>3004172</id>
      <timestamp>2026-04-11T22:30:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור מועדי ה' (נמצא גם בשיר ידידות)</comment>
      <origin>3004172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="901" sha1="mrmdqutmkldf0sdxx31lm0yxnjuuonj" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{סי|שׁ}}וֹכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה / עִם אָהֳלֵי כוּשָׁן{{ש}}
עִמְדִי בְרֹאשׁ כַּרְמֶל / צַפִּי לְהַר בָּשָׁן

{{סי|לַ}}גַּן אֲשֶׁר נִכְמָס / יָפָה שְׂאִי עֵינֵךְ{{ש}}
וּרְאִי עֲרוּגָתֵךְ / כִּי נִמְלְאָה שׁוֹשָׁן

{{סי|מַ}}ה לָּךְ צְבִי נֶחְמָד / כִּי תַעֲזֹב גַּנִּי {{ש}}
לִרְעוֹת בְּגַן יָקְשָׁן / וּבְתוֹךְ עֲצֵי דִישָׁן

{{סי|הָ}}ב נֵרְדָה לַגַּן / נֹאכַל מְגָדִים שָׁם{{ש}}
וּבְחֵיק יְפַת עַיִן / תִּשְׁכַּב וְגַם תִּישָׁן.

[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>mrmdqutmkldf0sdxx31lm0yxnjuuonj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מתי יבושר עם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739658</id>
    <revision>
      <id>3004174</id>
      <timestamp>2026-04-11T22:49:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מחזור מועדי ה' ועוד</comment>
      <origin>3004174</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1400" sha1="oidqttbo0t9k391eo92dz3jvsqhnlaf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר'''{{הערה|שד&quot;ל הציע לגרוס &quot;אדונים&quot; במקום &quot;עשירים&quot;.}}}}

מָתַי יְבֻשַּׂר עִם / עֵינָיו כְּדַל שׁוֹאֵל{{ש}}
קָרְבָה שְׁנַת יֶשַׁע / לְצִיּוֹן וּבָא גּוֹאֵל
{{רפרן|מתי}}

עֲשִׁירִים מְפֻזָּרִים / עוֹבְדִים לְעוֹבְדֵיהֶם{{ש}}
הִתְבַּשְּׂרוּ יַחַד / זֹאת הִיא שְׁנַת גּוֹאֵל
{{רפרן|מתי}}

לֹא תַּעֲזֹב עַמָּךְ / לָעַד בְּגָלוּתָם{{ש}}
וּזְכֹר לְאַבְרָהָם / לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל
{{רפרן|מתי}}

עַנֵּה מְעַנֵּיהֶם / וְרִיב אֶת רִיבֵיהֶם{{ש}}
וּשְׁפֹךְ חֲמָתְךָ / עַל עַמּוֹן וּמַגְדִּיאֵל
{{רפרן|מתי}}

זְבוּלִי וּבֵית קָדְשִׁי / תִּבְנֶה, וְאוּלַמִּי{{ש}}
וְכוֹנֵן כְּחַסְדֶּךָ / יִנּוֹן וְהַהַרְאֵל
{{רפרן|מתי}}

רָם אַתָּה עַל רָמִים / קַבֵּץ נְפוֹצוֹתֵינוּ{{ש}}
לְצִיּוֹן, וְגַם תִּהְיֶה / כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל.

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>oidqttbo0t9k391eo92dz3jvsqhnlaf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מה לך שר תשאל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739659</id>
    <revision>
      <id>3004176</id>
      <timestamp>2026-04-11T22:58:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור מועדי ה'</comment>
      <origin>3004176</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="575" sha1="072njsrcf23kdw8cfuhhojiomnr33g6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
מַה לְּךָ שַׂר תִּשְׁאַל / לִשְׁמִי וּמֵאַיִן בָּאתִי{{ש}}
מִבֵּית אָבִי וְאִמִּי / לִמְצֹא חֵן יָצָאתִי{{ש}}
יְיָ יַאַסְפֵנִי אֵלָיו / תַּחַת צִלּוֹ וְשׁוּלָיו{{ש}}
עֲלֵי לִבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
בְּפֶה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ{{ש}}
מַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת
{{רפרן|עלי לבו}}
[[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]]</text>
      <sha1>072njsrcf23kdw8cfuhhojiomnr33g6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/311</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739660</id>
    <revision>
      <id>3004179</id>
      <timestamp>2026-04-11T23:38:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪740‬‬  ‫השתהלותם להשיב שבות המתיבתא  &lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt; כי אם שהם כולם נשארו עדין בהגליל ולא ערבו בנפשם עוד להתישב ביבנה.  שהרי אלו הי׳ דר אז רבן שמעון בן גמליאל ורבי בנו אם כן הרי הלך רבי לביתו, והי׳ יכול להשיב כן.  וזה הלא הותר לו שהרי ישבו שם, וידוע כי בי...&quot;</comment>
      <origin>3004179</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3932" sha1="n8b8pf6jflkvlyzdgncfyzo9lfkc59u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪740‬‬

