שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>3005593</id>
      <parentid>3005413</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T15:39:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* המהדורה הדקדוקית \ רכיבים */</comment>
      <origin>3005593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40445" sha1="90wkkizxf581mcmi1xm20ou0yl3tlxy" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]''' (13.01.2022-31.12.2024)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ח|ח]]'''

== פרשת ויגש (בראשית מה יד): ויפל על צוארי בניָֽמִן־אחיו ==

אמנם הנוסח בלנינגרד בנימִֽן־ (וניתן אף להסתפק אם קיימת געיה בכלל, אבל נראה יותר שהיא קיימת), אבל בכתבי יד ששון 
בניָֽמִן־ (ניתן לראות את זה בבירור בתורה ששון, בתנ״ך ששון לא סומן החירק כלל), וכן בכת״י וטיקן 448 (דף 61r , יש שם בעיה עם סידור הדפים), וכ״כ מנחת שי, ובחילופין מישאל נכתב שלא נחלקו בזה ב״א וב״נ, וכן הוא בברויאר ובמק״ג הכתר. [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]] ([[שיחת משתמש:Shacoaz|שיחה]]) 10:58, 10 בינואר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:Shacoaz|Shacoaz]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236117&amp;diff=2899983&amp;oldid=2859185 הוספתי תיעוד]. כשאתה מבצע תיקון, אם יש אפשרות חשוב לתעד מייד את נוסח כתי&quot;ל, ואז יהיה ברור שיש מה לדון בתיבה. אח&quot;כ אפשר להוסיף.

:שאלה: מהו היתרון בנוסח הגעיות בכת&quot;י ותיקן 448? לפי הקטלוג התרגום מאוד חשוב בו, ויש גם מסורה מיוחדת. מישהו בדק בו ניקוד וטעמים וגעיות? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:51, 10 בינואר 2025 (IST)

== מזמור קנ&quot;א\תהלים קנא ==

ר' אבי, האם תוכל בבקשה לפנות זמן ולחוות דעתך בנושא שם הדף הראוי ל[[מזמור קנ&quot;א]] \ [[תהלים קנא]], בדיון המתקיים בדף [[שיחת משתמש:פעמי-עליון]]? אעריך זאת מאוד. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:48, 18 במרץ 2025 (IST)

== קמץ ב&quot;בז לרעהו&quot; ==

[[שיחת קטגוריה:משלי יא יב#קמץ קטן או גדול ב&quot;בז&quot;]]

אשמח לתשובה [[משתמש:J. Nord|J. Nord]] ([[שיחת משתמש:J. Nord|שיחה]]) 16:31, 2 באפריל 2025 (IDT)

== לא אד&quot;ו ראש ולא בד&quot;ו פסח ==

פסח השנה (תשפ&quot;ה) יוצא ביום ראשון ולכן חול המועד ביום שני אבל אין בטבלה את הקריאה של חול המועד היוצא ביום שני של פסח.
באותו האופן אם לא בד&quot;ו פסח אז למשל לא יכול להיות שיום שלישי יהיה חול המועד א של פסח [[משתמש:Yaakov shitrit|Yaakov shitrit]] ([[שיחת משתמש:Yaakov shitrit|שיחה]]) 09:37, 14 באפריל 2025 (IDT)
: לא הבנתי מה חסר לך בטבלה. פסח חל השנה ביום ראשון והטבלה אומרת שבט&quot;ז בניסן קוראים &quot;שור או כשב&quot;. מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:44, 14 באפריל 2025 (IDT)

== אנא ה' הושיעה נא ==

שבוע טוב,

ראיתי השבת שבסידור קורן מופיע שיש להגות &quot;הוש֫יעה&quot;. כדי להבין למה, בדקתי בגרסה שלהם וראיתי שבתנ&quot;ך קורן המילה מוטעמת במונח בלבד באות שי&quot;ן. רציתי להשוות את זה למקרא על פי המסורה ולא ראיתי תיעוד של הגרסה הזאת. היא מופיעה בעוד גרסאות של מקראות גדולות שהסתכלתי בהן. אשמח להוסיף את הגרסה. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:19, 19 באפריל 2025 (IDT)
: לא כל שטות של קורן ראויה לתיעוד לענ&quot;ד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 20 באפריל 2025 (IDT)
::אני מסכים שאי-אפשר להעיר על כל הטעמה חריגה בדפוסים בכלל, ובדפוס קורן בפרט. ברובם אין שום משמעות. ביחד עם זה, חשוב להעיר במקומות שהמדקדקים עוסקים בהם או שאנשים נוטים לשאול. במקום הזה יש לא רק דיון במ&quot;ש, אלא גם שבסידורים רבים מציינים ב&quot;הושיעה&quot; שהיא מלעיל. הוספתי הערה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 23 באפריל 2025 (IDT)
:::תודה רבה @[[משתמש:Dovi|Dovi]]!
:::בהקשר לשיח, אשמח להבהרה בנוגע לדברים שנכנסים לגרסה זו ולדברים שלא. חשבתי שיש כאן רשימה של כל גרסאות המסורה וכמובן של כתבי היד. לא ידעתי שיש כאן השמטה של מסורות הדפוסים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:20, 23 באפריל 2025 (IDT)
::::ממליץ לך לקרוא את ההקדמה למהדורה. אין כאן &quot;השמטה של מסורות הדפוסים&quot;, כי המהדורה איננה מיוסדת על הדפוסים ואין מה להשמיט. היא מיוסדת על כתר ארם צובה וכת&quot;י לנינגרד, ולכן יש חובה לציין כל חריגה מהם וכל נקודה לא ברורה בהם. לעתים הדפוסים שופכים קצת אור על השאלות הללו, לפחות בתור השוואה, ולכן ציינו אותם. בנוסף לכך, יש מקומות שנוסח הדפוסים כה שגור בפיהם של הקוראים, עד כדי כך שכדאי לציין את ההבדל בינו לבין נוסח כתבי היד. עשיתי כך פעמים רבות בתורה, אבל יש מקום לשפר. גם במזמורי הלל, כמו בפסוק הזה, הצורך הזה קיים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:16, 23 באפריל 2025 (IDT)

== לגרמיה / פסק ==

אם אני מבין נכון, לגרמיה מוצג בצורה בולטת יותר מסתם פסק. למשל, בבראשית א' 29 (במלה &quot;עשב&quot;) הוא מוצג כקו עבה:

[[:קטגוריה:בראשית א כט]]

אבל בבראשית א' 21 גם כן יש לגרמיה (במלה &quot;החיה&quot;), אבל משום מה הוא מוצג כקו חלש:

[[:קטגוריה:בראשית א כא]]

האם זה אינו לגרמיה? יש באותה מלה &quot;מונח&quot; מתחת ליו&quot;ד. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC|2A02:14F:F:8079:A807:2FC7:4E81:55AC]] 09:55, 1 במאי 2025 (IDT)
: בבראשית א 21 במלה &quot;החיה&quot; אין לגרמיה אלא פסק רגיל, שכן במלה &quot;הרומשת&quot; יש פזר. לעומת זאת, כאשר לאחר המונח בא רביע או מונח רביע, הרי המונח שלפניו הוא לגרמיה. 
: כעיקרון, לפני רביע בא לגרמיה (וכן לפני מהפך פשטא, או לפני קדמא ואזלא). לעומת זאת, לפני פזר בא מונח רגיל עם פסק. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:50, 1 במאי 2025 (IDT)

תודה על שאלתך ועל הרצון לדיוק, ותודה נחום על התשובה הנכונה. ראו במבוא למידע מפורט על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#פסק ולגרמיה|ההבחנה בין &quot;פסק&quot; ל&quot;לגרמיה]]. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:32, 2 במאי 2025 (IDT)

== Contacting you ==

Is there a way I can contact you in English about use of your MAM text? [[מיוחד:תרומות/183.182.111.122|183.182.111.122]] 10:11, 18 במאי 2025 (IDT)

Sure! Just log in to Wikisource, click on &quot;Tools&quot;, and select &quot;Email this user&quot;. I'd be happy to help however I can. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:34, 18 במאי 2025 (IDT)

== שינוי קישור למקרא בויקיטקסט ==

[[משתמש:Dovi|Dovi]], [https://he.wikisource.org/w/index.php?diff=2960542 עריכה] זו בסדר? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 13:55, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

:כן, כך צריך להיות. תודה! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:33, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

== הטעמה באיוב ו י ==

{{מ:דחי|בְ֭חִילָה|בְ֭חִילָ֭ה}} - על פי מה קבעת את ההטעמה מלרע? מסברה? זו לא צורה מוארכת של חיל? [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 15:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

:תודה רבה על תשומת הלב והדיוק בשאלה! לא שמתי לב לזה קודם. בדקתי עכשיו, ו[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%95%D7%91_%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=238996&amp;diff=2960832&amp;oldid=2912427 הוספתי הערת נוסח]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:27, 15 באוקטובר 2025 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:יחיאל הלוי|יחיאל הלוי]] ([[שיחת משתמש:יחיאל הלוי|שיחה]]) 21:25, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== וריקה וגעיה בשופטים ז' ז' ==

במילה &quot;המלקקים&quot; בשופטים ז' ז' יש בכתר חטפים באות מ' ובאות ק' וגעיות באות ה' ובאות ל', אך במהדורה מסומנת רק הגעיה ב-ה' והווריקה ב-ק' (אולי בהשפעת המילה &quot;המלקקים&quot; שבפסוק הקודם, שאכן מופיעה בהתאם לכתר). [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 00:56, 28 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה [[משתמש:עשהאל|עשהאל]]! [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%96/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=236813&amp;diff=2962084&amp;oldid=2907888 '''תיקנתי''']. בבקשה לבדוק שוב שהכל בסדר עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:05, 28 באוקטובר 2025 (IST)

== הצעה – ציטוט בוויקיטקסט מתוך מקרא על פי המסורה ==

אני עורך ערכים בוויקיטקסט, בעיקר כאלה שהם חלקים מהתפילה ומוסיף להם סימני הטעמות (כשמדובר במלעיל ולא במלרע). התפילה בנויה לרוב על פסוקים וכדי לכתוב אותם בצורה מדויקת אני מעדיף להשתמש בתבנית שתביא לי את המידע ממקור מהימן, אבל כרגע אין תבנית שתיתן לי את הפסוקים עם מיקומי ההטעמות שלהם (נגיד עם אפשרות של םֽ או ם֫). להבנתי משיחה עם @[[משתמש:נחום|נחום]] המידע שמגיע לתבניות צת וצת לעיצוב הוא מהגרסה המנוקדת. אני חושב שאפשר לשפר את זה משני כיוונים:
1. אני חושב שחבל שהמידע לא מגיע מהפרויקט הענק של ויקיטקסט – מקרא על פי המסורה.
2. אשמח שתהיה לי אפשרות ציטוט פסוקים עם סימון מיקומי ההטעמות (לרוב םֽ או ם֫, אפשרי לבחירת המשתמש כארגומנט).

האם לדעתך זה יהיה דבר אפשרי?

[[שיחת תבנית:צת]] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 11:40, 29 באוקטובר 2025 (IST)

== יחזקאל לו:לח &quot;קדשים&quot; קמץ הקוף ==

'''הדיון הועבר אל [[שיחת ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#קמץ קטן]].'''

== Ps 53:6.3 ==

פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮
.It seems to me that the first syllable in this word could use a stress helper above it
David E. S. Stein— [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-30591-86|&amp;#126;2025-30591-86]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-30591-86|שיחה]] 16:28, 30 באוקטובר 2025 (IST)

:תודה דוד. אבל הוא '''[[תהלים נג/טעמים#נג ו|כבר נמצא שם]]'''! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:00, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== נקודה בו&quot;ו עיצורית ==

כפי שאתה מציין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא למקרא]], הושמטו הנקודות בו&quot;וים עיצוריות, לפי דבריך כדי למנוע בלבול. לכאורה הנקודות הללו הן דגשים חזקים, שמשפיעים על הקריאה, ואם כן דוקא השמטה שלהן היא שיש בה משום גרימת טעות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ז בכסלו ה'תשפ&quot;ו • 23:20, 6 בדצמבר 2025 (IST)

:בוקר טוב ושבוע טוב. תודה רבה על תשומת הלב! לא מדובר על דגש, אבל מה שכתבתי במבוא לא היה מספיק כדי להבהיר את זה. ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי&quot;ו עיצורית|במבוא]] עכשיו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:49, 7 בדצמבר 2025 (IST)

::כמדומני שגם את הנקודה המסומנת בא' ב[[ויקרא כג יז]] ו[[בראשית מג כו]] יש מסבירים באותו אופן, שלא מדובר בדגש חזק (שלא אמור היה לבוא כאן), אלא בסימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה. אמנם שם כן נהגו בדפוסים לסמן את הנקודה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:23, 7 בדצמבר 2025 (IST)

:::נכון, יש דמיון ניכר בין התופעות (נקודה באות לפני שורוק). יש גם שוני: אכן אפילו בדפוסים הקפידו על א' דגושה, ולא במקרה. המסורה הקפידה להורות במפורש על הדגשים האלה באל&quot;ף, והיא קוראית להם במפורש &quot;דגש&quot;. לכן יש עקביות גבוהה בנושא הזה בכתבי־היד (ובהמשך אחר כך בדפוסים). לכן ההסבר שהבאת יאה לתופעה: &quot;סימן שהא' עיצורית ולא תיבלע קריאתה&quot;. לעומת זאת, אין התייחסות בהערות המסורה לנקודה בוי&quot;ו עיצורית ואין הקפדה בכתבי־היד (ולרוב היא לא נכתבת). וההסבר שמציע ייבין הוא בעצם הפוך: הנקודה לא באה לסמן שהאות וי&quot;ו עיצורית, אלא לסמן &quot;שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש&quot;. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:56, 7 בדצמבר 2025 (IST)

== ויקרא י' פסוק ד' ==

בפסוק יש ציון במסורה לתלישא גדולה וגרשיים, אולם בתצוגה [[ויקרא י ד|כאן]] הסימון נראה כפול, מדוע ?
תודה, מתן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-60674|&amp;#126;2026-60674]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-60674|שיחה]] 00:06, 4 בינואר 2026 (IST)
:בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים! ראה בבקשה את '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|ההסבר כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:29, 4 בינואר 2026 (IST)

== דפים במרחב שלך שאולי כבר אפשר למחוק ==

למשל [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/שלם]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר ויקרא/כ]]

אולי גם [[משתמש:Dovi/מקרא מבואר ספר שלם]]

הם מופיעים בדפי קטגוריה ובדפי &quot;דפים המקושרים לכאן&quot;. זה לא קריטי, אבל קצת מפריע.

אולי אפשר למחוק את התוכן שלהם וליצור מהם הפניה לדפים התואמים במתחם הראשי? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:17, 21 בינואר 2026 (IST)

:למיטב ידיעתי הם נשארו עם התוכן הנוכחי בתור תיעוד כלשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ו • 21:21, 21 בינואר 2026 (IST)

בוקר טוב. מכיוון שהעבודה התחילה במרחב האישי בתור טיוטות, אז חלק מה&quot;היסטוריה&quot; של דפי המקרא נמצא בדפים כאלה. אין כאן שום דבר קריטי. אבל אולי כדאי באמת להפוך אותם להפניות במקום למחוק לגמרי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 05:29, 22 בינואר 2026 (IST)
:מעולה!  לקחתי את [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נשא|פרשת נשא]] בתור ניסוי. השארתי את [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]] שהיא בעצם סוג של הפניה וגם הסבר למה קיים הדף הזה. מקובל?  אני יכול לכתוב בוט שיעשה את זה לכל הדפים שיש בהם [[:תבנית:דף היסטורי משתמש]]? 
:נ.נ. אנחנו מחכים כצאן ללא רועה לשמוע את דעתך לגבי הפסיקים, השורות נפרדות, ולגבי מהדורת הכתיב ב[[שיחה:מקרא]]. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 07:54, 22 בינואר 2026 (IST)

== אי עקביות בתנ&quot;ך הפונטי בתעתוק דחיק ==

ערב טוב,

רציתי להסב את תשומת לבך לכך ש[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/20.html בתנ&quot;ך הפונטי]  בספר שמות פרק כ, בפסוק כ ובפסוק כא מסומן דחיק ב'''לִּ'''י
{| class=&quot;wikitable&quot;
|תַּעֲשֶׂה־'''לִּ'''י
|ta·‘ă·se-'''llí'''
|}
לעומת זאת, בפרק יט', פסוק [https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/tnkh/A2-Exodus/19.html כג]: כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה '''בָּ֙'''נוּ֙ לֵאמֹ֔ר אמור להיות דחיק [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A7_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90#:~:text=%D7%91%D6%B8%D6%BC%D6%99%D7%A0%D7%95%D6%BC%D6%99%20%D7%9C%D6%B5%D7%90%D7%9E%D6%B9%D6%94%D7%A8%20(-,%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%98%2C%20%D7%9B%D7%92,-)%2C%20%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B9%D6%BC%D6%A8%D7%90%D7%9E%D6%B6%D7%A8%20%D7%99%D6%B0%D7%94%D7%95%D6%B9%D7%A9%D6%BB%D7%81%D6%9C%D7%A2%D6%B7%20%D7%90%D6%B6%D7%9C%2D%D7%9B%D6%B8%D6%BC%D7%9C] וכך מסומן גם בתנ&quot;ך סימנים, שגם בו מסומן דחיק באות בי&quot;ת, וגם על פי הדקדוק נראה לי שזה אינו דגש קל, אבל בתנ&quot;ך הפונטי מסומן רק דגש קל.
{| class=&quot;wikitable&quot;
|בָּ֙נוּ֙
|'''ba'''·nu
|}
נראה שגם בשאר התנ&quot;ך קיימת אי עקביות זו בתעתוק הדחיק, שבאותיות בג״ד כפ״ת הוא מסומן כדגש קל (כיוון שב'על התורה'  לא מסומן דחיק כדגש חזק באותיות בג״ד כפ״ת), ובשאר האותיות הוא מסומן כדגש חזק.

לפיכך, מומלץ לקבוע שיטה עקבית לתעתוק הדחיק, שתשמור על עקביות בין אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת לשאר האותיות. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:15, 3 בפברואר 2026 (IST)

:בוקר טוב, ותודה על ההערה החשובה. אפנה אותה אל המתכנת שבנה את התנ&quot;ך הפונטי. לשם כך הוא לקח את הסימון של &quot;שווא נע&quot; ו&quot;דגש חזק&quot; מאתר על התורה (בשיתוף פעולה, ואנחנו מודים להם על כך). מקור הבעיה, כנראה, הוא הקושי לאתר ולסמן דחיק לאורך התנ&quot;ך באופן אוטומטי בתור בסיס ראשוני. כלומר: קל לאתר אותו ברוב האותיות, אך קשה יותר באותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת. אמנם ייתכן שיש דרך לעשות את זה. אם תרצה, אוכל לשתף אותך בדיון מול המתכת, ואולי תוכל לעזור בביצוע ובידוק. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:14, 4 בפברואר 2026 (IST)
::ערב טוב, תודה על התשובה המהירה, אני לא מומחה לדקדוק, ואני סומך עליכם (אלא אם תגיעו למסקנה לא לבצע את זה עכשיו, אלא להתמקד בדברים אחרים, או שאין לכם עכשיו את המשאבים לביצוע הסימון) שתבצעו את זה באופן מקצועי ומדויק. לדעתי, אם אי אפשר לבצע את הסימון באמצעות קוד, אולי אפשר לבקש מהוצאה שמסמנת דגש חזק, שתשתף איתכם את רשימת הדחיק, לדוגמה ממכון סימנים, במהדורתו המבוססת על הכתר (במהדורה של התנ&quot;ך שיש אצלי, נראה לי משנת תשע&quot;ה שבו יש סימון של דגש חזק גם בדחיק),ואפשר לבקש מהם שישחררו את רשימת הדחיק לציבור דרך המיזם (אני לא יודע מה הסיכויים שהם יסכימו לשחרר את זה, אבל אם כן אז יהיה יחסית קל להוסיף את הסימון למהדורה). אני רוצה גם להביע הערכה למיזם באופן כללי, על הנגשת  נוסח המסורה בצורה חופשית,עם סימון של כמעט כל מה שצריך לקריאה, ובצורה המותאמת לקורא, דבר שכמעט ולא נעשה (אולי רק מכון סימנים ותיקון קוראים חורב), אז תודה רבה על כל ההשקעה בעריכה ובהגהה של התנ&quot;ך. [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 21:38, 4 בפברואר 2026 (IST)

== סדרים וגרסת דף אחד של ספרים ==

בזמן השוואה יחסית מהירה ולא קפדנית של הסדרים בין מקרא על פי המסורה ורשימת הסדרים של [https://shivalevitzaron.org/wp-content/uploads/2025/09/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8.pdf שיבה לבצרון] (וכשנמצאה חוסר התאמה גם עם של [https://www.tanachyomi.co.il/PDFFiles/prakim.pdf תנ״ך יומי]), מצאתי את חוסר ההתאמות הבאות:
#שמואל סדר ג: מופיע בשמואל א ג:יט במקום ג:כ
#שמואל סדר יג: מופיע בשמואל א כ:ה במקום כ:ד
#שמואל סדר כא: מופיע בשמואל ב ב:ו במקום ב:ז
#מלכים סדר כב: מופיע במלכים ב ו:ז במקום ו:כג
#ישעיהו סדר כו: לא מופיע במקום ישעיהו סה:ט
בנוסף לכך, בדקתי את הסדרים לרוב בגרסאות הדף אחד של הספרים, ומצאתי טקסט (שכנראה לא מתאים שיהיה שם) במקומות הבאים:
ירמיהו יז:כו (סדר ט*): מופיע {{נוסח|
ירמיהו ל:לב: מופיע {#קטע:משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ירמיהו/ל|ירמיהו ל}}
תהילים צז:יב: דומה לנמצא מתחת, בדברי הימים
דברי הימים ב לד:לג: #קטע:דברי הימים ב לה/טעמים#קטע:דברי הימים ב לו/טעמיםתבנית:מ:טעמי המקרא-סוףתבנית:מ:שוליים-סוף [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 21:38, 13 בפברואר 2026 (IST)
:שבוע טוב, ותודה על ההערות. עיקר המהדורות שצריך לבדוק לגבי שאלות מהסוג הזה: ברויאר (על פי כתר ארם צובה), וקורן (עשיתי השוואה מולו). וחשוב לבדוק ב'''[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים]''', לקרוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן במבוא]].
:אני רואה 5 מקומות ברורים בשאלתך (ראה למעלה), שמתוכם שלושת הראשונים הם שאלה של הזזה של פסוק אחד. אבדוק אותם בעזר&quot;ה. אחר כך #4 (מל&quot;ב ו) יש כבר הסבר בהערת נוסח, ו-#5 בסוף ישעיהו צריך לבדוק.
:אחר כך אינני מבין את ההמשך בדבריך. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:08, 14 בפברואר 2026 (IST)
::תודה רבה שוב! ראה בשינויים האחרונים בסדרים ובהערות הנוסח, בכולם יש תיקון כלשהו חוץ מ-#4. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:50, 14 בפברואר 2026 (IST)
::מה שכתבתי אחר כך הוא לגבי טקסט שכנראה לא אמור להיות בגרסת ״דף אחד״ של הספרים שציינתי, איפה שציינתי. כלומר, בגרסת דף אחד של [[ספר ירמיהו/טעמים|ירמיהו]], מופיע בפרק יז פסוק כו (שיש שם את סימון הסדר ט*) את הטקסט ״{{נוסח|״ (חשבתי שכתבתי שזה הטקסט שנמצא שם כשכתבתי את התגובה), וכך גם לשאר המקומות. יצא שנתקלתי במקרים האלה בזמן שהשוואתי את הסדרים, ולא השוואתי בגרסת ״דף אחד״ של כל ספר בהתחלה, אז אני לא יודע אם יש עוד מקרים כאלה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:22, 14 בפברואר 2026 (IST)
:::אם אתה מסתכל בדף העריכה בדף של פרק, אז קוד כגון ״{{נוסח|״ הוא תחילת תבנית. התבנית הזאת מכילה הערת נוסח, כלומר הערה הבאה להסביר את קביעת הנוסח המופיע בספרים. לילה טוב. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 23:27, 14 בפברואר 2026 (IST)
::::לא הסתכלתי בדף העריכה, הטקסט הזה הופיע כמו טקסט רגיל [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-98926-0|&amp;#126;2026-98926-0]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-98926-0|שיחה]] 23:31, 14 בפברואר 2026 (IST)
תודה, עכשיו אני מבין. לגבי ירמיהו, יש שתי תקלות בקוד. את השנייה פתרתי עכשיו, אבל עוד לא הבנתי איך לפתור את הראשון. לגבי תהלים ודברי הימים, אין כאן טעות. הבעיה נובעת מהמגבלות שהאתר שם על גודל הדפים. כעת אי אפשר להציג את הספרים האלה במלואם, ובמקום זה רואים את הקישורים בסוף במקום את הטקסט הנכון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:36, 15 בפברואר 2026 (IST)

== סימן רָפֶה ==

בוודאי כבר התייחסת לכך, בשיחה, או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה]] אך לא מצאתי. 

למשל ב&quot;וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל&quot; - מה הצורך של הסימן מעל האות ל? או מעל האות רי&quot;ש מספר פעמים ב[[בראשית כז/טעמים]]?

ושאלה נוספת: למה [https://unicode-explorer.com/c/FB1E HEBREW POINT JUDEO-SPANISH VARIKA] ולא [https://unicode-explorer.com/c/05BF HEBREW POINT RAFE]?

תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 12:26, 4 במרץ 2026 (IST)

:זה נועד לסמן שוא נע, וזו גם הסיבה שהסימן שונה. ועיין [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפסקה הרלבנטית במבוא]] (בפרט בסופה). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו • 12:30, 4 במרץ 2026 (IST)

::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש]] על התשובה המהירה והנכונה. [[משתמש:Ori229|אוֹרי]], אולי נכון שתדע שיש גם רפה אמיתי במקומות שונים, ראה [[וק:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#סימן הרפה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:16, 4 במרץ 2026 (IST)

:::תודה לשניכם. הבנתי היטב את השימוש בסימן רפה. לגבי סימן וריקה - אני לא בטוח - תגידו לי אם אני מבין נכון:
לפי כללי הדקדוק הבסיסיים, &quot;חטף&quot; (חטף-פתח, חטף-סגול או חטף-קמץ) מופיע בדרך כלל באותיות גרוניות (א, ה, ח, ע) כדי לסייע בהגיית השווא. אולם, בכתבי יד עתיקים ומדויקים כמו כתר ארם צובה, מופיעים לעיתים חטפים גם באותיות רגילות.

'''הרב ברויאר''': החליט להפוך את כל החטפים הללו לשוואים רגילים. נימוקו: סימון החטף הוא רק &quot;מנהג&quot; להדגשת הקריאה ולא חובה הלכתית-מסורתית. הוא חשש שקורא מודרני יתבלבל ויחשוב שמדובר בתנועה רגילה.

'''מהדורת &quot;הכתר&quot;''': מתחו ביקורת על ברויאר. לטענתם, אם הכתר סימן חטף, עלינו להעתיק אותו בדיוק כפי שהוא, כי זו שיטת המסורה המקורית.

'''פשרה אצלינו''': כותבים שווא (כדי לא לבלבל את הקורא), אבל מוסיפים מעל האות את הסימן &quot;וריקה&quot;. כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף ושמדובר בשווא נע שיש להגות בבירור.

השימוש בסימן הוָרִיקָה מגיע מלאדינו. בדומה ליידיש שמשתמשת באותיות עבריות, גם הלאדינו נכתבה באותיות עבריות. כיוון שבספרדית יש צלילים שאינם קיימים בעברית המקראית, השתמשו בוריקה כסימן דיאקריטי (סימן הבחנה) כדי לשנות את הגיית האות. לדוגמה: בֿ (ב עם וריקה): נהגית כמו בית רפה.

השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע. למה דוקא את הוריקה? כי הסימן דומה לסימן הרפה, וכך הקורא מבין שיש כאן הדגשה של &quot;תיקון קוראים&quot; לגבי ניקוד יוצא דופן. 

::אכן כך? תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:43, 4 במרץ 2026 (IST)

סיכום יפה [[משתמש:Ori229|אוֹרי]]. קצת הוספת דיוק: &quot;כך הקורא יודע שבכתב היד המקורי היה שם חטף '''כדי להורות על הנעת השווא''' שיש להגות בבירור... השאלנו אצלינו את הוריקה מלאדינו כדי לסמן שוא נע '''באותם מקומות שבכתבי־היד עושים את זה על־ידי כתיבת חטף'''.&quot; כדאי לדעת ש[[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]] מקדם את התהליך להוספת תווים ביוניקוד לשווא נע ודגש חזק. כשיהיה בעזר&quot;ה תו כזה לשווא נע, אז יהיה מקום לשקול את מחיקת ה&quot;וריקה&quot;, ואולי להשתמש בו לצורך אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 4 במרץ 2026 (IST)

== בעיה במהדורת הכתיב והמנוקדת ==

ערב טוב, ב[[:קטגוריה:תהלים לח כא]] וב[[:קטגוריה:שיר השירים א ה]] לדוגמה יש שגיאה בתצוגה של מהדורת הכתיב ומהדורת הניקוד, שחלק מהתבניות מכניסות טקסט לתוך הפסוק. כלומר &quot;שחורה אני ונאוה בנות ירושלם ד=כאהלי קדר כיריעות שלמה.&quot;;&quot;וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי לגבי קמץ קטן בתיבה זו ראו ויינברג 3.2.1.3; במהדורת סימנים הדפיסו קמץ רחב וגעיה, ואילו בתנ&quot;ך קורן קמץ קטן עם מתג.&quot; כלומר כנראה( לא בדקתי בעוד מקומות) הקוד של מהדורת הניקוד ושל מהדורת הכתיב לא 'יודע' להתמודד עם התבנית של קמץ במחלוקת ושל הערות נוסח . [[משתמש:נשיא|נשיא]] ([[שיחת משתמש:נשיא|שיחה]]) 22:03, 5 במרץ 2026 (IST)
: מתייג את {{א|Ori229}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:14, 6 במרץ 2026 (IST)
: מעתיק מן המזנון:
:::: אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) [[ויקיטקסט:מזנון#c-IKhitron-20260305192800-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9 %D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-20260305182000|21:28, 5 במרץ 2026 (UTC+2)]]
: [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 05:18, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::באג בתכנית ההסבה שלי - אתקן. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:17, 6 במרץ 2026 (IST)
:::::: הבעייה היא בכל המקרא, לא רק בתהילים או בשיר השירים. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:21, 6 במרץ 2026 (IST)
::::::: אכן. תיקנתי את מהדורת הכתיב על ידי בוט בכל המקרא. במהדורה המנוקדת מצאתי בעיות רק במקומות בהם היה שימוש יוצא דופן בתבניות ותיקנתי ידנית.
::::::: נחום, אם אתה מוצא טעות עדיין בבקשה תגיד לי. תודה, [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:34, 6 במרץ 2026 (IST)
תודה רבה אורי וכולכם. שבת שלום ומבורך, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:14, 6 במרץ 2026 (IST)

== המהדורה הדקדוקית \ רכיבים ==

שבוע טוב, מה שלומך?

במסגרת הצלת המידע מאתר OSHB, שכבר לא מתוחזק, רציתי לנער את ה&quot;מהדורה הדקדוקית&quot; אצלינו, שכמעט ולא היה בה מידע מועיל עד עתה.

בבקשה ראה את העדכון שעשיתי ל[[בראשית א/רכיבים]]. מה דעתך? בדף יש מידע גולמי כפי שהוא באתר המקורי, וכל התצוגה הוויזואלית ניתנת לשינויים בעתיד ב[[תבנית:דקדוק]].

תודה, אורי [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 01:04, 12 באפריל 2026 (IDT)

:איזה יופי אורי! זה יפה ושימושי!
:זה הרבה, הרבה יותר יעיל ממה שהיה קודם באזור &quot;רכיבים&quot; (עד כדי כך שקודם חשבתי שכדאי למחוק אותו). אבל החומר הזה - חשוב מאוד שיישאר אצלנו לשימוש, והוא גם מציל את המידע שנשאר שם ב-OSHB לפני שירד חלילה לטמיון.
:יפה שאפילו מצאת דרך אוטומטית להפוך את &quot;צורת יסוד&quot; לשימושי. אולי יש גם דרך לנצל את &quot;קוד מזהה מילה&quot; (לא הבנתי מה זה), ל&quot;מורפולוגיה&quot;, ול&quot;מבנה על פי הטעמים&quot; (אם הבנתי נכון האחרון מצביע על דרגתם של המפסיקים)? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:31, 12 באפריל 2026 (IDT)

::תודה רבה על העידוד.
::קוד מזהה מילה (ID) - זה סתם קוד לכל מילה ומילה בתנ&quot;ך. לא מצאתי בינתיים מה לעשות עם זה.
::מורפולוגיה - זה מה שיוצר את עיקר המידע בתחילת החלונית הצצה.
::מבנה על פי הטעמים - בזה השתמשתי ביצירת [[בראשית א/תרשים טעמים]]. אין לזה צורך במהדורה הדיקדוקית. אפשר באמת להסיר.
::צורת היסוד - בינתיים הפנתי למילון בוויקיטקסט באננגלית, אבל אני שוקל אם להעתיק אותו אלינו - ר' [[משתמש:Ori229/ארגז חול/קונקורדנציה]] - מה דעתך? [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:20, 12 באפריל 2026 (IDT)
::: זה נראה לי דבר מדהים לעשות אם תמצא דרך לעשות את זה בלי יותר מדאי קושי. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:10, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::: בכיף - הנה: [[מילון הקונקורדנציה של סטרונג]].
::::יש לי גם את כל דפי פרקי התנ&quot;ך מוכנים לטעינה - בהמשך אעלה עם בוט. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:27, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::...סיימתי. [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:58, 13 באפריל 2026 (IDT)
:::::תודה רבה [[משתמש:Ori229|&amp;#45;- אוֹרי]]! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 18:39, 14 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>90wkkizxf581mcmi1xm20ou0yl3tlxy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מלכים א ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>60721</id>
    <revision>
      <id>3005650</id>
      <parentid>3002656</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:13:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הערה</comment>
      <origin>3005650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32051" sha1="5xvrl9ueeci8soww2mkz93086hfx5lk" xml:space="preserve">{{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ח|a09a08}}
&lt;קטע התחלה=פרק ח/&gt;
{{כותרת1|חנוכת המקדש, תפילת שלמה}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|א}}
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;אָז {{ב|יַקְהֵל|הקהיל, אסף}} שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלָ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מֵעִיר דָּוִד, הִיא צִיּוֹן.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ב}}
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים|בחודש תשרי}} {{ב|בֶּחָג|במהלך החודש, ובמהלך כל החגים שחלים בו}}, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ג}}
&lt;קטע התחלה=ח ג/&gt;וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן.&lt;קטע סוף=ח ג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ד}}
&lt;קטע התחלה=ח ד/&gt;וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וְאֶת {{ב|אֹהֶל מוֹעֵד|שרידי המשכן שבנה משה}} וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר {{ב|בָּאֹהֶל|היו במשכן המקורי}}, וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם.&lt;קטע סוף=ח ד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ה}}
&lt;קטע התחלה=ח ה/&gt;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל {{ב|הַנּוֹעָדִים עָלָיו|הנאספים אליו בזמן היָעוד, המתוכנן}} אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן, מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב.&lt;קטע סוף=ח ה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ו}}
&lt;קטע התחלה=ח ו/&gt;וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֶל מְקוֹמוֹ, אֶל דְּבִיר הַבַּיִת, אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אֶל תַּחַת כַּנְפֵי {{ב|הַכְּרוּבִים|שתי דמויות ששימשו כקישוט מעל הארון - להרחבה ראה בערך [[W:כרוב (תנ&quot;ך)|כרוב]] בוויקיפדיה}}.&lt;קטע סוף=ח ו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ז}}
&lt;קטע התחלה=ח ז/&gt;כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם {{ב|אֶל|מעל}} מְקוֹם הָאָרוֹן, {{ב|וַיָּסֹכּוּ|סיככו, כיסו}} הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל {{ב|בַּדָּיו|מוטות הנשיאה שלו}} מִלְמָעְלָה.&lt;קטע סוף=ח ז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ח}}
&lt;קטע התחלה=ח ח/&gt;וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים, וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ {{ב|עַל פְּנֵי הַדְּבִיר|כשמביטים לכיוון קודש הקודשים היו רואים את שתי קצות המוטות בולטים כאשר הם דוחקים מעט את הפרוכת}} {{ב|וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה|אך לא ראו את המוטות ממש כי הפרוכת הסתירה אותם}}, וַיִּהְיוּ {{ב|שָׁם|הארון והבדים}} עַד {{ב|הַיּוֹם הַזֶּה|יום כתיבת הספר (ואמנם בסוף ספר מלכים כבר לא היו הארון ובדיו במקדש, אך גם לפי חז&quot;ל שירמיהו כתב את ספר מלכים, הרי שהוא גם העתיק וערך מקורות שהיו לפניו, ובאחד המקורות היה כתוב &quot;עד היום הזה&quot;)}}.&lt;קטע סוף=ח ח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ט}}
&lt;קטע התחלה=ח ט/&gt;אֵין בָּאָרוֹן {{ב|רַק|אלא רק}} שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב, {{ב|אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה|במקום אשר כרת ה' ברית}} עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ח ט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|י}}
&lt;קטע התחלה=ח י/&gt;וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ, וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית יְהוָה.&lt;קטע סוף=ח י/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יא}}
&lt;קטע התחלה=ח יא/&gt;וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן, כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה.
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח יא/&gt;
{{איור|Tissot Solomon Dedicates the Temple at Jerusalem.jpg|250|שלמה המלך בעת חנוכת הבית, ג'יימס טיסו, 1902 לערך}}
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יב}}
&lt;קטע התחלה=ח יב/&gt;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה: &quot;יְהוָה {{ב|אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל|החליט להתגלות לנו בצורת ענן זה}}!&lt;קטע סוף=ח יב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יג}}
&lt;קטע התחלה=ח יג/&gt;בָּנֹה בָנִיתִי {{ב|בֵּית זְבֻל|בית רם ונישא}} לָךְ, {{ב|מָכוֹן|מקום קבוע}} לְשִׁבְתְּךָ {{ב|עוֹלָמִים|לתמיד}}.&quot;&lt;קטע סוף=ח יג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יד}}
&lt;קטע התחלה=ח יד/&gt;וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל {{ב|עֹמֵד|ניצב שם ביראת כבוד}}.&lt;קטע סוף=ח יד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|טו}}
&lt;קטע התחלה=ח טו/&gt;וַיֹּאמֶר: &quot;בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר {{ב|בְּפִיו|ישירות (ואפשר לפרש גם: על ידי פה של נביא)}} {{ב|אֵת|עִם}} דָּוִד אָבִי, {{ב|וּבְיָדוֹ מִלֵּא|ואכן בכוחו קיים}} לֵאמֹר:&lt;קטע סוף=ח טו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|טז}}
&lt;קטע התחלה=ח טז/&gt;'מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי, אֶת יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת {{ב|לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם|אלא המשכן נדד ממקום למקום}}. וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל'.&lt;קטע סוף=ח טז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יז}}
&lt;קטע התחלה=ח יז/&gt;{{ב|וַיְהִי עִם לְבַב|עלה רעיון במוחו של}} דָּוִד אָבִי, לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח יז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יח}}
&lt;קטע התחלה=ח יח/&gt;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי: 'יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי - הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ.&lt;קטע סוף=ח יח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|יט}}
&lt;קטע התחלה=ח יט/&gt;{{ב|רַק|אבל}} אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת, כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ - הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי'.&lt;קטע סוף=ח יט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כ}}
&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;וַיָּקֶם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר, וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי, וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כא}}
&lt;קטע התחלה=ח כא/&gt;וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן, אֲשֶׁר שָׁם {{ב|בְּרִית|הלוחות שבהם כתובה ברית}} יְהוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח כא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כב}}
&lt;קטע התחלה=ח כב/&gt;וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם.&lt;קטע סוף=ח כב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כג}}
&lt;קטע התחלה=ח כג/&gt;וַיֹּאמַר: &quot;יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם.&lt;קטע סוף=ח כג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כד}}
&lt;קטע התחלה=ח כד/&gt;אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ, וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח כד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כה}}
&lt;קטע התחלה=ח כה/&gt;וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר לְעַבְדְּךָ דָוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לּוֹ לֵאמֹר: 'לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, {{ב|רַק אִם|ובלבד ש-}} יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי'.&lt;קטע סוף=ח כה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כו}}
&lt;קטע התחלה=ח כו/&gt;וְעַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, {{ב|יֵאָמֶן נָא &lt;small&gt;(דבריך)&lt;/small&gt; דְּבָרְךָ|קיים את דברך, עשהו נאמן ואמת}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי.&lt;קטע סוף=ח כו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כז}}
&lt;קטע התחלה=ח כז/&gt;כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ?! הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, {{ב|אַף כִּי|כל שכן}} הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.&lt;קטע סוף=ח כז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כח}}
&lt;קטע התחלה=ח כח/&gt;{{ב|וּפָנִיתָ|ואם אין הבית יכול להכיל אותך, למה בנינו אותו? כדי שתשמע לתפילות שאנו מתפללים בו}} אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ יְהוָה אֱלֹהָי, לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם.&lt;קטע סוף=ח כח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|כט}}
&lt;קטע התחלה=ח כט/&gt;לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ 'יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם', לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח כט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ל}}
&lt;קטע התחלה=ח ל/&gt;וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע {{ב|אֶל|את התפילה שתגיע אל}} מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ.&lt;קטע סוף=ח ל/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לא}}
&lt;קטע התחלה=ח לא/&gt;אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ {{ב|וְנָשָׁא בוֹ|וחברו חייב אותו להישבע לו בבית דין שלא גנב ממנו (כדוגמת המתואר ב[[שמות כב י]])}} אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ, {{ב|וּבָא אָלָה|ובא דבר השבועה}} לִפְנֵי {{ב|מִזְבַּחֲךָ|בית הדין היושבים בקרבת המזבח}} בַּבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח לא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לב}}
&lt;קטע התחלה=ח לב/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע {{ב|הַשָּׁמַיִם|ממקום שבתך בשמים}}''', וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ {{ב|לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע|כך שהשופטים לא יטעו, אלא ירשיעו את מי שהוא אכן רשע}} לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח לב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לג}}
&lt;קטע התחלה=ח לג/&gt;בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב {{ב|אֲשֶׁר|כאשר (בגלל ש-)}} יֶחֶטְאוּ לָךְ, {{ב|וְשָׁבוּ|יחזרו בתשובה}} אֵלֶיךָ {{ב|וְהוֹדוּ אֶת|יתפללו אל}} שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח לג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לד}}
&lt;קטע התחלה=ח לד/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וַהֲשֵׁבֹתָם אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתָם.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח לד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לה}}
&lt;קטע התחלה=ח לה/&gt;בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ. וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ, וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן {{ב|כִּי תַעֲנֵם|כאשר תענה אותם (העינוי הוא שלא ירדו להם גשמים)}}.&lt;קטע סוף=ח לה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לו}}
&lt;קטע התחלה=ח לו/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי תוֹרֵם אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ, וְנָתַתָּה מָטָר עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה.
{{ביאור:פרשה סגורה}}&lt;קטע סוף=ח לו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לז}}
&lt;קטע התחלה=ח לז/&gt;רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה, {{ב|שִׁדָּפוֹן|מחלה של הדגן שבאה כתוצאה מרוח קדים}}, {{ב|יֵרָקוֹן|השיבולים נובלות לפני הופעת הגרעינים}}, אַרְבֶּה, ‏‏{{ב|חָסִיל|סוג של ארבה}} כִּי יִהְיֶה, כִּי {{ב|יָצַר|שים מצור}} לוֹ אֹיְבוֹ {{ב|בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו|בשערי ארצו}}, כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה.&lt;קטע סוף=ח לז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לח}}
&lt;קטע התחלה=ח לח/&gt;כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם, לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח לח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|לט}}
&lt;קטע התחלה=ח לט/&gt;'''וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ {{ב|כְּכָל דְּרָכָיו|כפי הראוי למעשיו}} אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם.&lt;קטע סוף=ח לט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מ}}
&lt;קטע התחלה=ח מ/&gt;לְמַעַן {{ב|יִרָאוּךָ|יפחדו ממך}} כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח מ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מא}}
&lt;קטע התחלה=ח מא/&gt;וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ.&lt;קטע סוף=ח מא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מב}}
&lt;קטע התחלה=ח מב/&gt;כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה, וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ח מב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מג}}
&lt;קטע התחלה=ח מג/&gt;'''אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם''', מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.&lt;קטע סוף=ח מג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מד}}
&lt;קטע התחלה=ח מד/&gt;כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבוֹ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם, וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יְהוָה דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ.&lt;קטע סוף=ח מד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מה}}
&lt;קטע התחלה=ח מה/&gt;'''וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם''' אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.&lt;קטע סוף=ח מה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מו}}
&lt;קטע התחלה=ח מו/&gt;כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, {{ב|וְאָנַפְתָּ בָם|תכעס עליהם}} וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב, וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם {{ב|אֶל|ויקחו את השבויים אל}} אֶרֶץ הָאוֹיֵב, רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה.&lt;קטע סוף=ח מו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מז}}
&lt;קטע התחלה=ח מז/&gt;{{ב|וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם|ישיבו תשובה לליבם השואל: 'למה באות הצרות האלו עלינו'?}} בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר: &quot;חָטָאנוּ {{ב|וְהֶעֱוִינוּ|עשינו עוונות}}, רָשָׁעְנוּ&quot;.&lt;קטע סוף=ח מז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מח}}
&lt;קטע התחלה=ח מח/&gt;וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ {{ב|דֶּרֶךְ|דרך}} אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם {{ב|הָעִיר|ודרך העיר}} אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ {{ב|וְהַבַּיִת|ודרך הבית}} אֲשֶׁר &lt;small&gt;(בנית)&lt;/small&gt; בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ.&lt;קטע סוף=ח מח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|מט}}
&lt;קטע התחלה=ח מט/&gt;'''וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם''', מְכוֹן שִׁבְתְּךָ, אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.&lt;קטע סוף=ח מט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נ}}
&lt;קטע התחלה=ח נ/&gt;וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ, {{ב|וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי|תיתן רחמים עליהם בלב}} שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם.&lt;קטע סוף=ח נ/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נא}}
&lt;קטע התחלה=ח נא/&gt;כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, מִתּוֹךְ {{ב|כּוּר הַבַּרְזֶל|כבשן ברזל בו מצרפים את הזהב מסיגיו על ידי חימומו באש}}.&lt;קטע סוף=ח נא/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נב}}
&lt;קטע התחלה=ח נב/&gt;לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ.&lt;קטע סוף=ח נב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נג}}
&lt;קטע התחלה=ח נג/&gt;כִּי אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ לְנַחֲלָה מִכֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, אֲדֹנָי יְהוִה.&quot;
{{ביאור:פרשה פתוחה}}&lt;קטע סוף=ח נג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נד}}
&lt;קטע התחלה=ח נד/&gt;וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת, קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.&lt;קטע סוף=ח נד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נה}}
&lt;קטע התחלה=ח נה/&gt;וַיַּעְמֹד וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר.&lt;קטע סוף=ח נה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נו}}
&lt;קטע התחלה=ח נו/&gt;&quot;בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר, לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ.&lt;קטע סוף=ח נו/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נז}}
&lt;קטע התחלה=ח נז/&gt;יְהִי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ.&lt;קטע סוף=ח נז/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נח}}
&lt;קטע התחלה=ח נח/&gt;לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח נח/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|נט}}
&lt;קטע התחלה=ח נט/&gt;וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהוָה קְרֹבִים אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה, לַעֲשׂוֹת {{ב|מִשְׁפַּט|את בקשת}} עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל {{ב|דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ|דברים הנצרכים להם בכל יום}}.&lt;קטע סוף=ח נט/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|ס}}
&lt;קטע התחלה=ח ס/&gt;לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד.&lt;קטע סוף=ח ס/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סא}}
&lt;קטע התחלה=ח סא/&gt;וְהָיָה לְבַבְכֶם שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת בְּחֻקָּיו וְלִשְׁמֹר מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּיּוֹם הַזֶּה&quot;.&lt;קטע סוף=ח סא/&gt;

{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סב}}
&lt;קטע התחלה=ח סב/&gt;וְהַמֶּלֶךְ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְהוָה.&lt;קטע סוף=ח סב/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סג}}
&lt;קטע התחלה=ח סג/&gt;וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַיהוָה, בָּקָר - עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וְצֹאן - מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית יְהוָה, הַמֶּלֶךְ, וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.&lt;קטע סוף=ח סג/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סד}}
&lt;קטע התחלה=ח סד/&gt;בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת {{ב|תּוֹךְ הֶחָצֵר|רצפת חצר בית ה' הפנימית}} אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה, כִּי עָשָׂה {{ב|שָׁם|על הרצפה}} אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים, כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.&lt;קטע סוף=ח סד/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סה}}
&lt;קטע התחלה=ח סה/&gt;וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת {{ב|הֶחָג|חג הסוכות‎ (ראה [[ויקרא כג לט]])}}, וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, קָהָל גָּדוֹל {{ב|מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם|שהגיעו מצפון הארץ ועד דרומה}}, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ {{ב|שִׁבְעַת יָמִים|שבעת ימי חנוכת הבית}} {{ב|וְשִׁבְעַת יָמִים|שבעת ימי חג הסוכות שחלו מיד לאחר מכן}}, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם.&lt;קטע סוף=ח סה/&gt;
{{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ח|סו}}
&lt;קטע התחלה=ח סו/&gt;{{ב|בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי|בשמיני עצרת ([[ויקרא כג לו]])}} שִׁלַּח אֶת הָעָם, וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ, וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.&lt;קטע סוף=ח סו/&gt;
&lt;קטע סוף=פרק ח/&gt;
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ח}}
{{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ז|ח|ט|הצג תמיד=1}}

==הערות==
* את הביטוי &quot;אתה תשמע השמים&quot;\&quot;ושמעת השמים&quot; החוזר 7 פעמים הבלטנו על מנת להראות את המבנה השירי של תפילת שלמה. המילה &quot;שמים&quot; היא מילה מנחה בפרק, ומופיעה 7 פעמים נוספות (שלא בביטוי &quot;ושמעת השמים&quot;).
* לפיסקה הראשונה יש מקבילה ב[[ביאור:דברי הימים ב ה|דברי הימים ב פרק ה]] ולתפילת שלמה, שם בפרק ו
* &quot;וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם... נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ&quot; (פסוק מז) - [[ביאור:לשון נופל על לשון|לשון נופל על לשון]]

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיפדיה=חנוכת המקדש}}
הרב בזק [https://www.etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-shemot/parashat-teruma/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9 במאמר לפרשת תרומה] משווה בין המשכן למקדש בהבטים רבים - להלן טבלה מסכמת למאמר:
{| class=&quot;wikitable&quot;
| 
|'''המשכן (תקופת המדבר)'''
|'''בית המקדש (ימי שלמה)'''
|-
|'''אופי המבנה'''
|'''ארעיות:''' &quot;מתהלך&quot; באוהל ובמשכן, נע עם העם ממקום למקום.
|'''קביעות:''' &quot;בית זבול&quot;, מושב קבע גאוגרפי בירושלים.
|-
|'''מעמד הכרובים'''
|חלק מהכפורת (על הארון), עשויים זהב מקשה. ניידים יחד עם הארון.
|חלק מהבית (עומדים על הרצפה), עשויים עץ שמן מצופה זהב. קבועים במקומם.
|-
|'''תפקיד הבדים'''
|&quot;לא יסורו ממנו&quot; – מוכנות תמידית לנשיאה ותנועה.
|הובלטו ונעשו קבועים (&quot;ויאריכו הבדים&quot;) – עדות לכך שהארון לא יינשא עוד.
|-
|'''ייעוד מרכזי'''
|'''דבר ה' אל האדם:''' מקום היוועדות ה' עם משה (תורה שבכתב ושבעל פה).
|'''תפילת האדם אל ה':''' מקום שמיעת תפילות ובקשות בני ישראל והנכרים.
|-
|'''קהל יעד'''
|'''ייחודי לישראל:''' נבנה רק על ידי ישראל ועבורם.
|'''אוניברסלי:''' &quot;כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים&quot; – פתוח גם לנכרים.
|-
|'''שותפות בבנייה'''
|בני ישראל בלבד (תרומת העם, בצלאל ואהליהב).
|שיתוף פעולה עם אומות העולם (חירם מלך צור).
|-
|'''מועד חנוכה'''
|'''ראש חודש ניסן:''' חודש היסטורי המציין את יציאת מצרים הייחודית לישראל.
|'''חודש תשרי (סוכות):''' חודש חקלאי-אוניברסלי המשותף לכל בני האדם.
|}</text>
      <sha1>5xvrl9ueeci8soww2mkz93086hfx5lk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בבלי גיטין דף יז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>162731</id>
    <revision>
      <id>3005572</id>
      <parentid>2987433</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T12:20:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;ס ק5</comment>
      <origin>3005572</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11083" sha1="rb1ugpktl62srf7a132le6zpu7ke5hx" xml:space="preserve">{{הבהרת מרחב ביאור}}
{{ביאור:תוכן לגמרא גיטין|גיטין|יז|17}}
{{ביאור:עמוד א}}
{{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}}
חַבָּרָא&lt;ref&gt;פרסאי&lt;/ref&gt;, שקלה{{דקס|בכתה&quot;י וד&quot;פ|שקליה; ושקליה; שקל; ושקיל}} לשרגא מקמייהו&lt;ref&gt;שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית עבודה זרה שלהן&lt;/ref&gt;; אמר&lt;ref&gt;רבה בר בר חנה&lt;/ref&gt;: רחמנא! או{{דקס|נ&quot;א|אי}} בטולך&lt;ref&gt;או החביאנו בצילך&lt;/ref&gt; או{{דקס|נ&quot;א|אי}} בטולא דבר עשו&lt;ref&gt;או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו&lt;/ref&gt;!

למימרא דארומאי{{דקס|נוסח כל כתה&quot;י והדפוסים הישנים|דרומאי. {{ק|והיינו הרומיים}}.}} מעלו מפרסאי? והתני רבי חייא: מאי דכתיב ([[איוב כח כג]]) אלהים הבין דרכה&lt;ref&gt;של תורה ולומדיה&lt;/ref&gt; והוא ידע את מקומה&lt;ref&gt;היכן היא ראויה להתיישב&lt;/ref&gt;? – יודע הקב&quot;ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירות{{דקס|בכרוב כתה&quot;י|גזירות}} ארומיים{{דקס|דפו&quot;י|רומיים. {{ק|רוב כתה&quot;י}}: של עשו הרשע}}&lt;ref&gt;שגוזרין שמד: שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות&lt;/ref&gt;, עמד והגלה אותם לבבל&lt;ref&gt;בחורבן הבית&lt;/ref&gt;'!

לא קשיא: הא מקמי דניתו חַבָּרֵי לבבל&lt;ref&gt;בימי כשדים: נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר&lt;/ref&gt;, הא לבתר דאתו חברי לבבל&lt;ref&gt;משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל&lt;/ref&gt;.


'''אחד אומר &quot;בפני נכתב&quot; ושנים אומרים &quot;בפנינו נחתם&quot; – כשר:'''

אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עֵד כתיבה&lt;ref&gt;דהשליח נאמן כשנים&lt;/ref&gt; דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה, אבל מתחת ידי עדי{{דקס|בכת&quot;י פיר' וד&quot;י|עד}} חתימה – פסול&lt;ref&gt;ואף על פי ששניהם הביאוהו&lt;/ref&gt;'; אלמא קסבר: &lt;u&gt;שנים&lt;/u&gt; שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו &quot;בפנינו נכתב ובפנינו נחתם&quot;!

אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני '''שנים אומרים &quot;בפנינו נכתב&quot; ואחד אומר &quot;בפני נחתם&quot; – פסול, ורבי יהודה מכשיר''' - ואפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן?!

אמר ליה: אִין!

זימנין&lt;ref&gt;פעם אחרת&lt;/ref&gt; אשכחיה&lt;ref&gt;רבי אסי לרבי אמי&lt;/ref&gt; דיתיב וקאמר דאפילו{{דקס|ברוב כתה&quot;י|ואפילו, {{ק|ובכת&quot;י ג'}}: אפילו}} גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה – כשר; אלמא קסבר 'שנים שהביאו גט ממדינת הים '''אֵין''' צריכין שיאמרו &quot;בפנינו נכתב ובפנינו נחתם&quot;.

אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני '''שנים אומרים &quot;בפנינו נכתב&quot; ואחד אומר &quot;בפני נחתם&quot; – פסול, ורבי יהודה מכשיר''' - טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי שניהם - מכשרי רבנן!?

אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: אִין!

והא זמנין לא{{דקס|בכת&quot;י מ' וו3|זמנין סגיאין בעיי מינך ולא}} אמרת לן{{דקס|בכת&quot;י מ' וו1,3|לי}} הכי?

אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: יתד היא שלא תמוט&lt;ref&gt;לשון אחרון זה אמת&lt;/ref&gt;.


'''משנה:'''

נכתב ביום ונחתם ביום, בלילה ונחתם בלילה, בלילה ונחתם ביום – כשר&lt;ref&gt;היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם&lt;/ref&gt;; ביום ונחתם בלילה - פסול&lt;ref&gt;מוקדם הוא: דמשמע דמההוא יומא איגרשה, ולא איגרשה עד למחר; ובגמרא מפרש מאי פסוליה&lt;/ref&gt;.

רבי שמעון מכשיר, שהיה רבי שמעון אומר: כל הגיטין&lt;ref&gt;של מכר ומתנה והלואה&lt;/ref&gt; שנכתבו ביום ונחתמו בלילה - פסולין&lt;ref&gt;דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין&lt;/ref&gt;, חוץ מגיטי נשים&lt;ref&gt;דלאו לגוביינא עבידא; ובגמרא מפרש לה&lt;/ref&gt;.


'''גמרא:'''

איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין&lt;ref&gt;כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא&lt;/ref&gt;?

רבי יוחנן אמר: משום בת אחותו&lt;ref&gt;והיא אשתו; ושמא תזנה תחתיו, וחס עליה שלא תחנק, וכותב לה גט בלא זמן, ונותן לה; וכשמעידין עליה בבית דין - מוציאה גיטה ואומרת &quot;גרושה הייתי, ופנויה באותה שעה&quot;&lt;/ref&gt;;

ריש לקיש אמר: משום פירות&lt;ref&gt;שמזמן הגט ואילך: אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה – תגבם, ואם לא היה בו זמן - יהיה מוכר והולך, וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה, שיאמר לה &quot;קודם גירושין מכרתי&quot;&lt;/ref&gt;.

ריש לקיש - מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן?

אמר לך:

{{ביאור:עמוד ב}}

זנות לא שכיחא &lt;ref&gt;ולא חשו בה רבנן&lt;/ref&gt;.

ורבי יוחנן - מאי טעמא לא אמר כריש לקיש?

קסבר: יש לבעל פירות עד שעת נתינה &lt;ref&gt;הלכך זמן כתיבת גט לא מהני מידי, דכי אתיא למיטרף - בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה&lt;/ref&gt;.

בשלמא לריש לקיש - משום הכי קא מכשיר רבי שמעון &lt;ref&gt;בגט מוקדם, כדאמר לקמן: קסבר רבי שמעון: &lt;u&gt;כיון שנתן עיניו לגרשה - שוב אין לו פירות&lt;/u&gt;, הלכך אם אתיא למיטרף לקוחות דפירות מיום כתיבה - שפיר עבדא; וטעמא דרבנן לקמיה מפרש&lt;/ref&gt;, אלא לרבי יוחנן &lt;ref&gt;דאמר זמן משום בת אחותו איתקן&lt;/ref&gt; - מאי טעמא דרבי שמעון דמכשיר &lt;ref&gt;הא זמנין דזנאי באותו יום ועודנה אשת איש, דכל זמן שלא נחתם - לא ניתן לה, וכשמעידין על זנותה - מוציאה גיטה, וכתוב בו מאותו יום [שנכתב] ואומרת &quot;גרושה הייתי&quot;&lt;/ref&gt;?

אמר לך רבי יוחנן: אליבא דרבי שמעון - לא קאמינא &lt;ref&gt;דלרבי שמעון ודאי זמן לאו משום בת אחותו איתקן, אלא משום פירות&lt;/ref&gt;, כי קאמינא אליבא דרבנן &lt;ref&gt;דמשום הכי פסלי רבנן: דקא סברי זמן משום בת אחותו&lt;/ref&gt;.

בשלמא לרבי יוחנן &lt;ref&gt;דאמר: לרבנן משום בת אחותו, ולרבי שמעון משום פירות&lt;/ref&gt;, היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן &lt;ref&gt;טעמא דפלוגתייהו בהכי: לרבנן פסול גט מוקדם משום בת אחותו, ולרבי שמעון כשר, דקסבר: זמן משום פירות איתקן; והלכך גט מוקדם כשר, דאי טרפא - משעת כתיבה שפיר טרפא, &lt;u&gt;דהא נתן עיניו לגרשה&lt;/u&gt;&lt;/ref&gt;, אלא לריש לקיש - מאי איכא בין רבי שמעון לרבנן &lt;ref&gt;במאי פליגי? ואמאי פסלי רבנן? הא שפיר טרפא, דהא להכי איתקן זמן&lt;/ref&gt;?

פירי דמשעת כתיבה ועד שעת חתימה איכא בינייהו &lt;ref&gt;דלרבנן לא בעיא למיטרף אלא מחתימה ואילך, הלכך מוקדם פסול; דכי מפקא ליה - אתיא למיטרף מיום כתיבה, דסברי בו ביום נחתם&lt;/ref&gt;.

והא איפכא שמעינן להו &lt;ref&gt;לרבי יוחנן וריש לקיש&lt;/ref&gt;, דאתמר: מאימתי מוציאין לפירות? רבי יוחנן אמר: משעת כתיבה; וריש לקיש אמר: משעת נתינה!

איפוך.{{הערה|'''תוספות''' {{קטן|(מסכת גיטין דף יז עמוד ב ד&quot;ה איפוך)}}: ריש לקיש אמר: משעת כתיבה, פירוש, משעת חתימה.}}

אמר ליה אביי לרב יוסף [גיטין פ&quot;ט מ&quot;ד]: '''שלשה גיטין פסולים ''&lt;ref&gt;ואחד מהם 'יש עליו עדים ואין בו זמן'&lt;/ref&gt;, &lt;ref&gt;ותנן&lt;/ref&gt;'' ואם ניסת - הולד כשר''' - &lt;ref&gt;כיון דאי עבד שפיר דמי -&lt;/ref&gt; מה הועילו חכמים בתקנתן &lt;ref&gt;משום בת אחותו ומשום פירות&lt;/ref&gt;?

אהנו דלכתחילה לא תינשא &lt;ref&gt;וכיון דהכי הוא אי בעי לכתוב גט בלא זמן לחפות על בת אחותו או למכור בפירות - לא כתבו ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי&lt;/ref&gt;.

&lt;ref&gt;לאחר שכתב בו זמן&lt;/ref&gt; גזייה &lt;ref&gt;חתכו&lt;/ref&gt; לזמן דידיה &lt;ref&gt;כדי לחפות על בת אחותו, או למכור בפירות&lt;/ref&gt;, ויהביה ניהלה &lt;ref&gt;ואמרינן דגט שאין בו זמן אם ניסת הולד כשר - וכשמוציאתו הרי היא בחזקת מגורשת, ולא מיקטלה&lt;/ref&gt; – מאי &lt;ref&gt;מה הועילו חכמים בתקנתן&lt;/ref&gt;?

אמר ליה: לרמאי &lt;ref&gt;לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה&lt;/ref&gt; לא חיישינן &lt;ref&gt;לא עבידי אינשי דעבדי, ולא חשו רבנן להכי&lt;/ref&gt;.

כתוב בו שבוע, שנה, חדש, שבת &lt;ref&gt;זמנו בשבוע פלונית של יובל - ולא כתב איזו שנה; או כתב שנה ולא כתב חדש; או כתב חדש ולא כתב שבת; או כתב שבת ולא כתב יום&lt;/ref&gt; – מאי?

אמר ליה: כשר &lt;ref&gt;לכתחילה&lt;/ref&gt;.

ומה הועילו חכמים בתקנתן &lt;ref&gt;הא לא ממנעי מלמכתביה נהליה&lt;/ref&gt;?

אהנו לשבוע דקמיה &lt;ref&gt;שאם זינתה תיהרג&lt;/ref&gt; ולשבוע דבתריה &lt;ref&gt;לפירות: שאם ימכור בהם - תוציא גיטה ותגבם. ואי אפשר לפרש דלשבוע &lt;u&gt;דקמיה&lt;/u&gt; אהני לפירות: שלא תטרפם מלקוחות, דבלאו זמן נמי לא טרפה, דיָדָהּ על התחתונה עד דמייתה ראיה דבתר גירושין זבין; ולשבוע דבתרא לא מהני לזנות דלא תיקטול, דבלאו זמן נמי לא מיקטלה, דספק נפשות להקל&lt;/ref&gt;; דאי לא תימא הכי - יומא גופיה מי ידעינן אי מצפרא אי מפניא? אלא ליומא דקמיה וליומא דבתריה - הכא נמי אהני לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה.

אמר ליה רבינא לרבא: כתביה

{{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|גיטין|יז|17}}</text>
      <sha1>rb1ugpktl62srf7a132le6zpu7ke5hx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דניאל ז ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>162929</id>
    <revision>
      <id>3005586</id>
      <parentid>1007958</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T14:58:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ערן117</username>
        <id>4764</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3005586</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3484" sha1="dn4p6vjyzol2la8ro4dh8pairpk61vw" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|דניאל|ז|ז ד|ה|ז ו|הבהרה=כן
|ציטוט=וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב, וְלִשְׂטַר חַד הֳקִמַת, וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין (שניה) שִׁנַּהּ, וְכֵן אָמְרִין לַהּ: קוּמִי אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא.
|תרגום=[[דניאל בתרגום עברי (גורדון)|'''דניאל בתרגום עברי''']] [[:w:שמואל לייב גורדון|ש. ל. גורדון (של&quot;ג)]] - וְהִנֵּה חַיָּה אַחֶרֶת שְׁנִיָּה, דּוֹמָה לְדֹב, וּלְצַד אֶחָד הָעָמְדָה, וְשָׁלֹשׁ צְלָעוֹת בְּפִיהָ בֵּין שִׁנֶּיהָ, וְכֵן אוֹמְרִים לָהּ: &quot;קוּמִי אִכְלִי בָּשָׂר רָב&quot;.}}

וְהִנֵּה חַיָּה אַחֶרֶת שְׁנִיָּה '''מלכות פרס''', דּוֹמָה לְדֹב, וּלְצַד אֶחָד הָעָמְדָה '''מלכות פרס עמדה בצד שנה עד שימלוך דריוש המדי, ואח&quot;כ מלכו מלכי פרס,''' וְשָׁלֹשׁ צְלָעוֹת '''שלש מלכים כורש אחשורוש ודריוש הפרסי''' בְּפִיהָ בֵּין שִׁנֶּיהָ '''ישלטו ממלכי פרס.'''

מאז שפרס ומדי כבשו את בבל הם מלכו על העולם. בשנות מלכותם על העולם היו ארבעה מלכים המלך הראשון היה ממדי ושאר המלכים אח&quot;כ היו מפרס. עיין טבלה.


{| class=&quot;wikitable&quot; border=&quot;1&quot;
! כותרת 0|מלכי מדי ופרס שמלכו מאז שכבשו את בבל
! כותרת 1|כמה שנים מלכו
!הערות&lt;br /&gt;הילקוט שמעוני והסדר עולם רבא אומרים שכל שנות מלכי פרס שמלכו אחרי חורבן בבל היה 52 שנה.
|-
| תא|'''דריוש המדי.'''
| תא|מלך שנה 1
| תא|א. מה שכתוב שמלך שנה אחת הכוונה שמלך על כל העולם שנה. אבל קודם היה מלך על מדי ופרס לבד. ב. שמו של אביו היה אחשורוש. [[דניאל ט א]] והוא לא האחשורוש של מגילת אסתר.
|- style=&quot;background-color: #EFEFEF;&quot;
| תא|כורש הגדול מלך פרס. שהרשה לבנות את בית המקדש. '''הוא מלך ארתחשסתא המוזכר ב[[עזרא ד]]'''
| תא|מלך 3 שנים
| תא|רש&quot;י ב[[דניאל ו כט]] כותב שכורש היה חתן של דריוש המדי.
|-
| תא|אחשורוש מלך פרס. היה נשוי לנינת נבוכדנאצר ושתי. ואחרי שהרגה נשא את אסתר המלכה
| תא|מלך 14 שנים
| תא|הוא האחשורוש של מגילת אסתר. הגמרא [[מגילה יא א]] אומרת שאחשורוש מלך מעצמו. כותב רש&quot;י שלא היה מזרע המלוכה. ויש בזה דעות שונות במדרשים.
|- style=&quot;background-color: #EFEFEF;&quot;
| תא|דריוש הפרסי השני, י&quot;א שהיה בן אסתר. '''הוא מלך ארתחשסתא המוזכר ב[[עזרא ז]] וב[[נחמיה ב]]'''
| תא|מלך 34 שנים עד שהובס בידי אלכסנדר מוקדון
| תא|בית המקדש השני נבנה בשנה השנייה למלכותו
|}

'''ועיין ב[[ביאור:מלכי פרס בתנ&quot;ך]] עוד שיטות בזה'''.</text>
      <sha1>dn4p6vjyzol2la8ro4dh8pairpk61vw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דניאל ז ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>162982</id>
    <revision>
      <id>3005587</id>
      <parentid>687802</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T15:06:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ערן117</username>
        <id>4764</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב, הגהה</comment>
      <origin>3005587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3411" sha1="ax6qk9vbhjyo88kx9ojiz9r2wxsf5z6" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|דניאל|ז|ז ו|ז|ז ח|הבהרה=כן
|ציטוט=בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, וַאֲרוּ חֵיוָה (רביעיה) רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא, וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן, אָכְלָה וּמַדֱּקָה, וּשְׁאָרָא (ברגליה) בְּרַגְלַהּ רָפְסָה, וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן כָּל חֵיוָתָא דִּי קָדָמַיהּ, וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ.
|תרגום=[[דניאל בתרגום עברי (גורדון)|'''דניאל בתרגום עברי''']] [[:w:שמואל לייב גורדון|ש. ל. גורדון (של&quot;ג)]] - אַחֲרֵי זֶה רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה, וְהִנֵּה חַיָּה רְבִיעִית נוֹרָאָה וַאֲיֻמָּה וַחֲזָקָה יוֹתֵר, וְשִׁנַּיִם שֶׁל בַּרְזֶל לָהּ גְּדוֹלוֹת, אוֹכֶלֶת וּמְדִקָּה, וְהַשְּׁאָר בְּרַגְלָהּ רוֹפֶסֶת, וְהִיא מְשֻׁנָּה מִכָּל הַחַיּוֹת אֲשֶׁר לְפָנֶיהָ, וְקַרְנַיִם עֶשֶׂר לָהּ.}}

אַחֲרֵי זֶה רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה, וְהִנֵּה חַיָּה רְבִיעִית '''מלכות רומי''' נוֹרָאָה וַאֲיֻמָּה וַחֲזָקָה יוֹתֵר, וְשִׁנַּיִם שֶׁל בַּרְזֶל לָהּ גְּדוֹלוֹת, אוֹכֶלֶת וּמְדִקָּה, וְהַשְּׁאָר בְּרַגְלָהּ רוֹפֶסֶת, וְהִיא מְשֻׁנָּה מִכָּל הַחַיּוֹת אֲשֶׁר וְקַרְנַיִם עֶשֶׂר לָהּ '''עשרה מלכים יעמדו ממנה עד חורבן בית שני'''

מה שרש&quot;י כותב ש'''עשרה מלכים יעמדו ממנה עד חורבן בית שני''' כוונתו שמאז  מייסד השושלת הקיסרית עד חורבן בית שני היו עשרה קיסרים. עיין [[W:אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס קיסר]] בטבלה בסוף העמוד.

אבל מה שרש&quot;י כותב בפסוק הבא מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בַּקַּרְנַיִם, וְהִנֵּה קֶרֶן אַחֶרֶת זְעִירָה עָלְתָה בֵינֵיהֶן, וְשָׁלֹשׁ מִן הַקַּרְנַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת נֶעֶקְרוּ מִפָּנֶיהָ, וְהִנֵּה עֵינַיִם כְּעֵינֵי אָדָם בְּקֶרֶן זוֹ, וּפֶה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת '''דברי גאווה. זה טיטוס שחירף וגידף ונכנס להיכל בעזות פנים.'''

צריך להבין '''א.''' שהרי טיטוס היה הקיסר העשירי ומה הכוונה '''וְהִנֵּה קֶרֶן אַחֶרֶת זְעִירָה עָלְתָה בֵינֵיהֶן''' שמשמע שהיא קרן מספר אחד עשרה. '''ב.''' מה הכוונה '''וְשָׁלֹשׁ מִן הַקַּרְנַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת נֶעֶקְרוּ מִפָּנֶיהָ'''? איזה שלושה מלכים טיטוס עקר?

ובמפרשים יש הסברים אחרים.</text>
      <sha1>ax6qk9vbhjyo88kx9ojiz9r2wxsf5z6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דניאל ז כה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>162983</id>
    <revision>
      <id>3005590</id>
      <parentid>1379007</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T15:18:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ערן117</username>
        <id>4764</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3005590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4394" sha1="j626ysq9n925gf1xs1ra8w0ufog1uac" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|דניאל|ז|ז כד|כה|ז כו|הבהרה=כן
|ציטוט=וּמִלִּין לְצַד (עליא) עִלָּאָה יְמַלִּל, וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין יְבַלֵּא, וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת, וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן.
|תרגום=[[דניאל בתרגום עברי (גורדון)|'''דניאל בתרגום עברי''']] [[:w:שמואל לייב גורדון|ש. ל. גורדון (של&quot;ג)]] - וּדְבָרִים לְצַד הָעֶלְיוֹן יְדַבֵּר, וְאֶת קְדוֹשֵׁי הָעֶלְיוֹנִים יְעַנֶּה, וְיַחְשֹׁב לְשַׁנּוֹת זְמַנִּים וְדָת, וְיִנָּתְנוּ בְיָדוֹ עַד מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד.}}

בפסוק אצלנו מבואר שעם ישראל ינתנו ביד מלכות רומי '''עַד מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד.''' וכמה זמן זה?

ב[[דניאל יב]] מובא גם כן תאריך זה בפסוק ז: '''וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי'''. ובהמשך ישנם שני תאריכים שלפי דברי רש&quot;י הם מסבירם את כוונת התאריך הקודם. תאריך א: בפסוק '''יא:''' '''וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם, יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים.''' תאריך ב: בפסוק '''יב:''' שהוא 45 שנה אח&quot;כ '''אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ, לְיָמִים (= שנים) אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה.''' הפסוק אצלנו '''עַד מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד.''' מתייחס לתאריך השני, היותר מאוחר, התאריך של 1335. 

[[W:רש&quot;י|רש&quot;י]] (22 בפברואר 1040 - 13 ביולי 1105), מביא בשם רבינו [[W:סעדיה גאון|סעדיה גאון]] (יולי 882 - 21 במאי 942)  שפירוש הפסוק כך: '''עד מועד''' עד זמן ידוע, מספר שנים שידוע לנו. איזה זמן ידוע יש לנו, 480 שנה מיציאת מצרים עד בנין בית המקדש הראשון. '''ומועדים''' עוד מספר שנים שידוע לנו, 410 שנים שעמד בית המקדש הראשון. וביחד הם 890 שנים. ועוד '''חצי מועד''' חצי זמן של המועדים שהזכרנו, דהיינו עוד 445. ביחד 1335 שנים. דהיינו: 1335 שנה אחרי שבוטל התמיד (כמו שכתוב בפסוק '''וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד''') שהוא 6 שנים לפני חורבן בית שני, תתבטל מלכות רומי, ותהיה הגאולה. וזה מה שכתוב '''אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ, לְיָמִים (= שנים) אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה.''' ומה שכתוב '''וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם, יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים.''' הכוונה ש-45 שנה קודם יבא המשיח והוא יתכסה מעין אדם 45 שנה ואח&quot;כ יתגלה עוד הפעם.

לפי זה יוצא שחשבון הגאולה היא ה'קנ&quot;ז, 1339 לספירה (שהרי החורבן היה ג'תתכ&quot;ח). התאריך הזה שהיה אחרי פטירת רבינו סעדיה גאון ורש&quot;י כבר עבר.

ה[[W:מלבי&quot;ם|מלבי&quot;ם]] (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל 1809 - 1879) עושה חשבון אחר '''מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים''' הם שלש מועדים, שלש פעמים זמן ידוע לנו, שלש פעמים 410 שנים שעמד בית המקדש הראשון. ביחד 1230. ועוד חצי זמן של המספר שהזכרנו, דהיינו עוד 615. ביחד 1845 מזמן חורבן בית שני.

לפי זה יוצא שחשבון הגאולה היא ה'תרע&quot;ג. 1915 לספירה. התאריך הזה שהיה אחרי פטירת המלבי&quot;ם כבר עבר.</text>
      <sha1>j626ysq9n925gf1xs1ra8w0ufog1uac</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עירובין עו א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>166027</id>
    <revision>
      <id>3005693</id>
      <parentid>1065964</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T04:07:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10794" sha1="n49th99gl609uassa9erxxbgn5qrn1m" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עירובין|עו|א|עה ב|עו ב}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;זה נעשה בית שער לזה וזה נעשה בית שער לזה אמצעי הוה ליה בית שמניחין בו עירוב ואין צריך ליתן את הפת בדיק להו רחבה לרבנן ב' חצרות וב' בתים ביניהם זה בא דרך זה ונתן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה קנו עירוב או לא מי משוי' להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער [ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית] אמרו ליה {{שוליים|א}}שניהן לא קנו עירוב מה נפשך אי בית שער משוית ליה הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב אי בית משוית ליה קא מטלטל לבית דלא מערב ליה ומאי שנא מדרבא דאמר רבא {{שוליים|ב}}אמרו לו שנים צא וערב עלינו לאחד עירב עליו מבעוד יום ולא' עירב עליו בין השמשות זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך שניהם קנו עירוב הכי השתא התם ספק יממא ספק ליליא לא מינכרא מילתא אבל הכא אי דלגבי דהאי בית לגבי דהאי בית אי לגבי דהאי בית שער לגבי דהאי נמי בית שער:
&lt;center&gt;'''הדרן עלך הדר'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;
'''מתני' {{שוליים|ג}}חלון שבין ב' חצירות ד' על ד' בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין א' פחות מד' על ד' או למעלה מי' מערבין שנים ואין מערבין אחד:'''

'''גמ' ''' לימא תנן סתמא כר&quot;ש בן גמליאל דאמר כל פחות מד' כלבוד דמי אפי' תימא כרבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרשב&quot;ג אלא לענין לבודין אבל לענין פתחא אפי' רבנן מודו דאי איכא ד' על ד' חשיב ואי לא לא חשיב:

פחות מד' וכו':

פשיטא כיון דאמר ד' על ד' בתוך עשרה ממילא אנא ידענא דפחות מד' ולמעלה מי' לא הא קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה מי' {{שוליים|ד}}אבל מקצתו בתוך י' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד תנינא להא דת&quot;ר כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך עשרה כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד השתא כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך י' אמרת מערבין שנים ואם רצו מערבין א' כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מיבעיא זו ואצ&quot;ל זו קתני א&quot;ר יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך י' שאם ירבענו נמצא משהו בתוך י' מכדי כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו ברוחבו טפח בתריסר סגיא&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זה נעשה בית שער לזה''' -  כל בית נעשה בית שער לחצר שהוא פתוח לו:

'''בדיק''' -  מנסה אם חכמו להשיב:

'''שתי חצירות ושני בתים ביניהן''' -  ואין בני שתי החצירות רוצין לערב זו עם זו אלא כל אחת לעצמה וכל חצר לא הניחה עירובה בבית הפתוח לה אלא עשאתו בית שער והניח עירובה בבית הפתוח לחברתה:

'''מהו''' -  ודאי אי תרוייהו בית שער משוינן. אין אחד מהן עירוב דהנותן את עירובו בבית שער תנן לקמן (פה:) דאינו עירוב ואי תרוייהו בית גמור. אין אחד מהן עירוב שהרי בית זה מפסיק בין חצר לעירובה והוא לא עירב עמה ואינה יכולה להביא עירובה לתוכה דרך בית זה:

'''מי משוינן''' -  לכל בית לגבי חצר הסמוכה לו כבית שער שלא לאסור עליו וגבי חצר האחרת שעשאתו בית גמור והניח בו עירובה משוינן לה כי בית למיקני עירובה:

'''מה נפשך''' -  טעמא מפרשי ואזלי:

'''קא מטלטל''' -  כל חצר בבית דלא מערב ליה:

'''שניהן קנו עירוב''' -  אלמא משום דבין השמשות ספק הוא וספק דדבריהם להקל ועירוב מדבריהם הוא לגבי האי שנאכל עירובו בין השמשות משוינן ליה ליליא ואמרינן כבר קנה עירוב ולגבי האי שעירב עליו בין השמשות משוינן ליה יום ועדיין הוה לו שהות לקנות שביתה:

'''לא מינכרא מילתא''' -  ולא הוו מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא אבל הנך בתים הא קיימי קמן ואי משוינן הכא הכי והכא הכי הויין מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא ולא ניתן פה לצדוקים לרדות: 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני' חלון שבין שתי חצירות''' -  בתוך עשרה. מפרש בגמרא שיהא קצת הימנו ואפי' משהו בתוך עשרה לקרקע: מערבין שנים שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורין זו עם זו:

'''ואם רצו מערבין אחד''' -  עירוב אחד שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו כאחד:

'''פחות מארבע''' -  לאו פתח הוי למעלה מעשרה נמי דאילו כל הכותל אינו גבוה יותר הוי מחיצה מעלייתא הלכך כשאין כלום מן החלל בתוך עשרה לאו פתח הוא ואין מערבין אחד ואסורות זו עם זו דרך ראש הכותל ודרך אותו חלון ודרך חורים וסדקים:

'''גמ' רבן שמעון''' -  בפירקא קמא בברייתא בגמרא:

'''הא קמשמע לן טעמא דכוליה למעלה מי' כו'''' -  דאי מרישא הוה אמינא כולו בתוך י' בעינן:

'''ומקצתו''' -  אפילו משהו:

'''צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה''' -  דבלאו הכי לא מצית למינקט בגוויה חלון מרובע ד' על ד' כל חלון עגול בתחתית אמצעיתו נמוך ומאמצעיתו לכאן ולכאן הוא מגביה והולך וצריך לזה שיהו שני טפחים ומשהו אורך מהקיפו בתוך י' מאמצעו לכאן טפח ומאמצעו לכאן טפח ועוד משהו משום דכי מרבעינן ליה מדלינן ליה מיניה שני טפחים מן ההיקף עגול שבין קרן לקרן לכל צד דסתמינן להו ומוקמינן לה אריבועתא ונמצא אותו משהו הנשאר בסוף י' על פני רוחב החלון כדאמר לקמן רבועא מגו עגולא פלגא בעית לדלויי כלומר חצי מדה הנותרת בריבוע ריבה העגול עליו והיקף המרובע ט&quot;ז נמצא העגול רבה עליו ח' הרי ב' טפחים לכל צד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אמצעי''' הוה ליה בית שמניחין כו'. נראה דאפי' יתנו העירוב באחד הבתים הסמוכים לחצירות או אפילו באחד מבתי החצירות אלו ג' בתים אין צריכין ליתן עירוב דנעשו כולם בית שער לאותה חצר המוליכה עירוב דרך עליהן לחצר אחרת:
[[File:תוס עירובין 6 עו א רבא מדבר על עירובי תחומין.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עו_א_רבא מדבר על עירובי תחומין]]
''' שניהם''' קנו עירוב. מתוך פי' הקונטרס משמע דאיירי בעירובי תחומין וקשה דבפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|לד|א}} משמע דלא איירי רבא בתרוייהו בעירובי חצירות ובעירובי תחומין דמשני לא קשיא כאן בעירובי חצירות כאן בעירובי תחומין וא&quot;כ לפירוש הקונט' בעירובי חצירות לא קנו וקשה דא&quot;כ מאי פריך הכא מדרבא ונראה כפירוש רבינו חננאל דרבא איירי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין דחמירי לא קנו והשתא פריך שפיר ולשון צא דקאמר צא וערב עלינו שייך אפי' בעיר כמו צא ושכור לנו פועלים (ב&quot;מ דף פג.): 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני'''' לימא תנן סתמא כרשב&quot;ג. דקס&quot;ד דלרבנן כיון דבג' יוצא מתורת לבוד חשוב פתח:

''' הא''' קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה. ואגב דהדר ותנא למעלה מעשרה תנא נמי פחות מארבעה על ארבעה:

''' ושנים''' ומשהו מהן בתוך י'. לא כמו שפירש בקונט' ב' טפחים ומשהו אורך מהיקפו בתוך י' מאמצעו ולכאן טפח ומאמצעו ולכאן טפח אלא כמו שפירש ריב&quot;ן אלו שני טפחים ומשהו זקופים מלמטה למעלה דחלון זה הוי שמונה טפחים על שמונה טפחים מאחר דבעגולו כ&quot;ד טפחים על כרחך באמצעו ח' טפחים דכל שבהיקפו שלשה טפחים יש ברוחבו טפח וכשתסיר שני טפחים למטה וכן למעלה וכן משני צדדין ישארו ד' על ד' הלכך צריך שיהא החלון ב' טפחים ומשהו בתוך י' באורך זקיפת החלון באמצעיתו כדי שיהא משהו מן המרובע בתוך עשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עו א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עו|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>n49th99gl609uassa9erxxbgn5qrn1m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005694</id>
      <parentid>3005693</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T04:11:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10934" sha1="66gl6qo5krzxb1ly8lngeucwi8zl2i0" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עירובין|עו|א|עה ב|עו ב}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;זה נעשה בית שער לזה וזה נעשה בית שער לזה אמצעי הוה ליה בית שמניחין בו עירוב ואין צריך ליתן את הפת בדיק להו רחבה לרבנן ב' חצרות וב' בתים ביניהם זה בא דרך זה ונתן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה קנו עירוב או לא מי משוי' להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער [ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית] אמרו ליה {{שוליים|א}}שניהן לא קנו עירוב מה נפשך אי בית שער משוית ליה הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב אי בית משוית ליה קא מטלטל לבית דלא מערב ליה ומאי שנא מדרבא דאמר רבא {{שוליים|ב}}אמרו לו שנים צא וערב עלינו לאחד עירב עליו מבעוד יום ולא' עירב עליו בין השמשות זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך שניהם קנו עירוב הכי השתא התם ספק יממא ספק ליליא לא מינכרא מילתא אבל הכא אי דלגבי דהאי בית לגבי דהאי בית אי לגבי דהאי בית שער לגבי דהאי נמי בית שער:
&lt;center&gt;'''הדרן עלך הדר'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;
'''מתני' {{שוליים|ג}}חלון שבין ב' חצירות ד' על ד' בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין א' פחות מד' על ד' או למעלה מי' מערבין שנים ואין מערבין אחד:'''

'''גמ' ''' לימא תנן סתמא כר&quot;ש בן גמליאל דאמר כל פחות מד' כלבוד דמי אפי' תימא כרבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרשב&quot;ג אלא לענין לבודין אבל לענין פתחא אפי' רבנן מודו דאי איכא ד' על ד' חשיב ואי לא לא חשיב:

פחות מד' וכו':

פשיטא כיון דאמר ד' על ד' בתוך עשרה ממילא אנא ידענא דפחות מד' ולמעלה מי' לא הא קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה מי' {{שוליים|ד}}אבל מקצתו בתוך י' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד תנינא להא דת&quot;ר כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך עשרה כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד השתא כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך י' אמרת מערבין שנים ואם רצו מערבין א' כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מיבעיא זו ואצ&quot;ל זו קתני א&quot;ר יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך י' שאם ירבענו נמצא משהו בתוך י' מכדי כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו ברוחבו טפח בתריסר סגיא&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זה נעשה בית שער לזה''' -  כל בית נעשה בית שער לחצר שהוא פתוח לו:

'''בדיק''' -  מנסה אם חכמו להשיב:

'''שתי חצירות ושני בתים ביניהן''' -  ואין בני שתי החצירות רוצין לערב זו עם זו אלא כל אחת לעצמה וכל חצר לא הניחה עירובה בבית הפתוח לה אלא עשאתו בית שער והניח עירובה בבית הפתוח לחברתה:

'''מהו''' -  ודאי אי תרוייהו בית שער משוינן. אין אחד מהן עירוב דהנותן את עירובו בבית שער תנן לקמן (פה:) דאינו עירוב ואי תרוייהו בית גמור. אין אחד מהן עירוב שהרי בית זה מפסיק בין חצר לעירובה והוא לא עירב עמה ואינה יכולה להביא עירובה לתוכה דרך בית זה:

'''מי משוינן''' -  לכל בית לגבי חצר הסמוכה לו כבית שער שלא לאסור עליו וגבי חצר האחרת שעשאתו בית גמור והניח בו עירובה משוינן לה כי בית למיקני עירובה:

'''מה נפשך''' -  טעמא מפרשי ואזלי:

'''קא מטלטל''' -  כל חצר בבית דלא מערב ליה:

'''שניהן קנו עירוב''' -  אלמא משום דבין השמשות ספק הוא וספק דדבריהם להקל ועירוב מדבריהם הוא לגבי האי שנאכל עירובו בין השמשות משוינן ליה ליליא ואמרינן כבר קנה עירוב ולגבי האי שעירב עליו בין השמשות משוינן ליה יום ועדיין הוה לו שהות לקנות שביתה:

'''לא מינכרא מילתא''' -  ולא הוו מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא אבל הנך בתים הא קיימי קמן ואי משוינן הכא הכי והכא הכי הויין מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא ולא ניתן פה לצדוקים לרדות: 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני' חלון שבין שתי חצירות''' -  בתוך עשרה. מפרש בגמרא שיהא קצת הימנו ואפי' משהו בתוך עשרה לקרקע: מערבין שנים שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורין זו עם זו:

'''ואם רצו מערבין אחד''' -  עירוב אחד שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו כאחד:

'''פחות מארבע''' -  לאו פתח הוי למעלה מעשרה נמי דאילו כל הכותל אינו גבוה יותר הוי מחיצה מעלייתא הלכך כשאין כלום מן החלל בתוך עשרה לאו פתח הוא ואין מערבין אחד ואסורות זו עם זו דרך ראש הכותל ודרך אותו חלון ודרך חורים וסדקים:

'''גמ' רבן שמעון''' -  בפירקא קמא בברייתא בגמרא:

'''הא קמשמע לן טעמא דכוליה למעלה מי' כו'''' -  דאי מרישא הוה אמינא כולו בתוך י' בעינן:

'''ומקצתו''' -  אפילו משהו:

'''צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה''' -  דבלאו הכי לא מצית למינקט בגוויה חלון מרובע ד' על ד' כל חלון עגול בתחתית אמצעיתו נמוך ומאמצעיתו לכאן ולכאן הוא מגביה והולך וצריך לזה שיהו שני טפחים ומשהו אורך מהקיפו בתוך י' מאמצעו לכאן טפח ומאמצעו לכאן טפח ועוד משהו משום דכי מרבעינן ליה מדלינן ליה מיניה שני טפחים מן ההיקף עגול שבין קרן לקרן לכל צד דסתמינן להו ומוקמינן לה אריבועתא ונמצא אותו משהו הנשאר בסוף י' על פני רוחב החלון כדאמר לקמן רבועא מגו עגולא פלגא בעית לדלויי כלומר חצי מדה הנותרת בריבוע ריבה העגול עליו והיקף המרובע ט&quot;ז נמצא העגול רבה עליו ח' הרי ב' טפחים לכל צד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עו א אמצעי הוה ליה בית שמניחין.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עו_א_אמצעי הוה ליה בית שמניחין]]
'''אמצעי''' הוה ליה בית שמניחין כו'. נראה דאפי' יתנו העירוב באחד הבתים הסמוכים לחצירות או אפילו באחד מבתי החצירות אלו ג' בתים אין צריכין ליתן עירוב דנעשו כולם בית שער לאותה חצר המוליכה עירוב דרך עליהן לחצר אחרת:
[[File:תוס עירובין 6 עו א שניהם קנו עירוב.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עו_א_שניהם קנו עירוב]]
''' שניהם''' קנו עירוב. מתוך פי' הקונטרס משמע דאיירי בעירובי תחומין וקשה דבפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|לד|א}} משמע דלא איירי רבא בתרוייהו בעירובי חצירות ובעירובי תחומין דמשני לא קשיא כאן בעירובי חצירות כאן בעירובי תחומין וא&quot;כ לפירוש הקונט' בעירובי חצירות לא קנו וקשה דא&quot;כ מאי פריך הכא מדרבא ונראה כפירוש רבינו חננאל דרבא איירי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין דחמירי לא קנו והשתא פריך שפיר ולשון צא דקאמר צא וערב עלינו שייך אפי' בעיר כמו צא ושכור לנו פועלים (ב&quot;מ דף פג.): 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני'''' לימא תנן סתמא כרשב&quot;ג. דקס&quot;ד דלרבנן כיון דבג' יוצא מתורת לבוד חשוב פתח:

''' הא''' קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה. ואגב דהדר ותנא למעלה מעשרה תנא נמי פחות מארבעה על ארבעה:

''' ושנים''' ומשהו מהן בתוך י'. לא כמו שפירש בקונט' ב' טפחים ומשהו אורך מהיקפו בתוך י' מאמצעו ולכאן טפח ומאמצעו ולכאן טפח אלא כמו שפירש ריב&quot;ן אלו שני טפחים ומשהו זקופים מלמטה למעלה דחלון זה הוי שמונה טפחים על שמונה טפחים מאחר דבעגולו כ&quot;ד טפחים על כרחך באמצעו ח' טפחים דכל שבהיקפו שלשה טפחים יש ברוחבו טפח וכשתסיר שני טפחים למטה וכן למעלה וכן משני צדדין ישארו ד' על ד' הלכך צריך שיהא החלון ב' טפחים ומשהו בתוך י' באורך זקיפת החלון באמצעיתו כדי שיהא משהו מן המרובע בתוך עשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עו א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עו|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>66gl6qo5krzxb1ly8lngeucwi8zl2i0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005695</id>
      <parentid>3005694</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T04:12:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10618" sha1="gk9o314l05dlgklipascf1gdlolgv18" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|עירובין|עו|א|עה ב|עו ב}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;זה נעשה בית שער לזה וזה נעשה בית שער לזה אמצעי הוה ליה בית שמניחין בו עירוב ואין צריך ליתן את הפת בדיק להו רחבה לרבנן ב' חצרות וב' בתים ביניהם זה בא דרך זה ונתן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה קנו עירוב או לא מי משוי' להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער [ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית] אמרו ליה {{שוליים|א}}שניהן לא קנו עירוב מה נפשך אי בית שער משוית ליה הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב אי בית משוית ליה קא מטלטל לבית דלא מערב ליה ומאי שנא מדרבא דאמר רבא {{שוליים|ב}}אמרו לו שנים צא וערב עלינו לאחד עירב עליו מבעוד יום ולא' עירב עליו בין השמשות זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך שניהם קנו עירוב הכי השתא התם ספק יממא ספק ליליא לא מינכרא מילתא אבל הכא אי דלגבי דהאי בית לגבי דהאי בית אי לגבי דהאי בית שער לגבי דהאי נמי בית שער:
&lt;center&gt;'''הדרן עלך הדר'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;
'''מתני' {{שוליים|ג}}חלון שבין ב' חצירות ד' על ד' בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין א' פחות מד' על ד' או למעלה מי' מערבין שנים ואין מערבין אחד:'''

'''גמ' ''' לימא תנן סתמא כר&quot;ש בן גמליאל דאמר כל פחות מד' כלבוד דמי אפי' תימא כרבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרשב&quot;ג אלא לענין לבודין אבל לענין פתחא אפי' רבנן מודו דאי איכא ד' על ד' חשיב ואי לא לא חשיב:

פחות מד' וכו':

פשיטא כיון דאמר ד' על ד' בתוך עשרה ממילא אנא ידענא דפחות מד' ולמעלה מי' לא הא קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה מי' {{שוליים|ד}}אבל מקצתו בתוך י' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד תנינא להא דת&quot;ר כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך עשרה כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד השתא כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך י' אמרת מערבין שנים ואם רצו מערבין א' כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מיבעיא זו ואצ&quot;ל זו קתני א&quot;ר יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך י' שאם ירבענו נמצא משהו בתוך י' מכדי כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו ברוחבו טפח בתריסר סגיא&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זה נעשה בית שער לזה''' -  כל בית נעשה בית שער לחצר שהוא פתוח לו:

'''בדיק''' -  מנסה אם חכמו להשיב:

'''שתי חצירות ושני בתים ביניהן''' -  ואין בני שתי החצירות רוצין לערב זו עם זו אלא כל אחת לעצמה וכל חצר לא הניחה עירובה בבית הפתוח לה אלא עשאתו בית שער והניח עירובה בבית הפתוח לחברתה:

'''מהו''' -  ודאי אי תרוייהו בית שער משוינן. אין אחד מהן עירוב דהנותן את עירובו בבית שער תנן לקמן (פה:) דאינו עירוב ואי תרוייהו בית גמור. אין אחד מהן עירוב שהרי בית זה מפסיק בין חצר לעירובה והוא לא עירב עמה ואינה יכולה להביא עירובה לתוכה דרך בית זה:

'''מי משוינן''' -  לכל בית לגבי חצר הסמוכה לו כבית שער שלא לאסור עליו וגבי חצר האחרת שעשאתו בית גמור והניח בו עירובה משוינן לה כי בית למיקני עירובה:

'''מה נפשך''' -  טעמא מפרשי ואזלי:

'''קא מטלטל''' -  כל חצר בבית דלא מערב ליה:

'''שניהן קנו עירוב''' -  אלמא משום דבין השמשות ספק הוא וספק דדבריהם להקל ועירוב מדבריהם הוא לגבי האי שנאכל עירובו בין השמשות משוינן ליה ליליא ואמרינן כבר קנה עירוב ולגבי האי שעירב עליו בין השמשות משוינן ליה יום ועדיין הוה לו שהות לקנות שביתה:

'''לא מינכרא מילתא''' -  ולא הוו מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא אבל הנך בתים הא קיימי קמן ואי משוינן הכא הכי והכא הכי הויין מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא ולא ניתן פה לצדוקים לרדות: 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני' חלון שבין שתי חצירות''' -  בתוך עשרה. מפרש בגמרא שיהא קצת הימנו ואפי' משהו בתוך עשרה לקרקע: מערבין שנים שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורין זו עם זו:

'''ואם רצו מערבין אחד''' -  עירוב אחד שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו כאחד:

'''פחות מארבע''' -  לאו פתח הוי למעלה מעשרה נמי דאילו כל הכותל אינו גבוה יותר הוי מחיצה מעלייתא הלכך כשאין כלום מן החלל בתוך עשרה לאו פתח הוא ואין מערבין אחד ואסורות זו עם זו דרך ראש הכותל ודרך אותו חלון ודרך חורים וסדקים:

'''גמ' רבן שמעון''' -  בפירקא קמא בברייתא בגמרא:

'''הא קמשמע לן טעמא דכוליה למעלה מי' כו'''' -  דאי מרישא הוה אמינא כולו בתוך י' בעינן:

'''ומקצתו''' -  אפילו משהו:

'''צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה''' -  דבלאו הכי לא מצית למינקט בגוויה חלון מרובע ד' על ד' כל חלון עגול בתחתית אמצעיתו נמוך ומאמצעיתו לכאן ולכאן הוא מגביה והולך וצריך לזה שיהו שני טפחים ומשהו אורך מהקיפו בתוך י' מאמצעו לכאן טפח ומאמצעו לכאן טפח ועוד משהו משום דכי מרבעינן ליה מדלינן ליה מיניה שני טפחים מן ההיקף עגול שבין קרן לקרן לכל צד דסתמינן להו ומוקמינן לה אריבועתא ונמצא אותו משהו הנשאר בסוף י' על פני רוחב החלון כדאמר לקמן רבועא מגו עגולא פלגא בעית לדלויי כלומר חצי מדה הנותרת בריבוע ריבה העגול עליו והיקף המרובע ט&quot;ז נמצא העגול רבה עליו ח' הרי ב' טפחים לכל צד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אמצעי''' הוה ליה בית שמניחין כו'. נראה דאפי' יתנו העירוב באחד הבתים הסמוכים לחצירות או אפילו באחד מבתי החצירות אלו ג' בתים אין צריכין ליתן עירוב דנעשו כולם בית שער לאותה חצר המוליכה עירוב דרך עליהן לחצר אחרת:

''' שניהם''' קנו עירוב. מתוך פי' הקונטרס משמע דאיירי בעירובי תחומין וקשה דבפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|לד|א}} משמע דלא איירי רבא בתרוייהו בעירובי חצירות ובעירובי תחומין דמשני לא קשיא כאן בעירובי חצירות כאן בעירובי תחומין וא&quot;כ לפירוש הקונט' בעירובי חצירות לא קנו וקשה דא&quot;כ מאי פריך הכא מדרבא ונראה כפירוש רבינו חננאל דרבא איירי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין דחמירי לא קנו והשתא פריך שפיר ולשון צא דקאמר צא וערב עלינו שייך אפי' בעיר כמו צא ושכור לנו פועלים (ב&quot;מ דף פג.): 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני'''' לימא תנן סתמא כרשב&quot;ג. דקס&quot;ד דלרבנן כיון דבג' יוצא מתורת לבוד חשוב פתח:

''' הא''' קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה. ואגב דהדר ותנא למעלה מעשרה תנא נמי פחות מארבעה על ארבעה:

''' ושנים''' ומשהו מהן בתוך י'. לא כמו שפירש בקונט' ב' טפחים ומשהו אורך מהיקפו בתוך י' מאמצעו ולכאן טפח ומאמצעו ולכאן טפח אלא כמו שפירש ריב&quot;ן אלו שני טפחים ומשהו זקופים מלמטה למעלה דחלון זה הוי שמונה טפחים על שמונה טפחים מאחר דבעגולו כ&quot;ד טפחים על כרחך באמצעו ח' טפחים דכל שבהיקפו שלשה טפחים יש ברוחבו טפח וכשתסיר שני טפחים למטה וכן למעלה וכן משני צדדין ישארו ד' על ד' הלכך צריך שיהא החלון ב' טפחים ומשהו בתוך י' באורך זקיפת החלון באמצעיתו כדי שיהא משהו מן המרובע בתוך עשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עו א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עו|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>gk9o314l05dlgklipascf1gdlolgv18</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מנחות סד ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>170165</id>
    <revision>
      <id>3005743</id>
      <parentid>1422199</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T10:57:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>עזריאל</username>
        <id>4795</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רש&quot;י */ תיקון הפניה - לפסוק העוסק במנחת העומר (&quot;גרש כרמל תקריב את מנחת ביכוריך&quot;) במקום הציון השגוי לפסוק העוסק באיסור חדש (&quot;ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו&quot;)</comment>
      <origin>3005743</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11662" sha1="bxvyuzp4k2nqjo2bouxw9y9058ie2ea" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|מנחות|סד|ב|סד א|סה א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;דעד כאן לא קאמר ר' ישמעאל התם אלא דכי ממעט באכילה קא ממעט קצירה אבל הכא דכי קא ממעט באכילה קא מפשא קצירה ודאי שלש מייתינן:

'''מתני'''' מצות העומר להביא מן הקרוב לא ביכר הקרוב לירושלים מביאין אותו מכל מקום מעשה שבא העומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר:

'''גמ' '''מ&quot;ט איבעית אימא משום כרמל ואיבעית אימא משום דאין מעבירין על המצות:

מעשה שבא [העומר] מגגות צריפין:

ת&quot;ר כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה והיה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים בכל יום ויום היו משלשלין להן דינרין בקופה ומעלין להן תמידין היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית לעז להם בחכמת יוונית אמר להן כל זמן שעסוקין בעבודה אין נמסרין בידכם למחר שלשלו להן דינרין בקופה והעלו להן חזיר כיון שהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה באותה שעה אמרו ארור שיגדל חזיר וארור שילמד בנו חכמת יוונית ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר כי מטא עומר לא הוו ידעי מהיכא אייתי עומר אכרזו אתא ההוא חרשא אותיב חדא ידא אאיגרא וחדא ידיה אצריפא אמר להו מרדכי מי איכא דוכתא דשמה גגות צריפין או צריפין גגות בדקו ואשכחוה כי בעי לאתוי שתי הלחם לא הוו ידעי מהיכא לאתויי אכרזו אתא ההוא גברא חרשא אותיב ידיה אעיניה וחדא ידא אסיכרא אמר להו מרדכי ומי איכא דוכתא דשמה עין סוכר או סוכר עין בדקו ואשכחו הנהו שלש נשים דאייתו שלש קינין חדא אמרה לזיבתי וחדא אמרה לימתי וחדא אמרה לעונתי סבור מינה זיבתי זבה ממש לימתי לימתי ממש לעונתי לעונתה דכולהו חדא חטאת וחדא עולה אמר להו מרדכי שמא בזוב סיכנה שמא בים סיכנה שמא בעינה סיכנה דכולהו עולות נינהו בדוק ואשכח&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''דעד כאן לא קאמר רבי ישמעאל''' -  במתני' למיבצר בלקיטת התבואה:

'''אלא משום דכי ממעט באכילה''' -  כלומר בתבואה ממעטת קצירה דלא קצר אלא שלשה סאין אבל הכא דכי ממעט בהנאת האוכל מפיש בקצירה דתליש שתי עוקצין לא אמר דלימעוט באוכל:

'''מתני' (בשלשה בג' מגלות) לא ביכר''' -  לא בישל כל צרכו:

'''גגות צריפין ועין סוכר''' -  רחוק מירושלים מאד:

'''גמ' מאי טעם''' -  בעינן מן הקרוב:

'''כרמל''' -  תקריב רך ומלא שתהא התבואה רכה ונמללת ביד ואי מייתי מרחוק נשיב לה זיקא ומתקשה בדרך. האי כרמל במנחת העומר כתיב ([[ויקרא  ב]]):

'''ואין מעבירין כו' ''' -  והלכך כשיוצא מירושלים לבקש עומר אותה שמוצא ראשון נוטל דאין מעבירין על המצות:

'''הורקנוס ואריסטובלוס''' -  שני אחים היו:

'''והיה שם זקן אחד''' -  מבפנים:

'''חכמת יוונית''' -  רמיזות:

'''על אותה שעה כו'''' -  שאותן החיילות החריבו כל סביבות ירושלים:

'''מטא עומר''' -  זמן עומר:

'''אכרוז''' -  הכריזו כל מי שיודע תבואה שיודיענה:

'''ההוא חרשא''' -  חרש שומע ואינו מדבר:

'''אאיגרא''' -  גג:

'''צריפא''' -  בורזי&quot;ל שאין לו גג אלא חד . מלמעלה ומן ערבה הוא:

'''מרדכי''' -  שהיה בימי אחשורוש:

'''שתי הלחם''' -  של חטין:

'''אעינא''' -  בעינו:

'''סיכרא''' -  חור שבמזוזת הדלת שבו תוחבים הבריח לנעול:

'''קן''' -  שני עופות:

'''לזיבתי''' -  אני מביא הקן זה [וכן] לימתי [וכן] לעונתי:

'''לזיבתה ממש''' -  דזבה מביאה לאחר ימי ספירה קן א':

'''לימתי ממש''' -  היינו זבה ששופעת כים:

'''לעונתה ממש''' -  היינו נמי לעונת קרבן זיבתה ליום שמיני שלה:

'''דכולהו''' -  תלתא קינין חדא פרידה חטאת וחדא עולה דקן יולדת וזבה אחד חטאת ואחד עולה:

'''בזוב סיכנה''' -  שהיתה שופעת דם יותר ונסתכנה למות ונדבה לקינה להביא דהויין תרוייהו עולת נדבה וזו שאמרה לימתי בים סיכנה וזו שאמרה לעונתי בעינה סיכנה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''משום''' כרמל. תקריב פירוש רך ומלא ואין זה גורעין ומוסיפין באמצע תיבה דהוי כמו שמלה שלמה:

''' איבעית''' אימא אין מעבירין על המצות. בפ' איזהו מקומן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|מז|א}} גבי פרים הפנימיים דתנן שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון מפ' בגמ' מ&quot;ט דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ההוא דפגע ברישא פי' בקונט' דמאשר פתח אוהל מועד דריש דמשמע יסוד שכנגד הפתח וזהו מערבי של מזבח שהוא כנגד פתח ההיכל ולא גרסינן ההוא דפגע ברישא דמשמע מטעם שאין מעבירין על המצות וכפירושו נראה מדקאמר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|זבחים|נג|א}} גבי שירי הדם של חטאות הציבור והיחיד ר' ישמעאל אומר זה וזה יסוד מערבי דקסבר ילמד סתום מן המפורש [מחטאת פנימי] משמע דמפורש בהדיא ועוד דלמ&quot;ד (שם) יסוד דרומי קאמר ולמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל מהיכן פשוט לו זה יותר מזה ועוד אמר בפ' קדשי קדשים (שם נח:) שיריים בהדיא כתיב בהו אשר פתח אהל מועד והשתא קשיא דהיא גופה למה לי קרא תיפוק ליה דאין מעבירין על המצות כדאשכחן הכא ובפ&quot;ג דיומא {{הפניה-גמ|יומא|לג|א}} דפריך מאי שנא דיהיב מזרחית צפונית ברישא וכו' וגבי דישון מזבח הפנימי והמנורה אמרי' [דישון] דמזבח קודם משום דאין מעבירין וכן עבורי דרעא אטוטפתא אסור ומתרצין דלא שייך אין מעבירין על המצות אלא כשיש שתי מצות לפניו כגון דישון מזבח והמנורה או כגון מצות קרנות שאין ידוע מהיכן יתחיל וכן בהך דשמעתין שנוטל מן הקרוב אבל לקבוע מקום אשפיכת שיריים לא קבעו מהאי טעמא אי לא דגלי קרא בהדיא:

''' ארור''' אדם אשר ילמד את בנו חכמת יוונית. והא דמשמע לקמן בסוף שתי הלחם (דף צט:) דמי שלמד כל התורה כגון בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שרי אי לאו משום דכתיב לא ימוש ולמ&quot;ד אפי' לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים מצות לא ימוש משמע דשרי היינו היכא דאיכא צורך דשמא היה קרוב למלכות כדאשכחן בסוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|ב}} דשל בית רבן גמליאל התירו להם ללמוד חכמת יוונית מפני שקרובין למלכות ומה שלא התיר לו ר' ישמעאל שמא לא היה כל כך צורך ציבור כמו בר&quot;ג ורבינו שמואל מפרש דקודם גזירה היה ואי אפשר להיות דר' ישמעאל לאחר חורבן היה שפדאו ר' יהושע בפ' הניזקין (גיטין נח.) ותינוק היה ואפי' ר' ישמעאל אחר שהיה מעשרה הרוגי מלכות לא קדם כ&quot;כ דרשב&quot;ג נהרג עמו ואמרינן הלל וגמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה ומלכות בית חשמונאי קדמו טובא כדאיתא בפ&quot;ק דע&quot;ז (דף ט.) דמלכות בית חשמונאי פסק בפני הבית מאה ושלש שעמד הורדוס ואם תאמר והלא בפולמוס של טיטוס גזרו כדאיתא בפ' בתרא דסוטה {{הפניה-גמ|סוטה|מט|א}} דגזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו חכמת יוונית ופולמוס של טיטוס היה בשעת חורבן ומלכות בית חשמונאי קדמו טובא כדאיתא בפ&quot;ק דע&quot;ז (דף ט.) דמלכות בית חשמונאי פסק בפני הבית מאה ושלש ותירץ ה&quot;ר יעקב ברבי שמעון דמעיקרא גזרו ולא קיבלו מינייהו ולבסוף גזרו וקיבלו מינייהו ועוד יש לומר דמעיקרא קאי בארור בעלמא ואי בעי לקבולי עלי' לטותא דרבנן שרי ולבסוף גזרו ואסרו לגמרי ומיהו קשה דהא אמרי' {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבועות|לו|א}} ארור בו קללה בו נדוי:

''' ועל''' אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין. בירושלמי דשקלים (פ&quot;ה ה&quot;ב) תני לה אאידך עובדא שפעם אחת נשדפה ארץ ישראל כו' ובמסכת עדיות (פ&quot;ו מ&quot;א) תניא עובדא דהכא על ההיא דתמיד של שחר קרב בד' שעות ורש&quot;י פי' בתפלת השחר ([[ברכות כד א|ברכות דף כד]]) דבימי שלמה היה כשנשא בת פרעה שישן עד ד' שעות והיו מפתחות של בית המקדש תחת מראשותיו והכי נמי איתא בפסיקתא:

''' אמר''' להו מרדכי. פירש בקונטרס דהוא מרדכי שהיה בימי אחשורוש ותימה הוא לומר שהאריך ימים כל כך ונראה על שם מרדכי הראשון היו נקראין הממונים על שמו לפי שאינם ממנים אלא בקיאים בעלי שכל ומדע:

''' אסיכרא.''' פירש בקונטרס חור שבמזוזת הדלת שתוחבין בו הבריח לנעול וכן פירש בערוך ועוד יש לפרש סיכרא קבר כמו (מגילה כט.) מאבולא עד סיכרא ועוד יש לפרש מקום סכר הנהר כמו ([[ישעיהו  יט]]) עושי שכר אגמי נפש:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|מנחות|ו|סד|ב}}</text>
      <sha1>bxvyuzp4k2nqjo2bouxw9y9058ie2ea</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה יבמות ו רמבם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>173337</id>
    <revision>
      <id>3005660</id>
      <parentid>2844505</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:59:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>הירש אייזנשטיין</username>
        <id>43793</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תקלדה</comment>
      <origin>3005660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4224" sha1="92p25hg6fh94ftyu8oskgl8vto9irte" xml:space="preserve">==נוסח הרמב&quot;ם==


(א) &lt;קטע התחלה=הלכה א/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם א/&gt;הבא על יבמתו -
::בין שוגג - בין מזיד,
::בין באונס - בין ברצון,
::אפילו הוא שוגג - והיא מזידה,
::הוא מזיד - והיא שוגגת,
::הוא אנוס - והיא לא אנוסה,
::היא אנוסה - והוא לא אנוס,
::אחד המערה,
::ואחד הגומר,
:::קנה.
:ולא חלק - בין ביאה לביאה.&lt;קטע סוף=רמבם א/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה א/&gt;


(ב) &lt;קטע התחלה=הלכה ב/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ב/&gt;וכן, הבא על אחת -
::מכל העריות האמורות בתורה, 
::או פסולות, כגון -
:::אלמנה - לכוהן גדול,
:::גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,
:::ממזרת, ונתינה - לישראל,
:::בת ישראל - לממזר, ולנתין,
::פסל.
:ולא חלק - בין ביאה לביאה.&lt;קטע סוף=רמבם ב/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ב/&gt;


(ג) &lt;קטע התחלה=הלכה ג/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ג/&gt;אלמנה - לכוהן גדול,
:גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט, 
::מן האירוסין - לא יאכלו בתרומה.
:::רבי אלעזר, ורבי שמעון - מכשירין.
::נתאלמנו, או נתגרשו -
:::מן הנשואין - פסולות.
:::מן האירוסין - כשרות.&lt;קטע סוף=רמבם ג/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ג/&gt;


(ד) &lt;קטע התחלה=הלכה ד/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ד/&gt;כוהן גדול -
:לא יישא את האלמנה -
::בין אלמנה - מן האירוסין,
::בין אלמנה - מן הנשואין.
:ולא יישא - את הבוגרת.
::רבי אלעזר, ורבי שמעון - מכשירין בבוגרת.&lt;קטע סוף=הלכה ד/&gt;


[ה] {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} &lt;קטע התחלה=הלכה ה/&gt;לא יישא - את מוכת עץ.
:אירס - את האלמנה,
::ונתמנה להיות כוהן גדול - יכנוס.
:מעשה, ביהושע בן גמלה -
::שקידש - את מרתה בת בייתוס,
::ומינהו המלך, להיות כוהן גדול - וכנסה.
:שומרת יבם - לכוהן הדיוט,
::ונתמנה להיות כוהן גדול,
::אף על פי שעשה בה מאמר - לא יכנוס.
:כוהן גדול - שמת אחיו,
::חולץ - ולא מייבם.&lt;קטע סוף=רמבם ד/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ה/&gt;


(ה) [ו] &lt;קטע התחלה=הלכה ו/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ה/&gt;כוהן הדיוט -
:לא יישא - את האילונית,
::אלא אם כן - יש לו אישה ובנים.
:רבי יהודה אומר:
::אף על פי, שיש לו אישה ובנים,
::לא יישא - את האיילונית,
::שהיא זונה ([[ויקרא כא ז]] [[ויקרא כא יד]]) האמורה בתורה.
:וחכמים אומרין:
::אין זונה - אלא גיורת, ומשוחררת, ושנבעלה בעילת זנות.&lt;קטע סוף=רמבם ה/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ו/&gt;


(ו) [ז] &lt;קטע התחלה=הלכה ז/&gt;&lt;קטע התחלה=רמבם ו/&gt;לא יבטל אדם - מפריה ורביה,
::אלא אם כן - יש לו בנים.
::בית שמאי אומרין:
:::שני זכרים.
::ובית הלל אומרין:
:::זכר ונקבה,
:::שנאמר: &quot;זכר ונקבה בראם&quot; ([[בראשית ה ב]]).
:נשא אישה -
::ושהת עימו עשר שנים - ולא ילדה,
:::אינו רשאי ליבטל.
::גירשה - מותרת להינשא לאחר,
:::ורשאי השני - לשהות עימה עשר שנים.
:::ואם הפילה - מונה משעה שהפילה.
:האיש - מצווה על פריה ורביה,
::אבל - לא האישה.
::רבי יוחנן בן ברוקה אומר:
:::על שניהם הוא אומר:
:::&quot;ויברך אותם אלהים, ויאמר להם אלהים פרו ורבו&quot; ([[בראשית א כח]]).&lt;קטע סוף=רמבם ו/&gt;&lt;קטע סוף=הלכה ז/&gt;

==הערות==

* {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|[] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב&quot;ם}}

&lt;noinclude&gt;הדף הראשי של [[משנה יבמות ו]]
{{פירוש על פרק משנה|יבמות|ו}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>92p25hg6fh94ftyu8oskgl8vto9irte</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>186733</id>
    <revision>
      <id>3005734</id>
      <parentid>279371</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T08:13:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Elazarz</username>
        <id>44775</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה יא */תיקנתי שגיאה</comment>
      <origin>3005734</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11818" sha1="7i21gk45ha1ieucev4511jr3g9io237" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר עבודה|הלכות מעשה הקרבנות|פרק חמישי|הלכות מעשה הקרבנות ד|הלכות מעשה הקרבנות ו|8505|8|45|5|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כבר ביארנו ששחיטת הקדשים כשירה בזרים ומקבלת הדם ואילך מצות כהונה וכל הזבחים קיבול דמן בכלי שרת ביד כהן אבל מקום שחיטתן ומקום קיבול דמן אינו שוה בכלן:&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;כיצד קדשי קדשים אין שוחטין אותן ואין מקבלין את דמן אלא בצפון המזבח בכל המקום שביארנו גבולותיו בתחילת ספר זה וקדשים קלים שחיטתן וקיבול דמן בכל מקום מן העזרה:&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;ומנין שאין שוחטין קדשי קדשים אלא בצפון שהרי נאמר בעולה ושחט אותו על ירך המזבח צפונה ובחטאת הוא אומר במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת וכשם שהחטאת נקראת קדש קדשים כך העולה נקראת קדש קדשים ובאשם הוא אומר במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם ושלמי צבור הוקשו לחטאת שנאמר ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים לפיכך הן קדשי קדשים כחטאת ונשחטין במקום שחיטתה ומקום שחיטה הוא מקום הקבלה:&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;ומנין ששוחטים קדשים קלים בכל העזרה אפילו אחורי ההיכל שהרי נאמר בשלמים ושחטו פתח אוהל מועד להכשיר כל הרוחות שהרי לא ייחד להם רוח והוא הדין לשאר הקדשים קלים ואם שחטם בהיכל כשרים אבל אם שחטן בגגו של היכל פסולין שאין הגגות ראויות לשחיטה כלל אלא בקרקע העזרה:&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר פתח אהל מועד בזמן שפתוח אפילו היו דלתותיו מוגפות הרי זה כנעול אבל הפרוכת שעליו אינה פוסלת:&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;העולה והאשם והשלמים בין של יחיד בין של צבור זריקת דם שלשתן על גבי המזבח שוה לעולה וכיצד הוא עושה כשלוקח הכהן הדם במזרק וזורק ממנו במזרק שתי זריקות על שתי זויות המזבח באלכסון מחצי המזבח ולמטה על קרן מזרחית צפונית ועל קרן מערבית דרומית ומתכוין כשיזרק הדם על הקרן שיהיה הדם מקיף על הזויות כמין ג&quot;ם כדי שימצא הדם של שתי מתנות על ארבעה כתלי המזבח לפי שנאמר בעולה ובשלמים סביב והוא הדין לאשם ושירי הדם נשפכין על היסוד הדרומי:&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;החטאות הנאכלות דמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות המזבח החיצון מחצי מזבח ולמעלה לפי שנאמר בה על קרנות המזבח וכיצד הוא עושה כשלוקח הכהן הדם במזרק מוליכו אצל המזבח וטובל אצבעו הימנית הסמוכה לגודל בדם וסומך באצבעו הגדולה מכאן ובגודל מכאן ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן עד שיכלה כל הדם שבאצבעו וכן הוא עושה בכל קרן וקרן ואם נתן סמוך לקרן כאמה אחת מכאן או מכאן כפר:&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;וצריך לטבול אצבעו על כל קרן וקרן וכשגומר הנתינה על הקרן מקנח אצבעו בשפת המזרק ואח&quot;כ טובל פעם שניה ששירי הדם שבאצבעו פסולין ליתן מהן על קרן אחרת:&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;אין בכל הקרבנות קרבן שטעון הזיית דם באצבעו אלא חטאת בלבד שנאמר בה וטבל אצבעו בדם וצריך שיהיה שם דם כדי טבילה לא שיספג אצבעו מדם:&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;ומנין הוא מתחיל עולה בכבש ופונה לימינו ומהלך על הסובב ונותן בקרן דרומית מזרחית תחילה ואחר כך בקרן השניה הסמוכה לה שהיא מזרחית צפונית ואח&quot;כ בקרן שלישית הסמוכה לה שהיא צפונית מערבית ואחר כך בקרן רביעית הסמוכה לה שהיא מערבית דרומית ועל יסוד אותה הקרן שהשלים בה המתנות הוא שופך שירי הדם שנאמר ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח (העולה) זה יסוד דרומי:&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;כל החטאות הנשרפות דמם נכנס לפנים להיכל ומזין ממנו שם כאשר מפורש בתורה ושירי הדם שופכן על יסוד המערבי של מזבח החיצון שהוא פוגע בו תחילה בצאתו מן ההיכל:&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;והיכן מזין מדמן וכמה מזה מהם פר ושעיר של יום הכפורים דם כל אחד מהן טעות שמונה הזיות על בין הבדים ושמונה על הפרוכת ומערב דם הפר והשעיר ומזה משניהם ארבע הזאות על ארבע קרנות מזבח הזהב שבהיכל ושבע הזיות על אמצעו של מזבח זה כמו שיתבאר בהלכות עבודת יוה&quot;כ ואם לא כיון בהזיות שבפנים כשרות:&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין זורק דם מכל אחד מהם שבע הזיות על הפרוכת המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים וארבע הזיות על ארבע קרנות מזבח הזהב:&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;וכל הדמים הניתנין על מזבח הזהב כשהוא נכנס עומד בין המזבח למנורה והמזבח לפניו ונותן על קרנות המזבח מבחוץ מתחיל מקרן מזרחית צפונית לצפונית מערבית למערבית דרומית לדרומית מזרחית:&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;פר כהן משיח הבא על כל המצות כהן המשיח עצמו מקבל דמו ומזה ממנו מבפנים ואם קיבל והזה כהן הדיוט כשר:&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;שעירי ע&quot;ז והן שעירין הנשרפין לא נתפרש בהן בתורה כיצד נותן דמן ולהיכן הוא נותן אלא לפי שהן חטאת הקהל דינן כדין פר העלם שהוא חטאת הקהל לכל האמור בו למתן דמים ולשריפה ולטמא את השורף:&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הבכור והמעשר והפסח דם כל אחד מהן טעון מתנה אחת בשפיכה כנגד היסוד באי זו רוח שירצה משלש זויות המזבח שהרי קרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד כמו שביארנו ומניין שאינן טעונין אלא מתנה אחת שהרי נאמר בבכור ואת דמם תזרוק על המזבח מפי השמועה למדו שהוא הדין במעשר ובפסח שנותן דמן מתנה אחת כבכור:&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;כל הזבחים מקטירין אימוריהן על גבי המזבח אחר שזורקין הדם תחילה וכל הזבחים מפשיטין אותן ואחר כך מוציאין את אימוריהן ואין מפשיטין אותן עד שיזרק הדם חוץ מחטאות הנשרפות שאין מפשיטין אותם כלל שנאמר את עורם ואת בשרם נמצאת אומר זורק תחילה ואח&quot;כ מפשיט וקורע ומוציא האימורין ומקטיר:&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה יט|הלכה יט]]===

&lt;קטע התחלה=יט דפוס/&gt;כל עורות קדשי הקדשים לכהנים בין בקרבנות צבור בין בקרבנות יחיד שנאמר עור העולה אשר הקריב אבל עורות קדשים קלים לבעלים וכל עולה שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה שנאמר עולת איש עולה שעלתה לאיש:&lt;קטע סוף=יט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה כ|הלכה כ]]===

&lt;קטע התחלה=כ דפוס/&gt;כל קדשי הקדשים שאירע בהן פיסול קודם הפשטן אין עורותיהן לכהנים לאחר הפשטן עורן לכהנים וכל העורות מחלקין אותן אנשי משמר ביניהן מערב שבת לערב שבת:&lt;קטע סוף=כ דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות מעשה הקרבנות ה כא|הלכה כא]]===

&lt;קטע התחלה=כא דפוס/&gt;המתפיס עולתו לבדק הבית וכן המקדיש נכסיו והיו בהן זכרים שדינן שיקרבו עולות אין עורותיהן לכהנים שנאמר עולת איש פרט לעולת הקדש אלא ימכרו העורות ויפלו לבדק הבית אחד עולת איש או אשה או עכו&quot;ם או עבד עורותיהן לכהנים לא נאמר איש אלא להוציא ההקדש:&lt;קטע סוף=כא דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|עבודה|הלכות מעשה הקרבנות|פרק חמישי|הלכות מעשה הקרבנות ד|הלכות מעשה הקרבנות ו|8505|8|45|5}}</text>
      <sha1>7i21gk45ha1ieucev4511jr3g9io237</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>187387</id>
    <revision>
      <id>3005591</id>
      <parentid>2852035</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T15:31:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תלמודאי</username>
        <id>10179</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הלכה יא */ תקלדה</comment>
      <origin>3005591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10140" sha1="3a3rqrcf4p9mveqpcr8rrpacqmifta1" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות רוצח ושמירת נפש|פרק ראשון|הלכות חובל ומזיק ח|הלכות רוצח ושמירת נפש ב|b501|11|68|1|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
{{קישורים מהמשנה תורה לספר המצוות}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רפט|המצוה לא להרוג נקי}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רצז|המצוה לא להתעכב ולהתעצל מהצלת חיים או רכוש הזולת}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רצב|המצוה לא להרוג מחוייב קודם שיעמוד בדין}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רצו|המצוה לא לקחת כופר להציל ממוות הרוצח}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|עשה רמז|המצוה להציל הנרדף בנפשו של הרודף}}
{{קישור מהמשנה תורה לספר המצוות|לאו רצג|המצוה לא לחוס על הרודף}}
&lt;/div&gt;
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;כל הורג נפש אדם מישראל עובר בלא תעשה שנאמר לא תרצח. ואם רצח בזדון בפני עדים מיתתו בסייף שנאמר נקם ינקם. מפי השמועה למדו שזו מיתת סייף בין שהרג את חבירו בברזל בין ששרפו באש מיתתו בסייף.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;מצוה ביד גואל הדם [להרוג את הרוצח] שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח. וכל הראוי לירושה הוא גואל הדם. לא רצה גואל הדם או שלא היה יכול להמיתו או שאין לו גואל דם בית דין ממיתין את הרוצח בסייף.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;האב שהרג את בנו. אם היה בן לנהרג הרי זה הורג אבי אביו מפני שהוא גואל. ואם אין לו בן אין אחד מן האחין נעשה גואל הדם להמית את אביו אלא בית דין ממיתין אותו. ואחד הזכר ואחד הנקבה בגאולת הדם.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר מן הרוצח. ואפילו נתן כל ממון שבעולם ואפילו רצה גואל הדם לפוטרו. שאין נפשו של זה הנהרג קנין גואל הדם אלא קנין הקב&quot;ה שנאמר ולא תקחו כופר לנפש רוצח. ואין לך דבר שהקפידה תורה עליו כשפיכות דמים שנאמר ולא תחניפו את הארץ וגו'. כי הדם הוא יחניף את הארץ וגו'.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;רוצח שהרג בזדון אין ממיתין אותו העדים ולא הרואים אותו עד שיבא לבית דין וידינוהו למיתה. שנאמר ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט. והוא הדין לכל מחוייבי מיתות בית דין שעברו ועשו שאין ממיתין אותן עד שיגמר דינם בבית דין.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;במה דברים אמורים בשעבר ועשה העון שחייב עליו מיתת בית דין. אבל הרודף אחר חבירו להרגו אפילו היה הרודף קטן הרי כל ישראל מצווין [א] להציל הנרדף מיד הרודף ואפילו בנפשו של רודף.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;כיצד אם הזהירוהו והרי הוא רודף אחריו אע&quot;פ שלא קיבל עליו התראה כיון שעדיין הוא רודף הרי זה נהרג. ואם יכולים להצילו באבר מאיברי הרודף כגון שיכו אותו בחץ או באבן או בסייף ויקטעו את ידו או ישברו את רגלו או יסמו את עינו עושין. ואם [אינן] יכולין לכוין ולהצילו אלא אם כן הרגוהו לרודף הרי אלו הורגין אותו אע&quot;פ שעדיין לא הרג  שנאמר וקצותה את כפה לא תחוס עינך.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;אחד במבושיו ואחד כל דבר שיש בו סכנת נפשות. אחד האיש או האשה. א ענין הכתוב שכל החושב להכות חבירו הכאה הממיתה אותו מצילין את הנרדף בכפו של רודף. ואם אינן יכולין מצילין אותו אף בנפשו שנאמר לא [ב] תחוס עינך.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;אף זו מצות לא תעשה שלא לחוס על נפש הרודף. לפיכך הורו חכמים שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במיעיה. בין בסם בין ביד מפני שהוא כרודף אחריה להורגה. ואם משהוציא ראשו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;אחד הרודף אחר חבירו להרגו או רודף אחר נערה מאורסה לאונסה. שנאמר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. והרי הוא אומר צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה. הא יש לה מושיע מושיעה בכל דבר שיכול להושיע ואפילו בהריגת הרודף.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;והוא הדין לשאר כל העריות חוץ מן הבהמה. אבל הזכור מצילין אותו בנפש הרודף כשאר כל העריות. אבל הרודף אחר הבהמה לרבעה. או שרדף לעשות מלאכה בשבת או לעבוד ע&quot;ז. אע&quot;פ שהשבת וע&quot;ז עיקרי הדת אין ממיתין אותו עד שיעשה ויביאוהו לבית דין וידינוהו וימות.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;רדף אחר ערוה ותפשה ושכב עמה והערה. אע&quot;פ שלא גמר ביאתו אין ממיתין אותו עד עמדו בדין. רדף אחר ערוה ואחרים היו רודפין אחריו להצילה. ואמרה להם הניחוהו כדי שלא יהרגני אין שומעין לה אלא מבהילין אותו ומונעין אותו מלבעול באיבריו. ואם אינן יכולים באיבריו אפילו בנפשו כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;כל היכול להציל באבר מאיבריו ולא טרח בכך אלא הציל בנפשו של רודף והרגו הרי זה שופך דמים וחייב מיתה אבל אין בית דין ממיתין אותו.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה את חבירו טובע בים. או ליסטים באים עליו. או חיה רעה באה עליו. ויכול להצילו הוא בעצמו. או ששכר אחרים להצילו ולא הציל. או ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח ולא גלה אוזן חבירו והודיעו. או שידע בעובד כוכבים או באונס שהוא בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו להסיר מה שבלבו ולא פייסו וכל כיוצא בדברים אלו. העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;הרואה רודף אחר חבירו להרגו או אחר ערוה לבועלה ויכול להציל ולא הציל. הרי זה ביטל מצות עשה שהיא וקצותה את כפה. ועבר על [ג] שני לאוין על לא תחוס עינך ועל לא תעמוד על דם רעך.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש א טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;אע&quot;פ שאין לוקין על לאוין אלו מפני שאין מעשה בהן חמורים הם *שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו אבד כל העולם כולו. וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות רוצח ושמירת נפש|פרק ראשון|הלכות חובל ומזיק ח|הלכות רוצח ושמירת נפש ב|b501|11|68|1}}</text>
      <sha1>3a3rqrcf4p9mveqpcr8rrpacqmifta1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזהרות אבן גבירול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>223103</id>
    <revision>
      <id>3005665</id>
      <parentid>3003972</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T20:46:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:דויד אבן בקודה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44830" sha1="f0rbk4ewb6pe6wpum0bcbweckgf85d8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==רשות לאזהרות==
{{:אמון יום זה}}

==אזהרות==
{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}}
===פתיחה===
&lt;poem&gt;
{{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים
וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים
אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים
&lt;/poem&gt;
===מצוות עשה===
&lt;poem&gt;
וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים
שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים
בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים
אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים
וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים
וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים
וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים
וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים
אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים
לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים
לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים
לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים
לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים
דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים
וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים
בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים
פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים
וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים
קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים
עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים
הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים
וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים
וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים
וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים
לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים
לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים
וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים
וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים
וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים
וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים
שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים
וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים
וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים
וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים
וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים
וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים
וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים
שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים
וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים
וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים
וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים
עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים
וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים
וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים
וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים
וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים
וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים
וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים
וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים
חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים
שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים
וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים
לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים
וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים
וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים
לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים
וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים
וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים
וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים
וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים
וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים
וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים
וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים
וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים
וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים
וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים
וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים
וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים
וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים
וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים
וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים
וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים
בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים
חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים
וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים
וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים
וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים
דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים
וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים
וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים
וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים
וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים
וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים
וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים
וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים
וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים
תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים
וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וּכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים
&lt;/poem&gt;
===מצוות לא תעשה===
&lt;poem&gt;
בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים
כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים
יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים
צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים
חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים
בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים
וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים
וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים
וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים
וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים
וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים
וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים
אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים
וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים
וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים
וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים
וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים
וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים
וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים
וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים
וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים
וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים
נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים
וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים
וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים
וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים
וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים
וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים
וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים
וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים
עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים
שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים
וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים
וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים
וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים
וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים
וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים
וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים
וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים
וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים
וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים
וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים
וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים
וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים
וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים
וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים
וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים
וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים
וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים
וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים
וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים
וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים
קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים
שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים
וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים
וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים
וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים
וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים
וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים
וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים
כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים
וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים
וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים
וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים
וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים
וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים
בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים
וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים
וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים
וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים
וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים
וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים
וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים
וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים
וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים
וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים
וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים
וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים
וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים
בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים
וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים
וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים
וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים
וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים
וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים
וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים
וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים
וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים
וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים
וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים
וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים
וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים
וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים
וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים
וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים
וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים
וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים
וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים
וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים
וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים
וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים
וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים
וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים
וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים
וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים
וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים
וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים
וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים
וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים
וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים
וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים
וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים
וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים
וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים
וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים
וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים
וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים
וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים
וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים
וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים
וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים
וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים
וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים
וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים
וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים
אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים
וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים
וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים
וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים
וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים
וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים
וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים
וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים
וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים
וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים
וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים
וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים
וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים
וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים
וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים
וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים
וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים
וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים
וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים
וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים
וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים
וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים
וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים
וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים
וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים
וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים
&lt;/poem&gt;
===סיום===
&lt;poem&gt;
כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים
וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים
יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים
וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים
וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים
וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים
וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים
וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים
{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר.{{ממס|דברים טז טז}}'''}}}}
&lt;/poem&gt;
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>f0rbk4ewb6pe6wpum0bcbweckgf85d8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יהושע ג/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236700</id>
    <revision>
      <id>3005604</id>
      <parentid>3005450</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T16:48:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>add &quot;2=&quot;</comment>
      <origin>3005604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8453" sha1="q93ld3jef06xmpiw81dhdf5yox1ee8n" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יהושע|ג}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ג/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיַּשְׁכֵּם֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ בַּבֹּ֜קֶר וַיִּסְע֣וּ מֵהַשִּׁטִּ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַד־הַיַּרְדֵּ֔ן ה֖וּא וְכׇל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּלִ֥נוּ שָׁ֖ם טֶ֥רֶם יַעֲבֹֽרוּ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיַּעַבְר֥וּ הַשֹּׁטְרִ֖ים בְּקֶ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיְצַוּוּ֮ אֶת־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ כִּרְאֹתְכֶ֗ם אֵ֣ת אֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְהַכֹּֽהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם נֹשְׂאִ֖ים אֹת֑וֹ וְאַתֶּ֗ם תִּסְעוּ֙ מִמְּק֣וֹמְכֶ֔ם וַהֲלַכְתֶּ֖ם אַחֲרָֽיו׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אַ֣ךְ{{מ:לגרמיה-2}} רָח֣וֹק יִֽהְיֶ֗ה בֵּֽינֵיכֶם֙ {{נוסח|{{קו&quot;כ-אם|וּבֵנָ֔יו|2=ל-קרי=וּבֵינָ֔יו}}|2=ל-כתיב=וּבֵינָ֔ו{{ש}}השווה לקמן ח,יא{{ש}}מ&quot;ק-א=ב' (כלומר פעמיים בלישנא אך בכתיבים שונים)}} כְּאַלְפַּ֥יִם אַמָּ֖ה בַּמִּדָּ֑ה אַֽל־תִּקְרְב֣וּ אֵלָ֗יו לְמַ֤עַן אֲשֶׁר־תֵּֽדְעוּ֙ אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ כִּ֣י לֹ֧א עֲבַרְתֶּ֛ם בַּדֶּ֖רֶךְ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הָעָ֖ם הִתְקַדָּ֑שׁוּ כִּ֣י מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהֹוָ֛ה בְּקִרְבְּכֶ֖ם נִפְלָאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶל־הַכֹּהֲנִ֣ים לֵאמֹ֔ר שְׂאוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הַבְּרִ֔ית וְעִבְר֖וּ לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־אֲר֣וֹן הַבְּרִ֔ית וַיֵּלְכ֖וּ לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|ז|סדר=ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ גַּדֶּלְךָ֔ בְּעֵינֵ֖י כׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ יֵֽדְע֔וּן כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֥ר הָיִ֛יתִי עִם־מֹשֶׁ֖ה אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְאַתָּ֗ה תְּצַוֶּה֙ אֶת־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים נֹשְׂאֵ֥י אֲרֽוֹן־הַבְּרִ֖ית לֵאמֹ֑ר כְּבֹאֲכֶ֗ם עַד־קְצֵה֙ מֵ֣י הַיַּרְדֵּ֔ן בַּיַּרְדֵּ֖ן תַּעֲמֹֽדוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גֹּ֣שׁוּ הֵ֔נָּה וְשִׁמְע֕וּ אֶת־דִּבְרֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּ֛י אֵ֥ל חַ֖י בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהוֹרֵ֣שׁ יוֹרִ֣ישׁ מִ֠פְּנֵיכֶ֠ם אֶת־הַכְּנַעֲנִ֨י וְאֶת־הַחִתִּ֜י וְאֶת־הַחִוִּ֗י וְאֶת־הַפְּרִזִּי֙ וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֔י וְהָאֱמֹרִ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הִנֵּה֙ {{נוסח|אֲר֣וֹן|2=מג&quot;ה=אֲר֣ון (תקלדה)}} הַבְּרִ֔ית אֲד֖וֹן כׇּל־הָאָ֑רֶץ עֹבֵ֥ר לִפְנֵיכֶ֖ם בַּיַּרְדֵּֽן׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְעַתָּ֗ה קְח֤וּ לָכֶם֙ שְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר אִ֔ישׁ מִשִּׁבְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אִישׁ־אֶחָ֥ד אִישׁ־אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהָיָ֡ה כְּנ֣וֹחַ כַּפּ֣וֹת רַגְלֵ֣י הַכֹּהֲנִ֡ים נֹשְׂאֵי֩ אֲר֨וֹן יְהֹוָ֜ה אֲד֤וֹן כׇּל־הָאָ֙רֶץ֙ בְּמֵ֣י הַיַּרְדֵּ֔ן מֵ֤י הַיַּרְדֵּן֙ יִכָּ֣רֵת֔וּן הַמַּ֥יִם הַיֹּרְדִ֖ים מִלְמָ֑עְלָה וְיַעַמְד֖וּ נֵ֥ד אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיְהִ֗י בִּנְסֹ֤עַ הָעָם֙ {{מ:קמץ|ד=מֵאׇ֣הֳלֵיהֶ֔ם|ס=מֵאָ֣הֳלֵיהֶ֔ם}} לַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְהַכֹּהֲנִ֗ים נֹ֥שְׂאֵ֛י הָאָר֥וֹן הַבְּרִ֖ית לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וּכְב֞וֹא נֹשְׂאֵ֤י הָֽאָרוֹן֙ עַד־הַיַּרְדֵּ֔ן וְרַגְלֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ נֹשְׂאֵ֣י הָאָר֔וֹן נִטְבְּל֖וּ בִּקְצֵ֣ה הַמָּ֑יִם וְהַיַּרְדֵּ֗ן מָלֵא֙ עַל־כׇּל־גְּדוֹתָ֔יו כֹּ֖ל יְמֵ֥י קָצִֽיר׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיַּעַמְד֡וּ הַמַּ֩יִם֩ הַיֹּרְדִ֨ים מִלְמַ֜עְלָה קָ֣מוּ נֵד־אֶחָ֗ד הַרְחֵ֨ק מְאֹ֜ד {{כו&quot;ק|באדם|מֵאָדָ֤ם}} הָעִיר֙ אֲשֶׁר֙ מִצַּ֣ד צָֽרְתָ֔ן וְהַיֹּרְדִ֗ים עַ֣ל יָ֧ם הָעֲרָבָ֛ה יָם־הַמֶּ֖לַח תַּ֣מּוּ נִכְרָ֑תוּ וְהָעָ֥ם עָבְר֖וּ נֶ֥גֶד יְרִיחֽוֹ׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יהושע|ג|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיַּעַמְד֣וּ הַכֹּהֲנִ֡ים נֹ֠שְׂאֵ֠י הָאָר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֜ה בֶּחָרָבָ֛ה בְּת֥וֹךְ הַיַּרְדֵּ֖ן הָכֵ֑ן וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל עֹֽבְרִים֙ בֶּחָ֣רָבָ֔ה עַ֤ד אֲשֶׁר־תַּ֙מּוּ֙ כׇּל־הַגּ֔וֹי לַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ג/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יהושע ג]]</text>
      <sha1>q93ld3jef06xmpiw81dhdf5yox1ee8n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שופטים ז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>236813</id>
    <revision>
      <id>3005599</id>
      <parentid>2987802</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T16:21:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <origin>3005599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13933" sha1="fojdodmkczaya765nvzkfxt7jn7xapc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שופטים|ז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ז/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיַּשְׁכֵּ֨ם יְרֻבַּ֜עַל ה֣וּא גִדְע֗וֹן וְכׇל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־עֵ֣ין חֲרֹ֑ד וּמַחֲנֵ֤ה מִדְיָן֙ הָיָה־ל֣וֹ מִצָּפ֔וֹן מִגִּבְעַ֥ת הַמּוֹרֶ֖ה בָּעֵֽמֶק׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן רַ֗ב הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדָ֑ם פֶּן־יִתְפָּאֵ֨ר עָלַ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יָדִ֖י הוֹשִׁ֥יעָה לִּֽי׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְעַתָּ֗ה קְרָ֨א נָ֜א בְּאׇזְנֵ֤י הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי־יָרֵ֣א וְחָרֵ֔ד יָשֹׁ֥ב וְיִצְפֹּ֖ר מֵהַ֣ר הַגִּלְעָ֑ד וַיָּ֣שׇׁב מִן־הָעָ֗ם עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים נִשְׁאָֽרוּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן עוֹד֮ הָעָ֣ם רָב֒ הוֹרֵ֤ד אוֹתָם֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וְאֶצְרְפֶ֥נּוּ לְךָ֖ שָׁ֑ם וְהָיָ֡ה אֲשֶׁר֩ אֹמַ֨ר אֵלֶ֜יךָ זֶ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֗ךְ ה֚וּא יֵלֵ֣ךְ אִתָּ֔ךְ וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־אֹמַ֜ר אֵלֶ֗יךָ זֶ֚ה לֹא־יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ ה֖וּא לֹ֥א יֵלֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיּ֥וֹרֶד אֶת־הָעָ֖ם אֶל־הַמָּ֑יִם וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יָלֹק֩ בִּלְשׁוֹנ֨וֹ מִן־הַמַּ֜יִם כַּאֲשֶׁ֧ר יָלֹ֣ק הַכֶּ֗לֶב תַּצִּ֤יג אוֹתוֹ֙ לְבָ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִכְרַ֥ע עַל־בִּרְכָּ֖יו לִשְׁתּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר {{נוסח|הַֽמְלַקְﬞקִ֤ים|2=א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים (חטף)}} בְּיָדָם֙ אֶל־פִּיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל־בִּרְכֵיהֶ֖ם לִשְׁתּ֥וֹת מָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־גִּדְע֗וֹן בִּשְׁלֹשׁ֩ מֵא֨וֹת הָאִ֤ישׁ {{נוסח|הַֽמְﬞלַֽקְﬞקִים֙|2=א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ (חטף באותיות מ&quot;ם וקו&quot;ף הראשונה, וגעיה באותיות ה&quot;א ולמ&quot;ד)}} אוֹשִׁ֣יעַ אֶתְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדֶ֑ךָ וְכׇ֨ל־הָעָ֔ם יֵלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיִּקְח֣וּ אֶת־צֵדָה֩ הָעָ֨ם בְּיָדָ֜ם וְאֵ֣ת שׁוֹפְרֹֽתֵיהֶ֗ם וְאֵ֨ת כׇּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלַּח֙ אִ֣ישׁ לְאֹֽהָלָ֔יו וּבִשְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ הֶחֱזִ֑יק וּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן הָ֥יָה ל֖וֹ מִתַּ֥חַת בָּעֵֽמֶק׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַֽיְהִי֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה ק֖וּם רֵ֣ד בַּֽמַּחֲנֶ֑ה כִּ֥י נְתַתִּ֖יו בְּיָדֶֽךָ׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְאִם־יָרֵ֥א אַתָּ֖ה לָרֶ֑דֶת רֵ֥ד אַתָּ֛ה וּפֻרָ֥ה נַעַרְךָ֖ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וְשָֽׁמַעְתָּ֙ מַה־יְדַבֵּ֔רוּ וְאַחַר֙ תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדֶ֔יךָ וְיָרַדְתָּ֖ בַּֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֵּ֤רֶד הוּא֙ וּפֻרָ֣ה נַעֲר֔וֹ אֶל־קְצֵ֥ה הַחֲמֻשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וּמִדְיָ֨ן וַעֲמָלֵ֤ק וְכׇל־בְּנֵי־קֶ֙דֶם֙ נֹפְלִ֣ים בָּעֵ֔מֶק כָּאַרְבֶּ֖ה לָרֹ֑ב וְלִגְמַלֵּיהֶם֙ אֵ֣ין מִסְפָּ֔ר כַּח֛וֹל שֶׁעַל־שְׂפַ֥ת הַיָּ֖ם לָרֹֽב׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיָּבֹ֣א גִדְע֔וֹן וְהִ֨נֵּה־אִ֔ישׁ מְסַפֵּ֥ר לְרֵעֵ֖הוּ חֲל֑וֹם וַיֹּ֜אמֶר הִנֵּ֧ה חֲל֣וֹם חָלַ֗מְתִּי וְהִנֵּ֨ה {{נוסח|צְלִ֜יל|2==א[לאחר תיקון],ק,ש1,ל-א,ש2 (כתיב יו&quot;ד ואין הערת קרי); וכך אצל ברויאר ומג&quot;ה. אמנם בכתי&quot;ש2 נוספה הערה &lt;בהללי צְלִ֜י קרי [!] / ובמסור' צלול בוא&quot;ו כתי' וצליל ביו&quot;ד קרי&gt;.{{ש}}יש מחלוקת מסורה בתיבה זו: ל[לאחר תיקון],ב1=צְלִ֜ול כתיב, צליל קרי; וכמו כן בדפוסים וקורן. וראו עוד ברויאר, נוסח המקרא בכתר ירושלים.}} לֶ֤חֶם שְׂעֹרִים֙ מִתְהַפֵּךְ֙ בְּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן וַיָּבֹ֣א עַד־הָ֠אֹ֠הֶל וַיַּכֵּ֧הוּ וַיִּפֹּ֛ל וַיַּהַפְכֵ֥הוּ לְמַ֖עְלָה וְנָפַ֥ל הָאֹֽהֶל׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיַּ֨עַן רֵעֵ֤הוּ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣ין זֹ֔את בִּלְתִּ֗י אִם־חֶ֛רֶב גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל נָתַ֤ן הָאֱלֹהִים֙ בְּיָד֔וֹ אֶת־מִדְיָ֖ן וְאֶת־כׇּל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ גִּדְע֜וֹן אֶת־מִסְפַּ֧ר הַחֲל֛וֹם וְאֶת־שִׁבְר֖וֹ וַיִּשְׁתָּ֑חוּ וַיָּ֙שׇׁב֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר ק֔וּמוּ כִּֽי־נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה בְּיֶדְכֶ֖ם אֶת־מַחֲנֵ֥ה מִדְיָֽן׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיַּ֛חַץ אֶת־שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שׁוֹפָר֤וֹת בְּיַד־כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵיקִ֔ים וְלַפִּדִ֖ים בְּת֥וֹךְ הַכַּדִּֽים׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם מִמֶּ֥נִּי תִרְא֖וּ וְכֵ֣ן תַּעֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֥י בָא֙ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהָיָ֥ה {{נוסח|כַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה|2==א?,ל,ק ובדפוסים (&quot;כאשר&quot; באות כ&quot;ף) וכן ברויאר ומג&quot;ה{{ש}}א?=בַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה? (&quot;באשר&quot; באות בי&quot;ת?){{ש}}לפי צורתה, ניתן לקרוא את האות כבי&quot;ת במקום כ&quot;ף.{{ש}}הערת ברויאר}} כֵּ֥ן תַּעֲשֽׂוּן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְתָֽקַעְתִּי֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר אָנֹכִ֖י וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וּתְקַעְתֶּ֨ם בַּשּׁוֹפָר֜וֹת גַּם־אַתֶּ֗ם סְבִיבוֹת֙ כׇּל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַאֲמַרְתֶּ֖ם לַיהֹוָ֥ה וּלְגִדְעֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיָּבֹ֣א גִ֠דְע֠וֹן וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּיכוֹנָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁ֣וֹפָר֔וֹת וְנָפ֥וֹץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַֽ֠יִּתְקְע֠וּ שְׁלֹ֨שֶׁת הָרָאשִׁ֥ים בַּשּׁוֹפָרוֹת֮ וַיִּשְׁבְּר֣וּ הַכַּדִּים֒ וַיַּחֲזִ֤יקוּ בְיַד־שְׂמֹאולָם֙ בַּלַּפִּדִ֔ים וּ֨בְיַד־יְמִינָ֔ם הַשּׁוֹפָר֖וֹת לִתְק֑וֹעַ וַֽיִּקְרְא֔וּ חֶ֥רֶב לַיהֹוָ֖ה וּלְגִדְעֽוֹן׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיַּֽעַמְדוּ֙ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֔יו סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֧רׇץ כׇּל־הַֽמַּחֲנֶ֛ה וַיָּרִ֖יעוּ {{כו&quot;ק|ויניסו|וַיָּנֽוּסוּ}}׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַֽיִּתְקְעוּ֮ שְׁלֹשׁ־מֵא֣וֹת הַשּׁוֹפָרוֹת֒ וַיָּ֣שֶׂם יְהֹוָ֗ה אֵ֣ת חֶ֥רֶב אִ֛ישׁ {{נוסח|בְּרֵעֵ֖הוּ|2==א,ל,ש1; טעם הטפחא נכתב לצד שמאל בכתר ארם צובה ונמצאת מתחת לאות ה&quot;א בחלקו.}} וּבְכׇל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֨נׇס הַֽמַּחֲנֶ֜ה עַד־בֵּ֤ית הַשִּׁטָּה֙ צְֽרֵרָ֔תָה עַ֛ד שְׂפַת־אָבֵ֥ל מְחוֹלָ֖ה עַל־טַבָּֽת׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וַיִּצָּעֵ֧ק אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֛ל מִנַּפְתָּלִ֥י וּמִן־אָשֵׁ֖ר וּמִן־כׇּל־מְנַשֶּׁ֑ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י מִדְיָֽן׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וּמַלְאָכִ֡ים שָׁלַ֣ח גִּדְעוֹן֩ בְּכׇל־הַ֨ר אֶפְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר רְד֞וּ לִקְרַ֤את מִדְיָן֙ וְלִכְד֤וּ לָהֶם֙ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּצָּעֵ֞ק כׇּל־אִ֤ישׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וַיִּלְכְּד֣וּ אֶת־הַמַּ֔יִם עַ֛ד בֵּ֥ית בָּרָ֖ה וְאֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שופטים|ז|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַֽיִּלְכְּד֡וּ שְׁנֵֽי־שָׂרֵ֨י מִדְיָ֜ן אֶת־עֹרֵ֣ב וְאֶת־זְאֵ֗ב וַיַּהַרְג֨וּ אֶת־עוֹרֵ֤ב בְּצוּר־עוֹרֵב֙ וְאֶת־זְאֵב֙ הָרְג֣וּ בְיֶֽקֶב־זְאֵ֔ב וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אֶל־מִדְיָ֑ן וְרֹאשׁ־עֹרֵ֣ב וּזְאֵ֔ב הֵבִ֙יאוּ֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שופטים ז]]</text>
      <sha1>fojdodmkczaya765nvzkfxt7jn7xapc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל מ/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237934</id>
    <revision>
      <id>3005643</id>
      <parentid>3003900</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:56:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>add 2=</comment>
      <origin>3005643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22058" sha1="co9z5489dvwo4pjtjxxpyzlkw06azbt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|מ}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מ/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;בְּעֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵ֠נוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם{{מ:לגרמיה-2}} הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַי֙ יַד־יְהֹוָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י שָֽׁמָּה׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֔ים הֱבִיאַ֖נִי אֶל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְנִיחֵ֗נִי אֶל־הַ֤ר גָּבֹ֙הַּ֙ מְאֹ֔ד וְעָלָ֥יו כְּמִבְנֵה־עִ֖יר מִנֶּֽגֶב׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיָּבֵ֨יא אוֹתִ֜י שָׁ֗מָּה וְהִנֵּה־אִישׁ֙ מַרְאֵ֙הוּ֙ כְּמַרְאֵ֣ה נְחֹ֔שֶׁת וּפְתִיל־פִּשְׁתִּ֥ים בְּיָד֖וֹ וּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה וְה֥וּא עֹמֵ֖ד בַּשָּֽׁעַר׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיְדַבֵּ֨ר אֵלַ֜י הָאִ֗ישׁ בֶּן־אָדָ֡ם רְאֵ֣ה בְעֵינֶ֩יךָ֩ וּבְאׇזְנֶ֨יךָ שְּׁמָ֜ע וְשִׂ֣ים לִבְּךָ֗ לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתָ֔ךְ כִּ֛י לְמַ֥עַן הַרְאוֹתְכָ֖ה הֻבָ֣אתָה הֵ֑נָּה הַגֵּ֛ד אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְהִנֵּ֥ה חוֹמָ֛ה מִח֥וּץ לַבַּ֖יִת סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב וּבְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מׇד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙ קָנֶ֣ה אֶחָ֔ד וְקוֹמָ֖ה קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיָּב֗וֹא אֶל־שַׁ֙עַר֙ אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֔ימָה וַיַּ֖עַל {{קו&quot;כ-אם|בְּמַעֲלוֹתָ֑ו|2=א-קרי=בְּמַעֲלוֹתָ֑יו}} וַיָּ֣מׇד{{מ:לגרמיה-2}} אֶת־סַ֣ף הַשַּׁ֗עַר קָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וְאֵת֙ סַ֣ף אֶחָ֔ד קָנֶ֥ה אֶחָ֖ד רֹֽחַב׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְהַתָּ֗א קָנֶ֨ה אֶחָ֥ד אֹ֙רֶךְ֙ וְקָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וּבֵ֥ין הַתָּאִ֖ים חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְסַ֣ף הַ֠שַּׁ֠עַר מֵאֵ֨צֶל אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיָּ֜מׇד אֶת־אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיָּ֜מׇד אֶת־אֻלָ֤ם הַשַּׁ֙עַר֙ שְׁמֹנֶ֣ה אַמּ֔וֹת {{קו&quot;כ-אם|וְאֵילָ֖ו|2=א-קרי=וְאֵילָ֖יו}} שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְאֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר מֵהַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְתָאֵ֨י הַשַּׁ֜עַר דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֗ים שְׁלֹשָׁ֤ה מִפֹּה֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפֹּ֔ה מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לִשְׁלׇשְׁתָּ֑ם וּמִדָּ֥ה אַחַ֛ת לָאֵילִ֖ם מִפֹּ֥ה וּמִפּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיָּ֛מׇד אֶת־רֹ֥חַב פֶּתַח־הַשַּׁ֖עַר עֶ֣שֶׂר אַמּ֑וֹת אֹ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר שְׁל֥וֹשׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וּגְב֞וּל לִפְנֵ֤י הַתָּאוֹת֙ אַמָּ֣ה אֶחָ֔ת וְאַמָּֽה־אַחַ֥ת גְּב֖וּל מִפֹּ֑ה וְהַתָּ֕א שֵׁשׁ־אַמּ֣וֹת מִפּ֔וֹ וְשֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וַיָּ֣מׇד אֶת־הַשַּׁ֗עַר מִגַּ֤ג הַתָּא֙ לְגַגּ֔וֹ רֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּ֑וֹת פֶּ֖תַח נֶ֥גֶד פָּֽתַח׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיַּ֥עַשׂ אֶת־אֵילִ֖ים שִׁשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְאֶל־אֵיל֙ הֶחָצֵ֔ר הַשַּׁ֖עַר סָבִ֥יב{{מ:פסק}}סָבִֽיב׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְעַ֗ל פְּנֵי֙ הַשַּׁ֣עַר {{כו&quot;ק|היאתון|הָאִית֔וֹן}} עַל־לִפְנֵ֕י אֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר הַפְּנִימִ֑י חֲמִשִּׁ֖ים אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְחַלּוֹנ֣וֹת אֲטֻמ֣וֹת אֶֽל־הַתָּאִ֡ים וְאֶל֩ אֵלֵיהֵ֨מָה לִפְנִ֤ימָה לַשַּׁ֙עַר֙ סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֔יב וְכֵ֖ן לָאֵֽלַמּ֑וֹת וְחַלּוֹנ֞וֹת סָבִ֤יב{{מ:פסק}}סָבִיב֙ לִפְנִ֔ימָה וְאֶל־אַ֖יִל תִּמֹרִֽים׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיְבִיאֵ֗נִי אֶל־הֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְהִנֵּ֤ה לְשָׁכוֹת֙ וְרִֽצְפָ֔ה עָשׂ֥וּי לֶחָצֵ֖ר סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב שְׁלֹשִׁ֥ים לְשָׁכ֖וֹת אֶל־הָרִֽצְפָֽה׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְהָרִֽצְפָה֙ אֶל־כֶּ֣תֶף הַשְּׁעָרִ֔ים לְעֻמַּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַשְּׁעָרִ֑ים הָרִֽצְפָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַיָּ֣מׇד רֹ֡חַב מִלִּפְנֵי֩ הַשַּׁ֨עַר הַתַּחְתּ֜וֹנָה לִפְנֵ֨י הֶחָצֵ֧ר הַפְּנִימִ֛י מִח֖וּץ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה הַקָּדִ֖ים וְהַצָּפֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וְהַשַּׁ֗עַר אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לֶחָצֵ֖ר הַחִיצוֹנָ֑ה מָדַ֥ד אׇרְכּ֖וֹ וְרׇחְבּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְתָאָ֗ו שְׁלוֹשָׁ֤ה מִפּוֹ֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפּ֔וֹ וְאֵילָ֤ו {{קו&quot;כ-אם|וְאֵֽלַמָּו֙|2=א-קרי=וְאֵֽלַמָּיו֙}} הָיָ֔ה כְּמִדַּ֖ת הַשַּׁ֣עַר הָרִאשׁ֑וֹן חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אׇרְכּ֔וֹ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים בָּאַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;{{קו&quot;כ-אם|וְחַלּוֹנָ֤ו|2=א-קרי=וְחַלּוֹנָ֤יו}} וְאֵֽילַמָּו֙ {{קו&quot;כ-אם|וְתִ֣ימֹרָ֔ו|2=א-קרי=וְתִ֣ימֹרָ֔יו}} כְּמִדַּ֣ת הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּבְמַעֲל֥וֹת שֶׁ֙בַע֙ יַעֲלוּ־ב֔וֹ וְאֵילַמָּ֖ו לִפְנֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְשַׁ֙עַר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י נֶ֣גֶד הַשַּׁ֔עַר לַצָּפ֖וֹן וְלַקָּדִ֑ים וַיָּ֧מׇד מִשַּׁ֛עַר אֶל־שַׁ֖עַר מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וַיּוֹלִכֵ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם וְהִנֵּה־שַׁ֖עַר דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וּמָדַ֤ד {{נוסח|{{קו&quot;כ-אם|אֵילָו֙|2=ל-קרי=אֵילָיו֙}}|2=(הערת קרי מפורשת); בכתר אין הערת קרי או הערת מסורה אחרת על תיבה זו, אך ראו בתיבה הבאה שיש בה שני עיגולי מסורה.}} {{נוסח|{{קו&quot;כ-אם|וְאֵ֣ילַמָּ֔ו|2=ל-קרי=וְאֵ֣ילַמָּ֔יו}}|2=(הערת קרי מפורשת); בכתר יש שני עיגולי מסורה על תיבה זו (וְאֵ֣֯ילַמָּ֔יו֯), מ&quot;ק-א=&lt;ד' מל&gt;. והשוו להלן פסוק כ&quot;ו.}} כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְחַלּוֹנִ֨ים ל֤וֹ {{נוסח|{{קו&quot;כ-אם|וּלְאֵֽילַמָּו֙|2=ל-קרי=וּלְאֵֽילַמָּיו֙}}|2=(הערת קרי מפורשת); בכתר אין הערה.}} סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֔יב כְּהַחַלֹּנ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וּמַעֲל֤וֹת שִׁבְעָה֙ {{קו&quot;כ-אם|עֹֽלוֹתָ֔ו|2=א-קרי=עֹֽלוֹתָ֔יו}} {{נוסח|{{קו&quot;כ-אם|וְאֵלַמָּ֖ו|2=ל-קרי=וְאֵֽלַמָּ֖יו}}|2=(הערת קרי מפורשת); ואילו בכתר נכתב עיגול מסורה בסוף התיבה מעל האות וי&quot;ו (וְאֵלַמָּ֖ו֯), בדיוק כמו כמו בתיבה הקודמת (עֹֽלוֹתָ֔ו֯), אך חסרה כאן הערת קרי או הערת מסורה אחרת. והשוו לעיל פסוק כ&quot;ד.}} לִפְנֵיהֶ֑ם וְתִמֹרִ֣ים ל֗וֹ אֶחָ֥ד מִפּ֛וֹ וְאֶחָ֥ד מִפּ֖וֹ אֶל־אֵילָֽו׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְשַׁ֛עַר לֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וַיָּ֨מׇד מִשַּׁ֧עַר אֶל־הַשַּׁ֛עַר דֶּ֥רֶךְ הַדָּר֖וֹם מֵאָ֥ה אַמּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־חָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י בְּשַׁ֣עַר הַדָּר֑וֹם וַיָּ֙מׇד֙ אֶת־הַשַּׁ֣עַר הַדָּר֔וֹם כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וְתָאָ֞ו וְאֵילָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖ו סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאֵלַמּ֖וֹת סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב אֹ֗רֶךְ חָמֵ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב חָמֵ֥שׁ אַמּֽוֹת׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְאֵלַמָּ֗ו אֶל־חָצֵר֙ הַחִ֣צוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֖ים אֶל־אֵילָ֑ו וּמַעֲל֥וֹת שְׁמוֹנֶ֖ה {{קו&quot;כ-אם|מַעֲלָֽו|2=א-קרי=מַעֲלָֽיו}}׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וַיָּ֣מׇד אֶת־הַשַּׁ֔עַר כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וְתָאָ֞ו וְאֵלָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖ו סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;וְאֵלַמָּ֗ו לֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵלָ֖ו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת מַעֲלָֽו׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַיְבִיאֵ֖נִי אֶל־שַׁ֣עַר הַצָּפ֑וֹן וּמָדַ֖ד כַּמִּדּ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;תָּאָו֙ אֵלָ֣ו וְאֵלַמָּ֔ו וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֖וֹ סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְאֵילָ֗ו לֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵילָ֖ו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת {{קו&quot;כ-אם|מַעֲלָֽו|2=ל-קרי=מַעֲלָֽיו}}׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;וְלִשְׁכָּ֣ה וּפִתְחָ֔הּ בְּאֵילִ֖ים הַשְּׁעָרִ֑ים שָׁ֖ם יָדִ֥יחוּ אֶת־הָעֹלָֽה׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;וּבְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֗עַר שְׁנַ֤יִם שֻׁלְחָנוֹת֙ מִפּ֔וֹ וּשְׁנַ֥יִם שֻׁלְחָנ֖וֹת מִפֹּ֑ה לִשְׁח֤וֹט אֲלֵיהֶם֙ הָעוֹלָ֔ה וְהַחַטָּ֖את וְהָאָשָֽׁם׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף מִח֗וּצָה לָֽעוֹלֶה֙ לְפֶ֙תַח֙ הַשַּׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹנָה שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנ֑וֹת וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף הָאַחֶ֗רֶת אֲשֶׁר֙ לְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֔עַר שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנֽוֹת׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;אַרְבָּעָ֨ה שֻׁלְחָנ֜וֹת מִפֹּ֗ה וְאַרְבָּעָ֧ה שֻׁלְחָנ֛וֹת מִפֹּ֖ה לְכֶ֣תֶף הַשָּׁ֑עַר שְׁמוֹנָ֥ה שֻׁלְחָנ֖וֹת אֲלֵיהֶ֥ם יִשְׁחָֽטוּ׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;וְאַרְבָּעָה֩ שֻׁלְחָנ֨וֹת לָעוֹלָ֜ה אַבְנֵ֣י גָזִ֗ית אֹ֩רֶךְ֩ אַמָּ֨ה אַחַ֤ת וָחֵ֙צִי֙ וְרֹ֨חַב אַמָּ֤ה אַחַת֙ וָחֵ֔צִי וְגֹ֖בַהּ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת אֲלֵיהֶ֗ם וְיַנִּ֤יחוּ אֶת־הַכֵּלִים֙ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחֲט֧וּ אֶת־הָעוֹלָ֛ה בָּ֖ם וְהַזָּֽבַח׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;{{נוסח|וְהַֽשְׁﬞפַתַּ֗יִם|2=א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם (חטף)}} טֹ֧פַח אֶחָ֛ד מוּכָנִ֥ים בַּבַּ֖יִת סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב וְאֶל־הַשֻּׁלְחָנ֖וֹת בְּשַׂ֥ר הַקׇּרְבָֽן׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וּמִח֩וּצָה֩ לַשַּׁ֨עַר הַפְּנִימִ֜י לִֽשְׁכ֣וֹת שָׁרִ֗ים בֶּחָצֵ֤ר הַפְּנִימִי֙ אֲשֶׁ֗ר אֶל־כֶּ֙תֶף֙ שַׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹן וּפְנֵיהֶ֖ם דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם אֶחָ֗ד אֶל־כֶּ֙תֶף֙ שַׁ֣עַר הַקָּדִ֔ים פְּנֵ֖י דֶּ֥רֶךְ הַצָּפֹֽן׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מה|סדר=כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָ֑י זֹ֣ה הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וְהַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ הֵ֣מָּה בְנֵֽי־צָד֗וֹק הַקְּרֵבִ֧ים מִבְּנֵֽי־לֵוִ֛י אֶל־יְהֹוָ֖ה לְשָׁרְתֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;וַיָּ֨מׇד אֶת־הֶחָצֵ֜ר אֹ֣רֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} מֵאָ֣ה אַמָּ֗ה וְרֹ֛חַב מֵאָ֥ה אַמָּ֖ה מְרֻבָּ֑עַת וְהַמִּזְבֵּ֖חַ לִפְנֵ֥י הַבָּֽיִת׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;וַיְבִאֵ֘נִי֮ אֶל־אֻלָ֣ם הַבַּ֒יִת֒ וַיָּ֙מָד֙ אֵ֣ל אֻלָ֔ם חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפֹּ֔ה וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפֹּ֑ה וְרֹ֣חַב הַשַּׁ֔עַר שָׁלֹ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;אֹ֣רֶךְ הָאֻלָ֞ם עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֙חַב֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה וּבַֽמַּעֲל֔וֹת אֲשֶׁ֥ר יַעֲל֖וּ אֵלָ֑יו וְעַמֻּדִים֙ אֶל־הָ֣אֵילִ֔ים אֶחָ֥ד מִפֹּ֖ה וְאֶחָ֥ד מִפֹּֽה׃&lt;קטע סוף=מט/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מ/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל מ]]</text>
      <sha1>co9z5489dvwo4pjtjxxpyzlkw06azbt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל מז/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237962</id>
    <revision>
      <id>3005645</id>
      <parentid>3003899</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:58:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>add 2=</comment>
      <origin>3005645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10327" sha1="szysck19vulnjp63235vsw0g8nck0cg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|מז}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מז/&gt;{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְשִׁבֵ֘נִי֮ אֶל־פֶּ֣תַח הַבַּ֒יִת֒ וְהִנֵּה־מַ֣יִם יֹצְאִ֗ים מִתַּ֨חַת מִפְתַּ֤ן הַבַּ֙יִת֙ קָדִ֔ימָה כִּֽי־פְנֵ֥י הַבַּ֖יִת קָדִ֑ים וְהַמַּ֣יִם יֹרְדִ֗ים מִתַּ֜חַת מִכֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ הַיְמָנִ֔ית מִנֶּ֖גֶב לַמִּזְבֵּֽחַ׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיּוֹצִאֵ֘נִי֮ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֒וֹנָה֒ וַיְסִבֵּ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ ח֔וּץ אֶל־שַׁ֣עַר הַח֔וּץ דֶּ֖רֶךְ הַפּוֹנֶ֣ה קָדִ֑ים וְהִנֵּה־מַ֣יִם מְפַכִּ֔ים מִן־הַכָּתֵ֖ף הַיְמָנִֽית׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;בְּצֵאת־הָאִ֥ישׁ קָדִ֖ים וְקָ֣ו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֤מׇד אֶ֙לֶף֙ בָּֽאַמָּ֔ה וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מֵ֥י אׇפְסָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מַ֣יִם בִּרְכָּ֑יִם וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֖נִי מֵ֥י מׇתְנָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף נַ֕חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־אוּכַ֖ל לַעֲבֹ֑ר כִּֽי־גָא֤וּ הַמַּ֙יִם֙ מֵ֣י שָׂ֔חוּ נַ֖חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֵעָבֵֽר׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֹּ֥אמֶר אֵלַ֖י הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָ֑ם וַיּוֹלִכֵ֥נִי וַיְשִׁבֵ֖נִי שְׂפַ֥ת הַנָּֽחַל׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;בְּשׁוּבֵ֕נִי וְהִנֵּה֙ אֶל־שְׂפַ֣ת הַנַּ֔חַל עֵ֖ץ רַ֣ב מְאֹ֑ד מִזֶּ֖ה וּמִזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙ הַקַּדְמוֹנָ֔ה וְיָרְד֖וּ עַל־הָעֲרָבָ֑ה וּבָ֣אוּ הַיָּ֔מָּה אֶל־הַיָּ֥מָּה הַמּוּצָאִ֖ים {{קו&quot;כ-אם|וְנִרְפּ֥אֿוּ|2=ל-קרי=וְנִרְפּ֥וּ}} הַמָּֽיִם׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וְהָיָ֣ה כׇל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֣ה{{מ:פסק}}אֲֽשֶׁר־יִשְׁרֹ֡ץ אֶ֣ל כׇּל־אֲשֶׁר֩ יָב֨וֹא שָׁ֤ם נַחֲלַ֙יִם֙ יִֽחְיֶ֔ה וְהָיָ֥ה הַדָּגָ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד כִּי֩ בָ֨אוּ שָׁ֜מָּה הַמַּ֣יִם הָאֵ֗לֶּה וְיֵרָֽפְאוּ֙ וָחָ֔י כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יָ֥בוֹא שָׁ֖מָּה הַנָּֽחַל׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וְהָיָה֩ {{כו&quot;ק|יעמדו|עָמְד֨וּ}} עָלָ֜יו דַּוָּגִ֗ים מֵעֵ֥ין גֶּ֙דִי֙ וְעַד־עֵ֣ין עֶגְלַ֔יִם מִשְׁט֥וֹחַ לַחֲרָמִ֖ים יִֽהְי֑וּ לְמִינָהֿ֙ תִּֽהְיֶ֣ה דְגָתָ֔ם כִּדְגַ֛ת הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;{{קו&quot;כ-אם|בִּצֹּאתָ֧ו|2=א-קרי=בִּצֹּאתָ֧יו}} וּגְבָאָ֛יו וְלֹ֥א יֵרָפְא֖וּ לְמֶ֥לַח נִתָּֽנוּ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יב|סדר=כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}וּמִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל לֹא־יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ {{מ:קמץ|ד=לׇֽחֳדָשָׁיו֙|ס=לָֽחֳדָשָׁיו֙}} יְבַכֵּ֔ר כִּ֣י מֵימָ֔יו מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ הֵ֣מָּה יוֹצְאִ֑ים {{כו&quot;ק|והיו|וְהָיָ֤ה}} פִרְיוֹ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה גֵּ֤ה גְבוּל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתְנַחֲל֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יוֹסֵ֖ף חֲבָלִֽים׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וּנְחַלְתֶּ֤ם אוֹתָהּ֙ אִ֣ישׁ כְּאָחִ֔יו אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְתִתָּ֖הּ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְנָ֨פְלָ֜ה הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם בְּנַחֲלָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וְזֶ֖ה גְּב֣וּל הָאָ֑רֶץ לִפְאַ֨ת צָפ֜וֹנָה מִן־הַיָּ֧ם הַגָּד֛וֹל הַדֶּ֥רֶךְ חֶתְלֹ֖ן לְב֥וֹא צְדָֽדָה׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;חֲמָ֤ת{{מ:פסק}}בֵּר֙וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִן־הַיָּ֗ם חֲצַ֤ר עֵינוֹן֙ גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וְצָפ֥וֹן{{מ:פסק}}צָפ֖וֹנָה וּגְב֣וּל חֲמָ֑ת וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת צָפֽוֹן׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וּפְאַ֣ת קָדִ֡ים מִבֵּ֣ין חַוְרָ֣ן וּמִבֵּין־דַּמֶּ֩שֶׂק֩ וּמִבֵּ֨ין הַגִּלְעָ֜ד וּמִבֵּ֨ין אֶ֤רֶץ יִשְׂרָאֵל֙ הַיַּרְדֵּ֔ן מִגְּב֛וּל עַל־הַיָּ֥ם הַקַּדְמוֹנִ֖י תָּמֹ֑דּוּ וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת קָדִֽימָה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וּפְאַת֙ נֶ֣גֶב תֵּימָ֔נָה מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וּפְאַת־יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְחִלַּקְתֶּ֞ם אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם לְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְהָיָ֗ה תַּפִּ֣לוּ אוֹתָהּ֮ בְּנַחֲלָה֒ לָכֶ֗ם וּלְהַגֵּרִים֙ הַגָּרִ֣ים {{נוסח|בְּתוֹכְﬞכֶ֔ם|2=א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם (חטף)}} אֲשֶׁר־הוֹלִ֥דוּ בָנִ֖ים בְּתוֹכְכֶ֑ם וְהָי֣וּ לָכֶ֗ם כְּאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִתְּכֶם֙ יִפְּל֣וּ בְנַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְהָיָ֣ה בַשֵּׁ֔בֶט אֲשֶׁר־גָּ֥ר הַגֵּ֖ר אִתּ֑וֹ שָׁ֚ם תִּתְּנ֣וּ נַחֲלָת֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מז/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל מז]]</text>
      <sha1>szysck19vulnjp63235vsw0g8nck0cg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יחזקאל מח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237966</id>
    <revision>
      <id>3005646</id>
      <parentid>3003894</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:58:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>add 2=</comment>
      <origin>3005646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15863" sha1="f5mg4te1tvqbs68bysmi0b4ekw2n9zv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|יחזקאל|מח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הַשְּׁבָטִ֑ים מִקְצֵ֣ה צָפ֡וֹנָה אֶל־יַ֣ד דֶּֽרֶךְ־חֶתְלֹ֣ן{{מ:פסק}}לְֽבוֹא־חֲמָ֡ת חֲצַ֣ר עֵינָן֩ גְּב֨וּל דַּמֶּ֤שֶׂק צָפ֙וֹנָה֙ אֶל־יַ֣ד חֲמָ֔ת וְהָיוּ־ל֧וֹ פְאַת־קָדִ֛ים הַיָּ֖ם דָּ֥ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל דָּ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אָשֵׁ֥ר אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל אָשֵׁ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה נַפְתָּלִ֥י אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל נַפְתָּלִ֗י מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה מְנַשֶּׁ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל מְנַשֶּׁ֗ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אֶפְרַ֥יִם אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל אֶפְרַ֗יִם מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה רְאוּבֵ֥ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל רְאוּבֵ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יְהוּדָ֥ה אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וְעַל֙ גְּב֣וּל יְהוּדָ֔ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֖ים עַד־פְּאַת־יָ֑מָּה תִּֽהְיֶ֣ה הַתְּרוּמָ֣ה אֲֽשֶׁר־תָּרִ֡ימוּ חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֜לֶף רֹ֗חַב וְאֹ֜רֶךְ כְּאַחַ֤ד הַֽחֲלָקִים֙ מִפְּאַ֤ת קָדִ֙ימָה֙ עַד־פְּאַת־יָ֔מָּה וְהָיָ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ בְּתוֹכֽוֹ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הַתְּרוּמָ֕ה אֲשֶׁ֥ר תָּרִ֖ימוּ לַיהֹוָ֑ה אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;{{נוסח|וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה|2=א=&lt;וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה&gt;, &lt;וּ֜+וּ֠לְאֵלֶּה&gt; כדרכו{{ש}}ק=וּ֠לְאֵ֜לֶּה ובדפוסים וקורן ומהדורת ברויאר (ואף במג&quot;ה בניגוד לכתר!). וכן גם בהקלדה (כנראה בעקבות BHS) בניגוד לכתי&quot;ל.{{ש}}ל=&lt;וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ֜לֶּה&gt;, &lt;וּ֜+וּ֠לְאֵ֜לֶּה&gt; (בטעם גרש כפול בוי&quot;ו ובאל&quot;ף, כאשר הראשון בא להורות על הקדמת קריאתו והשני על מקום קריאתו).}} תִּהְיֶ֣ה תְרוּמַת־הַקֹּ֘דֶשׁ֮ לַכֹּהֲנִים֒ צָפ֜וֹנָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֙ רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְנֶ֕גְבָּה אֹ֕רֶךְ חֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וְהָיָ֥ה מִקְדַּשׁ־יְהֹוָ֖ה בְּתוֹכֽוֹ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;לַכֹּהֲנִ֤ים {{נוסח|הַֽמְﬞקֻדָּשׁ֙|2=א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙ (חטף)}} מִבְּנֵ֣י צָד֔וֹק אֲשֶׁ֥ר שָׁמְר֖וּ מִשְׁמַרְתִּ֑י אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תָע֗וּ בִּתְעוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּ הַלְוִיִּֽם׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם תְּרוּמִיָּ֛ה מִתְּרוּמַ֥ת הָאָ֖רֶץ קֹ֣דֶשׁ {{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁ֑ים|ס=קָדָשִׁ֑ים}} אֶל־גְּב֖וּל הַלְוִיִּֽם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;וְהַלְוִיִּ֗ם לְעֻמַּת֙ גְּב֣וּל הַכֹּהֲנִ֔ים חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים כׇּל־אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וְלֹֽא־יִמְכְּר֣וּ מִמֶּ֗נּוּ וְלֹ֥א יָמֵ֛ר וְלֹ֥א {{כו&quot;ק|יעבור|יַעֲבִ֖יר}} רֵאשִׁ֣ית הָאָ֑רֶץ כִּי־קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַחֲמֵ֨שֶׁת אֲלָפִ֜ים הַנּוֹתָ֣ר בָּרֹ֗חַב עַל־פְּנֵי֙ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף חֹֽל־ה֣וּא לָעִ֔יר לְמוֹשָׁ֖ב וּלְמִגְרָ֑שׁ וְהָיְתָ֥ה הָעִ֖יר {{קו&quot;כ-אם|בְּתוֹכֹֽה|2=א-קרי=בְּתוֹכֽוֹ}}׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וְאֵ֘לֶּה֮ מִדּוֹתֶ֒יהָ֒ פְּאַ֣ת צָפ֗וֹן חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־נֶ֕גֶב חֲמֵ֥שׁ {{כתיב ולא קרי|(חמש)|חמש}} מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֑ים וּמִפְּאַ֣ת קָדִ֗ים חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־יָ֕מָּה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִֽים׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וְהָיָ֣ה מִגְרָשׁ֮ לָעִיר֒ צָפ֙וֹנָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְנֶ֖גְבָּה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וְקָדִ֙ימָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְיָ֖מָּה חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְהַנּוֹתָ֨ר בָּאֹ֜רֶךְ לְעֻמַּ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֗דֶשׁ עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים קָדִ֙ימָה֙ וַעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ יָ֔מָּה וְהָיָ֕ה לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְהָיְתָ֤ה תְבֽוּאָתֹה֙ לְלֶ֔חֶם לְעֹבְדֵ֖י הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וְהָעֹבֵ֖ד הָעִ֑יר יַעַבְד֕וּהוּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כׇּל־הַתְּרוּמָ֗ה חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף בַּחֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף רְבִיעִ֗ית תָּרִ֙ימוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־אֲחֻזַּ֖ת הָעִֽיר׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}וּמִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ {{ירח בן יומו-2|וְלַאֲחֻזַּ֪ת}} הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף{{מ:פסק}}תְּרוּמָה֮ עַד־גְּב֣וּל קָדִ֒ימָה֒ וְיָ֗מָּה עַל־פְּ֠נֵ֠י חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ עַל־גְּב֣וּל יָ֔מָּה לְעֻמַּ֥ת חֲלָקִ֖ים לַנָּשִׂ֑יא וְהָֽיְתָה֙ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ וּמִקְדַּ֥שׁ הַבַּ֖יִת {{קו&quot;כ-אם|בְּתוֹכֹֽה|2=ל-קרי=בְּתוֹכֽוֹ}}׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וּמֵאֲחֻזַּ֤ת הַלְוִיִּם֙ וּמֵאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר בְּת֛וֹךְ אֲשֶׁ֥ר לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶ֑ה בֵּ֣ין{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל יְהוּדָ֗ה וּבֵין֙ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֔ן לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְיֶ֖תֶר הַשְּׁבָטִ֑ים מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה בִּנְיָמִ֥ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה שִׁמְע֥וֹן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל שִׁמְע֗וֹן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יִשָּׂשכָ֥ר אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל יִשָּׂשכָ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה זְבוּלֻ֥ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל זְבוּלֻ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה גָּ֥ד אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְעַל֙ גְּב֣וּל גָּ֔ד אֶל־פְּאַ֖ת נֶ֣גֶב תֵּימָ֑נָה וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִתָּמָ֗ר מֵ֚י מְרִיבַ֣ת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה עַל־הַיָּ֥ם הַגָּדֽוֹל׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;זֹ֥את הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־תַּפִּ֥ילוּ מִֽנַּחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵ֙לֶּה֙ מַחְלְקוֹתָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣ת הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֗יר עַל־שְׁמוֹת֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁעָרִ֥ים שְׁלוֹשָׁ֖ה צָפ֑וֹנָה שַׁ֣עַר רְאוּבֵ֞ן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יְהוּדָה֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר לֵוִ֖י אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְאֶל־פְּאַ֣ת קָדִ֗ימָה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה וְשַׁ֨עַר יוֹסֵ֜ף אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר דָּ֖ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;וּפְאַת־נֶ֗גְבָּה חֲמֵ֨שׁ מֵא֜וֹת וְאַרְבַּ֤עַת אֲלָפִים֙ מִדָּ֔ה וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר שִׁמְע֞וֹן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יִשָּׂשכָר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר זְבוּלֻ֖ן אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;פְּאַת־יָ֗מָּה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים שַׁעֲרֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר גָּ֞ד אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר אָשֵׁר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר נַפְתָּלִ֖י אֶחָֽד׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}שָֽׁמָּה׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:יחזקאל מח]]</text>
      <sha1>f5mg4te1tvqbs68bysmi0b4ekw2n9zv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261521</id>
    <revision>
      <id>3005656</id>
      <parentid>3005456</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:48:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>לרפואת רות בת איילה</comment>
      <origin>3005656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="355368" sha1="nt74819u1ujzhatz961beah79657w2p" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא {{צ|יהו&quot;ה ׀ יהו&quot;ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. 