‫השתהלותם להשיב שבות המתיבתא

&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
כי אם שהם כולם נשארו עדין בהגליל ולא ערבו בנפשם עוד להתישב
ביבנה.

שהרי אלו הי׳ דר אז רבן שמעון בן גמליאל ורבי בנו אם כן הרי הלך
רבי לביתו, והי׳ יכול להשיב כן.

וזה הלא הותר לו שהרי ישבו שם, וידוע כי בית הנשיאים הי׳ להם עבודה
רבה ומשמשים רבים ואלו הי׳ שם מקומו של רבי ובית אביו הנשיא רבן שמעון
בן גמליאל, אז הי׳ רבי וההולך עמו ליבנה תשובתם קצרה וברורה, כי הנם שבים
לביתם.

והדבר מבואר ומבורר, כי גם בשעה שבאו שם איזה מחכמי הדור ר׳ יהודה
ר׳ נחמי׳ ור׳ שמעון וכו׳ לנסות אולי יעלה בידם להשיב שבות יבנה, גם אז נשאר
עדין רבן שמעון בן גמליאל במקומו בהגליל כי ירא עוד להגלות עמהם כי זה
יוכל להזיק לדבר התיסדות המתיבתא שם.

וכבר נתבאר לנו בפרק י״ט טעותם הגדול של פראנקעל וגרעץ עמו אשר
מפני שלא ידעו כלל לא ענין אסיפתם באושא ולא סדרי המעשים אז באו ואמרו
כי בשלפי השמד נוסדו שתי מתיבתות, חכמי הדור יסדו מתיבתא קבועה באושא,
ורבן שמעון בן גמליאל נבדל מהם ויסד מתיבתא ביבנה, עד כי בעמוד ‪178‬
יכריז פראנקעל לפנינו ויאמר:


״ר׳ שמעון בן נמליאל ‪ ,‬דיבנה הי׳ מהשרידים אשר הצילו את נפשם אחרי‬
‫נלכדה ביתר וכו׳ ואחרי מות אדריאנוס הלך ליבנה מקום ישיבת אבותיו ונתקבל‬
‫לנשיא וכו׳ וקצת חכמים ר׳ מאיר וחבירירנכנסו לאושא וקצתם הלכו משם ליבנה וכו׳‪.‬״‬
‫וכבר נתבאר לנו כל טעות דבריהם שם בפרק י״ט‪.‬‬
‫אבל כי נשוב ונראה זה נם ממקום הזה‪ ,‬כי לא לבד כי במות אדריאנוס‬
‫לא הלך רבן שמעון בן גמליאל לימד מתיבתא ביבנה‪,‬‬
‫ולא לבד שלא עשה כן נים ימים רבים יאחר זה ב ש ל פ י ה ש מ ד‬
‫בארבע וחמש שנים‪ .‬בימי אנטונינוס פיוס בשעה שחכמי התורה כבר נאספו‬
‫לאסיפת שעה לאושא‪,‬‬
‫כי אם שגם אחר אסיפת אושא בשעה שחכמי התר‪ .,‬נסו אולי יעלה בידם‬
‫להקים דבר המתיבתא וינסו לעשות כן ראשונה ב י ב נ ה ‪,‬‬
‫נם אז עדין לא הרשה לעצמו רבן שמעון בן גמליאל לבוא עמהם‪ ,‬וישאר‬
‫וצא בארץ הנליל‪.‬‬
‫רק רבי‪,‬בנו נשה ■לבוא בין התלמידים אבל כבר שמו היומיים לב לזה‬
‫וכבר חשדו כי ירצו חכם* ישראל להקים מחדש דבר המתיבתא ויעבבו את כל‬
‫הדבר‪ ,‬וחכמי ישראל הוכרחו להתיאש מיבנה‪.‬‬
‫וישובו להנליל וינסו להקים דבר המתיבתא שם בשפרעם‪ ,‬והדבר עלה
בידם בכל אשר יבואר לפנינו‪.‬‬