==קטע זמני==
תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס&quot;א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ&quot;א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס&quot;א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס&quot;א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). 


תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס&quot;א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס&quot;א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס&quot;א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס&quot;א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס&quot;א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו&quot;ה יהו&quot;ה ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. 

ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא &quot;שם מלא&quot; אקרי, ושאר לא אקרי &quot;שם מלא&quot;, כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו&quot;ה אלהים אתקריא שם מלא. 

{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.


תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליי'&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 

תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס&quot;א דאורייתא) דשמא קדישא 

(מתחיל מסוף קלח ע&quot;ב) (נ&quot;א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז&quot;א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז&quot;א - נגדין י&quot;ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ&quot;ב אתוון דשמא קדישא). 

וא&quot;ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). 

אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג&quot;ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). 


בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

'''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

'''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. 

'''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס&quot;א מנהון). 

'''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. 

'''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

'''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. 

'''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ&quot;א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס&quot;א מלייא) עד (נ&quot;א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 


'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ&quot;א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. 

תנא: שיתא שמהן דכתיב: 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

אדם תלת, דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו&quot;ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס&quot;א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו&quot;ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. 

מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}
(ס&quot;א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול&quot;ג מן ודיקנא עד גופא) 


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד 
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
* {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
* {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
* {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה 


* {{צ|(ס&quot;א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. 
* {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. 


{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>nt74819u1ujzhatz961beah79657w2p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005657</id>
      <parentid>3005656</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:50:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* [תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין] */</comment>
      <origin>3005657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="355371" sha1="rolrpe6153k434encwv01aulftjq1r2" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.

==קטע זמני==
תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס&quot;א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ&quot;א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס&quot;א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס&quot;א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). 


תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס&quot;א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס&quot;א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס&quot;א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס&quot;א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס&quot;א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו&quot;ה יהו&quot;ה ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. 

ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא &quot;שם מלא&quot; אקרי, ושאר לא אקרי &quot;שם מלא&quot;, כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו&quot;ה אלהים אתקריא שם מלא. 

{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.


תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליי'&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 

תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס&quot;א דאורייתא) דשמא קדישא 

(מתחיל מסוף קלח ע&quot;ב) (נ&quot;א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז&quot;א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז&quot;א - נגדין י&quot;ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ&quot;ב אתוון דשמא קדישא). 

וא&quot;ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). 

אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג&quot;ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). 


בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

'''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

'''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. 

'''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס&quot;א מנהון). 

'''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. 

'''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

'''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. 

'''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ&quot;א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס&quot;א מלייא) עד (נ&quot;א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 


'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ&quot;א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. 

תנא: שיתא שמהן דכתיב: 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

אדם תלת, דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו&quot;ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס&quot;א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו&quot;ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. 

מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}
(ס&quot;א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול&quot;ג מן ודיקנא עד גופא) 


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד 
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
* {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
* {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
* {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה 


* {{צ|(ס&quot;א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. 
* {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. 


{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>rolrpe6153k434encwv01aulftjq1r2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005669</id>
      <parentid>3005657</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:09:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>לרפואת רות בת איילה</comment>
      <origin>3005669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="354929" sha1="20e2s0nl4b73nt62fa40tydpx8woerf" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

==קטע זמני==
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליי'&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 

תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס&quot;א דאורייתא) דשמא קדישא 

(מתחיל מסוף קלח ע&quot;ב) (נ&quot;א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז&quot;א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז&quot;א - נגדין י&quot;ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ&quot;ב אתוון דשמא קדישא). 

וא&quot;ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). 

אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג&quot;ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). 


בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

'''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

'''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. 

'''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס&quot;א מנהון). 

'''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. 

'''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

'''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. 

'''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ&quot;א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס&quot;א מלייא) עד (נ&quot;א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 


'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ&quot;א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. 

תנא: שיתא שמהן דכתיב: 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

אדם תלת, דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו&quot;ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס&quot;א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו&quot;ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. 

מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}
(ס&quot;א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול&quot;ג מן ודיקנא עד גופא) 


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד 
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
* {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
* {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
* {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה 


* {{צ|(ס&quot;א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. 
* {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. 


{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>20e2s0nl4b73nt62fa40tydpx8woerf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265104</id>
    <revision>
      <id>3005594</id>
      <parentid>3003249</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T15:43:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* ספרות המסורה וחומר נוסף */</comment>
      <origin>3005594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="204866" sha1="1kz0nv2vvra2u0fbsqm6lqjqvvlc3sp" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#תורה; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10]. '''כת&quot;י ל3'''; (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים. (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#תורה; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59]. '''כת&quot;י ל9'''; (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#תורה; [https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כתב־יד טביליסי 3 או &quot;כתר לאילאשי&quot;]. '''כת&quot;י ט3''' (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#תורה והפטרות; [https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תחילת המאה ה-12 בערך, פרס?). כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC]; [https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה].
#תורה; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]). כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#תורה; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (כתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א; כתיב קרוב למסורה, ניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר). כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#תורה ומסורה (מיוחדת) משולבות עם תפסיר רס&quot;ג (נוסח מיוחד במינו); [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (כתיבה מזרחית, מאה הי&quot;א, קרוב מאוד לכתר). חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (שמות-דברים; מדויק מאוד).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}''' (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The Torah with Targum and Tafsir|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The Torah with Targum and Tafsir|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירושו של רש&quot;י על התורה]''', ריג'ו [די] קלבריאה (Reggio di Calabria), איטליה רל&quot;ה (1475): '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. אמנם נדפסו ספרים עבריים אחרים בשנים הראשונות של הדפוס העברי (1469-1475 בערך), כולל דפוס אחר של פירוש רש&quot;י על התורה ([https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up דפוס רומא] שיצא לאור בשנת ר&quot;ל [1470] בערך]), אך לא צוינו בהם תאריך ומקום הדפסתם. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו]); זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי.
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (Rome, c. 1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, וייתכן שהוא הפירוש הראשון על המקרא שנדפס אי פעם.''' פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וגם ספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בערך (ראו לעיל #1), אך שני הספרים בלתי-מתוארכים.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.'''
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס 	קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ובדורות הבאים נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;.{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ולאחר מכן [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], ונציה ש&quot;ז (Venice 1547): דפוס מהודר ושימושי שהחליף את הדפוס הראשון (מנטובה לפני שנת ר&quot;מ), והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה, שהיה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים.
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, רמב&quot;ן, רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)]. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. '''(כתיב בסוגריים עגולים)'''
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). '''[קרי בסוגריים מרובעים]'''
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות והשוואות והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערות מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. '''[קרי בסוגריים מרובעים]''' אין צורך בתבנית זו למהדורה, אבל התבנית חשובה בשביל ספירת מילים לבדיקות, השוואות, והמרת הטקסט לפורמטים אחרים.
#'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האתיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>1kz0nv2vvra2u0fbsqm6lqjqvvlc3sp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דניאל ז ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>274330</id>
    <revision>
      <id>3005588</id>
      <parentid>687803</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T15:10:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ערן117</username>
        <id>4764</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3005588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1835" sha1="e6qo0h91y5eupzglru16ury99dmysjs" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|דניאל|ז|ז ז|ח|ז ט|הבהרה=כן
|ציטוט=מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת ביניהון [בֵּינֵיהֵן] וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא אתעקרו [אֶתְעֲקַרָה] מִן קדמיה [קֳדָמַהּ] וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן.
|תרגום=[[דניאל בתרגום עברי (גורדון)|'''דניאל בתרגום עברי''']] [[:w:שמואל לייב גורדון|ש. ל. גורדון (של&quot;ג)]] - מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בַּקַּרְנַיִם, וְהִנֵּה קֶרֶן אַחֶרֶת זְעִירָה עָלְתָה בֵינֵיהֶן, וְשָׁלֹשׁ מִן הַקַּרְנַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת נֶעֶקְרוּ מִפָּנֶיהָ, וְהִנֵּה עֵינַיִם כְּעֵינֵי אָדָם בְּקֶרֶן זוֹ, וּפֶה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת.}}

* [[מ&quot;ג דניאל ז ח|הפסוק במקראות גדולות]]

==מאמרים מאתר ויקיטקסט ==
* [[ביאור:דניאל בתרגום עברי מסורתי ז2|דניאל פרק ז בתרגום עברי מסורתי]]

==  מלכות הברזל והקרן עם העיניים - ביאורו של הלל הלפרין==
מקובל לפרש שחיית הברזל היא מלכות המהפכה התעשייתית, כמו בשירו של מאיר אריאל &quot;חיית הברזל&quot;. אבל מה משמעותה של
הקרן עם העיניים?

כנראה אלו אמצעי התקשורת והריגול הפועלים עם הלוויין שבולשים על כל העולם.</text>
      <sha1>e6qo0h91y5eupzglru16ury99dmysjs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת המשטרה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285442</id>
    <revision>
      <id>3005698</id>
      <parentid>3002331</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T04:16:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)</comment>
      <origin>3005698</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="180525" sha1="rvs1m7wawovi0gnveijwd0qdu0p4eg5" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–1971

&lt;מאגר 2000889 תיקון 2202408 תקן 2001806 קוד a163Y00000DuNSBQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000888 --&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק קי&quot;ב, עמ' 1124|פקודת המשטרה|0:564433)), ((ת&quot;ט|ת&quot;ט)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 46|פקודת מכירת משקאות משכרים|0:560933)), ((150|תקון|0:563890)), ((187|תקון מס' 2|0:563908)), ((195|תקון מס' 3|0:564025)), ((203|תקון מס' 4|0:563926)), ((247|תקון מס' 5|0:563998)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 90|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)), ((239|תקון|0:561199)); ((1938, תוס' 1, 119|תקון|0:561352)); ((1939, תוס' 1, 29|תקון|0:561420)), ((94|תקון מס' 2|0:561481)); ((1940, תוס' 1, 91|תקון|0:561587)), ((110|תקון מס' 2|0:561614)), ((190|תקון מס' 3|0:561653)); ((1945, תוס' 1, 19|תקון|0:562102)); ((1946, תוס' 1, 37|תיקון|0:562227)), ((261|תיקון|0:562631)); ((ס&quot;ח תשט&quot;ו, 147|חוק שירות המדינה (גמלאות)|2:209615)); ((תשכ&quot;א, 19|תיקון|4:203712)); ((תשכ&quot;ג, 86|תיקון|5:210178)); ((תשכ&quot;ה, 216|תיקון מס' 4|5:210179)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000889 --&gt; ((דמ&quot;י תשל&quot;א, 390|פקודת המשטרה [נוסח חדש]|vn:7:525726)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ב, 22|תיקון|7:210188)); ((תשל&quot;ג, 23|תיקון מס' 2|7:210186)), ((173|חוק השבת אבידה|7:209702)); ((תשל&quot;ד, 46|תיקון מס' 3|8:210185)), ((111|ת&quot;ט|ec:8:317415)); ((תשל&quot;ה, 86|תיקון מס' 4|8:210184)); ((תשל&quot;ט, 137|תיקון מס' 6|9:210183)); ((תש&quot;ם, 72|תיקון מס' 7|9:210182)); ((תשמ&quot;ב, 201|תיקון מס' 8|10:210180)); ((תשמ&quot;ח, 217|תיקון מס' 9|11:211785)); ((תשמ&quot;ט, 42|תיקון מס' 10|12:210729)); ((תשנ&quot;ב, 156|תיקון מס' 11|12:210927)); ((תשנ&quot;ד, 66|תיקון מס' 12|13:211664)), ((296|תיקון מס' 15 לחוק ההוצאה לפועל|13:211479)); ((תשנ&quot;ה, 442|תיקון מס' 7 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון (שירות במשטרה ושירות מוכר)|13:211223)); ((תשנ&quot;ו, 250|תיקון מס' 14|13:211284)); ((תשנ&quot;ז, 126|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|14:211402)); ((תשנ&quot;ח, 120|תיקון מס' 16|14:211469)); ((תש&quot;ס, 28|תיקון מס' 17|15:300170)); ((תשס&quot;ד, 430|תיקון מס' 18|16:299598)); ((תשס&quot;ה, 966|תיקון מס' 19|16:300005)); ((תשס&quot;ו, 151|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)), ((156|תיקון לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:300031)), ((256|תיקון מס' 22|16:300032)); ((תשס&quot;ח, 134|תיקון מס' 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|17:300755)), ((563|תיקון מס' 35 לפקודת בתי הסוהר|17:300784)); ((תשע&quot;א, 789|תיקון מס' 15 לחוק ההתגוננות האזרחית|18:301257)), ((948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|18:301347)); ((תשע&quot;ב, 744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ד, 390|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 266, 266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידטר הציבורי הישראלי|20:348673)); ((תשע&quot;ז, 328|תיקון מס' 6 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:366909)), ((338|תיקון מס' 32|20:367046)), ((1141|תיקון מס' 33|20:390428)); ((תשע&quot;ח, 252|תיקון מס' 34|20:491909)); ((תשע&quot;ט, 319|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 6|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)); ((תשפ&quot;ג, 6|תיקון מס' 37|25:1456977)), ((22|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 79|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל)|25:3512466)), ((446|תיקון מס' 40|25:3900712)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((1346|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)); ((בג&quot;ץ 8987/22|התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2025/1/2/2022-0-8987-62-2&amp;fileName=4ffc7b6d16c8431d90ce364e5395ba33&amp;type=4)); ((תשפ&quot;ה, 529|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1410|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12287)), ((1574|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12303)), ((1668|תיקון מס' 2 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12333)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 352|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1910|תיקון מס' 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12355)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-3; ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4 --&gt;
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק))), ((1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2))); ((תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)). '' הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 126|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק)|11531)), ((1648|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק) (מס' 2)|11851)).

&lt;מבוא&gt; ((לפי [[פקודת פקידי הממשלה (שנוי תוארים), 1940]], רואים ”שר המשטרה” &lt;!-- סעיפים 1, הגדרת ”השר”, 49ט(ד), 94(ב) --&gt; כאילו הוחלף ב”שר לביטחון לאומי” (ק״ת תשנ״ו, 264 [5722]; תשפ״ג, 926 [10524]).))

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2)
: בפקודה זו -
:- &quot;משטרת ישראל&quot; - חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;
:- &quot;שוטר&quot; - מי שנמנה עם משטרת ישראל;
:- &quot;משטרה&quot; - שוטר או שוטרים;
:- &quot;המפקח הכללי&quot; - קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;
:- &quot;קצין משטרה בכיר&quot; - שוטר בדרגת סגן־ניצב ומעלה;
:- &quot;פקודות משטרת ישראל&quot; - הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי [[סעיף 9א]];
:- &quot;קצין שיפוט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קצין שיפוט בכיר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;דן יחיד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עבירת משמעת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפקד משטרת מחוז&quot; - קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם;
:- &quot;מפקח&quot; - לרבות שוטר שהמלה &quot;מפקח&quot; היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;
:- &quot;סמל&quot; - לרבות שוטר שהמלה &quot;סמל&quot; היא חלק מתואר דרגתו;
:- &quot;שוראי&quot; - שוטר למטה מדרגת סמל שני;
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על המחוז;
:- &quot;שופט&quot; - שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
:- &quot;חוק המשטרה&quot; - [[חוק המשטרה, התשס&quot;ו–2006]];
:- &quot;השר&quot; - שר המשטרה.

== פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות ==

@ 2. הרכב משטרת ישראל
: במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר.

@ 3. תפקידי המשטרה
: משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.

@ 4. סמכות כללית של שוטרים
: לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.

@ 4א. חשש ממשי לפגיעה חמורה – סמכות ואחריות (תיקון: תשס״ה, תשע״ב)
: (א) מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא –
:: (1) להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;
:: (2) להורות לגוף הצלה, כהגדרתו [[בסעיף 90א]], לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;
:: (3) לצורך הצלת הנפש או הרכוש –
::: (א) להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;
::: (ב) לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.
:: (ב) שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.
: (ג)(1) לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
:: (2) בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות [[+|סעיפים 25]] [[ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
: (ד) פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 90ד]] – יראו אותו כמתנדב כהגדרתו [[בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], ויחולו עליו הוראות [[פרק י״ג לאותו חוק]].
: (ה) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.

@ 4ב. סמכות דרישת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4)
: (((הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):))
: (א) לשם אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, הנדרשים בשל פעולות האיבה, רשאי שוטר לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות מידע ביומטרי ונתוני זיהוי שהופקו מהם, מידע רפואי, מידע גנטי ודגימה ביולוגית, אם שוכנע כי הידיעה או המסמך דרושים כדי לספק זיהוי, אימות או איתור כאמור ברמת הוודאות הנדרשת; לעניין זה רשאית משטרת ישראל להסתייע בכל אדם, ובכלל זה באדם מטעם משרד הבריאות.
: (ב) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;דגימה ביולוגית&quot; - לרבות עצמות, שיער, נוזלי גוף, רקמות וסוגי תאים;
::- &quot;מידע ביומטרי&quot; - תצלום וכן טביעות אצבע, לרבות טביעות כף יד;
::- &quot;מידע גנטי&quot; - כהגדרתו [[בחוק מידע גנטי, התשס&quot;א-2000]];
::- &quot;מידע רפואי&quot; - כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
::- &quot;פעולות האיבה&quot; - פעולות האיבה שאירעו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026).

@ 5. תפקידים של שוטרים (תיקון: תשס&quot;ה, תשפ&quot;ד-4)
: במיוחד, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 4]] [[ו-4א]], יהא מתפקידו של כל שוטר -
: (1) לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;
: (3) ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים, וכן על הפרות תעבורה כהגדרתן [[בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ&quot;ד-2024]];
: (4) לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;
: (5) לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.

@ 5א. הזדהות שוטר (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
: (ב) שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.
: (ג) שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
: (ד) שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
: (ה) חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם -
:: (1) מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;
:: (2) מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.
: (ו) חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

@ 6. הגנה לשוטר שפעל מכוח כתב הרשאה (תיקון: תשנ&quot;ד–2)
: (א) הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.
: (ב) הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק־דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.
: (ג) אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל, אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.
: (ד) האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.

@ 7. מינוי לתפקיד של קצין משטרה בכיר
: השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.

@ 8. שימוש בסמכויות של דרגה נמוכה יותר
: שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.

@ 8א. מינוי המפקח הכללי של משטרת ישראל (תיקון: תשמ&quot;ב)
: המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.

@ 8ב. כפיפות משטרת ישראל (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה.
: (ב) השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.

@ 8ג. התוויית מדיניות ועקרונות (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2)
: (א) השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות [[שבסעיף 9א(א)]] ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם [[לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
: (ב) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לכנס, על המדיניות שהתווה; השר יפרסם את המדיניות שהתווה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.

@ 8ד. התוויית מדיניות בחקירות (תיקון: תשפ&quot;ג, בג&quot;ץ 8987/22)
: (((סעיף 8ד בוטל בבג&quot;ץ 8987/22):))
: (א) &lt;s&gt;השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.&lt;/s&gt;
: (ב) &lt;s&gt;אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהן כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].&lt;/s&gt;

@ 8ה. שמירת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ג)
: אין בהוראות [[סעיפים 8א עד 8ד]] [[ו-9]] כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין.

@ 9. תפקיד המפקח (תיקון: תשפ&quot;ג)
: המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה, והכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר כמפורט [[בסעיפים 8ג]] [[ו-8ד]].

@ 9א. הוצאת פקודות משטרת ישראל (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן - הוראות המשטרה).
: (ב) המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן - פקודות המטה הארצי).

@ 9ב. פרסום פקודות משטרת ישראל (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ג)
: פקודות משטרת ישראל יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, ותוקפן - ממועד פרסומן באתר האינטרנט; ואולם, לא תפורסם פקודה מסוימת אם סבר המפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי אין לפרסמה.

@ 9ג. דין פקודות משטרת ישראל (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.
: (ב) היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי - עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת - עדיפות פקודות המטה הארצי.

@ 10. סמכויות המפקח הכללי (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: המפקח הכללי רשאי –
: (1) לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל, ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור;
: (2) להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;
: (3) למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.

== פרק שני1: מערכות צילום מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': כללי (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 10א. הגדרות - [[פרק שני1]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - אחד מאלה:
:: (1) רשות תביעה שיש לה סמכות לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 10ז(א)]] [[או 10יב(א)]];
:: (2) המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לשם מילוי תפקידה לפי [[פרק רביעי 2]];
:: (3) גורמים אלה בצבא הגנה לישראל: המשטרה הצבאית, היחידה לחקירות פנים ומערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז;
:: (4) שירות הביטחון הכללי;
:: (5) הרשות להגנה על עדים;
:: (6) יחידת הפיקוח כמשמעותה [[בסעיף 11 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]];
:: (7) יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים, שסוהריהן הוסמכו לפי [[סעיף 95ב(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] - לעניין מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם;
:: (8) גוף ציבורי אחר שקבע, בצו, שר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;
:- &quot;גורם מאשר&quot; - קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת ניצב משנה ומעלה;
:- &quot;הכללה של התראת זמן אמת&quot; - מתן הוראה למערכת צילום מיוחדת לשם קבלת התראה בזמן אמת בעת זיהוי חפץ מסוים במקום המצולם על ידה;
:- &quot;הפעלה&quot; - צילום באמצעות מערכת צילום מיוחדת;
:- &quot;מערכת צילום מיוחדת&quot; - מערכת המורכבת ממצלמה אחת או יותר, שמתקיימים לגביה שני אלה:
:: (1) המערכת כוללת מעבד ממוחשב, המאפשר אגירה ועיבוד של נתונים או של תמונה;
:: (2) המערכת בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי חד-ערכי של חפץ בזמן אמת וכך מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם;
:- &quot;מצלמה&quot; - מיתקן אופטי לתיעוד חזותי באמצעות צילום;
:- &quot;מצלמה מיוחדת ניידת&quot; - מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת על גוף שנע במרחב והפעלתה מתבצעת תוך כדי תנועה;
:- &quot;מצלמה מיוחדת נייחת&quot; - מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת בחיבור של קבע למקום מסוים ואינה ניידת;
:- &quot;פשע חמור&quot; - פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר, ופשע המנוי [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת תת-ניצב ומעלה;
:- &quot;שימוש טכנולוגי&quot; - אחזור מידע, עיבוד מידע, בדיקת תמונה וזיהוי חד-ערכי של חפץ, בזמן אמת או בדיעבד, והכול באמצעות יכולת טכנולוגית של מערכת צילום מיוחדת.

@ 10ב. הצבה והפעלה של מערכות צילום מיוחדות ושימוש בהן (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: משטרת ישראל לא תציב ולא תפעיל מערכת צילום מיוחדת ולא תעשה בה שימוש טכנולוגי, אלא בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]], ולאחר שנקבעו לגבי סוג מסוים של מערכת צילום מיוחדת תקנות לפי [[סעיף 10כג(א)]].

@ 10ג. צילום אדם ברשות היחיד (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) מצלמה מיוחדת נייחת תופעל באופן שלא מצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.
: (ב) מצלמה מיוחדת ניידת תופעל באופן המיועד לצלם מקום ציבורי או דרך ציבורית כהגדרתם [[בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], וככל האפשר לא תצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.

@ 10ד. מינוי קצין אחראי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) המפקח הכללי של משטרת ישראל ימנה קצין משטרה בדרגת תת-ניצב ומעלה, שיהיה אחראי ליישום ההוראות לפי [[פרק זה]], ובכלל זה לקביעת מדדי ביצוע למערכות הצילום המיוחדות השונות, למעקב ובקרה על ביצועיהן, לשלמותן, לתקינות הפעלתן ולתיעוד פעולתן.
: (ב) לשם בקרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הקצין האחראי כאמור באותו סעיף קטן לעשות שימוש במידע הנאגר במערכות הצילום המיוחדות לבדיקות עיתיות של עמידה במדדי הביצוע שנקבעו להן.

@ 10ה. נוהל לעניין הכללה של התראת זמן אמת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: משטרת ישראל תקבע נוהל לעניין הכללה של התראות זמן אמת, ובכלל זה קביעת סוגי הכללות כאמור, אופן אישורם ותוקפם.

@ 10ו. סודיות והגבלת שימוש (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יהיה חסוי, לא יימסר ולא ייעשה בו שימוש אלא לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) אדם שהגיע לידיו מידע לפי [[פרק זה]] תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות [[פרק זה]]; העובר על הוראות אלה, דינו - מאסר שלוש שנים.

=== סימן ב': הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת ושימוש במידע שנאגר בה (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 10ז. מטרות להצבה ולהפעלה של מערכת צילום מיוחדת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, וכן הכללה של התראות זמן אמת במערכת כאמור, תהיה למטרות המפורטות להלן בלבד:
:: (1) מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע עבירות כאמור;
:: (2) מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, בעת קיום חשש ממשי לפגיעה כאמור;
:: (3) איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו;
:: (4) אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים, שניתנו על פי דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקומות ציבוריים; לעניין זה, &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי מקומות נוספים שיראו אותם כמקום ציבורי לעניין סעיף קטן (א)(4), ואולם -
:: (1) סבר השר כי עקב דחיפות העניין יש צורך מיידי בהוצאת הצו, רשאי הוא להוציאו בלא אישור הוועדה כאמור, והודעה על כך תימסר לה מייד לאחר הוצאת הצו; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 14 ימים;
:: (2) נמסרה לוועדה הודעה כאמור בפסקה (1), תדון הוועדה בצו בתוך 14 ימים מיום הוצאת הצו; לא דנה הוועדה כאמור - יפקע תוקפו של הצו;
:: (3) הוועדה רשאית לאשר את הצו, כולו או חלקו, לא לאשר את הצו או לשנות את תקופת תוקפו, אף לתקופה העולה על 14 ימים.

@ 10ח. הגורם המוסמך לאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הצבה או הפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת טעונה אישור של קצין מוסמך; ואולם הצבה והפעלה של מצלמה כאמור לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים יכול שתיעשה גם באישור של גורם מאשר.

@ 10ט. תנאים להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) קצין מוסמך או גורם מאשר, לפי העניין, לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת אלא אם כן שוכנע, על בסיס תשתית עובדתית שהונחה לפניו, כי הדבר דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]], וכי אין בהצבה ובהפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש, בין השאר בשים לב לאלה:
:: (1) סוג המצלמה המיוחדת הנייחת;
:: (2) מועדי הפעלתה;
:: (3) היקף התנועה במקום המצולם על ידה;
:: (4) מאפייני המקום המצולם על ידה ורגישות המידע על הימצאותו של אדם בו;
:: (5) מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שיוצבו בשטח נתון, שלא יעלה על מספר המצלמות הנדרשות להשגת המטרה כאמור ברישה.
: (ב) מצלמה מיוחדת נייחת תוצב בדרך שתהיה גלויה לעין, אלא אם כן קבע הקצין המוסמך או הגורם המאשר, לפי העניין, כי נסיבות העניין מצדיקות את הצבתה בדרך שאינה גלויה לעין.
: (ג) הקצין המוסמך או הגורם המאשר ישקול את האפשרות ליידע את הציבור, באמצעות שילוט מתאים או באופן מקוון, בדבר הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, אם אין בכך כדי לפגוע במטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]].
: (ד) מדי שלוש שנים לכל היותר יבחן הקצין המוסמך את הצורך בהמשך הצבתה והפעלתה של כל מצלמה מיוחדת נייחת ואת התקיימות התנאים להצבתה ולהפעלתה כאמור בסעיף 10ט(א), בשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.

@ 10י. הגבלות לעניין צילום של כל המרחב הציבורי ביישוב או של כל דרכי הגישה ליישוב, על ידי מערכת צילום מיוחדת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יישוב&quot; - עירייה כמשמעותה [[בפקודת העיריות]], מועצה מקומית שאינה מועצה אזורית כמשמעותה [[בפקודת המועצות המקומיות]], יישוב כהגדרתו [[בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]], ואזור סטטיסטי;
::- &quot;אזור סטטיסטי&quot; - אזור סטטיסטי שתפקודו העיקרי מגורים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 10ח]], הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, טעונות אישור של קצין מוסמך, ויחולו לגביהן, נוסף על הוראות [[סעיף 10ט]], הוראות אלה:
:: (1) קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות המסכנות את חייו של אדם, את שלמות גופו, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה;
:: (2) קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או עבירות רכוש בהיקף נרחב.
: (ג) אישור להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ב), יינתן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; חלפו שישה חודשים כאמור, רשאי הקצין המוסמך לאשר את המשך הצבתה והפעלתה של המצלמה המיוחדת הנייחת, לתקופות נוספות, ובלבד שההפעלה המצטברת שלה לא תעלה על שנה בתוך פרק זמן של שלוש שנים רצופות.
: (ד) הופעלה מצלמה מיוחדת נייחת במשך שנה במצטבר, בתוך פרק זמן שאינו עולה על שלוש שנים רצופות, רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של משטרת ישראל או מי מטעמו, לאשר את המשך הצבתה והפעלתה לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
: (ה) אישור להמשך הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ג) או (ד) יינתן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת ההצבה וההפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.
: (ו) ראה השר כי יש בהצבה ובהפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות לפי סעיף זה בהתאם לאזור סטטיסטי כדי לסכל את המטרה שלשמה יש להציבן ולהפעילן לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות על אזור סטטיסטי שלא לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקרים חריגים ואם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב, בין השאר, למידת הפגיעה בפרטיות שעשויה להיגרם מהצבה והפעלה של המצלמות לפי סעיף זה; השר יפרסם הודעה על אזור סטטיסטי שהורה עליו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.

@ 10יא. הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות וקביעת נוהל הפעלה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא תופעל מצלמה מיוחדת ניידת אלא לפי נוהל שקבע קצין מוסמך בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הנוהל ייקבע בהתאם למטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]];
:: (2) הנוהל ייקבע באופן שבו לא תיפגע פרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש לשם השגת המטרות כאמור בפסקה (1) ובהתחשב בסוג המצלמה ובמועדי הפעלתה;
:: (3) הנוהל יתייחס, בין השאר, גם לעניינים אלה:
::: (א) יידוע הציבור בדבר הפעלת מצלמה מיוחדת ניידת, בהתאם לאמור [[בסעיף 10ט(ג)]] לעניין הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, ובשינויים המחויבים;
::: (ב) פיקוח ובקרה על הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות.
: (ב) מדי שלוש שנים יבחן הקצין המוסמך את הנוהל, בהתאם להוראות סעיף זה ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמות המיוחדות הניידות בדבר יעילות הפעלתן בהשגת המטרות שלשמן הופעלו.

@ 10יב. תנאים לשימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום מיוחדת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרות אלה בלבד:
:: (1) לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]];
:: (2) לשם הצלת חיי אדם או הגנה עליהם;
:: (3) לשם גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המנויות [[בתוספת החמישית]], חקירתן או מניעתן, וכן לשם הליך פלילי בעניין עבירות כאמור;
:: (4) לשם גילוי עבריינים בעבירות פשע או בעבירות עוון כאמור בפסקה (3) והעמדתם לדין;
:: (5) לשם חילוט רכוש על פי דין;
:: (6) לשם חקירת דפוסים של ביצוע עבירות כאמור בסעיף קטן זה;
:: (7) לשם מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שהמידע ממערכות הצילום המיוחדות המועבר לשם המחקר אינו כולל פרטים מזהים ולא ייעשה זיהוי בפועל; מחקר כאמור יאושר בידי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שימוש טכנולוגי במידע שהופרד לפי הוראת [[סעיף 10יג(ג)]], ייעשה רק אם גורם מאשר נתן אישור לכך, ולשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א) בהתייחס לעבירות פשע חמור בלבד.
: (ג) שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת לפי [[פרק זה]], ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
: (ד) משטרת ישראל תקבע נהלים לשימוש טכנולוגי במידע לפי סעיף זה ואת מורשי הגישה למאגר.
: (ה) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת החמישית]].

@ 10יג. שמירת מידע ממערכת צילום מיוחדת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) המידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר במשטרת ישראל בהתאם להוראות אלה:
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה ברמה גבוהה מפני דליפת מידע מהמאגר, גישה לא מורשית או חדירה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש בו בניגוד להוראות לפי [[פרק זה]];
:: (3) בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותו של מי שהמידע כאמור מתייחס אליו.
: (ב) פעולות המבוצעות במידע יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן השימוש במידע ועל זהות המשתמשים בו.
: (ג) מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה ובתום פרק הזמן האמור - יימחק, ובלבד שפרק הזמן כאמור לא יעלה על שנתיים, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת - על שנה; ואולם בחלוף שישה חודשים לכל היותר, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת - שלושה חודשים לכל היותר, יופרד מידע כאמור ממידע אחר שנאגר במערכת הצילום המיוחדת ויחולו לגבי השימוש בו ההוראות לפי [[סעיף 10יב(ב)]].

=== סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 10יד. שימוש טכנולוגי בדיעבד במידע ממערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: שימוש טכנולוגי במידע שמקורו במערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בדיעבד, ייעשה לשם המטרות הקבועות [[בסעיף 10יב(א)]] בלבד ובהתאם לקבוע [[בסעיף 10יב]].

@ 10טו. שימוש טכנולוגי בזמן אמת במידע ממערכת צילום שאינה מופעלת על ידי משטרת ישראל (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: לעניין [[פרק זה]], יראו שימוש טכנולוגי המבוצע על ידי משטרת ישראל בזמן אמת, במידע שמקורו במערכת צילום המופעלת שלא על ידי משטרת ישראל, כהצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת.

@ 10טז. מסירת מידע לגוף ציבורי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) משטרת ישראל רשאית למסור לגוף ציבורי מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת במקרים אלה:
:: (1) לפי בקשת הגוף הציבורי, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]] או לשם הגנה על ביטחון המדינה;
:: (2) מסירת המידע לגוף הציבורי דרושה למשטרה לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10יב(א)]];
:: (3) לפי בקשת גוף ציבורי המנוי [[10א|בפסקה (2) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]], אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות [[בסעיף 10יב(א)]].
: (ב) לא יימסר לגוף ציבורי מידע לפי סעיף זה אלא לאחר שקבע נהלים לעניין השימוש במידע כאמור.
: (ג) קיבל גוף ציבורי מידע לפי סעיף זה, יחולו, בשינויים המחויבים, לגביו ולגבי המידע שקיבל כאמור, הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה הוראות לעניין התנאים ומטרות השימוש במידע, אופן שמירת המידע, המורשים לגשת אל המידע, אבטחתו והבקרה על הגישה אליו, תקופת השמירה של המידע ומחיקתו.

@ 10יז. שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו [[בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בחומר מודיעין שנאסף או נרשם בידי רשות מודיעין כהגדרתה [[בסעיף האמור]], או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.

@ 10יח. אי-תחולה לגבי מידע סטטיסטי או מצרפי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על הפקה של מידע סטטיסטי שאינו ניתן לזיהוי או של מידע מצרפי שאינו מזוהה, ממידע שנאגר במערכות צילום מיוחדות.

@ 10יט. סייג לתחולה על שימוש לשם תיעוד עבירות או לשם חקירה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לפגוע בסמכות משטרת ישראל לפי כל דין -
: (1) להפעיל מערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות ומצלמות שאינן חלק ממערכות צילום מיוחדות, ולעשות בהן שימוש שאינו שימוש טכנולוגי;
: (2) לעשות שימוש שאינו שימוש טכנולוגי במידע שבמערכת צילום מיוחדת, שלא הופק באמצעות שימוש בטכנולוגיה הייחודית של מערכת הצילום המיוחדת;
: (3) להציב ולהפעיל מערכות צילום מיוחדות ולעשות שימוש טכנולוגי או שימוש אחר במידע שנאגר בהן לשם אחד מאלה:
:: (א) תיעוד של ביצוע עבירות בלבד בלא תיעוד של כלל העוברים בדרך, או תיעוד לשם אכיפת עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת לפי חוק, ובלבד שלא יישמר תיעוד של כלל העוברים בדרך אלא לפרק הזמן הדרוש לשם חישוב מהירות הנסיעה;
:: (ב) פעולת חקירה מסוימת לגבי עבירת פשע או עוון שהתבצעה או שנודע למשטרת ישראל על כוונה לבצעה, ובלבד שמערכת צילום מיוחדת כאמור לא תוצב לתקופה העולה על 30 ימים;
:: (ג) אבטחת מיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, שמתקיים לגביה אחד מאלה, ובלבד שהשימוש במידע לעניין זה ייעשה בהתאם לנהלים שקבעה משטרת ישראל:
::: (1) אבטחת המיתקן נעשית בהתאם להחלטה שקיבל קצין מוסמך, ולשם השגת המטרות האמורות [[בסעיף 10ז(א)(1) ו-(2)]];
::: (2) אבטחת המיתקן נעשית באמצעות הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, המצלמת רק את הנכנסים למיתקן כאמור;
: (4) לעשות שימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, לשם חקירה מסוימת של עבירה.

@ 10כ. דיווח ליועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) משטרת ישראל תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים [[בחלק א' בתוספת השישית]].
: (ב) גוף ציבורי המנוי [[10א|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]] ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים [[בחלק ב' בתוספת השישית]].

@ 10כא. דיווח לכנסת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה, לגבי משטרת ישראל:
:: (1) מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;
:: (2) מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;
:: (3) מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם;
:: (4) מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10יב(א)]], שאינן כלולות במטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]];
:: (5) ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;
:: (6) מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;
:: (7) מספר האישורים שניתנו לפי [[סעיף 10יב(ב)]] לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת [[סעיף 10יג(ג)]];
:: (8) מספר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי [[סעיף 10י]];
:: (9) גופים ציבוריים שהועבר להם מידע לפי [[סעיף 10טז]];
:: (10) מספר האירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.
: (ב) השר ידווח לוועדת משנה של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שישיבותיה חסויות, אחת לשנה, על מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שהוצבו לפי [[פרק זה]]; דיווח לפי סעיף קטן זה יהיה חסוי.
: (ג) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6) ו-(10), לגבי הגופים המנויים [[10א|בפסקאות (5), (6) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]].
: (ד) שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו-(10), לגבי גוף ציבורי המנוי [[10א|בפסקה (2) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]].
: (ה) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על אלה:
:: (1) העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו-(10), לגבי המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל;
:: (2) העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (7) ו-(10), לגבי מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל; דיווח לפי פסקה זו יהיה חסוי.
: (ו) ראש שירות הביטחון הכללי ידווח לוועדת הכנסת לענייני השירות, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיפים קטנים (א)(3), (7) ו-(10), לגבי שירות הביטחון הכללי; בסעיף קטן זה, &quot;ועדת הכנסת לענייני השירות&quot; - כהגדרתה [[בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ז) עותק מדיווחים לפי סעיף זה יועבר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים; ואולם דיווח לפי סעיפים קטנים (ה)(2) ו-(ו) יימסר לעובד הרשות להגנת הפרטיות שיש לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של שירות הביטחון הכללי או צבא הגנה לישראל, לפי העניין; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

@ 10כב. חובות דיווח של גוף ציבורי שקבע שר המשפטים בצו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: קבע שר המשפטים, בצו, גוף ציבורי לפי [[10א|פסקה (8) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]], יקבע בצו האמור את העניינים שעליהם יימסר הדיווח ליועץ המשפטי לממשלה לפי [[סעיף 10כ]] ולוועדה לביטחון לאומי לפי [[סעיף 10כא]].

@ 10כג. תקנות לעניין מערכות צילום מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע תקנות בעניינים אלה:
:: (1) שמירה או מחיקה של מידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ובכלל זה התקופות לשמירה של מידע כאמור;
:: (2) תנאים לגישה למידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ותיעוד הגישה למידע והמטרה שלשמה נועדה;
:: (3) העברת מידע ממערכת הצילום המיוחדת לגורם אחר המוסמך לקבלו על פי דין; תקנות לפי פסקה זו הנוגעות להעברת מידע כאמור לידי גורם המנוי [[10א|בפסקה (3) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]], ייקבעו גם בהסכמת שר הביטחון;
:: (4) יידוע הציבור בדבר הצבת מצלמות מיוחדות, בהתאם להוראות [[סעיף 10ט(ג)]];
:: (5) אמות מידה לקביעת אמינות מערכות הצילום המיוחדות ובקרה על פעילותן.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[פרק זה]], ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אבטחת המידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת;
:: (2) אמות מידה לקביעת מיקום להצבת מצלמות מיוחדות נייחות ולהפעלת מצלמות מיוחדות ניידות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
: (ג) בטרם התקנת תקנות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יפנה השר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעתה בהיבטים המקצועיים שבתחומי אחריותה ומומחיותה; חוות דעת כאמור תינתן בתוך 45 ימים מיום שפנה השר, ואם לא ניתנה, רשאי השר להתקין תקנות כאמור גם בלא קבלתה.
: (ד) בתקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של מערכות צילום מיוחדות, בשים לב למאפיינים השונים של כל מערכת צילום מיוחדת, מידת הפגיעה בפרטיותו של אדם בשל הצבתה או הפעלתה, והתכליות שלשמן היא מוצבת ומופעלת, לפי העניין.
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR), התשפ״ד–2024]].))

@ 10כד. שינוי [[התוספת הרביעית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הרביעית]].
: (ב) השר ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את [[התוספת השישית]].

== פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש ==

@ 11. תקופת השירות (תיקון: תש&quot;ס)
: כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957]].))

@ 12. תקופת נסיון (תיקון: תש&quot;ס)
: עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך - יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.

@ 13. הצהרת מתגייס
: (א) כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.
: (ב) כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו - מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.

@ 14. שבועת אמונים
: שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.

@ 15. השוטר תמיד בתפקיד
: שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.

@ 16. שוטר יעסוק בתפקידו בלבד
: שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.

@ 17. הארכת תקופת שירות (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.
: (ב) השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.
: (ג) הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.
: (ד) המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.

@ 18. התפטרות שוטר (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן - יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.

@ 19. הארכת שירות בשעת חירום
: (א) השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.
: (ב) שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות - למעט ההוראות הקובעות את תקופתה - והוראות פקודה זו.

@ 20. שחרור מטעמי בריאות
: מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.

@ 21. סמכות השר (תיקון: תשס&quot;ו)
: שום דבר האמור בפקודה זו או [[בחוק המשטרה]] אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.

@ 22. אחריות כספית של שוטרים
: שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי־נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.

@ 23. החדל להיות שוטר יחזיר חפציו
: מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו - קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו - קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.

@ 24. הטבת נזק לרכוש
: שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.

== פרק שלישי1: התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3) ==

@ 24א. מטרות - [[פרק שלישי1]] (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: [[פרק זה]] נועד להסדיר בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.

@ 24ב. הגדרות - [[פרק שלישי1]] (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בדיקת התאמה לתפקיד&quot; - בדיקה לשם בחינת התאמה לתפקיד, לרבות בדיקה כאמור הכוללת בדיקת פוליגרף בהתאם [[לסעיף 24ה]];
:- &quot;התאמה לתפקיד&quot; - התאמה של מועמד לתפקיד או של הנושא בתפקיד, לסיווג של תפקיד;
:- &quot;חומר בדיקה&quot; - חומר שנאסף על אודות נבדק בבדיקת התאמה לתפקיד, הכולל אחד מאלה:
:: (1) מידע שנמסר על ידי הנבדק עצמו;
:: (2) מידע על אודות הנבדק שנמסר על ידי נבדק אחר במהלך בדיקת התאמה לתפקיד שנערכה לנבדק האחר;
:: (3) ממצאי מבדקים שהנבדק נטל בהם חלק, לרבות בדיקת פוליגרף;
:- &quot;סיווג של תפקיד&quot; - קביעת רמת הרגישות של תפקיד, הנגזרת, בין השאר, מסוג המידע והנושאים שבהם עוסק הנושא בתפקיד, מבכירות דרגתו של הנושא בתפקיד, וכן מהסיכונים הנובעים מאפשרות לנצל את התפקיד לשם גרימת נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
:- &quot;תפקיד&quot; - תפקיד במשטרה, לרבות משרה בה, שהמינוי להם הוא על ידי השר, המפקח הכללי או מי שהמפקח הכללי הסמיכו לכך.

@ 24ג. חובת קיומה של התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות [[פרק זה]], ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור.

@ 24ד. בדיקת התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: בדיקת התאמה לתפקיד תתבצע בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה לפי [[סעיף 24יב]].

@ 24ה. ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף תתבצע באחת מאלה:
:: (1) בדיקת מועמד לתפקיד המנוי [[בחלק א' לתוספת השלישית]];
:: (2) בדיקת נושא בתפקיד המנוי [[בחלק ב' לתוספת השלישית]], אחת לחמש שנים, בכפוף להוראות המשטרה לפי [[סעיף 24יב(א)(4)]];
:: (3) בדיקת מועמד לתפקיד או נושא בתפקיד, אף אם אינו מנוי [[בתוספת השלישית]] - אם שוכנעה הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף כמשמעותה [[בסעיף 24ו]] ([[בפרק זה]] - הוועדה), על יסוד מידע שהוצג לפניה, כי קיים חשש ממשי לאי־התאמתו של המועמד לתפקיד או הנושא בתפקיד לסיווג התפקיד, כי המשך נשיאתו בתפקיד עלול לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה, וכי בדיקת הפוליגרף נחוצה לצורך בחינת התאמתו לתפקיד, ובלבד שבוצעו לגבי הנבדק כל בדיקות ההתאמה לתפקיד האפשרויות האחרות הנדרשות לצורך בירור החשש הממשי האמור.
: (ב) לא תבוצע בדיקת פוליגרף לפי סעיף קטן (א) אלא לתכליות אלה:
:: (1) גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות, שיש בביצוען כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
:: (2) גילוי ומניעה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.

@ 24ו. הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) החלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף לפי [[סעיף 24ה(א)(3)]] תהיה מנומקת ובכתב, ותינתן על ידי ועדה שאלה חבריה:
:: (1) המפקח הכללי או סגנו;
:: (2) היועץ המשפטי למשטרת ישראל;
:: (3) ראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר המפקח הכללי כי חבר הוועדה המנוי בפסקה (2) או (3) של אותו סעיף קטן מנוע מלהשתתף בדיון מסוים, לרבות בשל ניגוד עניינים, רשאי הוא להחליפו בסגנו של חבר הוועדה או בקצין משטרה בכיר אחר מיחידתו, לשם אותו דיון, ובנסיבות מיוחדות - בקצין משטרה בכיר אחר שהוא משפטן.

@ 24ז. הנחיות מקצועיות לביצוע בדיקת פוליגרף (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: המפקח הכללי יקבע בנוהל הנחיות מקצועיות מפורטות בדבר אופן ביצוע בדיקת פוליגרף לפי [[פרק זה]].

@ 24ח. השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה.

@ 24ט. חיסיון חומר בדיקה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.
: (ב) על אף האמור בכל דין -
:: (1) חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;
:: (2) נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות [[סעיף 24י(3)(א) סיפה]]; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מינהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.

@ 24י. סייגים לחיסיון חומר בדיקה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: על אף האמור [[בסעיף 24ט]], חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:
: (1) גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור [[בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה]]:
:: (א) הוועדה;
:: (ב) המפקח הכללי;
:: (ג) ראש אגף משאבי אנוש;
:: (ד) מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;
: (2) השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן - אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:
:: (א) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;
:: (ב) סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;
:: (ג) היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;
: (3)(א) גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה - אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי [[חוק המשטרה]];
:: (ב) לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;
: (4) גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי - אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם [[לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

@ 24יא. מסירת חומר בדיקה לנבדק (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: על אף האמור [[בסעיף 24ט]], המפקח הכללי יעביר חומר בדיקה לנבדק אם ביקש זאת הנבדק לצורך הגשת השגה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או לצורך פנייה לבית המשפט לגבי החלטה מינהלית שהתקבלה בעניינו על בסיס חומר הבדיקה, ובכפוף להוראות אלה:
: (א) לא יועבר לנבדק אלא חומר בדיקה הנוגע אליו בלבד, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או ההחלטה המינהלית האמורה;
: (ב) לא יועבר לנבדק חומר בדיקה שנמסר אודותיו על ידי נבדק אחר בבדיקת התאמה לתפקיד או חומר בדיקה שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של משטרת ישראל או את יכולתה לבצע את תפקידיה, אולם המפקח הכללי יעביר לנבדק תמצית של חומר הבדיקה כאמור, בהיקף המזערי הנדרש לשם התכליות האמורות בסעיף זה.

@ 24יב. הוראות המשטרה לעניין התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) הוראות בעניינים המפורטים להלן ייקבעו בהוראות המשטרה באישור שר המשפטים, לאחר שנשקלה מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך:
:: (1) רמות הסיווג של תפקידים;
:: (2) הנושאים שיהיה ניתן לבדוק בבדיקת התאמה לתפקיד, ובפרט בבדיקה הכוללת שימוש בפוליגרף;
:: (3) אופן ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד והפעולות שיינקטו במסגרתה בהתאם לרמות הסיווג של התפקידים, ובכלל זה רמות הסיווג של תפקידים שלגביהן ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד;
:: (4) נסיבות שבהן יהיה ניתן לדחות את הביצוע של בדיקת פוליגרף לפי [[סעיף 24ה(א)(2)]];
:: (5) היחידה במשטרה שתיועד לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד ולשמירת חומר בדיקה;
:: (6) האופן שבו יבוצעו בדיקות התאמה לתפקיד למשרתים ביחידה האמורה בפסקה (5);
:: (7) אופן שמירת חומר בדיקה ומועד מחיקתו, וסוגים של חומר בדיקה אשר לא יישמרו; הוראות לפי פסקה זו יחולו גם על גורם שנמסר לו חומר בדיקה לפי הוראות [[סעיף 24י]];
:: (8) הגורמים בגופים האמורים [[בסעיף 24י(3)]] שלהם יועבר חומר בדיקה בהתאם להוראות [[אותו סעיף]] ואופן העברת חומר בדיקה אליהם;
:: (9) אופן מתן הודעה לנבדק בדבר תוצאות בדיקת התאמתו לתפקיד ודרכי הגשת השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד;
:: (10) דרכי מסירת חומר בדיקה לנבדק לפי [[סעיף 24יא]];
:: (11) נסיבות שבהן יש מניעה לבצע בדיקת פוליגרף.
: (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

@ 24יג. שינוי [[התוספת השלישית]] (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השלישית]].

@ 24יד. שמירת דינים - [[פרק שלישי1]] (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

== פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין ==

=== סימן א': שוטרים מוספים זמניים ===

@ 25. גיוס (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.
: (ב) מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות [[חוק המשטרה]] וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.

@ 26. שחרור
: המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.

@ 27. הפסקת שירות
: שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.

@ 28. המשכת שירות
: לא נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 27]], רואים את השוטר כאילו גוייס לפי [[סעיף 25]] לתקופה נוספת של ששה חדשים, זולת אם שוחרר לפי [[סעיף 26]] או גוייס להמשך שירות לפי [[סעיף 11]] או על פי חוזה מיוחד.

@ 29. מתן הודעות
: הוראות [[סעיפים 26]], [[27]] [[ו-28]] בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשים, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשים לפי [[סעיף 25]].

@ 30. תקנות מסויימות לא יחולו
: תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.

=== סימן ב': שוטרים לתפקידים מיוחדים (תיקון: תשל״ג) ===

@ 31. גיוס שוטר לתפקידים מיוחדים
: על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.

@ 32. דין שוטר לתפקידים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות [[פרק ב' לחוק המשטרה]]; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

@ 33. תשלום (תיקון: תשל&quot;ג)
: המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.

@ 34. הפסקת שירות
: המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.

@ 35. הצהרת מתגייס
: המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות [[סעיף 13]] יחולו עליו.

@ 36. (תיקון: תשל״ג&lt;!-- החלפה --&gt;, תשנ״ו, תשס״ו–2) : (((בוטל).))

=== סימן ג': שוטרים מיוחדים ===

@ 37. מינוי שוטרים מיוחדים
: היה נראה שיש התקהלות בלתי־חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.

@ 38. דין שוטר מיוחד
: שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות [[סימן זה]].

@ 39. הצהרה
: מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.

@ 40. סירוב לשמש בתפקיד ואי־ציות
: מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו – מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי־ציות כאמור.

=== סימן ד': נוטרי כפרים ===

@ 41. צו למינוי נוטרים
: רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.

@ 42. הצעת מועמדים
: ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית - ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר - למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.

@ 43. מינוי
: (א) אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.
: (ב) לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.

@ 44. הצהרה
: מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.

@ 45. דין נוטר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות [[פרק ב' לחוק המשטרה]], אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

@ 46. שכר נוטרים וגבייתו
: (א) הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימַנֵּן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.
: (ב) עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.

@ 47. פיטורין
: הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש.

@ 48. התפטרות בטרם עת
: נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.

@ 49. תחולה על אזורים אחרים
: (א) הממונה רשאי, בצו, להחיל [[סימן זה]] על -
:: (1) אזור שבטי שבמחוזו;
:: (2) אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.
: (ב) הוחל [[סימן זה]] על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומינונו בדרך שאישר הממונה.

== פרק רביעי 1: המשמר האזרחי (תיקון: תשל&quot;ה) ==

@ 49א. פרשנות (תיקון: תשל&quot;ה)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;פגיעת איבה&quot; - כמשמעותה [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]];
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;רשות השמירה&quot; ו&quot;הממונה על השמירה&quot; - כמשמעותם [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ&quot;א-1961]].

@ 49ב. המשמר האזרחי ותפקידיו (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן - המשמר).
: (ב) בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.
: (ג) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996]].))
: (ד) חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.

@ 49ג. חברי המשמר (תיקון: תשל״ה)
: אלה חברי המשמר:
: (1) מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;
: (2) מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי [[סעיף 37]];
: (3) מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על־מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי [[חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]]];
: (4) מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על־מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961]], או את השמירה שהתנדב לה לפי [[החוק האמור]].

@ 49ד. מעמדו של חבר המשמר (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.
: (ב) חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי [[חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.
: (ג) חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.
: (ד) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996]].))

@ 49ה. סיום החברות (תיקון: תשל&quot;ה)
: חברותו של אדם במשמר פוקעת -
: (1) אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד - ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;
: (2) אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי [[סעיף 49ג(3)]] - ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;
: (3) אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה - ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ&quot;א-1961]], או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.

@ 49ו. הפיקוד על המשמר (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי -
:: (1) למנות מפקד למשמר כולו;
:: (2) למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;
:: (3) למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.
: (ב) מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.

@ 49ז. תקציב (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.
: (ב) נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן - יעשה זאת שר הפנים.
: (ג) אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.
: (ד) שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.

@ 49ח. סיוע הרשויות המקומיות
: שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים [[בסעיף 49ג(3)]].

== פרק רביעי 1א': משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני (תיקון: תשע״ד, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-3) ==

: ((([[פרק זה]] הוא הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, הוראת השעה חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו).))

@ 49ח1. משרת בשירות אזרחי–ביטחוני (תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה –
::- ”חוק שירות לאומי–אזרחי” – [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]];
::- ”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני” – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]];
::- ”השר הממונה” – השר הממונה על ביצוע [[חוק שירות לאומי–אזרחי]].
: (ב) חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו [[ובחוק המשטרה]].
: (ג) השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.
: (ד) על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני לא יחול [[חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981]].

== פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי (תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד) ==

@ 49ט. סמכות חקירה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה [[בתוספת הראשונה]], אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן - המחלקה).
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור [[בתוספת הראשונה]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.
: (ד) שר המשטרה ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 49ט1. חקירת עובדי שירות הבטחון הכללי (תיקון: תשנ״ד, תשס״ד)
: (א) עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות [[סעיף 49ט(ב) ו־(ג)]] יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”עבירה” – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]], ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.
: (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).

@ 49י. סמכויות המחלקה (תיקון: תשנ״ב)
: (א) לצורך מילוי תפקידיהם לפי [[פרק זה]], יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.
: (ב) בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.
: (ג) מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.
: ((פורסמו [[כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים), התשנ&quot;ב-1992]].))

@ 49יא. תיאומי חקיקה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע״ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) לענין [[סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]], יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו - את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.
: (ב) לענין [[סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], יראו את המחלקה כרשות בטחון.
: (ג) (((בוטל).))

== פרק חמישי – דין משמעתי (תיקון: תשמ&quot;ח) ==

=== סימן א': הוראות כלליות (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) ===

@ 50. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ג. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ד. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ה. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ו. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ז. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 54. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55ג. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55ד. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55ה. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 56. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 57. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 58. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 59. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 60. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 61. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 62. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 63א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 64א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 64ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': דן יחיד (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) ===

@ 65. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 66. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 67. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 68. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 69. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 70. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין למשמעת (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) ===

@ 71. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 72. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 73. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 74. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 75. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 76. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ד': בית דין לערעורים (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) ===

@ 77. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ג. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ד. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ה. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ו. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ז. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ח. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ד'1 - מעצר ועיכוב שוטרי חובה (תיקון: תשנ&quot;ח) ===

@ 77ח1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;צו מעצר&quot; - לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;
:- &quot;תחנת משטרה&quot; - תחנת משטרה שנקבעה לפי [[סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;הקצין הממונה&quot; - מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו - הקצין הממונה על התחנה;
:- &quot;הקצין המוסמך&quot; - קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;
:- &quot;קצין שיפוט בכיר&quot; - כהגדרתו [[בחוק המשטרה]];
:- &quot;שוטר חובה&quot; - שוטר שממלא חובתו לפי [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.

@ 77ח2. מעצר ועיכוב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.

@ 77ח3. מעצר שוטר חובה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול ([[בסימן זה]] - קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה ([[בסימן זה]] - צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
: (1) שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;
: (2) יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי [[+#תוספת ראשונה סעיף 5|סעיפים 5]] [[או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה]], ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.

@ 77ח4. בקשה להוצאת צו מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) בקשה להוצאת צו מעצר לפי [[סעיף 77ח3]] תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.
: (ב) הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.

@ 77ח5. תוכן צו המעצר ותוקפו (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו -
:: (1) שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;
:: (2) שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;
:: (3) תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;
:: (4) העילה שעל יסודה ניתן הצו;
:: (5) תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.
: (ב) צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.
: (ג) תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.

@ 77ח6. ביצוע צו מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.
: (ב) שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן - העצור) בהתאם להוראות [[סעיף 5א(א) עד (ג)]], יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות [[סעיף 5א(ד)]] יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.
: (ג) חובת ההזדהות בהתאם להוראות [[סעיף 5א(א) עד (ג)]] והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;
:: (2) נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;
:: (3) מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;
:: (4) מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.
:: חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.

@ 77ח7. סמכויות עזר לביצוע צו מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
: (ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.
: (ג) חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;
:: (2) יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;
:: (3) יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.
: (ד) לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.
: (ה)(1) שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם;
:: (2) בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.

@ 77ח8. תקופת המעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 77ח6(ב)]] ולא תעלה על 24 שעות.

@ 77ח9. הבאת עצור לתחנת המשטרה (תיקון: תשנ&quot;ח)
: שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן - התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

@ 77ח10. דוח מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן - מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.

@ 77ח11. הזכות למסירת הודעה על מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.
: (ב) הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.

@ 77ח12. דוח הקצין הממונה על המעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.

@ 77ח13. העברת העצור למיתקן כליאה או ליחידתו (תיקון: תשנ״ח)
: (א) נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה [[בסעיף 77ח3(1)]] יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.
: (ב) נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה [[בסעיף 77ח3(2)]] יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.
: (ג) העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על־אתר.

@ 77ח14. הארכת מעצר בפני קצין שיפוט בכיר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה [[בסעיף 77ח3(2)]], רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.

@ 77ח15. בקשה להארכת מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.
: (ב) הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.

@ 77ח16. סמכות קצין שיפוט להארכת מעצר בצו (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.
: (ב) צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים [[בסעיף 77ח5]].

@ 77ח17. ערר על צו מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי [[סימן זה]], רשאי להגיש ערר.
: (ב) הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.
: (ג) הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.
: (ד) הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הגשתו.
: (ה) הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.

@ 77ח18. סמכות הדן בערר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:
: (1) לקבל את הערר;
: (2) לדחות את הערר;
: (3) לקצר את תקופת המעצר.

@ 77ח19. עיכוב לצורך ביצוע מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.
: (ב) לענין [[סימן זה]], &quot;עיכוב&quot; - הגבלת חירותו של שוטר חובה לנוע באופן חופשי, כאמור [[בסימן זה]].

@ 77ח20. אופן ביצוע עיכוב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) קצין משטרה המבצע עיכוב, יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב, בהתאם להוראות [[סעיף 5א]] והוראות [[סעיף 5א(ד), (ה) ו-(ו)]] יחולו על קצין משטרה המבצע עיכוב לפי סעיף זה.
: (ב) סירב המעוכב לציית להוראות קצין משטרה להזדהות או להילוות אליו לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב, רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב ובלבד שהשימוש בכוח יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.
: (ג) קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

@ 77ח21. משך העיכוב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

@ 77ח22. דוח העיכוב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: עם תום העיכוב יערוך קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט את שמו ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.

@ 77ח23. מעצר המעוכב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את המעצר בדרך המפורטת [[בסעיף 77ח6]].

@ 77ח24. ניכוי ימי מעצר מתקופת המחבוש (תיקון: תשנ&quot;ח)
: נעצר שוטר חובה לפי [[סימן זה]] והוטל עליו עונש מחבוש, תנוכה תקופת מעצרו מתקופת המחבוש בפועל.

@ 77ח25. מקום ותנאי המעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) עצור לפי [[סימן זה]] יוחזק בתחנת משטרה במקום שיקבע הקצין הממונה, או ביחידה שבה הוא משרת במקום שיקבע מפקד היחידה שדרגתו אינה פחותה מדרגת פקד.
: (ב) עצור כאמור יוחזק בנפרד מעצורים החשודים בעבירות פליליות ובתנאים הולמים שלא יהא בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
: (ג) תנאי המעצר של עצור יהיו כאמור [[בסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], בשינויים האלה:
:: (1) התנאים והמועדים להליכה יומית כאמור בפסקה (5), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל;
:: (2) לענין פסקה (6), יהיה זכאי העצור רק לקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.
: (ד) סדרי המינהל, המשטר והמשמעת במקום המעצר וכן האמצעים שמותר לנקוט כלפי העצורים לשם קיום המשמעת בתקופת המעצר, ייקבעו בפקודות משטרת ישראל.

=== סימן ה': הוראות נוספות (תיקון: תשמ&quot;ח) ===

@ 77ט. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 77י. השעיה (תיקון: תשמ״ח, תשס״ח–2)
: שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר; הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.

@ 77יא. שכר בעת השעיה (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) שוטר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו.
: (ב) שוטר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו.
: (ג) הועמד שוטר לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי המפקח הכללי, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מחיל המשטרה; פוטר השוטר מן השירות - לא יהא זכאי להשלמת שכרו.
: (ד) השתכר שוטר מעבודה נוספת, בתקופת השעייתו, ינוכו סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

@ 77יב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות ==

=== סימן א': התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום ===

@ 78. סגירת בתי קפה וכו'
: (א) היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה - שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
: (ב) מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
: (ג) ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים.

@ 79. סמכויות מיוחדות לשוטרים
: כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:
: (1)(א) כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;
:: (ב) מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;
: (2)(א) נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;
:: (ב) אדם כאמור בפסקת־משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב).

@ 80. שינוי צו וביטולו
: הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי [[סעיף 79]], לשנות את הוראותיו או לבטלן.

@ 81. שמירת סמכויות אחרות
: שום דבר האמור [[בסעיף 79]] אינו בא לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי הדין בדבר התקהלויות בלתי חוקיות.

@ 82. הנפת דגל
: (א) המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום.
: (ב) האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו.
: (ג) כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום.
: (ד) המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו - קנס 300 לירות.

=== סימן ב': אסיפות ותהלוכות ===

@ 83. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אסיפה&quot; - חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;
:- &quot;תהלוכה&quot; - חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;
:- &quot;מחוז&quot;, לענין [[סעיף 84]] - מחוז משטרה, או כל תחום משטרתי משני שהמשטרה שבו נתונה לפיקודו של קצין המשטרה הבכיר שנתן את ההודעה לפי [[אותו סעיף]].

@ 84. הסדרת אסיפות ותהלוכות
: (א) סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה.
: (ב) הודעה כללית יכול שתחול על המחוז כולו או מקצתו, הכל כפי שיפורש בה.
: (ג) הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.

@ 85. רישוי
: הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי [[סעיף 84]], רשאי הממונה -
: (1) ליתן את הרשיון;
: (2) ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון;
: (3) לסרב ליתן את הרשיון.

@ 86. רשיון פטור מאגרה
: אין חובת אגרה בעד רשיון לפי [[סעיף 85]].

@ 87. ביטול רשיון
: הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי [[סעיף 85]].

@ 88. פרסום רשיון וביטולו
: הממונה יפרסם -
: (1) העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו;
: (2) הודעה על כל ביטול של רשיון.

@ 89. אסיפה או תהלוכה שלא לפי רשיון – כדין התקהלות בלתי־חוקית
: פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי [[סעיף 84]] ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי [[סעיף 85]] או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי [[אותו סעיף]], רואים את האסיפה או התהלוכה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי־חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.

@ 90. התאספות והליכה בסך
: (א) מפקד משטרת המחוז רשאי, בשעת הצורך -
:: (1) להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי [[סעיף 85]], בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור;
:: (2) להסדיר את מידת השימוש במוסיקה ברחוב ובשעת חגיגות וטקסים.
: (ב) התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.
: (ג) מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו - קנס 300 לירות.

== פרק ששי 1: אירוע חירום אזרחי (תיקון: תשס״ה, תשע״ח) ==

@ 90א. הגדרות (תיקון: תשס״ה, תשס״ו–3, תשע״ב, תשע״ח)
: [[בפרק זה]] –
:- ”אירוע חירום אזרחי” – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;
:- ”אירוע חומרים מסוכנים”, ”חומר מסוכן” – כהגדרתם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993]] ([[בפרק זה]] – חוק החומרים המסוכנים);
:- ”אירוע כימי או ביולוגי” – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;
:- ”אירוע קרינה רדיולוגי” – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה (IAEA - International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;
:- ”גוף הצלה” – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי והוא אחד מאלה:
:: (1) אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה [[בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950]];
:: (2) הרשות הארצית לכבאות והצלה;
:: (3) רשות מקומית, כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] ([[בפרק זה]] – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו [[בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;
::: ((פורסמו הכרזות על גופים שהם גופי הצלה לפי פקודת המשטרה: עמותת &quot;איחוד הצלה ישראל&quot;, עמותה רשומה 58-046597-9 (י&quot;פ תשע&quot;ז, 8724); עמותת &quot;זק&quot;א - איתור חילוץ והצלה&quot;, עמותה רשומה 58-030737-9 (י&quot;פ תשע&quot;ז, 8724); עמותת &quot;רגע של אמת זק&quot;א - זיהוי קרבנות אסון&quot;, עמותה רשומה 58-029579-8 (י&quot;פ תשע&quot;ח, 6348); עמותת הצלה יהודה ושומרון - ללא גבולות, ע&quot;ר 58-036388-5 (י&quot;פ תשפ&quot;ו, 466, 592).))
:- ”הוראות להפעלה משולבת” – הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע חירום אזרחי ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע חירום אזרחי, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;
:- ”הוראות מקצועיות” – הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע חירום אזרחי, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;
:- ”הרמטכ״ל”, ”חייל”, ”פקודות הצבא” – כהגדרתם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955]] ([[בפרק זה]] – חוק השיפוט הצבאי);
:- ”קצין משטרה” – קצין משטרה בדרגה ובתפקיד שייקבע לענין [[פרק זה]] בפקודות משטרת ישראל כמפקד האירוע;
:- ”קצין צה״ל” – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא;
:- ”שטח המוחזק על ידי צה״ל” – שטח שהרמטכ״ל הודיע עליו בכתב לשר;
:- ”שטח של מיתקן ביטחוני” – שטח ששר הביטחון הודיע עליו בכתב לשר.

@ 90ב. הכרזה על אירוע חירום אזרחי (תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח)
: (א)(1) שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי או כי מתרחש אירוע חירום אזרחי, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע חירום אזרחי; לענין זה –
:::- ”שוכנע השר” – בין לבקשת שר נוסף ובין מיזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;
:::- ”שר נוסף” – שר שהטיפול באירוע החירום האזרחי הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.
:: (2) הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –
:: (1) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן בטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה״ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
:: (2) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה״ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
:: (3) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]] – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;
:: (4) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין –
::: (א) לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;
::: (ב) לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ״ל;
:: (5) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי – לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ״ל;
:: (6) לגבי אירוע כימי או ביולוגי – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ״ל.
: (ג) הודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (1), (2), (4)(ב) ו־(5) של סעיף קטן (ב) תיכנס לתוקפה עם מסירתה לרמטכ״ל, והודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (3), (4)(א) ו־(6) של אותו סעיף קטן תיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.

@ 90ג. תוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחי (תיקון: תשס״ה, תשע״ד–2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה–2, תשע״ה, תשע״ו–3, תשע״ו–5, תשע״ז, תשע״ח)
: (א)(1) תוקפה של הכרזה לפי [[סעיף 90ב]] יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה עליה הודעה.
:: (2) השר שנתן את ההכרזה רשאי להאריך את תוקפה לתקופת זמן נוספת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה הנוספות לא יעלה על 96 שעות.
:: (3) הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופת זמן נוספת ובלבד שסך כל תקופות ההארכה על ידה, לא יעלה על שבעה ימים; הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לתקופות נוספות.
: (ב) הכרזה לפי [[סעיף 90ב]], הארכת תוקפה או ביטולה, יובאו לידיעת הציבור בידי נותנם, באופן שייקבע וכן יפורסמו בהקדם האפשרי ברשומות.
: (ג) הכרזה לפי [[סעיף 90ב]] דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי [[סעיף 86 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014]], [[סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]], [[+|וסעיפים 6כב]] [[ו־6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]].

@ 90ד. סמכויות באירוע חירום אזרחי (תיקון: תשס״ה, תשס״ו–3, תשע״ב, תשע״ח)
: (א) באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט [[בפרק זה]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[פרק זה]], יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע חירום אזרחי ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.
: (ג) באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור [[בסעיף 90ב]], כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:
:: (1) להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;
:: (2) להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;
:: (3) להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;
:: (4) לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.
: (ד)(1) אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע החירום האזרחי או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.
:: (2) קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע החירום האזרחי, ואם ניתנה הכרזה כאמור [[בסעיף 90ב]], כל עוד ההכרזה בתוקף.
: (ה) שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).
: (ו)(1) באירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.
:: (2) שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן בטחוני או לשטח המוחזק בידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ([[בפרק זה]] – המלמ״ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
: (ז) באירוע חירום אזרחי, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור [[בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5)]], יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי [[פרק זה]] – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי [[פרק זה]] – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[פרק זה]] – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה״ל לפי [[סעיף 90יב]].
: (ח) אחת לשנה יגיש השר לכנסת דיווח בדבר שימוש בסמכויות לפי סעיף זה בפרק זמן העולה על יומיים.
: (ט) הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו גיוס לפי [[+|סעיפים 24]] [[ו־25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012]].

@ 90ה. החזרת ציוד (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 90ו]] –
::- ”בעל ציוד” – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;
::- ”ציוד” – לרבות חומר.
: (ב) העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי [[סעיף 90ד(ג)(3)]], יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע חירום אזרחי או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.
: (ג) בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור [[בסעיף 90ו(ב)]].

@ 90ו. פיצויים, דמי שימוש והחזר הוצאות (תיקון: תשס״ה)
: (א) לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי [[סעיף 90ד(ג)(3)]], יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.
: (ב) השר, באישור שר האוצר, יתקין תקנות בענין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.
: (ג) החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר גובהם תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
: (ד) לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד, שהועמד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי [[סעיף 90ד(ג)]], או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.

@ 90ז. הכרזה על תרגיל (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) מפקד מחוז או מפקד מרחב ([[בפרק זה]] – מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע חירום אזרחי ([[בפרק זה]] – תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.
: (ב) גוף הצלה, שקיבל הודעה כאמור, חייב להשתתף בתרגיל במועד ובמקום שנקבעו בהודעה.
: (ג) המועדים לעריכת תרגילים ייקבעו בידי מפקד המשטרה בהתייעצות עם גופי ההצלה.
: (ד) התרגילים ייערכו בהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.

@ 90ח. סמכויות בעת תרגיל (תיקון: תשס״ה)
: (א) בעת תרגיל רשאי מפקד המשטרה על אף האמור בכל דין –
:: (1) להורות לגוף ההצלה לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו;
:: (2) להודיע לבעל עסק שהוא מפעל לחומרים מסוכנים, על קיומו של תרגיל הנוגע לעסק כאמור, ומשהודיע על כך חייב בעל העסק לאפשר שיתוף העובדים והציוד של העסק בתרגיל; בסעיף קטן זה, ”מפעל לחומרים מסוכנים” – מקום שבו מאחסנים, מעבדים, מייצרים או עוסקים בדרך אחרת בחומר מסוכן, או בפסולת של חומר מסוכן, או שחומר מסוכן נוצר בו בתהליך העיבוד או הייצור.
: (ב) בעת תרגיל, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שהודעה על התרגיל תימסר זמן סביר מראש לבעלים או למחזיק במקום.
: (ג) שימוש בסמכויות לפי סעיף זה, ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק על ידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או המלמ״ב, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

@ 90ט. עונשין (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי [[סעיפים 90ד]] [[או 90ח]], או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע חירום אזרחי, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו – מאסר שנה.
: (ב) בעל עסק טעון רישוי לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968]], שעשה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי [[החוק האמור]], ויחולו עליו הוראות [[סעיף 14 לאותו חוק]].

@ 90י. חסינות דיונית וסייגים מאחריות בנזיקין (תיקון: תשס״ה)
: (א) לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי [[פרק זה]] (בסעיף זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
: (ב) בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות [[+|סעיפים 25]] [[ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 90יא. סיוע צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]], יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע חירום אזרחי, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.
: (ב) הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבעו שר הביטחון או הממשלה.
: (ג) דין כוחות צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע למשטרת ישראל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

@ 90יב. העברת תפקיד לצה״ל (תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח)
: (א) בעת אירוע חירום אזרחי, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הביטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה״ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]], רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה״ל כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תציין את התחומים ואת התקופה שבהם ימלא צה״ל את תפקיד משטרת ישראל כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יקבע הרמטכ״ל קצין צה״ל לפקד על האירוע.
: (ד) שר הביטחון לבקשת השר, או ראש הממשלה, רשאי להאריך את התקופה שצוינה בהוראה או לקצרה.
: (ה) תוקפה של הוראה לפי סעיף זה יפקע בתום התקופה שנקבעה בה או בתום תוקפה של ההכרזה שניתנה לפי [[סעיף 90ב]], לפי המוקדם.
: (ו) משניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) תסייע משטרת ישראל לצה״ל בטיפול באירוע, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור; סיוע כאמור, יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר;
:: (2) דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף קטן זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה;
:: (3) לצורך מילוי תפקידו יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי [[פרק זה]] – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי [[פרק זה]] – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[פרק זה]] – לחייל.

@ 90יג. סמכות צה״ל לעריכת תרגיל (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי [[סעיפים 90ז]] [[ו־90ח]] יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה״ל לטיפול באירוע חירום אזרחי כאמור [[בפרק זה]]; לענין זה, ”מפקד צבאי” – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.
: (ב) משטרת ישראל תסייע לצה״ל בעת תרגיל שהכריז מפקד צבאי בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר.
: (ג) דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

@ 90יד. פטור מפרסום (תיקון: תשס״ה)
: מסר שר הביטחון או הרמטכ״ל, לפי הענין, הודעה בדבר שטח של מיתקן ביטחוני או שטח המוחזק על ידי צה״ל, תימסר ההודעה גם לידיעת האחראים על אותם שטחים; הודעה כאמור לא תפורסם ברשומות.

@ 90טו. דין המדינה (תיקון: תשס״ה)
: לענין [[פרק זה]], דין המדינה כדין כל אדם, למעט לענין ציוד ונכסים של צה״ל ושל הוועדה לאנרגיה אטומית.

@ 90טז. סייג לתחולה (תיקון: תשס״ה)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על אירועים שלגביהם חל [[חוק ההתגוננות האזרחית]].

@ 90יז. משכן הכנסת ורחבתו – הוראות מיוחדות (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: בלי לגרוע מהוראות [[=חוק המשכן|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968]] (בסעיף זה – חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי [[פרק זה]] לגבי אירוע חירום אזרחי במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם [[בחוק המשכן]], תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ״ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

@ 90יח. שמירת דינים (תיקון: תשס״ה)
: אין באמור [[בפרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות שוטר או חייל לפי כל דין.

== פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה ==

@ 91. פירוט העבירות
: העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות:
: (1) משתדל, על־ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;
: (2) ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל – נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה – ”רכוש המשטרה”);
: (3) משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;
: (4) ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;
: (5) מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;
: (6) מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אמרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.

== פרק שביעי 1: בירור קבילות שוטרים (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) ==

@ 91א. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ב. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ג. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ד. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ה. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ו. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ז. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ח. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ט. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91י. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יא. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יב. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יג. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יד. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91טו. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91טז. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יז. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יח. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים ==

@ 92. משטרת ישראל ככוח צבאי
: (א) בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה.
: (ב) האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור.
: (ג) שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו.

@ 93. הנהלה ומשמעת של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי
: השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור [[בסעיף 92]], וכן להחיל עליהם את הוראות [[חוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה.

== פרק תשיעי: הוראות שונות (תיקון: תשל&quot;ב) ==

@ 93א. יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות - לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין [[סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;שוטר&quot; - לרבות שוטר שלא מן המנין.

@ 93ב. איסור התארגנות (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.
: (ב) עבירה על הוראת סעיף זה תיחשב כעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;ארגון שוטרים&quot; - כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון המשטרה, ניהולה, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של שוטרים או ייצוג של שוטר בנושאים אלה;
::- &quot;תנאי שירות&quot; - לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.

@ 93ג. מועצה ציבורית (תיקון: תשל&quot;ט)
: השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של שוטרים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.

@ 94. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל״ג, תשל״ג–2, תשמ״ח&lt;!--החלפה--&gt;, תשנ״ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה, ואולם תקנות לביצוע הוראות [[פרק שני1]] יותקנו בהתאם להוראות [[סעיף 10כג(ב)]].
: (ב) שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע [[פרק רביעי 2]] והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (מקום המגורים), 1936]].))
: ((פורסמו [[תקנות קרן המשטרה הכללית]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (הענקת שפות), תשי״ח–1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (שכר הצטיינות), תשי״ח–1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (חופשה), תשל״א–1971]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע), תשל״ו–1975]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996]].))

@ 94א. תקנות באישור ועדה של הכנסת (תיקון: תשל&quot;ט, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: ראה השר כי הדבר דרוש לשם פעולתה התקינה של המשטרה, רשאי הוא, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בענין ארגון המשטרה, ניהולה והמשטר והמשמעת בה, שיש בהן לאסור או להגביל -
: (1) התראיינות שוטרים שלא בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה;
: (2) השתתפות של שוטרים באסיפות, בהפגנות ובתהלוכות;
: (3) כל פעולה הנוגעת לארגון שוטרים כמשמעותו [[בסעיף 93ב]].

@ 95. (תיקון: תשמ&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 96. תחילה
: תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).

== תוספת ראשונה (תיקון: תשנ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 49ט]]))) ====

@ : כל עבירה למעט:
@ (1) : עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר בידי המחלקה;
@ (2) : עבירת תעבורה כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]];
@ (3) : עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין;
@ (4) : עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה - משני;
@ (5) : עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ו) ==

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ז-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 24ה]]))) ====
=== תפקידים לעניין בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף ===

=== חלק א' ===

@ 1. : מועמד לתפקיד קצין בדרגת ניצב;
@ 2. : מועמד לתפקיד קצין בדרגת תת־ניצב כמפורט להלן:
: א. חבר סגל הפיקוד הכללי;
: ב. ראש יחידה ארצית;
: ג. ראש חטיבה באגף המבצעים;
: ד. ראש חטיבה באגף החקירות והמודיעין.

=== חלק ב' ===

@ 1. : קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה;
@ 2. : מפקד תחנת משטרה;
@ 3. : מפקד יחידה מרכזית (ימ&quot;ר);
@ 4. : ראש מפלג ביחידה ארצית וביחידה מרכזית;
@ 5. : שוטר המשרת ביחידה המיועדת לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד כאמור [[בסעיף 24יב(א)(5)]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 10א]]))) ====

=== עבירות פשע לעניין [[10א|ההגדרה &quot;פשע חמור&quot;]] ===
@ (1) : עבירות לפי סעיפים אלה [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]: [[-|סעיפים 245(א)]], [[-|287(ב)]] [[-|ו-346(א)(1)]], [[-|וסעיף 335(א)]] לעניין עבירה שנעברה לפי [[-|סעיף 334]];
@ (2) : [[סעיף 25 לחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]], ובלבד שמתן האמצעים נעשה לביצוע מעשה טרור שהוא פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר.

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 10יב(א)(3)]]))) ====

=== עבירות עוון ===
@ (1) (תיקון: תשפ&quot;ה) : עבירות לפי סעיפים אלה [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
: (א) [[-|סעיפים 143(ב)]], [[-|144(א) עד (ב1)]], [[-|244]], [[-|249]], [[-|257(2)]], [[-|261(1)]], [[-|273]], [[-|292]], [[-|304]], [[-|334]], [[-|338(א)(1)]], [[-|340א(א)]], [[-|346(ב)]], [[-|348(ג), (ד1), (ד2) ו-(ה)]], [[-|349(א) ו-(ב)]], [[-|351(ד1)]], [[-|377 רישה]], [[-|379]], [[-|380]], [[-|381(א)]], [[-|382א(א)]], [[-|409]], [[-|413ג רישה]], [[-|413ד(א)]], [[-|413ו רישה]], [[-|413ז]], [[-|415 רישה]] [[-|ו-452]];
: (ב) [[-|סעיף 287(א)]], לעניין הוראות שניתנו לפי [[סימן ו' בפרק א' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], או לפי [[סעיף 57א לפקודת התעבורה]];
@ (2) : עבירות לפי סעיפים אלה [[לפקודת התעבורה]]:
: (א) [[-|סעיף 10]], ובלבד שחלפו שנתיים לפחות מיום שפקע תוקפו של רישיון הנהיגה;
: (ב) [[-|סעיפים 64]], [[-|64א(א)]] [[-|ו-67]];
@ (3) : עבירות לפי [[סעיפים 12א(ג)(1) ו-(ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 10כ]]))) ====
=== חלק א': דיווח משטרת ישראל ליועץ המשפטי לממשלה ===

@ (1) : מספר המצלמות המיוחדות הנייחות ומספר המצלמות המיוחדות הניידות שהופעלו, וכן מספר המצלמות כאמור שהוסרו או שהפעלתן הופסקה בעקבות הבחינה האמורה [[בסעיף 10ט(ד)]], ובהתאם לפילוח שלהלן:
: (א) סוג המצלמה המיוחדת הנייחת או סוג המצלמה המיוחדת הניידת;
: (ב) לגבי מצלמה מיוחדת נייחת - המטרה שלשמה הוצבה והופעלה, ואם הוצבה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים;
@ (2) : מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;
@ (3) : מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;
@ (4) : המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;
@ (5) : מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10יב(א)]], שאינן כלולות במטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]];
@ (6) : ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;
@ (7) : מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם ופירוט הרשאות הגישה שלהם;
@ (8) : פרטים בדבר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי [[סעיף 10י]];
@ (9) : סוגי הכללות של התראות זמן אמת שהוגדרו במערכת צילום מיוחדת, ולגבי כל סוג הכללה כאמור - פרטים בדבר הליכי אישורו, פרק הזמן המרבי לתוקפו ומספר ההכללות מהסוג האמור שהוזנו בפועל במערכת הצילום המיוחדת, והכול בפילוח לפי סוג מערכת הצילום המיוחדת;
@ (10) : מספר האישורים שניתנו לפי [[סעיף 10יב(ב)]] לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת [[סעיף 10יג(ג)]] ופירוט המטרות שלשמן ניתן כל אישור;
@ (11) : מאפייני כלי טכנולוגי הנמנה עם סוג מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בו שימוש על ידי משטרת ישראל, וכן עמידת מערכת צילום מיוחדת באמות המידה לעניין אמינותה, כפי שנקבעו בתקנות בהתאם [[לסעיף 10כג(א)(5)]];
@ (12) : פרטים בדבר אירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.

=== חלק ב': דיווח גוף ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה ===

@ (1) : גוף ציבורי המנוי [[10א|בפרט (2) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]] - דיווח כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 5|(5)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)]] [[ו-(12) בחלק א' לתוספת זו]];
@ (2) : המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל - דיווח כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)]] [[תוספת 6 חלק א פרט 12|ו-(12) - בחלק א' לתוספת זו]];
@ (3) : מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל - דיווח כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)]] [[ו-(12) בחלק א' לתוספת זו]];
@ (4) : שירות הביטחון הכללי - דיווח כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)]] [[ו-(12) בחלק א' לתוספת זו]].

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ד' באייר התשל&quot;א (1 במרס 1971).
&lt;חתימות&gt; יעקב ש' שפירא, שר המשפטים

== לוח השוואה ==

&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | שם
2, 3 | [[1]]
4 | [[3]]
5(1) | [[2]]
5(2) | [[7]]
5(3) | [[8]]
6 תנאי שלישי | [[21]]
7(1) | [[9]]
7(2)-(4) | [[10]]
8 | [[22]]
9(1) רישה | [[11]]
9(1) סיפה | [[12]]
9א(1) | [[25]]
9א(2) | [[26]]
9א(3) רישה | [[27]]
9א(3) סיפה | [[28]]
9א(4) | [[29]]
9א(5) | [[30]]
10 | [[13(א)]]
11 | [[13(ב)]]
12 | [[17]]
13 | [[14]]
14 | [[18]]
14א | [[19]]
15 | [[20]]
16 רישה | [[15]]
16 סיפה | [[16]]
17(1) | ((50))
17(2) רישה | ((51))
17(2) סיפה | ((52))
17(2) תנאי ראשון | ((53))
17(2) תנאי שני | ((54))
17(3) | ((55))
17(4) | ((56))
17(6) | ((57))
18(1) רישה | ((58))
18(1)(א)-(ט) | ((59))
18(2) | ((60))
18(3) | ((61(א)))
18(4) | ((61(ב)))
18(5)(א) | ((63))
18(5)(ב) | ((62))
18(6) | ((64))
18(7) | ((67(א)))
18(8) | ((67(ב)))
18(9)(א) | ((67(ג)))
18(9)(ב) | ((70))
18(10) | ((68))
18(11) | ((69))
18א | ((65))
18ב | ((66))
18ג | ((72))
18ד | ((73))
19 | ((74))
20(1) | [[23]]
20(2) | [[24]]
21 | ((71))
22(1) | ((76))
22(2) | ((75))
22(3), (4) | ((77))
23 | [[41]]
24(1) | [[42]]
24(2) | [[43]]
25 סיפה | [[45]]
25 רישה | [[44]]
26 | [[46]]
27(1) | [[47]]
27(2) | [[48]]
28 | [[49]]
29(1) | [[31]]
29(2) | [[32 רישה]]
29(3) | [[33]]
29(4) | [[34]]
29(5) | [[32 סיפה]]
29(6) | [[35]]
30 | [[36]]
31(1) | [[37]]
31(2) | [[38]]
31(3) | [[39]]
31(4) | [[40]]
32 | [[78]]
33 | [[79]]
33 תנאי ראשון | [[80]]
33 תנאי שני | [[81]]
34 | [[83]]
35(1) | [[84]]
35(1) סיפה | [[83 סיפה]]
35(2) | [[85]]
35(3) | [[86]]
35(4) רישה | [[85(2) סיפה]]
35(4) סיפה | [[88(1)]]
35(5) רישה | [[87]]
35(5) סיפה | [[88(2)]]
35א | [[89]]
35ב | [[90]]
36 | [[82]]
37(1) | [[4]]
37(2) | [[5]]
38 | [[91]]
49 | [[6]]
50(1) | [[94]]
50(2) | [[95]]
51(1) | [[92]]
51(2) | [[93]]
תוספת | [[תוספת שניה|תוספת]]
&lt;/&gt;</text>
      <sha1>rvs1m7wawovi0gnveijwd0qdu0p4eg5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת המשטרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285443</id>
    <revision>
      <id>3005700</id>
      <parentid>3002359</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T05:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3005698] תיקון מס' 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)</comment>
      <origin>3005700</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="224448" sha1="l2e1ufvpi6oeyrma00o1l40n56c2ll5" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000889}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קי״ב, עמ׳ 1124|פקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_564433.pdf}}, {{ח:תיבה|ת״ט|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 90|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}, {{ח:תיבה|239|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561199.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 119|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561352.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 29|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561420.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561481.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 91|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561587.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561614.pdf}}, {{ח:תיבה|190|תקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561653.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 19|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562102.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 37|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562227.pdf}}, {{ח:תיבה|261|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562631.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 147|חוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209615.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 19|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_203712.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 86|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 216|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210179.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשל״א, 390|פקודת המשטרה [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_vn_525726.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ב, 22|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 23|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210186.pdf}}, {{ח:תיבה|173|חוק השבת אבידה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209702.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 46|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210185.pdf}}, {{ח:תיבה|111|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317415.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 86|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 137|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210183.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 72|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 201|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 217|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 42|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210729.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 156|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 66|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211664.pdf}}, {{ח:תיבה|296|תיקון מס׳ 15 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 442|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון (שירות במשטרה ושירות מוכר)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 250|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211284.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 126|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 120|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211469.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 28|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300170.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 430|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299598.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 966|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 151|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}, {{ח:תיבה|156|תיקון לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300031.pdf}}, {{ח:תיבה|256|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 134|תיקון מס׳ 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300755.pdf}}, {{ח:תיבה|563|תיקון מס׳ 35 לפקודת בתי הסוהר|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 789|תיקון מס׳ 15 לחוק ההתגוננות האזרחית|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301257.pdf}}, {{ח:תיבה|948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301347.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 390|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 266, 266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידטר הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 328|תיקון מס׳ 6 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366909.pdf}}, {{ח:תיבה|338|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367046.pdf}}, {{ח:תיבה|1141|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 252|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 319|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 6|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_608417.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 6|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1456977.pdf}}, {{ח:תיבה|22|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 79|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3512466.pdf}}, {{ח:תיבה|446|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3900712.pdf}}, {{ח:תיבה|952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|1346|חוק הפרות תעבורה מינהליות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4765655.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 8987/22|התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2025/1/2/2022-0-8987-62-2&amp;amp;fileName{{=}}4ffc7b6d16c8431d90ce364e5395ba33&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 529|תיקון מס׳ 152 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235343.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1410|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12287.pdf}}, {{ח:תיבה|1574|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12303.pdf}}, {{ח:תיבה|1668|תיקון מס׳ 2 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12333.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 352|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1910|תיקון מס׳ 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12355.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}. '' הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 126|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11531.pdf}}, {{ח:תיבה|1648|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11851.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תוארים)|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תוארים), 1940}}, רואים ”שר המשטרה“ כאילו הוחלף ב”שר לביטחון לאומי“ ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5722.pdf|ק״ת תשנ״ו, 264}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10524.pdf|תשפ״ג, 926}}).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1: מערכות צילום מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1 סימן ב|סימן ב׳: הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת ושימוש במידע שנאגר בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1: התאמה לתפקיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: שוטרים מוספים זמניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: שוטרים לתפקידים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: שוטרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: נוטרי כפרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4-1|פרק רביעי 1: המשמר האזרחי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4-1א|פרק רביעי 1א׳: משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי – דין משמעתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: דן יחיד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין למשמעת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: בית דין לערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן ד׳1 – מעצר ועיכוב שוטרי חובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ה|סימן ה׳: הוראות נוספות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6 סימן א|סימן א׳: התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: אסיפות ותהלוכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק ששי 1: אירוע חירום אזרחי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7-1|פרק שביעי 1: בירור קבילות שוטרים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|עבירות פשע לעניין ההגדרה ”פשע חמור“}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|עבירות עוון}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ד, תשמ״ח, תשס״ו, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטרת ישראל“ – חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר“ – מי שנמנה עם משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטרה“ – שוטר או שוטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח הכללי“ – קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה בכיר“ – שוטר בדרגת סגן־ניצב ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות משטרת ישראל“ – הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט בכיר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דן יחיד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת משמעת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד משטרת מחוז“ – קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – לרבות שוטר שהמלה ”מפקח“ היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל“ – לרבות שוטר שהמלה ”סמל“ היא חלק מתואר דרגתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוראי“ – שוטר למטה מדרגת סמל שני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשטרה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות}}

{{ח:סעיף|2|הרכב משטרת ישראל}}
{{ח:ת}} במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר.

{{ח:סעיף|3|תפקידי המשטרה}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.

{{ח:סעיף|4|סמכות כללית של שוטרים}}
{{ח:ת}} לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.

{{ח:סעיף|4א|חשש ממשי לפגיעה חמורה – סמכות ואחריות|תיקון: תשס״ה, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לגוף הצלה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 90א|בסעיף 90א}}, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך הצלת הנפש או הרכוש –
{{ח:תתתת|(א)}} להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.
{{ח:תתת|(ב)}} שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
{{ח:תתת|(2)}} בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 28|ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:תת|(ד)}} פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד}} – יראו אותו כמתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 287|בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג|פרק י״ג לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|4ב|סמכות דרישת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3, ק״ת תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, הנדרשים בשל פעולות האיבה, רשאי שוטר לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות מידע ביומטרי ונתוני זיהוי שהופקו מהם, מידע רפואי, מידע גנטי ודגימה ביולוגית, אם שוכנע כי הידיעה או המסמך דרושים כדי לספק זיהוי, אימות או איתור כאמור ברמת הוודאות הנדרשת; לעניין זה רשאית משטרת ישראל להסתייע בכל אדם, ובכלל זה באדם מטעם משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דגימה ביולוגית“ – לרבות עצמות, שיער, נוזלי גוף, רקמות וסוגי תאים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע ביומטרי“ – תצלום וכן טביעות אצבע, לרבות טביעות כף יד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע גנטי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה“ – פעולות האיבה שאירעו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026).

{{ח:סעיף|5|תפקידים של שוטרים|תיקון: תשס״ה, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} במיוחד, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 4א|ו־4א}}, יהא מתפקידו של כל שוטר –
{{ח:תת|(1)}} לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;
{{ח:תת|(3)}} ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים, וכן על הפרות תעבורה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}};
{{ח:תת|(4)}} לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;
{{ח:תת|(5)}} לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.

{{ח:סעיף|5א|הזדהות שוטר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.
{{ח:תת|(ג)}} שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ה)}} חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם –
{{ח:תתת|(1)}} מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;
{{ח:תתת|(2)}} מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.
{{ח:תת|(ו)}} חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|6|הגנה לשוטר שפעל מכוח כתב הרשאה|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק־דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל, אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.

{{ח:סעיף|7|מינוי לתפקיד של קצין משטרה בכיר}}
{{ח:ת}} השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.

{{ח:סעיף|8|שימוש בסמכויות של דרגה נמוכה יותר}}
{{ח:ת}} שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.

{{ח:סעיף|8א|מינוי המפקח הכללי של משטרת ישראל|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.

{{ח:סעיף|8ב|כפיפות משטרת ישראל|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.

{{ח:סעיף|8ג|התוויית מדיניות ועקרונות|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות {{ח:פנימי|סעיף 9א|שבסעיף 9א(א)}} ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לכנס, על המדיניות שהתווה; השר יפרסם את המדיניות שהתווה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|8ד|התוויית מדיניות בחקירות|תיקון: תשפ״ג, בג״ץ 8987/22}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סעיף 8ד בוטל בבג״ץ 8987/22):}}
{{ח:תת|(א)}} &lt;s&gt;השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|(ב)}} &lt;s&gt;אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהן כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 59|בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|8ה|שמירת סמכויות|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיפים 8א עד 8ד}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}} כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|9|תפקיד המפקח|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה, והכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8ג|בסעיפים 8ג}} {{ח:פנימי|סעיף 8ד|ו־8ד}}.

{{ח:סעיף|9א|הוצאת פקודות משטרת ישראל|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן – פקודות המטה הארצי).

{{ח:סעיף|9ב|פרסום פקודות משטרת ישראל|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־2, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} פקודות משטרת ישראל יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, ותוקפן – ממועד פרסומן באתר האינטרנט; ואולם, לא תפורסם פקודה מסוימת אם סבר המפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי אין לפרסמה.

{{ח:סעיף|9ג|דין פקודות משטרת ישראל|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.
{{ח:תת|(ב)}} היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי – עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת – עדיפות פקודות המטה הארצי.

{{ח:סעיף|10|סמכויות המפקח הכללי|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל, ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור;
{{ח:תת|(2)}} להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;
{{ח:תת|(3)}} למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.

{{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני1: מערכות צילום מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק 2-1 סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|10א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות תביעה שיש לה סמכות לגבי עבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10יב|או 10יב(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לשם מילוי תפקידה לפי {{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק רביעי 2}};
{{ח:תתת|(3)}} גורמים אלה בצבא הגנה לישראל: המשטרה הצבאית, היחידה לחקירות פנים ומערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז;
{{ח:תתת|(4)}} שירות הביטחון הכללי;
{{ח:תתת|(5)}} הרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתת|(6)}} יחידת הפיקוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(7)}} יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים, שסוהריהן הוסמכו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 95ב|סעיף 95ב(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} – לעניין מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם;
{{ח:תתת|(8)}} גוף ציבורי אחר שקבע, בצו, שר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת ניצב משנה ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכללה של התראת זמן אמת“ – מתן הוראה למערכת צילום מיוחדת לשם קבלת התראה בזמן אמת בעת זיהוי חפץ מסוים במקום המצולם על ידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה“ – צילום באמצעות מערכת צילום מיוחדת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת צילום מיוחדת“ – מערכת המורכבת ממצלמה אחת או יותר, שמתקיימים לגביה שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המערכת כוללת מעבד ממוחשב, המאפשר אגירה ועיבוד של נתונים או של תמונה;
{{ח:תתת|(2)}} המערכת בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי חד־ערכי של חפץ בזמן אמת וכך מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצלמה“ – מיתקן אופטי לתיעוד חזותי באמצעות צילום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצלמה מיוחדת ניידת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת על גוף שנע במרחב והפעלתה מתבצעת תוך כדי תנועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצלמה מיוחדת נייחת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת בחיבור של קבע למקום מסוים ואינה ניידת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פשע חמור“ – פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר, ופשע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת תת־ניצב ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש טכנולוגי“ – אחזור מידע, עיבוד מידע, בדיקת תמונה וזיהוי חד־ערכי של חפץ, בזמן אמת או בדיעבד, והכול באמצעות יכולת טכנולוגית של מערכת צילום מיוחדת.

{{ח:סעיף|10ב|הצבה והפעלה של מערכות צילום מיוחדות ושימוש בהן|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל לא תציב ולא תפעיל מערכת צילום מיוחדת ולא תעשה בה שימוש טכנולוגי, אלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ולאחר שנקבעו לגבי סוג מסוים של מערכת צילום מיוחדת תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10כג|סעיף 10כג(א)}}.

{{ח:סעיף|10ג|צילום אדם ברשות היחיד|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מצלמה מיוחדת נייחת תופעל באופן שלא מצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.
{{ח:תת|(ב)}} מצלמה מיוחדת ניידת תופעל באופן המיועד לצלם מקום ציבורי או דרך ציבורית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, וככל האפשר לא תצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.

{{ח:סעיף|10ד|מינוי קצין אחראי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי של משטרת ישראל ימנה קצין משטרה בדרגת תת־ניצב ומעלה, שיהיה אחראי ליישום ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ובכלל זה לקביעת מדדי ביצוע למערכות הצילום המיוחדות השונות, למעקב ובקרה על ביצועיהן, לשלמותן, לתקינות הפעלתן ולתיעוד פעולתן.
{{ח:תת|(ב)}} לשם בקרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הקצין האחראי כאמור באותו סעיף קטן לעשות שימוש במידע הנאגר במערכות הצילום המיוחדות לבדיקות עיתיות של עמידה במדדי הביצוע שנקבעו להן.

{{ח:סעיף|10ה|נוהל לעניין הכללה של התראת זמן אמת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל תקבע נוהל לעניין הכללה של התראות זמן אמת, ובכלל זה קביעת סוגי הכללות כאמור, אופן אישורם ותוקפם.

{{ח:סעיף|10ו|סודיות והגבלת שימוש|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יהיה חסוי, לא יימסר ולא ייעשה בו שימוש אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהגיע לידיו מידע לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}; העובר על הוראות אלה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק 2-1 סימן ב|סימן ב׳: הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת ושימוש במידע שנאגר בה|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|10ז|מטרות להצבה ולהפעלה של מערכת צילום מיוחדת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, וכן הכללה של התראות זמן אמת במערכת כאמור, תהיה למטרות המפורטות להלן בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע עבירות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, בעת קיום חשש ממשי לפגיעה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו;
{{ח:תתת|(4)}} אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים, שניתנו על פי דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקומות ציבוריים; לעניין זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי מקומות נוספים שיראו אותם כמקום ציבורי לעניין סעיף קטן (א)(4), ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} סבר השר כי עקב דחיפות העניין יש צורך מיידי בהוצאת הצו, רשאי הוא להוציאו בלא אישור הוועדה כאמור, והודעה על כך תימסר לה מייד לאחר הוצאת הצו; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 14 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה לוועדה הודעה כאמור בפסקה (1), תדון הוועדה בצו בתוך 14 ימים מיום הוצאת הצו; לא דנה הוועדה כאמור – יפקע תוקפו של הצו;
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה רשאית לאשר את הצו, כולו או חלקו, לא לאשר את הצו או לשנות את תקופת תוקפו, אף לתקופה העולה על 14 ימים.

{{ח:סעיף|10ח|הגורם המוסמך לאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הצבה או הפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת טעונה אישור של קצין מוסמך; ואולם הצבה והפעלה של מצלמה כאמור לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים יכול שתיעשה גם באישור של גורם מאשר.

{{ח:סעיף|10ט|תנאים להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קצין מוסמך או גורם מאשר, לפי העניין, לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת אלא אם כן שוכנע, על בסיס תשתית עובדתית שהונחה לפניו, כי הדבר דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}}, וכי אין בהצבה ובהפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש, בין השאר בשים לב לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג המצלמה המיוחדת הנייחת;
{{ח:תתת|(2)}} מועדי הפעלתה;
{{ח:תתת|(3)}} היקף התנועה במקום המצולם על ידה;
{{ח:תתת|(4)}} מאפייני המקום המצולם על ידה ורגישות המידע על הימצאותו של אדם בו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שיוצבו בשטח נתון, שלא יעלה על מספר המצלמות הנדרשות להשגת המטרה כאמור ברישה.
{{ח:תת|(ב)}} מצלמה מיוחדת נייחת תוצב בדרך שתהיה גלויה לעין, אלא אם כן קבע הקצין המוסמך או הגורם המאשר, לפי העניין, כי נסיבות העניין מצדיקות את הצבתה בדרך שאינה גלויה לעין.
{{ח:תת|(ג)}} הקצין המוסמך או הגורם המאשר ישקול את האפשרות ליידע את הציבור, באמצעות שילוט מתאים או באופן מקוון, בדבר הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, אם אין בכך כדי לפגוע במטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מדי שלוש שנים לכל היותר יבחן הקצין המוסמך את הצורך בהמשך הצבתה והפעלתה של כל מצלמה מיוחדת נייחת ואת התקיימות התנאים להצבתה ולהפעלתה כאמור בסעיף 10ט(א), בשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.

{{ח:סעיף|10י|הגבלות לעניין צילום של כל המרחב הציבורי ביישוב או של כל דרכי הגישה ליישוב, על ידי מערכת צילום מיוחדת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישוב“ – עירייה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}, מועצה מקומית שאינה מועצה אזורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}, יישוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}, ואזור סטטיסטי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – אזור סטטיסטי שתפקודו העיקרי מגורים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10ח|בסעיף 10ח}}, הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, טעונות אישור של קצין מוסמך, ויחולו לגביהן, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ט|סעיף 10ט}}, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות המסכנות את חייו של אדם, את שלמות גופו, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או עבירות רכוש בהיקף נרחב.
{{ח:תת|(ג)}} אישור להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ב), יינתן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; חלפו שישה חודשים כאמור, רשאי הקצין המוסמך לאשר את המשך הצבתה והפעלתה של המצלמה המיוחדת הנייחת, לתקופות נוספות, ובלבד שההפעלה המצטברת שלה לא תעלה על שנה בתוך פרק זמן של שלוש שנים רצופות.
{{ח:תת|(ד)}} הופעלה מצלמה מיוחדת נייחת במשך שנה במצטבר, בתוך פרק זמן שאינו עולה על שלוש שנים רצופות, רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של משטרת ישראל או מי מטעמו, לאשר את המשך הצבתה והפעלתה לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
{{ח:תת|(ה)}} אישור להמשך הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ג) או (ד) יינתן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת ההצבה וההפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.
{{ח:תת|(ו)}} ראה השר כי יש בהצבה ובהפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות לפי סעיף זה בהתאם לאזור סטטיסטי כדי לסכל את המטרה שלשמה יש להציבן ולהפעילן לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות על אזור סטטיסטי שלא לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקרים חריגים ואם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב, בין השאר, למידת הפגיעה בפרטיות שעשויה להיגרם מהצבה והפעלה של המצלמות לפי סעיף זה; השר יפרסם הודעה על אזור סטטיסטי שהורה עליו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.

{{ח:סעיף|10יא|הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות וקביעת נוהל הפעלה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תופעל מצלמה מיוחדת ניידת אלא לפי נוהל שקבע קצין מוסמך בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנוהל ייקבע בהתאם למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} הנוהל ייקבע באופן שבו לא תיפגע פרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש לשם השגת המטרות כאמור בפסקה (1) ובהתחשב בסוג המצלמה ובמועדי הפעלתה;
{{ח:תתת|(3)}} הנוהל יתייחס, בין השאר, גם לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יידוע הציבור בדבר הפעלת מצלמה מיוחדת ניידת, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ט|בסעיף 10ט(ג)}} לעניין הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, ובשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} פיקוח ובקרה על הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות.
{{ח:תת|(ב)}} מדי שלוש שנים יבחן הקצין המוסמך את הנוהל, בהתאם להוראות סעיף זה ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמות המיוחדות הניידות בדבר יעילות הפעלתן בהשגת המטרות שלשמן הופעלו.

{{ח:סעיף|10יב|תנאים לשימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום מיוחדת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרות אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} לשם הצלת חיי אדם או הגנה עליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לשם גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, חקירתן או מניעתן, וכן לשם הליך פלילי בעניין עבירות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לשם גילוי עבריינים בעבירות פשע או בעבירות עוון כאמור בפסקה (3) והעמדתם לדין;
{{ח:תתת|(5)}} לשם חילוט רכוש על פי דין;
{{ח:תתת|(6)}} לשם חקירת דפוסים של ביצוע עבירות כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(7)}} לשם מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שהמידע ממערכות הצילום המיוחדות המועבר לשם המחקר אינו כולל פרטים מזהים ולא ייעשה זיהוי בפועל; מחקר כאמור יאושר בידי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שימוש טכנולוגי במידע שהופרד לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 10יג|סעיף 10יג(ג)}}, ייעשה רק אם גורם מאשר נתן אישור לכך, ולשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א) בהתייחס לעבירות פשע חמור בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
{{ח:תת|(ד)}} משטרת ישראל תקבע נהלים לשימוש טכנולוגי במידע לפי סעיף זה ואת מורשי הגישה למאגר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|10יג|שמירת מידע ממערכת צילום מיוחדת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} המידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר במשטרת ישראל בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרך שתבטיח הגנה ברמה גבוהה מפני דליפת מידע מהמאגר, גישה לא מורשית או חדירה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
{{ח:תתת|(2)}} בדרך שתמנע שימוש בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותו של מי שהמידע כאמור מתייחס אליו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולות המבוצעות במידע יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן השימוש במידע ועל זהות המשתמשים בו.
{{ח:תת|(ג)}} מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה ובתום פרק הזמן האמור – יימחק, ובלבד שפרק הזמן כאמור לא יעלה על שנתיים, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – על שנה; ואולם בחלוף שישה חודשים לכל היותר, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – שלושה חודשים לכל היותר, יופרד מידע כאמור ממידע אחר שנאגר במערכת הצילום המיוחדת ויחולו לגבי השימוש בו ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(ב)}}.

{{ח:קטע3|פרק 2-1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|10יד|שימוש טכנולוגי בדיעבד במידע ממערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} שימוש טכנולוגי במידע שמקורו במערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בדיעבד, ייעשה לשם המטרות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}} בלבד ובהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב}}.

{{ח:סעיף|10טו|שימוש טכנולוגי בזמן אמת במידע ממערכת צילום שאינה מופעלת על ידי משטרת ישראל|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, יראו שימוש טכנולוגי המבוצע על ידי משטרת ישראל בזמן אמת, במידע שמקורו במערכת צילום המופעלת שלא על ידי משטרת ישראל, כהצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת.

{{ח:סעיף|10טז|מסירת מידע לגוף ציבורי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל רשאית למסור לגוף ציבורי מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי בקשת הגוף הציבורי, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}} או לשם הגנה על ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} מסירת המידע לגוף הציבורי דרושה למשטרה לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לפי בקשת גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יימסר לגוף ציבורי מידע לפי סעיף זה אלא לאחר שקבע נהלים לעניין השימוש במידע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל גוף ציבורי מידע לפי סעיף זה, יחולו, בשינויים המחויבים, לגביו ולגבי המידע שקיבל כאמור, הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים ומטרות השימוש במידע, אופן שמירת המידע, המורשים לגשת אל המידע, אבטחתו והבקרה על הגישה אליו, תקופת השמירה של המידע ומחיקתו.

{{ח:סעיף|10יז|שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בחומר מודיעין שנאסף או נרשם בידי רשות מודיעין כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף האמור}}, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.

{{ח:סעיף|10יח|אי־&lt;wbr&gt;תחולה לגבי מידע סטטיסטי או מצרפי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} לא יחולו על הפקה של מידע סטטיסטי שאינו ניתן לזיהוי או של מידע מצרפי שאינו מזוהה, ממידע שנאגר במערכות צילום מיוחדות.

{{ח:סעיף|10יט|סייג לתחולה על שימוש לשם תיעוד עבירות או לשם חקירה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} כדי לפגוע בסמכות משטרת ישראל לפי כל דין –
{{ח:תת|(1)}} להפעיל מערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות ומצלמות שאינן חלק ממערכות צילום מיוחדות, ולעשות בהן שימוש שאינו שימוש טכנולוגי;
{{ח:תת|(2)}} לעשות שימוש שאינו שימוש טכנולוגי במידע שבמערכת צילום מיוחדת, שלא הופק באמצעות שימוש בטכנולוגיה הייחודית של מערכת הצילום המיוחדת;
{{ח:תת|(3)}} להציב ולהפעיל מערכות צילום מיוחדות ולעשות שימוש טכנולוגי או שימוש אחר במידע שנאגר בהן לשם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} תיעוד של ביצוע עבירות בלבד בלא תיעוד של כלל העוברים בדרך, או תיעוד לשם אכיפת עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת לפי חוק, ובלבד שלא יישמר תיעוד של כלל העוברים בדרך אלא לפרק הזמן הדרוש לשם חישוב מהירות הנסיעה;
{{ח:תתת|(ב)}} פעולת חקירה מסוימת לגבי עבירת פשע או עוון שהתבצעה או שנודע למשטרת ישראל על כוונה לבצעה, ובלבד שמערכת צילום מיוחדת כאמור לא תוצב לתקופה העולה על 30 ימים;
{{ח:תתת|(ג)}} אבטחת מיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, שמתקיים לגביה אחד מאלה, ובלבד שהשימוש במידע לעניין זה ייעשה בהתאם לנהלים שקבעה משטרת ישראל:
{{ח:תתתת|(1)}} אבטחת המיתקן נעשית בהתאם להחלטה שקיבל קצין מוסמך, ולשם השגת המטרות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)(1) ו־(2)}};
{{ח:תתתת|(2)}} אבטחת המיתקן נעשית באמצעות הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, המצלמת רק את הנכנסים למיתקן כאמור;
{{ח:תת|(4)}} לעשות שימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, לשם חקירה מסוימת של עבירה.

{{ח:סעיף|10כ|דיווח ליועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”גוף ציבורי“}} ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השישית}}.

{{ח:סעיף|10כא|דיווח לכנסת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה, לגבי משטרת ישראל:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;
{{ח:תתת|(2)}} מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;
{{ח:תתת|(3)}} מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם;
{{ח:תתת|(4)}} מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}}, שאינן כלולות במטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;
{{ח:תתת|(6)}} מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(7)}} מספר האישורים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(ב)}} לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 10יג|סעיף 10יג(ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} מספר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10י|סעיף 10י}};
{{ח:תתת|(9)}} גופים ציבוריים שהועבר להם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10טז|סעיף 10טז}};
{{ח:תתת|(10)}} מספר האירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדת משנה של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שישיבותיה חסויות, אחת לשנה, על מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שהוצבו לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}; דיווח לפי סעיף קטן זה יהיה חסוי.
{{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6) ו־(10), לגבי הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקאות (5), (6) ו־(7) להגדרה ”גוף ציבורי“}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“}}.
{{ח:תת|(ה)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (7) ו־(10), לגבי מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל; דיווח לפי פסקה זו יהיה חסוי.
{{ח:תת|(ו)}} ראש שירות הביטחון הכללי ידווח לוועדת הכנסת לענייני השירות, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיפים קטנים (א)(3), (7) ו־(10), לגבי שירות הביטחון הכללי; בסעיף קטן זה, ”ועדת הכנסת לענייני השירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ז)}} עותק מדיווחים לפי סעיף זה יועבר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים; ואולם דיווח לפי סעיפים קטנים (ה)(2) ו־(ו) יימסר לעובד הרשות להגנת הפרטיות שיש לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של שירות הביטחון הכללי או צבא הגנה לישראל, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף|10כב|חובות דיווח של גוף ציבורי שקבע שר המשפטים בצו|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} קבע שר המשפטים, בצו, גוף ציבורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|פסקה (8) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, יקבע בצו האמור את העניינים שעליהם יימסר הדיווח ליועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10כ|סעיף 10כ}} ולוועדה לביטחון לאומי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10כא|סעיף 10כא}}.

{{ח:סעיף|10כג|תקנות לעניין מערכות צילום מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמירה או מחיקה של מידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ובכלל זה התקופות לשמירה של מידע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים לגישה למידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ותיעוד הגישה למידע והמטרה שלשמה נועדה;
{{ח:תתת|(3)}} העברת מידע ממערכת הצילום המיוחדת לגורם אחר המוסמך לקבלו על פי דין; תקנות לפי פסקה זו הנוגעות להעברת מידע כאמור לידי גורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקה (3) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, ייקבעו גם בהסכמת שר הביטחון;
{{ח:תתת|(4)}} יידוע הציבור בדבר הצבת מצלמות מיוחדות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ט|סעיף 10ט(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} אמות מידה לקביעת אמינות מערכות הצילום המיוחדות ובקרה על פעילותן.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אבטחת המידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} אמות מידה לקביעת מיקום להצבת מצלמות מיוחדות נייחות ולהפעלת מצלמות מיוחדות ניידות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם התקנת תקנות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יפנה השר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעתה בהיבטים המקצועיים שבתחומי אחריותה ומומחיותה; חוות דעת כאמור תינתן בתוך 45 ימים מיום שפנה השר, ואם לא ניתנה, רשאי השר להתקין תקנות כאמור גם בלא קבלתה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של מערכות צילום מיוחדות, בשים לב למאפיינים השונים של כל מערכת צילום מיוחדת, מידת הפגיעה בפרטיותו של אדם בשל הצבתה או הפעלתה, והתכליות שלשמן היא מוצבת ומופעלת, לפי העניין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR)|תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|10כד|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 6|והתוספת השישית}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש}}

{{ח:סעיף|11|תקופת השירות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (גיוס)|תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957}}.}}

{{ח:סעיף|12|תקופת נסיון|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך – יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.

{{ח:סעיף|13|הצהרת מתגייס}}
{{ח:תת|(א)}} כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.
{{ח:תת|(ב)}} כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו – מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.

{{ח:סעיף|14|שבועת אמונים}}
{{ח:ת}} שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.

{{ח:סעיף|15|השוטר תמיד בתפקיד}}
{{ח:ת}} שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.

{{ח:סעיף|16|שוטר יעסוק בתפקידו בלבד}}
{{ח:ת}} שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.

{{ח:סעיף|17|הארכת תקופת שירות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.
{{ח:תת|(ג)}} הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|18|התפטרות שוטר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן – יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.

{{ח:סעיף|19|הארכת שירות בשעת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.
{{ח:תת|(ב)}} שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות – למעט ההוראות הקובעות את תקופתה – והוראות פקודה זו.

{{ח:סעיף|20|שחרור מטעמי בריאות}}
{{ח:ת}} מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.

{{ח:סעיף|21|סמכות השר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור בפקודה זו או {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|בחוק המשטרה}} אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.

{{ח:סעיף|22|אחריות כספית של שוטרים}}
{{ח:ת}} שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי־נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.

{{ח:סעיף|23|החדל להיות שוטר יחזיר חפציו}}
{{ח:ת}} מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו – קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו – קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|24|הטבת נזק לרכוש}}
{{ח:ת}} שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.

{{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי1: התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|24א|מטרות – {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} נועד להסדיר בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.

{{ח:סעיף|24ב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת התאמה לתפקיד“ – בדיקה לשם בחינת התאמה לתפקיד, לרבות בדיקה כאמור הכוללת בדיקת פוליגרף בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24ה|לסעיף 24ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה לתפקיד“ – התאמה של מועמד לתפקיד או של הנושא בתפקיד, לסיווג של תפקיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר בדיקה“ – חומר שנאסף על אודות נבדק בבדיקת התאמה לתפקיד, הכולל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידע שנמסר על ידי הנבדק עצמו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע על אודות הנבדק שנמסר על ידי נבדק אחר במהלך בדיקת התאמה לתפקיד שנערכה לנבדק האחר;
{{ח:תתת|(3)}} ממצאי מבדקים שהנבדק נטל בהם חלק, לרבות בדיקת פוליגרף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג של תפקיד“ – קביעת רמת הרגישות של תפקיד, הנגזרת, בין השאר, מסוג המידע והנושאים שבהם עוסק הנושא בתפקיד, מבכירות דרגתו של הנושא בתפקיד, וכן מהסיכונים הנובעים מאפשרות לנצל את התפקיד לשם גרימת נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד“ – תפקיד במשטרה, לרבות משרה בה, שהמינוי להם הוא על ידי השר, המפקח הכללי או מי שהמפקח הכללי הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|24ג|חובת קיומה של התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}}, ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור.

{{ח:סעיף|24ד|בדיקת התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בדיקת התאמה לתפקיד תתבצע בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24יב|סעיף 24יב}}.

{{ח:סעיף|24ה|ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף תתבצע באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת מועמד לתפקיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} בדיקת נושא בתפקיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}, אחת לחמש שנים, בכפוף להוראות המשטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24יב|סעיף 24יב(א)(4)}};
{{ח:תתת|(3)}} בדיקת מועמד לתפקיד או נושא בתפקיד, אף אם אינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – אם שוכנעה הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 24ו|בסעיף 24ו}} ({{ח:פנימי|פרק 3-1|בפרק זה}} – הוועדה), על יסוד מידע שהוצג לפניה, כי קיים חשש ממשי לאי־התאמתו של המועמד לתפקיד או הנושא בתפקיד לסיווג התפקיד, כי המשך נשיאתו בתפקיד עלול לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה, וכי בדיקת הפוליגרף נחוצה לצורך בחינת התאמתו לתפקיד, ובלבד שבוצעו לגבי הנבדק כל בדיקות ההתאמה לתפקיד האפשרויות האחרות הנדרשות לצורך בירור החשש הממשי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא תבוצע בדיקת פוליגרף לפי סעיף קטן (א) אלא לתכליות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות, שיש בביצוען כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
{{ח:תתת|(2)}} גילוי ומניעה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.

{{ח:סעיף|24ו|הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה(א)(3)}} תהיה מנומקת ובכתב, ותינתן על ידי ועדה שאלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} המפקח הכללי או סגנו;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי למשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר המפקח הכללי כי חבר הוועדה המנוי בפסקה (2) או (3) של אותו סעיף קטן מנוע מלהשתתף בדיון מסוים, לרבות בשל ניגוד עניינים, רשאי הוא להחליפו בסגנו של חבר הוועדה או בקצין משטרה בכיר אחר מיחידתו, לשם אותו דיון, ובנסיבות מיוחדות – בקצין משטרה בכיר אחר שהוא משפטן.

{{ח:סעיף|24ז|הנחיות מקצועיות לביצוע בדיקת פוליגרף|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי יקבע בנוהל הנחיות מקצועיות מפורטות בדבר אופן ביצוע בדיקת פוליגרף לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|24ח|השגה על החלטה בדבר אי־&lt;wbr&gt;התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה.

{{ח:סעיף|24ט|חיסיון חומר בדיקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;
{{ח:תתת|(2)}} נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24י|סעיף 24י(3)(א) סיפה}}; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מינהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.

{{ח:סעיף|24י|סייגים לחיסיון חומר בדיקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24ט|בסעיף 24ט}}, חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:
{{ח:תת|(1)}} גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ט|בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה}}:
{{ח:תתת|(א)}} הוועדה;
{{ח:תתת|(ב)}} המפקח הכללי;
{{ח:תתת|(ג)}} ראש אגף משאבי אנוש;
{{ח:תתת|(ד)}} מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;
{{ח:תת|(2)}} השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן – אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:
{{ח:תתת|(א)}} המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(ב)}} סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;
{{ח:תתת|(ג)}} היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;
{{ח:תת|(3)|(א)}} גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה – אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;
{{ח:תת|(4)}} גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי – אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 7|לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף|24יא|מסירת חומר בדיקה לנבדק|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24ט|בסעיף 24ט}}, המפקח הכללי יעביר חומר בדיקה לנבדק אם ביקש זאת הנבדק לצורך הגשת השגה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או לצורך פנייה לבית המשפט לגבי החלטה מינהלית שהתקבלה בעניינו על בסיס חומר הבדיקה, ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} לא יועבר לנבדק אלא חומר בדיקה הנוגע אליו בלבד, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או ההחלטה המינהלית האמורה;
{{ח:תת|(ב)}} לא יועבר לנבדק חומר בדיקה שנמסר אודותיו על ידי נבדק אחר בבדיקת התאמה לתפקיד או חומר בדיקה שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של משטרת ישראל או את יכולתה לבצע את תפקידיה, אולם המפקח הכללי יעביר לנבדק תמצית של חומר הבדיקה כאמור, בהיקף המזערי הנדרש לשם התכליות האמורות בסעיף זה.

{{ח:סעיף|24יב|הוראות המשטרה לעניין התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות בעניינים המפורטים להלן ייקבעו בהוראות המשטרה באישור שר המשפטים, לאחר שנשקלה מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך:
{{ח:תתת|(1)}} רמות הסיווג של תפקידים;
{{ח:תתת|(2)}} הנושאים שיהיה ניתן לבדוק בבדיקת התאמה לתפקיד, ובפרט בבדיקה הכוללת שימוש בפוליגרף;
{{ח:תתת|(3)}} אופן ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד והפעולות שיינקטו במסגרתה בהתאם לרמות הסיווג של התפקידים, ובכלל זה רמות הסיווג של תפקידים שלגביהן ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד;
{{ח:תתת|(4)}} נסיבות שבהן יהיה ניתן לדחות את הביצוע של בדיקת פוליגרף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} היחידה במשטרה שתיועד לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד ולשמירת חומר בדיקה;
{{ח:תתת|(6)}} האופן שבו יבוצעו בדיקות התאמה לתפקיד למשרתים ביחידה האמורה בפסקה (5);
{{ח:תתת|(7)}} אופן שמירת חומר בדיקה ומועד מחיקתו, וסוגים של חומר בדיקה אשר לא יישמרו; הוראות לפי פסקה זו יחולו גם על גורם שנמסר לו חומר בדיקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24י|סעיף 24י}};
{{ח:תתת|(8)}} הגורמים בגופים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 24י|בסעיף 24י(3)}} שלהם יועבר חומר בדיקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24י|אותו סעיף}} ואופן העברת חומר בדיקה אליהם;
{{ח:תתת|(9)}} אופן מתן הודעה לנבדק בדבר תוצאות בדיקת התאמתו לתפקיד ודרכי הגשת השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד;
{{ח:תתת|(10)}} דרכי מסירת חומר בדיקה לנבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 24יא|סעיף 24יא}};
{{ח:תתת|(11)}} נסיבות שבהן יש מניעה לבצע בדיקת פוליגרף.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

{{ח:סעיף|24יג|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}|תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|24יד|שמירת דינים – {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין}}
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: שוטרים מוספים זמניים}}

{{ח:סעיף|25|גיוס|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה}} וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.

{{ח:סעיף|26|שחרור}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.

{{ח:סעיף|27|הפסקת שירות}}
{{ח:ת}} שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.

{{ח:סעיף|28|המשכת שירות}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, רואים את השוטר כאילו גוייס לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} לתקופה נוספת של ששה חדשים, זולת אם שוחרר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} או גוייס להמשך שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על פי חוזה מיוחד.

{{ח:סעיף|29|מתן הודעות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28}} בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשים, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}.

{{ח:סעיף|30|תקנות מסויימות לא יחולו}}
{{ח:ת}} תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: שוטרים לתפקידים מיוחדים|תיקון: תשל״ג}}

{{ח:סעיף|31|גיוס שוטר לתפקידים מיוחדים}}
{{ח:ת}} על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.

{{ח:סעיף|32|דין שוטר לתפקידים מיוחדים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המשטרה}}; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

{{ח:סעיף|33|תשלום|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:ת}} המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|34|הפסקת שירות}}
{{ח:ת}} המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.

{{ח:סעיף|35|הצהרת מתגייס}}
{{ח:ת}} המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יחולו עליו.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: שוטרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|37|מינוי שוטרים מיוחדים}}
{{ח:ת}} היה נראה שיש התקהלות בלתי־חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.

{{ח:סעיף|38|דין שוטר מיוחד}}
{{ח:ת}} שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|39|הצהרה}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.

{{ח:סעיף|40|סירוב לשמש בתפקיד ואי־&lt;wbr&gt;ציות}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו – מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי־ציות כאמור.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: נוטרי כפרים}}

{{ח:סעיף|41|צו למינוי נוטרים}}
{{ח:ת}} רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.

{{ח:סעיף|42|הצעת מועמדים}}
{{ח:ת}} ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית – ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר – למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.

{{ח:סעיף|43|מינוי}}
{{ח:תת|(א)}} אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.

{{ח:סעיף|44|הצהרה}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.

{{ח:סעיף|45|דין נוטר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המשטרה}}, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

{{ח:סעיף|46|שכר נוטרים וגבייתו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימַנֵּן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.
{{ח:תת|(ב)}} עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.

{{ח:סעיף|47|פיטורין}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש.

{{ח:סעיף|48|התפטרות בטרם עת}}
{{ח:ת}} נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.

{{ח:סעיף|49|תחולה על אזורים אחרים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בצו, להחיל {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן זה}} על –
{{ח:תתת|(1)}} אזור שבטי שבמחוזו;
{{ח:תתת|(2)}} אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.
{{ח:תת|(ב)}} הוחל {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן זה}} על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומינונו בדרך שאישר הממונה.

{{ח:קטע2|פרק 4-1|פרק רביעי 1: המשמר האזרחי|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|49א|פרשנות|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעת איבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות השמירה“ ו”הממונה על השמירה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|49ב|המשמר האזרחי ותפקידיו|תיקון: תשל״ה, תשמ״ח, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן – המשמר).
{{ח:תת|(ב)}} בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.
{{ח:תת|(ג)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.

{{ח:סעיף|49ג|חברי המשמר|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} אלה חברי המשמר:
{{ח:תת|(1)}} מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;
{{ח:תת|(2)}} מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:תת|(3)}} מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על־מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:תת|(4)}} מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על־מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}, או את השמירה שהתנדב לה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|49ד|מעמדו של חבר המשמר|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ב)}} חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}, בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996}}.}}

{{ח:סעיף|49ה|סיום החברות|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} חברותו של אדם במשמר פוקעת –
{{ח:תת|(1)}} אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד – ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;
{{ח:תת|(2)}} אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג(3)}} – ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;
{{ח:תת|(3)}} אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה – ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}, או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.

{{ח:סעיף|49ו|הפיקוד על המשמר|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} למנות מפקד למשמר כולו;
{{ח:תתת|(2)}} למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.
{{ח:תת|(ב)}} מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.

{{ח:סעיף|49ז|תקציב|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן – יעשה זאת שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.

{{ח:סעיף|49ח|סיוע הרשויות המקומיות}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג(3)}}.

{{ח:קטע2|פרק 4-1א|פרק רביעי 1א׳: משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|פרק 4-1א|פרק זה}} הוא הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, הוראת השעה חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו).}}

{{ח:סעיף|49ח1|משרת בשירות אזרחי–&lt;wbr&gt;ביטחוני|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ – השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|ובחוק המשטרה}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.
{{ח:תת|(ד)}} על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני לא יחול {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע2|פרק 4-2|פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד}}

{{ח:סעיף|49ט|סמכות חקירה|תיקון: תשנ״ב, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן – המחלקה).
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשטרה ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|49ט1|חקירת עובדי שירות הבטחון הכללי|תיקון: תשנ״ד, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ט|סעיף 49ט(ב) ו־(ג)}} יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”עבירה“ – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}}, ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|49י|סמכויות המחלקה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיהם לפי {{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק זה}}, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה)|כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים)|כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים), התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|49יא|תיאומי חקיקה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר#סעיף 1|סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}, יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו – את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 19|סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, יראו את המחלקה כרשות בטחון.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי – דין משמעתי|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ג||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ד||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ה||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ו||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ז||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ג||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ד||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ה||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|57||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|58||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|59||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|60||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|61||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: דן יחיד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין למשמעת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|71||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|73||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|75||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|76||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: בית דין לערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|77||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ג||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ד||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ה||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ו||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ז||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ח||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד1|סימן ד׳1 – מעצר ועיכוב שוטרי חובה|תיקון: תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|77ח1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו מעצר“ – לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת משטרה“ – תחנת משטרה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין הממונה“ – מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו – הקצין הממונה על התחנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין המוסמך“ – קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|בחוק המשטרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר חובה“ – שוטר שממלא חובתו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.

{{ח:סעיף|77ח2|מעצר ועיכוב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.

{{ח:סעיף|77ח3|מעצר שוטר חובה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ו, תשס״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}} – קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}} – צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;
{{ח:תת|(2)}} יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#תוספת 1 פרט 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#תוספת 1 פרט 6|או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה}}, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.

{{ח:סעיף|77ח4|בקשה להוצאת צו מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להוצאת צו מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|סעיף 77ח3}} תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.
{{ח:תת|(ב)}} הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.

{{ח:סעיף|77ח5|תוכן צו המעצר ותוקפו|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו –
{{ח:תתת|(1)}} שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;
{{ח:תתת|(2)}} שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;
{{ח:תתת|(4)}} העילה שעל יסודה ניתן הצו;
{{ח:תתת|(5)}} תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.
{{ח:תת|(ב)}} צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.

{{ח:סעיף|77ח6|ביצוע צו מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן – העצור) בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א) עד (ג)}}, יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ד)}} יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} חובת ההזדהות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א) עד (ג)}} והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;
{{ח:תתת|(4)}} מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.
{{ח:תת}} חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|77ח7|סמכויות עזר לביצוע צו מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.
{{ח:תת|(ד)}} לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם;
{{ח:תתת|(2)}} בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.

{{ח:סעיף|77ח8|תקופת המעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77ח6|בסעיף 77ח6(ב)}} ולא תעלה על 24 שעות.

{{ח:סעיף|77ח9|הבאת עצור לתחנת המשטרה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן – התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

{{ח:סעיף|77ח10|דוח מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן – מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.

{{ח:סעיף|77ח11|הזכות למסירת הודעה על מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|77ח12|דוח הקצין הממונה על המעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.

{{ח:סעיף|77ח13|העברת העצור למיתקן כליאה או ליחידתו|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|בסעיף 77ח3(1)}} יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.
{{ח:תת|(ב)}} נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|בסעיף 77ח3(2)}} יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.
{{ח:תת|(ג)}} העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על־אתר.

{{ח:סעיף|77ח14|הארכת מעצר בפני קצין שיפוט בכיר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|בסעיף 77ח3(2)}}, רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.

{{ח:סעיף|77ח15|בקשה להארכת מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.
{{ח:תת|(ב)}} הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.

{{ח:סעיף|77ח16|סמכות קצין שיפוט להארכת מעצר בצו|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 77ח5|בסעיף 77ח5}}.

{{ח:סעיף|77ח17|ערר על צו מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}}, רשאי להגיש ערר.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד הגשתו.
{{ח:תת|(ה)}} הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.

{{ח:סעיף|77ח18|סמכות הדן בערר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לקבל את הערר;
{{ח:תת|(2)}} לדחות את הערר;
{{ח:תת|(3)}} לקצר את תקופת המעצר.

{{ח:סעיף|77ח19|עיכוב לצורך ביצוע מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}}, ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של שוטר חובה לנוע באופן חופשי, כאמור {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|77ח20|אופן ביצוע עיכוב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} קצין משטרה המבצע עיכוב, יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ד), (ה) ו־(ו)}} יחולו על קצין משטרה המבצע עיכוב לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} סירב המעוכב לציית להוראות קצין משטרה להזדהות או להילוות אליו לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב, רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב ובלבד שהשימוש בכוח יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.
{{ח:תת|(ג)}} קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

{{ח:סעיף|77ח21|משך העיכוב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

{{ח:סעיף|77ח22|דוח העיכוב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} עם תום העיכוב יערוך קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט את שמו ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.

{{ח:סעיף|77ח23|מעצר המעוכב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את המעצר בדרך המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 77ח6|בסעיף 77ח6}}.

{{ח:סעיף|77ח24|ניכוי ימי מעצר מתקופת המחבוש|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} נעצר שוטר חובה לפי {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}} והוטל עליו עונש מחבוש, תנוכה תקופת מעצרו מתקופת המחבוש בפועל.

{{ח:סעיף|77ח25|מקום ותנאי המעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עצור לפי {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}} יוחזק בתחנת משטרה במקום שיקבע הקצין הממונה, או ביחידה שבה הוא משרת במקום שיקבע מפקד היחידה שדרגתו אינה פחותה מדרגת פקד.
{{ח:תת|(ב)}} עצור כאמור יוחזק בנפרד מעצורים החשודים בעבירות פליליות ובתנאים הולמים שלא יהא בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
{{ח:תת|(ג)}} תנאי המעצר של עצור יהיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 9|בסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים והמועדים להליכה יומית כאמור בפסקה (5), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לענין פסקה (6), יהיה זכאי העצור רק לקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ד)}} סדרי המינהל, המשטר והמשמעת במקום המעצר וכן האמצעים שמותר לנקוט כלפי העצורים לשם קיום המשמעת בתקופת המעצר, ייקבעו בפקודות משטרת ישראל.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ה|סימן ה׳: הוראות נוספות|תיקון: תשמ״ח}}

{{ח:סעיף|77ט||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77י|השעיה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר; הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.

{{ח:סעיף|77יא|שכר בעת השעיה|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו.
{{ח:תת|(ג)}} הועמד שוטר לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי המפקח הכללי, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מחיל המשטרה; פוטר השוטר מן השירות – לא יהא זכאי להשלמת שכרו.
{{ח:תת|(ד)}} השתכר שוטר מעבודה נוספת, בתקופת השעייתו, ינוכו סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|77יב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות}}
{{ח:קטע3|פרק 6 סימן א|סימן א׳: התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום}}

{{ח:סעיף|78|סגירת בתי קפה וכו׳}}
{{ח:תת|(א)}} היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים.

{{ח:סעיף|79|סמכויות מיוחדות לשוטרים}}
{{ח:ת}} כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:
{{ח:תת|(1)|(א)}} כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;
{{ח:תתת|(ב)}} מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;
{{ח:תת|(2)|(א)}} נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;
{{ח:תתת|(ב)}} אדם כאמור בפסקת־משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב).

{{ח:סעיף|80|שינוי צו וביטולו}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}, לשנות את הוראותיו או לבטלן.

{{ח:סעיף|81|שמירת סמכויות אחרות}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיף 79}} אינו בא לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי הדין בדבר התקהלויות בלתי חוקיות.

{{ח:סעיף|82|הנפת דגל}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום.
{{ח:תת|(ב)}} האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו.
{{ח:תת|(ג)}} כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום.
{{ח:תת|(ד)}} המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו – קנס 300 לירות.

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: אסיפות ותהלוכות}}

{{ח:סעיף|83|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהלוכה“ – חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחוז“, לענין {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} – מחוז משטרה, או כל תחום משטרתי משני שהמשטרה שבו נתונה לפיקודו של קצין המשטרה הבכיר שנתן את ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|84|הסדרת אסיפות ותהלוכות}}
{{ח:תת|(א)}} סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כללית יכול שתחול על המחוז כולו או מקצתו, הכל כפי שיפורש בה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.

{{ח:סעיף|85|רישוי}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}}, רשאי הממונה –
{{ח:תת|(1)}} ליתן את הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון;
{{ח:תת|(3)}} לסרב ליתן את הרשיון.

{{ח:סעיף|86|רשיון פטור מאגרה}}
{{ח:ת}} אין חובת אגרה בעד רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.

{{ח:סעיף|87|ביטול רשיון}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.

{{ח:סעיף|88|פרסום רשיון וביטולו}}
{{ח:ת}} הממונה יפרסם –
{{ח:תת|(1)}} העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו;
{{ח:תת|(2)}} הודעה על כל ביטול של רשיון.

{{ח:סעיף|89|אסיפה או תהלוכה שלא לפי רשיון – כדין התקהלות בלתי־&lt;wbr&gt;חוקית}}
{{ח:ת}} פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|אותו סעיף}}, רואים את האסיפה או התהלוכה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי־חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.

{{ח:סעיף|90|התאספות והליכה בסך}}
{{ח:תת|(א)}} מפקד משטרת המחוז רשאי, בשעת הצורך –
{{ח:תתת|(1)}} להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}, בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור;
{{ח:תתת|(2)}} להסדיר את מידת השימוש במוסיקה ברחוב ובשעת חגיגות וטקסים.
{{ח:תת|(ב)}} התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס 300 לירות.

{{ח:קטע2|פרק 6-1|פרק ששי 1: אירוע חירום אזרחי|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}

{{ח:סעיף|90א|הגדרות|תיקון: תשס״ה, תשס״ו־3, תשע״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום אזרחי“ – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חומרים מסוכנים“, ”חומר מסוכן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}} ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – חוק החומרים המסוכנים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע כימי או ביולוגי“ – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע קרינה רדיולוגי“ – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה (IAEA – International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף הצלה“ – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק מגן דוד אדום|בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(2)}} הרשות הארצית לכבאות והצלה;
{{ח:תתת|(3)}} רשות מקומית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו הכרזות על גופים שהם גופי הצלה לפי פקודת המשטרה: עמותת ”איחוד הצלה ישראל“, עמותה רשומה 58-046597-9 (י״פ תשע״ז, 8724); עמותת ”זק״א – איתור חילוץ והצלה“, עמותה רשומה 58-030737-9 (י״פ תשע״ז, 8724); עמותת ”רגע של אמת זק״א – זיהוי קרבנות אסון“, עמותה רשומה 58-029579-8 (י״פ תשע״ח, 6348); עמותת הצלה יהודה ושומרון – ללא גבולות, ע״ר 58-036388-5 (י״פ תשפ״ו, 466, 592).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות להפעלה משולבת“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע חירום אזרחי ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע חירום אזרחי, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מקצועיות“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע חירום אזרחי, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמטכ״ל“, ”חייל“, ”פקודות הצבא“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – חוק השיפוט הצבאי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגה ובתפקיד שייקבע לענין {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} בפקודות משטרת ישראל כמפקד האירוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין צה״ל“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח המוחזק על ידי צה״ל“ – שטח שהרמטכ״ל הודיע עליו בכתב לשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח של מיתקן ביטחוני“ – שטח ששר הביטחון הודיע עליו בכתב לשר.

{{ח:סעיף|90ב|הכרזה על אירוע חירום אזרחי|תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי או כי מתרחש אירוע חירום אזרחי, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע חירום אזרחי; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שוכנע השר“ – בין לבקשת שר נוסף ובין מיזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שר נוסף“ – שר שהטיפול באירוע החירום האזרחי הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן בטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה״ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה״ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}} – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין –
{{ח:תתתת|(א)}} לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי – לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי אירוע כימי או ביולוגי – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ״ל.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (1), (2), (4)(ב) ו־(5) של סעיף קטן (ב) תיכנס לתוקפה עם מסירתה לרמטכ״ל, והודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (3), (4)(א) ו־(6) של אותו סעיף קטן תיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.

{{ח:סעיף|90ג|תוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחי|תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ו־5, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תוקפה של הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}} יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה עליה הודעה.
{{ח:תתת|(2)}} השר שנתן את ההכרזה רשאי להאריך את תוקפה לתקופת זמן נוספת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה הנוספות לא יעלה על 96 שעות.
{{ח:תתת|(3)}} הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופת זמן נוספת ובלבד שסך כל תקופות ההארכה על ידה, לא יעלה על שבעה ימים; הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לתקופות נוספות.
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}}, הארכת תוקפה או ביטולה, יובאו לידיעת הציבור בידי נותנם, באופן שייקבע וכן יפורסמו בהקדם האפשרי ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}} דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 86|סעיף 86 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 50|סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כב|וסעיפים 6כב}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6נז|ו־6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}.

{{ח:סעיף|90ד|סמכויות באירוע חירום אזרחי|תיקון: תשס״ה, תשס״ו־3, תשע״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}}, יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע חירום אזרחי ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.
{{ח:תת|(ג)}} באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ב|בסעיף 90ב}}, כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:
{{ח:תתת|(1)}} להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;
{{ח:תתת|(3)}} להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;
{{ח:תתת|(4)}} לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע החירום האזרחי או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.
{{ח:תתת|(2)}} קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע החירום האזרחי, ואם ניתנה הכרזה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ב|בסעיף 90ב}}, כל עוד ההכרזה בתוקף.
{{ח:תת|(ה)}} שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} באירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן בטחוני או לשטח המוחזק בידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – המלמ״ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ז)}} באירוע חירום אזרחי, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ב|בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5)}}, יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה״ל לפי {{ח:פנימי|סעיף 90יב|סעיף 90יב}}.
{{ח:תת|(ח)}} אחת לשנה יגיש השר לכנסת דיווח בדבר שימוש בסמכויות לפי סעיף זה בפרק זמן העולה על יומיים.
{{ח:תת|(ט)}} הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו גיוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 25|ו־25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.

{{ח:סעיף|90ה|החזרת ציוד|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 90ו|ובסעיף 90ו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ציוד“ – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – לרבות חומר.
{{ח:תת|(ב)}} העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג)(3)}}, יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע חירום אזרחי או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ו|בסעיף 90ו(ב)}}.

{{ח:סעיף|90ו|פיצויים, דמי שימוש והחזר הוצאות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג)(3)}}, יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור שר האוצר, יתקין תקנות בענין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר גובהם תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד, שהועמד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג)}}, או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|90ז|הכרזה על תרגיל|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מפקד מחוז או מפקד מרחב ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע חירום אזרחי ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.
{{ח:תת|(ב)}} גוף הצלה, שקיבל הודעה כאמור, חייב להשתתף בתרגיל במועד ובמקום שנקבעו בהודעה.
{{ח:תת|(ג)}} המועדים לעריכת תרגילים ייקבעו בידי מפקד המשטרה בהתייעצות עם גופי ההצלה.
{{ח:תת|(ד)}} התרגילים ייערכו בהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.

{{ח:סעיף|90ח|סמכויות בעת תרגיל|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעת תרגיל רשאי מפקד המשטרה על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לגוף ההצלה לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו;
{{ח:תתת|(2)}} להודיע לבעל עסק שהוא מפעל לחומרים מסוכנים, על קיומו של תרגיל הנוגע לעסק כאמור, ומשהודיע על כך חייב בעל העסק לאפשר שיתוף העובדים והציוד של העסק בתרגיל; בסעיף קטן זה, ”מפעל לחומרים מסוכנים“ – מקום שבו מאחסנים, מעבדים, מייצרים או עוסקים בדרך אחרת בחומר מסוכן, או בפסולת של חומר מסוכן, או שחומר מסוכן נוצר בו בתהליך העיבוד או הייצור.
{{ח:תת|(ב)}} בעת תרגיל, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שהודעה על התרגיל תימסר זמן סביר מראש לבעלים או למחזיק במקום.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש בסמכויות לפי סעיף זה, ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק על ידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או המלמ״ב, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|90ט|עונשין|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיפים 90ד}} {{ח:פנימי|סעיף 90ח|או 90ח}}, או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע חירום אזרחי, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל עסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, שעשה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 14|סעיף 14 לאותו חוק}}.

{{ח:סעיף|90י|חסינות דיונית וסייגים מאחריות בנזיקין|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} (בסעיף זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 28|ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|90יא|סיוע צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע חירום אזרחי, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבעו שר הביטחון או הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} דין כוחות צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע למשטרת ישראל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|90יב|העברת תפקיד לצה״ל|תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעת אירוע חירום אזרחי, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הביטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה״ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה״ל כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תציין את התחומים ואת התקופה שבהם ימלא צה״ל את תפקיד משטרת ישראל כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יקבע הרמטכ״ל קצין צה״ל לפקד על האירוע.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון לבקשת השר, או ראש הממשלה, רשאי להאריך את התקופה שצוינה בהוראה או לקצרה.
{{ח:תת|(ה)}} תוקפה של הוראה לפי סעיף זה יפקע בתום התקופה שנקבעה בה או בתום תוקפה של ההכרזה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} משניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תסייע משטרת ישראל לצה״ל בטיפול באירוע, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור; סיוע כאמור, יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף קטן זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך מילוי תפקידו יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לחייל.

{{ח:סעיף|90יג|סמכות צה״ל לעריכת תרגיל|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ז|סעיפים 90ז}} {{ח:פנימי|סעיף 90ח|ו־90ח}} יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה״ל לטיפול באירוע חירום אזרחי כאמור {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}}; לענין זה, ”מפקד צבאי“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב)}} משטרת ישראל תסייע לצה״ל בעת תרגיל שהכריז מפקד צבאי בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|90יד|פטור מפרסום|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} מסר שר הביטחון או הרמטכ״ל, לפי הענין, הודעה בדבר שטח של מיתקן ביטחוני או שטח המוחזק על ידי צה״ל, תימסר ההודעה גם לידיעת האחראים על אותם שטחים; הודעה כאמור לא תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|90טו|דין המדינה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}}, דין המדינה כדין כל אדם, למעט לענין ציוד ונכסים של צה״ל ושל הוועדה לאנרגיה אטומית.

{{ח:סעיף|90טז|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} לא יחולו על אירועים שלגביהם חל {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}}.

{{ח:סעיף|90יז|משכן הכנסת ורחבתו – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}} (בסעיף זה – חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} לגבי אירוע חירום אזרחי במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק המשכן}}, תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ״ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|90יח|שמירת דינים|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} אין באמור {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות שוטר או חייל לפי כל דין.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה}}

{{ח:סעיף|91|פירוט העבירות}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות:
{{ח:תת|(1)}} משתדל, על־ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;
{{ח:תת|(2)}} ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל – נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה – ”רכוש המשטרה“);
{{ח:תת|(3)}} משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;
{{ח:תת|(4)}} ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;
{{ח:תת|(5)}} מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;
{{ח:תת|(6)}} מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אמרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.

{{ח:קטע2|פרק 7-1|פרק שביעי 1: בירור קבילות שוטרים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ם, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|91א||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ב||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ג||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ד||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ה||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ו||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ז||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ח||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ט||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91י||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יא||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יב||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יג||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יד||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91טו||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91טז||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יז||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יח||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים}}

{{ח:סעיף|92|משטרת ישראל ככוח צבאי}}
{{ח:תת|(א)}} בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו.

{{ח:סעיף|93|הנהלה ומשמעת של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי}}
{{ח:ת}} השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, וכן להחיל עליהם את הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|93א|יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שוטר“ – לרבות שוטר שלא מן המנין.

{{ח:סעיף|93ב|איסור התארגנות|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה על הוראת סעיף זה תיחשב כעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון שוטרים“ – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון המשטרה, ניהולה, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של שוטרים או ייצוג של שוטר בנושאים אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי שירות“ – לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.

{{ח:סעיף|93ג|מועצה ציבורית|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של שוטרים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|94|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשמ״ח, תשנ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה, ואולם תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1}} יותקנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10כג|סעיף 10כג(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע {{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק רביעי 2}} והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (מקום המגורים)|תקנות המשטרה (מקום המגורים), 1936}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קרן המשטרה הכללית|תקנות קרן המשטרה הכללית}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (גיוס)|תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (הענקת שפות)|תקנות המשטרה (הענקת שפות), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (שכר הצטיינות)|תקנות המשטרה (שכר הצטיינות), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (חופשה)|תקנות המשטרה (חופשה), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע)|תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע), תשל״ו–1975}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996}}.}}

{{ח:סעיף|94א|תקנות באישור ועדה של הכנסת|תיקון: תשל״ט, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} ראה השר כי הדבר דרוש לשם פעולתה התקינה של המשטרה, רשאי הוא, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בענין ארגון המשטרה, ניהולה והמשטר והמשמעת בה, שיש בהן לאסור או להגביל –
{{ח:תת|(1)}} התראיינות שוטרים שלא בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה;
{{ח:תת|(2)}} השתתפות של שוטרים באסיפות, בהפגנות ובתהלוכות;
{{ח:תת|(3)}} כל פעולה הנוגעת לארגון שוטרים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93ב|בסעיף 93ב}}.

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|96|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 49ט|סעיף 49ט}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כל עבירה למעט:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר בידי המחלקה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירת תעבורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה – משני;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו}}
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה}})}}}}
{{ח:קטע3||תפקידים לעניין בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} מועמד לתפקיד קצין בדרגת ניצב;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} מועמד לתפקיד קצין בדרגת תת־ניצב כמפורט להלן:
{{ח:תת|א.}} חבר סגל הפיקוד הכללי;
{{ח:תת|ב.}} ראש יחידה ארצית;
{{ח:תת|ג.}} ראש חטיבה באגף המבצעים;
{{ח:תת|ד.}} ראש חטיבה באגף החקירות והמודיעין.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} מפקד תחנת משטרה;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} מפקד יחידה מרכזית (ימ״ר);

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} ראש מפלג ביחידה ארצית וביחידה מרכזית;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} שוטר המשרת ביחידה המיועדת לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24יב|בסעיף 24יב(א)(5)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א}})}}}}
{{ח:קטע3||עבירות פשע לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10א|ההגדרה ”פשע חמור“}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי סעיפים אלה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}: {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 287|287(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|ו־346(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|וסעיף 335(א)}} לעניין עבירה שנעברה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיף 334}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 25|סעיף 25 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, ובלבד שמתן האמצעים נעשה לביצוע מעשה טרור שהוא פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(א)(3)}})}}}}
{{ח:קטע3||עבירות עוון}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ה|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי סעיפים אלה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 143|סעיפים 143(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|144(א) עד (ב1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249|249}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 257|257(2)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 261|261(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|273}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 292|292}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|304}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 338|338(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 340א|340א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ג), (ד1), (ד2) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|349(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|351(ד1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377 רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|381(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382א|382א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 409|409}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ג|413ג רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ד|413ד(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ו|413ו רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ז|413ז}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415 רישה}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 452|ו־452}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 287|סעיף 287(א)}}, לעניין הוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק א סימן ו|סימן ו׳ בפרק א׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיף 57א לפקודת התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי סעיפים אלה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}}:
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10}}, ובלבד שחלפו שנתיים לפחות מיום שפקע תוקפו של רישיון הנהיגה;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|64א(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|ו־67}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12א|סעיפים 12א(ג)(1) ו־(ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10כ|סעיף 10כ}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק א|חלק א׳: דיווח משטרת ישראל ליועץ המשפטי לממשלה}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} מספר המצלמות המיוחדות הנייחות ומספר המצלמות המיוחדות הניידות שהופעלו, וכן מספר המצלמות כאמור שהוסרו או שהפעלתן הופסקה בעקבות הבחינה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 10ט|בסעיף 10ט(ד)}}, ובהתאם לפילוח שלהלן:
{{ח:תת|(א)}} סוג המצלמה המיוחדת הנייחת או סוג המצלמה המיוחדת הניידת;
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מצלמה מיוחדת נייחת – המטרה שלשמה הוצבה והופעלה, ואם הוצבה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}}, שאינן כלולות במטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם ופירוט הרשאות הגישה שלהם;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} פרטים בדבר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10י|סעיף 10י}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} סוגי הכללות של התראות זמן אמת שהוגדרו במערכת צילום מיוחדת, ולגבי כל סוג הכללה כאמור – פרטים בדבר הליכי אישורו, פרק הזמן המרבי לתוקפו ומספר ההכללות מהסוג האמור שהוזנו בפועל במערכת הצילום המיוחדת, והכול בפילוח לפי סוג מערכת הצילום המיוחדת;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} מספר האישורים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(ב)}} לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 10יג|סעיף 10יג(ג)}} ופירוט המטרות שלשמן ניתן כל אישור;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} מאפייני כלי טכנולוגי הנמנה עם סוג מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בו שימוש על ידי משטרת ישראל, וכן עמידת מערכת צילום מיוחדת באמות המידה לעניין אמינותה, כפי שנקבעו בתקנות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 10כג|לסעיף 10כג(א)(5)}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} פרטים בדבר אירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ב|חלק ב׳: דיווח גוף ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב פרט 10א|בפרט (2) להגדרה ”גוף ציבורי“}} – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 5|(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) – בחלק א׳ לתוספת זו}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} שירות הביטחון הכללי – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו}}.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ד׳ באייר התשל״א (1 במרס 1971).}}
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|74}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2, 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|71}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|76}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|75}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 תנאי שלישי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22(3), (4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|77}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(2)–(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9(1) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(3) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(3) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(2) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|51}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(2) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33 תנאי ראשון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(2) תנאי ראשון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|53}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33 תנאי שני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(2) תנאי שני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|54}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(1) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|58}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(1)(א)–(ט)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(4) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(2) סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(4) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88(1)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|61(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(5) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|61(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(5) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88(2)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(5)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(5)(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|62}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|64}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|67(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|67(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(9)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|67(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(9)(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|70}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|68}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 94|94}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|69}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|65}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|72}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>l2e1ufvpi6oeyrma00o1l40n56c2ll5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמזי המעשיות על סיפורי מעשיות השמטות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>288435</id>
    <revision>
      <id>3005691</id>
      <parentid>831570</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T22:40:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>התוכן הועבר לעמודי הספר</comment>
      <origin>3005691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="702" sha1="48zwqokc2fwxzln9vgo5n49ek348qe4" xml:space="preserve">בס&quot;ד‬&lt;br&gt;
רמזי המעשיות על [[סיפורי_מעשיות_(ברסלב)|סיפורי מעשיות]] - השמטות&lt;br&gt;
מפורסם על ידי ר' אברהם&lt;br&gt;
בן ר' נחמן גולדשטיין הרב מטשערין&lt;br&gt;
נדפס לראשונה במהדורת ספר סיפורי מעשיות הנדפס בלמברג בשנת 1902

&lt;pages index=&quot;סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf&quot; from=188 to=191 onlysection=השמטות /&gt;

==ראה גם==
*[[סיפורי מעשיות (ברסלב)]]
*[[רמזי המעשיות על סיפורי מעשיות]]

[[קטגוריה:רבי נחמן מברסלב]] [[קטגוריה:ספרי ברסלב]]</text>
      <sha1>48zwqokc2fwxzln9vgo5n49ek348qe4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3005702</id>
      <parentid>3005449</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T05:00:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3005702</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1769" sha1="0p06s6ddcf96jzic06nefmvqyexe0rc" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק לימוד חובה]]
* [[פקודת המשטרה]]
* [[חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע]]
* [[תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בית הדין לעבודה {{מוקטן|(סדרי דין במצב חירום מיוחד)}}]]
* [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)|תקנות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)}}]]
* [[תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)|תקנות בתי המשפט {{מוקטן|(מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה)}}]]
* [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל {{מוקטן|(סדרי דין במצב חירום מיוחד)}}]]
* [[כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים)|כללי המים {{מוקטן|(הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים)}}]]
* [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* [[פקודת בתי הסוהר]]
* [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק הממשלה]]
* [[חוק העונשין]]
* [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין {{מוקטן|(שבח ורכישה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0p06s6ddcf96jzic06nefmvqyexe0rc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע</title>
    <ns>116</ns>
    <id>294282</id>
    <revision>
      <id>3005697</id>
      <parentid>3000671</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T04:15:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)</comment>
      <origin>3005697</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="100705" sha1="i40zssl8ix386ohqsm37ze8myques3y" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש&quot;ע-2009

&lt;מאגר 2000323 תיקון 2216042 תקן 310512 קוד a163Y00000DuI19QAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ע, 256|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|18:300928)), ((418|ת&quot;ט|2233)); ((תשע&quot;ז, 434|תיקון והוראת שעה|20:370949)); ((תש&quot;ף, 403|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|23:581072)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ד, 74|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים)|10807)), ((88|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|10812)), ((156|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|10833)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ד, 76|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל)|25:3512466)), ((644|תיקון מס' 4 - הוראת שעה|25:4239861)), ((1492|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ&quot;ה, 284|תיקון מס' 6|25:5630575)), ((442|תיקון מס' 7 - הוראת שעה|25:6165798)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 1864|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|11893)); ((ס&quot;ח תשפ&quot;ה, 676|תיקון מס' 8 - הוראת שעה|25:7349994)); ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 1408|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12287)), ((1574|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12303)), ((1668|תיקון מס' 2 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12333)), ((1910|תיקון מס' 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12355)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ה-3; ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5 --&gt;

''הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3106|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|10193)); ((תשפ&quot;ג, 1992|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|10696)); ((תשפ&quot;ד, 2828|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11341)), ((3660|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11469)); ((תשפ&quot;ה, 127|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק)|11531)), ((1034|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק) (תיקון)|11718)), ((1276|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11775)), ((1782|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס' 2)|11873)); ((תשפ&quot;ו, 1632|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|12328)).

__TOC__

== פרק א': מטרה ==

@ 1. מטרה
: מטרותיו של חוק זה הן:
: (1) קביעת הסדרים אשר יאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי ישראל באמצעות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בתעודת זהות ובמסמך נסיעה, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת, וכן קביעת השימושים המותרים באמצעים ובנתונים כאמור;
: (2) הקמת מאגר מידע ביומטרי שיכלול אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לצורך שילובם במסמכי זיהוי כאמור בפסקה (1), וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, וקביעת השימושים המותרים במאגר כאמור לרבות בידי משטרת ישראל ורשויות הביטחון;
: (3) קביעת הסדרים הנדרשים לשם הגנת הפרטיות של תושבים שניטלו מהם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, ובכלל זה לעניין דרכי הגישה למאגר הביומטרי ואבטחת המידע בו.

== פרק ב': הגדרות ==

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5)
: בחוק זה -
:- &quot;אירוע אזרחי רב-נפגעים&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;אמצעי זיהוי ביומטריים&quot; - תמונת תווי הפנים ותמונות שתי טביעות האצבעות המורות של אדם, שניתן להפיק מהן נתוני זיהוי ביומטריים;
:- &quot;אמצעים או נתונים ביומטריים&quot; - אמצעי זיהוי ביומטריים או נתוני זיהוי ביומטריים;
:- &quot;ביומטרי&quot; - מאפיין אנושי פיזיולוגי, ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
:- &quot;הנחיות הרשות&quot; - הנחיות פנימיות שקבע ראש הרשות לפי [[סעיף 35(ג)]];
:- &quot;ההכרזה על מצב מיוחד בעורף&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;ועדת השרים ליישומים ביומטריים&quot; - ועדת השרים ליישומים ביומטריים שמונתה לפי [[סעיף 31]];
:- &quot;ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים&quot; - ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים כמשמעותה [[בסעיף 32]];
:- &quot;ועדת הכנסת המשותפת&quot; - ועדה משותפת לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת;
:- &quot;חוק הדרכונים&quot; - [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק להסדרת הביטחון&quot; - [[=חוק להסדרת הביטחון|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק המרשם&quot; - [[=חוק המרשם|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק שירות הביטחון הכללי&quot; - [[חוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;יישומים ביומטריים&quot; - נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ושימושים באמצעים ובנתונים ביומטריים, הכל לפי הוראות חוק זה;
:- &quot;כללים&quot; - הוראות שקבע ראש הממשלה לפי [[סעיף 35(ב)]];
:- &quot;המאגר הביומטרי&quot; - מאגר המידע שהוקם לפי [[סעיף 10]];
:- &quot;הממונה על יישומים ביומטריים&quot; - הממונה על יישומים ביומטריים שמונה לפי [[סעיף 30]];
:- &quot;הממונה על הגנת הפרטיות&quot; - הממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי שמונה לפי [[סעיף 26]];
:- &quot;מסמך זיהוי&quot; - תעודת זהות או מסמך נסיעה;
:- &quot;מסמך נסיעה&quot; - דרכון או תעודת מעבר כהגדרתם [[בחוק הדרכונים]];
:- &quot;מרכז הנפקה&quot; - יחידה במשרד הפנים או גוף הפועל מטעמו של משרד הפנים, המייצרים והמנפיקים מסמכי זיהוי לפי חוק זה, [[חוק המרשם]] [[וחוק הדרכונים]];
:- &quot;מרשם האוכלוסין&quot; - כמשמעותו לפי [[חוק המרשם]];
:- &quot;נוהלי הרשות&quot; - נהלים פנימיים שקבע ראש הרשות לפי [[סעיף 35(ד)]];
:- &quot;נתוני זיהוי ביומטריים&quot; - נתונים ביומטריים שהופקו מאמצעי זיהוי ביומטריים, וניתן לעשות בהם שימוש לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
:- &quot;פעולות האיבה&quot; - (((הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):)) פעולות האיבה שאירעו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026);
:- &quot;פעולות האיבה או פעולות המלחמה&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;הפעולות הצבאיות המשמעותיות&quot; - (((פקעה);))
:- &quot;ראש הרשות להגנת הפרטיות&quot; - ראש הרשות כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
:- &quot;רשויות הביטחון&quot; - שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:- &quot;הרשות&quot; - הרשות לניהול המאגר הביומטרי שהוקמה לפי [[סעיף 11]];
:- &quot;רשם מאגרי המידע&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;השר&quot; - שר הפנים;
:- &quot;תוצאת זיהוי&quot; - תוצאת תהליך ההשוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו או התקבלו, לפי כל דין, או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם ובין אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי;
:- &quot;תושב&quot; - מי שרשום במרשם האוכלוסין;
:- &quot;תמונת פנים באיכות פחותה&quot; - תמונת תווי פניו של אדם המאפשרת זיהוי חזותי שלו והמעובדת כך שנתוני הזיהוי הביומטריים שיהיה ניתן להפיק ממנה לא יוכלו לשמש, באופן מעשי, לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם, באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
:- &quot;תעודת זהות&quot; - כמשמעותה [[בחוק המרשם]].