‫פרק כ״ו.
&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
והחכם ווייס אשר הי׳ רחוק לגמרי מכל חקירה, וכל דבריו אינם כי אם גבובי
דברים והשתדלות איך לחבל ולהשחית את דברי ימי ישראל עשה גם במקום הזה כן.

&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n8b8pf6jflkvlyzdgncfyzo9lfkc59u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004217</id>
      <parentid>3004179</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T10:38:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3004217</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3761" sha1="f9jjtoyh8biavx7y9o3lqvkqr84yd8e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪740‬‬

‫השתהלותם להשיב שבות המתיבתא

&lt;קטע התחלה=פרק כה/&gt;
כי אם שהם כולם נשארו עדין בהגליל ולא ערבו בנפשם עוד להתישב
ביבנה.

שהרי אלו הי׳ דר אז רבן שמעון בן גמליאל ורבי בנו אם כן הרי הלך
רבי לביתו, והי׳ יכול להשיב כן.

וזה הלא הותר לו שהרי ישבו שם, וידוע כי בית הנשיאים הי׳ להם עבודה
רבה ומשמשים רבים ואלו הי׳ שם מקומו של רבי ובית אביו הנשיא רבן שמעון
בן גמליאל, אז הי׳ רבי וההולך עמו ליבנה תשובתם קצרה וברורה, כי הנם שבים
לביתם.

והדבר מבואר ומבורר, כי גם בשעה שבאו שם איזה מחכמי הדור ר׳ יהודה
ר׳ נחמי׳ ור׳ שמעון וכו׳ לנסות אולי יעלה בידם להשיב שבות יבנה, גם אז נשאר
עדין רבן שמעון בן גמליאל במקומו בהגליל כי ירא עוד להגלות עמהם כי זה
יוכל להזיק לדבר התיסדות המתיבתא שם.

וכבר נתבאר לנו בפרק י״ט טעותם הגדול של פראנקעל וגרעץ עמו אשר
מפני שלא ידעו כלל לא ענין אסיפתם באושא ולא סדרי המעשים אז באו ואמרו
כי בשלפי השמד נוסדו שתי מתיבתות, חכמי הדור יסדו מתיבתא קבועה באושא,
ורבן שמעון בן גמליאל נבדל מהם ויסד מתיבתא ביבנה, עד כי בעמוד ‪178‬
יכריז פראנקעל לפנינו ויאמר:

״ר׳ שמעון בן גמליאל דיבנה הי׳ מהשרידים אשר הצילו את נפשם אחרי
נלכדה ביתר וכו׳ ואחרי מות אדריאנוס הלך ליבנה מקום ישיבת אבותיו ונתקבל
לנשיא וכו׳ וקצת חכמים ר׳ מאיר וחביריו נכנסו לאושא וקצתם הלכו משם ליבנה וכו׳.״

וכבר נתבאר לנו כל טעות דבריהם שם בפרק י״ט.

אבל כי נשוב ונראה זה גם ממקום הזה, כי לא לבד כי במות אדריאנוס
לא הלך רבן שמעון בן גמליאל לימד מתיבתא ביבנה,

ולא לבד שלא עשה כן גם ימים רבים אחר זה '''בשלפי השמד'''
בארבע וחמש שנים בימי אנטונינוס פיוס בשעה שחכמי התורה כבר נאספו
לאסיפת שעה לאושא,

כי אם שגם אחר אסיפת אושא בשעה שחכמי הדור נסו אולי יעלה בידם
להקים דבר המתיבתא וינסו לעשות כן ראשונה '''ביבנה'''.

גם אז עדין לא הרשה לעצמו רבן שמעון בן גמליאל לבוא עמהם, וישאר
הוא בארץ הגליל.