== פרק ג': נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים ==

=== סימן א': נטילה והפקה לצורך הנפקת מסמך זיהוי ===

@ 3. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-4, תשפ&quot;ה-3)
: (א) עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד משרד הפנים וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
:: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) עובד משרד הפנים או עובד מדינה אחר שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד כאמור וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
: (ב) אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) יוצפנו באופן אוטומטי מיד לאחר הנטילה וההפקה, כך שלא יהיו ניתנים לפענוח, קריאה או שימוש, אלא על ידי הרשות או מרכז הנפקה בהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ג) תמונות תווי הפנים ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן שהוצפנו כאמור בסעיף קטן (ב) יועברו לרשות לצורך הכללתם במאגר הביומטרי כאמור [[בסעיף 10(א)]], ולצורך קבלת תוצאת זיהוי לפי [[סעיף 14]], וכן למרכז הנפקה לצורך הכללתם במסמכי זיהוי לפי [[סעיף 4]].
: (ג1) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):)) על אף האמור בסעיף קטן (ג) [[ובסעיף 10א]], תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של תושב שמלאו לו 16 שנים יועברו לרשות גם לצורך הכללתם במאגר הביומטרי, ובלבד שהתושב שממנו ניטלו התמונות האמורות נתן את הסכמתו המפורשת לכך, בכתב, והכל בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
: (ג2) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):)) משרד הפנים יקים מערך הסברה כדי להביא לידיעת תושב המבקש הנפקה של מסמך זיהוי כי העברת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן לצורך הכללתם במאגר הביומטרי מותנית במתן הסכמתו; מערך ההסברה יכלול, בין היתר הקרנת סרטוני הדרכה והצבת שילוט בלשכות מרשם האוכלוסין, וייתן מענה לדוברי חמש שפות, והכל כפי שייקבע בתקנות שיובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת.
: (ד) תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
:: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים או לעובד מדינה אחר ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
: (ה) אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) לא ייאגרו באופן ממוחשב, למעט אגירה של תמונות תווי פנים ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן במאגר הביומטרי לפי הוראות [[פרק ד']], מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות ולמרכז הנפקה לפי הוראות סעיף קטן (ג), והם יימחקו באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרו, בתהליך הנטילה, ההפקה וההעברה מיד לאחר שהרשות ומרכז הנפקה אישרו את קבלתם.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובד משרד הפנים לעשות שימוש בתמונת תווי פניו של אדם שניטלה לפי סעיף קטן (א) לצורך הפקת תמונת פנים באיכות פחותה לפי הוראות [[סעיף 27]].

@ 3א. בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ה-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3)
: (((הוראת שעה מיום 5.4.2025 עד יום 5.4.2027, חלה על גם לאחר תום תקופת הוראת השעה לגבי בקשות מקוונות שהוגשו לפני תום תקופת הוראת השעה):))
: (א) אזרח ישראלי שהונפק לו בעבר מסמך זיהוי הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות [[סעיף 3]] (בסעיף זה - מסמך זיהוי ביומטרי), רשאי להגיש בקשה להנפקת תעודת זהות, באופן מקוון, בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה - בקשה מקוונת), ובלבד שמתקיימים לגביו (בסעיף זה - המבקש) כל אלה:
:: (1) הוא בגיר;
:: (2) הוא נמצא בישראל במועד הגשת הבקשה;
:: (3) תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי [[סעיף 3]] ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן כלולים במאגר הביומטרי;
:: (4) הונפק לו מסמך זיהוי ביומטרי לאחר שמלאו לו 16 שנים.
: (ב) בקשה מקוונת תוגש לרשות האוכלוסין וההגירה, לאחר אימות זהות המבקש במערכת ההזדהות הלאומית או לפי [[סעיף 6(ב1)]]; לבקשה תצורף תמונת תווי פניו של המבקש, שצולמה במועד הגשת הבקשה; לעניין זה, &quot;מערכת ההזדהות הלאומית&quot; - מערכת ההזדהות הלאומית שהוקמה בהתאם להחלטות הממשלה ופועלת בהתאם להן.
: (ג) תמונת תווי הפנים שצורפה לבקשה מקוונת כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - תמונת הפנים שצורפה לבקשה), תועבר לרשות לשם הכללתה במאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות זהותו של המבקש, והרשות תעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את תוצאת הזיהוי של המבקש.
: (ד) התקבלה תוצאת זיהוי של מבקש כאמור בסעיף קטן (ג) שאינה מונעת הנפקת תעודת זהות למבקש, תעביר הרשות אל מרכז ההנפקה את אמצעי הזיהוי הביומטריים של המבקש אשר נכללו במאגר הביומטרי לפי [[סעיף 3]] לאחר בקשתו הקודמת, כשהם מוצפנים, לצורך הכללתם בתעודת הזהות; תמונת הפנים שצורפה לבקשה והועברה לרשות כאמור, לא תועבר אל מרכז ההנפקה.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 6(ו)]], תמונת הפנים שצורפה לבקשה לא תיאגר באופן ממוחשב, למעט אגירה במאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (ג), והיא תימחק באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרה בתהליך ההעברה, מייד לאחר שהועברה לרשות כאמור באותו סעיף קטן.
: (ו) על אף האמור בכל דין, תוקפה של תעודת זהות שהונפקה לפי סעיף זה לא יעלה על חמש שנים.
: (ז) בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות לפי סעיף זה לא תוגש אם הונפקה למבקש תעודת זהות, על פי בקשה מקוונת, בהתאם להוראות סעיף 3א כנוסחו [[25:4239861|בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 4 - הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2024]].

@ 4. מרכז הנפקה (תיקון: תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ה-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3)
: (א) מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי [[סעיף 14]] אינה מונעת את הנפקתו.
:: (((הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):)) מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] [[או 3א(ד)]] יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי [[סעיף 14]] אינה מונעת את הנפקתו.
: (ב) האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
:: (((הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):)) האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות [[סעיף 3(ג)]] [[או 3א(ד)]] לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
: (ג) על מרכז הנפקה יחולו ההוראות לעניין סודיות, שמירת מידע, אבטחת מידע והגנת הפרטיות החלות על משרד הפנים לפי חוק זה, לפי [[חוק להסדרת הביטחון]] ולפי כל דין אחר, והכל בהתאמות שקבע השר בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.

@ 5. הגבלת העברה של אמצעים או נתונים ביומטריים בשלב ההנפקה (תיקון: תשפ&quot;ה-3)
: (א) עובד משרד הפנים או מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות [[סימן זה]] לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות [[סימן זה]].
:: (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) עובד משרד הפנים, עובד מדינה אחר או עובד מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות [[סימן זה]] לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות [[סימן זה]].
: (ב) עובד משרד הפנים שהשר הסמיך לעניין זה, רשאי להעביר באופן פרטני אמצעים או נתונים ביומטריים לגבי אדם מסוים לצורך הליך שהמדינה היא צד לו, ככל שההליך נוגע לנטילה, להפקה או להנפקה לפי [[סימן זה]], למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, וכן לגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.
: (ג) השר ימסור, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, לעניין מידע שהועבר לפי סעיף קטן (ב) ובכלל זה מספר הפניות שהוגשו למשרד הפנים לצורך קבלת מידע כאמור, זהות הפונים ומטרות הפנייה.

@ 5א. תוקף מסמך זיהוי (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-4)
: (א) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):)) על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
:: (((עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):)) על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
:: ((פורסם [[צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר (תוקפו של מסמך זיהוי) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2022]] (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3304), לפיו תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על עשר שנים.))
: (ב) השר יבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הצורך בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א).

=== סימן ב': נטילה והפקה לצורך זיהוי ואימות זהות ===

@ 6. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי (תיקון: תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-3)
: (א) בעלי התפקידים כמפורט להלן מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידם לפי דין, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם:
:: (1) עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך;
:: (1א) (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 17.6.2025):)) עובד מדינה כאמור [[בסעיף 3(א)]] - במסגרת מילוי תפקידו לפי [[אותו סעיף]];
:: (2) שוטר;
:: (3) סוהר;
:: (4) עובד רשות הביטחון שראש רשות הביטחון הסמיכו לכך;
:: (5) חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], שהוסמך לכך לפי פקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק האמור]];
:: (6) ממונה ביטחון או מאבטח, כהגדרתם [[בחוק להסדרת הביטחון]] של הגופים המנויים [[-#תוספת ראשונה פרט 2|בפרטים 2]] [[-#תוספת ראשונה פרט 3|ו-3 בתוספת הראשונה לחוק האמור]], ששר הביטחון הסמיכם לכך;
:: (7) איש משמר הכנסת כהגדרתו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ&quot;ח-1968]], שקצין הכנסת הסמיכו לעניין חוק זה;
:: (8) מאבטח שהוא עובד הרשות להגנה על עדים לפי [[חוק להגנה על עדים, התשס&quot;ט-2008]];
:: (8א) איש ביטחון כהגדרתו [[בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל&quot;ז-1977]], ובלבד שטביעות אצבעות יינטלו מאדם רק אם לא ניתן לזהותו באמצעות השוואת תמונת תווי פנים;
:: (9) עובד בגוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]], שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם; לעניין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - גוף כהגדרתו [[בפסקה (1) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot; שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות]], שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (א) מוטלת עליו חובה בחיקוק לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין;
::: (ב) מוטל עליו תפקיד בחיקוק, וביצוע תפקידו כאמור מחייב אותו לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין.
: (א1) ממונה ביטחון או מאבטח שמונו לפי [[חוק להסדרת הביטחון]], בגוף המנוי [[בתוספת הראשונה לחוק האמור]] או [[בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק האמור]], רשאי, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידו לפי דין, ליטול ממנו תמונת תווי פנים, להפיק ממנה באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
: (ב) השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע בתקנות את התפקידים והסמכויות שלשם ביצועם רשאי עובד גוף ציבורי כאמור בפסקה (9) של סעיף קטן (א), לבצע נטילה, הפקה והשוואה לפי אותו סעיף קטן, וכן תנאים והגבלות שיחולו על עובד כאמור.
: (ב1)(1) נטילה, הפקה והשוואה כאמור בפסקאות (1) עד (9) שבסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (א1), לצורך אימות זהותו של אדם יכול שיבוצעו באמצעים ממוכנים ולא בפני בעל תפקיד מוסמך כאמור, ובלבד שהאפשרות לאימות זהות כאמור בפני בעל תפקיד תובטח למי שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות, נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
:: (2) ביצוע פעולות כאמור בפסקה (1) באמצעים ממוכנים ייעשה תוך שמירה על הוראות בדבר הגנת הפרטיות, אבטחת מידע והגנת הסייבר, בדגש על ההיבטים המיוחדים הקשורים במיכון.
: (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה, שיהיו מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, כדי למסור לו את מסמך הזיהוי שלו, או כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו כפי שקבע השר, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם; בעל תפקיד שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]], ורשאי השר לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על בעל תפקיד כאמור בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן זה.
: (ד) נטילה, הפקה והשוואה כאמור בסעיף קטן (ג) לצורך אימות זהותו של אדם כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו, יכול שיבוצעו גם באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד כאמור באותו סעיף קטן, בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
: (ד1)(1) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, לצורך שיפור או הנגשה של שירות הניתן לציבור בידי גוף שהוא נותן שירות, לקבוע בתקנות כי לשם קבלת שירות מגוף כאמור, יכול שיבוצע אימות זהותו של אדם גם בדרך של נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואת האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם, באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד באותו גוף, אם בחר בכך האדם.
:: (2) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הנטילה, ההפקה וההשוואה כאמור בפסקה (1), ובין השאר הוראות לעניין אבטחת מידע; תקנות לעניין אבטחת מידע שלא ניתן לדון בהן בוועדת הכנסת המשותפת, יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
:: (3) אין למנוע מאדם שלא בחר באימות זהות כאמור בפסקה (1), את קבלת השירות כאמור באותה פסקה באמצעים שאינם ממוכנים, רק בשל כך שלא בחר באימות זהות כאמור.
:: (4) בסעיף קטן זה, &quot;נותן שירות&quot; - אחד מאלה:
::: (1) משרד ממשלתי;
::: (2) תאגיד שהוקם לפי חוק;
::: (3) חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]];
::: (4) מוסד רפואי כהגדרתו [[בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940]];
::: (5) קופת חולים כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (ה) אדם חייב לאפשר למי שמוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1) ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי סעיף זה; סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, יראו אותו כמי שלא הזדהה; הוראות סעיף קטן זה יחולו בשינויים המחויבים לעניין הזדהות בפני אמצעי ממוכן כאמור בסעיף קטן (ב1), למעט לגבי אדם שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
: (ו) אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות סעיף זה ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, ובכלל זה אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי של תושב, לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים שבמסמך הזיהוי, והם יימחקו אוטומטית מיד לאחר קבלת תוצאת ההשוואה, אלא אם כן נדרשת השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי לפי [[סעיף 7(א)(2)]].
: (ז)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ו) השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים, רשאי להורות, בצו, כי לצורך בדיקת תקינות פעולתה של מערכת להשוואת אמצעים או נתונים ביומטריים של רשות האוכלוסין וההגירה, שיורה עליה, יישמרו באופן זמני ולתקופה שלא תעלה על חודש, במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין וההגירה, אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו לפי הוראות סעיף זה לצורך השוואה לאמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך זיהוי של תושב לפי הוראות סעיף זה (בסעיף קטן זה - מידע) של לכל היותר 1000 תושבים וכן להורות על התנאים לכך; השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי להורות, בצו, על הארכת התקופה האמורה או על הגדלת מספר התושבים כאמור.
:: (2) מידע יישמר ללא קישור לכל פרט מזהה ורשות האוכלוסין וההגירה תמחק אותו מיד לאחר סיום הבדיקה כאמור בפסקה (1) וקבלת תוצאותיה.
:: (3) לא תוענק גישה למידע אלא למספר מצומצם של בעלי תפקידים ברשות האוכלוסין, לצורך ביצוע בדיקה כאמור בסעיף קטן זה בלבד, ולאחר שבעלי התפקידים האמורים עברו בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]].
:: (4) במידע שנשמר לפי סעיף קטן זה לא ייעשה כל שימוש אחר מהשימוש המותר לפיו, לרבות שימושים אחרים לפי חוק זה.

@ 6א. דיווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) רשות שדות התעופה כמשמעותה [[בחוק רשות שדות התעופה, התשל&quot;ז-1977]], ומי שמוסמך על פי חוק לבצע בדיקות לפי [[6|סעיף 6(א)(10) (([צ&quot;ל: 6(א)(8א)]))]], ידווחו לשר התחבורה והבטיחות בדרכים אחת לשנה, בחודש ינואר, במשך ארבע שנים החל מיום י&quot;ב בטבת התשפ&quot;ו (1 בינואר 2026), על אלה:
:: (1) מספר האנשים שניטלו מהם טביעות אצבעות לפי [[הסעיף האמור]], והסיבה לכך;
:: (2) מספר הפעמים שבהן העלתה ההשוואה שבוצעה לפי [[הסעיף האמור]] אי-התאמה, ואם קיומה דווח למשטרת ישראל.
: (ב) שר התחבורה והבטיחות בדרכים ימסור לוועדת הכנסת המשותפת ולממונה על יישומים ביומטריים, אחת לשנה, בחודש מרץ, ריכוז של הדיווחים שנמסרו לו לפי סעיף קטן (א).

@ 7. נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) שוטר מוסמך, לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם הנמצא לפניו, לרבות גופה, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, ולהעבירם לרשות לשם קבלת תוצאת זיהוי לפי הוראות [[סעיף 16]], בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) האדם אינו נושא מסמך זיהוי ונדרש לברר את זהותו או לאמת את זהותו;
:: (2) ההשוואה שנעשתה לפי הוראות [[סעיף 6]] העלתה אי-התאמה בין אמצעי הזיהוי הביומטריים שניטלו מאותו אדם לפי [[הסעיף האמור]] או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהם, לבין האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
: (ב) אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי סעיף זה או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם באופן אוטומטי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו בידי שוטר לפי [[סעיף 6]] ונדרשת השוואתם לאמצעים ולנתונים הביומטריים שבמאגר הביומטרי כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות לפי הוראות סעיף קטן (א); אמצעים או נתונים כאמור יימחקו אוטומטית מיד לאחר ביצוע ההשוואה וקבלת תוצאת הזיהוי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף או לגרוע מסמכות עיכוב הנתונה לשוטר לפי כל דין.

=== סימן ג': הסמכת עובד משרד החוץ ===

@ 8. הסמכת עובד משרד החוץ לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל
: הסמכויות הנתונות לפי [[סעיפים 3]] [[ו-6]] לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך יהיו נתונות לעובד משרד החוץ ששר החוץ הסמיכו לכך, לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל, ויחולו על עובד משרד החוץ שהוסמך כאמור הוראות לפי [[פרק זה]] החלות על עובד משרד הפנים, לרבות ההגבלות הקבועות בהן, בשינויים שקבעו השר ושר החוץ בתקנות, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת.

=== סימן ד': שמירה על כבוד האדם ופרטיותו ===

@ 9. שמירה על כבוד האדם ופרטיותו
: (א) נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי או במאגר הביומטרי, לפי הוראות [[פרק זה]], יבוצעו בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה על כבוד האדם ועל פרטיותו וימנעו פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש.
: (ב) מי שהוקנתה לו סמכות נטילה, הפקה או השוואה לפי הוראות [[פרק זה]], לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר הכשרה מתאימה; הכשרה לפי פסקה זו תתייחס, בין השאר, לאופן הנטילה, ההפקה וההשוואה לפי [[פרק זה]], לאופן הטיפול באמצעים או בנתונים הביומטריים שניטלו או שהופקו כאמור ולסיכונים הנובעים מאי-אבטחת המידע, והכל תוך הקפדה על שמירת כבודו של מי שנוטלים ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ועל פרטיותו.

== פרק ד': הקמת המאגר הביומטרי וניהולו ==

@ 10. המאגר הביומטרי (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ה-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3)
: (א) השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי [[סעיף 3]] או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו [[בסעיף 8]], וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם [[בחוק המרשם]] או כל פרט מזהה אחר.
:: (((הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):)) השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי [[סעיף 3]] או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו [[בסעיף 8]] ותמונות פנים שצורפו לבקשות לפי [[סעיף 3א(ב)]], וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם [[בחוק המרשם]] או כל פרט מזהה אחר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לקשר בין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי, לבין מספר זהותו במרשם האוכלוסין של התושב שאליו הם מתייחסים, בדרך שתיקבע בכללים ובכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף (ד).
: (ג) המאגר הביומטרי יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע או תתאפשר גישה אליו, אלא לפי הוראות חוק זה.
: (ד) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע תקנות בדבר דרכי ניהול המאגר הביומטרי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו, ורשאי הוא לקבוע בדרך כאמור כי המאגר הביומטרי יורכב מתתי-מאגרים נפרדים, שיתנהלו במשרד הפנים או במשרד ממשלתי אחר, או שיתנהלו בחלקם במשרד הפנים ובחלקם במשרד כאמור, והכל לשם הבטחת רמה גבוהה ככל שניתן של הגנה על המידע המצוי במאגר ואבטחתו.

@ 10א. הוראה מיוחדת לעניין תמונות טביעות אצבעות (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-4)
: (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):))
: (א) תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, יועברו לרשות לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי וקבלת תוצאת זיהוי לפי [[סעיף 14]] בלבד.
: (ב) נתן תושב את הסכמתו להכללת תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי [[סעיף 3]] ונתוני הזיהוי הביומטרי שהופקו מהן, במאגר הביומטרי, כאמור [[בסעיף 3(ג1)]], ייאגרו גם תמונות טביעות האצבעות או הנתונים האמורים במאגר הביומטרי, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 10]].
: (ג) לא נתן תושב הסכמה כאמור בסעיף קטן (ב), תמחק הרשות את תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מיד לאחר קבלת תוצאת הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ולא תמסור אותם לכל גורם אחר, לרבות גורם מהגורמים המנויים [[בסעיפים 16 עד 18]] [[ו-21]].
: (ד) תושב שתמונות טביעות האצבעות שלו הוכללו במאגר הביומטרי לפי הוראות סעיף קטן (ב), יוכל לבקש את מחיקת טביעות האצבעות שלו מן המאגר הביומטרי, והכול בדרך ובתנאים שקבע השר, בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת; היו בידי תושב המבקש מחיקה כאמור מסמכי זיהוי בתוקף, יהיו מסמכי הזיהוי שבידו בטלים עם הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות שקבע השר.
: (((עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):))
: תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, לא ייכללו במאגר הביומטרי ולא ייאגרו בו.

@ 10ב. (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-2) : (((פקע).))

@ 11. הרשות לניהול המאגר הביומטרי
: (א) השר יקים, במשרד הפנים, רשות לניהול המאגר הביומטרי שתהא אחראית לניהול המאגר הביומטרי ובכלל זה להפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שהועברו אליה, לעיבודם, להעברת מידע מהמאגר הביומטרי וכן לאבטחת המאגר, לאחזקתו ולטיפול השוטף בו, הכל בהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ב) השר, באישור הממשלה, ימנה את ראש הרשות, אשר יהיה אחראי לניהול הרשות ולביצוע תפקידיה לפי חוק זה; ראש הרשות יהיה עובד המדינה ולא ימלא תפקיד אחר מלבד תפקידו כראש הרשות.
: (ג) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ולא ימלאו תפקיד אחר מלבד תפקידם ברשות; עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות ראש הרשות ובפיקוחו.
: (ד) לא יועסק עובד ברשות, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]].

== פרק ה': העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 12. העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו בהתאם להוראות החוק
: על אף הוראות [[פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות]] והוראות כל דין אחר, העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו מותרות בהתאם להוראות לפי חוק זה, בלבד.

@ 13. גישה למאגר הביומטרי (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) ראש הרשות, באישור השר וראש הממשלה, יקבע בהנחיות הרשות את אלה:
:: (1) עובדי הרשות שתהיה להם הרשאת גישה למאגר הביומטרי;
:: (2) בעלי תפקידים החיוניים להפעלתו של המאגר הביומטרי, שאינם עובדי הרשות ושלא ניתן למצוא להם מחליף מבין עובדי הרשות, שתהיה להם הרשאת גישה אישית, המוגבלת למטרה ולתקופה שייקבעו; בעת ביצוע תפקידם יהיו בעלי תפקידים כאמור מלווים בעובד הרשות שלו הרשאת גישה לפי פסקה (1).
: (ב) בהנחיות הרשות כאמור בסעיף קטן (א) יקבע ראש הרשות תנאים והגבלות שיחולו על מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי הסעיף הקטן האמור, בכל הנוגע לגישה למאגר.
: (ג) קביעת מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (א), והתנאים וההגבלות שיחולו עליהם לפי סעיף קטן (ב), תיעשה באופן שיצמצם ככל הניתן את מספר המורשים כאמור ואת היקף המידע הנגיש.
: (ד) לא תינתן לאדם הרשאת גישה למאגר הביומטרי לפי סעיף זה ולא יבצע אדם פעולה המאפשרת גישה למאגר הביומטרי, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי]].

=== סימן ב': העברת תוצאת זיהוי מהמאגר הביומטרי למשרד הפנים ===

@ 14. העברת תוצאת זיהוי לצורך הנפקת מסמך זיהוי
: הרשות תעביר לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, לצורך הנפקת מסמך זיהוי, תוצאת זיהוי של מי שניטלו ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי [[סעיפים 3]] [[ו-8]]; לא העבירה הרשות תוצאת זיהוי כאמור בתוך פרק זמן שעליו יורה השר, יראו בכך, לעניין [[סעיף 4(א)]], אישור להנפקת מסמך הזיהוי.

@ 15. הגבלת העברה של תוצאת זיהוי
: עובד משרד הפנים שהועברה לו תוצאת זיהוי לפי הוראות [[סימן זה]], לא יעבירה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי עובד משרד הפנים שהוסמך לכך על ידי השר להעביר תוצאת זיהוי מסוימת למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, בצו, באישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.

=== סימן ג': העברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל ולמשטרה הצבאית ===

@ 16. העברת תוצאת זיהוי לשוטר
: הרשות תעביר לשוטר, לפי בקשתו, תוצאת זיהוי המתייחסת לאמצעי זיהוי ביומטריים אשר ניטלו בידי השוטר מאדם, לרבות גופה, לפי הוראות [[סעיף 7]], בכפוף לנהלים שייקבעו בין משטרת ישראל ובין הרשות.

@ 17. העברת מידע לפי צו של בית משפט (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בית המשפט המחוזי רשאי, לפי בקשה מאת קצין מוסמך להתיר בצו לרשות להעביר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית, לפי העניין, תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי, אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הדבר נדרש למטרה מהמטרות המפורטות להלן, ובלבד שאין בהעברת המידע כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם:
:: (1) לצורך חקירת עבירה מסוג פשע, או לצורך חקירת עבירה מסוג עוון המנויה [[בתוספת השניה]], לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירות כאמור, ולצורך הליך פלילי בנוגע לאותן עבירות;
:: (2) לצורך מניעת ביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או סיכולן;
:: (3) לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;
:: (4) לצורך העברת המידע לרשות אכיפה מחוץ לישראל, אם הדבר דרוש למשטרת ישראל או לרשות האמורה, למטרה מהמטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (3).
: (ב) בקשה לפי סעיף קטן (א) תוגש בכתב ותיתמך בתצהיר; בבקשה יצוינו בין השאר כל אלה:
:: (1) פרטי זהותו, דרגתו ותפקידו של המבקש;
:: (2) תמצית העובדות שעליהן מתבססת הבקשה;
:: (3) תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים, והמטרות שלשמן הם נדרשים.
: (ג) בית המשפט רשאי להורות לרשות להעביר לעיונו את המידע המבוקש, לפני שיחליט על מתן צו לפי סעיף קטן (א); מידע שהועבר לבית המשפט כאמור יועמד לעיונו בלבד, לא ייאגר ויימחק לאחר העיון בו.
: (ד) לא יורה בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) על העברת אמצעים או נתונים ביומטריים מתוך המאגר הביומטרי, אלא אם כן שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי קיים אינטרס ציבורי חיוני המחייב זאת וכי אין אפשרות להשגת המטרה שלשמה נדרשים האמצעים או הנתונים כאמור, בדרך אחרת.
: (ה) סירב בית משפט לתת צו כמבוקש בסעיף קטן (א), רשאי היועץ המשפטי לממשלה, או הפרקליט הצבאי הראשי או התובע הצבאי הראשי, לפי העניין, או נציגו של מי מהם, לערער על ההחלטה לפני בית המשפט העליון.
: (ו) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל ומפקד המשטרה הצבאית החוקרת, יגישו, מדי שישה חודשים, דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על הבקשות שהוגשו על ידי משטרת ישראל והמשטרה הצבאית והצווים שניתנו לפי סעיף קטן (א).
: (ז) בסעיף זה, &quot;קצין מוסמך&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) קצין משטרה ממערך החקירות או המודיעין של משטרת ישראל בדרגת סגן ניצב ומעלה או קצין משטרה המשמש כמפקד מוקד ארצי או מחוזי של המשטרה, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה;
:: (2) קצין בדרגת סגן אלוף במשטרה הצבאית החוקרת, שקצין משטרה צבאית ראשי הסמיך לעניין זה.

@ 18. העברת מידע לצורך חקירת חשד לקבלת מסמך זיהוי במרמה
: משטרת ישראל רשאית לקבל מהרשות אמצעים ונתונים ביומטריים של אדם הכלולים במאגר הביומטרי, אף בלא צו של בית משפט לפי [[סעיף 17]], לצורך חקירת חשד בדבר קבלת מסמך זיהוי או ניסיון לקבל מסמך זיהוי תוך מסירת פרטים כוזבים לעובד משרד הפנים בעת נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מאותו אדם לפי [[סעיף 3(א)]], על סמך תלונה שהוגשה למשטרת ישראל בשל אותו חשד על ידי עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך.

@ 19. הגבלת העברה מהמאגר הביומטרי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) משטרת ישראל והמשטרה הצבאית לא ימסרו מידע שהועבר אליהן לפי הוראות [[סימן זה]] לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להעביר מידע כאמור באותו סעיף קטן, הנוגע לאדם מסוים, כמפורט להלן, ובלבד שהדבר נדרש לשם טיפול בעניין שלשמו התבקש המידע:
:: (1) לרשויות התביעה, לפרקליטות, לבית המשפט, לבית דין צבאי, למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרשויות הביטחון, וכן לרשות אכיפה מחוץ לישראל שהותר להעביר אליה מידע לפי [[סעיף 17(א)(4)]], ובלבד שלא יועבר מידע לגורמים כאמור, אלא אם כן המידע חיוני להם רק לצורך מילוי תפקידיהם ולמטרות המנויות [[בסעיף 17(א)(1) עד (3)]];
:: (2) לקצין שהוסמך בידי ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל למטרה האמורה [[בסעיף 17(א)(3)]], ובלבד שלא יועבר מידע לקצין כאמור, אלא אם כן המידע חיוני לו רק לצורך מילוי תפקידו ולמטרה המנויה [[בסעיף האמור]].

@ 20. דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד-3)
: (א) השר לביטחון הפנים ושר הביטחון ימסרו, לפי העניין, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, שיכלול את כל אלה:
:: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לפי [[סימן זה]];
:: (2) העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (1) לבית המשפט, והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום;
:: (3) מספר הצווים שניתנו לפי [[סעיף 17]] על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו.
: (ב) דיווחים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו גם לשר, לממונה על יישומים ביומטריים ולראש הרשות להגנת הפרטיות, ולעניין דיווחים כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן - גם לוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.

@ 20א. העברת מידע מהמאגר למשטרת ישראל (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5) 
: (((הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):))
: על אף האמור בחוק זה -
: (1) הרשות תעביר למשטרת ישראל, לפי בקשתה, תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי, לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה;
: (2) בקשה לפי פסקה (1) תוגש בכתב, בידי שוטר שייקבע כגורם אחראי לעניין משימת האימות או בירור הזהות או האיתור כאמור, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם זיהוי או אימות כאמור ברמת הוודאות הנדרשת ובדחיפות הנחוצה לנוכח פעולות האיבה והיקף הנפגעים; בבקשה כאמור יצוינו, בין השאר, כל אלה:
:: (א) פרטי זהותו, דרגתו ותפקידו של המבקש;
:: (ב) תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים;
: (3) מידע שהתקבל לפי סעיף זה יישמר, לפי העניין, בתיק חקירה משטרתי שנועד למטרת זיהוי כאמור בסעיף זה וישמש למטרה זו בלבד, במאגר לפי [[סימן ה' בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]], או במאגר ייעודי מאובטח, שאינו מחובר לרשת האינטרנט;
: (4) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה.

=== סימן ד': העברת מידע לרשויות הביטחון (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה) ===

@ 21. העברת מידע לרשויות הביטחון וגישת הרשויות למאגר הביומטרי
: הרשות תעביר לרשויות הביטחון מידע מתוך המאגר הביומטרי ותאפשר להן גישה למאגר הביומטרי, לצורך מימוש ייעודן ותפקידיהן; העברת המידע והגישה למאגר, תהיה על פי הכללים שייקבעו.

@ 22. הגבלת העברה על ידי רשות ביטחון
: רשות ביטחון לא תמסור מידע שהועבר אליה לפי [[סימן זה]] לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, למעט לגורם שנקבע בכללים.

@ 22א. (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה) : (((פקע).))

== פרק ו': שמירת סודיות, אבטחה והגנה על פרטיות ==

@ 23. מידע חסוי
: (א) הכללים, וכן הנחיות הרשות ונוהלי הרשות העוסקים בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, למעט נושאי אבטחת מידע שהוסדרו בתקנות לפי [[סעיף 35(א)(7)]], הם חסויים וגילוים או פרסומם אסור; ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, לאסור את פרסומן של הוראות אחרות שנקבעו לפי חוק זה, אם קיים לדעתו אינטרס ציבורי המחייב זאת.
: (ב) המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ב)]] העוסקות בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון או באבטחת מידע, הן חסויות וגילוין או פרסומן אסור.
: (ג) ראש הממשלה רשאי להתיר פרסום מידע האסור לפרסום לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן היתר לפרסום.

@ 24. שמירת סודיות והגבלת השימוש והאגירה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) אדם שהגיעו לידיו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי חוק זה, נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, תוצאות זיהוי או תמונות פנים באיכות פחותה, וכן אדם שהגיע לידיו מידע אחר החסוי לפי חוק זה, לא ימסור ולא יגלה אותם לאחר ולא יעשה בהם כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך ביצוע תפקידו.
: (ב) מידע שהועבר לפי הוראות חוק זה, למעט תוצאת זיהוי שהועברה מהרשות לעובד משרד הפנים לפי [[סעיף 14]], לא ייאגר באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השימוש שלו הוא נועד, והוא יימחק מיד בתום השימוש בו.
: (ב1) השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור [[בפרק ה']] ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי לקבוע תקנות לעניין אופן ההעברה של מידע לפי [[סעיפים 5]], [[15]], [[18]], [[19]] [[ו-27]], ובכלל זה תדירות העברתו, המטרות שלשמן יועבר, תנאי ההעברה, בעלי התפקידים המוסמכים להעביר ולקבל מידע כאמור ומחיקת המידע בתום השימוש בו, וכן אבטחת המידע.
: (ב1) השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור [[בפרק ה']] ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.

@ 25. שמירת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים ואבטחתם
: (א) אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי יישמרו בהתאם להוראות אלה:
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש בהם בניגוד להוראות לפי חוק זה;
:: (3) בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותם של התושבים שהאמצעים והנתונים כאמור מתייחסים אליהם, ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר, לרבות שימוש החורג ממסגרת ההרשאה לפי [[סעיף 13]].
: (ב) כל פעולה המבוצעת במאגר הביומטרי תתועד באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן ביצועה, על מועד ביצועה ועל מבצע הפעולה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי [[חוק להסדרת הביטחון]] ולפי [[חוק הגנת הפרטיות]].

@ 26. הממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תשע&quot;ז)
: השר, בהסכמת שר המשפטים, ימנה, מבין עובדי הרשות, ממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי; הממונה על הגנת הפרטיות יפקח על שמירת הפרטיות של התושבים שאמצעי הזיהוי הביומטריים ונתוני הזיהוי הביומטריים שלהם כלולים במאגר הביומטרי, בהתאם להוראות לפי [[חוק הגנת הפרטיות]] ולפי חוק זה.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 26א. תמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) צפייה בתמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי (בסעיף זה - תמונה השמורה בשבב), יראו אותה כשימוש מותר לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, אדם שהגיעה לידיו תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, לא יאגור אותם באופן ממוחשב ולא יעביר אותם לכל גורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא.
: (ג) אדם אשר צפה בתמונה השמורה בשבב של אדם אחר, ימחק אותה מייד בתום הצפייה.

@ 27. תמונת פנים באיכות פחותה (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה)
: (א) עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, רשאי להפיק, באופן אוטומטי, תמונת פנים באיכות פחותה, מתמונת תווי פנים שניטלה לפי [[סעיף 3(א)]], לצורך שימוש בה לפי הוראות סעיף זה.
: (ב) תמונות פנים באיכות פחותה יישמרו במשרד הפנים בדרך שקבע השר והן ישמשו את עובדי משרד הפנים שהשר הסמיכם לכך לצרכים אלה בלבד:
:: (1) הצגה חזותית, הנדרשת במסגרת מילוי תפקידו של עובד משרד הפנים;
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) עובד משרד הפנים לא יעביר תמונת פנים באיכות פחותה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי הוא להעביר תמונה כאמור של אדם מסוים לגוף ציבורי בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), וכן למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהתמונה כאמור חיונית לצורך ביצוע תפקידיהם.
: (ד) השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת רשאי לקבוע כי עובד בגוף ציבורי שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם מסוים, יהא רשאי, במסגרת מילוי תפקידו, לקבל תמונת פנים באיכות פחותה של אותו אדם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר, בין השאר, את המאפיינים של מי שתמונותיהם יימסרו לגוף הציבורי והמטרות שלשמן יימסרו; לעניין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.
: (ה) (((פקע).))

@ 28. שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי ולעניין אבטחת מידע
: (א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין לרבות פקודות משטרת ישראל כהגדרתן [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר, בחומר חקירה כמשמעותו [[בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט.
: (ב) אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לעניין אבטחת מידע לפי [[חוק להסדרת הביטחון]].

@ 29. עונשין (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) המשיג מהמאגר הביומטרי, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה, או העושה במאגר הביומטרי שימוש או פעולה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
:: (1) מי שמוסר, מעביר או מגלה אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי, ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות [[סעיף 24]], או עושה בהם שימוש בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (2) מי שאינו נוקט אמצעים סבירים לשמירת סודיות ואבטחת המידע שבפסקה (1) בניגוד להוראות חוק זה.
: (ג) העורך השוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו מאדם או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, לבין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי, בלא סמכות לפי חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ג1) האוגר באופן ממוחשב תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, או המעביר אותם לגורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא, בניגוד להוראות [[סעיף 26א(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) הגורם ברשלנות לגילוי אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות [[סעיף 24]], לאחר, תוך הפרת הוראה מההוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה או הפרת כלל או נוהל שנקבעו לפי חוק זה, דינו - מאסר שנה.
: (ה) ראש הרשות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף זה, בידי מי שיש לו הרשאת גישה כאמור לפי [[סעיף 13]]; הפר את חובתו האמורה, דינו - מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ו) בסעיף זה, &quot;שימוש&quot; - לרבות עיון, אגירה, העתקה, שינוי, מחיקה שלא כדין או קישור בין המאגר הביומטרי לבין מאגרים אחרים.

@ 30. הממונה על יישומים ביומטריים
: (א) ראש הממשלה ימנה ממונה על יישומים ביומטריים; הממונה יהיה עובד משרד ראש הממשלה.
: (ב) תפקידיו של הממונה על יישומים ביומטריים הם:
:: (1) להמליץ על מדיניות כוללת בתחום היישומים הביומטריים, לרבות לעניין יעדים, מדדים, תקנים והנחיות בעניינים אלה:
::: (א) הקמה, תפעול ותחזוקה של המאגר הביומטרי וגישה אליו;
::: (ב) פיתוח היישומים הביומטריים;
::: (ג) בקרה על היישומים הביומטריים והמאגר הביומטרי;
:: (2) להמליץ על מדיניות בתחום אבטחת המאגר הביומטרי ואבטחת המידע המועבר למרכז הנפקה, לרבות לעניין הנהלים ותקני האבטחה, ולמעט בעניינים המוסדרים [[בחוק להסדרת הביטחון]];
:: (3) לפקח על יישום הוראות חוק זה והתקנות, הכללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות אשר נקבעו מכוחו, וכן על פעולות ראש הרשות לפי חוק זה.
: (ג) הממונה על יישומים ביומטריים יביא את המלצותיו לפי סעיף קטן (ב) לפני ראש הממשלה, השר או ראש הרשות, לפי העניין, לפני קביעת תקנות לפי [[סעיף 35(ו)(1)]], כללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות לפי חוק זה.

@ 31. ועדת השרים ליישומים ביומטריים
: (א) הממשלה תמנה ועדת שרים ליישומים ביומטריים, אשר תפעל בשמה בעניינים שקבעה לצורך יישום ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) ועדת השרים תהיה בת ארבעה חברים לפחות, והם: ראש הממשלה, השר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.
: (ג) ראש הממשלה יהיה יושב ראש ועדת השרים ליישומים ביומטריים, והשר - ממלא מקומו.

@ 32. ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים תפעל בעניינים הנוגעים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, לפי חוק זה; ואלה חברי הוועדה: יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוא יהיה היושב ראש, יושב ראש ועדת הכנסת המשותפת, שני חברי הכנסת החברים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה וחברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
: (ב) ישיבותיה של ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים יהיו חסויות, ופרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בהן אסור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, לאחר שמיעת עמדת ראשי רשויות הביטחון.

@ 33. דיווחי ראש הרשות, רשויות הביטחון והממונה על הגנת הפרטיות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-4)
: (א) ראש הרשות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לממונה על יישומים ביומטריים, לראש הרשות להגנת הפרטיות ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, על כל אלה:
:: (1) מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לצורך קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי הוראות [[סימן ג' לפרק ה']];
:: (1א) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):)) מספר התושבים שכל אמצעי הזיהוי הביומטריים שלהם נכללים במאגר לפי הוראות [[פרק ד']] ומספר התושבים שרק תמונות תווי הפנים שלהם נכללות במאגר לפי הוראות [[הפרק האמור]];
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) מספר הצווים שניתנו לפי [[סעיף 17]] על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו;
:: (4) אירועים חריגים שאירעו במאגר הביומטרי בכל הנוגע לאבטחת המידע, לרבות ניסיונות לקבל מידע מהמאגר הביומטרי ממי שאינו מורשה לכך או להעביר מידע מהמאגר הביומטרי למי שאינו מורשה כאמור.
: (ב) דיווח לפי פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) יימסר גם לוועדת הכנסת המשותפת.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ידווח ראש הרשות, בכתב, באופן מיידי, לגורמים המנויים באותו סעיף קטן, על כל אירוע חריג שיש בו משום חשש לדליפת מידע מהמאגר הביומטרי, ניסיון פריצה אליו או פגיעה בו, ועל הצעדים שננקטו בעקבות אותו אירוע.
: (ד) רשויות הביטחון ידווחו בכתב, מדי שנה, לראש הממשלה ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים על כל אלה:
:: (1) אירועים חריגים שאירעו במהלך שימושן במאגר הביומטרי;
:: (2) מספר המקרים שבהם עשו שימוש במאגר הביומטרי לצורך איתור חשודים בביצוע עבירות וסיכולן, ומספר הבקשות שהגישו רשויות הביטחון לרשות לשם קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי [[סימן ד' לפרק ה']] לצורך כאמור;
:: (3) העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (2) והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום.
: (ה) הממונה על הגנת הפרטיות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לשר המשפטים, לוועדת הכנסת המשותפת, ולרשם מאגרי המידע, על פעולותיו לפי חוק זה.

@ 34. שינוי התוספות
: (א) השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].
: (ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השניה]].

@ 35. ביצוע, תקנות, כללים, הנחיות ונהלים (תיקון: תשע&quot;ז, ק&quot;ת תשפ&quot;ב, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, ק&quot;ת תשפ&quot;ד-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-4)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט בעניינים הקבועים בסעיף קטן (ב), לרבות תקנות בעניינים כמפורט להלן:
:: (1) אופן נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, לרבות -
::: (א) נטילה מקטינים, מקשישים ומאנשים עם מוגבלות;
::: (ב) נטילה תוך התחשבות במגבלות דת ומסורת;
:: (1א) (((הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):)) הסכמה בשם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס להכללת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של קטין או של אדם כאמור, במאגר הביומטרי, לרבות דרך ואופן מתן ההסכמה ויידוע קטין שבגר על אפשרות מחיקת תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מהמאגר; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם בהתייעצות עם שר המשפטים;
:: (2) דרכי פעולה במקרים שבהם לא ניתן ליטול מאדם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, מסיבות בריאותיות או אחרות;
:: (3) הפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות [[פרק ג']], והעברת אמצעים ונתונים שניטלו והופקו כאמור, לרשות ולמרכז הנפקה;
:: (4) הוראות לעניין בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה לפי [[סעיף 6(ג)]];
:: (5) הכשרה לעניין נטילה, הפקה והשוואה לפי הוראות [[סימן ד' לפרק ג']];
:: (6) העברת תוצאת זיהוי מהרשות לעובדי משרד הפנים לפי [[סימן ב' לפרק ה']], ובכלל זה אופן העברת המידע ותדירות ההעברה.
:: (7) אבטחת מידע, לרבות המידע שבמאגר הביומטרי וניהול המאגר.
:: ((הותקנו [[תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשע&quot;א-2011]].))
: (ב) ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים ולאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]], לקבוע כללים לביצועו של חוק זה בכל הנוגע לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע ככל שאלה אינם מוסדרים בתקנות לפי סעיף קטן (א)(7) [[וסעיף 10(ד)]].
: (ג) ראש הרשות רשאי, באישור השר וראש הממשלה, ובעניינים הנוגעים לפעולות רשויות הביטחון - באישור ראש הממשלה, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]], ובכפוף להוראות חוק זה ולתקנות ולכללים שהותקנו מכוחו, לקבוע הנחיות פנימיות, בכתב, בכל עניין הנוגע למילוי תפקידי הרשות.
: (ד) ראש הרשות רשאי, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]], ובכפוף להוראות חוק זה, לתקנות, לכללים ולהנחיות הרשות שהותקנו מכוחו, לקבוע נהלים פנימיים, בכתב, בכל עניין הנוגע לניהול הרשות, להפעלתה ולאופן מילוי תפקידה.
: (ה) השר רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין דרך פעולתו של הממונה על הגנת הפרטיות.
: (ו)(1) השר רשאי, בהסכמת השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות בכל הנוגע להעברת מידע מהרשות למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי [[סימן ג' לפרק ה']], ובכלל זה לעניין אופן העברת המידע ומחיקתו לאחר תום השימוש בו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לאחר שנמסרו לשר המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי [[סעיף 30(ג)]] והמלצות הממונה על הגנת הפרטיות.
:: (2) השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, רשאי, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין סמכויות נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים בידי שוטר לפי [[סעיף 7]], אופן הטיפול במידע שהועבר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי [[סימן ג' לפרק ה']] והגבלת העברתו לפי [[סעיף 19]].

@ 35א. תיעוד פעולות, שמירת מידע, חובות דיווח ונהלים (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-5, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-5) 
: (((הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):))
: (א) הרשות ומשטרת ישראל יתעדו, ככל הניתן, את הפעולות המבוצעות על ידה לפי [[סעיף 20א]].
: (ב) משטרת ישראל -
:: (1) תשמור את האמצעים או הנתונים הביומטריים שהועברו אליה לפי [[סעיף 20א]] באופן שיאפשר את איתורם באופן ממוכן;
:: (2) תדווח לממונה על יישומים ביומטריים, לשם פיקוח, על יישום הוראות [[סעיף 20א]] וסעיף קטן (א), בהתאם לנהלים לעניין אופן הדיווח ותוכנו, לפי סעיף קטן (ד).
: (ג) הרשות תפעל לפי הנהלים בעניין העברת המידע מהרשות לפי [[סעיף 20א]], לרבות דרכי העברתו, שקבע ראש הרשות לפי [[חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם ואיתור נעדר או שבוי (הוראות שעה – חרבות ברזל)=חוק העברת מידע|סעיף 1(7) לחוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל), התשפ&quot;ד-2023]] (להלן - חוק העברת מידע), כפי שהיו בתוקף ביום כ&quot;ד בחשוון התשפ&quot;ד (8 בנובמבר 2023); ראש הרשות, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ומשטרת ישראל, רשאי לעדכן את הנהלים האמורים.
: (ד) ביישום הוראות [[סעיף 20א]] וסעיף קטן (א), משטרת ישראל תפעל לפי הנוהל שנקבע לפי [[סעיף 1(7) לחוק העברת מידע]] כפי שהיה בתוקף ביום כ&quot;ד בחשוון התשפ&quot;ד
(8 בנובמבר 2023); משטרת ישראל, בהסכמת הממונה על יישומים ביומטריים, תהיה רשאית לעדכן את הנוהל ובלבד שהנוהל ימשיך לכלול את הנושאים האלה:
:: (1) שמירת האמצעים או הנתונים הביומטריים שהועברו אליה לפי [[סעיף 20א]] ומחיקתם;
:: (2) גורם אחראי כאמור [[בסעיף 20א(2)]];
:: (3) מספר האמצעים או הנתונים הביומטריים שיועברו לגבי כל בקשה.
: (ה) הנהלים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.

@ 36. פרסום מידע חסוי ואחריות
: (א) הכללים, וכן הנחיות הרשות, נוהלי הרשות וכל הוראה אחרת החסויים לפי [[סעיף 23]], אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
: (ב) אופן שמירתם של כללים, הנחיות הרשות, נוהלי הרשות והוראות אחרות, שלא פורסמו לפי הוראות סעיף קטן (א), לרבות הגדרת סיווגם והפצתם, ייקבע בכללים, בהנחיות, בנהלים או בהוראות כאמור, בהתאמה.

== פרק ח': תיקונים עקיפים, תחילה ותחולה ==

@ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]].))
@ 39. : ((הנוסח שולב [[בחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]].))

@ 40. תחילה ותקנות ראשונות (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 41]], תחילתו של חוק זה ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) או ביום כניסתו לתוקף של צו לפי [[סעיף 41(1)]], לפי המאוחר מביניהם, והכל ובלבד שאושרו תקנות לפי [[פסקאות (1), (2), (3), (6) ו-(7) של סעיף 35(א)]]; תקנות ראשונות לפי [[סעיף 35|הפסקאות האמורות]] יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 7]] [[ו-15 עד 19]], במועד שבו התקיימו כל אלה:
:: (1) הותקנו התקנות לפי הסעיפים האמורים ולפי [[סעיפים 10]] [[ו-35(ה) ו-(ו)]];
:: (2) מונו כל בעלי התפקידים המנויים [[בסעיפים 11]], [[26]] [[ו-30]], והודעה על מינוים פורסמה ברשומות;
:: (3) נקבעו כללים, הנחיות ונוהלי הרשות לפי חוק זה;
:: (4) השר שוכנע כי ננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר הביומטרי ומניעת ניצולו לרעה, וכי התקיימו כל הדרישות לפי חוק זה, והביא את מסקנותיו לפני ועדת השרים ליישומים ביומטריים ולפני ועדת הכנסת המשותפת, ואלה אישרו את מסקנותיו;
:: (5) הסתיים בהצלחה המבחן כאמור [[בסעיף 41(1)]] לפי המדדים שנקבעו בצו לפי [[אותו סעיף]];
:: (6) השר פרסם הודעה ברשומות על מועד תחילת הסעיפים האמורים ברישה של סעיף קטן זה, לאחר התקיימותם של התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5).
: (ג) תחילתם של [[סעיפים 21]] [[ו-22]] במועד שבו נקבעו הכללים לפי [[21|הסעיפים האמורים]] והתקנות לפי [[סעיפים 10]] [[ו-35(ה)]] והתקיימו התנאים האמורים בפסקאות (2) עד (5) לסעיף קטן (ב).

@ 41. תחולה הדרגתית ותקופת מבחן
: חוק זה יוחל בהדרגה, בהתאם להוראות כמפורט להלן:
: (1) השר יקבע, בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, בצו, תקופת מבחן של שנתיים שבמהלכה יחולו ההוראות לפי חוק זה על תושבים שייתנו את הסכמתם לכך בכתב, במטרה לבחון בתקופה זו את אופן היישום של הוראות לפי חוק זה על תושבים אלה, את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו (להלן - תקופת מבחן); בצו כאמור ייקבעו בפירוט העניינים שייבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ואופן קבלת ההסכמה מאת תושבים להחלת הוראות לפי החוק לגביהם בתקופת המבחן; בתקופת המבחן יחולו ההוראות לפי חוק זה בהתאם לצו האמור;
:: ((פורסם [[צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן)|צו תקופת מבחן]], לפיו נקבעה תקופת מבחן מיום 30 ביוני 2013 ועד יום 28 בפברואר 2017 (במקור: מיום 1 בנובמבר 2011 ועד יום 31 באוקטובר 2013).))
: (2) תושב שלא נתן את הסכמתו לפי פסקה (1), לא יישללו זכויותיו לפי כל דין, בשל אי-מתן ההסכמה כאמור; לעניין זה, לא יראו בייעול שירות הניתן למי שיש לו תעודת זהות הכוללת אמצעים או נתונים ביומטריים, והמתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כשלילת זכות מתושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1);
: (3) על אף הוראות פסקה (1), קבע השר כי תושב זכאי למסמך נסיעה בהתאם להוראות לפי [[חוק הדרכונים]], ושוכנע כי בלא מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים תימנע כניסתו של אותו תושב למדינה אחרת, ינפיק לו מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים אף בלא הכללתם במאגר הביומטרי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הנפקת מסמך הנסיעה, ורשאי הוא לקבוע כי יחולו לעניין זה חלק מההוראות לפי חוק זה, בשינויים או בלא שינויים, הכל כפי שיקבע;
: (4) 90 ימים לפני תום תקופת המבחן, לכל המאוחר, ידווחו ראש הממשלה והשר לוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ולוועדה של הכנסת שבה יהיו חברים חברי ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים וחברי ועדת הכנסת המשותפת, על ממצאי הבחינה כאמור בפסקה (1);
: (5) השר רשאי, לאחר הדיווח לפי הוראות פסקה (4), וכן בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, באישור הוועדות האמורות באותה פסקה ובאישור הכנסת, לקבוע, בצו, כי ההוראות לפי חוק זה יחולו על כלל התושבים, וכן לקבוע כי תקופת המבחן תוארך לתקופה שלא תעלה על שנתיים נוספות, וכן כי החלת החוק תהיה הדרגתית ובתנאים, בהתאם לצו שיקבע;
: (6) לא הוצא צו על פי פסקה (5) בתוך ארבע שנים מיום תחילתו של צו כאמור בפסקה (1), יימחק המאגר הביומטרי.

@ 42. תחולה על כלל התושבים (תיקון: תשע&quot;ז)
: על אף האמור [[בסעיף 41]], חוק זה יחול על כלל התושבים החל ביום תחילתו של [[20:370949|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע&quot;ז-2017]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיפים 6(א)(9)]] [[ו-34(א)]]))) ====

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיפים 17(א)]] [[ו-34(ב)]]))) ====

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ' בכסלו התש&quot;ע (7 בדצמבר 2009).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* אליהו ישי, שר הפנים
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוקי אזרחות, תושבות וכניסה לישראל}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>i40zssl8ix386ohqsm37ze8myques3y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294285</id>
    <revision>
      <id>3005701</id>
      <parentid>3000679</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T05:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3005697] תיקון מס' 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)</comment>
      <origin>3005701</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="117889" sha1="t7a4qiiqot4j7pv5palrohkextpg84e" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000323}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ע, 256|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300928.pdf}}, {{ח:תיבה|418|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2233.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 434|תיקון והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_370949.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 403|חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581072.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 74|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10807.pdf}}, {{ח:תיבה|88|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10812.pdf}}, {{ח:תיבה|156|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10833.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 76|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3512466.pdf}}, {{ח:תיבה|644|תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4239861.pdf}}, {{ח:תיבה|1492|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 284|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630575.pdf}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 7 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6165798.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 1864|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11893.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ה, 676|תיקון מס׳ 8 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7349994.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1408|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12287.pdf}}, {{ח:תיבה|1574|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12303.pdf}}, {{ח:תיבה|1668|תיקון מס׳ 2 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12333.pdf}}, {{ח:תיבה|1910|תיקון מס׳ 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12355.pdf}}.

''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3106|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10193.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1992|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10696.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2828|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11341.pdf}}, {{ח:תיבה|3660|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11469.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 127|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11531.pdf}}, {{ח:תיבה|1034|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11718.pdf}}, {{ח:תיבה|1276|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11775.pdf}}, {{ח:תיבה|1782|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11873.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1632|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12328.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: נטילה והפקה לצורך הנפקת מסמך זיהוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: נטילה והפקה לצורך זיהוי ואימות זהות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הסמכת עובד משרד החוץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: שמירה על כבוד האדם ופרטיותו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הקמת המאגר הביומטרי וניהולו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: העברת תוצאת זיהוי מהמאגר הביומטרי למשרד הפנים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: העברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל ולמשטרה הצבאית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: העברת מידע לרשויות הביטחון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: שמירת סודיות, אבטחה והגנה על פרטיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: תיקונים עקיפים, תחילה ותחולה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרותיו של חוק זה הן:
{{ח:תת|(1)}} קביעת הסדרים אשר יאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי ישראל באמצעות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בתעודת זהות ובמסמך נסיעה, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת, וכן קביעת השימושים המותרים באמצעים ובנתונים כאמור;
{{ח:תת|(2)}} הקמת מאגר מידע ביומטרי שיכלול אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לצורך שילובם במסמכי זיהוי כאמור בפסקה (1), וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, וקביעת השימושים המותרים במאגר כאמור לרבות בידי משטרת ישראל ורשויות הביטחון;
{{ח:תת|(3)}} קביעת הסדרים הנדרשים לשם הגנת הפרטיות של תושבים שניטלו מהם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, ובכלל זה לעניין דרכי הגישה למאגר הביומטרי ואבטחת המידע בו.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד, תשפ״ד־3, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־5, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע אזרחי רב־נפגעים“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי זיהוי ביומטריים“ – תמונת תווי הפנים ותמונות שתי טביעות האצבעות המורות של אדם, שניתן להפיק מהן נתוני זיהוי ביומטריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעים או נתונים ביומטריים“ – אמצעי זיהוי ביומטריים או נתוני זיהוי ביומטריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביומטרי“ – מאפיין אנושי פיזיולוגי, ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות הרשות“ – הנחיות פנימיות שקבע ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת השרים ליישומים ביומטריים“ – ועדת השרים ליישומים ביומטריים שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים“ – ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכנסת המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הדרכונים“ – {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המרשם“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות הביטחון הכללי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישומים ביומטריים“ – נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ושימושים באמצעים ובנתונים ביומטריים, הכל לפי הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללים“ – הוראות שקבע ראש הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המאגר הביומטרי“ – מאגר המידע שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על יישומים ביומטריים“ – הממונה על יישומים ביומטריים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הגנת הפרטיות“ – הממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך זיהוי“ – תעודת זהות או מסמך נסיעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך נסיעה“ – דרכון או תעודת מעבר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|בחוק הדרכונים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז הנפקה“ – יחידה במשרד הפנים או גוף הפועל מטעמו של משרד הפנים, המייצרים והמנפיקים מסמכי זיהוי לפי חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}} {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|וחוק הדרכונים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם האוכלוסין“ – כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק המרשם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוהלי הרשות“ – נהלים פנימיים שקבע ראש הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני זיהוי ביומטריים“ – נתונים ביומטריים שהופקו מאמצעי זיהוי ביומטריים, וניתן לעשות בהם שימוש לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):}} פעולות האיבה שאירעו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש הרשות להגנת הפרטיות“ – ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשויות הביטחון“ – שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות לניהול המאגר הביומטרי שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם מאגרי המידע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצאת זיהוי“ – תוצאת תהליך ההשוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו או התקבלו, לפי כל דין, או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם ובין אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמונת פנים באיכות פחותה“ – תמונת תווי פניו של אדם המאפשרת זיהוי חזותי שלו והמעובדת כך שנתוני הזיהוי הביומטריים שיהיה ניתן להפיק ממנה לא יוכלו לשמש, באופן מעשי, לצורך זיהוי או אימות זהותו של אדם, באופן ממוחשב או ממוחשב בחלקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת זהות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק המרשם}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: נטילה והפקה לצורך הנפקת מסמך זיהוי}}

{{ח:סעיף|3|נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים והפקת נתוני זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי|תיקון: תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד משרד הפנים וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 17.6.2025):}} עובד משרד הפנים או עובד מדינה אחר שהשר הסמיכו לכך, מוסמך ליטול מתושב אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הנפקת מסמך זיהוי לאותו תושב, שיכלול אמצעים או נתונים כאמור, ובלבד שעובד כאמור וידא ואימת קודם לכן את זהותו של אותו תושב.
{{ח:תת|(ב)}} אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) יוצפנו באופן אוטומטי מיד לאחר הנטילה וההפקה, כך שלא יהיו ניתנים לפענוח, קריאה או שימוש, אלא על ידי הרשות או מרכז הנפקה בהתאם להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} תמונות תווי הפנים ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן שהוצפנו כאמור בסעיף קטן (ב) יועברו לרשות לצורך הכללתם במאגר הביומטרי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}}, ולצורך קבלת תוצאת זיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, וכן למרכז הנפקה לצורך הכללתם במסמכי זיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 10א|ובסעיף 10א}}, תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של תושב שמלאו לו 16 שנים יועברו לרשות גם לצורך הכללתם במאגר הביומטרי, ובלבד שהתושב שממנו ניטלו התמונות האמורות נתן את הסכמתו המפורשת לכך, בכתב, והכל בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
{{ח:תת|(ג2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):}} משרד הפנים יקים מערך הסברה כדי להביא לידיעת תושב המבקש הנפקה של מסמך זיהוי כי העברת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן לצורך הכללתם במאגר הביומטרי מותנית במתן הסכמתו; מערך ההסברה יכלול, בין היתר הקרנת סרטוני הדרכה והצבת שילוט בלשכות מרשם האוכלוסין, וייתן מענה לדוברי חמש שפות, והכל כפי שייקבע בתקנות שיובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת.
{{ח:תת|(ד)}} תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 17.6.2025):}} תושב חייב לאפשר לעובד משרד הפנים או לעובד מדינה אחר ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך הנפקת מסמך זיהוי, לפי הוראות סעיף קטן (א); סירב תושב לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, לא יונפק לו מסמך הזיהוי.
{{ח:תת|(ה)}} אמצעים ונתונים שניטלו והופקו לפי הוראות סעיף קטן (א) לא ייאגרו באופן ממוחשב, למעט אגירה של תמונות תווי פנים ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן במאגר הביומטרי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות ולמרכז הנפקה לפי הוראות סעיף קטן (ג), והם יימחקו באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרו, בתהליך הנטילה, ההפקה וההעברה מיד לאחר שהרשות ומרכז הנפקה אישרו את קבלתם.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובד משרד הפנים לעשות שימוש בתמונת תווי פניו של אדם שניטלה לפי סעיף קטן (א) לצורך הפקת תמונת פנים באיכות פחותה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}.

{{ח:סעיף|3א|בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־5, תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 5.4.2025 עד יום 5.4.2027, חלה על גם לאחר תום תקופת הוראת השעה לגבי בקשות מקוונות שהוגשו לפני תום תקופת הוראת השעה):}}
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי שהונפק לו בעבר מסמך זיהוי הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} (בסעיף זה – מסמך זיהוי ביומטרי), רשאי להגיש בקשה להנפקת תעודת זהות, באופן מקוון, בהתאם להוראות סעיף זה (בסעיף זה – בקשה מקוונת), ובלבד שמתקיימים לגביו (בסעיף זה – המבקש) כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בגיר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמצא בישראל במועד הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן כלולים במאגר הביומטרי;
{{ח:תתת|(4)}} הונפק לו מסמך זיהוי ביומטרי לאחר שמלאו לו 16 שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה מקוונת תוגש לרשות האוכלוסין וההגירה, לאחר אימות זהות המבקש במערכת ההזדהות הלאומית או לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)}}; לבקשה תצורף תמונת תווי פניו של המבקש, שצולמה במועד הגשת הבקשה; לעניין זה, ”מערכת ההזדהות הלאומית“ – מערכת ההזדהות הלאומית שהוקמה בהתאם להחלטות הממשלה ופועלת בהתאם להן.
{{ח:תת|(ג)}} תמונת תווי הפנים שצורפה לבקשה מקוונת כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – תמונת הפנים שצורפה לבקשה), תועבר לרשות לשם הכללתה במאגר הביומטרי לצורך זיהוי או אימות זהותו של המבקש, והרשות תעביר לרשות האוכלוסין וההגירה את תוצאת הזיהוי של המבקש.
{{ח:תת|(ד)}} התקבלה תוצאת זיהוי של מבקש כאמור בסעיף קטן (ג) שאינה מונעת הנפקת תעודת זהות למבקש, תעביר הרשות אל מרכז ההנפקה את אמצעי הזיהוי הביומטריים של המבקש אשר נכללו במאגר הביומטרי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לאחר בקשתו הקודמת, כשהם מוצפנים, לצורך הכללתם בתעודת הזהות; תמונת הפנים שצורפה לבקשה והועברה לרשות כאמור, לא תועבר אל מרכז ההנפקה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ו)}}, תמונת הפנים שצורפה לבקשה לא תיאגר באופן ממוחשב, למעט אגירה במאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (ג), והיא תימחק באופן אוטומטי מכל מקום שבו נשמרה בתהליך ההעברה, מייד לאחר שהועברה לרשות כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בכל דין, תוקפה של תעודת זהות שהונפקה לפי סעיף זה לא יעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ז)}} בקשה מקוונת להנפקת תעודת זהות לפי סעיף זה לא תוגש אם הונפקה למבקש תעודת זהות, על פי בקשה מקוונת, בהתאם להוראות סעיף 3א כנוסחו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4239861.pdf|בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה), התשפ״ד–2024}}.

{{ח:סעיף|4|מרכז הנפקה|תיקון: תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־5, תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} אינה מונעת את הנפקתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):}} מרכז הנפקה שקיבל אמצעים ונתונים מוצפנים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(ד)}} יעשה בהם שימוש לצורך הכללתם במסמך זיהוי בלבד; הכללת אמצעים או נתונים כאמור במסמך זיהוי תיעשה לאחר שמרכז הנפקה וידא, בדרך שיורה השר, כי תוצאת הזיהוי שהתקבלה במשרד הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} אינה מונעת את הנפקתו.
{{ח:תת|(ב)}} האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):}} האמצעים והנתונים המוצפנים שהועברו למרכז הנפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(ד)}} לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך הנפקת מסמך זיהוי והם יימחקו באופן אוטומטי מיד לאחר הנפקתו.
{{ח:תת|(ג)}} על מרכז הנפקה יחולו ההוראות לעניין סודיות, שמירת מידע, אבטחת מידע והגנת הפרטיות החלות על משרד הפנים לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון}} ולפי כל דין אחר, והכל בהתאמות שקבע השר בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.

{{ח:סעיף|5|הגבלת העברה של אמצעים או נתונים ביומטריים בשלב ההנפקה|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} עובד משרד הפנים או מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}} לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 17.6.2025):}} עובד משרד הפנים, עובד מדינה אחר או עובד מרכז הנפקה שקיבל אמצעים או נתונים ביומטריים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}} לא יעבירם לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובד משרד הפנים שהשר הסמיך לעניין זה, רשאי להעביר באופן פרטני אמצעים או נתונים ביומטריים לגבי אדם מסוים לצורך הליך שהמדינה היא צד לו, ככל שההליך נוגע לנטילה, להפקה או להנפקה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}}, למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, וכן לגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.
{{ח:תת|(ג)}} השר ימסור, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, לעניין מידע שהועבר לפי סעיף קטן (ב) ובכלל זה מספר הפניות שהוגשו למשרד הפנים לצורך קבלת מידע כאמור, זהות הפונים ומטרות הפנייה.

{{ח:סעיף|5א|תוקף מסמך זיהוי|תיקון: תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):}} על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):}} על אף האמור בכל דין, תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה לא יעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע השר, בצו, תקופת תוקף ארוכה יותר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר (תוקפו של מסמך זיהוי) (הוראת שעה)|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר (תוקפו של מסמך זיהוי) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}} (ק״ת תשפ״ב, 3304), לפיו תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על עשר שנים.}}
{{ח:תת|(ב)}} השר יבחן, אחת לשלוש שנים לפחות, את הצורך בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: נטילה והפקה לצורך זיהוי ואימות זהות}}

{{ח:סעיף|6|נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי|תיקון: תשע״ז, תש״ף, תשפ״ה, תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי התפקידים כמפורט להלן מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידם לפי דין, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם:
{{ח:תתת|(1)}} עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 17.6.2025):}} עובד מדינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}} – במסגרת מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} שוטר;
{{ח:תתת|(3)}} סוהר;
{{ח:תתת|(4)}} עובד רשות הביטחון שראש רשות הביטחון הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|(5)}} חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שהוסמך לכך לפי פקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק האמור}};
{{ח:תתת|(6)}} ממונה ביטחון או מאבטח, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון}} של הגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1 פרט 3|ו־3 בתוספת הראשונה לחוק האמור}}, ששר הביטחון הסמיכם לכך;
{{ח:תתת|(7)}} איש משמר הכנסת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}, שקצין הכנסת הסמיכו לעניין חוק זה;
{{ח:תתת|(8)}} מאבטח שהוא עובד הרשות להגנה על עדים לפי {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|חוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008}};
{{ח:תתת|(8א)}} איש ביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית)|בחוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל״ז–1977}}, ובלבד שטביעות אצבעות יינטלו מאדם רק אם לא ניתן לזהותו באמצעות השוואת תמונת תווי פנים;
{{ח:תתת|(9)}} עובד בגוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם; לעניין זה, ”גוף ציבורי“ – גוף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23|בפסקה (1) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות}}, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מוטלת עליו חובה בחיקוק לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתתת|(ב)}} מוטל עליו תפקיד בחיקוק, וביצוע תפקידו כאמור מחייב אותו לאמת את פרטי הזיהוי של אדם עם פרטי הרישום המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין.
{{ח:תת|(א1)}} ממונה ביטחון או מאבטח שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון}}, בגוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק האמור}} או {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 2 פרט 1|בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק האמור}}, רשאי, לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידו לפי דין, ליטול ממנו תמונת תווי פנים, להפיק ממנה באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע בתקנות את התפקידים והסמכויות שלשם ביצועם רשאי עובד גוף ציבורי כאמור בפסקה (9) של סעיף קטן (א), לבצע נטילה, הפקה והשוואה לפי אותו סעיף קטן, וכן תנאים והגבלות שיחולו על עובד כאמור.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} נטילה, הפקה והשוואה כאמור בפסקאות (1) עד (9) שבסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (א1), לצורך אימות זהותו של אדם יכול שיבוצעו באמצעים ממוכנים ולא בפני בעל תפקיד מוסמך כאמור, ובלבד שהאפשרות לאימות זהות כאמור בפני בעל תפקיד תובטח למי שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות, נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע פעולות כאמור בפסקה (1) באמצעים ממוכנים ייעשה תוך שמירה על הוראות בדבר הגנת הפרטיות, אבטחת מידע והגנת הסייבר, בדגש על ההיבטים המיוחדים הקשורים במיכון.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע בתקנות בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה, שיהיו מוסמכים, לצורך אימות זהותו של אדם, כדי למסור לו את מסמך הזיהוי שלו, או כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו כפי שקבע השר, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם; בעל תפקיד שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי}}, ורשאי השר לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על בעל תפקיד כאמור בהפעלת סמכותו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} נטילה, הפקה והשוואה כאמור בסעיף קטן (ג) לצורך אימות זהותו של אדם כדי לבצע פעולה אחרת במסמך הזיהוי שלו, יכול שיבוצעו גם באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד כאמור באותו סעיף קטן, בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת.
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, לצורך שיפור או הנגשה של שירות הניתן לציבור בידי גוף שהוא נותן שירות, לקבוע בתקנות כי לשם קבלת שירות מגוף כאמור, יכול שיבוצע אימות זהותו של אדם גם בדרך של נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואת האמצעים או הנתונים כאמור לאמצעים או לנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם, באמצעים ממוכנים ושלא בפני בעל תפקיד באותו גוף, אם בחר בכך האדם.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן הנטילה, ההפקה וההשוואה כאמור בפסקה (1), ובין השאר הוראות לעניין אבטחת מידע; תקנות לעניין אבטחת מידע שלא ניתן לדון בהן בוועדת הכנסת המשותפת, יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.
{{ח:תתת|(3)}} אין למנוע מאדם שלא בחר באימות זהות כאמור בפסקה (1), את קבלת השירות כאמור באותה פסקה באמצעים שאינם ממוכנים, רק בשל כך שלא בחר באימות זהות כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה, ”נותן שירות“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משרד ממשלתי;
{{ח:תתתת|(2)}} תאגיד שהוקם לפי חוק;
{{ח:תתתת|(3)}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:תתתת|(4)}} מוסד רפואי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתתת|(5)}} קופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(ה)}} אדם חייב לאפשר למי שמוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1) ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי סעיף זה; סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים כאמור, יראו אותו כמי שלא הזדהה; הוראות סעיף קטן זה יחולו בשינויים המחויבים לעניין הזדהות בפני אמצעי ממוכן כאמור בסעיף קטן (ב1), למעט לגבי אדם שבשל גילו או בשל היותו אדם עם מוגבלות נמנע ממנו לאמת את זהותו באמצעי ממוכן.
{{ח:תת|(ו)}} אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות סעיף זה ונתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, ובכלל זה אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי של תושב, לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים שבמסמך הזיהוי, והם יימחקו אוטומטית מיד לאחר קבלת תוצאת ההשוואה, אלא אם כן נדרשת השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו) השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים, רשאי להורות, בצו, כי לצורך בדיקת תקינות פעולתה של מערכת להשוואת אמצעים או נתונים ביומטריים של רשות האוכלוסין וההגירה, שיורה עליה, יישמרו באופן זמני ולתקופה שלא תעלה על חודש, במערכות הממוחשבות של רשות האוכלוסין וההגירה, אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו לפי הוראות סעיף זה לצורך השוואה לאמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך זיהוי של תושב לפי הוראות סעיף זה (בסעיף קטן זה – מידע) של לכל היותר 1000 תושבים וכן להורות על התנאים לכך; השר, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי להורות, בצו, על הארכת התקופה האמורה או על הגדלת מספר התושבים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} מידע יישמר ללא קישור לכל פרט מזהה ורשות האוכלוסין וההגירה תמחק אותו מיד לאחר סיום הבדיקה כאמור בפסקה (1) וקבלת תוצאותיה.
{{ח:תתת|(3)}} לא תוענק גישה למידע אלא למספר מצומצם של בעלי תפקידים ברשות האוכלוסין, לצורך ביצוע בדיקה כאמור בסעיף קטן זה בלבד, ולאחר שבעלי התפקידים האמורים עברו בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי}}.
{{ח:תתת|(4)}} במידע שנשמר לפי סעיף קטן זה לא ייעשה כל שימוש אחר מהשימוש המותר לפיו, לרבות שימושים אחרים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6א|דיווח לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} רשות שדות התעופה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה|בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}, ומי שמוסמך על פי חוק לבצע בדיקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(10) {{ח:הערה|[צ״ל: 6(א)(8א)]}}}}, ידווחו לשר התחבורה והבטיחות בדרכים אחת לשנה, בחודש ינואר, במשך ארבע שנים החל מיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026), על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר האנשים שניטלו מהם טביעות אצבעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}}, והסיבה לכך;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הפעמים שבהן העלתה ההשוואה שבוצעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}} אי־התאמה, ואם קיומה דווח למשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} שר התחבורה והבטיחות בדרכים ימסור לוועדת הכנסת המשותפת ולממונה על יישומים ביומטריים, אחת לשנה, בחודש מרץ, ריכוז של הדיווחים שנמסרו לו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|7|נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לצורך השוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר מוסמך, לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם הנמצא לפניו, לרבות גופה, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים, ולהעבירם לרשות לשם קבלת תוצאת זיהוי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם אינו נושא מסמך זיהוי ונדרש לברר את זהותו או לאמת את זהותו;
{{ח:תתת|(2)}} ההשוואה שנעשתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} העלתה אי־התאמה בין אמצעי הזיהוי הביומטריים שניטלו מאותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיף האמור}} או נתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהם, לבין האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי סעיף זה או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם באופן אוטומטי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים שניטלו או הופקו בידי שוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} ונדרשת השוואתם לאמצעים ולנתונים הביומטריים שבמאגר הביומטרי כאמור בסעיף קטן (א)(2), לא ייאגרו באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך העברתם לרשות לפי הוראות סעיף קטן (א); אמצעים או נתונים כאמור יימחקו אוטומטית מיד לאחר ביצוע ההשוואה וקבלת תוצאת הזיהוי.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף או לגרוע מסמכות עיכוב הנתונה לשוטר לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הסמכת עובד משרד החוץ}}

{{ח:סעיף|8|הסמכת עובד משרד החוץ לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל}}
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך יהיו נתונות לעובד משרד החוץ ששר החוץ הסמיכו לכך, לגבי תושב השוהה מחוץ לישראל, ויחולו על עובד משרד החוץ שהוסמך כאמור הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} החלות על עובד משרד הפנים, לרבות ההגבלות הקבועות בהן, בשינויים שקבעו השר ושר החוץ בתקנות, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: שמירה על כבוד האדם ופרטיותו}}

{{ח:סעיף|9|שמירה על כבוד האדם ופרטיותו}}
{{ח:תת|(א)}} נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים והשוואתם לאמצעים או לנתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי או במאגר הביומטרי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יבוצעו בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה על כבוד האדם ועל פרטיותו וימנעו פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוקנתה לו סמכות נטילה, הפקה או השוואה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לא יעשה שימוש בסמכותו אלא לאחר שעבר הכשרה מתאימה; הכשרה לפי פסקה זו תתייחס, בין השאר, לאופן הנטילה, ההפקה וההשוואה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לאופן הטיפול באמצעים או בנתונים הביומטריים שניטלו או שהופקו כאמור ולסיכונים הנובעים מאי־אבטחת המידע, והכל תוך הקפדה על שמירת כבודו של מי שנוטלים ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים ועל פרטיותו.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הקמת המאגר הביומטרי וניהולו}}

{{ח:סעיף|10|המאגר הביומטרי|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־5, תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק המרשם}} או כל פרט מזהה אחר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 5.4.2024 עד יום 5.4.2027):}} השר יקים, במשרד הפנים, מאגר מידע ביומטרי אשר יכלול תמונות תווי פנים שניטלו בידי עובד משרד הפנים מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} או בידי עובד משרד החוץ מכוח הסמכות האמורה כפי שהוחלה לגביו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} ותמונות פנים שצורפו לבקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ב)}}, וכן נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהן; המאגר הביומטרי יישמר באופן מוצפן, בנפרד מכל מידע אחר ולא יכלול פרטי רישום של התושב כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק המרשם}} או כל פרט מזהה אחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה ניתן לקשר בין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמאגר הביומטרי, לבין מספר זהותו במרשם האוכלוסין של התושב שאליו הם מתייחסים, בדרך שתיקבע בכללים ובכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף (ד).
{{ח:תת|(ג)}} המאגר הביומטרי יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע או תתאפשר גישה אליו, אלא לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, יקבע תקנות בדבר דרכי ניהול המאגר הביומטרי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו, ורשאי הוא לקבוע בדרך כאמור כי המאגר הביומטרי יורכב מתתי־מאגרים נפרדים, שיתנהלו במשרד הפנים או במשרד ממשלתי אחר, או שיתנהלו בחלקם במשרד הפנים ובחלקם במשרד כאמור, והכל לשם הבטחת רמה גבוהה ככל שניתן של הגנה על המידע המצוי במאגר ואבטחתו.

{{ח:סעיף|10א|הוראה מיוחדת לעניין תמונות טביעות אצבעות|תיקון: תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, יועברו לרשות לצורך השוואתם מול האמצעים או הנתונים הביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי וקבלת תוצאת זיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} נתן תושב את הסכמתו להכללת תמונות טביעות האצבעות שניטלו ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ונתוני הזיהוי הביומטרי שהופקו מהן, במאגר הביומטרי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ג1)}}, ייאגרו גם תמונות טביעות האצבעות או הנתונים האמורים במאגר הביומטרי, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא נתן תושב הסכמה כאמור בסעיף קטן (ב), תמחק הרשות את תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מיד לאחר קבלת תוצאת הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ולא תמסור אותם לכל גורם אחר, לרבות גורם מהגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיפים 16 עד 18}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}.
{{ח:תת|(ד)}} תושב שתמונות טביעות האצבעות שלו הוכללו במאגר הביומטרי לפי הוראות סעיף קטן (ב), יוכל לבקש את מחיקת טביעות האצבעות שלו מן המאגר הביומטרי, והכול בדרך ובתנאים שקבע השר, בתקנות, באישור ועדת הכנסת המשותפת; היו בידי תושב המבקש מחיקה כאמור מסמכי זיהוי בתוקף, יהיו מסמכי הזיהוי שבידו בטלים עם הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות שקבע השר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(עם תום הוראת השעה, יחול נוסח זה):}}
{{ח:ת}} תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן, לא ייכללו במאגר הביומטרי ולא ייאגרו בו.

{{ח:סעיף|10ב||תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|11|הרשות לניהול המאגר הביומטרי}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקים, במשרד הפנים, רשות לניהול המאגר הביומטרי שתהא אחראית לניהול המאגר הביומטרי ובכלל זה להפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שהועברו אליה, לעיבודם, להעברת מידע מהמאגר הביומטרי וכן לאבטחת המאגר, לאחזקתו ולטיפול השוטף בו, הכל בהתאם להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הממשלה, ימנה את ראש הרשות, אשר יהיה אחראי לניהול הרשות ולביצוע תפקידיה לפי חוק זה; ראש הרשות יהיה עובד המדינה ולא ימלא תפקיד אחר מלבד תפקידו כראש הרשות.
{{ח:תת|(ג)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ולא ימלאו תפקיד אחר מלבד תפקידם ברשות; עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות ראש הרשות ובפיקוחו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יועסק עובד ברשות, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו}}
{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|12|העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו בהתאם להוראות החוק}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות}} והוראות כל דין אחר, העברת מידע מהמאגר הביומטרי וגישה אליו מותרות בהתאם להוראות לפי חוק זה, בלבד.

{{ח:סעיף|13|גישה למאגר הביומטרי|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות, באישור השר וראש הממשלה, יקבע בהנחיות הרשות את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובדי הרשות שתהיה להם הרשאת גישה למאגר הביומטרי;
{{ח:תתת|(2)}} בעלי תפקידים החיוניים להפעלתו של המאגר הביומטרי, שאינם עובדי הרשות ושלא ניתן למצוא להם מחליף מבין עובדי הרשות, שתהיה להם הרשאת גישה אישית, המוגבלת למטרה ולתקופה שייקבעו; בעת ביצוע תפקידם יהיו בעלי תפקידים כאמור מלווים בעובד הרשות שלו הרשאת גישה לפי פסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} בהנחיות הרשות כאמור בסעיף קטן (א) יקבע ראש הרשות תנאים והגבלות שיחולו על מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי הסעיף הקטן האמור, בכל הנוגע לגישה למאגר.
{{ח:תת|(ג)}} קביעת מורשי הגישה למאגר הביומטרי לפי סעיף קטן (א), והתנאים וההגבלות שיחולו עליהם לפי סעיף קטן (ב), תיעשה באופן שיצמצם ככל הניתן את מספר המורשים כאמור ואת היקף המידע הנגיש.
{{ח:תת|(ד)}} לא תינתן לאדם הרשאת גישה למאגר הביומטרי לפי סעיף זה ולא יבצע אדם פעולה המאפשרת גישה למאגר הביומטרי, אלא אם כן עבר בדיקת התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: העברת תוצאת זיהוי מהמאגר הביומטרי למשרד הפנים}}

{{ח:סעיף|14|העברת תוצאת זיהוי לצורך הנפקת מסמך זיהוי}}
{{ח:ת}} הרשות תעביר לעובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, לצורך הנפקת מסמך זיהוי, תוצאת זיהוי של מי שניטלו ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}; לא העבירה הרשות תוצאת זיהוי כאמור בתוך פרק זמן שעליו יורה השר, יראו בכך, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}, אישור להנפקת מסמך הזיהוי.

{{ח:סעיף|15|הגבלת העברה של תוצאת זיהוי}}
{{ח:ת}} עובד משרד הפנים שהועברה לו תוצאת זיהוי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}}, לא יעבירה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי עובד משרד הפנים שהוסמך לכך על ידי השר להעביר תוצאת זיהוי מסוימת למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, בצו, באישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהמידע חיוני לצורך ביצוע תפקידיהם.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: העברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל ולמשטרה הצבאית}}

{{ח:סעיף|16|העברת תוצאת זיהוי לשוטר}}
{{ח:ת}} הרשות תעביר לשוטר, לפי בקשתו, תוצאת זיהוי המתייחסת לאמצעי זיהוי ביומטריים אשר ניטלו בידי השוטר מאדם, לרבות גופה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, בכפוף לנהלים שייקבעו בין משטרת ישראל ובין הרשות.

{{ח:סעיף|17|העברת מידע לפי צו של בית משפט|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט המחוזי רשאי, לפי בקשה מאת קצין מוסמך להתיר בצו לרשות להעביר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית, לפי העניין, תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי, אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי הדבר נדרש למטרה מהמטרות המפורטות להלן, ובלבד שאין בהעברת המידע כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם:
{{ח:תתת|(1)}} לצורך חקירת עבירה מסוג פשע, או לצורך חקירת עבירה מסוג עוון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירות כאמור, ולצורך הליך פלילי בנוגע לאותן עבירות;
{{ח:תתת|(2)}} לצורך מניעת ביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או סיכולן;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;
{{ח:תתת|(4)}} לצורך העברת המידע לרשות אכיפה מחוץ לישראל, אם הדבר דרוש למשטרת ישראל או לרשות האמורה, למטרה מהמטרות המפורטות בפסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לפי סעיף קטן (א) תוגש בכתב ותיתמך בתצהיר; בבקשה יצוינו בין השאר כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי זהותו, דרגתו ותפקידו של המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} תמצית העובדות שעליהן מתבססת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים, והמטרות שלשמן הם נדרשים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להורות לרשות להעביר לעיונו את המידע המבוקש, לפני שיחליט על מתן צו לפי סעיף קטן (א); מידע שהועבר לבית המשפט כאמור יועמד לעיונו בלבד, לא ייאגר ויימחק לאחר העיון בו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יורה בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) על העברת אמצעים או נתונים ביומטריים מתוך המאגר הביומטרי, אלא אם כן שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי קיים אינטרס ציבורי חיוני המחייב זאת וכי אין אפשרות להשגת המטרה שלשמה נדרשים האמצעים או הנתונים כאמור, בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} סירב בית משפט לתת צו כמבוקש בסעיף קטן (א), רשאי היועץ המשפטי לממשלה, או הפרקליט הצבאי הראשי או התובע הצבאי הראשי, לפי העניין, או נציגו של מי מהם, לערער על ההחלטה לפני בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ו)}} ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל ומפקד המשטרה הצבאית החוקרת, יגישו, מדי שישה חודשים, דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על הבקשות שהוגשו על ידי משטרת ישראל והמשטרה הצבאית והצווים שניתנו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”קצין מוסמך“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצין משטרה ממערך החקירות או המודיעין של משטרת ישראל בדרגת סגן ניצב ומעלה או קצין משטרה המשמש כמפקד מוקד ארצי או מחוזי של המשטרה, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין בדרגת סגן אלוף במשטרה הצבאית החוקרת, שקצין משטרה צבאית ראשי הסמיך לעניין זה.

{{ח:סעיף|18|העברת מידע לצורך חקירת חשד לקבלת מסמך זיהוי במרמה}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל רשאית לקבל מהרשות אמצעים ונתונים ביומטריים של אדם הכלולים במאגר הביומטרי, אף בלא צו של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, לצורך חקירת חשד בדבר קבלת מסמך זיהוי או ניסיון לקבל מסמך זיהוי תוך מסירת פרטים כוזבים לעובד משרד הפנים בעת נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מאותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}}, על סמך תלונה שהוגשה למשטרת ישראל בשל אותו חשד על ידי עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|19|הגבלת העברה מהמאגר הביומטרי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל והמשטרה הצבאית לא ימסרו מידע שהועבר אליהן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}} לכל גורם אחר, על אף האמור בכל דין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להעביר מידע כאמור באותו סעיף קטן, הנוגע לאדם מסוים, כמפורט להלן, ובלבד שהדבר נדרש לשם טיפול בעניין שלשמו התבקש המידע:
{{ח:תתת|(1)}} לרשויות התביעה, לפרקליטות, לבית המשפט, לבית דין צבאי, למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לרשויות הביטחון, וכן לרשות אכיפה מחוץ לישראל שהותר להעביר אליה מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)(4)}}, ובלבד שלא יועבר מידע לגורמים כאמור, אלא אם כן המידע חיוני להם רק לצורך מילוי תפקידיהם ולמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)(1) עד (3)}};
{{ח:תתת|(2)}} לקצין שהוסמך בידי ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל למטרה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)(3)}}, ובלבד שלא יועבר מידע לקצין כאמור, אלא אם כן המידע חיוני לו רק לצורך מילוי תפקידו ולמטרה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|20|דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר לביטחון הפנים ושר הביטחון ימסרו, לפי העניין, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת הכנסת המשותפת, שיכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}};
{{ח:תתת|(2)}} העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (1) לבית המשפט, והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום;
{{ח:תתת|(3)}} מספר הצווים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו.
{{ח:תת|(ב)}} דיווחים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו גם לשר, לממונה על יישומים ביומטריים ולראש הרשות להגנת הפרטיות, ולעניין דיווחים כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן – גם לוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים.