רק רבי בנו נסה לבוא בין התלמידים אבל כבר שמו הרומיים לב לזה
וכבר חשדו כי ירצו חכמי ישראל להקים מחדש דבר המתיבתא ויעבבו את כל
הדבר, וחכמי ישראל הוכרחו להתיאש מיבנה.

וישובו להגליל וינסו להקים דבר המתיבתא שם בשפרעם, והדבר עלה
בידם בכל אשר יבואר לפנינו.
&lt;קטע סוף=פרק כה/&gt;

פרק כ״ו.

&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
והחכם ווייס אשר הי׳ רחוק לגמרי מכל חקירה, וכל דבריו אינם כי אם גבובי
דברים והשתדלות איך לחבל ולהשחית את דברי ימי ישראל עשה גם במקום הזה כן.

&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>f9jjtoyh8biavx7y9o3lqvkqr84yd8e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:לשם יחוד</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1739661</id>
    <revision>
      <id>3004196</id>
      <timestamp>2026-04-12T08:59:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תבנית</comment>
      <origin>3004196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1377" sha1="m32am5wp7270nyqn0ufmuhqk292nbfp" xml:space="preserve">{{#בחר:{{{1|}}}
|1=לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ
|2=לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י&quot;ה בְּו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.
|3=לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֵד שֵׁם י&quot;ה בְּו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.
|4=לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ {{ק|(יאהדונהי)}}, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ {{ק|(יאההויהה)}} וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ {{ק|(איההיוהה)}}, לְיַחֵד שֵׁם י&quot;ה בְּו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים {{ק|(יהוה)}} בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.
|5=וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃{{ממס|תהלים צ יז}}
}}</text>
      <sha1>m32am5wp7270nyqn0ufmuhqk292nbfp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:משה בן קלונימוס</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1739662</id>
    <revision>
      <id>3004202</id>
      <timestamp>2026-04-12T09:36:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:שירים לפי מחברים]]&quot;</comment>
      <origin>3004202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49" sha1="ljftfofx741pn06lvuhlep9gkfk55nb" xml:space="preserve">[[קטגוריה:שירים לפי מחברים]]</text>
      <sha1>ljftfofx741pn06lvuhlep9gkfk55nb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3004203</id>
      <parentid>3004202</parentid>
      <timestamp>2026-04-12T09:37:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3004203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45" sha1="7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l" xml:space="preserve">[[קטגוריה:שירים לפי מחבר]]</text>
      <sha1>7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סליחות תימנים (ישן)</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739663</id>
    <revision>
      <id>3004231</id>
      <timestamp>2026-04-12T11:49:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>לוח</comment>
      <origin>3004231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5280" sha1="lgy2u8sx6nji4iadtwzlilax7o46uwj" xml:space="preserve">מפתח לספר &quot;סליחות כמנהג קהל קדוש תימנים&quot; ליוורנו תרצ&quot;ט
===סליחות===
*א. [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ב. [[יעלו לאלף ולרבבה]]
*ג. [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
*ד. [[רחמיך שאלתי]]
*ה. [[משתחוים להדרת קודש]]
*ו. [[אלהים שחרתיך]]
*ז. [[יצו האל לדל שואל]]
*ח. [[יה למתי צפנת]]
*ט. [[לאט האל בעם נדכה]]
*י. מה יתרון לאדם
*יא. [[יה מלאך שמך בקרבו|מלאך שמך בקרבו]]
*יב. [[אליך אלכה]]
*יג. [[ידי דלים נחשלים]]
*יד. [[ילוד יעקב יצעק|יליד יעקב יצעק]]
*טו. [[יצורים וצפון]]
*טז. [[ליום להיטיב תקרא]]
*יז. [[יצרי ראשית צרי]]
*יח. [[יעירוני רעיוני]]
*יט. [[ירושלים למוגיך השקי]]
*כ. [[ירושלים האנחי]]
*כא. [[יונה נשאתה]]
*כב. [[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] *
*כג. ה' שמע נא *
*כד. [[אלהי קדם מעונה]]
*כה. אם אויבי *
*כו. אלהי הודיעני *
*כז. אפתח שפתי בנגינותי *
*כח. אל בית המלך *
*כט. סמר גבי *
*ל. ה' מה אדם *
*לא. [[שבועה קבועה]]
*לב. [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*לג. שני חיי ומאויי *
*לד. [[שחר קמתי להודות]] *
*לח. שבת משושי *
*מ. הנשא והעיר פלאות *
*מא. אל דמי לכם ילדי איתני *
*מב. מדמי הלבבות *
*מג. משאת שיר וזמירות *
*מד. יונה זמריך הרבי *
*מה. [[יה שמך ארוממך]]
*מו. [[בליל זה בראש השנה]]
*מז. [[בזכרי על משכבי]] *
*מח. [[ביום זה כפור עוונינו|ביום זה כפור זדוננו]]
*מט. אשר יסד ארקים *
*נ. יצבתי עמודים *
*נא. יום ערום אעמוד *
*נב. לאיש כמוני *
*נג. [[כמפעלי צור גואלי]]
*נד. [[אם עוונות יענו בנו]]
*נה. [[דלתיך הלילה]]
*נו. [[בעשור לחדש ביום בוא]]
*נז. [[ידידיך מאמש]]
*נח. אנא בערכנו *
*נט. סליחה בקשתי *
*ס. ייושעון קהליך *
*סא. [[ידיד עליון]] *
*סב. יה שועת מתענה *
*סג. [[יחו לשון חזות אישון]]
*סד. [[יה אנה אמצאך]]
*סה. [[מנומם בעת קומם]]
*סו. [[ישן אל תרדם]] *
*סז. ה' מה נעמה *
*סח. יומם ולילה אפיל תחנוני *
*סט. בצר לי אקרא צור *
*ע. [[ה' בקול שופר]] *
*עא. [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]] *
*עב. יום לבי סבותי *
*עג. [[יה איום זכור היום]]
*עד. אבי יתומים מלא רחמים *
*עה. [[ימינך נושא עווני]]
*עו. שולמית בלי תרמית *
*עז. לך עיני צופיות *
*עח. כל מעשה ה' *
*עט. [[ישראל עם קדוש|ישראל עם קודש]]
*פ. מלא רחמים ונושא עוון *
*פא. יערבו לפניך *
*פב. שבעה שחקים לא יכלכלוך *
*פג. שחר קמתי גם נכלמתי *
*פד. היום יגאל *
*פה. [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]] *
*פו. עובר על פשע ונושא חובה *
*פז. [[ישראל בחירי אל]]
*פח. [[אשר לו ים וחרבה]]
*פט. שבח בראש *
*צ. [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
*צא. מאזין לצעקה *
*צב. יה להלל *
*צג. אל מעון *
*צד. יבושר עם *
*צה. אות לטובה יעשה לי *
*צו. שועת דל הקשב *
*צז. רועה ישראל המפליא פלאות *
*צח. כל המיחלים לישע צורכם *
*צט. אל אל אשא עיני *
*ק. [[עם ה' השלחה]]