{{ח:סעיף|20א|העברת מידע מהמאגר למשטרת ישראל|תיקון: ק״ת תשפ״ד, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־5, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):}}
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הרשות תעביר למשטרת ישראל, לפי בקשתה, תוצאת זיהוי, וכן אמצעים או נתונים ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי, לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה;
{{ח:תת|(2)}} בקשה לפי פסקה (1) תוגש בכתב, בידי שוטר שייקבע כגורם אחראי לעניין משימת האימות או בירור הזהות או האיתור כאמור, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם זיהוי או אימות כאמור ברמת הוודאות הנדרשת ובדחיפות הנחוצה לנוכח פעולות האיבה והיקף הנפגעים; בבקשה כאמור יצוינו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} פרטי זהותו, דרגתו ותפקידו של המבקש;
{{ח:תתת|(ב)}} תוצאת הזיהוי, האמצעים או הנתונים הביומטריים המבוקשים;
{{ח:תת|(3)}} מידע שהתקבל לפי סעיף זה יישמר, לפי העניין, בתיק חקירה משטרתי שנועד למטרת זיהוי כאמור בסעיף זה וישמש למטרה זו בלבד, במאגר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#פרק ד סימן ה|סימן ה׳ בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}, או במאגר ייעודי מאובטח, שאינו מחובר לרשת האינטרנט;
{{ח:תת|(4)}} אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: העברת מידע לרשויות הביטחון|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}

{{ח:סעיף|21|העברת מידע לרשויות הביטחון וגישת הרשויות למאגר הביומטרי}}
{{ח:ת}} הרשות תעביר לרשויות הביטחון מידע מתוך המאגר הביומטרי ותאפשר להן גישה למאגר הביומטרי, לצורך מימוש ייעודן ותפקידיהן; העברת המידע והגישה למאגר, תהיה על פי הכללים שייקבעו.

{{ח:סעיף|22|הגבלת העברה על ידי רשות ביטחון}}
{{ח:ת}} רשות ביטחון לא תמסור מידע שהועבר אליה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}} לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, למעט לגורם שנקבע בכללים.

{{ח:סעיף|22א||תיקון: ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: שמירת סודיות, אבטחה והגנה על פרטיות}}

{{ח:סעיף|23|מידע חסוי}}
{{ח:תת|(א)}} הכללים, וכן הנחיות הרשות ונוהלי הרשות העוסקים בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, למעט נושאי אבטחת מידע שהוסדרו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)(7)}}, הם חסויים וגילוים או פרסומם אסור; ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, לאסור את פרסומן של הוראות אחרות שנקבעו לפי חוק זה, אם קיים לדעתו אינטרס ציבורי המחייב זאת.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ב)}} העוסקות בעניינים הקשורים לפעילות רשויות הביטחון או באבטחת מידע, הן חסויות וגילוין או פרסומן אסור.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הממשלה רשאי להתיר פרסום מידע האסור לפרסום לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן היתר לפרסום.

{{ח:סעיף|24|שמירת סודיות והגבלת השימוש והאגירה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהגיעו לידיו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי חוק זה, נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, תוצאות זיהוי או תמונות פנים באיכות פחותה, וכן אדם שהגיע לידיו מידע אחר החסוי לפי חוק זה, לא ימסור ולא יגלה אותם לאחר ולא יעשה בהם כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך ביצוע תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שהועבר לפי הוראות חוק זה, למעט תוצאת זיהוי שהועברה מהרשות לעובד משרד הפנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, לא ייאגר באופן ממוחשב, מעבר לנדרש לצורך השימוש שלו הוא נועד, והוא יימחק מיד בתום השימוש בו.
{{ח:תת|(ב1)}} השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי לקבוע תקנות לעניין אופן ההעברה של מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, ובכלל זה תדירות העברתו, המטרות שלשמן יועבר, תנאי ההעברה, בעלי התפקידים המוסמכים להעביר ולקבל מידע כאמור ומחיקת המידע בתום השימוש בו, וכן אבטחת המידע.
{{ח:תת|(ב1)}} השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.

{{ח:סעיף|25|שמירת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים ואבטחתם}}
{{ח:תת|(א)}} אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים הכלולים במאגר הביומטרי יישמרו בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
{{ח:תתת|(2)}} בדרך שתמנע שימוש בהם בניגוד להוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותם של התושבים שהאמצעים והנתונים כאמור מתייחסים אליהם, ותאפשר בקרה ופיקוח על אופן השימוש במאגר, לרבות שימוש החורג ממסגרת ההרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל פעולה המבוצעת במאגר הביומטרי תתועד באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן ביצועה, על מועד ביצועה ועל מבצע הפעולה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}}.

{{ח:סעיף|26|הממונה על הגנת הפרטיות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים, ימנה, מבין עובדי הרשות, ממונה על הגנת הפרטיות במאגר הביומטרי; הממונה על הגנת הפרטיות יפקח על שמירת הפרטיות של התושבים שאמצעי הזיהוי הביומטריים ונתוני הזיהוי הביומטריים שלהם כלולים במאגר הביומטרי, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות}} ולפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|26א|תמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} צפייה בתמונת תווי פנים השמורה בשבב במסמך זיהוי (בסעיף זה – תמונה השמורה בשבב), יראו אותה כשימוש מותר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, אדם שהגיעה לידיו תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, לא יאגור אותם באופן ממוחשב ולא יעביר אותם לכל גורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא.
{{ח:תת|(ג)}} אדם אשר צפה בתמונה השמורה בשבב של אדם אחר, ימחק אותה מייד בתום הצפייה.

{{ח:סעיף|27|תמונת פנים באיכות פחותה|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} עובד משרד הפנים שהשר הסמיכו לכך, רשאי להפיק, באופן אוטומטי, תמונת פנים באיכות פחותה, מתמונת תווי פנים שניטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}}, לצורך שימוש בה לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} תמונות פנים באיכות פחותה יישמרו במשרד הפנים בדרך שקבע השר והן ישמשו את עובדי משרד הפנים שהשר הסמיכם לכך לצרכים אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} הצגה חזותית, הנדרשת במסגרת מילוי תפקידו של עובד משרד הפנים;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} עובד משרד הפנים לא יעביר תמונת פנים באיכות פחותה לכל גורם אחר על אף האמור בכל דין, ואולם רשאי הוא להעביר תמונה כאמור של אדם מסוים לגוף ציבורי בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), וכן למשטרת ישראל, לרשויות התביעה, לפרקליטות המדינה, לבית המשפט, ולגורמים אחרים האמונים על הליכי אכיפת החוק שיקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, ובלבד שהתמונה כאמור חיונית לצורך ביצוע תפקידיהם.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכנסת המשותפת רשאי לקבוע כי עובד בגוף ציבורי שלצורך ביצוע תפקידו לפי דין נדרש לאמת זהותו של אדם מסוים, יהא רשאי, במסגרת מילוי תפקידו, לקבל תמונת פנים באיכות פחותה של אותו אדם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר, בין השאר, את המאפיינים של מי שתמונותיהם יימסרו לגוף הציבורי והמטרות שלשמן יימסרו; לעניין זה, ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|28|שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי ולעניין אבטחת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין לרבות פקודות משטרת ישראל כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר, בחומר חקירה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מהוראות לעניין אבטחת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון}}.

{{ח:סעיף|29|עונשין|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המשיג מהמאגר הביומטרי, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה, או העושה במאגר הביומטרי שימוש או פעולה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמוסר, מעביר או מגלה אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי, ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, או עושה בהם שימוש בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שאינו נוקט אמצעים סבירים לשמירת סודיות ואבטחת המידע שבפסקה (1) בניגוד להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} העורך השוואה בין אמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו מאדם או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו מהם, לבין אמצעים או נתונים ביומטריים שבמסמך זיהוי, בלא סמכות לפי חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג1)}} האוגר באופן ממוחשב תמונה השמורה בשבב של אדם אחר או נתוני זיהוי ביומטריים שהופקו ממנה, או המעביר אותם לגורם אחר, בין שבוצע בתמונה או בנתונים כאמור שינוי ובין שלא, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26א|סעיף 26א(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הגורם ברשלנות לגילוי אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים, תוצאות זיהוי או מידע חסוי ולמעט תמונת פנים באיכות פחותה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}, לאחר, תוך הפרת הוראה מההוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה או הפרת כלל או נוהל שנקבעו לפי חוק זה, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ה)}} ראש הרשות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף זה, בידי מי שיש לו הרשאת גישה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}; הפר את חובתו האמורה, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”שימוש“ – לרבות עיון, אגירה, העתקה, שינוי, מחיקה שלא כדין או קישור בין המאגר הביומטרי לבין מאגרים אחרים.

{{ח:סעיף|30|הממונה על יישומים ביומטריים}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה ימנה ממונה על יישומים ביומטריים; הממונה יהיה עובד משרד ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיו של הממונה על יישומים ביומטריים הם:
{{ח:תתת|(1)}} להמליץ על מדיניות כוללת בתחום היישומים הביומטריים, לרבות לעניין יעדים, מדדים, תקנים והנחיות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הקמה, תפעול ותחזוקה של המאגר הביומטרי וגישה אליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} פיתוח היישומים הביומטריים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בקרה על היישומים הביומטריים והמאגר הביומטרי;
{{ח:תתת|(2)}} להמליץ על מדיניות בתחום אבטחת המאגר הביומטרי ואבטחת המידע המועבר למרכז הנפקה, לרבות לעניין הנהלים ותקני האבטחה, ולמעט בעניינים המוסדרים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון}};
{{ח:תתת|(3)}} לפקח על יישום הוראות חוק זה והתקנות, הכללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות אשר נקבעו מכוחו, וכן על פעולות ראש הרשות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על יישומים ביומטריים יביא את המלצותיו לפי סעיף קטן (ב) לפני ראש הממשלה, השר או ראש הרשות, לפי העניין, לפני קביעת תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(ו)(1)}}, כללים, הנחיות הרשות ונוהלי הרשות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|31|ועדת השרים ליישומים ביומטריים}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדת שרים ליישומים ביומטריים, אשר תפעל בשמה בעניינים שקבעה לצורך יישום ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השרים תהיה בת ארבעה חברים לפחות, והם: ראש הממשלה, השר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הממשלה יהיה יושב ראש ועדת השרים ליישומים ביומטריים, והשר – ממלא מקומו.

{{ח:סעיף|32|ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים תפעל בעניינים הנוגעים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע, לפי חוק זה; ואלה חברי הוועדה: יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והוא יהיה היושב ראש, יושב ראש ועדת הכנסת המשותפת, שני חברי הכנסת החברים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה וחברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ישיבותיה של ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים יהיו חסויות, ופרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בהן אסור, אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, לאחר שמיעת עמדת ראשי רשויות הביטחון.

{{ח:סעיף|33|דיווחי ראש הרשות, רשויות הביטחון והממונה על הגנת הפרטיות|תיקון: תש״ע, תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, תשפ״ד־3, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הרשות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לממונה על יישומים ביומטריים, לראש הרשות להגנת הפרטיות ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הבקשות שהוגשו לרשות ולבית המשפט על ידי משטרת ישראל או המשטרה הצבאית, לצורך קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}};
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):}} מספר התושבים שכל אמצעי הזיהוי הביומטריים שלהם נכללים במאגר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} ומספר התושבים שרק תמונות תווי הפנים שלהם נכללות במאגר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|הפרק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} מספר הצווים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} על פי בקשות כאמור בפסקה (1), תוך ציון המטרות שלשמן ניתנו;
{{ח:תתת|(4)}} אירועים חריגים שאירעו במאגר הביומטרי בכל הנוגע לאבטחת המידע, לרבות ניסיונות לקבל מידע מהמאגר הביומטרי ממי שאינו מורשה לכך או להעביר מידע מהמאגר הביומטרי למי שאינו מורשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח לפי פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) יימסר גם לוועדת הכנסת המשותפת.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ידווח ראש הרשות, בכתב, באופן מיידי, לגורמים המנויים באותו סעיף קטן, על כל אירוע חריג שיש בו משום חשש לדליפת מידע מהמאגר הביומטרי, ניסיון פריצה אליו או פגיעה בו, ועל הצעדים שננקטו בעקבות אותו אירוע.
{{ח:תת|(ד)}} רשויות הביטחון ידווחו בכתב, מדי שנה, לראש הממשלה ולוועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אירועים חריגים שאירעו במהלך שימושן במאגר הביומטרי;
{{ח:תתת|(2)}} מספר המקרים שבהם עשו שימוש במאגר הביומטרי לצורך איתור חשודים בביצוע עבירות וסיכולן, ומספר הבקשות שהגישו רשויות הביטחון לרשות לשם קבלת מידע מהמאגר הביומטרי לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳ לפרק ה׳}} לצורך כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} העבירות שלגביהן הוגשו בקשות כאמור בפסקה (2) והאם הליך חקירתן הסתיים בהגשת כתב אישום.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה על הגנת הפרטיות ידווח בכתב, מדי שנה, לשר, לשר המשפטים, לוועדת הכנסת המשותפת, ולרשם מאגרי המידע, על פעולותיו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|34|שינוי התוספות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת ראש הממשלה ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.

{{ח:סעיף|35|ביצוע, תקנות, כללים, הנחיות ונהלים|תיקון: תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ד־4, ק״ת תשפ״ה־3, ק״ת תשפ״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט בעניינים הקבועים בסעיף קטן (ב), לרבות תקנות בעניינים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אופן נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, לרבות –
{{ח:תתתת|(א)}} נטילה מקטינים, מקשישים ומאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתתת|(ב)}} נטילה תוך התחשבות במגבלות דת ומסורת;
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיוני 2017 עד יום 28.5.2026):}} הסכמה בשם קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס להכללת תמונות טביעות האצבעות ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן של קטין או של אדם כאמור, במאגר הביומטרי, לרבות דרך ואופן מתן ההסכמה ויידוע קטין שבגר על אפשרות מחיקת תמונות טביעות האצבעות שלו ונתוני הזיהוי הביומטריים שהופקו מהן מהמאגר; תקנות לפי פסקה זו יותקנו גם בהתייעצות עם שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} דרכי פעולה במקרים שבהם לא ניתן ליטול מאדם אמצעי זיהוי ביומטריים לפי חוק זה, מסיבות בריאותיות או אחרות;
{{ח:תתת|(3)}} הפקת נתוני זיהוי ביומטריים מאמצעי זיהוי ביומטריים שניטלו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, והעברת אמצעים ונתונים שניטלו והופקו כאמור, לרשות ולמרכז הנפקה;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לעניין בעלי תפקידים שאינם עובדי המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} הכשרה לעניין נטילה, הפקה והשוואה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳ לפרק ג׳}};
{{ח:תתת|(6)}} העברת תוצאת זיהוי מהרשות לעובדי משרד הפנים לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳ לפרק ה׳}}, ובכלל זה אופן העברת המידע ותדירות ההעברה.
{{ח:תתת|(7)}} אבטחת מידע, לרבות המידע שבמאגר הביומטרי וניהול המאגר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הותקנו {{ח:חיצוני|תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|תקנות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים ולאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג)}}, לקבוע כללים לביצועו של חוק זה בכל הנוגע לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע ככל שאלה אינם מוסדרים בתקנות לפי סעיף קטן (א)(7) {{ח:פנימי|סעיף 10|וסעיף 10(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות רשאי, באישור השר וראש הממשלה, ובעניינים הנוגעים לפעולות רשויות הביטחון – באישור ראש הממשלה, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג)}}, ובכפוף להוראות חוק זה ולתקנות ולכללים שהותקנו מכוחו, לקבוע הנחיות פנימיות, בכתב, בכל עניין הנוגע למילוי תפקידי הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} ראש הרשות רשאי, לאחר שנמסרה לו המלצת הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג)}}, ובכפוף להוראות חוק זה, לתקנות, לכללים ולהנחיות הרשות שהותקנו מכוחו, לקבוע נהלים פנימיים, בכתב, בכל עניין הנוגע לניהול הרשות, להפעלתה ולאופן מילוי תפקידה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים וועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין דרך פעולתו של הממונה על הגנת הפרטיות.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} השר רשאי, בהסכמת השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות בכל הנוגע להעברת מידע מהרשות למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}}, ובכלל זה לעניין אופן העברת המידע ומחיקתו לאחר תום השימוש בו; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לאחר שנמסרו לשר המלצות הממונה על יישומים ביומטריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(ג)}} והמלצות הממונה על הגנת הפרטיות.
{{ח:תתת|(2)}} השר לביטחון הפנים או שר הביטחון, לפי העניין, רשאי, בהתייעצות עם השר ושר המשפטים ובאישור ועדת השרים ליישומים ביומטריים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, לקבוע תקנות לעניין סמכויות נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים בידי שוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, אופן הטיפול במידע שהועבר למשטרת ישראל או למשטרה הצבאית לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}} והגבלת העברתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

{{ח:סעיף|35א|תיעוד פעולות, שמירת מידע, חובות דיווח ונהלים|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־5, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־4, ק״ת תשפ״ו־5}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות ומשטרת ישראל יתעדו, ככל הניתן, את הפעולות המבוצעות על ידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}.
{{ח:תת|(ב)}} משטרת ישראל –
{{ח:תתת|(1)}} תשמור את האמצעים או הנתונים הביומטריים שהועברו אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}} באופן שיאפשר את איתורם באופן ממוכן;
{{ח:תתת|(2)}} תדווח לממונה על יישומים ביומטריים, לשם פיקוח, על יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}} וסעיף קטן (א), בהתאם לנהלים לעניין אופן הדיווח ותוכנו, לפי סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ג)}} הרשות תפעל לפי הנהלים בעניין העברת המידע מהרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}, לרבות דרכי העברתו, שקבע ראש הרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם ואיתור נעדר או שבוי (הוראות שעה – חרבות ברזל)#סעיף 1|סעיף 1(7) לחוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2023}} (להלן – חוק העברת מידע), כפי שהיו בתוקף ביום כ״ד בחשוון התשפ״ד (8 בנובמבר 2023); ראש הרשות, בהתייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים ומשטרת ישראל, רשאי לעדכן את הנהלים האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} ביישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}} וסעיף קטן (א), משטרת ישראל תפעל לפי הנוהל שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם ואיתור נעדר או שבוי (הוראות שעה – חרבות ברזל)#סעיף 1|סעיף 1(7) לחוק העברת מידע}} כפי שהיה בתוקף ביום כ״ד בחשוון התשפ״ד
(8 בנובמבר 2023); משטרת ישראל, בהסכמת הממונה על יישומים ביומטריים, תהיה רשאית לעדכן את הנוהל ובלבד שהנוהל ימשיך לכלול את הנושאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמירת האמצעים או הנתונים הביומטריים שהועברו אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}} ומחיקתם;
{{ח:תתת|(2)}} גורם אחראי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מספר האמצעים או הנתונים הביומטריים שיועברו לגבי כל בקשה.
{{ח:תת|(ה)}} הנהלים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.

{{ח:סעיף|36|פרסום מידע חסוי ואחריות}}
{{ח:תת|(א)}} הכללים, וכן הנחיות הרשות, נוהלי הרשות וכל הוראה אחרת החסויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
{{ח:תת|(ב)}} אופן שמירתם של כללים, הנחיות הרשות, נוהלי הרשות והוראות אחרות, שלא פורסמו לפי הוראות סעיף קטן (א), לרבות הגדרת סיווגם והפצתם, ייקבע בכללים, בהנחיות, בנהלים או בהוראות כאמור, בהתאמה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: תיקונים עקיפים, תחילה ותחולה}}

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|38|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|בחוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}.}}

{{ח:סעיף|39|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|40|תחילה ותקנות ראשונות|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 41|וסעיף 41}}, תחילתו של חוק זה ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) או ביום כניסתו לתוקף של צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(1)}}, לפי המאוחר מביניהם, והכל ובלבד שאושרו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|פסקאות (1), (2), (3), (6) ו־(7) של סעיף 35(א)}}; תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|הפסקאות האמורות}} יובאו לאישור ועדת הכנסת המשותפת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15 עד 19}}, במועד שבו התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הותקנו התקנות לפי הסעיפים האמורים ולפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35(ה) ו־(ו)}};
{{ח:תתת|(2)}} מונו כל בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}}, והודעה על מינוים פורסמה ברשומות;
{{ח:תתת|(3)}} נקבעו כללים, הנחיות ונוהלי הרשות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} השר שוכנע כי ננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר הביומטרי ומניעת ניצולו לרעה, וכי התקיימו כל הדרישות לפי חוק זה, והביא את מסקנותיו לפני ועדת השרים ליישומים ביומטריים ולפני ועדת הכנסת המשותפת, ואלה אישרו את מסקנותיו;
{{ח:תתת|(5)}} הסתיים בהצלחה המבחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41(1)}} לפי המדדים שנקבעו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(6)}} השר פרסם הודעה ברשומות על מועד תחילת הסעיפים האמורים ברישה של סעיף קטן זה, לאחר התקיימותם של התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (5).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} במועד שבו נקבעו הכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|הסעיפים האמורים}} והתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35(ה)}} והתקיימו התנאים האמורים בפסקאות (2) עד (5) לסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|41|תחולה הדרגתית ותקופת מבחן}}
{{ח:ת}} חוק זה יוחל בהדרגה, בהתאם להוראות כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} השר יקבע, בהתייעצות עם שר האוצר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכנסת המשותפת, בצו, תקופת מבחן של שנתיים שבמהלכה יחולו ההוראות לפי חוק זה על תושבים שייתנו את הסכמתם לכך בכתב, במטרה לבחון בתקופה זו את אופן היישום של הוראות לפי חוק זה על תושבים אלה, את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו (להלן – תקופת מבחן); בצו כאמור ייקבעו בפירוט העניינים שייבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ואופן קבלת ההסכמה מאת תושבים להחלת הוראות לפי החוק לגביהם בתקופת המבחן; בתקופת המבחן יחולו ההוראות לפי חוק זה בהתאם לצו האמור;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן)|צו תקופת מבחן}}, לפיו נקבעה תקופת מבחן מיום 30 ביוני 2013 ועד יום 28 בפברואר 2017 (במקור: מיום 1 בנובמבר 2011 ועד יום 31 באוקטובר 2013).}}
{{ח:תת|(2)}} תושב שלא נתן את הסכמתו לפי פסקה (1), לא יישללו זכויותיו לפי כל דין, בשל אי־מתן ההסכמה כאמור; לעניין זה, לא יראו בייעול שירות הניתן למי שיש לו תעודת זהות הכוללת אמצעים או נתונים ביומטריים, והמתאפשר בשל טיבה של תעודה כאמור, כשלילת זכות מתושב שלא נתן הסכמתו לפי פסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} על אף הוראות פסקה (1), קבע השר כי תושב זכאי למסמך נסיעה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים}}, ושוכנע כי בלא מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים תימנע כניסתו של אותו תושב למדינה אחרת, ינפיק לו מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים אף בלא הכללתם במאגר הביומטרי; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הנפקת מסמך הנסיעה, ורשאי הוא לקבוע כי יחולו לעניין זה חלק מההוראות לפי חוק זה, בשינויים או בלא שינויים, הכל כפי שיקבע;
{{ח:תת|(4)}} 90 ימים לפני תום תקופת המבחן, לכל המאוחר, ידווחו ראש הממשלה והשר לוועדת השרים ליישומים ביומטריים, ולוועדה של הכנסת שבה יהיו חברים חברי ועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים וחברי ועדת הכנסת המשותפת, על ממצאי הבחינה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(5)}} השר רשאי, לאחר הדיווח לפי הוראות פסקה (4), וכן בהתייעצות עם שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, באישור הוועדות האמורות באותה פסקה ובאישור הכנסת, לקבוע, בצו, כי ההוראות לפי חוק זה יחולו על כלל התושבים, וכן לקבוע כי תקופת המבחן תוארך לתקופה שלא תעלה על שנתיים נוספות, וכן כי החלת החוק תהיה הדרגתית ובתנאים, בהתאם לצו שיקבע;
{{ח:תת|(6)}} לא הוצא צו על פי פסקה (5) בתוך ארבע שנים מיום תחילתו של צו כאמור בפסקה (1), יימחק המאגר הביומטרי.

{{ח:סעיף|42|תחולה על כלל התושבים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, חוק זה יחול על כלל התושבים החל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_370949.pdf|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע״ז–2017}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(א)(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(א)}})}}}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(ב)}})}}}}

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ׳ בכסלו התש״ע (7 בדצמבר 2009).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אליהו ישי'''&lt;br&gt;שר הפנים
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי אזרחות, תושבות וכניסה לישראל}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>t7a4qiiqot4j7pv5palrohkextpg84e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מה נשתנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294372</id>
    <revision>
      <id>3005705</id>
      <parentid>2960249</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:06:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005705</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5219" sha1="qduwezy1ox2d8ohxlytz4re7f5tch14" xml:space="preserve">==מבוא==
'''מה נשתנה''' הוא קטע בתחילת ה[[הגדה של פסח]], הידוע גם כ'''ארבע הקושיות'''.

קטע זה פותח את החלק העיקרי של ההגדה שנקרא &quot;מגיד&quot;. ב&quot;מגיד&quot; אנו מקיימים את [[מצוה:לספר ביציאת מצרים בליל פסח|מצוות]] ו&quot;[[סיפור יציאת מצרים|הגדת לבנך]]&quot; – הנחלת [[סיפור יציאת מצרים]] לדור הבא, והסיפור מהווה, בעצם, מענה לקושיות אלו.
==הנוסח הנפוץ==
&lt;קטע התחלה=מנוקד/&gt;מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּֽיְלָה הַזֶּה מִכׇּל הַלֵּילוֹת –
:שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – כֻּלּוֹ מַצָּה!?
:שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – מָרוֹר!?
:שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אֵין אָֽנוּ מַטְבִּילִין, אֲפִלּוּ פַּֽעַם אֶחָת; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – שְׁתֵּי פְעָמִים!?
:שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין; הַלַּֽיְלָה הַזֶּה – כֻּלָּֽנוּ מְסֻבִּין!?&lt;קטע סוף=מנוקד/&gt;

==עיצוב בצורה שירית==
{|
|-
|''' מַה נִּשְּׁתַּנָה {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה הַזֶּה|צבע=#00A100}}'''||    ||'''מִ{{מילת קבע|כׇּל הַלֵּילוֹת}}''' –||
|-
| שֶׁבְּ{{מילת קבע|כׇל הַלֵּילוֹת}}|| אָֽנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה;|| {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה הַזֶּה|צבע=#00A100}} –|| כֻּלּוֹ מַצָּה!?
|-
| שֶׁבְּ{{מילת קבע|כׇל הַלֵּילוֹת}}||אָֽנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת;|| {{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה הַזֶּה|צבע=#00A100}} –|| כֻּלּוֹ מָרוֹר!?
|-
|שֶׁבְּ{{מילת קבע|כׇל הַלֵּילוֹת}}||אֵין אָֽנוּ מַטְבִּילִין, אֲפִילוּ פַּֽעַם אֶחָת; ||{{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה הַזֶּה|צבע=#00A100}} –|| שְׁתֵּי פְעָמִים!?
|-
| שֶׁבְּ{{מילת קבע|כׇל הַלֵּילוֹת}}||אָֽנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין; ||{{מילת קבע|הַלַּֽיְלָה הַזֶּה|צבע=#00A100}} –||כֻּלָּֽנוּ מְסֻבִּין!?
|}

[[קטגוריה:מילות הקבע]]
==מקבילות==
===במשנה===
{{רן|מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות,
שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה; הלילה הזה כלו מצה.
שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות; הלילה הזה מרור.
שבכל הלילות אנו אוכלין {{קו תחתון|בשר צלי, שלוק, ומבושל; הלילה הזה כלו צלי.}}
שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת; הלילה הזה שתי פעמים.}} ({{ק|[[משנה פסחים י ד]]}})
===בתלמוד הירושלמי===
{|
|-
!מה נשתנה הלילה הזה!!   !!מכל הלילות,!!
|-
| שבכל הלילות|| אנו מטבילין פעם אחת|| והלילה הזה|| – שתי פעמים.
|-
|שבכל הלילות|| אנו אוכלין חמץ ומצה|| והלילה הזה || – כולו מצה.
|-
|שבכל הלילות|| {{קו תחתון|אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל}} || והלילה הזה|| {{קו תחתון|– כולו צלי.}}
|}({{ק|[[ירושלמי פסחים י ד]]}})

===ב[[רמב&quot;ם הלכות חמץ ומצה ח|משנה תורה לרמב״ם]]===
{{רן|ואחר כך עוקרין השולחן מלפני {{קו תחתון|קורא ההגדה}} לבדו.
ומוזגין הכוס השני וכאן הבן שואל.
ואומר הקורא:
{{צ|מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
   שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים.
   שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה.
   שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו צלי.
   שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות והלילה הזה מרורים.
   שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין והלילה הזה כולנו מסובין.}} }}

בזמן הזה אינו אומר: {{צ|והלילה הזה כולו צלי}}, שאין לנו קורבן.
({{ק|[[רמב&quot;ם הלכות חמץ ומצה ח]]}})
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מה נשתנה}}

[[קטגוריה:מה נשתנה|*]]
[[קטגוריה:הגדה של פסח]]
[[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]</text>
      <sha1>qduwezy1ox2d8ohxlytz4re7f5tch14</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חובת התלמידים (מנוקד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>334760</id>
    <revision>
      <id>3005647</id>
      <parentid>2718581</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:00:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-22963-66</username>
        <id>45287</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3005647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3787" sha1="lofoc8katvdijvrls9lbj8z9bbgllca" xml:space="preserve">{{כו|ספר=קוּנְטְרֶס|חוֹבַת הַתַּלְמִידִים|רַבִּי {{מח|קלונימוס קלמיש שפירא|קְלוֹנִימוּס קַלְמִישׁ שַׁפִּירָא}}}}

{{מר|'''מַטְרָתֹו לַחֲדוֹר לְתוֹכִיּוּת הַתַּלְמִיד לְגַלּוֹת אֶת נַפְשׁוֹ, לְהוֹצִיאָהּ וּלְהַדְרִיכָהּ בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה בְּדַרְכֵי הַחֲסִידוּת וּלְקַשְּרָהּ בַּד'. עִם צִוֻּיִּם וְאַזְהָרוֹת לְהִתְנַהֵג בָּהֶם בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה.{{ש}}גַּם נִלְווּ אֵלָיו שְׁלֹשָׁה מַאֲמָרִים לְבַאֵר מְעַט מִן סִתְרֵי הַחֲסִידוּת וְעִקְּרֵי הַקַּבָּלָה הַנְּחוּצִים לַעֲבוֹדַת הַחֲסִידוּת לַתַּלְמִידִים וְהָאַבְרֵכִים לְכָל אֶחָד כְּפִי מַצָּבוֹ.'''}}

[[חובת התלמידים|למהדורה ללא ניקוד]]

* [[/שיח עם המלמדים ואבות הבנים (הקדמה למחנך)|'''שיח עם המלמדים ואבות הבנים (הקדמה למחנך)''']] – שִׂיחַ עִם הַמְּלַמְּדִים וַאֲבוֹת הַבָּנִים
* [[/פרק א|'''פֶּרֶק א''']] – קְרִיאָה אֶל הַתַּלְמִיד
* [[/פרק ב|'''פֶּרֶק ב''']] – רֵאשִׁית הִסְתַּגְּלוּת הַתַּלְמִיד
* [[/פרק ג|'''פֶּרֶק ג''']] – מֵעִקְּרֵי מַחֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ וּתְרוּפוֹתֵיהֶן
* [[/פרק ד|'''פֶּרֶק ד''']] – מַחֲלוֹת הַעַצְלוּת וְהַהִתְרַפּוּת וּתְרוּפָתָן
* [[/פרק ה|'''פֶּרֶק ה''']] – אֵיזֶה עֵצוֹת פְּרָטִיּוֹת לַמִּתְרַפֶּה
* [[/פרק ו|'''פֶּרֶק ו''']] – מִמַּחֲלַת הַיֵּשׁוּת
* [[/פרק ז|'''פֶּרֶק ז''']] – מַחֲלַת הַשִּׁפְלוּת הַמְרוּמָה וּתְרוּפָתָהּ
* [[/פרק ח|'''פֶּרֶק ח''']] – נְחִיצַת עֲלִיּוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַמִּדּוֹת
* [[/פרק ט|'''פֶּרֶק ט''']] – אֵיזֶה עֵצוֹת לְהִתְעַלֵּה וּלְתַקֵּן 
* [[/פרק י|'''פֶּרֶק י''']] – לַהֲפֹך הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת לִמְאוֹרֵי אוֹר
* [[/פרק יא|'''פֶּרֶק יא''']] – הַתְמָדַת עֲבוֹדָה, הַתְמָדַת בַּקָּשָׁה וְהַשְׁקָפָה מְרוֹמָמָה
* [[/פרק יב|'''פֶּרֶק יב''']] – דְּבָרִים אֲחָדִים בְּעִנְיַן הַחֲסִידוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת בַּתּוֹרָה עַל יָדָהּ
* [[/פרק יג|'''פֶּרֶק יג''']] – שֶׁלֹּא לְהַחֲמִיץ אֶת עַצְמוֹ

* [[/צווים ואזהרות|'''צִוּוּיִם וְאַזְהָרוֹת''']]

===[[/שלשה מאמרים|שְׁלֹשָה מַאֲמָרִים]]===
לְתַלְמִידִים גְּדוֹלִים וְאַבְרֵכִים.
* [[/מאמר א|'''מאמר א''']] – אֵיך לַהֲגוֹת בְּסִפֵרי חֲסִידוּת
* [[/מאמר ב|'''מאמר ב''']] – תוֹרָה, תְּפִלָּה וְשִׁירָה לַד'
* [[/מאמר ג|'''מאמר ג''']] – קְצַת מֵעִנְיְנֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ

 
==קישורים==
{{היברובוקס|חובת התלמידים||3893}}
{{ויקיפדיה|חובת התלמידים}}
[[קטגוריה:קלונימוס קלמיש שפירא]]
[[קטגוריה:חובת התלמידים|*]]</text>
      <sha1>lofoc8katvdijvrls9lbj8z9bbgllca</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:דניאל ז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>375627</id>
    <revision>
      <id>3005585</id>
      <parentid>954303</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T14:48:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ערן117</username>
        <id>4764</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3005585</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1108" sha1="1ntrt8vwvllk2buoufsluk498gvfe16" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|דניאל|ז|ו כט|א|ז ב|הבהרה=כן
|ציטוט=בִּשְׁנַת חֲדָה לְבֵלְאשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְחֶזְוֵי רֵאשֵׁהּ עַל מִשְׁכְּבֵהּ, בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְתַב, רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר.
|תרגום=[[דניאל בתרגום עברי (גורדון)|'''דניאל בתרגום עברי''']] [[:w:שמואל לייב גורדון|ש. ל. גורדון (של&quot;ג)]] - בִּשְׁנַת אַחַת לְבֵלְאשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, דָּנִיֵּאל חֲלוֹם רָאָה וְחֶזְיוֹנוֹת רֹאשׁוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ; אֲזַי אֶת הַחֲלוֹם כָּתַב, רֹאשׁ מִלִּים אָמַר.}}

==בִּשְׁנַת חֲדָה לְבֵלְאשַׁצַּר==
עד הנה כל הספר לפי סדר השנים, ועתה שב אחורה.

זאת כי עד עתה דִבר בכל הקורות אותו, ומפה מדבר בחלומותיו וחזיונותיו וכד'.</text>
      <sha1>1ntrt8vwvllk2buoufsluk498gvfe16</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תורה אור (חב&quot;ד)/שמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>459053</id>
    <revision>
      <id>3005596</id>
      <parentid>2991653</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T16:01:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>עד עמ' 105</comment>
      <origin>3005596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28813" sha1="aoymu4pgt540261aqwhmgztnkxiftng" xml:space="preserve">==ד&quot;ה ואלה שמות ==
'''ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו.'''

הנה בפרשת ויגש נאמר גם כן &quot;ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו&quot;. וצ&quot;ל למה הוכפל בתורה עניין בואם מצרימה. גם להבין השינויים מהתם להכא. דכאן נאמר '''הבאים מצרימה את יעקב,''' ובויגש נאמר '''הבאים מצרימה יעקב.''' ועוד צ&quot;ל מ&quot;ש בפרשת ויגש &quot;בני ישראל כו' יעקב ובניו&quot;, שכולל יעקב ג&quot;כ בכלל בני ישראל, והרי יעקב הוא ישראל עצמו, כמ&quot;ש &quot;לא יעקב יאמר עוד שמך {{קיצור|כ&quot;א|כי אם}} ישראל&quot;, וא&quot;כ איך נק' בני ישראל. 

והעניין, דהנה כתיב &quot;ירד ירדנו&quot; כו', ירידה אחר ירידה. וכן {{קיצור|ביצ&quot;מ|ביציאת מצרים}} וגאולה כתיב &quot;ואנכי אעלך גם עלה&quot; כו' &quot;עלה נעלה&quot; כו', היינו ב' עליות שהוא עילוי אחר עילוי. ובאמת ביצ&quot;מ לא נתעלו רק פעם א' כמ&quot;ש &quot;אעלה אתכם מעני מצרים כו' אל ארץ זבת חלב ודבש&quot;. אך כי עלייה זו השנית היא רומזת על גאולה העתידה להיות }{{קיצור|בב&quot;א|במהרה בימינו אמן}} (וכן [[שמות ג יד|בשמות ג' פסוק י&quot;ד]] אמר לו עניין הגאולה האחרונה, כדפירש רש&quot;י שם): 

&lt;!-- עד כאן נערך --&gt;
דהנה כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות שמקיש הכתוב ענין גאולה אחרונה ליציאת מצרים. והוא שכמו שכל עיקר תכלית המכוון בגלות מצרים והשעבוד רד&quot;ו שנה הי' בכדי לזכו' לקבלת התורה פנים בפנים דבר ה'. וכמ&quot;ש וזה לך האות כו' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה. כך כל אריכות הגלות הזה הוא כדי לזכות לגילוי פנימית התורה שיהי' לע&quot;ל כי במתן תורה הי' קבלת התורה הנגלית אבל פנימית טעמי התורה יהי' הגלוי שלהם לע&quot;ל. וע&quot;ז נאמר אראנו נפלאות. וכמ&quot;ש עין בעין יראו. וכך בענין השעבוד והגלות שנאמר בגלות מצרים וימררו את חייהם בעבדה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבדה בשדה. קאי גם על זמן האחרון וימררו את חייהם היא התורה כי היא חיינו. בעבדה קשה דא קושיא. בחומר דא קל וחומר. ובכל עבדה בשדה דא ברייתא. ובלבנים דא לבון הלכתא. שאין בידינו הלכה ברורה ודין ברור כי כל דיני התורה במחלוק' שנויה הללו מכשירין ומטהרין והללו פוסלין ומטמאין. וא&quot;כ כמו שע&quot;י שעבוד מצרים בחומר ובלבנים זכו למתן תורה כך ג&quot;כ ע&quot;י לבון הלכתא שבזמננו זה. יזכו לגלוי פנימי' התורה לע&quot;ל להיות אראנו נפלאות: 

והנה להבין ענין לבון הלכתא (וגם ענין בכל עבודה בשדה) ואיך עי&quot;ז יהי' הגלוי לע&quot;ל. יש להקדים פי' וענין מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול. כי הנה תכלית ירידת הנשמה לעוה&quot;ז ירידה צורך עלייה היא כדי לחזות בנועם ה' בעוה&quot;ב ובג&quot;ע העליון וג&quot;ע התחתון שהוא השגת הנשמות נהנין מזיו השכינה שהוא תענוג נפלא עד אין קץ ותכלית בלי גבול. והנה בספרים לא נזכר כ&quot;א ג&quot;ע עליון ותחתון אבל באמת יש כמה בחי' ג&quot;ע ותענוגים עד אין קץ וזהו משובח ומפואר עדי עד. וכמארז&quot;ל צדיקים אין להם מנוחה בעוה&quot;ב שנאמר ילכו מחיל אל חיל. ונועם ה' והתענוג ההוא הוא מבחי' גלוי משמו הגדול כו'. אשר כדאי כל יסורי גיהנם כדי לחזות בנועם ה' וכמארז&quot;ל מוטב דלידייני' כו': והנה ארז&quot;ל שאברהם בחר לו שעבוד גלות תחת יסורי גיהנם. כי הנה ענין הגיהנם הוא כדי לצרף הנפש מחולאת הרע אשר בקרבה כמו מצרף לכסף שהפסולת והסיגי' נשרפים תוך הכור ונשאר הכסף נקי מכל סיג כך כדי שתוכל הנפש לקבל אור ענג העליון להיות נהנים כו' צריכה להתברר תחלה באש של גיהנם להפריד הרע מן הטוב כי לא יגורך רע כתיב והנה אברהם בחר לו שעבוד גלות שהוא ג&quot;כ בחי' צירוף לנפש כמ&quot;ש מכור הברזל ממצרים. וגלות אדום נק' כור עוני כו': 

אך הנה הנשמה היא נברא' ובעל גבול וא&quot;א לנפש לקבל הארת תענוג העליון שהוא בלי גבול עדי עד. אלא ע&quot;י התלבשו' אור התענוג בכלי ולבוש כמ&quot;ש עוטה אור כשלמה שהוא אור תורה וכמ&quot;ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן כי עדן הוא בחינת מקור התענוגים. (וכמ&quot;ש בפרדס בערכי הכינויים ערך עדן בשם התיקוני זוהר עדן עילאה הוא בחינת כתר עליון ולכן נאמר על בחי' עדן עין לא ראתה כו'). ונהר יצא מעדן זה להשקות את הגן היינו בחי' ג&quot;ן סדרים דאורייתא כי אורייתא מחכמה נפקת ואין התלבשות אור א&quot;ס ב&quot;ה אלא בחכמה כח מ&quot;ה בחי' בטול ונחנו מה כו' ולכן ע&quot;י התורה תוכל הנשמה להשיג שמו הגדול (שהוא בחי' כתר עליון מלכות דא&quot;ס שנקרא שמו הגדול שנמשך ומתלבש בחכמה כו') כי כל התורה היא שמותיו של הקב&quot;ה כו':

וז&quot;ש רז&quot;ל ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות ושמונים פלגשים אלו הברייתות ועלמות אין מספר אלו ההלכות. והנה דמיון ומשל המשניות למלכות וכמארז&quot;ל מתניתא מלכתא הוא ע&quot;פ מארז&quot;ל אשה מזרעת אודם שממנו בשר כו' נמצא שעיקר הזרעת הולד הוא מטפת נוקבא. וכמ&quot;ש אשה כי תזריע וילדה כו' וטפת דכר הוא רק כדי לברר טפת נוקבא שמהטוב ומובחר נוצר הולד וכמ&quot;ש ותזרני חיל מלשון זורה את גורן בחי' בירורי' (ובאמת זהו ענין בירור אחר בירור שהרי טפת נוקבא היא נמשכ' ג&quot;כ אחר הבירור שהרי התהוות טפה זו הוא מהמאכלים שאוכלת ונתבררי' עד שנהפכים לדם בכבד ועולה ללב ומשם למוח ואח&quot;כ נמשך מהמוחין שלה הזרעת הטפה כמ&quot;ש בע&quot;ח של&quot;ט. נמצא המשכה זו היא ממה שכבר נתברר בתכלית עד שנכלל במוחין דנוקבא אז משם נמשכה טפת נוקבא רק שאעפ&quot;כ כדי שיהיה מזה התהוות הולד אי אפשר עד שיתברר בירור שני ע&quot;י טפת הדכר כנ&quot;ל). וכך הנה המשניות הם בחינת בירורים בחכמה אתברירו טמא וטהור אסור ומותר. פי' מותר שאינו אסור וקשור בידי החיצונים ויוכל לעלות וליכלל בקדושה כי הדם הוא הנפש. והנה מכל מאכל אשר יאכל נהפך לדם כי תלת שליטין אינון כבדא ולבא ומוחא שנתברר הדם בירור אחר בירור ובכח האכילה הוא קורא ומתפלל בכל לבבו ובכל נפשו כו'. אבל מאכלות האסורות הגם שלומד ומתפלל בכח האכילה ההיא אינה עולה לה' להיות בכל לבבך כו' והוא בירורי המאכלים. וכן בירורי לבושים ובתים בחינת מקיפים הנה הבירור הזה הוא ע&quot;י בחי' חכמה בחי' משניות אך להיות נמשך ח&quot;ע חכמתו ית' חכים ולא בחכמה ידיעא להיות בחינת הבירורים הוא על ידי התנאים בעלי המשנה וכמו שכתוב והאיתנים מוסדי ארץ. איתנים אותיות תנאים שהם המיסדים את הארץ בחינת תורה שבעל פה וכמו שכתוב משכיל לאיתן שממשיכים מבחינת משכיל וכתיב משכיל על דבר כו' ולכן נק' מלכתא שיחוד המלך עמה הוא תמידי ויחוד זה הוא המשכת מ&quot;ד דח&quot;ע לברר המ&quot;ן דב&quot;ן. והיינו ע&quot;י התנאים חכמי המשנה. כי תנאים אותיות איתנים שמקבלים מבחי' חכמה (יסוד אבא נק' איתן ע' באגה&quot;ק ע&quot;פ וצדקה כנחל איתן) ע&quot;ד משה קבל תורה מסיני כו' עד ונביאים מסרוה לאנשי כנה&quot;ג הרי קבלתם ממשה שהוא בחי' חכמה ולכן עיקר פסקי הלכות שלהם לא היה ע&quot;פ הכרעת שכלם רק ממה שקבלו איש מפי איש עד משה. וכמארז&quot;ל (סוכה דף כח.) גבי ר' אליעזר י&quot;ב אמר להם שמעתי י&quot;ח אמר להם לא שמעתי. וכן גבי עקביא בן מהללאל. אני שמעתי מפי המרובים כו'. והיינו לפי שהיו בבחי' אין ובטול ממש. ע&quot;כ האירה בהם בחי' משה שהוא בחי' בטול אמיתי ונחנו מה (בחי' מ&quot;ה דמ&quot;ד המברר ב&quot;ן שהוא בירור אחר בירור) מן המים משיתהו. משא&quot;כ אליהו בגימטריא ב&quot;ן הבטול בחיצוניות. ולכן עלה גופו כו'. ולכן ההלכות שאמרו התנאים במשנה הם בחי' אלהות ממש שהוא מה שנמשך אחר בירור ב' דמ&quot;ה דחכמה עלאה. וכמארז&quot;ל אלו ואלו דא&quot;ח הן ולכן מותבינן תיובתא מנייהו. וזהו שארז&quot;ל אין הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם. כי ענין קבוץ גליות הוא ענין בירור והבדלה כו' הוא בזכות המשניות בחי' בירורים כנ&quot;ל. גם אמרו אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שהיא בחי' עלייה אחר ההבדלה. הוא ע&quot;י הצדקה כי צדקה תרומם כו' וימינו תחבקני דוקא וכמ&quot;ש ואתם תלקטו לאחד אחד כו'. למיהוי אחד באחד הוא ע&quot;י הצדקה תרומם כו':

ופלגשים אלו ברייתות כמשל הפלגש שיחוד המלך עמה רק באקראי ובהצנע כו'. וכך הנה המשכת ח&quot;ע בברייתות הוא לפרקים. וכמארז&quot;ל כל מתניתא דלא מתניא בי ר' חייא ור' אושעיא לאו מתניתא (שאינן ודאים וברורים וע&quot;ד שנשתכחו שלשת אלפים הלכות בימי אבלו של משה. וכך ענין מתניתא דלא מיתני' בי ר&quot;ח ור&quot;א אינן ודאים כ&quot;כ כי לא נמשך בהם טפת מ&quot;ד מבחי' עדן העליון. והיינו לפי שהם מבריאה ולא מאצילות כי באצי' מאיר ח&quot;ע שהוא בחי' בירור השני בחכמה אתברירו. אבל במתניתא דלא מיתנו בי ר&quot;ח ור&quot;א לא נמשך מבחי' האצי' מבירור האמתי ע&quot;כ אינן ודאים כ&quot;כ רק מתניתא דר&quot;ח ור&quot;א הם נמשכים ע&quot;פ הבירור הב' דח&quot;ע שהוא בחי' יחוד עליון דמ&quot;ד ומ&quot;ן ואעפ&quot;כ נק' רק פילגשי' כמו הפלגש שהיחוד עמה באקראי ובהסתר כו'). משא&quot;כ מתניתין מותבינן מינה תיובתא ואין להשיב. ולמעלה היא ענין מארז&quot;ל מיכאל עומד ומקריב נשמות הצדיקים ע&quot;ג המזבח שהוא בחי' בירור בנשמות הראויים ליכלל באוא&quot;ס שהוא לפרקים כו' (וכמ&quot;ש במ&quot;א בפי' הזהר פ' חיי שרה ע&quot;פ והנה רבקה יוצאת כו'): 

ועלמות אין מספר אלו ההלכות שהן מימרות האמוראים דלא מותבינן מנייהו תיובתא כלל. וכמארז&quot;ל גברא אגברא קא רמית. שנק' עלמות לשון בתולות. עד לא קבילת דכר אקרי כו'. שאין השראת ח&quot;ע דאצי' בתוכו כי תלמוד בבריאה ונק' בורא חשך שאין מאיר שם ח&quot;ע בגילוי כו' רק שהן בחי' כלי מכון להשראת ח&quot;ע כדכתיב בתולות אחריה רעותיה מובאות לך תובלנה בשמחות וגיל תבואנה בהיכל מלך. וזהו ענין לבון הלכתא שצריך ללבן ההלכות ולהמשיך בתוכן ח&quot;ע חכים ולא בחכ' ידיעא כו' חכמתו ית' כו' (שבה מלובש בחי' עדן העליון ובחי' שמו הגדול כו' כנ&quot;ל. ולבון הלכתא הוא ע&quot;י קושיות ופירוקים כענין שמצינו ברשב&quot;י בפ' ב&quot;מ שעי&quot;ז ממשיך עומק החכמה וזהו בחי' לבון שממשיך מבחי' לובן העליון שהוא בחי' כתר וחכמה וזהו ענין עצי הלבנון וכנודע מענין בגדי לבן דכה&quot;ג ביוה&quot;כ וכל ענין העבודה גם עכשיו בלבון הלכתא זהו לברר בירורים הנ&quot;ל. ואז לע&quot;ל כתיב בתולות אחריה רעותיה מובאות לך:

ובזה יובן מ&quot;ש בזוהר דכל התורה ומצות הוא לאתקנא רזא דשמיה כי הנה יש ז' שמות שאין נמחקין והיינו שם אל בחסד כו' כי כדי שיהיה המשכת אור א&quot;ס ב&quot;ה דלאו מכל אינון מדות איהו כלל במדת החסד כדי להיות עולם חסד יבנה הוא רק מבחי' שם והארה בעלמא מא&quot;ס ב&quot;ה והוא בחי' שם אל. וכידוע שאין ערוך השם של האדם עד&quot;מ לגבי עצמותו וכלא חשיבי. וכן שם אלקים בגבורה. ולכן כדי להמשיכו ית' להתלבש במדותיו להיות עולם חסד יבנה הוא ע&quot;י התומ&quot;צ ע&quot;י מצוה זו נמשך שם זה במדה זו כו' אך עיקר הפי' לאתקנא רזא דשמיה היינו להמשיך מבחי' שמו הגדול שהוא בחי' א&quot;ס. וכנודע שיש יחוד שם הוי&quot;ה ואדני שהוא המשכה מבחי' שם הוי&quot;ה סוכ&quot;ע בשם אדני בחי' ממכ&quot;ע. וע&quot;י התומ&quot;צ הוא המשכה מבחי' שמו הגדול כנ&quot;ל בענין משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול. ועי&quot;ז לאתקנא רזא דשמיה שיהי' נמשך גלוי בחי' זו בשאר כל השמו' וז&quot;ש ר&quot;פ וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם לפי שלא ניתנה התורה להם כי גלוי שם הוי' שהיא בחי' שמו הגדול הוא ע&quot;י מתן תורה וכמ&quot;ש במ&quot;א. וזהו ענין וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול כי להיות המשכה זו מבחי' שמו הגדול הוא דוקא ע&quot;י נשמות ישראל. וז&quot;ש כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול וכתיב ביהושע ומה תעשה לשמך הגדול כי תלת קשרין מתקשרין דא בדא ישראל מתקשרין באורייתא ואורייתא בקוב&quot;ה. וארז&quot;ל דהע&quot;ה היה מחבר תורה שלמעלה בהקב&quot;ה דהיינו להיות הקב&quot;ה יושב ונשפל בתורה שהוא התחברות והמשכת בחי' שמו הגדול בחכמה כו'):

וזהו פי' ואלה שמות בני ישראל וגו' שמות ממש ע&quot;ד מ&quot;ש ויעש דוד שם. ופי' בזוה&quot;ק דעביד שמא קדישא שהמשיך בחי' גלוי שם הוי&quot;ה למטה להמשיך אור א&quot;ס מבחי' חכמה עילאה יו&quot;ד של שם. וה' של שם בחי' הדבור ורוח פיו ית' כו' לעולם העשי' כמ&quot;ש באגה&quot;ק וכך הוא פי' שמות בנ&quot;י שבנ&quot;י ממשיכים ועושים בחי' גלוי שמות עליונים למטה. וכמש&quot;ל בפי' לאתקנא רזא דשמיה כו' ובפי' משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול (ובפרטות יעקב וי&quot;ב בניו השבטים ששרשן ממש באצי' בע&quot;ס שהן הן השמות עליונים וכנודע ג&quot;כ בפע&quot;ח איך יחוד קוב&quot;ה ושכינתי' נק' יחוד יעקב ורחל או ישראל ורחל והיינו יחוד הוי&quot;ה באדני. כי שרש נשמת יעקב נמשך מבחי' שם הוי&quot;ה ושרש נשמת רחל נמשך מבחי' שם אדני ולכן כנס&quot;י נמשלה לרחל כמ&quot;ש כרחל לפני גוזזי' כו' וכן י&quot;ב שבטי' הם כנגד י&quot;ב צירופי הוי&quot;ה שבכל חדש מאיר צירוף אחד מי&quot;ב צירופי הוי&quot;ה באדני כו' כמ&quot;ש במ&quot;א. וז&quot;ש בשבטים הראובני השמעוני כו' שיש שם י&quot;ה בכל א' מהשבטים כו'. ופי' ואלה שמות היינו כי המשכת השמות הוא ע&quot;י התורה כנ&quot;ל בענין ס' מלכות כו' ושיתא סדרי משנה וכל א' כלול מו' זהו בגימט' אלה כמ&quot;ש במ&quot;א ע&quot;פ אלה פקודי המשכן והוא בחי' המשכה אך מקודם צ&quot;ל העלאה והיינו ע&quot;י שם מ&quot;ב וזהו ואלה גימט' מ&quot;ב ועמ&quot;ש במ&quot;א פ' תולדות ע&quot;פ ויקרא להן שמות כשמת שהא' בוי&quot;ו והב' בלא וי&quot;ו ע&quot;ש). אך פי' וענין ואלה שמות כו' הבאי' מצרימה קאי על זמן הגלות כי יש בחי' מצרים דקדושה למעלה כמ&quot;ש בלק&quot;ת בענין הגרון שנק' מצרים לשון מצר כו' והיינו כי מצרים לשון מצר בחי' העלם והסתר וידוע דבזמן הגלות כתיב אותותינו לא ראינו. ופי' שהאותיות ושמות עליונים שאנו ממשיכים ע&quot;י התורה ותפלה לא ראינו שאינן בבחי' גלוי אצלנו. והיינו לפי שהן מתעלמים בבחי' מצרים בחי' מקום צר המעלים ומסתיר כו' משא&quot;כ א&quot;י נק' ארץ טובה ורחבה שהיא בחי' גלוי כו':


וביאור הענין הוא דהנה שמו הגדול הוא שם הוי' וידוע דיו&quot;ד הוא בחי' צמצום וה' התפשטות אורך ורוחב כו'. לפי שכך היא דרך המשכה מא&quot;ס ב&quot;ה בעולמות שצ&quot;ל תחלה צמצום ואח&quot;כ התפשטות כו'. (וכך הוא בענין הירידה והמשכת האור מתחלה בבחי' מצרים דקדושה ואח&quot;כ בחי' ארץ טובה ורחבה בחי' התפשטות וגלוי) והנה כתיב ירד ירדנו (מצרימה) כו' ירידה אחר ירידה וכן ביצ&quot;מ וגאולה כתיב ואנכי אעלך גם עלה כו' עלה נעלה כו' עילוי אחר עילוי. ולבאר כל זה בענין מצרים דקדושה וירידת בנ&quot;י ויעקב לשם יש להקדים משל א' והוא כי הנה אותיות המחשבה והדבור שניהם ממקור א' נובעים הוא אור השכל כי המדות חסד דין ורחמים נמשכים מן השכל והמחשבה נמשכת מן המדות (היינו ע&quot;פ רוב שהרי אין שום מחשבה אא&quot;כ יש תאוה לדבר זה אך לפעמים המחשבה מקבלת מהשכל עצמו וממדות שבשכל אף שלא נתפשט' עדיין המדה בלב וכנודע מענין ההפרש בין קפידא לכעס שהכעס הוא מדה בלב משא&quot;כ הקפידא היא רק במוח ועכ&quot;ז המחשבה מלא ממנה וכן עד&quot;ז בשארי מדות שבשכל יוכל להיות המחשבה מקבלת מהן עצמן שלא ע&quot;י המדות שבלב ותדע דאפי' הדבור מקבל לפעמי' מהשכל שלא ע&quot;י המדות. וזהו ענין ר&quot;ח כנז' ע&quot;פ והיה מדי חדש כו' ע&quot;ש. וכ&quot;ש בענין המחשבה רק לפעמים מקבלת המחשבה ג&quot;כ מהמדות וע' במאמר הזהר דפ' פנחס ע&quot;פ אנכי אשמח כו' ע&quot;ש. גם לפי הנמשל דלקמן בענין ירידת יעקב למצרים דפ' ויגש יובן כן) ומשתלשל' ויורד' מטה מטה להיות אותיות הדבור ועכ&quot;ז עודם קשורי' ומיוחדים באור השכל המאיר ומתלבש בהם שהרי מחשבתו של אדם היא לפ&quot;ע שכלו וכן מדבורו של אדם נודע חכמתו. וע&quot;ד דוגמת משל זה יובן למעלה הגם שאין לו דמות הגוף כו' עכ&quot;ז הרי דברה תורה כלשון בנ&quot;א. דהנה כתיב מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית הרי שהתהוות העולמות הוא ע&quot;י בחי' חכמה. והרי כתיב בדבר ה' שמים נעשו שהתהוותם הוא ע&quot;י בחי' דבור. אלא היינו שנשתלשל' חכמתו ית' חכים ולא בחכמה ידיעא בדבר ה' הן עשרה מאמרות יהי אור יהי רקיע תדשא הארץ בחי' עלמין דאתגליין. וכן בבחינת עלמין סתימין דלא אתגליין שהוא בחי' מחשבתו ית' כביכול יש ג&quot;כ בחי' אותיות ומאמרות יהי אור כו' כנודע למעייני' בס' הזהר בענין ההיכלות שיש למעלה ג&quot;כ בעלמין סתימין בחי' שמים וארץ וכוכבים ומזלות מלאכים ונשמות ומן העולם ועד העולם מאיר ומתלבש בהן חכמתו ית' חכים ולא בחכמה ידיעא (והארה והמשכה הנמשכת מבחי' חכמה זהו בחי' יעקב והתלבשותו במחשבה ודבור שהן בחי' אותיות המגבילים זהו ענין ב' בחי' הירידות למצרים דקדושה ירידה אחר ירידה ממחשבה לדבור כמשי&quot;ת). והנה עצם ח&quot;ע קודם התלבשותה בבחי' עלמין דהיינו קודם התלבשותה גם בעלמין סתימין נק' ישראל לי ראש כו' (וכמו שבהראש מלובש הנשמה כמ&quot;ש בתניא פנ&quot;ג כך בחי' הארה משמו הגדול מלובש' בבחי' ישראל לי ראש היא בחי' ח&quot;ע. כמאמר וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול וכמש&quot;ל). והמשכת ח&quot;ע להתלבש תוך עלמין נק' יעקב יו&quot;ד עקב שנמשך הארה מבחי' ח&quot;ע הנקרא יו&quot;ד להתלבש בבחי' עלמין שהן רק בחי' עקביי' לגבי ח&quot;ע עצמה. וכמ&quot;ש והארץ הדום רגלי שבחי' ארץ שהיא בחי' מל' נק' הדום רגלי והוא בחי' אותיות הדבור. ועד&quot;ז ג&quot;כ באותיות המחשבה כו' (ועמ&quot;ש במ&quot;א ע&quot;פ הזוהר פ' קדושים ועבדי אשר בחרתי דא יעקב כו' מענין זה. וז&quot;ש מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל שבחי' אבן הוא אותיות כנודע בס&quot;י שתי אבנים בונות כו' והם מקבלים מבחי' יעקב) וזהו שנק' יעקב בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה. וזהו ענין ירידה הא' שבפ' ויגש ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו שהיא ירידה בבחי' מצר וגבול להתלבש בבחי' עלמין סתימין. ולכן נאמר כאן בנ&quot;י יעקב שבחי' יעקב בשם בנ&quot;י יכונה שהרי הוא מקבל מבחי' ח&quot;ע שהוא בחי' ישראל (הנז' שם בפ' ויגש) לי ראש כנ&quot;ל: והנה בגלות נאמר אותותינו לא ראינו. דהנה ענין אותות ומופתים הוא שינוי הטבע כמו ולקחת ממימי היאור כו' והיו לדם ביבשת והוא ע&quot;י הארת ח&quot;ע בחי' שם הוי&quot;ה (כנ&quot;ל שבחי' שם הגדול מאיר בח&quot;ע). וז&quot;ש פרעה לא ידעתי את הוי' כ&quot;א בחי' שם אלקים בחינת הצמצום בדבר ה' שא&quot;א לשנות סדרי בראשית. אבל ע&quot;י הארת ח&quot;ע משתנים הצירופים כי התהוות המים הוא ממאמ' יקוו המים שנמשך בדבר ה' מע&quot;מ. אבל הארת החכמה יכול לשנות הצירוף ממים לדם. וכנראה בחוש שהשכל מנהיג ומשנה הדבור כרצונו. וזהו ג&quot;כ ענין המטה שהיה מעץ החיים שנהפך לנחש ומנחש למטה שהוא ענין השינוי מהעלם לגלוי ומגלוי להעלם וכן מ&quot;ש השב ידך אל חיקך כו' ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו כו'. ולכן היו כל המופתים ע&quot;י משה שהוא בחי' הארת החכמה כמ&quot;ש כי מן המים משיתהו בחי' ח&quot;ע. וז&quot;ש אותותינו לא ראינו אותותינו דייקא כי ישראל עלו במחשבה. לפי שבגלות הוא בחי' הסתר והעלם עד שנראה העולם ליש ודבר בפ&quot;ע. וכמ&quot;ש אתה אל מסתתר:

ובחי' ירידה הב' הוא מ&quot;ש כאן ואלה שמות בנ&quot;י הבאים מצרימה את יעקב שבחי' ישראל לי ראש יורד בבחי' מצר וצמצום עם בחי' יעקב והוא ענין הירידה בבחי' עלמין דאתגליין ודבר ה' שהוא צמצום וירידה ב' ומבשרי אחזה שהקול היוצא מהבל הלב הוא קול פשוט ומתצמצם להיות נחלק בה' מוצאות הפה אחה&quot;ע מהגרון כו' וזהו ענין משה שהי' כבד פה וכבד לשון כי משה הוא בחי' הארת עצם החכמה א&quot;א לבא לידי גילוי בדבור כ&quot;א ע&quot;י בחי' צמצום. וכמ&quot;ש ואתה תהיה לו לאלקים דייקא. ועכ&quot;ז עודנה קשורה ומיוחדת במקורו ושרשו בחי' ישראל לי ראש שמאיר ומתגלה גם בעולם הדבור כמ&quot;ש לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. (היינו בחינת חכמה המתלבשת במדות ומשם נמשך בדבור ולכן לא נק' יעקב בחי' בן לישראל זה) כמ&quot;ש ואתם תלקטו לאחד אחד למהוי אחד באחד. איש וביתו באו ראובן ושמעון בחי' ראיה ושמיעה שנמשך גם בעלמין דאתגליין מבחי' ישראל וכמ&quot;ש ותקרא את שמו ראובן כי ראה כו'. ותקרא את שמו שמעון כי שמע הוי'. לוי עתה הפעם ילוה אישי אלי בחי' התקשרות ויחוד כי ראיה ושמיעה היא בחי' השגחה פרטית על כל דרכי בנ&quot;א ובוחן כליות ולב לפניך נגלו כל תעלומות לב שלא כדעת הכופרים בהשגחה פרטית ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלקי יעקב מאחר שנמשך בסדר ההשתלשלות בדבר ה' ועלמין דאתגליין. אלא שעודנ' קשורו' במקורן ושרשן (וזהו פי' ואלה שמות כו' שגם במצרים נמשך בחי' השמות עליונים איש וביתו דכר ונוקבא יחוד מ&quot;ה וב&quot;ן רק שאותותינו לא ראינו אך העלם זה הוא סבת הגלוי העצום אח&quot;כ וכמ&quot;ש בסמוך): 

והנה להיות בחי' הגלוי א&quot;א להיות אלא ע&quot;י בחי' העלם תחלה בחינת יו&quot;ד צמצום ואח&quot;כ ה' התפשטות אורך ורוחב כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא והוא ענין הגלות שבמצרים שהי' צ&quot;ל גילוי מתן תורה הנגלות לנו ולבנינו פב&quot;פ דבר ה' היה די בגלות רד&quot;ו שנה ולע&quot;ל שיתגלה פנימית התורה כי עין בעין יראו כו' ונגלה כבוד ה' כו' צריך כל אריכות החשך הזה ברישא חשוכא וכמ&quot;ש וישכם אברהם בבקר שלהיות גלוי בחינת אברהם הוא בבקר אחר חשכת הלילה דוקא (כי הנה מ&quot;ת היה גלוי שם הוי&quot;ה וכמ&quot;ש
{{להשלים}}</text>
      <sha1>aoymu4pgt540261aqwhmgztnkxiftng</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/בן זאב/כג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1704969</id>
    <revision>
      <id>3005745</id>
      <parentid>3005563</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T11:08:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3005745</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3243" sha1="dxfcyssyt6ou2mshnsbqcv31rq2nvzs" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;font-size:14pt;font-family: david;&quot;&gt;
[כג, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל אבי ואדון חיי הצלה נפשי לבל אכשל במוצא שפתי&lt;קטע סוף=א/&gt;

[כג, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מי זה ישים שוט על הגיוני ושבט מוסר על לבי{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[כג, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מי יגל משגתי על פני בל אוסיף עוד לפשע&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[כג, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;פן תרבינה אשמותי ומעותי תגדלנה ומחרפי ישישו ויגדילו עלי עקב&lt;קטע סוף=ג/&gt;

[כג, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אלהי אבי ואדון חיי פלטני מרום עינים&lt;קטע סוף=ד/&gt; [כג, ה] ולב פחז הרחק ממני

[כג, ו] בל ישט לבי ביפת עין במחמדי זוללים וסובאים בל אפת ולא יהיה לי עז מצח

[כג, ז] שמעו בנים תורת פי ושם לבו לדברי לא יבוש

[כג, ח] בפיו ילכד רשע ואויל בלשונו יכשל

[כג, ט] אל תתן פיך לשבועה ולשאת השם על שפתיך

מרבה להשבע לא ינקה מענש ולשון אלה לא תזכה מחט

[כג, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;נמהר להשבע נמהר לחטוא ונגע לא ימוש מביתו{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[כג, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;נשבע בשגגה חטא באחת נשבע ואשם כפלים ענשו&lt;קטע סוף=יא/&gt;

שומר פיו מאלה שומר נפשו מעול ובחטא לא יחלט

ואף לנבל פיך לא תאלף כי הוא עמל ואון

[כג, יד] זכור אביך ואמך ולא תבוש לדבר בהם במושב גדולים

לא יקלו הורך בעיניך ונהמת כי מהם נודלת

מסכן פיו לנאצות לא יחכם כל ימיו ונפחז במאויי יצרו לא יאלף דעת

שתים הנה שנאה נפשי והשלוש תעל חמתי

גבר נפחז בזמה לא ינוח עד תלהטנו אשו

משחית דרכו ארצה לא יחדל עד אם כלה שביבו

בעל זמה כל בשר ינעם לו ולא יחדל עד אם יבצע מזמתו

בעל מחלל יצע ערשו ואמר בלבו אין מי רואני

קורת ביתי סתר לי וחומות היכלי תסכנה בעדי אין רואה עלי ומה ימנעני

ולא ידע כי עיני יי בהירות משמש ומחשכי מעשי אנוש נגלו לפניו

הן בטרם יהיו הכל צפוי לפניו אך כי אחרי היותם 

ובטרם יבין פושע ילפת ברשעו ויגלה קלונו בקהל

ואף אשה בוגדת על בעלה ומזרים תלד בנים

על שלושה פשעיה סרה ממצות יי ברית בעלה הפרה ובנים זרים ילדה

היא תגלה חרפתה בקהל ועל פרי בטנה יפקד עונה

ילדיה לא יעשו שרש למטה וענפיה לא יתנו פני ממעל

שמה לקללה ישאר וחטאיה לא ימחו

למען דעת כל עמי הארץ ויבינו כל יושבי תבל כי אין טוב מיראת יי ולא נעים מנצור פקודיו&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>dxfcyssyt6ou2mshnsbqcv31rq2nvzs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר הבחור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1716781</id>
    <revision>
      <id>3005724</id>
      <parentid>2901025</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:48:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005724</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3257" sha1="8k9j6b94l392c33wk05oetgb2jhtb7a" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|הבחור|מקור=על פי דפוס מנטובה שי&quot;ו&lt;br&gt;עם השלמות ותיקונים מהמהדורות האחרות}}
===[[ספר הבחור/שלם|כל הספר בדף אחד]]===
===[[ספר הבחור/הקדמות|הקדמות]]===
===[[/מאמר א|המאמר הראשון]]===
[[/מאמר א/עיקר א|עיקר א]] •
[[/מאמר א/עיקר ב|עיקר ב]] •
[[/מאמר א/עיקר ג|עיקר ג]] •
[[/מאמר א/עיקר ד|עיקר ד]] •
[[/מאמר א/עיקר ה|עיקר ה]] •
[[/מאמר א/עיקר ו|עיקר ו]] •
[[/מאמר א/עיקר ז|עיקר ז]] •
[[/מאמר א/עיקר ח|עיקר ח]] •
[[/מאמר א/עיקר ט|עיקר ט]] •
[[/מאמר א/עיקר י|עיקר י]] •
[[/מאמר א/עיקר יא|עיקר יא]] •
[[/מאמר א/עיקר יב|עיקר יב]] •
[[/מאמר א/עיקר יג|עיקר יג]]
===[[/מאמר ב|המאמר השני]]===
[[/מאמר ב/עיקר א|עיקר א]] •
[[/מאמר ב/עיקר ב|עיקר ב]] •
[[/מאמר ב/עיקר ג|עיקר ג]] •
[[/מאמר ב/עיקר ד|עיקר ד]] •
[[/מאמר ב/עיקר ה|עיקר ה]] •
[[/מאמר ב/עיקר ו|עיקר ו]] •
[[/מאמר ב/עיקר ז|עיקר ז]] •
[[/מאמר ב/עיקר ח|עיקר ח]] •
[[/מאמר ב/עיקר ט|עיקר ט]] •
[[/מאמר ב/עיקר י|עיקר י]] •
[[/מאמר ב/עיקר יא|עיקר יא]] •
[[/מאמר ב/עיקר יב|עיקר יב]] •
[[/מאמר ב/עיקר יג|עיקר יג]]
===[[/מאמר ג|המאמר השלישי]]===
[[/מאמר ג/עיקר א|עיקר א]] •
[[/מאמר ג/עיקר ב|עיקר ב]] •
[[/מאמר ג/עיקר ג|עיקר ג]] •
[[/מאמר ג/עיקר ד|עיקר ד]] •
[[/מאמר ג/עיקר ה|עיקר ה]] •
[[/מאמר ג/עיקר ו|עיקר ו]] •
[[/מאמר ג/עיקר ז|עיקר ז]] •
[[/מאמר ג/עיקר ח|עיקר ח]] •
[[/מאמר ג/עיקר ט|עיקר ט]] •
[[/מאמר ג/עיקר י|עיקר י]] •
[[/מאמר ג/עיקר יא|עיקר יא]] •
[[/מאמר ג/עיקר יב|עיקר יב]] •
[[/מאמר ג/עיקר יג|עיקר יג]]
===[[/מאמר ד|המאמר הרביעי]]===
[[/מאמר ד/עיקר א|עיקר א]] •
[[/מאמר ד/עיקר ב|עיקר ב]] •
[[/מאמר ד/עיקר ג|עיקר ג]] •
[[/מאמר ד/עיקר ד|עיקר ד]] •
[[/מאמר ד/עיקר ה|עיקר ה]] •
[[/מאמר ד/עיקר ו|עיקר ו]] •
[[/מאמר ד/עיקר ז|עיקר ז]] •
[[/מאמר ד/עיקר ח|עיקר ח]] •
[[/מאמר ד/עיקר ט|עיקר ט]] •
[[/מאמר ד/עיקר י|עיקר י]] •
[[/מאמר ד/עיקר יא|עיקר יא]] •
[[/מאמר ד/עיקר יב|עיקר יב]] •
[[/מאמר ד/עיקר יג|עיקר יג]]

==מהדורות סרוקות==
* [https://archive.org/details/sefer-ha-bahur-mantua-1556-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''ספר הבחור''', דפוס מנטובה שי&quot;ו (1556), בארכיון האינטרנט] (לדפדוף והורדה קלים וברישיון לשימוש חופשי)

{{טקסט מושלם}}
[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:רבי אליהו בחור]]</text>
      <sha1>8k9j6b94l392c33wk05oetgb2jhtb7a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור ברוך/המבוא/ג/ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1723576</id>
    <revision>
      <id>3005629</id>
      <parentid>3004091</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:09:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>עד סוף עמ' 7 בק' 1130</comment>
      <origin>3005629</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14953" sha1="id3bcd5bnbnrhug1upk6xub9qdxmxxv" xml:space="preserve">{{מקור ברוך-מבוא}}

{{מרכז|{{ג|{{ג|'''ג'''}}}}}}
בהמשך לדברי הסעיפים הקודמים אעיר, כי בדבר קיצור הלשון בכלל שנשתמשו חז״ל, למדו הם אל דרך הכתובים שנהגו כן, כאשר מצינו כמה וכמה מקראות קצרים במלה ובמילים, אחת ושתים, וגם במאמרים שלמים, כמו שנחשב בזה כמה מהם, כפי שהם עתה בזכרוני, ואסדרם על סדר התורה והכתובים, ובדרך אגב אעיר בזה מה שאמצא להעיר:

א) פרשת בראשית ([[בראשית ג ב|ג׳ ב׳]]) &quot;מפרי עץ הגן נאכל&quot; — תחת מפרי כל עץ הגן;

ב) &quot; נח ([[בראשית ח יג|ח׳ י״ג]]) &quot;בראשון באחד לחודש&quot; — תחת בחודש הראשון ביום אחד לחודש, וכמו למעלה ([[בראשית ז יא|ז׳ י״א]]) &quot;בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש&quot;, ולהלן בפרשה זו ([[בראשית ח ב|פסוק ב׳]]) &quot;בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש&quot; ופסוק י״ב, &quot;ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש&quot;;

ג) &quot; לך ([[בראשית יג ו|י״ג ו׳]]) &quot;ולא נשא אותם הארץ&quot; — החת ולא נשא אותם '''מרעה''' הארץ (כי ארץ לשון נקבה, והיה צ״ל ולא '''נשאה'''), ועיין רש״י;

ד) &quot; וירא ([[בראשית כו טז|כ״ו ט״ז]]) &quot;אלף כסף&quot; - תחת אלף '''שקל''' כסף; כך מתבאר בתרגום אונקלוס: &quot;אלפא '''סלעין''' כספא&quot;;

ה) פרשת וירא ([[בראשית כא יז|כ״א י״ז]]) באשר הוא שם — תחת '''במקום''' אשר הוא שם{{שוליים|א)}};

ו) &quot; &quot; ([[בראשית כב יד|כ״ב י״ד]]) אשר יאמר היום בהר ה׳ יראה — תחת בהר ה׳ יראה כל זכורך אל פני האדון ה׳ (כמו בפרשת משפטים); והיום — באורו, לאחר מתן תורה. כך נ״ל, ויתיישבו בזה כמה הערות ממפרשים;

ז) פרשת תולדות ([[בראשית כה כז|כ״ה כ״ז]]) ויעקב איש תם — תחת ויעקב '''היה''' איש תם, ובהקבלה אל הלשון '''ויהי''' עשו איש יודע ציד;

ח) &quot; &quot; ([[בראשית כה כה|כ״ה כ״ה]]) כי ציד בפיו — תחת כי נתן או כי הביא ציד בפיו (עיין רמב״ן);

ט) &quot; &quot; ([[בראשית כו ז|כ״ו ז׳]]) כי ירא לומר אשתי פן יהרגוני — תחת כי ירא לומר אשתי כי '''אמר''' פן יהרגוני;

י) &quot; &quot; ([[בראשית כז כב|כ״ז כ״ב]]) הקול קול יעקב והידיים ידי עשו — תחת הקול '''הוא''' קול יעקב וחידים הם ידי עשו;

יא) &quot; ויצא ([[בראשית כח יא|כ״ח י״א]]) ויקח מאבני המקום — תחת ויקח '''אבן''' מאבני המקום, וכמו להלן בפסוק י״ח: ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה; ועוד שם (פסוק כב) והאבן הזאת (עיין מסכת [[חולין צא ב]]);

יב) &quot; &quot; ([[בראשית כט כז|כ״ט כ״ז]]) מלא שבוע ואת — תחת מלא שבוע '''בתי''' זאת (כי אין לפרש הסבת הלשון &quot;זאת&quot; על השבוע, יען כי &quot;שבוע&quot; הוא לשון זכר. ועיין רש״י);

יג) &quot; &quot; ([[בראשית לא יג|ל״א י״ג]]) הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני — תחת הבנות '''הן''' בנותי והבנים '''הם''' בני והצאן '''הן''' צאני;

יד) &quot; וישב ([[בראשית לט ד|לט ד]]) וכל יש לו נתן בידו — תחת וכל '''אשר''' יש לו, וכמו בפסוק הבא, '''בכל אשר יש לו'''{{שוליים|ב)}};

טו) &quot; &quot; ([[בראשית לט ט|לט ט]]) באשר את אשתו — תחת בגלל אשר את אשתו;

טז) &quot; &quot; ([[בראשית לט כג|ל״ט כ״ג]]) באשר ה׳ אתו — תחת '''בגלל''' אשר ה' אתו;

יז) פ' מקץ ([[בראשית מא נו|מ״א נ״ו]]) ויפתח יוסף את כל אשר בהם - תחת את כל '''האוצרות''' אשר בהם '''תבואה;'''

יח) &quot; &quot; ([[בראשית מג טז|מ״ג ט״ז]]) ויאמר לאשר על ביתו — תחת לאיש אשר על ביתו;

יט) &quot; &quot; ([[בראשית מב ה|מ״ב ה׳]]) הלא זה אשר ישתה אדוני בו — תחת הלא זה '''הגביע''' אשר ישתה אדוני בו;

כ) &quot; וארא ([[שמות ז יט|ז׳ י״ט]]) והיה דם וגו׳ ובעצים ובאבנים — תחת ובכלי עץ ובכלי אבן (עיין תרג״א ורש״י);

כא) &quot; יתרו ([[שמות יח ד|י״ח ד׳]]) ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי — תחת ושם האחד אליעזר כי '''אמר''' כי אלהי אבי בעזרי (וכמו להלן באות מ״ג);

כב) &quot; משפטים ([[שמות כא יא|כ״א י״א]]) ואם שלש אלה לא יעשה לה — תחת ואם '''אחת''' משלש אלה לא יעשה;

כג) &quot; &quot; ([[שמות כב ז|כ״ב ז׳]]) ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו — תחת ונקרב בעל הבית אל האלהים '''ונשבע''' אם לא שלח ידו (והוראת המלה &quot;אם&quot; כאן הוא כמו מלת &quot;אשר&quot;, וכמו בפ׳ חיי שרה, עד אם כלו לשתות, תחת עד אשר כלו לשתות);

כד) &quot; &quot; ([[שמות כב ח|כ״ב ח׳]]) אשר יאמר כי הוא זה — תחת אשר יאמר כי הוא זה הכסף '''שנגנב;'''

כה) &quot; תצוה ([[שמות כט לט|כ״ט ל״ט]]) ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וגו׳ — תחת וכן הכבש השני אשר תעשה בין הערבים וגו'; וכן בפ׳ פנחס;

כו) &quot; &quot; ([[שמות ל י|ל׳ י׳]]) אחת בשנה — תחת '''פעם''' אחת בשנה;

כז) &quot; ויקרא ([[ויקרא ה כב|ה׳ כ״ב]]) לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו — תחת לאיש אשר הוא לו יתננו ביום '''התודותו''' על אשמתו;

כח) פ' צו ([[ויקרא ו טו|ו׳ ט״ו]]) והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה — תחת והכהן המשיח '''כי ימות''' תחתיו מבניו וגו׳;{{שוליים|ג)}};

כט) &quot; תזריע ([[ויקרא יג כא|י״ג כ״א]]) ושפלה איננה מן העור והיא כהה — תחת ושפלה איננה מן העור והיא '''איננה''' כהה (מלת השלילה &quot;איננה&quot; מוסבת גם על &quot;כהה&quot;);

וכן:

ל) פ׳ תזריע ([[ויקרא יג כח|י״ג כ״ח]]) לא פשתה בעור והיא כהה — תחת לא פשתה בעור והיא '''לא''' כהה (יען כי אם כהה היתה טהורה), עיין חזקוני{{שוליים|ד)}}:

לא) &quot; בהר ([[ויקרא כה י|כ״ה י׳]]) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה — תחת והיתה '''תבואת''' שבת הארץ לכם לאכלה;

לב) &quot; בהעלותך ([[במדבר א לו|א׳ ל״ו]]) שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל — תחת לרבבות אלפי ישראל (כן משמע מתרגום אונקלוס).