===נצ'ד אלרחמים===
רוב הפיוטים בתכלאל, נוסף:
*אליך אתודה שוכן מעונים
*אליך אתודה על עוונות ופשעים
*אנוסה עדיך לבקש רחמיך
*אלהי אזכירה ושינה אסירה
*[[אליך ה' נשאתי עיני|אליך נשאתי עיני]]
*אשא עיני אקוד על אפים
*אשוב אל ביתי
*יה מתי תשבור
*ירצה שוע קהל
*אנא אלהי הנאדר
*יגורתי מפני שמים קונה
*אדרוש בוטח
*אזמרך עליון בשובי ברציון
*אנוסה בעזרה
*דרכך היטיבי
*יונה נודדת מקינה
===סליחות לרס&quot;ג===
(כמו ב[[סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים|תכלאל]])
===סדר עבודה לראב&quot;ע===
*[[אזכירה סדר עבודה]]
*[[אמוני לבב]]
*[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]]
*[[לא אשם ולא אשים]] *
*[[אבל בחטאינו]] *
*[[תתמוך גורלנו]] *
*אל תעש עמנו כחטאינו
===עוד סליחות===
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[אם תאהב דרך]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*בשם ה' אל עולם *
*למוצאי יו&quot;כ: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו|המבדיל - יצו ה' חסדו]] *
*[[בני ישראל שמחו]]
*ורם על כל תהלה
*אלהי האלהים שעה שועת כמהים</text>
      <sha1>lgy2u8sx6nji4iadtwzlilax7o46uwj</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>