לג) &quot; &quot; ([[במדבר יב ו|י״ב ו׳]]) אם יהיה נביאכם ה׳ — תחת אם יהיה נביאכם '''נביא''' ה׳;

לד) &quot; שלח ([[במדבר יג כ|י״ג כ׳]]) והימים ימי בכורי ענבים — תחת והימים '''היו''' ימי וגו׳;

לה) &quot; חקת ([[במדבר כא א|כ״א א]]) וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב — החת וישמע הכנעני מלך ערד '''ועמלק''' יושב הנגב (עיין רש״י וחזקוני);

לו) &quot; בלק ([[במדבר כב יד|כ״ב י״ד]]) לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך — תחת לכה איעצך את אשר העשה וגם '''אודיעך''' את אשר יעשה העם הזה לעמך (עיין רמב״ן ומפרשים);

לז) יהושע ([[יהושע ב ה|ב׳ ה׳]]) ויהי השער לסגור — תחת ויהי '''מועד''' השער לסגור;

לח) &quot; ([[יהושע ו ח|ו׳ ח׳]]) נושאים שבעה שופרות היובלים לפני ה׳ — תחת לפני '''ארון''' ה׳, וכמפורש בפסוק ו׳;

לט) &quot; ([[יהושע כב ל|כ״ב ל׳]]) ויקרא בני ראובן ובני גד למזבח — תחת למזבח '''עד''';

מ) שופטים ([[שופטים ה כז|ה׳ כ״ז]]) באשר כרע שם נפל — תחת '''במקום''' אשר כרע שם נפל;

מא) &quot; ([[שופטים ה ל|ה׳ ל׳]]) צבע רקמתים לצוארי שלל — תחת לצוארי '''אנשי''' שלל;

מב) &quot; ([[שופטים יב ז|י״ב ז׳]]) ויקבר בערי גלעד — תחת '''באחת''' מערי גלעד;

מג) שמואל א׳ ([[שמואל א א כ|א׳ כ׳]]) ותקרא את שמו שמואל כי מה׳ שאלתיו — תחת ותקרא את שטו שמואל '''כי אמרה''' כי מה׳ שאלתיו (וכמו באות כ״א למעלה);

מד) &quot; ([[שמואל א ב לג|ב׳ ל״ג]]) וכל מרבית ביתך ימותו אנשים — תחת אנשים '''בחורים''' (ע׳ רש״י);

מה) &quot; ([[שמואל א ג ה|ג׳ ה׳]]) ויוסף ה׳ קרוא אל שמואל בשלישית — תחת בפעם השלישית;

מו) &quot; ([[שמואל א ו ג|ו׳ ג׳]]) אם משלחים את ארון ה׳ — תחת אם משלחים '''אתם''' (עיין תרגום);

מז) &quot; ([[שמואל א יג ח|י״ג ח׳]]) למועד אשר שמואל — תחת למועד אשר שם שמואל{{שוליים|ה)}};

מח) &quot; ([[שמואל א יב יח|י״ב י״ח]]) כי היה ארון האלהים ביום ההוא — תחת כי היה ארון האלהים שם ביום ההוא (עיין רש״י);

מט) &quot; ([[שמואל א טז כ|ט״ז כ׳]]) ויקח ישי חמור לחם — תחת ויקח ישי משא חמור לחם [וכמו [[מלכים ב ה יז|במלכים ב׳ (ה יז)]] משא צמד פרדים אדמה] או חמור עמוס לחם;

נ) &quot; ([[שמואל א יח כא|י״ח כ״א]]) בשתים תתחתן בי — תחת באחת משתים;

נא) &quot; ([[שמואל א כד י|כ״ד י׳]]) ואמר להרגך ותחס עליך — תחת ותחס עיני עליך{{שוליים|ו)}}; והלשון ואמר, הוא תחת ואמר האומר;

----

{{שולייםלמטה|א)}} וכן בשופטים ([[שופטים ה כז|ה כז]]) באשר כרע שם נפל — תחת במקום אשר כרע שם נפל; וברות ([[רות א טז|א טז]]) ובאשר תליני אלין — תחת ובמקום אשר תליני;

{{שולייםלמטה|ב)}} ואמנם קצור כזה (במלת &quot;אשר&quot;) מצוי הרבה במקרא: עד יעבור עם זו קנית (פ׳ בשלח) תחת עד אשר יעבור עם זו אשר קנית; את הדרך ילכו בה (פ׳ יתרו) תחת את חדרך אשר ילכו בה, והרבח כהנה; ולכן קרוב לומר, שאין זה חשוב קצור לשון, אחרי שכן הוא מחוקי הלשון.—

{{שולייםלמטה|ג)}} וחיסור (או קיצור) פעל כזה (שם מיתה) מצינו עוד בשמואל ב ([[שמואל ב יז ג|י״ז ג]]) האיש אשר אתה מבקש — תחת אשר אתה מבקש '''ימות;''' ובמלכים ב ([[מלכים ב ח טז|ח׳ ט״ז]]): ויהושפט מלך יהודה – תחת ויהושפט מלך יהודה '''מת''' (עיי״ש ברד״ק); ואולי באה השמטה זו משום לשון נקיה וכבוד כהונה ומלכות, וצ״ע.–

{{שולייםלמטה|ד)}} תמונה כזו מצינו ביחזקאל ([[יחזקאל יח טז|י״ח]]): ואיש לא הונה, חבל לא חבל וגזלה לא גזל, מעני השיב ידו - תחת מעני '''לא''' השיב ידו, כי מלות השלילה &quot;לא&quot; שלמעלה מוסבות גם לכאן.—

{{שולייםלמטה|ה)}} כך פירש הרמב״ן בריש פרשת תולדות ([[בראשית כה כח|כ״ה כ״ח]]); אבל גם יש לומר שרק חסר כאן למ״ד אחד: למועד אשר לשמואל, והבאור: למועד אשר '''הוגבל''' לשמואל, כי למעלה ([[שמואל א י ח|י׳ ח׳]]) מפורש שאמר שמואל: &quot;שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך&quot;; ואמר כאן: למועד זה אשר הוגבל לשמואל (אשר הגביל שמואל).
::וכן מצינו חסר למ״ד השימוש בפרשת בהעלתך {{ממ|במדבר|י|לו}}, &quot;שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל&quot; — תחת 'לרבבות', כפי המתבאר מתרגום אונקלוס; ובשמואל ב׳ ([[שמואל ב ד ב|ד׳ ב׳]]) &quot;ושני אנשים שבי גדודים היו בן שאול&quot; — תחת 'לבן שאול', עיי״ש ברש״י; וכן מצינו בכלל השמטת הלמ״ד: ביחזקאל ([[יחזקאל יז ה|י״ז ה׳]]) &quot;קח על מים רבים&quot; - תחת 'לקח', ובהושע ([[הושע יא ג|י״א ג׳]]) &quot;קחם על זרועותיו&quot; - תחת 'לקחם'; וכפי הנראה כך הבינו התוס׳ במסכת [[נדה כה א#תוספות|נדה (כ״ה א׳)]] ד״ה מאין, שהלשון &quot;ויעש ה׳ וגו׳ כתנות עור&quot;, המובן כתנות לעור, כלומר, לעור של אדם וחוה, וכתרגומו 'על משך בשריהון', ע״ש.—

{{שולייםלמטה|ו)}} ראיתי לבאר כאן ברחבה עניין קיצור לשון זו ותכונת מלואה:

::הנה רש״י ורד״ק ועוד מפרשים פרשו למלאות את חסרון השם הדרוש לבא אחר הפועל '''ותחס''' - במלת &quot;נפש&quot; (ותחס נפשי עליך); 
::אבל הן לא מצאתי בכל המקרא, אשר הפעל &quot;חוס&quot; ימשוך אחריו השם &quot;נפש&quot;, כי אם &quot;עין&quot;;
כה מצינו כמה פעמים בתורה, &quot;לא תחוס '''עינך&quot;,''' ובנטיית הפועל &quot;ותחס&quot; כמו כאן מצינו ביחזקאל ([[יחזקאל כ יז|כ, י״ז]]) גם כן במילוי שם 'עין': &quot;ותחס עיני עליהם&quot;;
::ומטעם זה נטיתי מפירוש המפרשים במילוי השם החסר, ותחת &quot;ותחס נפשי&quot; קבעתי &quot;ותחס '''עיני&quot;;'''
::וגם מצב שימוש הלשון כך צריך להיות (&quot;ותחס '''עיני&quot;'''), כי כבר החליטו בעלי הלשון, ששורש &quot;חוס&quot; שהוא כמו &quot;חסה&quot; אח הוא לשורש &quot;כסה&quot;, כי החי״ת והכ״ף מפני שקרובים בהכרח, ומבטא שניהם מוציא קול נשימה גרונית נוגעת בחך, על כן זה דרכם להתחלף</text>
      <sha1>id3bcd5bnbnrhug1upk6xub9qdxmxxv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005630</id>
      <parentid>3005629</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:10:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3005630</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14955" sha1="b0zq7n6lix9n13nltasn6j7emvt1wav" xml:space="preserve">{{מקור ברוך-מבוא}}

{{מרכז|{{ג|{{ג|'''ג'''}}}}}}
בהמשך לדברי הסעיפים הקודמים אעיר, כי בדבר קיצור הלשון בכלל שנשתמשו חז״ל, למדו הם אל דרך הכתובים שנהגו כן, כאשר מצינו כמה וכמה מקראות קצרים במלה ובמילים, אחת ושתים, וגם במאמרים שלמים, כמו שנחשב בזה כמה מהם, כפי שהם עתה בזכרוני, ואסדרם על סדר התורה והכתובים, ובדרך אגב אעיר בזה מה שאמצא להעיר:

א) פרשת בראשית ([[בראשית ג ב|ג׳ ב׳]]) &quot;מפרי עץ הגן נאכל&quot; — תחת מפרי כל עץ הגן;

ב) &quot; נח ([[בראשית ח יג|ח׳ י״ג]]) &quot;בראשון באחד לחודש&quot; — תחת בחודש הראשון ביום אחד לחודש, וכמו למעלה ([[בראשית ז יא|ז׳ י״א]]) &quot;בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש&quot;, ולהלן בפרשה זו ([[בראשית ח ב|פסוק ב׳]]) &quot;בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש&quot; ופסוק י״ב, &quot;ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש&quot;;

ג) &quot; לך ([[בראשית יג ו|י״ג ו׳]]) &quot;ולא נשא אותם הארץ&quot; — החת ולא נשא אותם '''מרעה''' הארץ (כי ארץ לשון נקבה, והיה צ״ל ולא '''נשאה'''), ועיין רש״י;

ד) &quot; וירא ([[בראשית כו טז|כ״ו ט״ז]]) &quot;אלף כסף&quot; - תחת אלף '''שקל''' כסף; כך מתבאר בתרגום אונקלוס: &quot;אלפא '''סלעין''' כספא&quot;;

ה) פרשת וירא ([[בראשית כא יז|כ״א י״ז]]) באשר הוא שם — תחת '''במקום''' אשר הוא שם{{שוליים|א)}};

ו) &quot; &quot; ([[בראשית כב יד|כ״ב י״ד]]) אשר יאמר היום בהר ה׳ יראה — תחת בהר ה׳ יראה כל זכורך אל פני האדון ה׳ (כמו בפרשת משפטים); והיום — באורו, לאחר מתן תורה. כך נ״ל, ויתיישבו בזה כמה הערות ממפרשים;

ז) פרשת תולדות ([[בראשית כה כז|כ״ה כ״ז]]) ויעקב איש תם — תחת ויעקב '''היה''' איש תם, ובהקבלה אל הלשון '''ויהי''' עשו איש יודע ציד;

ח) &quot; &quot; ([[בראשית כה כה|כ״ה כ״ה]]) כי ציד בפיו — תחת כי נתן או כי הביא ציד בפיו (עיין רמב״ן);

ט) &quot; &quot; ([[בראשית כו ז|כ״ו ז׳]]) כי ירא לומר אשתי פן יהרגוני — תחת כי ירא לומר אשתי כי '''אמר''' פן יהרגוני;

י) &quot; &quot; ([[בראשית כז כב|כ״ז כ״ב]]) הקול קול יעקב והידיים ידי עשו — תחת הקול '''הוא''' קול יעקב וחידים הם ידי עשו;

יא) &quot; ויצא ([[בראשית כח יא|כ״ח י״א]]) ויקח מאבני המקום — תחת ויקח '''אבן''' מאבני המקום, וכמו להלן בפסוק י״ח: ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה; ועוד שם (פסוק כב) והאבן הזאת (עיין מסכת [[חולין צא ב]]);

יב) &quot; &quot; ([[בראשית כט כז|כ״ט כ״ז]]) מלא שבוע ואת — תחת מלא שבוע '''בתי''' זאת (כי אין לפרש הסבת הלשון &quot;זאת&quot; על השבוע, יען כי &quot;שבוע&quot; הוא לשון זכר. ועיין רש״י);

יג) &quot; &quot; ([[בראשית לא יג|ל״א י״ג]]) הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני — תחת הבנות '''הן''' בנותי והבנים '''הם''' בני והצאן '''הן''' צאני;

יד) &quot; וישב ([[בראשית לט ד|לט ד]]) וכל יש לו נתן בידו — תחת וכל '''אשר''' יש לו, וכמו בפסוק הבא, '''בכל אשר יש לו'''{{שוליים|ב)}};

טו) &quot; &quot; ([[בראשית לט ט|לט ט]]) באשר את אשתו — תחת בגלל אשר את אשתו;

טז) &quot; &quot; ([[בראשית לט כג|ל״ט כ״ג]]) באשר ה׳ אתו — תחת '''בגלל''' אשר ה' אתו;

יז) פ' מקץ ([[בראשית מא נו|מ״א נ״ו]]) ויפתח יוסף את כל אשר בהם - תחת את כל '''האוצרות''' אשר בהם '''תבואה;'''

יח) &quot; &quot; ([[בראשית מג טז|מ״ג ט״ז]]) ויאמר לאשר על ביתו — תחת לאיש אשר על ביתו;

יט) &quot; &quot; ([[בראשית מב ה|מ״ב ה׳]]) הלא זה אשר ישתה אדוני בו — תחת הלא זה '''הגביע''' אשר ישתה אדוני בו;

כ) &quot; וארא ([[שמות ז יט|ז׳ י״ט]]) והיה דם וגו׳ ובעצים ובאבנים — תחת ובכלי עץ ובכלי אבן (עיין תרג״א ורש״י);

כא) &quot; יתרו ([[שמות יח ד|י״ח ד׳]]) ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי — תחת ושם האחד אליעזר כי '''אמר''' כי אלהי אבי בעזרי (וכמו להלן באות מ״ג);

כב) &quot; משפטים ([[שמות כא יא|כ״א י״א]]) ואם שלש אלה לא יעשה לה — תחת ואם '''אחת''' משלש אלה לא יעשה;

כג) &quot; &quot; ([[שמות כב ז|כ״ב ז׳]]) ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו — תחת ונקרב בעל הבית אל האלהים '''ונשבע''' אם לא שלח ידו (והוראת המלה &quot;אם&quot; כאן הוא כמו מלת &quot;אשר&quot;, וכמו בפ׳ חיי שרה, עד אם כלו לשתות, תחת עד אשר כלו לשתות);

כד) &quot; &quot; ([[שמות כב ח|כ״ב ח׳]]) אשר יאמר כי הוא זה — תחת אשר יאמר כי הוא זה הכסף '''שנגנב;'''

כה) &quot; תצוה ([[שמות כט לט|כ״ט ל״ט]]) ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וגו׳ — תחת וכן הכבש השני אשר תעשה בין הערבים וגו'; וכן בפ׳ פנחס;

כו) &quot; &quot; ([[שמות ל י|ל׳ י׳]]) אחת בשנה — תחת '''פעם''' אחת בשנה;

כז) &quot; ויקרא ([[ויקרא ה כב|ה׳ כ״ב]]) לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו — תחת לאיש אשר הוא לו יתננו ביום '''התודותו''' על אשמתו;

כח) פ' צו ([[ויקרא ו טו|ו׳ ט״ו]]) והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה — תחת והכהן המשיח '''כי ימות''' תחתיו מבניו וגו׳;{{שוליים|ג)}};

כט) &quot; תזריע ([[ויקרא יג כא|י״ג כ״א]]) ושפלה איננה מן העור והיא כהה — תחת ושפלה איננה מן העור והיא '''איננה''' כהה (מלת השלילה &quot;איננה&quot; מוסבת גם על &quot;כהה&quot;);

וכן:

ל) פ׳ תזריע ([[ויקרא יג כח|י״ג כ״ח]]) לא פשתה בעור והיא כהה — תחת לא פשתה בעור והיא '''לא''' כהה (יען כי אם כהה היתה טהורה), עיין חזקוני{{שוליים|ד)}}:

לא) &quot; בהר ([[ויקרא כה י|כ״ה י׳]]) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה — תחת והיתה '''תבואת''' שבת הארץ לכם לאכלה;

לב) &quot; בהעלותך ([[במדבר א לו|א׳ ל״ו]]) שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל — תחת לרבבות אלפי ישראל (כן משמע מתרגום אונקלוס).

לג) &quot; &quot; ([[במדבר יב ו|י״ב ו׳]]) אם יהיה נביאכם ה׳ — תחת אם יהיה נביאכם '''נביא''' ה׳;

לד) &quot; שלח ([[במדבר יג כ|י״ג כ׳]]) והימים ימי בכורי ענבים — תחת והימים '''היו''' ימי וגו׳;

לה) &quot; חקת ([[במדבר כא א|כ״א א]]) וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב — החת וישמע הכנעני מלך ערד '''ועמלק''' יושב הנגב (עיין רש״י וחזקוני);

לו) &quot; בלק ([[במדבר כב יד|כ״ב י״ד]]) לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך — תחת לכה איעצך את אשר העשה וגם '''אודיעך''' את אשר יעשה העם הזה לעמך (עיין רמב״ן ומפרשים);

לז) יהושע ([[יהושע ב ה|ב׳ ה׳]]) ויהי השער לסגור — תחת ויהי '''מועד''' השער לסגור;

לח) &quot; ([[יהושע ו ח|ו׳ ח׳]]) נושאים שבעה שופרות היובלים לפני ה׳ — תחת לפני '''ארון''' ה׳, וכמפורש בפסוק ו׳;

לט) &quot; ([[יהושע כב ל|כ״ב ל׳]]) ויקרא בני ראובן ובני גד למזבח — תחת למזבח '''עד''';

מ) שופטים ([[שופטים ה כז|ה׳ כ״ז]]) באשר כרע שם נפל — תחת '''במקום''' אשר כרע שם נפל;

מא) &quot; ([[שופטים ה ל|ה׳ ל׳]]) צבע רקמתים לצוארי שלל — תחת לצוארי '''אנשי''' שלל;

מב) &quot; ([[שופטים יב ז|י״ב ז׳]]) ויקבר בערי גלעד — תחת '''באחת''' מערי גלעד;

מג) שמואל א׳ ([[שמואל א א כ|א׳ כ׳]]) ותקרא את שמו שמואל כי מה׳ שאלתיו — תחת ותקרא את שטו שמואל '''כי אמרה''' כי מה׳ שאלתיו (וכמו באות כ״א למעלה);

מד) &quot; ([[שמואל א ב לג|ב׳ ל״ג]]) וכל מרבית ביתך ימותו אנשים — תחת אנשים '''בחורים''' (ע׳ רש״י);

מה) &quot; ([[שמואל א ג ה|ג׳ ה׳]]) ויוסף ה׳ קרוא אל שמואל בשלישית — תחת בפעם השלישית;

מו) &quot; ([[שמואל א ו ג|ו׳ ג׳]]) אם משלחים את ארון ה׳ — תחת אם משלחים '''אתם''' (עיין תרגום);

מז) &quot; ([[שמואל א יג ח|י״ג ח׳]]) למועד אשר שמואל — תחת למועד אשר שם שמואל{{שוליים|ה)}};

מח) &quot; ([[שמואל א יב יח|י״ב י״ח]]) כי היה ארון האלהים ביום ההוא — תחת כי היה ארון האלהים שם ביום ההוא (עיין רש״י);

מט) &quot; ([[שמואל א טז כ|ט״ז כ׳]]) ויקח ישי חמור לחם — תחת ויקח ישי משא חמור לחם [וכמו [[מלכים ב ה יז|במלכים ב׳ (ה יז)]] משא צמד פרדים אדמה] או חמור עמוס לחם;

נ) &quot; ([[שמואל א יח כא|י״ח כ״א]]) בשתים תתחתן בי — תחת באחת משתים;

נא) &quot; ([[שמואל א כד י|כ״ד י׳]]) ואמר להרגך ותחס עליך — תחת ותחס עיני עליך{{שוליים|ו)}}; והלשון ואמר, הוא תחת ואמר האומר;

----

{{שולייםלמטה|א)}} וכן בשופטים ([[שופטים ה כז|ה כז]]) באשר כרע שם נפל — תחת במקום אשר כרע שם נפל; וברות ([[רות א טז|א טז]]) ובאשר תליני אלין — תחת ובמקום אשר תליני;

{{שולייםלמטה|ב)}} ואמנם קצור כזה (במלת &quot;אשר&quot;) מצוי הרבה במקרא: עד יעבור עם זו קנית (פ׳ בשלח) תחת עד אשר יעבור עם זו אשר קנית; את הדרך ילכו בה (פ׳ יתרו) תחת את חדרך אשר ילכו בה, והרבח כהנה; ולכן קרוב לומר, שאין זה חשוב קצור לשון, אחרי שכן הוא מחוקי הלשון.—

{{שולייםלמטה|ג)}} וחיסור (או קיצור) פעל כזה (שם מיתה) מצינו עוד בשמואל ב ([[שמואל ב יז ג|י״ז ג]]) האיש אשר אתה מבקש — תחת אשר אתה מבקש '''ימות;''' ובמלכים ב ([[מלכים ב ח טז|ח׳ ט״ז]]): ויהושפט מלך יהודה – תחת ויהושפט מלך יהודה '''מת''' (עיי״ש ברד״ק); ואולי באה השמטה זו משום לשון נקיה וכבוד כהונה ומלכות, וצ״ע.–

{{שולייםלמטה|ד)}} תמונה כזו מצינו ביחזקאל ([[יחזקאל יח טז|י״ח]]): ואיש לא הונה, חבל לא חבל וגזלה לא גזל, מעני השיב ידו - תחת מעני '''לא''' השיב ידו, כי מלות השלילה &quot;לא&quot; שלמעלה מוסבות גם לכאן.—

{{שולייםלמטה|ה)}} כך פירש הרמב״ן בריש פרשת תולדות ([[בראשית כה כח|כ״ה כ״ח]]); אבל גם יש לומר שרק חסר כאן למ״ד אחד: למועד אשר לשמואל, והבאור: למועד אשר '''הוגבל''' לשמואל, כי למעלה ([[שמואל א י ח|י׳ ח׳]]) מפורש שאמר שמואל: &quot;שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך&quot;; ואמר כאן: למועד זה אשר הוגבל לשמואל (אשר הגביל שמואל).
::וכן מצינו חסר למ״ד השימוש בפרשת בהעלתך {{ממ|במדבר|י|לו}}, &quot;שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל&quot; — תחת 'לרבבות', כפי המתבאר מתרגום אונקלוס; ובשמואל ב׳ ([[שמואל ב ד ב|ד׳ ב׳]]) &quot;ושני אנשים שבי גדודים היו בן שאול&quot; — תחת 'לבן שאול', עיי״ש ברש״י; וכן מצינו בכלל השמטת הלמ״ד: ביחזקאל ([[יחזקאל יז ה|י״ז ה׳]]) &quot;קח על מים רבים&quot; - תחת 'לקח', ובהושע ([[הושע יא ג|י״א ג׳]]) &quot;קחם על זרועותיו&quot; - תחת 'לקחם'; וכפי הנראה כך הבינו התוס׳ במסכת [[נדה כה א#תוספות|נדה (כ״ה א׳)]] ד״ה מאין, שהלשון &quot;ויעש ה׳ וגו׳ כתנות עור&quot;, המובן כתנות לעור, כלומר, לעור של אדם וחוה, וכתרגומו 'על משך בשריהון', ע״ש.—

{{שולייםלמטה|ו)}} ראיתי לבאר כאן ברחבה עניין קיצור לשון זו ותכונת מלואה:

::הנה רש״י ורד״ק ועוד מפרשים פרשו למלאות את חסרון השם הדרוש לבא אחר הפועל '''ותחס''' - במלת &quot;נפש&quot; (ותחס נפשי עליך); 
::אבל הן לא מצאתי בכל המקרא, אשר הפעל &quot;חוס&quot; ימשוך אחריו השם &quot;נפש&quot;, כי אם &quot;עין&quot;;
::כה מצינו כמה פעמים בתורה, &quot;לא תחוס '''עינך&quot;,''' ובנטיית הפועל &quot;ותחס&quot; כמו כאן מצינו ביחזקאל ([[יחזקאל כ יז|כ, י״ז]]) גם כן במילוי שם 'עין': &quot;ותחס עיני עליהם&quot;;
::ומטעם זה נטיתי מפירוש המפרשים במילוי השם החסר, ותחת &quot;ותחס נפשי&quot; קבעתי &quot;ותחס '''עיני&quot;;'''
::וגם מצב שימוש הלשון כך צריך להיות (&quot;ותחס '''עיני&quot;'''), כי כבר החליטו בעלי הלשון, ששורש &quot;חוס&quot; שהוא כמו &quot;חסה&quot; אח הוא לשורש &quot;כסה&quot;, כי החי״ת והכ״ף מפני שקרובים בהכרח, ומבטא שניהם מוציא קול נשימה גרונית נוגעת בחך, על כן זה דרכם להתחלף</text>
      <sha1>b0zq7n6lix9n13nltasn6j7emvt1wav</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005631</id>
      <parentid>3005630</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:14:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3005631</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14955" sha1="cpoton3io6fbdnzisvcjxiyq43opv7l" xml:space="preserve">{{מקור ברוך-מבוא}}

{{מרכז|{{ג|{{ג|'''ג'''}}}}}}
בהמשך לדברי הסעיפים הקודמים אעיר, כי בדבר קיצור הלשון בכלל שנשתמשו חז״ל, למדו הם אל דרך הכתובים שנהגו כן, כאשר מצינו כמה וכמה מקראות קצרים במלה ובמילים, אחת ושתים, וגם במאמרים שלמים, כמו שנחשב בזה כמה מהם, כפי שהם עתה בזכרוני, ואסדרם על סדר התורה והכתובים, ובדרך אגב אעיר בזה מה שאמצא להעיר:

א) פרשת בראשית ([[בראשית ג ב|ג׳ ב׳]]) &quot;מפרי עץ הגן נאכל&quot; — תחת מפרי כל עץ הגן;

ב) &quot; נח ([[בראשית ח יג|ח׳ י״ג]]) &quot;בראשון באחד לחודש&quot; — תחת בחודש הראשון ביום אחד לחודש, וכמו למעלה ([[בראשית ז יא|ז׳ י״א]]) &quot;בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש&quot;, ולהלן בפרשה זו ([[בראשית ח ב|פסוק ב׳]]) &quot;בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש&quot; ופסוק י״ב, &quot;ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש&quot;;

ג) &quot; לך ([[בראשית יג ו|י״ג ו׳]]) &quot;ולא נשא אותם הארץ&quot; — תחת ולא נשא אותם '''מרעה''' הארץ (כי ארץ לשון נקבה, והיה צ״ל ולא '''נשאה'''), ועיין רש״י;

ד) &quot; וירא ([[בראשית כו טז|כ״ו ט״ז]]) &quot;אלף כסף&quot; - תחת אלף '''שקל''' כסף; כך מתבאר בתרגום אונקלוס: &quot;אלפא '''סלעין''' כספא&quot;;

ה) פרשת וירא ([[בראשית כא יז|כ״א י״ז]]) באשר הוא שם — תחת '''במקום''' אשר הוא שם{{שוליים|א)}};

ו) &quot; &quot; ([[בראשית כב יד|כ״ב י״ד]]) אשר יאמר היום בהר ה׳ יראה — תחת בהר ה׳ יראה כל זכורך אל פני האדון ה׳ (כמו בפרשת משפטים); והיום — באורו, לאחר מתן תורה. כך נ״ל, ויתיישבו בזה כמה הערות ממפרשים;

ז) פרשת תולדות ([[בראשית כה כז|כ״ה כ״ז]]) ויעקב איש תם — תחת ויעקב '''היה''' איש תם, ובהקבלה אל הלשון '''ויהי''' עשו איש יודע ציד;

ח) &quot; &quot; ([[בראשית כה כה|כ״ה כ״ה]]) כי ציד בפיו — תחת כי נתן או כי הביא ציד בפיו (עיין רמב״ן);

ט) &quot; &quot; ([[בראשית כו ז|כ״ו ז׳]]) כי ירא לומר אשתי פן יהרגוני — תחת כי ירא לומר אשתי כי '''אמר''' פן יהרגוני;

י) &quot; &quot; ([[בראשית כז כב|כ״ז כ״ב]]) הקול קול יעקב והידיים ידי עשו — תחת הקול '''הוא''' קול יעקב וחידים הם ידי עשו;

יא) &quot; ויצא ([[בראשית כח יא|כ״ח י״א]]) ויקח מאבני המקום — תחת ויקח '''אבן''' מאבני המקום, וכמו להלן בפסוק י״ח: ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה; ועוד שם (פסוק כב) והאבן הזאת (עיין מסכת [[חולין צא ב]]);

יב) &quot; &quot; ([[בראשית כט כז|כ״ט כ״ז]]) מלא שבוע ואת — תחת מלא שבוע '''בתי''' זאת (כי אין לפרש הסבת הלשון &quot;זאת&quot; על השבוע, יען כי &quot;שבוע&quot; הוא לשון זכר. ועיין רש״י);

יג) &quot; &quot; ([[בראשית לא יג|ל״א י״ג]]) הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני — תחת הבנות '''הן''' בנותי והבנים '''הם''' בני והצאן '''הן''' צאני;

יד) &quot; וישב ([[בראשית לט ד|לט ד]]) וכל יש לו נתן בידו — תחת וכל '''אשר''' יש לו, וכמו בפסוק הבא, '''בכל אשר יש לו'''{{שוליים|ב)}};

טו) &quot; &quot; ([[בראשית לט ט|לט ט]]) באשר את אשתו — תחת בגלל אשר את אשתו;

טז) &quot; &quot; ([[בראשית לט כג|ל״ט כ״ג]]) באשר ה׳ אתו — תחת '''בגלל''' אשר ה' אתו;

יז) פ' מקץ ([[בראשית מא נו|מ״א נ״ו]]) ויפתח יוסף את כל אשר בהם - תחת את כל '''האוצרות''' אשר בהם '''תבואה;'''

יח) &quot; &quot; ([[בראשית מג טז|מ״ג ט״ז]]) ויאמר לאשר על ביתו — תחת לאיש אשר על ביתו;

יט) &quot; &quot; ([[בראשית מב ה|מ״ב ה׳]]) הלא זה אשר ישתה אדוני בו — תחת הלא זה '''הגביע''' אשר ישתה אדוני בו;

כ) &quot; וארא ([[שמות ז יט|ז׳ י״ט]]) והיה דם וגו׳ ובעצים ובאבנים — תחת ובכלי עץ ובכלי אבן (עיין תרג״א ורש״י);

כא) &quot; יתרו ([[שמות יח ד|י״ח ד׳]]) ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי — תחת ושם האחד אליעזר כי '''אמר''' כי אלהי אבי בעזרי (וכמו להלן באות מ״ג);

כב) &quot; משפטים ([[שמות כא יא|כ״א י״א]]) ואם שלש אלה לא יעשה לה — תחת ואם '''אחת''' משלש אלה לא יעשה;

כג) &quot; &quot; ([[שמות כב ז|כ״ב ז׳]]) ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו — תחת ונקרב בעל הבית אל האלהים '''ונשבע''' אם לא שלח ידו (והוראת המלה &quot;אם&quot; כאן הוא כמו מלת &quot;אשר&quot;, וכמו בפ׳ חיי שרה, עד אם כלו לשתות, תחת עד אשר כלו לשתות);

כד) &quot; &quot; ([[שמות כב ח|כ״ב ח׳]]) אשר יאמר כי הוא זה — תחת אשר יאמר כי הוא זה הכסף '''שנגנב;'''

כה) &quot; תצוה ([[שמות כט לט|כ״ט ל״ט]]) ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וגו׳ — תחת וכן הכבש השני אשר תעשה בין הערבים וגו'; וכן בפ׳ פנחס;

כו) &quot; &quot; ([[שמות ל י|ל׳ י׳]]) אחת בשנה — תחת '''פעם''' אחת בשנה;

כז) &quot; ויקרא ([[ויקרא ה כב|ה׳ כ״ב]]) לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו — תחת לאיש אשר הוא לו יתננו ביום '''התודותו''' על אשמתו;

כח) פ' צו ([[ויקרא ו טו|ו׳ ט״ו]]) והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה — תחת והכהן המשיח '''כי ימות''' תחתיו מבניו וגו׳;{{שוליים|ג)}};

כט) &quot; תזריע ([[ויקרא יג כא|י״ג כ״א]]) ושפלה איננה מן העור והיא כהה — תחת ושפלה איננה מן העור והיא '''איננה''' כהה (מלת השלילה &quot;איננה&quot; מוסבת גם על &quot;כהה&quot;);

וכן:

ל) פ׳ תזריע ([[ויקרא יג כח|י״ג כ״ח]]) לא פשתה בעור והיא כהה — תחת לא פשתה בעור והיא '''לא''' כהה (יען כי אם כהה היתה טהורה), עיין חזקוני{{שוליים|ד)}}:

לא) &quot; בהר ([[ויקרא כה י|כ״ה י׳]]) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה — תחת והיתה '''תבואת''' שבת הארץ לכם לאכלה;

לב) &quot; בהעלותך ([[במדבר א לו|א׳ ל״ו]]) שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל — תחת לרבבות אלפי ישראל (כן משמע מתרגום אונקלוס).

לג) &quot; &quot; ([[במדבר יב ו|י״ב ו׳]]) אם יהיה נביאכם ה׳ — תחת אם יהיה נביאכם '''נביא''' ה׳;

לד) &quot; שלח ([[במדבר יג כ|י״ג כ׳]]) והימים ימי בכורי ענבים — תחת והימים '''היו''' ימי וגו׳;

לה) &quot; חקת ([[במדבר כא א|כ״א א]]) וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב — החת וישמע הכנעני מלך ערד '''ועמלק''' יושב הנגב (עיין רש״י וחזקוני);

לו) &quot; בלק ([[במדבר כב יד|כ״ב י״ד]]) לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך — תחת לכה איעצך את אשר העשה וגם '''אודיעך''' את אשר יעשה העם הזה לעמך (עיין רמב״ן ומפרשים);

לז) יהושע ([[יהושע ב ה|ב׳ ה׳]]) ויהי השער לסגור — תחת ויהי '''מועד''' השער לסגור;

לח) &quot; ([[יהושע ו ח|ו׳ ח׳]]) נושאים שבעה שופרות היובלים לפני ה׳ — תחת לפני '''ארון''' ה׳, וכמפורש בפסוק ו׳;

לט) &quot; ([[יהושע כב ל|כ״ב ל׳]]) ויקרא בני ראובן ובני גד למזבח — תחת למזבח '''עד''';

מ) שופטים ([[שופטים ה כז|ה׳ כ״ז]]) באשר כרע שם נפל — תחת '''במקום''' אשר כרע שם נפל;

מא) &quot; ([[שופטים ה ל|ה׳ ל׳]]) צבע רקמתים לצוארי שלל — תחת לצוארי '''אנשי''' שלל;

מב) &quot; ([[שופטים יב ז|י״ב ז׳]]) ויקבר בערי גלעד — תחת '''באחת''' מערי גלעד;

מג) שמואל א׳ ([[שמואל א א כ|א׳ כ׳]]) ותקרא את שמו שמואל כי מה׳ שאלתיו — תחת ותקרא את שטו שמואל '''כי אמרה''' כי מה׳ שאלתיו (וכמו באות כ״א למעלה);

מד) &quot; ([[שמואל א ב לג|ב׳ ל״ג]]) וכל מרבית ביתך ימותו אנשים — תחת אנשים '''בחורים''' (ע׳ רש״י);

מה) &quot; ([[שמואל א ג ה|ג׳ ה׳]]) ויוסף ה׳ קרוא אל שמואל בשלישית — תחת בפעם השלישית;

מו) &quot; ([[שמואל א ו ג|ו׳ ג׳]]) אם משלחים את ארון ה׳ — תחת אם משלחים '''אתם''' (עיין תרגום);

מז) &quot; ([[שמואל א יג ח|י״ג ח׳]]) למועד אשר שמואל — תחת למועד אשר שם שמואל{{שוליים|ה)}};

מח) &quot; ([[שמואל א יב יח|י״ב י״ח]]) כי היה ארון האלהים ביום ההוא — תחת כי היה ארון האלהים שם ביום ההוא (עיין רש״י);

מט) &quot; ([[שמואל א טז כ|ט״ז כ׳]]) ויקח ישי חמור לחם — תחת ויקח ישי משא חמור לחם [וכמו [[מלכים ב ה יז|במלכים ב׳ (ה יז)]] משא צמד פרדים אדמה] או חמור עמוס לחם;

נ) &quot; ([[שמואל א יח כא|י״ח כ״א]]) בשתים תתחתן בי — תחת באחת משתים;

נא) &quot; ([[שמואל א כד י|כ״ד י׳]]) ואמר להרגך ותחס עליך — תחת ותחס עיני עליך{{שוליים|ו)}}; והלשון ואמר, הוא תחת ואמר האומר;

----

{{שולייםלמטה|א)}} וכן בשופטים ([[שופטים ה כז|ה כז]]) באשר כרע שם נפל — תחת במקום אשר כרע שם נפל; וברות ([[רות א טז|א טז]]) ובאשר תליני אלין — תחת ובמקום אשר תליני;

{{שולייםלמטה|ב)}} ואמנם קצור כזה (במלת &quot;אשר&quot;) מצוי הרבה במקרא: עד יעבור עם זו קנית (פ׳ בשלח) תחת עד אשר יעבור עם זו אשר קנית; את הדרך ילכו בה (פ׳ יתרו) תחת את חדרך אשר ילכו בה, והרבח כהנה; ולכן קרוב לומר, שאין זה חשוב קצור לשון, אחרי שכן הוא מחוקי הלשון.—

{{שולייםלמטה|ג)}} וחיסור (או קיצור) פעל כזה (שם מיתה) מצינו עוד בשמואל ב ([[שמואל ב יז ג|י״ז ג]]) האיש אשר אתה מבקש — תחת אשר אתה מבקש '''ימות;''' ובמלכים ב ([[מלכים ב ח טז|ח׳ ט״ז]]): ויהושפט מלך יהודה – תחת ויהושפט מלך יהודה '''מת''' (עיי״ש ברד״ק); ואולי באה השמטה זו משום לשון נקיה וכבוד כהונה ומלכות, וצ״ע.–

{{שולייםלמטה|ד)}} תמונה כזו מצינו ביחזקאל ([[יחזקאל יח טז|י״ח]]): ואיש לא הונה, חבל לא חבל וגזלה לא גזל, מעני השיב ידו - תחת מעני '''לא''' השיב ידו, כי מלות השלילה &quot;לא&quot; שלמעלה מוסבות גם לכאן.—

{{שולייםלמטה|ה)}} כך פירש הרמב״ן בריש פרשת תולדות ([[בראשית כה כח|כ״ה כ״ח]]); אבל גם יש לומר שרק חסר כאן למ״ד אחד: למועד אשר לשמואל, והבאור: למועד אשר '''הוגבל''' לשמואל, כי למעלה ([[שמואל א י ח|י׳ ח׳]]) מפורש שאמר שמואל: &quot;שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך&quot;; ואמר כאן: למועד זה אשר הוגבל לשמואל (אשר הגביל שמואל).
::וכן מצינו חסר למ״ד השימוש בפרשת בהעלתך {{ממ|במדבר|י|לו}}, &quot;שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל&quot; — תחת 'לרבבות', כפי המתבאר מתרגום אונקלוס; ובשמואל ב׳ ([[שמואל ב ד ב|ד׳ ב׳]]) &quot;ושני אנשים שבי גדודים היו בן שאול&quot; — תחת 'לבן שאול', עיי״ש ברש״י; וכן מצינו בכלל השמטת הלמ״ד: ביחזקאל ([[יחזקאל יז ה|י״ז ה׳]]) &quot;קח על מים רבים&quot; - תחת 'לקח', ובהושע ([[הושע יא ג|י״א ג׳]]) &quot;קחם על זרועותיו&quot; - תחת 'לקחם'; וכפי הנראה כך הבינו התוס׳ במסכת [[נדה כה א#תוספות|נדה (כ״ה א׳)]] ד״ה מאין, שהלשון &quot;ויעש ה׳ וגו׳ כתנות עור&quot;, המובן כתנות לעור, כלומר, לעור של אדם וחוה, וכתרגומו 'על משך בשריהון', ע״ש.—

{{שולייםלמטה|ו)}} ראיתי לבאר כאן ברחבה עניין קיצור לשון זו ותכונת מלואה:

::הנה רש״י ורד״ק ועוד מפרשים פרשו למלאות את חסרון השם הדרוש לבא אחר הפועל '''ותחס''' - במלת &quot;נפש&quot; (ותחס נפשי עליך); 
::אבל הן לא מצאתי בכל המקרא, אשר הפעל &quot;חוס&quot; ימשוך אחריו השם &quot;נפש&quot;, כי אם &quot;עין&quot;;
::כה מצינו כמה פעמים בתורה, &quot;לא תחוס '''עינך&quot;,''' ובנטיית הפועל &quot;ותחס&quot; כמו כאן מצינו ביחזקאל ([[יחזקאל כ יז|כ, י״ז]]) גם כן במילוי שם 'עין': &quot;ותחס עיני עליהם&quot;;
::ומטעם זה נטיתי מפירוש המפרשים במילוי השם החסר, ותחת &quot;ותחס נפשי&quot; קבעתי &quot;ותחס '''עיני&quot;;'''
::וגם מצב שימוש הלשון כך צריך להיות (&quot;ותחס '''עיני&quot;'''), כי כבר החליטו בעלי הלשון, ששורש &quot;חוס&quot; שהוא כמו &quot;חסה&quot; אח הוא לשורש &quot;כסה&quot;, כי החי״ת והכ״ף מפני שקרובים בהכרח, ומבטא שניהם מוציא קול נשימה גרונית נוגעת בחך, על כן זה דרכם להתחלף</text>
      <sha1>cpoton3io6fbdnzisvcjxiyq43opv7l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ליל שמורים אותו אל חצה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726461</id>
    <revision>
      <id>3005664</id>
      <parentid>3004309</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T20:27:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3788" sha1="9e85ps6ko5sn9bg9snm5m6zebeb3x7t" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית לפסח קדומה ואנונימית. נהוג לאמרה בכל קהילות שאומרים מערבית בליל א' של החג.}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}{{סי|א}}וֹתוֹ אֵל חָצָה{{ש}}
{{סי|בַּ}}חֲצוֹת לַיְלָה בְּתוֹך מִצְרַיִם כְּיָצָא{{ש}}
{{סי|גִּ}}בּוֹר עַל אֱדוֹם יֶחֱצֶנּוּ כְּחָצָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹד מַעֲרִיב עֶרֶב וּנְזַמְּרֶנּוּ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
{{סי|ה}}וּא זֶה הַלַּיְלָה{{ש}}
{{סי|וְ}}עִתְּדוֹ אֵל בְּאֹמֶר בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֲשֶׁר לוֹ יוֹם וְגַם לַיְלָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אַהֲבָתוֹ יִזְכֹּר לְנִינֵי חָלַק לַיְלָה&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}

{{הור|אוהב}}
&lt;noinclude&gt;{{הור2|הקטע הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, ובמקומו אומרים פיוט ארוך יותר {{צ|[[פסח אכלו פחוזים]]}}. אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא.}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;includeonly&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{:פסח אכלו פחוזים}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;/includeonly&gt;
לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
{{סי|טִ}}כְּסוֹ אַלּוּף נְעוּרִים{{ש}}
{{סי|יַ}}לְדֵּי בְרוּרִים לְהוֹשִׁיעָם מֵאֲרוּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}הַכְחִידוֹ עַם חַיֵּינוּ מְאַרְרִים{{ש}}
{{סי|לִ}}הְיוֹת מִצְרַיִם מְקַבְּרִים{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶל הִמְתִּיקוּ בְּנֵי חוֹרִים{{ש}}
{{סי|נִ}}צְּחוּהוּ יַחַד עַל מַכַּת בְּכוֹרִים{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
{{סי|סִ}}ימָן הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן כִּי בֹא יָבֹא{{ש}}
{{סי|פָּ}}קֹד יִפְקֹד עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּרֵנוּ הוּא נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
{{סי|קְ}}רָאוֹ נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
כִּי בוֹ שָׁבַר מוֹטוֹת עֶגְלָה{{ש}}
{{סי|רָ}}עֹץ יִרְעַץ אֹם מַדְּקָה וְאָכְלָה{{ש}}
יוֹסִיף שֵׁנִית (בּוֹ) לְהִגָּאֵלָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}
{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;לֵיל שִׁמֻּרִים{{ש}}
{{סי|שִׁ}}מְעוֹ לְעַם אֲהָבִים{{ש}}
אֲשֶׁר הִצִּיל מִיַּד לְהָבִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּעָה הִיא לְבַת רַבִּים{{ש}}
בְּנַחַת וְשָׁלוֹם בְּלִי פַחַד שׁוֹכְבִים&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור| למנהג אשכנז המערבי מוסיפים כאן:}} לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.{{ש}}
{{הור2|במנהג אשכנז המערבי (וק&quot;ק אשכנז המזרחי) אומרים כאן את הביכור {{צ|[[אזכרה שנות עולמים]]}}.}}
{{הור|הפורש}}
{{סוף}}
==קישורים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה}}
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9e85ps6ko5sn9bg9snm5m6zebeb3x7t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אלהים ה' דבר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726470</id>
    <revision>
      <id>3005708</id>
      <parentid>3003596</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:11:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005708</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22938" sha1="m6gery5l2l6ylyf9iyzfchwtqhfmgzy" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ליל ב' של שבועות}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ש}}
אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לג כה}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}}
{{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ש}}
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}}
|-
|{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}}
|-
|{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}}
|-
|{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חֻמְשֵׁי תוֹרָה}}
|-
|{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם יָפָה וּבָרָה}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ דִּבֵּרָה}}
|-
|{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}}
|-
|{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}}
|-
|{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי יְקָרָה}}
|-
|{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}}
|-
|{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}}
|-
|{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}}
|-
|{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}}
|-
|{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}}
|-
|{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}}
|-
|{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}}
|-
|{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}}
|-
|{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}}
|-
|{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}}
|-
|{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}}
|-
|{{סי|שַׁ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}}
|-
|{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}}
|-
|{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה}}
|-
|{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}}
|-
|{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}}
|-
|{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}}
|-
|{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}}
|-
|{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}}
|-
|{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}}
|-
|{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}}
|-
|{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}}
|-
|{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}}
|-
|{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה}}
|-
|{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}}
|-
|{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}}
|-
|{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}}
|-
|{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}}
|-
|{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}}
|-
|{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}}
|-
|{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}}
|-
|{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}}
|}
{{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}}

{{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ש}}
לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}}
{{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ש}}
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:{{ממס|ישעיהו מה יז}}

===ביכור===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}}

{{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ש}}
קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה:{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}}
{{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}}
{{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}}
{{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ש}}
בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה:{{ממס|במדבר כח כו}}

{{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}}
{{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ש}}
רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל:{{ממס|יחזקאל מד ל}}

{{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}}
{{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}}
{{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ש}}
טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת:{{ממס|ירמיהו כד ב}}

{{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}}
{{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}}
{{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}}
{{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ש}}
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות לד כו}}

{{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}}
{{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ש}}
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:{{ממס|שמות כג טז}}

{{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ש}}
וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים:{{ממס|ויקרא כג כ}}

{{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}}
{{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}}
וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ש}}
מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה:{{ממס|ויקרא כג יז}}

{{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}}
{{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}}
{{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ש}}
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:{{ממס|תהלים קנ ו}}

{{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}}
{{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ש}}
כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ:{{ממס|ישעיהו סו כ}}

{{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}}
{{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}}
{{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}}
{{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}}
מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ש}}
וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים:{{ממס|מלכים ב ד מב}}

{{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}}
{{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}}
{{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ש}}
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל:{{ממס|דברים כו טו}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>m6gery5l2l6ylyf9iyzfchwtqhfmgzy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005715</id>
      <parentid>3005708</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:17:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005715</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22871" sha1="qs8m21ozr1029kpdp1lalqroby7qqos" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ליל ב' של שבועות}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ש}}
אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לג כה}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}}
{{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ש}}
אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''תשר&quot;ק'''}}
{|
|{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}}
|-
|{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}}
|-
|{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}}
|-
|{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חֻמְשֵׁי תוֹרָה}}
|-
|{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם יָפָה וּבָרָה}}
|-
|{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ דִּבֵּרָה}}
|-
|{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}}
|-
|{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}}
|-
|{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי יְקָרָה}}
|-
|{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}}
|-
|{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}}
|-
|{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}}
|-
|{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}}
|-
|{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}}
|-
|{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}}
|-
|{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}}
|-
|{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}}
|-
|{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}}
|-
|{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}}
|-
|{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}}
|-
|{{סי|שַׁ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}}
|-
|{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}}
|-
|{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה}}
|-
|{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}}
|-
|{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}}
|-
|{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}}
|-
|{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}}
|-
|{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}}
|-
|{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}}
|-
|{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע&quot;פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}}
|-
|{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}}
|-
|{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}}
|-
|{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה}}
|-
|{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}}
|-
|{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}}
|-
|{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}}
|-
|{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}}
|-
|{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}}
|-
|{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}}
|-
|{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}}
|-
|{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}}
|}
{{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}}
{{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}}
{{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ש}}
מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}}

{{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ש}}
לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}}
{{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ש}}
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:{{ממס|ישעיהו מה יז}}

===ביכור===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}}

{{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ש}}
קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה:{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}}
{{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}}
{{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}}
{{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ש}}
בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה:{{ממס|במדבר כח כו}}

{{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}}
{{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ש}}
רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל:{{ממס|יחזקאל מד ל}}

{{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}}
{{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}}
{{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ש}}
טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת:{{ממס|ירמיהו כד ב}}

{{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}}
{{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}}
{{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}}
{{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ש}}
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות לד כו}}

{{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}}
{{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}}
{{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ש}}
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:{{ממס|שמות כג טז}}

{{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ש}}
וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים:{{ממס|ויקרא כג כ}}

{{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}}
{{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}}
{{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}}
וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ש}}
מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה:{{ממס|ויקרא כג יז}}

{{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}}
{{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}}
{{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ש}}
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:{{ממס|תהלים קנ ו}}

{{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}}
{{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ש}}
כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ:{{ממס|ישעיהו סו כ}}

{{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}}
{{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}}
{{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}}
{{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}}
מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ש}}
וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים:{{ממס|מלכים ב ד מב}}

{{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}}
{{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}}
{{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ש}}
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל:{{ממס|דברים כו טו}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qs8m21ozr1029kpdp1lalqroby7qqos</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חג אסיף תקופת השנה (מערבית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726535</id>
    <revision>
      <id>3005712</id>
      <parentid>3003590</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:16:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005712</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12389" sha1="agtnwjmmmmy4ksjfjnuhvnc4fvy5fza" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְעִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעִדּוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>agtnwjmmmmy4ksjfjnuhvnc4fvy5fza</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005719</id>
      <parentid>3005712</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:18:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005719</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12348" sha1="opoh28ugswsn0kr8g221fqwv956pqbb" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְעִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעִדּוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>opoh28ugswsn0kr8g221fqwv956pqbb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005720</id>
      <parentid>3005719</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:19:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005720</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12281" sha1="16lc34nz16b4ha4tzura2qkw49fx4a3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְעִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעִדּוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>16lc34nz16b4ha4tzura2qkw49fx4a3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005736</id>
      <parentid>3005720</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T08:21:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* ביכור */ הוסר בטעות כנראה</comment>
      <origin>3005736</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12322" sha1="p4mma9xzoxta8zkktt6ljzd5zrfc3zo" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְעִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעִדּוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>p4mma9xzoxta8zkktt6ljzd5zrfc3zo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהים ביתה מושיב יחידים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727910</id>
    <revision>
      <id>3005710</id>
      <parentid>3003597</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:14:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005710</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12033" sha1="e25ail1ddms7vpq92lnzh9u6y1pvox1" xml:space="preserve">=אלהים ביתה מושיב יחידים=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מעריב לליל שני של שבועות למנהג וורמייזא. חיברו רבינו אברהם ברבי יהודה הכהן.}}
{{הור|סימן: '''אברהם הכהן'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהִים בַּיְתָה מוֹשִיב יְחִידִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}כּוֹשָׁרוֹת מוֹצִיא אֲהוּבִים וִידִידִים{{ש}}
{{סי|רְ}}חָפָם בְּאֶבְרָתוֹ וְדָלָם מִכַּף רוֹדִים{{ש}}
{{סי|הִ}}גִּיהַּ חָשְׁכָּם וְהֶעֱרִיב אוֹר מַעֲבִידִים{{ש}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|מִ}}קֵּץ מוֹעֲדִים וִירָחִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}נְחִילָם עֵדוּת דָּת מוֹרָשָׁה{{ש}}
{{סי|כְּ}}תֻבַּת {{סי|ה}}וֹרָתָם טָהֳרָה וּפְרִישָׁה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח בְּאַהֲבָתוֹ בָּנוּ לְהִתְקַדְּשָׁה{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''אברהם בירבי יהודה הכהן חזק בתורה'''}}
{|
|-
|{{סי|אִ}}מֵּן בְּרִיתוֹ לַחֲסוֹן{{רווח|1}}||וְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן{{רווח|1}}||וְקֵרְבָם לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|בְּ}}רִבְבוֹת וַאֲלָפִים{{רווח|1}}||כִּתֵּי שְׂרָפִים{{רווח|1}}||נִגְלָה בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|רִ}}בָּה הַמִּשְׂרָה{{רווח|1}}||לְיָפָה וּבָרָה{{רווח|1}}||בְּמַתַּת חוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹעֲלָה בְּשֵׁם [נ&quot;א: בְּשֵׁשׁ] מַעֲלוֹת{{רווח|1}}||נֶאֱמַן בַּיִת לַעֲלוֹת{{רווח|1}}||אֵלָיו בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|מִ}}נִּי סוֹדֵי בִינָה{{רווח|1}}||אַחַת מֵהֵנָּה{{רווח|1}}||חִסְּרוֹ בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|בְּ}}נַחַת וְשׁוּבָה{{רווח|1}}||וּבִפְרִישׁוּת [נ&quot;א: וּבִנְפִישׁוּת] אַהֲבָה{{רווח|1}}||חֲנָכָם בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹם בָּאוּ לַמִּדְבָּר{{רווח|1}}||לֹא {{תיקון גירסה|הִטְרִיחוּם|הִטְרִיחָם}} דָּבָר{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|רִ}}חֲמָם מֵאָז וְחִבְּבָם{{רווח|1}}||מֵי מְנוּחוֹת בְּהַשְׁאִיבָם{{רווח|1}}||בְּסִינַי בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|בַּ}}בֹּקֶר לְמָחֳרָתָם{{רווח|1}}||צִוָּה הַגְבָּלָתָם{{רווח|1}}||סָבִיב לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹמַיִם לְהַקְדִּישָׁם{{רווח|1}}||מִבֵּיתָם לְהַפְרִישָׁם{{רווח|1}}||קוֹדֶם בֹּא לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹם הוֹסִיף מִלִּבּוֹ{{רווח|1}}||וְהִשְׁוָה לְדַעַת רַבּוֹ{{רווח|1}}||מִלָּבֹא לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|הַ}}יּוֹם לְלַיְלָה לְהַשְׁלִימוֹ{{רווח|1}}||כָּל מָחֳרָתוֹ וְלֵילוֹ עִמּוֹ{{רווח|1}}||צִוָּה בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|וּ}}מֵאֲשֶׁר שָׁם אָסְרָם{{רווח|1}}||כֵּן בְּמִנְיָן הִתִּירָם{{רווח|1}}||בְּמַאֲמַר חוֹרֵב
|-
|{{סי|דֶּ}}רֶךְ לִמֵּד לְבָנִים{{רווח|1}}||לְהַתִּיר בְּמִנְיַן הַנִּמְנִים{{רווח|1}}||כְּמַעֲשֵׂה חוֹרֵב
|-
|{{סי|הִ}}מְשִׁיל טִבְחַת לְנַשֵּׁב{{רווח|1}}||פֶּן יְסָרְבוּ מִלְּהַקְשֵׁב{{רווח|1}}||דָּתֵי חוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹצִיא עַם מוּזְהָר{{רווח|1}}||וְהִגְבִּילָם סְבִיב הָהָר{{רווח|1}}||תַּחְתִּית חוֹרֵב
|-
|{{סי|כָּ}}פָה הַר כְּגִגִּית{{רווח|1}}||עַל אוֹם עֲנוּגִית{{רווח|1}}||הַר חוֹרֵב
|-
|{{סי|הֵ}}אִיר יוֹם שְׁלִישִׁי{{רווח|1}}||הִגְבִּיר קוֹלוֹ לְהוֹרִישִׁי{{רווח|1}}||עֵדוּת חוֹרֵב
|-
|{{סי|נ}}וֹתֵן עוֹז לָעָם{{רווח|1}}||וְתוֹרַת אֱמֶת הִשְׁמִיעָם{{רווח|1}}||בְּקוֹלוֹת חוֹרֵב
|-
|{{תיקון גירסה|חָבִיּוֹת|{{סי|חָ}}בִית}} כֻּלָּהּ עֵירָה{{רווח|1}}||וּמְצִיַּת שַׁמְנָהּ וַהֲדָרָהּ{{רווח|1}}||לִקְרוּאֵי חוֹרֵב
|-
|{{סי|ז}}וּלְעֲפוּ וְנִרְתָּעוּ{{רווח|1}}||בִּשְׁתַּיִם שֶׁשָּׁמְעוּ{{רווח|1}}||רִאשׁוֹנוֹת בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|קָ}}רְאוּ עֲלֵי חֶבֶר{{רווח|1}}||קְרַב אַתָּה וְדַבֵּר{{רווח|1}}||עִמָּנוּ בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|בָּ}}לַל קוֹל בְּקוֹלוֹ לִשָּׂא{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בְּאוּכְלוּסוֹ{{רווח|1}}||חִכְּמַנִי בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|תּוֹ}}קֶף מִצְוֹת {{סי|רִ}}וַּנִי{{רווח|1}}||חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים חִוַּנִי{{רווח|1}}||לְקַיֵּם בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹלְכֵי דֶרֶךְ שִׂיחִים{{רווח|1}}||סְמָדַר וְנִצֵּי פְרָחִים{{רווח|1}}||אִלְּפַנִי בְחוֹרֵב
|}
בְּחוֹרֵב אִלְּפַנִי וְכִלְּלַנִי בְדָתוֹ{{ש}}
וּבִשְׁתֵּי עֲטָרוֹת כִּתְּרַנִי בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}}
קוֹלוֹ כְּהִשְׁמִיעַנִי וְהֶחֱיַינִי בְּטַל אוֹרָתוֹ{{ש}}
עַל זֹאת שִׁבְּחוּ מֹשֶׁה וְכָל עֲדָתוֹ{{ש}}
{{הור|בגילה}}

דִּבְּרוֹת אַרְבָּעָה מְלָכִים כְּשָׁמְעוּ בְּנוֹאֲמוֹ{{ש}}
חָשְׁבוּ וְאָמְרוּ כְּדוֹרֵשׁ לִכְבוֹד עַצְמוֹ{{ש}}
צִוּוּי חֲמִישִׁי לְעַמּוֹ כְּהַנְעִימוֹ{{ש}}
מִכִּסְאוֹתָם עָמְדוּ וְקִלְּסוּהוּ כֻּלָּמוֹ{{ש}}
{{הור|זה צור}}

===ביכור===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אברהם הכהן'''}}

{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק אֶזְכְּרָה יְמֵי עֲלוּמַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִשְׁתַּלְּשִׁי עֲלִיָּתִי מַה יָּפוּ פְעָמַי{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדָה בְּתוֹךְ מַחֲנוֹת מִשְׁכְּנוֹת יְשִׁישַׁי וַחֲכָמַי{{ש}}
{{סי|דַּ}}הֲרוֹת אַבִּירַי וּנְוֵה שִׁיר תְּמִימַי{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁתַּחֲוֹת וְלֵרָאוֹת בְּכָלִיל חַגֵּי שְׁלָמַי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְרֵאשִׁית מִינֵי שֶׁבַע הַר הַקֹּדֶשׁ לְהַכְבִּיד תְּחוּמַי

{{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מֵעֲצֶרֶת חִבּוּב מִצְוָה בְּשַׁעְתּוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בִּכּוּרָיו עַד הֶחָג הֲבָאָתוֹ{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּן קְרֹא שִׁשָּׁה בְּקוֹל נְעִימָתוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}צָא וְהִשְׁתַּחֲוָה וְשָׁב דֶּרֶךְ בִּיאָתוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}לֵּל וְעִטֵּר בָּם מִזְבַּח אַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְנָאוֹת בְּקַלְתֵּי כֶסֶף וּבְסַלֵּי נֵצֶר לְפִי הַשָּׂגָתוֹ

{{סי|מָ}}לְאוּ יְמֵי הֶחָג נִתְעַצַּל בְּמִצְוָה{{ש}}
{{סי|נִ}}פְסַד מִלִּקְרֹא וְעַד תְּשִׁיעִי יָבִיא חוֹבָה{{ש}}
{{תיקון גירסה|שׁוּב|{{סי|ס}}וֹף}} מֵהָבִיא בִּעוּר לָמוֹ נִתְרַבָּה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תִּבָּנֶה בְּתוּלַת יִשְׁרָאֵל בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|פָּ}}נִים לֵרָאוֹת כְּמֵאָז מִנְחוֹתֶיהָ לְעָרְבָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן מִכְלַל יוֹפִי חָרְבוֹתֶיהָ לְיַשְּׁבָה

{{סי|קָ}}רַב הָעֹמֶר מֵאָבִיב הֻתַּר בַּמְּדִינָה{{ש}}
{{סי|רְ}}חוֹקִים הֻתְּרוּ מֵחֲצוֹת בְּחֶזְקַת זְרִיזֵי כְהֻנָּה{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּב עַד חֲמִשִּׁים בָּעֲזָרָה לֹא הֻכְשְׁרוּ לְמָנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּרַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַד יוּנְפוּ נְכוֹנָה{{ש}}
{{סי|א}}וֹדֹתָם אַגִּידָה וַאֲדַבְּרָה בְּתוֹךְ עֲדַת מִי מָנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}זֵכֶר יְמֵי חַיֵּינוּ וּבֵית מַרְפֵּיד דָוִד חָנָה

{{סי|רְ}}גִילִים בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ מִבָּעֶרֶב זֹרְזוּ בַּעֲשִׂיָּתָן{{ש}}
{{סי|הֻ}}כְשְׁרוּ סָלְתָּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת וּבְמֻבְחָר לְקָרֵב חוֹבָתָן{{ש}}
{{סי|מֻ}}כְמָס וְזָנָחָא אַלְפָא לְסֹלֶת מִנְחָתָן{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת לִישָׁה וַאֲפִיָּה אַחַת אַחַת מִצְוָתָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹד {{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לְהַדֵּר בְּרֹב עִסְקָן וּמְלַאכְתָּן{{ש}}
{{סי|נִ}}קְטָפוֹת בְּשִׁבְעָה אֹרֶךְ וּבְרֹחַב אַרְבָּעָה לְנָאוֹתָן

מִצְוַת הֲבָאָתָן מִן הָאָרֶץ וּמֵאֵיפָה{{ש}}
בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה יוֹצִיאוּ מִמֶּנָּה עִשָּׂרוֹן בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נָפָה{{ש}}
וּבְהַעֲלוֹת אָבָק גִּזְבָּר בּוֹדְקָהּ וְחוֹזֵר וּמְנַפָּהּ{{ש}}
מְחַמְּצָן וְאוֹפָן וּמִתּוֹכָן בּוֹדֵק שְׂאוֹר יָפָה{{ש}}
מְבִיאָן אֵצֶל כְּבָשִׂים בָּעֲזָרָה עַל בְּסָמוּךְ לְהָנִיפָה{{ש}}
וּקְנָאָן הַשֵּׁם לַכֹּהֲנִים וּבָהֶם כֹּחָם יִפָּה

כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן נִרְאֶה בְּעִיר יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה מֵעָפָר לַהֲקִימֵנוּ{{ש}}
נְקַדְּמָךְ בְּחִדּוּשֵׁי מִנְחָה בְּקָרְבַּן רֵאשִׁיתֵנוּ{{ש}}
בֵּיתָךְ נְהַלֵּךְ בְּרֶגֶשׁ בְּהַתְמֵד שִׁלּוּשׁ רְגָלֵינוּ{{ש}}
נְחַדְּשָׁךְ בְּשִׁירֵי דוּכָן לְוִיֵּינוּ וְכֹהֲנֵינוּ{{ש}}
כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{הור|גאל ישראל}}

{{הור|סימן: '''יהודה הקטן'''}}

{{סי|יְהוֹד}}וּהוּ {{סי|הֲ}}מוֹנִים וְכָל הַבְּרוּאִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד {{סי|קִ}}לּוּסוֹ {{סי|ט}}וֹעֲנֵי כִסְאוֹ מַבִּיעִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח יְהַלְלוּהוּ כֵּן הוֹגֵי שַׁעֲשׁוּעִים{{ש}}
שְׁלוֹמוֹ יִשְׁפֹּת לָנוּ מִשְּׁמֵי רְקִיעִים{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]</text>
      <sha1>e25ail1ddms7vpq92lnzh9u6y1pvox1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005717</id>
      <parentid>3005710</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:17:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005717</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11966" sha1="60959fsn32zo79yyi1prpnspr9g5b66" xml:space="preserve">=אלהים ביתה מושיב יחידים=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מעריב לליל שני של שבועות למנהג וורמייזא. חיברו רבינו אברהם ברבי יהודה הכהן.}}
{{הור|סימן: '''אברהם הכהן'''}}

{{סי|אֱ}}לֹהִים בַּיְתָה מוֹשִיב יְחִידִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}כּוֹשָׁרוֹת מוֹצִיא אֲהוּבִים וִידִידִים{{ש}}
{{סי|רְ}}חָפָם בְּאֶבְרָתוֹ וְדָלָם מִכַּף רוֹדִים{{ש}}
{{סי|הִ}}גִּיהַּ חָשְׁכָּם וְהֶעֱרִיב אוֹר מַעֲבִידִים{{ש}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|מִ}}קֵּץ מוֹעֲדִים וִירָחִים שְׁלֹשָׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}נְחִילָם עֵדוּת דָּת מוֹרָשָׁה{{ש}}
{{סי|כְּ}}תֻבַּת {{סי|ה}}וֹרָתָם טָהֳרָה וּפְרִישָׁה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח בְּאַהֲבָתוֹ בָּנוּ לְהִתְקַדְּשָׁה{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''אברהם בירבי יהודה הכהן חזק בתורה'''}}
{|
|-
|{{סי|אִ}}מֵּן בְּרִיתוֹ לַחֲסוֹן{{רווח|1}}||וְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן{{רווח|1}}||וְקֵרְבָם לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|בְּ}}רִבְבוֹת וַאֲלָפִים{{רווח|1}}||כִּתֵּי שְׂרָפִים{{רווח|1}}||נִגְלָה בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|רִ}}בָּה הַמִּשְׂרָה{{רווח|1}}||לְיָפָה וּבָרָה{{רווח|1}}||בְּמַתַּת חוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹעֲלָה בְּשֵׁם [נ&quot;א: בְּשֵׁשׁ] מַעֲלוֹת{{רווח|1}}||נֶאֱמַן בַּיִת לַעֲלוֹת{{רווח|1}}||אֵלָיו בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|מִ}}נִּי סוֹדֵי בִינָה{{רווח|1}}||אַחַת מֵהֵנָּה{{רווח|1}}||חִסְּרוֹ בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|בְּ}}נַחַת וְשׁוּבָה{{רווח|1}}||וּבִפְרִישׁוּת [נ&quot;א: וּבִנְפִישׁוּת] אַהֲבָה{{רווח|1}}||חֲנָכָם בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹם בָּאוּ לַמִּדְבָּר{{רווח|1}}||לֹא {{תיקון גירסה|הִטְרִיחוּם|הִטְרִיחָם}} דָּבָר{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|רִ}}חֲמָם מֵאָז וְחִבְּבָם{{רווח|1}}||מֵי מְנוּחוֹת בְּהַשְׁאִיבָם{{רווח|1}}||בְּסִינַי בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|בַּ}}בֹּקֶר לְמָחֳרָתָם{{רווח|1}}||צִוָּה הַגְבָּלָתָם{{רווח|1}}||סָבִיב לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹמַיִם לְהַקְדִּישָׁם{{רווח|1}}||מִבֵּיתָם לְהַפְרִישָׁם{{רווח|1}}||קוֹדֶם בֹּא לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|י}}וֹם הוֹסִיף מִלִּבּוֹ{{רווח|1}}||וְהִשְׁוָה לְדַעַת רַבּוֹ{{רווח|1}}||מִלָּבֹא לְחוֹרֵב
|-
|{{סי|הַ}}יּוֹם לְלַיְלָה לְהַשְׁלִימוֹ{{רווח|1}}||כָּל מָחֳרָתוֹ וְלֵילוֹ עִמּוֹ{{רווח|1}}||צִוָּה בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|וּ}}מֵאֲשֶׁר שָׁם אָסְרָם{{רווח|1}}||כֵּן בְּמִנְיָן הִתִּירָם{{רווח|1}}||בְּמַאֲמַר חוֹרֵב
|-
|{{סי|דֶּ}}רֶךְ לִמֵּד לְבָנִים{{רווח|1}}||לְהַתִּיר בְּמִנְיַן הַנִּמְנִים{{רווח|1}}||כְּמַעֲשֵׂה חוֹרֵב
|-
|{{סי|הִ}}מְשִׁיל טִבְחַת לְנַשֵּׁב{{רווח|1}}||פֶּן יְסָרְבוּ מִלְּהַקְשֵׁב{{רווח|1}}||דָּתֵי חוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹצִיא עַם מוּזְהָר{{רווח|1}}||וְהִגְבִּילָם סְבִיב הָהָר{{רווח|1}}||תַּחְתִּית חוֹרֵב
|-
|{{סי|כָּ}}פָה הַר כְּגִגִּית{{רווח|1}}||עַל אוֹם עֲנוּגִית{{רווח|1}}||הַר חוֹרֵב
|-
|{{סי|הֵ}}אִיר יוֹם שְׁלִישִׁי{{רווח|1}}||הִגְבִּיר קוֹלוֹ לְהוֹרִישִׁי{{רווח|1}}||עֵדוּת חוֹרֵב
|-
|{{סי|נ}}וֹתֵן עוֹז לָעָם{{רווח|1}}||וְתוֹרַת אֱמֶת הִשְׁמִיעָם{{רווח|1}}||בְּקוֹלוֹת חוֹרֵב
|-
|{{תיקון גירסה|חָבִיּוֹת|{{סי|חָ}}בִית}} כֻּלָּהּ עֵירָה{{רווח|1}}||וּמְצִיַּת שַׁמְנָהּ וַהֲדָרָהּ{{רווח|1}}||לִקְרוּאֵי חוֹרֵב
|-
|{{סי|ז}}וּלְעֲפוּ וְנִרְתָּעוּ{{רווח|1}}||בִּשְׁתַּיִם שֶׁשָּׁמְעוּ{{רווח|1}}||רִאשׁוֹנוֹת בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|קָ}}רְאוּ עֲלֵי חֶבֶר{{רווח|1}}||קְרַב אַתָּה וְדַבֵּר{{רווח|1}}||עִמָּנוּ בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|בָּ}}לַל קוֹל בְּקוֹלוֹ לִשָּׂא{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בְּאוּכְלוּסוֹ{{רווח|1}}||חִכְּמַנִי בְחוֹרֵב
|-
|{{סי|תּוֹ}}קֶף מִצְוֹת {{סי|רִ}}וַּנִי{{רווח|1}}||חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים חִוַּנִי{{רווח|1}}||לְקַיֵּם בְּחוֹרֵב
|-
|{{סי|ה}}וֹלְכֵי דֶרֶךְ שִׂיחִים{{רווח|1}}||סְמָדַר וְנִצֵּי פְרָחִים{{רווח|1}}||אִלְּפַנִי בְחוֹרֵב
|}
בְּחוֹרֵב אִלְּפַנִי וְכִלְּלַנִי בְדָתוֹ{{ש}}
וּבִשְׁתֵּי עֲטָרוֹת כִּתְּרַנִי בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}}
קוֹלוֹ כְּהִשְׁמִיעַנִי וְהֶחֱיַינִי בְּטַל אוֹרָתוֹ{{ש}}
עַל זֹאת שִׁבְּחוּ מֹשֶׁה וְכָל עֲדָתוֹ{{ש}}
{{הור|בגילה}}

דִּבְּרוֹת אַרְבָּעָה מְלָכִים כְּשָׁמְעוּ בְּנוֹאֲמוֹ{{ש}}
חָשְׁבוּ וְאָמְרוּ כְּדוֹרֵשׁ לִכְבוֹד עַצְמוֹ{{ש}}
צִוּוּי חֲמִישִׁי לְעַמּוֹ כְּהַנְעִימוֹ{{ש}}
מִכִּסְאוֹתָם עָמְדוּ וְקִלְּסוּהוּ כֻּלָּמוֹ{{ש}}
{{הור|זה צור}}

===ביכור===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אברהם הכהן'''}}

{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק אֶזְכְּרָה יְמֵי עֲלוּמַי{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִשְׁתַּלְּשִׁי עֲלִיָּתִי מַה יָּפוּ פְעָמַי{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדָה בְּתוֹךְ מַחֲנוֹת מִשְׁכְּנוֹת יְשִׁישַׁי וַחֲכָמַי{{ש}}
{{סי|דַּ}}הֲרוֹת אַבִּירַי וּנְוֵה שִׁיר תְּמִימַי{{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁתַּחֲוֹת וְלֵרָאוֹת בְּכָלִיל חַגֵּי שְׁלָמַי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְרֵאשִׁית מִינֵי שֶׁבַע הַר הַקֹּדֶשׁ לְהַכְבִּיד תְּחוּמַי

{{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מֵעֲצֶרֶת חִבּוּב מִצְוָה בְּשַׁעְתּוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בִּכּוּרָיו עַד הֶחָג הֲבָאָתוֹ{{ש}}
{{סי|טָ}}עוּן קְרֹא שִׁשָּׁה בְּקוֹל נְעִימָתוֹ{{ש}}
{{סי|יָ}}צָא וְהִשְׁתַּחֲוָה וְשָׁב דֶּרֶךְ בִּיאָתוֹ{{ש}}
{{סי|כִּ}}לֵּל וְעִטֵּר בָּם מִזְבַּח אַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְנָאוֹת בְּקַלְתֵּי כֶסֶף וּבְסַלֵּי נֵצֶר לְפִי הַשָּׂגָתוֹ

{{סי|מָ}}לְאוּ יְמֵי הֶחָג נִתְעַצַּל בְּמִצְוָה{{ש}}
{{סי|נִ}}פְסַד מִלִּקְרֹא וְעַד תְּשִׁיעִי יָבִיא חוֹבָה{{ש}}
{{תיקון גירסה|שׁוּב|{{סי|ס}}וֹף}} מֵהָבִיא בִּעוּר לָמוֹ נִתְרַבָּה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תִּבָּנֶה בְּתוּלַת יִשְׁרָאֵל בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|פָּ}}נִים לֵרָאוֹת כְּמֵאָז מִנְחוֹתֶיהָ לְעָרְבָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן מִכְלַל יוֹפִי חָרְבוֹתֶיהָ לְיַשְּׁבָה

{{סי|קָ}}רַב הָעֹמֶר מֵאָבִיב הֻתַּר בַּמְּדִינָה{{ש}}
{{סי|רְ}}חוֹקִים הֻתְּרוּ מֵחֲצוֹת בְּחֶזְקַת זְרִיזֵי כְהֻנָּה{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּב עַד חֲמִשִּׁים בָּעֲזָרָה לֹא הֻכְשְׁרוּ לְמָנָה{{ש}}
{{סי|תְּ}}שׁוּרַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַד יוּנְפוּ נְכוֹנָה{{ש}}
{{סי|א}}וֹדֹתָם אַגִּידָה וַאֲדַבְּרָה בְּתוֹךְ עֲדַת מִי מָנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}זֵכֶר יְמֵי חַיֵּינוּ וּבֵית מַרְפֵּיד דָוִד חָנָה

{{סי|רְ}}גִילִים בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ מִבָּעֶרֶב זֹרְזוּ בַּעֲשִׂיָּתָן{{ש}}
{{סי|הֻ}}כְשְׁרוּ סָלְתָּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת וּבְמֻבְחָר לְקָרֵב חוֹבָתָן{{ש}}
{{סי|מֻ}}כְמָס וְזָנָחָא אַלְפָא לְסֹלֶת מִנְחָתָן{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת לִישָׁה וַאֲפִיָּה אַחַת אַחַת מִצְוָתָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}בוֹד {{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לְהַדֵּר בְּרֹב עִסְקָן וּמְלַאכְתָּן{{ש}}
{{סי|נִ}}קְטָפוֹת בְּשִׁבְעָה אֹרֶךְ וּבְרֹחַב אַרְבָּעָה לְנָאוֹתָן

מִצְוַת הֲבָאָתָן מִן הָאָרֶץ וּמֵאֵיפָה{{ש}}
בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה יוֹצִיאוּ מִמֶּנָּה עִשָּׂרוֹן בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נָפָה{{ש}}
וּבְהַעֲלוֹת אָבָק גִּזְבָּר בּוֹדְקָהּ וְחוֹזֵר וּמְנַפָּהּ{{ש}}
מְחַמְּצָן וְאוֹפָן וּמִתּוֹכָן בּוֹדֵק שְׂאוֹר יָפָה{{ש}}
מְבִיאָן אֵצֶל כְּבָשִׂים בָּעֲזָרָה עַל בְּסָמוּךְ לְהָנִיפָה{{ש}}
וּקְנָאָן הַשֵּׁם לַכֹּהֲנִים וּבָהֶם כֹּחָם יִפָּה

כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן נִרְאֶה בְּעִיר יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה מֵעָפָר לַהֲקִימֵנוּ{{ש}}
נְקַדְּמָךְ בְּחִדּוּשֵׁי מִנְחָה בְּקָרְבַּן רֵאשִׁיתֵנוּ{{ש}}
בֵּיתָךְ נְהַלֵּךְ בְּרֶגֶשׁ בְּהַתְמֵד שִׁלּוּשׁ רְגָלֵינוּ{{ש}}
נְחַדְּשָׁךְ בְּשִׁירֵי דוּכָן לְוִיֵּינוּ וְכֹהֲנֵינוּ{{ש}}
כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{הור|גאל ישראל}}

{{הור|סימן: '''יהודה הקטן'''}}

{{סי|יְהוֹד}}וּהוּ {{סי|הֲ}}מוֹנִים וְכָל הַבְּרוּאִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד {{סי|קִ}}לּוּסוֹ {{סי|ט}}וֹעֲנֵי כִסְאוֹ מַבִּיעִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח יְהַלְלוּהוּ כֵּן הוֹגֵי שַׁעֲשׁוּעִים{{ש}}
שְׁלוֹמוֹ יִשְׁפֹּת לָנוּ מִשְּׁמֵי רְקִיעִים{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]</text>
      <sha1>60959fsn32zo79yyi1prpnspr9g5b66</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מי שענה לאברהם אבינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1728115</id>
    <revision>
      <id>3005727</id>
      <parentid>2993552</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T07:28:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005727</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8616" sha1="m2777c8quh44icq2bebkv7eqhdvgoay" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְיִצְחָק בְּנוֹ כְּשֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְמֹשֶׁה בְּחוֹרֵב{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְפִינְחָס בְּקוּמוֹ מִתּוֹךְ הָעֵדָה{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְדָוִד וּשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְחִזְקִיָּהוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=מֶלֶךְ יְהוּדָה}} בְּחָלְיוֹ{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְדָנִיֵּאל בְּגֹב הָאֲרָיוֹת{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|מִי שֶׁעָנָה לְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים{{ש-רווח|1em}}||הוּא יַעֲנֵנוּ
|-
|}
&lt;noinclude&gt;
{{הור|ממשיכים: [[דעני לעניי#נוסח אשכנז|רחמנא דעני]]}}
==נוסח תימן==
{|
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמֹּרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}} 
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְפִינְחָס בַּמַּגֵּפָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְדָנִיֵּאל בְּגוּב הָאֲרָיוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵינַן}}
|-
|}
==נוסח איטליה==
{|
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמֹּרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ 
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְמֹשֶׁה עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְאַהֲרֹן בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְאֶלְעָזָר בְּנוֹ בְּשָׁאֲלוֹ בְּאוּרִים וְתֻמִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְדָנִיֵּאל בְּגֹב אֲרָיוֹת{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְמַתִּתְיָה כֹּהֵן גָּדוֹל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לְחַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|-
|כְּשֶׁעָנִיתָ לַחֲסִידִים הַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵנוּ
|}

[[קטגוריה:פיוטי רחמים]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>m2777c8quh44icq2bebkv7eqhdvgoay</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין סא ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728568</id>
    <revision>
      <id>3005699</id>
      <parentid>3002897</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T04:18:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005699</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13381" sha1="9wn655r6ahlzvty1b2dl90ilnf1t88s" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סא|ב|סא א|סב א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף סא עמוד ב] גמרא.{{הל&quot;מ-רק-ריף| ולית דחש לה לדרבי עקיבא אלא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה כת&quot;ק: }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר רב יהודה אמר שמואל: שבת בעיר חריבה - לרבנן מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. הניח את עירובו בעיר חריבה - אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי אלעזר אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אחד שבת ואחד הניח - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. מיתיבי: אמר להן רבי עקיבא: אי אתם מודים לי בנותן את עירובו במערה, שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה? אמרו לו: אימתי - בזמן שאין בה דיורין הא באין בה דיורין - מודו ליה! - מאי אין בה דיורין - אינה ראויה לדירה. תא שמע: }}ת&quot;ר {{שוליים|ב}}שבת בעיר, אפילו היא גדולה כאנטיוכיא, במערה, אפילו היא כמערת צדקיהו מלך יהודה - מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. {{הל&quot;מ-רק-ראש|רב אלפס ז&quot;ל לא הביא פלוגתא דשמואל ורבי אלעזר בנותן את עירובו בעיר חריבה משום דסבר דהלכה כר' אלעזר דמיקל ואין חילוק בין שובת לנותן את עירובו אף על גב דגמרא מייתי סייעתא לשמואל הא דחי לה רבי אלעזר :}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|קתני עיר דומיא דמערה, מה מערה חריבה, אף עיר חריבה, ושבת - אין, אבל הניח - לא. מני? אילימא רבי עקיבא - מאי איריא חריבה? אפילו ישיבה נמי! אלא לאו - רבנן. וטעמא; דשבת - אין, אבל הניח - לא! - לא תימא עיר דומיא דמערה, אלא אימא: מערה דומיא דעיר. מה עיר ישיבה - אף מערה ישיבה. ורבי עקיבא היא, דאמר: אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה, ובשבת מודי. - והא כמערת צדקיהו קתני! - כמערת צדקיהו, ולא כמערת צדקיהו. כמערת צדקיהו - גדולה, ולא כמערת צדקיהו - דאילו התם חריבה, והכא ישיבה. מר יהודה אשכחינהו לבני מברכתא דקא מותבי עירובייהו בבי כנישתא דבי אגובר. אמר להו: גוו ביה טפי, כי היכי דלישתרי לכו טפי. אמר ליה רבא: פלגאה! בעירובין }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לית דחש להא דרבי עקיבא.}}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך כיצד מעברין'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק שישי - הדר'''&lt;/center&gt;
'''מתני' הדר עם העכו&quot;ם בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו ר' אליעזר בן יעקב אומר {{שוליים|ד}}לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה אמר ר&quot;ג מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא מהרו והוציאו את הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם רבי יהודה אומר בלשון אחר מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם:'''&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;

&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''גמ' בעיר חריבה''' -  מדיוריה אבל מחיצותיה קיימות סביב לה:

'''לרבנן מהלך את כולה''' -  דהא שבת באויר מחיצות והוא הדין לר&quot;ע והא דנקט רבנן משום המניח עירובו דבעי למיתני חילוק בין חריבה לישיבה ולר&quot;ע אפי' בישיבה אין לו ממקום עירובו אלא אלפים:

'''הניח עירובו בעיר חריבה כו'''' -  דכי אמור רבנן כל העיר לו כד' אמות במיושבת כדתנן בהדיא אימתי בזמן שאין בה דיורין אלמא בחריבה מודו: 

'''ה&quot;נ הא באין בה דיורין מודין ליה:'''

'''אינה ראויה לדירה''' -  שנפלו מחיצותיה:

'''מערת צדקיהו''' -  גדולה היתה והיא שיצא בה צדקיהו לילה מירושלים לברוח מפני הכשדים כדכתיב בירמיה (נב) ותבקע העיר וגו':

'''אף עיר חריבה''' -  ועל כרחך חריבה מדיורין ולא מחומה דאי מחומה לא הוי תני מהלך את כולה כיון דלא שבת באויר מחיצות (וה&quot;ה ר' עקיבא) ואע&quot;ג דיש חומה קתני שבת ולא קתני הניח:

'''מני''' -  הא דלא תני הניח:

'''אי נימא ר&quot;ע''' -  דלית ליה בהניח מהלך את כולה אמאי תני עיר דומיא דמערה למימר דבחריבה קאי:

'''אפי' ישיבה נמי''' -  הניח לר&quot;ע לא והא ליכא למימר דהא דנקט חריבה משום שבת נקט למימר אע&quot;ג דהיא חריבה היכא דשבת מהלך את כולה הא מאי איריא עיר אפילו תל ונקע וקמה קצורה ושיבולין מקיפות אותה אמרן בפרקין קמא (דף טו.) מהלך את כולה:

'''אלא לאו רבנן''' -  ושמע מינה בחריבה מודו דהא על כרחך הא דנקט חריבה משום שיורא דשייר ולא תנא הניח נקט לה:

'''אף מערה ישיבה''' -  ולאשמועינן דאפ&quot;ה שבת אין הניח לא כר&quot;ע:

'''והא כמערת צדקיהו קתני''' -  ואין שם דיורין [דרין] דהא של מלך היתה א&quot;נ השתא לית בה דיורין:

'''בבי כנישתא דבי אגובר''' -  בית הכנסת גדול היה וכולו מובלע באלפים של תחום מברכתא והם לא היו חוששין להוליך העירוב עד סופו ולהניחו שם דסבירא להו כרבנן דכיון מונח באויר מחיצות מהלכין את כולו וחוצה לו אלפים:

'''גוו ביה טפי''' -  העמיקו עוד להעמיד העירוב עד סופו ולהניחו שם:

'''כי היכי דלישתרו לכו טפי''' -  דהא ממקום העירוב בעיתו למדוד:

'''פלגאה''' -  חולק על חכמים אתה:

'''בעירובין לית דחש להא דר' עקיבא''' -  דקי&quot;ל הלכה כדברי המיקל בעירוב: 
&lt;center&gt;'''פרק שישי - הדר'''&lt;/center&gt;


'''מתני' הדר עם העכו&quot;ם או עם מי שאינו מודה בעירוב''' -  כותי כדאמר בפרק בכל מערבין (דף לא:):

'''אוסר עליו''' -  לטלטל מביתו לחצר עד שישכור הימנו רשות שיש לו בחצר:

'''עד שיהו ב' ישראלים''' -  דרין בב' בתים ואוסרין זה על זה ובאין לערב ביניהן הנכרי אוסר עליהן אבל על היחיד אינו אוסר ובגמרא מפרש . טעמא:

'''מעשה בצדוקי אחד''' -  קסבר ר&quot;ג צדוקי אינו כעכו&quot;ם ולא דמי לכותי דגרי אריות הן ואינם גרים גמורים אבל צדוקי ישראל הוא ונהפך למינות ואינו מודה בתורה שבעל פה כיון דישראל הוא יכול לבטל רשותו בלא שום שכירות:

'''מעשה בצדוקי שהיה דר עמנו במבוי''' -  וביטלנו רשותו:

'''ואמר לנו אבא מהרו והוציאו כליכם למבוי''' -  והחזיקו בו כיון דקדש היום מיד כדי שלא יחזור בו:

'''עד שלא יוציא''' -  כליו תחילה ויחזור ויחזיק ברשותו ויאסור עליכם וש&quot;מ דאינו כנכרי דאי אגירו מיניה היכי מצי למהדר אע&quot;ג דמפיק לא אסר דהא נקיט דמי:

'''מהרו ועשו צרכיכם במבוי''' -  מבעוד יום דבשבת לא מהני לכו האי ביטול שמא יוציא ויאסור עליכם דקסבר רבי יהודה אע&quot;ג דהחזיקו בני מבוי במבוי תחילה מצי לאהדורי ביה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין סא ב לית דחש להא דר' עקיבא.ogg|thumb|תוס_עירובין_סא_ב_לית דחש להא דר' עקיבא]]
'''לית''' דחש להא דר' עקיבא. דקיימא לן כדברי המיקל בעירוב כדפי' בקונט' ותחומין דרבנן כדפי' בפ' מי שהוציאוהו (לעיל דף מו.): 
&lt;center&gt;'''פרק שישי - הדר'''&lt;/center&gt;

[[File:תוס עירובין 6 סא ב מתני הדר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_ סא_ב_מתני הדר]]
'''מתני'''' הדר. ר' אליעזר בן יעקב אומר עד שיהו ב' ישראלים אוסרים כו'. משמע דאתרוייהו קאי ר&quot;א בן יעקב אעכו&quot;ם ואכותי ובגמ' מפרש דטעמא דראב&quot;י דכיון דעכו&quot;ם חשוד אשפיכות דמים בתרי דשכיחי דדיירי גזרו בהו רבנן שמא ילמד ממעשיו כו' וא&quot;ת והרי כותים דלא חשידי אשפיכות דמים ולא ארביעה כדמוכח פ&quot;ק דמס' ע&quot;ג (דף טו:) שמעמידין בהמה בפונדקאות של כותים ומתיחדין עמהם א&quot;כ שכיחי דדיירי ונגזור בחד ואין לומר דר&quot;א בן יעקב סבר דכותים גרי אריות הן וחשידי דהא אפילו למ&quot;ד גרי אריות הן לא חשידי מדפריך התם בע&quot;ז עלה מברייתא דאסרו למכור בהמה דקה לכותים ורוצה להוכיח מתוך כך דטעמא משום דאתי לזבוני לעכו&quot;ם ולא משום דחשידי ואמאי דלמא בכותים גרי אריות או גרי אמת הן פליגי ואומר ר&quot;י דעיקר תקנה משום עכו&quot;ם איתקן שמא ילמד ממעשיו ולא משום צדוקי וכותי ואגב שאסרו בעכו&quot;ם אסרו נמי בכותי וכיון שלא נאסר אלא ע&quot;י עכו&quot;ם לא החמיר בהן יותר מן העכו&quot;ם:
[[File:תוס עירובין 6 סא ב אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי א'.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סא_ב_אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי א']]
''' אמר''' רבן גמליאל מעשה בצדוקי א' כו'. קסבר צדוקי אינו כעכו&quot;ם כדמפרש בגמ' ופי' בקונטרס אבל בכותי מודה דהרי הוא כעכו&quot;ם משום דגרי אריות הן ואע&quot;ג דת&quot;ק דאסר כותי היינו רבי מאיר כדאמר בגמ' ושמעינן ליה דקסבר גרי אמת הן בפרק ד' וה' (ב&quot;ק דף לח:) ואפ&quot;ה אסר בכותי מ&quot;מ הוצרך בקונטרס לפרש טעמא דר&quot;ג משום גרי אריות דת&quot;ק ניחא דלא מפליג בין צדוקי לכותי ואסר צדוקי אע&quot;ג דישראל גמור הוא וה&quot;ה בכותי אבל לר&quot;ג דמפליג בין צדוקי לכותי ע&quot;כ צריך לומר משום דצדוקי ישראל גמור הוא וכותי עו&quot;ג גמור דגרי אריות הן ומיהו קשיא לר&quot;י דמשמע בהדיא בפ&quot;ק דגיטין {{הפניה-גמ|גיטין|י|א}} דר&quot;ג סבר ליה דכותים גרי אמת הן דמכשיר גט ששני עדיו כותים ואמר נמי בפ&quot;ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ה|ב}} דר&quot;ג ובית דינו נמנו אשחיטת כותים ואסרוה ומפרש התם טעמא משום דסבירא להו כר&quot;מ דגזר על יינם לפי שנמצא להם דמות יונה וחייש למיעוט ש&quot;מ דגרי אמת הן דאי גרי אריות הן לא היה צריך למיגזר עליהן ומאליהן קמיתסרי ובקונטרס פירש דההיא רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אבל תימה דבכל מקום רגיל לקרותו או רבן גמליאל בר רבי או רבן גמליאל בנו של ר&quot;י הנשיא ועוד דלא יתכן דר&quot;מ דהוה קודם רבן גמליאל בר רבי גזר על יינם דרבנן ושבק שחיטה דאורייתא שהוצרך. ר&quot;ג ב&quot;ר לגזור עליה ועוד דאין סברא כלל דאם גזר על יינם משום יין נסך שתהא שחיטתם מותרת כיון שנחשבו כמומרי' לעכו&quot;ם דהא אמרינן בפ&quot;ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ה|א}} מומר לעכו&quot;ם אסור&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סא ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ה|סא|ב|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>9wn655r6ahlzvty1b2dl90ilnf1t88s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין עד ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728594</id>
    <revision>
      <id>3005570</id>
      <parentid>3005513</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T12:08:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005570</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16391" sha1="kept5mz82i35nuis13cgi0wj9mutwwy" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עד|ב|עד א|עה א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עד עמוד ב] אתא רב ענן שדיה. אמר: מבואה דדיירנא ביה ואתינא משמיה דמר שמואל. ניתי רב ענן בר רב נישדייה מן? שמע מינה: לא קיבלה מיניה. - לעולם אימא לך: קיבלה מיניה והכא - חזנא הוא דהוה אכיל נהמא בביתיה, ואתי ביית בבי כנישתא. ואיבות בר איהי סבר: מקום פיתא גרים. ושמואל לטעמיה, דאמר: מקום לינה גרים. }}
{{שוליים|א}}אמר רב יהודה אמר רב: מבוי שצידו אחד נכרי וצידו אחד ישראל - אין מערבין אותו דרך חלונות, להתירו דרך פתחים למבוי {{הל&quot;מ-רק-ראש|. וכן בחצר אין מערבין דרך חלונות‍ להתירו דרך פתחים לחצר}}{{הל&quot;מ-רק-ריף| משום דאסור לעשות רשות יחיד במקום נכרי:}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| כלומר אסור לעשות סיוע ליחיד שידור עם נכרי ומתוך שאנו אוסרים לישראל הדר אצלו לערב עמו לא ישאר יחיד אצל הנכרי. ואם תאמר והיכי הוי מצי לערובי להתיר דרך פתחים למבוי והא לא מישתרי מבוי בלחי וקורה דאין בו אלא חצר אחת של ישראל. וסתם מבוי הכשירו בלחי וקורה דמשום הכי לא תני רב פתוחות זו לזו. ויש לומר דלמאי דמסקינן דטעמיה דרב משום דאסור לעשות יחיד במקום נכרי אז לא נאמר דדירת נכרי לא שמה דירה כדהוה בעינן למימר מעיקרא אלא אמר דחשיבא דירת נכרי דירה לקולא למישרייה למבוי בלחי על ידי חצירו של נכרי‍‍ כדעביד צריכותא אי מההיא ה&quot;א דירת נכרי שמה דירה רש&quot;י פירש האי דנקט דרך חלונות אורחא דמילתא נקט דאין דרך לעשות פתח בין בית לבית אלא דרך חלונות. ומיהו אם היה פתח פתוח מבית לבית הכי נמי דאין מערבין דרך הפתח. ור&quot;י פי' דדוקא נקט חלונות משום דכי לא מערבי בהדי הדדי מירתת ישראל ולא דייר בהדי נכרי וכי מערבי אהדדי לא מירתת. אבל דרך פתחים כיון דאפילו אם לא מערבין שכיח דדייר לא מירתת דכיון שיש פתח ביניהם נראה לו כאילו דרין עמו בביתו ושרי לערב בהדיה כיון דבלאו עירוב נמי שכיח דדייר:}}
.{{הל&quot;מ-רק-גמרא| אמר ליה אביי לרב יוסף: אמר רב אפילו בחצר? - אמר ליה: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אין, דאי לא אמר מאי? הוה אמינא: טעמא דרב משום דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה, עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו. ותרתי למה לי? - צריכא, דאי מההיא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''אתא רב ענן''' -  לאחר מות שמואל:

'''שדיה''' -  הפיל הלחי:

'''נשדייה מן''' -  ישליכנו ממנו ומשום דלא הוה ביה אלא בית וחצר אסר עליה כרב:

'''וההוא חזנא הוה כו'''' -  וההוא מבואה להכי שרא ליה שמואל דחזנא הוה אכיל נהמא בביתיה שהיה לו במקום אחר:

'''ואתי ביית בבי כנישתא''' -  דהוה פתוח לההוא מבואה והשתא כי שדייה רב ענן לא הוה חזנא ביית בההוא בי כנישתא:

'''ואיבות בר איהי סבר''' -  דשמואל לאו משום חזנא שרייה דמקום פיתא גורם והא לא הוה אכיל בבי כנישתא:

'''ושמואל לטעמיה דאמר מקום לינה גורם''' -  והוו להו שתי חצירות:

'''צידו אחד נכרי וצידו א' ישראל''' -  ומבוי ביניהם:

'''אין מערבין דרך חלונות להתיר דרך פתחים למבוי''' -  אם יש בתי ישראל אצל ביתו של ישראל זה פתוחות לרשות הרבים ולא למבוי וחלונות ביניהם אין מערבין זה עם זה דרך חלונותיהם להוציא כליהם למבוי דרך פתחו של זה שפתוח למבוי וטעמא מפרש לקמיה:

'''א&quot;ר אפילו חצר''' -  ישראל ונכרי דרין בה ובתי ישראל אצל ביתו של ישראל זה פתוחות לרה&quot;ר ולא בחצר שאסור לערב דרך חלונות להוציא כליהם דרך ביתו של זה לחצר להכי נקט חלונות שאין דרך בני אדם לעשות פתחים גדולים מבית לבית:

'''דאי לא אמר''' -  אף בחצר מאי תיסק אדעתיך דלישתני חצר ממבוי:

'''בתים וחצירות פתוחים לתוכו''' -  והכא חדא חצר הוא דפתיחא ליה דדירת נכרי לאו שמה דירה וכ&quot;ת תרתי ל&quot;ל הא אמרה רב לעיל אין המבוי ניתר כו':&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עד ב מבוי שצידו אחד נכרי.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עד_ב_מבוי שצידו אחד נכרי]]
'''מבוי''' שצידו אחד נכרי. פי' בתים וחצירות וצידו א' ישראל בית וחצר אין מערבין אותו דרך חלונות כו' ולבסוף מסיק משום דאסור לעשות יחיד במקום נכרי וקאמר אם יש בתי ישראל אצל ביתו של ישראל פתוחין לרשות הרבים ולא למבוי וחלונות ביניהן אין מערבין דרך חלונות זה עם זה להוציא כליהם למבוי דרך פתחו של זה שפתוח למבוי משום דאסור לדור יחיד במקום נכרי שלא ילמוד ממעשיו לפיכך לא יערבו אלו עמו ולא ישתמשו אלו עמו במבוי כדי שיהא יחיד ויירא מן הכנעני שלא יהרגנו ויצא כך. פי' הקונט' וא&quot;ת אפי' יערבו יחד איך יהו מותרין להשתמש במבוי הא אין כאן אלא חצר אחת של ישראל הפתוחה למבוי ולא מישתרי בלחי וקורה דחצירות של נכרי לא חשיבא דלא שמה דירה וי&quot;ל דבצורת הפתח מיהו יכולין להתירו או בפס די או בב' פסין משהו מכאן ומשהו מכאן ועוד דלמאי דמסקינן דטעמא דרב משום דאסור לעשות יחיד במקום נכרי ס&quot;ל שפיר דדירת נכרי שמה דירה לענין ליחשב בתים וחצירות פתוחים לתוכו אע&quot;פ שאין צריך בתשמיש הנכרי להתיר בשבילו בלחי וקורה ואע&quot;ג דנכרי אוסר עלייהו יכולין להשכיר או שמא אפי' שכירות אינו צריך לראב&quot;י ואע&quot;פ שיש בתים של ישראל פתוחין לתוך אותו בית כיון דלא עיילי למבוי אלא דרך אותו בית חשיבי כולהו יחיד במקום נכרי ועוד אור&quot;י דאפי' היו הרבה בתים וכל אחד פתוח לחצר לגבי מבוי הוי כל בני חצר אחת יחידים במקום נכרי כמו בחצר שיש בה נכרי ובית אחד של ישראל דאינה אוסרת לראב&quot;י אפי' יש הרבה ישראלים באותו בית כולהו חשיבי יחיד במקום נכרי והא דנקט חלונות פי' בקונט' לפי שאין דרך בני אדם לעשות פתחים גדולים מבית לבית ור&quot;י פי' דדוקא חלונות נקט דאז אסור לערב שיש לחוש שיבטח זה הדר בחצר בשכניו המשתמשין עמו ויתייחד עם הכותי במבוי ויזיקנו הכותי אבל אם יש פתחים ביניהן מותר לערב דמרתת הכותי טובא ולא יזיקנו כיון שדרך פתחים יכולין לבא שם ומביא ר&quot;י ראייה דדוקא נקט חלונות דהא משמע דבחלונות שבין בית לבית מיירי מדקאמר דרך פתחים למבוי דהיינו פתח הבית ופתח החצר דאי בחלונות מבתים לחצר איירי לא הוה ליה למימר דרך פתחים אלא דרך פתח למבוי דליכא אלא פתח החצר והשתא אי דרך פתחים נמי אסור. לערב אמאי נקט שפתוחים לבית טפי מפתוחים לחצר אלא ודאי חלונות דווקא כדפרישית ולכך. מיירי בפתוחים לבית טפי משום דבין בית ובית דרך לעשות חלונות כדפירש בקונט' אבל בפתוחים לחצר אין דרך לעשות חלונות אלא פתחים ובפתחים שרי לערב:
[[File:תוס עירובין 6 עד ב הוה אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עד_ב_  הוה אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי]]
''' הוה''' אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי כו'. ולפי' זה אין להעמיד בחצר אחת נכרי וחצר אחת ישראל דא&quot;כ אפי' מערבין דרך חלונות להחשב בתים פתוחים לחצר אין מבוי ניתר בלחי וקורה דאין כאן אלא חצר אחת של ישראל ועוד דמאי קאמר דדירת נכרי לא שמה דירה אפילו שמה דירה אין מבוי ניתר בלחי וקורה כיון דאין מערבין דרך חלונות וליכא בחצר ישראל אלא בית אחד אלא הוה מוקמינן לה במבוי שצידו אחד הרבה חצירות ובתים של נכרי וצידו אחד הרבה חצירות של ישראל ובכל חצר בית אחד אלא שפתוחים דרך חלונות בתים לכל בית שבחצר וקמ&quot;ל דאין מבוי זה ניתר בלחי וקורה משום דדירת נכרי לא שמה דירה וע&quot;י חלונות נמי אין מערבין אלא להחשיב בתים פתוחים לתוכו והא דנקט חלונות לאשמעינן דלא מיבעי אם יש פתחים בין כל בית ובית שנחשבים כבית אחד כדאמר רב לעיל וליכא שני בתים לחצר ולא מיבעיא נמי אם לא עירבו דרך חלונות שביניהם שאין כאן שני בתים לחצר כיון שאין היתר תשמיש לבית החיצון ולא שייך למבוי אלא אפילו עירבו דרך חלונות דהשתא שייכי כולהו בתים למבוי שיכולים להביא ע&quot;י עירובן חפציהם למבוי ולא משוי להו עירוב נמי כחד כיון שאין פתוחים למבוי אלא ע&quot;י חלונות ואפילו אם כשיש פתח בין בית לבית ראוי לחושבן אחד בלא עירוב כשאין פתח אלא חלון אין ראוי לחושבן א' אפילו עירבו מ&quot;מ לא חשיבי בתים פתוחים לחצר כשפתוחים לבית עד שיהו שני בתים שניהם פתוחים לחצר ועי&quot;ל דאם היו פתוחים בתים זה לזה דרך פתח ע&quot;י עירוב הוו חשיבי שני בתים פתוחים לחצר דאע&quot;פ דחיצונה אין עיקר יציאתה דרך בתים למבוי אלא מצד א' מ&quot;מ ע&quot;י פתחים ועירובן נחשבים להיות מן המבוי אבל כשאין כי אם חלונות אין נחשבים להיות מן המבוי ע&quot;י עירוב ור&quot;ת פירש מבוי שצידו א' נכרי וכו' גם לפי ההוה אמינא איירי בשאינו כי אם חצר אחת נכרי וחצר אחת ישראל כמו לפי המסקנא וע&quot;י חלונות חשיבי שפיר שני בתים פתוחים לחצר ואין מערבין דרך חלונות משום דדירת נכרי לא שמיה דירה וליכא אלא חצר אחת של ישראל והא דנקט אין מערבין דרך חלונות ולא נקט אין מערבין סתם ואפי' יש הרבה בתים פתוחים לחצר אתא לאשמועינן דאי הוה מבוי שני צדיו ישראל כי האי גוונא שאין כי אם בית א' בחצר ובית א' פתוח לו דרך חלון בתים וחצירות קרינא ביה ואע&quot;ג דלעיל גבי חצירות חשבינן פתוחות זו לזו כחד ולקמן [דף עה:] נמי אמר שמואל גבי עשרה בתים זה לפנים מזה דלעשירי הוו כולהו כבית שער ונותן הפנימי עירובו ודיו התם לפי שאין להם פתח אחר לרה&quot;ר וכולם יוצאים דרך פתח אחד אבל הכא שיש להם פתח אחר לרה&quot;ר אסרו החצר דחשיבי בתים וקשה לר&quot;י על פירושו דמאי קאמר אי מהכא לא ידענא בתים וחצירות כמה אמאי לא ידענא כיון דאין מערבין דרך חלונות נקט לאשמועינן דאי הוה צידו שני נמי ישראל דאיכא ב' חצירות וב' בתים לחצר ע&quot;י עירוב חלונות ניתר בלחי וקורה ולר&quot;י אתי שפיר שפירש דמיירי דאיכא חצירות דנכרים וישראלים טובא ועי&quot;ל דה&quot;א טעמא דרב משום דאין מבוי ניתר בלחי וקורה כו' והוה מפרשינן דאיכא טובא חצירות ובתים דנכרים ודישראלים ואין כי אם חצר אחת של ישראל הפתוח למבוי זה והשאר אינן פתוחות למבוי זה וקאמר דע&quot;י חלונות שיפתחו למבוי לא יועילו לחושבם פתוחות למבוי אלא בפתח גמור ובמהדורא קמא פר&quot;ת בענין אחר מבוי שצידו אחד נכרי כו' שמבוי כולו חצירות של ישראל אלא בראש המבוי מצד אחד נכרי ופתוח לרה&quot;ר ובצידו אחד ישראל כמו כן פתוח לרה&quot;ר (כזה) וקאמר דאין מערבין שכניו של ישראל היושבים בראש המבוי עמו דרך חלונות שביניהם כדי שיוכל ע&quot;י עירוב להוציא כליו למבוי דאסור לעשות יחיד במקום נכרי שהוא יחיד עמו ברה&quot;ר וכשלא יערבו עמו (נכרי) יסתום פתחו לצד רה&quot;ר ויעשה פתחו לצד מבוי וצדו אחד נקט לרבותא דאע&quot;פ שרוחב המבוי מפסיק ביניהם וכ&quot;ש אם שניהם בצד א' זה אצל זה ה&quot;א טעמא דרב כו' והוה מפרשי הכי שצדו א' נכרי שכל חצירות שבמבוי מצד אחד נכרים ומצד אחד ישראלים ויש בין כל חצירות של ישראל חלונות פתוחות מזו לזו וקאמר דאין מערבין יחד דרך חלונות כדי להכניס ולהוציא מחצרותיהן דרך פתח למבוי דאותו עירוב לא מיבעיא דאינו מתיר להן אלא גם המבוי עצמו שהיה מותר לטלטל בו אם לא עירבו השתא שעירבו אין מטלטלין בו אלא בד' לפי שע&quot;י עירוב נעשו כל החצירות אחת ואין כאן ב' חצירות למבוי דדירת נכרי לא שמיה דירה אבל בלא עירוב חשיבי ב' חצירות אע&quot;ג דפתוחות זו לזו ודלא כפ&quot;ה דלעיל ואין פירוש זה כשיטה שפי' לעיל גבי מילתיה דרב ופירוש דלעיל פירש במהדורא בתרא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עד|ב}}</text>
      <sha1>kept5mz82i35nuis13cgi0wj9mutwwy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין עה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728595</id>
    <revision>
      <id>3005584</id>
      <parentid>2938997</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T14:45:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005584</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12228" sha1="8gt5gf71qwb34ethgi4u8bro5tlo304" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עה|א|עד ב|עה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עה עמוד א] הוה אמינא: דירת נכרי - שמה דירה. קא משמע לן: דדירת נכרי לא שמה דירה. ואי מהכא - הוה אמינא: לא ידענא בתים כמה, קא משמע לן: בתים תרין. השתא דאמר רב אפילו חצר, טעמא דרב דקא סבר: אסור לעשות יחיד במקום נכרי. אמר רב יוסף: אי הכי, היינו דשמענא ליה לרבי טבלא דאמר נכרי נכרי תרי זימני, ולא ידענא מאי אמר. }}
משנה. {{שוליים|א}}שתי חצירות זו לפנים מזו, עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה - הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. החיצונה ולא הפנימית - שתיהן אסורות. עירבה זו לעצמה וזו לעצמה - זו מותרת בפני עצמה, וזו מותרת בפני עצמה. רבי עקיבא אוסר החיצונה, שדריסת הרגל אוסרתה. וחכמים אומרים: אין דריסת הרגל אוסרתה. {{שוליים|ב}}שכח אחד מן החיצונה ולא עירב - הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. נתנו עירובן במקום אחד, ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב - שתיהן אסורות. {{שוליים|ג}}ואם היו של יחידים - אינן צריכין לערב. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. כי אתא רב דימי אמר רבי ינאי: זו דברי רבי עקיבא, דאמר: אפילו רגל המותרת במקומה - אוסרת שלא במקומה. אבל חכמים אומרים: כשם שרגל המותרת אינה אוסרת - כך רגל האסורה אינה אוסרת. תנן: עירבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות. מני? אילימא רבי עקיבא - מאי איריא רגל אסורה? אפילו רגל מותרת נמי! אלא לאו - רבנן. - לעולם רבי עקיבא, ולא זו אף זו קתני. תנן: עירבה זו לעצמה וזו לעצמה - זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה. טעמא - דעירבה, הא לא עירבה - שתיהן אסורות. והא האי תנא, דאמר רגל המותרת אינה אוסרת, רגל האסורה אוסרת, מני הא? אילימא רבי עקיבא היא - אפילו רגל המותרת נמי! אלא לאו - רבנן היא. ועוד, מדסיפא רבי עקיבא - רישא לאו רבי עקיבא! - כולה רבי עקיבא היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: עירבה זו לעצמה וזו לעצמה - זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה. במה דברים אמורים - שעשתה דקה, אבל לא עשתה דקה - חיצונה אסורה, דברי רבי עקיבא. שרבי עקיבא אוסר את החיצונה, מפני שדריסת הרגל אוסרת. וחכמים אומרים: אין דריסת הרגל אוסרת. מתיב רב ביבי בר אביי: ואם היו של יחידים - אין צריכין לערב. הא של רבים - צריכין לערב. אלמא: רגל המותרת במקומה - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. ועוד מתיב רבינא: שכח אחד מן החיצונה ולא עירב - הפנימית מותרת, וחיצונה אסורה. שכח אחד מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. טעמא דשכח, הא לא שכח - שתיהן מותרות. אלמא: רגל המותרת - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. אלא, כי אתא }}
אמר רבין אמר רבי ינאי: שלש מחלוקות בדבר: תנא קמא סבר: רגל המותרת - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. רבי עקיבא סבר: אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת {{הל&quot;מ-ריף-ראש|שלא במקומה}}. ורבנן בתראי סברי: כשם שרגל מותרת אינה אוסרת - כך רגל האסורה במקומה אינה אוסרת {{הל&quot;מ-ריף-ראש|שלא במקומה}}. {{הל&quot;מ-רק-ראש|וקי&quot;ל כדברי המכריע. וכן מוכחא סוגיא דכולה פירקין.‍ וכן פסק הראב&quot;ד ז&quot;ל והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל}}
נתנו עירובן במקום אחד {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושכח אחד בין מן הפנימית וכו'. }}מאי מקום אחד? {{הל&quot;מ-רק-גמרא|(סימן: חיצונה עצמה בבית יחידאה רבינא דלא משכח בפנים) }}אמר רב יהודה אמר רב: חיצונה, ומאי קרו לה מקום אחד - מקום המיוחד לשתיהן.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הוה אמינא שמה דירה''' -  להא מילתא קמ&quot;ל:

'''ה&quot;ג ואי מהכא ה&quot;א בתים לא ידענא כמה''' -  כלומר אי מהא ה&quot;א נהי דבחצירות שמעינן מינה דבתרתי סגי מדנקט צידו אחד עובד כוכבים הא תרוייהו ישראלים שרי אבל בתים לא ידענא כמה לכל חצר:

'''קמ&quot;ל''' -  בתים וחצירות סתם בתים שנים סתם חצירות שתים:

'''אסור לעשות''' -  לדור יחיד במקום נכרי שלא ילמד ממעשיו לפיכך לא יערבו אלו עמו ולא ישתמשו עמו במבוי כדי שיהא יחיד ויירא מן הנכרי שלא יהרגנו ויצא:

'''דשמענא ליה לר' טבלא דאמר''' -  בהא מילתא דרב:

'''עובד כוכבים עובד כוכבים תרתי זמני ולא ידענא מאי קאמר''' -  השתא ודאי מפרש למלתיה דרב הוה מבוי שצידו אחד עובד כוכבים אין מערבין אותו כולו משום דאסור לעשות יחיד במקום עובד כוכבים לשון אחר חד למבוי וחד לחצר:

'''מתני' זו לפנים מזו''' -  פנימית פתוחה לחיצונה וחיצונה לרה&quot;ר ודריסת רגלה של פנימית על החיצונה לצאת לרשות הרבים:

'''עירבה פנימית''' -  לעצמה לטלטל בחצירה:

'''שתיהן אסורות''' -  דהויא פנימית רגל האסורה במקומה ואוסרת בדריסת רגלה על החיצונה:

'''מותרת לעצמה כו'''' -  קסברי דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת:

'''ר&quot;ע סבר אף רגל המותרת אוסרת''' -  במקום שלא עירבה שם:

'''וחכ&quot;א''' -  בגמרא מפרש לה:

'''מן הפנימית ולא עירבה שתיהן אסורות''' -  דהויא פנימית רגל האסורה:

'''נתנו עירובן במקום אחד''' -  שעירבו שתיהן זו עם זו והאי במקום אחד מפרש בגמ' שנתנוהו בחיצונה:

'''ושכח א'''' -  אפי' מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות דפנימית נמי אסורה לטלטל בחצירה משום דלא מציא למיחד דשא ואסתלוקי מחיצונה לאשתמושי באנפי נפשה דהא ליתא לעירובה גבה דאותו עירוב המתירן בחצירן הוליכוהו בחיצונה:

'''אם היו של יחידים''' -  שאין בפנימית אלא אחד ובחיצונה אחד אין צריכין לערב זה עם זה משום דריסת הרגל דכיון דיחיד הוא והפנימית הויא רגל המותרת ואינה אוסרת וסתמא כרבנן ואם היו שנים אפילו בחיצונה גזרינן דילמא אתי למישרי שנים בפנימית ואחד בחיצונה:

'''גמ' אף רגל האסורה אינה אוסרת''' -  וממתני' מותבינן ליה לקמיה:

'''תנן חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות''' -  הא עירבה נמי פנימית תרוייהו שריין אלמא רגל המותרת לא אסרה:

'''אפילו רגל המותרת נמי''' -  דקתני סיפא גבי עירבו שתיהן כל אחת לעצמה ר&quot;ע אוסר את החיצונה ומשום לאשמועינן היא גופה לא איצטריך דמסיפא נפקא לן דהשתא מותרת אסרה אסורה מיבעיא:

'''לעולם ר&quot;ע''' -  ולא תידוק מינה עירבה לא אסרה אלא היא גופה קמ&quot;ל דרגל האסורה אוסרת ודקא קשיא לך מסיפא נפקא אין ה&quot;נ אלא הא אשמועינן ברישא והדר אמר לא זו בלבד אסר ר&quot;ע דהויא רגל האסורה אלא אף זו עירבה זו לעצמה וזו לעצמה דפנימית רגל המותרת היא אפ&quot;ה רבי עקיבא אוסר החיצונה:

'''טעמא דעירבה''' -  פנימית דהויא רגל המותרת:

'''הא לא עירבה שתיהן אסורות''' -  דרגל האסורה אוסרת דהא ליכא למידק הא לא עירבה חיצונה המעורבת מותרת ושאינה מעורבת אסורה דהא פשיטא דשאינה מעורבת אסורה דהא כבר תני לה לעיל מתני' ואי משום היא גופה לאשמועינן רגל המותרת אינה אוסרת לאשמועינן רגל האסורה וליתני כגון עירבה חיצונה ולא פנימית חיצונה מותרת וכל שכן האי אלא ודאי דוקא קתני:

'''מדסיפא רבי עקיבא''' -  דהא רבי עקיבא אהא מילתא פליג:

'''שעשתה דקה''' -  פנימית עשתה דלת קטנה לפני פתחה וסילקה דריסת רגלה מחיצונה:

'''אין דריסת הרגל אוסרת''' -  ואתרוייהו מילי דרבי עקיבא פליגי ואפי' ארישא דקתני חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות ונטרוה לרבי עקיבא עד דאסקיה למלתיה והדר איפליגו עליה:

'''טעמא דשכח''' -  אחד מן הפנימית הא לא שכח. שתיהן מותרות והא דלא כרבי עקיבא דאי כר&quot;ע אי עירבו שתיהן נמי אסר על החיצונה אלא לאו רבנן ובשכח אסרי אלמא: רגל האסורה אוסרת:

'''אמר רבי יהודה אמר רב חיצונה''' -  דהתם פנימית אסורה משום שכחה דחיצונה דליכא למימר תסתלק מינה ותשמש דליתיה לעירובה גבה וחיצונה מיתסרא בשכחה דפנימית משום רגל האסורה אבל נתנוה בפנימית חיצונה הוא דמיתסרא בשכחה דפנימית משום רגל האסורה אבל פנימית לא מיתסרא משום שכחה דחיצונה דאחדא דשא ומשתמשא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עה א הוה אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_א_הוה אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה]]
'''הוה''' אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה. אע&quot;ג דאמר בריש פרקין דלכולי עלמא לא שמה דירה הכא דלהקל להתיר המבוי להחשיב כבתים וחצירות פתוחים לתוכו אמר שמה דירה:

''' מתיב''' רב ביבי בר אביי. ק&quot;ק דה&quot;ל לאקשויי מרישא מעיקרא:

''' אלמא''' רגל המותרת אינה אוסרת כו'. הא דלא מוקי בעשתה דקה היינו משום דתיקשי רישא וסיפא בעשתה דקה ומציעתא ההיא דשכח אחד מן הפנימית בלא עשתה דקה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עה|א}}</text>
      <sha1>8gt5gf71qwb34ethgi4u8bro5tlo304</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005595</id>
      <parentid>3005584</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T15:54:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12384" sha1="heg2d5mun9yhza52p73h280ub99seag" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עה|א|עד ב|עה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עה עמוד א] הוה אמינא: דירת נכרי - שמה דירה. קא משמע לן: דדירת נכרי לא שמה דירה. ואי מהכא - הוה אמינא: לא ידענא בתים כמה, קא משמע לן: בתים תרין. השתא דאמר רב אפילו חצר, טעמא דרב דקא סבר: אסור לעשות יחיד במקום נכרי. אמר רב יוסף: אי הכי, היינו דשמענא ליה לרבי טבלא דאמר נכרי נכרי תרי זימני, ולא ידענא מאי אמר. }}
משנה. {{שוליים|א}}שתי חצירות זו לפנים מזו, עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה - הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. החיצונה ולא הפנימית - שתיהן אסורות. עירבה זו לעצמה וזו לעצמה - זו מותרת בפני עצמה, וזו מותרת בפני עצמה. רבי עקיבא אוסר החיצונה, שדריסת הרגל אוסרתה. וחכמים אומרים: אין דריסת הרגל אוסרתה. {{שוליים|ב}}שכח אחד מן החיצונה ולא עירב - הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. נתנו עירובן במקום אחד, ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב - שתיהן אסורות. {{שוליים|ג}}ואם היו של יחידים - אינן צריכין לערב. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. כי אתא רב דימי אמר רבי ינאי: זו דברי רבי עקיבא, דאמר: אפילו רגל המותרת במקומה - אוסרת שלא במקומה. אבל חכמים אומרים: כשם שרגל המותרת אינה אוסרת - כך רגל האסורה אינה אוסרת. תנן: עירבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות. מני? אילימא רבי עקיבא - מאי איריא רגל אסורה? אפילו רגל מותרת נמי! אלא לאו - רבנן. - לעולם רבי עקיבא, ולא זו אף זו קתני. תנן: עירבה זו לעצמה וזו לעצמה - זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה. טעמא - דעירבה, הא לא עירבה - שתיהן אסורות. והא האי תנא, דאמר רגל המותרת אינה אוסרת, רגל האסורה אוסרת, מני הא? אילימא רבי עקיבא היא - אפילו רגל המותרת נמי! אלא לאו - רבנן היא. ועוד, מדסיפא רבי עקיבא - רישא לאו רבי עקיבא! - כולה רבי עקיבא היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: עירבה זו לעצמה וזו לעצמה - זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה. במה דברים אמורים - שעשתה דקה, אבל לא עשתה דקה - חיצונה אסורה, דברי רבי עקיבא. שרבי עקיבא אוסר את החיצונה, מפני שדריסת הרגל אוסרת. וחכמים אומרים: אין דריסת הרגל אוסרת. מתיב רב ביבי בר אביי: ואם היו של יחידים - אין צריכין לערב. הא של רבים - צריכין לערב. אלמא: רגל המותרת במקומה - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. ועוד מתיב רבינא: שכח אחד מן החיצונה ולא עירב - הפנימית מותרת, וחיצונה אסורה. שכח אחד מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. טעמא דשכח, הא לא שכח - שתיהן מותרות. אלמא: רגל המותרת - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. אלא, כי אתא }}
אמר רבין אמר רבי ינאי: שלש מחלוקות בדבר: תנא קמא סבר: רגל המותרת - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. רבי עקיבא סבר: אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת {{הל&quot;מ-ריף-ראש|שלא במקומה}}. ורבנן בתראי סברי: כשם שרגל מותרת אינה אוסרת - כך רגל האסורה במקומה אינה אוסרת {{הל&quot;מ-ריף-ראש|שלא במקומה}}. {{הל&quot;מ-רק-ראש|וקי&quot;ל כדברי המכריע. וכן מוכחא סוגיא דכולה פירקין.‍ וכן פסק הראב&quot;ד ז&quot;ל והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל}}
נתנו עירובן במקום אחד {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושכח אחד בין מן הפנימית וכו'. }}מאי מקום אחד? {{הל&quot;מ-רק-גמרא|(סימן: חיצונה עצמה בבית יחידאה רבינא דלא משכח בפנים) }}אמר רב יהודה אמר רב: חיצונה, ומאי קרו לה מקום אחד - מקום המיוחד לשתיהן.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הוה אמינא שמה דירה''' -  להא מילתא קמ&quot;ל:

'''ה&quot;ג ואי מהכא ה&quot;א בתים לא ידענא כמה''' -  כלומר אי מהא ה&quot;א נהי דבחצירות שמעינן מינה דבתרתי סגי מדנקט צידו אחד עובד כוכבים הא תרוייהו ישראלים שרי אבל בתים לא ידענא כמה לכל חצר:

'''קמ&quot;ל''' -  בתים וחצירות סתם בתים שנים סתם חצירות שתים:

'''אסור לעשות''' -  לדור יחיד במקום נכרי שלא ילמד ממעשיו לפיכך לא יערבו אלו עמו ולא ישתמשו עמו במבוי כדי שיהא יחיד ויירא מן הנכרי שלא יהרגנו ויצא:

'''דשמענא ליה לר' טבלא דאמר''' -  בהא מילתא דרב:

'''עובד כוכבים עובד כוכבים תרתי זמני ולא ידענא מאי קאמר''' -  השתא ודאי מפרש למלתיה דרב הוה מבוי שצידו אחד עובד כוכבים אין מערבין אותו כולו משום דאסור לעשות יחיד במקום עובד כוכבים לשון אחר חד למבוי וחד לחצר:

'''מתני' זו לפנים מזו''' -  פנימית פתוחה לחיצונה וחיצונה לרה&quot;ר ודריסת רגלה של פנימית על החיצונה לצאת לרשות הרבים:

'''עירבה פנימית''' -  לעצמה לטלטל בחצירה:

'''שתיהן אסורות''' -  דהויא פנימית רגל האסורה במקומה ואוסרת בדריסת רגלה על החיצונה:

'''מותרת לעצמה כו'''' -  קסברי דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת:

'''ר&quot;ע סבר אף רגל המותרת אוסרת''' -  במקום שלא עירבה שם:

'''וחכ&quot;א''' -  בגמרא מפרש לה:

'''מן הפנימית ולא עירבה שתיהן אסורות''' -  דהויא פנימית רגל האסורה:

'''נתנו עירובן במקום אחד''' -  שעירבו שתיהן זו עם זו והאי במקום אחד מפרש בגמ' שנתנוהו בחיצונה:

'''ושכח א'''' -  אפי' מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות דפנימית נמי אסורה לטלטל בחצירה משום דלא מציא למיחד דשא ואסתלוקי מחיצונה לאשתמושי באנפי נפשה דהא ליתא לעירובה גבה דאותו עירוב המתירן בחצירן הוליכוהו בחיצונה:

'''אם היו של יחידים''' -  שאין בפנימית אלא אחד ובחיצונה אחד אין צריכין לערב זה עם זה משום דריסת הרגל דכיון דיחיד הוא והפנימית הויא רגל המותרת ואינה אוסרת וסתמא כרבנן ואם היו שנים אפילו בחיצונה גזרינן דילמא אתי למישרי שנים בפנימית ואחד בחיצונה:

'''גמ' אף רגל האסורה אינה אוסרת''' -  וממתני' מותבינן ליה לקמיה:

'''תנן חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות''' -  הא עירבה נמי פנימית תרוייהו שריין אלמא רגל המותרת לא אסרה:

'''אפילו רגל המותרת נמי''' -  דקתני סיפא גבי עירבו שתיהן כל אחת לעצמה ר&quot;ע אוסר את החיצונה ומשום לאשמועינן היא גופה לא איצטריך דמסיפא נפקא לן דהשתא מותרת אסרה אסורה מיבעיא:

'''לעולם ר&quot;ע''' -  ולא תידוק מינה עירבה לא אסרה אלא היא גופה קמ&quot;ל דרגל האסורה אוסרת ודקא קשיא לך מסיפא נפקא אין ה&quot;נ אלא הא אשמועינן ברישא והדר אמר לא זו בלבד אסר ר&quot;ע דהויא רגל האסורה אלא אף זו עירבה זו לעצמה וזו לעצמה דפנימית רגל המותרת היא אפ&quot;ה רבי עקיבא אוסר החיצונה:

'''טעמא דעירבה''' -  פנימית דהויא רגל המותרת:

'''הא לא עירבה שתיהן אסורות''' -  דרגל האסורה אוסרת דהא ליכא למידק הא לא עירבה חיצונה המעורבת מותרת ושאינה מעורבת אסורה דהא פשיטא דשאינה מעורבת אסורה דהא כבר תני לה לעיל מתני' ואי משום היא גופה לאשמועינן רגל המותרת אינה אוסרת לאשמועינן רגל האסורה וליתני כגון עירבה חיצונה ולא פנימית חיצונה מותרת וכל שכן האי אלא ודאי דוקא קתני:

'''מדסיפא רבי עקיבא''' -  דהא רבי עקיבא אהא מילתא פליג:

'''שעשתה דקה''' -  פנימית עשתה דלת קטנה לפני פתחה וסילקה דריסת רגלה מחיצונה:

'''אין דריסת הרגל אוסרת''' -  ואתרוייהו מילי דרבי עקיבא פליגי ואפי' ארישא דקתני חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות ונטרוה לרבי עקיבא עד דאסקיה למלתיה והדר איפליגו עליה:

'''טעמא דשכח''' -  אחד מן הפנימית הא לא שכח. שתיהן מותרות והא דלא כרבי עקיבא דאי כר&quot;ע אי עירבו שתיהן נמי אסר על החיצונה אלא לאו רבנן ובשכח אסרי אלמא: רגל האסורה אוסרת:

'''אמר רבי יהודה אמר רב חיצונה''' -  דהתם פנימית אסורה משום שכחה דחיצונה דליכא למימר תסתלק מינה ותשמש דליתיה לעירובה גבה וחיצונה מיתסרא בשכחה דפנימית משום רגל האסורה אבל נתנוה בפנימית חיצונה הוא דמיתסרא בשכחה דפנימית משום רגל האסורה אבל פנימית לא מיתסרא משום שכחה דחיצונה דאחדא דשא ומשתמשא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עה א הוה אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_א_הוה אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה]]
'''הוה''' אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה. אע&quot;ג דאמר בריש פרקין דלכולי עלמא לא שמה דירה הכא דלהקל להתיר המבוי להחשיב כבתים וחצירות פתוחים לתוכו אמר שמה דירה:
[[File:תוס עירובין 6 עה א מתיב רב ביבי בר אביי.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_א_מתיב רב ביבי בר אביי]]
''' מתיב''' רב ביבי בר אביי. ק&quot;ק דה&quot;ל לאקשויי מרישא מעיקרא:

''' אלמא''' רגל המותרת אינה אוסרת כו'. הא דלא מוקי בעשתה דקה היינו משום דתיקשי רישא וסיפא בעשתה דקה ומציעתא ההיא דשכח אחד מן הפנימית בלא עשתה דקה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עה|א}}</text>
      <sha1>heg2d5mun9yhza52p73h280ub99seag</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005597</id>
      <parentid>3005595</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T16:05:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12564" sha1="3vguwnj4kwc6gqru96igowzypjiwaa6" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עה|א|עד ב|עה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עה עמוד א] הוה אמינא: דירת נכרי - שמה דירה. קא משמע לן: דדירת נכרי לא שמה דירה. ואי מהכא - הוה אמינא: לא ידענא בתים כמה, קא משמע לן: בתים תרין. השתא דאמר רב אפילו חצר, טעמא דרב דקא סבר: אסור לעשות יחיד במקום נכרי. אמר רב יוסף: אי הכי, היינו דשמענא ליה לרבי טבלא דאמר נכרי נכרי תרי זימני, ולא ידענא מאי אמר. }}
משנה. {{שוליים|א}}שתי חצירות זו לפנים מזו, עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה - הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. החיצונה ולא הפנימית - שתיהן אסורות. עירבה זו לעצמה וזו לעצמה - זו מותרת בפני עצמה, וזו מותרת בפני עצמה. רבי עקיבא אוסר החיצונה, שדריסת הרגל אוסרתה. וחכמים אומרים: אין דריסת הרגל אוסרתה. {{שוליים|ב}}שכח אחד מן החיצונה ולא עירב - הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. נתנו עירובן במקום אחד, ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב - שתיהן אסורות. {{שוליים|ג}}ואם היו של יחידים - אינן צריכין לערב. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. כי אתא רב דימי אמר רבי ינאי: זו דברי רבי עקיבא, דאמר: אפילו רגל המותרת במקומה - אוסרת שלא במקומה. אבל חכמים אומרים: כשם שרגל המותרת אינה אוסרת - כך רגל האסורה אינה אוסרת. תנן: עירבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות. מני? אילימא רבי עקיבא - מאי איריא רגל אסורה? אפילו רגל מותרת נמי! אלא לאו - רבנן. - לעולם רבי עקיבא, ולא זו אף זו קתני. תנן: עירבה זו לעצמה וזו לעצמה - זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה. טעמא - דעירבה, הא לא עירבה - שתיהן אסורות. והא האי תנא, דאמר רגל המותרת אינה אוסרת, רגל האסורה אוסרת, מני הא? אילימא רבי עקיבא היא - אפילו רגל המותרת נמי! אלא לאו - רבנן היא. ועוד, מדסיפא רבי עקיבא - רישא לאו רבי עקיבא! - כולה רבי עקיבא היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: עירבה זו לעצמה וזו לעצמה - זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה. במה דברים אמורים - שעשתה דקה, אבל לא עשתה דקה - חיצונה אסורה, דברי רבי עקיבא. שרבי עקיבא אוסר את החיצונה, מפני שדריסת הרגל אוסרת. וחכמים אומרים: אין דריסת הרגל אוסרת. מתיב רב ביבי בר אביי: ואם היו של יחידים - אין צריכין לערב. הא של רבים - צריכין לערב. אלמא: רגל המותרת במקומה - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. ועוד מתיב רבינא: שכח אחד מן החיצונה ולא עירב - הפנימית מותרת, וחיצונה אסורה. שכח אחד מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. טעמא דשכח, הא לא שכח - שתיהן מותרות. אלמא: רגל המותרת - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. אלא, כי אתא }}
אמר רבין אמר רבי ינאי: שלש מחלוקות בדבר: תנא קמא סבר: רגל המותרת - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. רבי עקיבא סבר: אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת {{הל&quot;מ-ריף-ראש|שלא במקומה}}. ורבנן בתראי סברי: כשם שרגל מותרת אינה אוסרת - כך רגל האסורה במקומה אינה אוסרת {{הל&quot;מ-ריף-ראש|שלא במקומה}}. {{הל&quot;מ-רק-ראש|וקי&quot;ל כדברי המכריע. וכן מוכחא סוגיא דכולה פירקין.‍ וכן פסק הראב&quot;ד ז&quot;ל והר&quot;ז הלוי ז&quot;ל}}
נתנו עירובן במקום אחד {{הל&quot;מ-רק-גמרא|ושכח אחד בין מן הפנימית וכו'. }}מאי מקום אחד? {{הל&quot;מ-רק-גמרא|(סימן: חיצונה עצמה בבית יחידאה רבינא דלא משכח בפנים) }}אמר רב יהודה אמר רב: חיצונה, ומאי קרו לה מקום אחד - מקום המיוחד לשתיהן.
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הוה אמינא שמה דירה''' -  להא מילתא קמ&quot;ל:

'''ה&quot;ג ואי מהכא ה&quot;א בתים לא ידענא כמה''' -  כלומר אי מהא ה&quot;א נהי דבחצירות שמעינן מינה דבתרתי סגי מדנקט צידו אחד עובד כוכבים הא תרוייהו ישראלים שרי אבל בתים לא ידענא כמה לכל חצר:

'''קמ&quot;ל''' -  בתים וחצירות סתם בתים שנים סתם חצירות שתים:

'''אסור לעשות''' -  לדור יחיד במקום נכרי שלא ילמד ממעשיו לפיכך לא יערבו אלו עמו ולא ישתמשו עמו במבוי כדי שיהא יחיד ויירא מן הנכרי שלא יהרגנו ויצא:

'''דשמענא ליה לר' טבלא דאמר''' -  בהא מילתא דרב:

'''עובד כוכבים עובד כוכבים תרתי זמני ולא ידענא מאי קאמר''' -  השתא ודאי מפרש למלתיה דרב הוה מבוי שצידו אחד עובד כוכבים אין מערבין אותו כולו משום דאסור לעשות יחיד במקום עובד כוכבים לשון אחר חד למבוי וחד לחצר:

'''מתני' זו לפנים מזו''' -  פנימית פתוחה לחיצונה וחיצונה לרה&quot;ר ודריסת רגלה של פנימית על החיצונה לצאת לרשות הרבים:

'''עירבה פנימית''' -  לעצמה לטלטל בחצירה:

'''שתיהן אסורות''' -  דהויא פנימית רגל האסורה במקומה ואוסרת בדריסת רגלה על החיצונה:

'''מותרת לעצמה כו'''' -  קסברי דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת:

'''ר&quot;ע סבר אף רגל המותרת אוסרת''' -  במקום שלא עירבה שם:

'''וחכ&quot;א''' -  בגמרא מפרש לה:

'''מן הפנימית ולא עירבה שתיהן אסורות''' -  דהויא פנימית רגל האסורה:

'''נתנו עירובן במקום אחד''' -  שעירבו שתיהן זו עם זו והאי במקום אחד מפרש בגמ' שנתנוהו בחיצונה:

'''ושכח א'''' -  אפי' מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות דפנימית נמי אסורה לטלטל בחצירה משום דלא מציא למיחד דשא ואסתלוקי מחיצונה לאשתמושי באנפי נפשה דהא ליתא לעירובה גבה דאותו עירוב המתירן בחצירן הוליכוהו בחיצונה:

'''אם היו של יחידים''' -  שאין בפנימית אלא אחד ובחיצונה אחד אין צריכין לערב זה עם זה משום דריסת הרגל דכיון דיחיד הוא והפנימית הויא רגל המותרת ואינה אוסרת וסתמא כרבנן ואם היו שנים אפילו בחיצונה גזרינן דילמא אתי למישרי שנים בפנימית ואחד בחיצונה:

'''גמ' אף רגל האסורה אינה אוסרת''' -  וממתני' מותבינן ליה לקמיה:

'''תנן חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות''' -  הא עירבה נמי פנימית תרוייהו שריין אלמא רגל המותרת לא אסרה:

'''אפילו רגל המותרת נמי''' -  דקתני סיפא גבי עירבו שתיהן כל אחת לעצמה ר&quot;ע אוסר את החיצונה ומשום לאשמועינן היא גופה לא איצטריך דמסיפא נפקא לן דהשתא מותרת אסרה אסורה מיבעיא:

'''לעולם ר&quot;ע''' -  ולא תידוק מינה עירבה לא אסרה אלא היא גופה קמ&quot;ל דרגל האסורה אוסרת ודקא קשיא לך מסיפא נפקא אין ה&quot;נ אלא הא אשמועינן ברישא והדר אמר לא זו בלבד אסר ר&quot;ע דהויא רגל האסורה אלא אף זו עירבה זו לעצמה וזו לעצמה דפנימית רגל המותרת היא אפ&quot;ה רבי עקיבא אוסר החיצונה:

'''טעמא דעירבה''' -  פנימית דהויא רגל המותרת:

'''הא לא עירבה שתיהן אסורות''' -  דרגל האסורה אוסרת דהא ליכא למידק הא לא עירבה חיצונה המעורבת מותרת ושאינה מעורבת אסורה דהא פשיטא דשאינה מעורבת אסורה דהא כבר תני לה לעיל מתני' ואי משום היא גופה לאשמועינן רגל המותרת אינה אוסרת לאשמועינן רגל האסורה וליתני כגון עירבה חיצונה ולא פנימית חיצונה מותרת וכל שכן האי אלא ודאי דוקא קתני:

'''מדסיפא רבי עקיבא''' -  דהא רבי עקיבא אהא מילתא פליג:

'''שעשתה דקה''' -  פנימית עשתה דלת קטנה לפני פתחה וסילקה דריסת רגלה מחיצונה:

'''אין דריסת הרגל אוסרת''' -  ואתרוייהו מילי דרבי עקיבא פליגי ואפי' ארישא דקתני חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות ונטרוה לרבי עקיבא עד דאסקיה למלתיה והדר איפליגו עליה:

'''טעמא דשכח''' -  אחד מן הפנימית הא לא שכח. שתיהן מותרות והא דלא כרבי עקיבא דאי כר&quot;ע אי עירבו שתיהן נמי אסר על החיצונה אלא לאו רבנן ובשכח אסרי אלמא: רגל האסורה אוסרת:

'''אמר רבי יהודה אמר רב חיצונה''' -  דהתם פנימית אסורה משום שכחה דחיצונה דליכא למימר תסתלק מינה ותשמש דליתיה לעירובה גבה וחיצונה מיתסרא בשכחה דפנימית משום רגל האסורה אבל נתנוה בפנימית חיצונה הוא דמיתסרא בשכחה דפנימית משום רגל האסורה אבל פנימית לא מיתסרא משום שכחה דחיצונה דאחדא דשא ומשתמשא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עה א הוה אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_א_הוה אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה]]
'''הוה''' אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה. אע&quot;ג דאמר בריש פרקין דלכולי עלמא לא שמה דירה הכא דלהקל להתיר המבוי להחשיב כבתים וחצירות פתוחים לתוכו אמר שמה דירה:
[[File:תוס עירובין 6 עה א מתיב רב ביבי בר אביי.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_א_מתיב רב ביבי בר אביי]]
''' מתיב''' רב ביבי בר אביי. ק&quot;ק דה&quot;ל לאקשויי מרישא מעיקרא:
[[File:תוס עירובין 6 עה א אלמא רגל המותרת אינה אוסרת.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_א_אלמא רגל המותרת אינה אוסרת]]
''' אלמא''' רגל המותרת אינה אוסרת כו'. הא דלא מוקי בעשתה דקה היינו משום דתיקשי רישא וסיפא בעשתה דקה ומציעתא ההיא דשכח אחד מן הפנימית בלא עשתה דקה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עה|א}}</text>
      <sha1>3vguwnj4kwc6gqru96igowzypjiwaa6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין עה ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728596</id>
    <revision>
      <id>3005644</id>
      <parentid>2938998</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:57:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16465" sha1="got4rh5mnkokv3a3x0wn3lmdl5gnpjj" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עה|ב|עה א|עו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף עה עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נתנו עירובן בחיצונה, ושכח אחד בין מן החיצונה ובין מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות, נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. מן החיצונה ולא עירב - שתיהן אסורות, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בזו פנימית מותרת וחיצונה אסורה. אמר ליה רבה בר חנן לאביי: מאי שנא לרבנן דאמרי פנימית מותרת - משום דאחדא דשא ומשתמשא. לרבי עקיבא נמי: תיחד דשא ותשמש! - אמר ליה: עירוב מרגילה. - לרבנן נמי עירוב מרגילה! - דאמרה: לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי. - לרבי עקיבא נמי, תימא: לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי! - דאמרה לה: מבטלינן לך רשותי. ורבנן - אין ביטול רשות מחצר לחצר. לימא שמואל ורבי יוחנן בפלוגתא דרבנן ורבי עקיבא קא מיפלגי; דשמואל אמר כרבנן, ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא? - אמר לך שמואל: אנא דאמרי אפילו לרבי עקיבא; עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דאסרן אהדדי. אבל התם - מי קא אסרן אהדדי? ורבי יוחנן אמר: אנא דאמרי אפילו לרבנן; עד כאן לא קאמרי רבנן הכא - אלא דאמרה לה אדמבטלת לי קא אסרת עלאי. אבל התם - מי קאסרת עלה? }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואם היו של יחידים וכו'}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יוסף, תני רבי}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ביבי משמיה דרב אדא בר אהבה}}: היו שלשה – אסורין {{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י אם שלשה דרין בשתי חצירות אסורין ואפילו יחיד בפנימית ושנים בחיצונה. מאי טעמא. הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה‍ דהרואים שנים דרים בחיצונה סבור דגם בפנימית‍ דרים שנים ואתי למימר דרגל האסורה אינה אוסרת. . ורב אלפס ז&quot;ל פירש }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אין נקראין יחידים אלא בזמן שהן שתי חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שנים אבל אם היו כולן שלשה חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שלשה אסורין מאי טעמא הואיל ואני קורא רבים בחיצונה דכל שלשה רבים הם וכיון ששלשה דורסין בחיצונה הרי הן רבים ואסורי}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אמר להו רב ביבי: לא תציתו ליה, אנא אמריתה ניהלה, ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה: הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה. אמר רב יוסף: מריה דאברהם! רבים ברבי איחלף לי. }}ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לעולם מותרות, עד שיהו שנים בפנימית {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא עירבו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואחד בחיצונה}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לפיכך אסורין בחיצונה:. }}אמר רבי אלעזר: {{שוליים|ד}}ונכרי הרי הוא כרבים ואוסר. מאי שנא ישראל דיחיד דלא אסר {{הל&quot;מ-ריף-ראש|- דכל מאן דחזי ליה דמטלטל }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמאן דידע }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אי ידע דיחיד הוא הא }}- ידע {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דכל יחיד שרי ליה לטלטולי}}, ומאן דלא ידע - סבר: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לא מטלטל אלא משום }}עירובי עירב {{הל&quot;מ-ריף-ראש|בהדי הדדי. א&quot;ה }}נכרי נמי, אמרינן: דידע דיחיד הוא - הא ידע {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דכל יחיד שרי לטלטולי}}, דלא ידע - סבר: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|האי דמטלטל משום }}דאגירי אוגר {{הל&quot;מ-ריף-ראש|מיניה הוא}}! - סתם נכרי, אי איתא דאוגר - מיפעא פעי. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|וכיון דלא פעי אמרי מטלטל במקום נכרי הוא ולפיכך אסור: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י דר&quot;א כשמואל ס&quot;ל ומיירי (משום) דאיכא נכרי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה וקאמר דאף על גב דישראל אחד בפנימית לא הוה אוסר נכרי אוסר. דאי כרב אדא בר אהבה ס&quot;ל דאוסר מאי איריא נכרי אפילו ישראל נמי. וליכא למימר כרב אדא ס&quot;ל ומיירי דאיכא נכרי בפנימית וישראל אחד בחיצונה. דבכי האי גונא אפי' נכרי לא אסר והלכה כשמואל דר&quot;א קאי כוותיה. ועוד דהלכה כדברי המיקל בעירוב. ולפירוש רב אלפס ז&quot;ל אתיא ר&quot;א שפיר כרב אדא דרב אדא איירי בשלש חצירות ור' אלעזר איירי בשתי חצירות: }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל: עשרה בתים זה לפנים מזה - פנימי נותן את עירובו, ודיו. ורבי יוחנן אמר: אפילו חיצון. חיצון בית שער הוא! - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|חיצון של פנימי. במאי קמיפלגי? - מר סבר: בית שער דיחיד שמיה בית שער, ומר סבר: לא שמיה בית שער}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| והלכה כר' יוחנן. ואף על גב דלקמן בפרק כיצד משתתפין (דף פה ב) אמר כל מקום שאמרו חכמי הדר שם אין אוסר הנותן עירובו שם אין עירוב חוץ מבית שער דיחיד. פירוש דאע&quot;פ דהדר שם אין אוסר הנותן עירובו שם עירובו עירוב. ויש לומר דההיא פליגא אר' יוחנן.‍ והלכתא כר' יוחנן לגבי רב ושמואל. אי נמי התם בבית שער חצר דיחיד דלא עביד לדירה. אבל הכא בית דעביד לדירה אמרינן בית שער דיחיד לא שמיה בית שער.}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שתי חצירות ושלשה בתים ביניהן, זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה, וזה בא דרך זה ונותן עירובו בזה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תניא נמי הכי''' -  כרב יהודה דהא מקום אחד דמתני' בחיצונה קאמר:

'''ובין מן הפנימית כו' שתיהן אסורות''' -  כדפרשינן:

'''נתנו את עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית שתיהן אסורות''' -  דחיצונה מיתסרא בשכחה דפנימית דלא מצי אסתלוקי מינה ועוד דליתיה לעירובה גבה:

'''שתיהן אסורות דברי ר&quot;ע''' -  ולא אמרי' תסתלק פנימית מינה כדמפרש לקמיה דעירוב החיצונה המונח לתוכה מרגילה שם:

'''בזו פנימית מותרת''' -  דמשום שכחה דחיצונה לא מיתסרא אלא אחדא דשא ומסתלקא מינה:

'''מבטלינן לך''' -  וכי אמר ר&quot;ע פנימית אסורה עד שתבטל לה חיצונה רשות הרגל עירובה קאמר:

'''אין ביטול רשות מחצר לחצר''' -  ואי אמרת תיסר עלה מעוותא לה הלכך אמרה לה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי:

'''שמואל ורבי יוחנן''' -  דאיפלגו לעיל בפרקין (דף סח.) בבטול מחצר לחצר:

'''דאסרן אהדדי''' -  ע&quot;י הרגל העירוב ומתוך שאוסרין מבטלין וכי אמרי אנא בשתי חצירות ופתח ביניהן ולא עירבו והוצרכה זו לטלטל לרשות של זו אין מבטלין:

'''אפילו לרבנן''' -  דרבנן נמי מודו דיש ביטול ואפילו הכי עיוות קרי ליה:

'''דאמרה לה''' -  פנימית:

'''אדמבטלית לי''' -  בעוד שלא בטלתה את אוסרת עלי הלכך דל אנת ודל ביטולך דלא בעינא ליה:

'''מי קאסרת''' -  חצר על חברתה בפתח שביניהן בלא עירוב דאי אמרת תבטיל ניהוי עיוות:

'''אמר רב יוסף תני רבי אם היו ג'''' -  בין ב' החצירות אוסרין ולא מיבעיא שנים בפנימית דהויא רגל האסורה אלא אפי' שנים בחיצונה אסור עד שעירבו שתיהן יחד גזירה משום רבים בפנימית:

'''לא תציתו ליה''' -  למאי דתני לה משמיה דרבי דלאו מתני' היא אלא שמעתא (דרב יוסף) היא:

'''ואנא אמריתה ניהלה משמיה דרב אדא''' -  ומן הטעם הזה אמרתי לו הואיל ואני קורא רבים בחיצונה גזרי' משום רבים בפנימית. רב יוסף חלה ושכח תלמודו:

'''רבים ברבי אחלף לי''' -  הטעם שאמר לי רבים בחיצונה נתחלף לי ברבי כששכחתי הדבר בחליי וחזרתי לגירסתי הראשונה נזכרתי שהוזכר לי רבים בדבר וסבור הייתי שנאמר לי בשם רבי:

'''הרי הוא כרבים''' -  אם דר נכרי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה אוסרת דריסת רגלו עליהן עד שישכיר ואליבא דשמואל אמרה ר&quot;א למילתיה דאי לרב אדא מאי איריא נכרי אפילו ישראל נמי אסר כי הוו שנים בחיצונה והא ליכא למימר דביחיד בחיצונה אסר דהשתא אפילו דר עמו בחצר עצמה הא קי&quot;ל כר&quot;א בן יעקב דאמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה דריסת רגלו לא כל שכן דלא אסרה:

'''דידע''' -  שהוא שם יחידי וידע שאין רגל המותרת אוסרת ולא נפקא מינה חורבה:

'''מפעא פעי''' -  קלא אית ליה והני לא איגור ומאן דלא ידע שהוא דר שם יחידי סבר דאין דריסת הרגל אוסרת א&quot;נ עירוב של פנימים וחיצונים מועיל במקום נכרי בלא שכירות:

'''י' בתים זה לפנים מזה''' -  חיצון פתוח לחצר וכולן דריסת רגלו עליו ופנימי דורס על כולן שאין לו יציאה אלא דרך זו כולן נעשין בית שער לו ואינן אוסרין על בני חצר אלא פנימי לבדו כדאמרן בפירקין (דף עב:) והדר שם אינו אוסר הלכך כשבאין שאר דיורין הפתוחין לחצר ולערב את חצירן פנימי זה נותן פת והשאר אין צריכין:

'''אפילו חיצון''' -  צריך ליתן את הפת:

'''חיצון של פנימית''' -  בית התשיעי לחצר:

'''ג' בתים ביניהן''' -  בית זה פתוח לחצר זו וזה לזו ובית אמצעי פתוח לב' הבתים:

'''זה בא בדרך זה''' -  בן חצר זו בא דרך בית הפתוח לו ונתן עירובו באמצעי ועשה בית הפתוח לו כבית שער לעבור דרך עליו לאמצעי וכן בן חצר האחרת עשה בית הפתוח לו כבית שער ועירב באמצעי חצר האחרת אין אחד מדיורי הבתים האלה צריך ליתן פת אלו משום בית שער ואמצעי משום בית שמניחין בו עירוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עה ב עד כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_עד כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי]]
'''עד''' כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי. יש לישב הך סוגיא נמי אליבא דרבא דאמר לעיל (דף סו.) לשמואל דבשתי חצירות זו לפנים מזו פעמים אין מבטלין אע&quot;ג דאסרן אהדדי דהכא קאמר דאסרן אהדדי בפשיעות בני חיצונה שהורגלו עירובן בפנימית דשכח א' מהן ולא עירב אבל בכל הנהו דאמר שמואל אין מבטלין מי אסרן אהדדי בפשיעה דכי נתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד מהן ולא עירב אין האיסור בא ע&quot;י שפשעו במה שהרגילו עירובן ושכח אחד מהם ולא עירב דבלאו הכי היה להם דריסת הרגל ואין לתמוה היאך מתוקם לרבא שמואל כר&quot;ע וכרבנן הא ע&quot;כ כר&quot;ע דוקא ס&quot;ל כדפי' בקונטרס לעיל דמ&quot;מ בעיקר פלוגתייהו דאין ביטול רשות מחצר לחצר מוקמי נפשיה בכולהו וא&quot;ת ולאביי דאמר שתי חצירות זו לפנים מזו דמבטלין בכל ענין לשמואל (מי נימא) שמואל כר&quot;ע ולא כרבנן דלרבנן ב' חצירות זו לפנים מזו אין מבטלין וי&quot;ל דהוה מפרש כר' יוחנן דבסמוך עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דאמר' לה אדמבטלת לי קאסרת עלי בפשיעותא שהרגלת עירובך ושכח אחד מכם:

''' ואני''' קורא בהם רבים בחיצונה. ויסברו שיש כמו כן שנים בפנימית ולא עירבו אבל כשיש שנים בפנימית ועירבו לא גזרינן אטו לא עירבו דעירבו אטו לא עירבו לא גזרינן אבל כשיש אחד בפנימית ולא עירבו יסברו שהם שנים כמו בחיצונה והרי לא עירבו:

''' נכרי''' הרי הוא כרבים. אליבא דשמואל קאמר כדפי' בקונט' דליכא למימר דביחיד בחיצונה נמי אסר דאפי' היה דר עמו בחצר לא אסר דקיימא לן כראב&quot;י כ&quot;ש דריסת רגל דלא אסרה וכן מוכחא בהדיא לעיל גבי ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה דאי ליכא ישראל בפנימית אלא נכרי לחודיה לא אסר וא&quot;ת ולמה ליה למימר הרי הוא כרבים אפילו לא הוו כרבים אסר דכיון דיש שני ישראלים בחיצונה ואוסרין זה על זה ויש לו דריסת רגל עליהן וי&quot;ל כיון דישראל לא אסר נכרי נמי לא אסר דאין להחמיר בנכרי יותר מבישראל אי לאו דהוו כרבים:

''' ורבי''' יוחנן סבר בית שער דיחיד לא הוי בית שער. והא דאמר בפ' כיצד משתתפין (לקמן דף פה:) כל מקום שאמרו חכמים הדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו אינו עירוב חוץ מבית שער דיחיד פי' דאף על גב דהדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו הוי עירוב אתי נמי כר' יוחנן דהתם איירי בבית שער דחצר כדפי' שם בקונטרס דאינו עשוי לדירה אבל הכא העשוי לדירה אוסר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עה|ב}}</text>
      <sha1>got4rh5mnkokv3a3x0wn3lmdl5gnpjj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005651</id>
      <parentid>3005644</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:20:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16645" sha1="3behxujnie7qvgqy8ji5pab43sy0j17" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עה|ב|עה א|עו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף עה עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נתנו עירובן בחיצונה, ושכח אחד בין מן החיצונה ובין מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות, נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. מן החיצונה ולא עירב - שתיהן אסורות, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בזו פנימית מותרת וחיצונה אסורה. אמר ליה רבה בר חנן לאביי: מאי שנא לרבנן דאמרי פנימית מותרת - משום דאחדא דשא ומשתמשא. לרבי עקיבא נמי: תיחד דשא ותשמש! - אמר ליה: עירוב מרגילה. - לרבנן נמי עירוב מרגילה! - דאמרה: לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי. - לרבי עקיבא נמי, תימא: לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי! - דאמרה לה: מבטלינן לך רשותי. ורבנן - אין ביטול רשות מחצר לחצר. לימא שמואל ורבי יוחנן בפלוגתא דרבנן ורבי עקיבא קא מיפלגי; דשמואל אמר כרבנן, ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא? - אמר לך שמואל: אנא דאמרי אפילו לרבי עקיבא; עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דאסרן אהדדי. אבל התם - מי קא אסרן אהדדי? ורבי יוחנן אמר: אנא דאמרי אפילו לרבנן; עד כאן לא קאמרי רבנן הכא - אלא דאמרה לה אדמבטלת לי קא אסרת עלאי. אבל התם - מי קאסרת עלה? }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואם היו של יחידים וכו'}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יוסף, תני רבי}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ביבי משמיה דרב אדא בר אהבה}}: היו שלשה – אסורין {{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י אם שלשה דרין בשתי חצירות אסורין ואפילו יחיד בפנימית ושנים בחיצונה. מאי טעמא. הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה‍ דהרואים שנים דרים בחיצונה סבור דגם בפנימית‍ דרים שנים ואתי למימר דרגל האסורה אינה אוסרת. . ורב אלפס ז&quot;ל פירש }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אין נקראין יחידים אלא בזמן שהן שתי חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שנים אבל אם היו כולן שלשה חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שלשה אסורין מאי טעמא הואיל ואני קורא רבים בחיצונה דכל שלשה רבים הם וכיון ששלשה דורסין בחיצונה הרי הן רבים ואסורי}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אמר להו רב ביבי: לא תציתו ליה, אנא אמריתה ניהלה, ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה: הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה. אמר רב יוסף: מריה דאברהם! רבים ברבי איחלף לי. }}ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לעולם מותרות, עד שיהו שנים בפנימית {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא עירבו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואחד בחיצונה}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לפיכך אסורין בחיצונה:. }}אמר רבי אלעזר: {{שוליים|ד}}ונכרי הרי הוא כרבים ואוסר. מאי שנא ישראל דיחיד דלא אסר {{הל&quot;מ-ריף-ראש|- דכל מאן דחזי ליה דמטלטל }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמאן דידע }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אי ידע דיחיד הוא הא }}- ידע {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דכל יחיד שרי ליה לטלטולי}}, ומאן דלא ידע - סבר: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לא מטלטל אלא משום }}עירובי עירב {{הל&quot;מ-ריף-ראש|בהדי הדדי. א&quot;ה }}נכרי נמי, אמרינן: דידע דיחיד הוא - הא ידע {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דכל יחיד שרי לטלטולי}}, דלא ידע - סבר: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|האי דמטלטל משום }}דאגירי אוגר {{הל&quot;מ-ריף-ראש|מיניה הוא}}! - סתם נכרי, אי איתא דאוגר - מיפעא פעי. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|וכיון דלא פעי אמרי מטלטל במקום נכרי הוא ולפיכך אסור: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י דר&quot;א כשמואל ס&quot;ל ומיירי (משום) דאיכא נכרי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה וקאמר דאף על גב דישראל אחד בפנימית לא הוה אוסר נכרי אוסר. דאי כרב אדא בר אהבה ס&quot;ל דאוסר מאי איריא נכרי אפילו ישראל נמי. וליכא למימר כרב אדא ס&quot;ל ומיירי דאיכא נכרי בפנימית וישראל אחד בחיצונה. דבכי האי גונא אפי' נכרי לא אסר והלכה כשמואל דר&quot;א קאי כוותיה. ועוד דהלכה כדברי המיקל בעירוב. ולפירוש רב אלפס ז&quot;ל אתיא ר&quot;א שפיר כרב אדא דרב אדא איירי בשלש חצירות ור' אלעזר איירי בשתי חצירות: }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל: עשרה בתים זה לפנים מזה - פנימי נותן את עירובו, ודיו. ורבי יוחנן אמר: אפילו חיצון. חיצון בית שער הוא! - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|חיצון של פנימי. במאי קמיפלגי? - מר סבר: בית שער דיחיד שמיה בית שער, ומר סבר: לא שמיה בית שער}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| והלכה כר' יוחנן. ואף על גב דלקמן בפרק כיצד משתתפין (דף פה ב) אמר כל מקום שאמרו חכמי הדר שם אין אוסר הנותן עירובו שם אין עירוב חוץ מבית שער דיחיד. פירוש דאע&quot;פ דהדר שם אין אוסר הנותן עירובו שם עירובו עירוב. ויש לומר דההיא פליגא אר' יוחנן.‍ והלכתא כר' יוחנן לגבי רב ושמואל. אי נמי התם בבית שער חצר דיחיד דלא עביד לדירה. אבל הכא בית דעביד לדירה אמרינן בית שער דיחיד לא שמיה בית שער.}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שתי חצירות ושלשה בתים ביניהן, זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה, וזה בא דרך זה ונותן עירובו בזה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תניא נמי הכי''' -  כרב יהודה דהא מקום אחד דמתני' בחיצונה קאמר:

'''ובין מן הפנימית כו' שתיהן אסורות''' -  כדפרשינן:

'''נתנו את עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית שתיהן אסורות''' -  דחיצונה מיתסרא בשכחה דפנימית דלא מצי אסתלוקי מינה ועוד דליתיה לעירובה גבה:

'''שתיהן אסורות דברי ר&quot;ע''' -  ולא אמרי' תסתלק פנימית מינה כדמפרש לקמיה דעירוב החיצונה המונח לתוכה מרגילה שם:

'''בזו פנימית מותרת''' -  דמשום שכחה דחיצונה לא מיתסרא אלא אחדא דשא ומסתלקא מינה:

'''מבטלינן לך''' -  וכי אמר ר&quot;ע פנימית אסורה עד שתבטל לה חיצונה רשות הרגל עירובה קאמר:

'''אין ביטול רשות מחצר לחצר''' -  ואי אמרת תיסר עלה מעוותא לה הלכך אמרה לה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי:

'''שמואל ורבי יוחנן''' -  דאיפלגו לעיל בפרקין (דף סח.) בבטול מחצר לחצר:

'''דאסרן אהדדי''' -  ע&quot;י הרגל העירוב ומתוך שאוסרין מבטלין וכי אמרי אנא בשתי חצירות ופתח ביניהן ולא עירבו והוצרכה זו לטלטל לרשות של זו אין מבטלין:

'''אפילו לרבנן''' -  דרבנן נמי מודו דיש ביטול ואפילו הכי עיוות קרי ליה:

'''דאמרה לה''' -  פנימית:

'''אדמבטלית לי''' -  בעוד שלא בטלתה את אוסרת עלי הלכך דל אנת ודל ביטולך דלא בעינא ליה:

'''מי קאסרת''' -  חצר על חברתה בפתח שביניהן בלא עירוב דאי אמרת תבטיל ניהוי עיוות:

'''אמר רב יוסף תני רבי אם היו ג'''' -  בין ב' החצירות אוסרין ולא מיבעיא שנים בפנימית דהויא רגל האסורה אלא אפי' שנים בחיצונה אסור עד שעירבו שתיהן יחד גזירה משום רבים בפנימית:

'''לא תציתו ליה''' -  למאי דתני לה משמיה דרבי דלאו מתני' היא אלא שמעתא (דרב יוסף) היא:

'''ואנא אמריתה ניהלה משמיה דרב אדא''' -  ומן הטעם הזה אמרתי לו הואיל ואני קורא רבים בחיצונה גזרי' משום רבים בפנימית. רב יוסף חלה ושכח תלמודו:

'''רבים ברבי אחלף לי''' -  הטעם שאמר לי רבים בחיצונה נתחלף לי ברבי כששכחתי הדבר בחליי וחזרתי לגירסתי הראשונה נזכרתי שהוזכר לי רבים בדבר וסבור הייתי שנאמר לי בשם רבי:

'''הרי הוא כרבים''' -  אם דר נכרי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה אוסרת דריסת רגלו עליהן עד שישכיר ואליבא דשמואל אמרה ר&quot;א למילתיה דאי לרב אדא מאי איריא נכרי אפילו ישראל נמי אסר כי הוו שנים בחיצונה והא ליכא למימר דביחיד בחיצונה אסר דהשתא אפילו דר עמו בחצר עצמה הא קי&quot;ל כר&quot;א בן יעקב דאמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה דריסת רגלו לא כל שכן דלא אסרה:

'''דידע''' -  שהוא שם יחידי וידע שאין רגל המותרת אוסרת ולא נפקא מינה חורבה:

'''מפעא פעי''' -  קלא אית ליה והני לא איגור ומאן דלא ידע שהוא דר שם יחידי סבר דאין דריסת הרגל אוסרת א&quot;נ עירוב של פנימים וחיצונים מועיל במקום נכרי בלא שכירות:

'''י' בתים זה לפנים מזה''' -  חיצון פתוח לחצר וכולן דריסת רגלו עליו ופנימי דורס על כולן שאין לו יציאה אלא דרך זו כולן נעשין בית שער לו ואינן אוסרין על בני חצר אלא פנימי לבדו כדאמרן בפירקין (דף עב:) והדר שם אינו אוסר הלכך כשבאין שאר דיורין הפתוחין לחצר ולערב את חצירן פנימי זה נותן פת והשאר אין צריכין:

'''אפילו חיצון''' -  צריך ליתן את הפת:

'''חיצון של פנימית''' -  בית התשיעי לחצר:

'''ג' בתים ביניהן''' -  בית זה פתוח לחצר זו וזה לזו ובית אמצעי פתוח לב' הבתים:

'''זה בא בדרך זה''' -  בן חצר זו בא דרך בית הפתוח לו ונתן עירובו באמצעי ועשה בית הפתוח לו כבית שער לעבור דרך עליו לאמצעי וכן בן חצר האחרת עשה בית הפתוח לו כבית שער ועירב באמצעי חצר האחרת אין אחד מדיורי הבתים האלה צריך ליתן פת אלו משום בית שער ואמצעי משום בית שמניחין בו עירוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עה ב עד כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_עד כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי]]
'''עד''' כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי. יש לישב הך סוגיא נמי אליבא דרבא דאמר לעיל (דף סו.) לשמואל דבשתי חצירות זו לפנים מזו פעמים אין מבטלין אע&quot;ג דאסרן אהדדי דהכא קאמר דאסרן אהדדי בפשיעות בני חיצונה שהורגלו עירובן בפנימית דשכח א' מהן ולא עירב אבל בכל הנהו דאמר שמואל אין מבטלין מי אסרן אהדדי בפשיעה דכי נתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד מהן ולא עירב אין האיסור בא ע&quot;י שפשעו במה שהרגילו עירובן ושכח אחד מהם ולא עירב דבלאו הכי היה להם דריסת הרגל ואין לתמוה היאך מתוקם לרבא שמואל כר&quot;ע וכרבנן הא ע&quot;כ כר&quot;ע דוקא ס&quot;ל כדפי' בקונטרס לעיל דמ&quot;מ בעיקר פלוגתייהו דאין ביטול רשות מחצר לחצר מוקמי נפשיה בכולהו וא&quot;ת ולאביי דאמר שתי חצירות זו לפנים מזו דמבטלין בכל ענין לשמואל (מי נימא) שמואל כר&quot;ע ולא כרבנן דלרבנן ב' חצירות זו לפנים מזו אין מבטלין וי&quot;ל דהוה מפרש כר' יוחנן דבסמוך עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דאמר' לה אדמבטלת לי קאסרת עלי בפשיעותא שהרגלת עירובך ושכח אחד מכם:
[[File:תוס עירובין 6 עה ב ואני קורא בהם רבים בחיצונה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_ואני קורא בהם רבים בחיצונה]]
''' ואני''' קורא בהם רבים בחיצונה. ויסברו שיש כמו כן שנים בפנימית ולא עירבו אבל כשיש שנים בפנימית ועירבו לא גזרינן אטו לא עירבו דעירבו אטו לא עירבו לא גזרינן אבל כשיש אחד בפנימית ולא עירבו יסברו שהם שנים כמו בחיצונה והרי לא עירבו:

''' נכרי''' הרי הוא כרבים. אליבא דשמואל קאמר כדפי' בקונט' דליכא למימר דביחיד בחיצונה נמי אסר דאפי' היה דר עמו בחצר לא אסר דקיימא לן כראב&quot;י כ&quot;ש דריסת רגל דלא אסרה וכן מוכחא בהדיא לעיל גבי ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה דאי ליכא ישראל בפנימית אלא נכרי לחודיה לא אסר וא&quot;ת ולמה ליה למימר הרי הוא כרבים אפילו לא הוו כרבים אסר דכיון דיש שני ישראלים בחיצונה ואוסרין זה על זה ויש לו דריסת רגל עליהן וי&quot;ל כיון דישראל לא אסר נכרי נמי לא אסר דאין להחמיר בנכרי יותר מבישראל אי לאו דהוו כרבים:

''' ורבי''' יוחנן סבר בית שער דיחיד לא הוי בית שער. והא דאמר בפ' כיצד משתתפין (לקמן דף פה:) כל מקום שאמרו חכמים הדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו אינו עירוב חוץ מבית שער דיחיד פי' דאף על גב דהדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו הוי עירוב אתי נמי כר' יוחנן דהתם איירי בבית שער דחצר כדפי' שם בקונטרס דאינו עשוי לדירה אבל הכא העשוי לדירה אוסר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עה|ב}}</text>
      <sha1>3behxujnie7qvgqy8ji5pab43sy0j17</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005658</id>
      <parentid>3005651</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:51:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16795" sha1="fp2k4lc4qrxjpr5ot515tflm1360s4q" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עה|ב|עה א|עו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף עה עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נתנו עירובן בחיצונה, ושכח אחד בין מן החיצונה ובין מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות, נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. מן החיצונה ולא עירב - שתיהן אסורות, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בזו פנימית מותרת וחיצונה אסורה. אמר ליה רבה בר חנן לאביי: מאי שנא לרבנן דאמרי פנימית מותרת - משום דאחדא דשא ומשתמשא. לרבי עקיבא נמי: תיחד דשא ותשמש! - אמר ליה: עירוב מרגילה. - לרבנן נמי עירוב מרגילה! - דאמרה: לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי. - לרבי עקיבא נמי, תימא: לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי! - דאמרה לה: מבטלינן לך רשותי. ורבנן - אין ביטול רשות מחצר לחצר. לימא שמואל ורבי יוחנן בפלוגתא דרבנן ורבי עקיבא קא מיפלגי; דשמואל אמר כרבנן, ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא? - אמר לך שמואל: אנא דאמרי אפילו לרבי עקיבא; עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דאסרן אהדדי. אבל התם - מי קא אסרן אהדדי? ורבי יוחנן אמר: אנא דאמרי אפילו לרבנן; עד כאן לא קאמרי רבנן הכא - אלא דאמרה לה אדמבטלת לי קא אסרת עלאי. אבל התם - מי קאסרת עלה? }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואם היו של יחידים וכו'}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יוסף, תני רבי}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ביבי משמיה דרב אדא בר אהבה}}: היו שלשה – אסורין {{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י אם שלשה דרין בשתי חצירות אסורין ואפילו יחיד בפנימית ושנים בחיצונה. מאי טעמא. הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה‍ דהרואים שנים דרים בחיצונה סבור דגם בפנימית‍ דרים שנים ואתי למימר דרגל האסורה אינה אוסרת. . ורב אלפס ז&quot;ל פירש }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אין נקראין יחידים אלא בזמן שהן שתי חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שנים אבל אם היו כולן שלשה חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שלשה אסורין מאי טעמא הואיל ואני קורא רבים בחיצונה דכל שלשה רבים הם וכיון ששלשה דורסין בחיצונה הרי הן רבים ואסורי}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אמר להו רב ביבי: לא תציתו ליה, אנא אמריתה ניהלה, ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה: הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה. אמר רב יוסף: מריה דאברהם! רבים ברבי איחלף לי. }}ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לעולם מותרות, עד שיהו שנים בפנימית {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא עירבו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואחד בחיצונה}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לפיכך אסורין בחיצונה:. }}אמר רבי אלעזר: {{שוליים|ד}}ונכרי הרי הוא כרבים ואוסר. מאי שנא ישראל דיחיד דלא אסר {{הל&quot;מ-ריף-ראש|- דכל מאן דחזי ליה דמטלטל }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמאן דידע }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אי ידע דיחיד הוא הא }}- ידע {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דכל יחיד שרי ליה לטלטולי}}, ומאן דלא ידע - סבר: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לא מטלטל אלא משום }}עירובי עירב {{הל&quot;מ-ריף-ראש|בהדי הדדי. א&quot;ה }}נכרי נמי, אמרינן: דידע דיחיד הוא - הא ידע {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דכל יחיד שרי לטלטולי}}, דלא ידע - סבר: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|האי דמטלטל משום }}דאגירי אוגר {{הל&quot;מ-ריף-ראש|מיניה הוא}}! - סתם נכרי, אי איתא דאוגר - מיפעא פעי. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|וכיון דלא פעי אמרי מטלטל במקום נכרי הוא ולפיכך אסור: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י דר&quot;א כשמואל ס&quot;ל ומיירי (משום) דאיכא נכרי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה וקאמר דאף על גב דישראל אחד בפנימית לא הוה אוסר נכרי אוסר. דאי כרב אדא בר אהבה ס&quot;ל דאוסר מאי איריא נכרי אפילו ישראל נמי. וליכא למימר כרב אדא ס&quot;ל ומיירי דאיכא נכרי בפנימית וישראל אחד בחיצונה. דבכי האי גונא אפי' נכרי לא אסר והלכה כשמואל דר&quot;א קאי כוותיה. ועוד דהלכה כדברי המיקל בעירוב. ולפירוש רב אלפס ז&quot;ל אתיא ר&quot;א שפיר כרב אדא דרב אדא איירי בשלש חצירות ור' אלעזר איירי בשתי חצירות: }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל: עשרה בתים זה לפנים מזה - פנימי נותן את עירובו, ודיו. ורבי יוחנן אמר: אפילו חיצון. חיצון בית שער הוא! - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|חיצון של פנימי. במאי קמיפלגי? - מר סבר: בית שער דיחיד שמיה בית שער, ומר סבר: לא שמיה בית שער}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| והלכה כר' יוחנן. ואף על גב דלקמן בפרק כיצד משתתפין (דף פה ב) אמר כל מקום שאמרו חכמי הדר שם אין אוסר הנותן עירובו שם אין עירוב חוץ מבית שער דיחיד. פירוש דאע&quot;פ דהדר שם אין אוסר הנותן עירובו שם עירובו עירוב. ויש לומר דההיא פליגא אר' יוחנן.‍ והלכתא כר' יוחנן לגבי רב ושמואל. אי נמי התם בבית שער חצר דיחיד דלא עביד לדירה. אבל הכא בית דעביד לדירה אמרינן בית שער דיחיד לא שמיה בית שער.}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שתי חצירות ושלשה בתים ביניהן, זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה, וזה בא דרך זה ונותן עירובו בזה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תניא נמי הכי''' -  כרב יהודה דהא מקום אחד דמתני' בחיצונה קאמר:

'''ובין מן הפנימית כו' שתיהן אסורות''' -  כדפרשינן:

'''נתנו את עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית שתיהן אסורות''' -  דחיצונה מיתסרא בשכחה דפנימית דלא מצי אסתלוקי מינה ועוד דליתיה לעירובה גבה:

'''שתיהן אסורות דברי ר&quot;ע''' -  ולא אמרי' תסתלק פנימית מינה כדמפרש לקמיה דעירוב החיצונה המונח לתוכה מרגילה שם:

'''בזו פנימית מותרת''' -  דמשום שכחה דחיצונה לא מיתסרא אלא אחדא דשא ומסתלקא מינה:

'''מבטלינן לך''' -  וכי אמר ר&quot;ע פנימית אסורה עד שתבטל לה חיצונה רשות הרגל עירובה קאמר:

'''אין ביטול רשות מחצר לחצר''' -  ואי אמרת תיסר עלה מעוותא לה הלכך אמרה לה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי:

'''שמואל ורבי יוחנן''' -  דאיפלגו לעיל בפרקין (דף סח.) בבטול מחצר לחצר:

'''דאסרן אהדדי''' -  ע&quot;י הרגל העירוב ומתוך שאוסרין מבטלין וכי אמרי אנא בשתי חצירות ופתח ביניהן ולא עירבו והוצרכה זו לטלטל לרשות של זו אין מבטלין:

'''אפילו לרבנן''' -  דרבנן נמי מודו דיש ביטול ואפילו הכי עיוות קרי ליה:

'''דאמרה לה''' -  פנימית:

'''אדמבטלית לי''' -  בעוד שלא בטלתה את אוסרת עלי הלכך דל אנת ודל ביטולך דלא בעינא ליה:

'''מי קאסרת''' -  חצר על חברתה בפתח שביניהן בלא עירוב דאי אמרת תבטיל ניהוי עיוות:

'''אמר רב יוסף תני רבי אם היו ג'''' -  בין ב' החצירות אוסרין ולא מיבעיא שנים בפנימית דהויא רגל האסורה אלא אפי' שנים בחיצונה אסור עד שעירבו שתיהן יחד גזירה משום רבים בפנימית:

'''לא תציתו ליה''' -  למאי דתני לה משמיה דרבי דלאו מתני' היא אלא שמעתא (דרב יוסף) היא:

'''ואנא אמריתה ניהלה משמיה דרב אדא''' -  ומן הטעם הזה אמרתי לו הואיל ואני קורא רבים בחיצונה גזרי' משום רבים בפנימית. רב יוסף חלה ושכח תלמודו:

'''רבים ברבי אחלף לי''' -  הטעם שאמר לי רבים בחיצונה נתחלף לי ברבי כששכחתי הדבר בחליי וחזרתי לגירסתי הראשונה נזכרתי שהוזכר לי רבים בדבר וסבור הייתי שנאמר לי בשם רבי:

'''הרי הוא כרבים''' -  אם דר נכרי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה אוסרת דריסת רגלו עליהן עד שישכיר ואליבא דשמואל אמרה ר&quot;א למילתיה דאי לרב אדא מאי איריא נכרי אפילו ישראל נמי אסר כי הוו שנים בחיצונה והא ליכא למימר דביחיד בחיצונה אסר דהשתא אפילו דר עמו בחצר עצמה הא קי&quot;ל כר&quot;א בן יעקב דאמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה דריסת רגלו לא כל שכן דלא אסרה:

'''דידע''' -  שהוא שם יחידי וידע שאין רגל המותרת אוסרת ולא נפקא מינה חורבה:

'''מפעא פעי''' -  קלא אית ליה והני לא איגור ומאן דלא ידע שהוא דר שם יחידי סבר דאין דריסת הרגל אוסרת א&quot;נ עירוב של פנימים וחיצונים מועיל במקום נכרי בלא שכירות:

'''י' בתים זה לפנים מזה''' -  חיצון פתוח לחצר וכולן דריסת רגלו עליו ופנימי דורס על כולן שאין לו יציאה אלא דרך זו כולן נעשין בית שער לו ואינן אוסרין על בני חצר אלא פנימי לבדו כדאמרן בפירקין (דף עב:) והדר שם אינו אוסר הלכך כשבאין שאר דיורין הפתוחין לחצר ולערב את חצירן פנימי זה נותן פת והשאר אין צריכין:

'''אפילו חיצון''' -  צריך ליתן את הפת:

'''חיצון של פנימית''' -  בית התשיעי לחצר:

'''ג' בתים ביניהן''' -  בית זה פתוח לחצר זו וזה לזו ובית אמצעי פתוח לב' הבתים:

'''זה בא בדרך זה''' -  בן חצר זו בא דרך בית הפתוח לו ונתן עירובו באמצעי ועשה בית הפתוח לו כבית שער לעבור דרך עליו לאמצעי וכן בן חצר האחרת עשה בית הפתוח לו כבית שער ועירב באמצעי חצר האחרת אין אחד מדיורי הבתים האלה צריך ליתן פת אלו משום בית שער ואמצעי משום בית שמניחין בו עירוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עה ב עד כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_עד כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי]]
'''עד''' כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי. יש לישב הך סוגיא נמי אליבא דרבא דאמר לעיל (דף סו.) לשמואל דבשתי חצירות זו לפנים מזו פעמים אין מבטלין אע&quot;ג דאסרן אהדדי דהכא קאמר דאסרן אהדדי בפשיעות בני חיצונה שהורגלו עירובן בפנימית דשכח א' מהן ולא עירב אבל בכל הנהו דאמר שמואל אין מבטלין מי אסרן אהדדי בפשיעה דכי נתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד מהן ולא עירב אין האיסור בא ע&quot;י שפשעו במה שהרגילו עירובן ושכח אחד מהם ולא עירב דבלאו הכי היה להם דריסת הרגל ואין לתמוה היאך מתוקם לרבא שמואל כר&quot;ע וכרבנן הא ע&quot;כ כר&quot;ע דוקא ס&quot;ל כדפי' בקונטרס לעיל דמ&quot;מ בעיקר פלוגתייהו דאין ביטול רשות מחצר לחצר מוקמי נפשיה בכולהו וא&quot;ת ולאביי דאמר שתי חצירות זו לפנים מזו דמבטלין בכל ענין לשמואל (מי נימא) שמואל כר&quot;ע ולא כרבנן דלרבנן ב' חצירות זו לפנים מזו אין מבטלין וי&quot;ל דהוה מפרש כר' יוחנן דבסמוך עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דאמר' לה אדמבטלת לי קאסרת עלי בפשיעותא שהרגלת עירובך ושכח אחד מכם:
[[File:תוס עירובין 6 עה ב ואני קורא בהם רבים בחיצונה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_ואני קורא בהם רבים בחיצונה]]
''' ואני''' קורא בהם רבים בחיצונה. ויסברו שיש כמו כן שנים בפנימית ולא עירבו אבל כשיש שנים בפנימית ועירבו לא גזרינן אטו לא עירבו דעירבו אטו לא עירבו לא גזרינן אבל כשיש אחד בפנימית ולא עירבו יסברו שהם שנים כמו בחיצונה והרי לא עירבו:
[[File:תוס עירובין 6 עה ב נכרי הרי הוא כרבים.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_נכרי הרי הוא כרבים]]
''' נכרי''' הרי הוא כרבים. אליבא דשמואל קאמר כדפי' בקונט' דליכא למימר דביחיד בחיצונה נמי אסר דאפי' היה דר עמו בחצר לא אסר דקיימא לן כראב&quot;י כ&quot;ש דריסת רגל דלא אסרה וכן מוכחא בהדיא לעיל גבי ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה דאי ליכא ישראל בפנימית אלא נכרי לחודיה לא אסר וא&quot;ת ולמה ליה למימר הרי הוא כרבים אפילו לא הוו כרבים אסר דכיון דיש שני ישראלים בחיצונה ואוסרין זה על זה ויש לו דריסת רגל עליהן וי&quot;ל כיון דישראל לא אסר נכרי נמי לא אסר דאין להחמיר בנכרי יותר מבישראל אי לאו דהוו כרבים:

''' ורבי''' יוחנן סבר בית שער דיחיד לא הוי בית שער. והא דאמר בפ' כיצד משתתפין (לקמן דף פה:) כל מקום שאמרו חכמים הדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו אינו עירוב חוץ מבית שער דיחיד פי' דאף על גב דהדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו הוי עירוב אתי נמי כר' יוחנן דהתם איירי בבית שער דחצר כדפי' שם בקונטרס דאינו עשוי לדירה אבל הכא העשוי לדירה אוסר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עה|ב}}</text>
      <sha1>fp2k4lc4qrxjpr5ot515tflm1360s4q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005661</id>
      <parentid>3005658</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T20:06:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17033" sha1="jgblkwbnzi7ophia56woviprcm49jpz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עה|ב|עה א|עו א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף עה עמוד ב] {{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נתנו עירובן בחיצונה, ושכח אחד בין מן החיצונה ובין מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות, נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב - שתיהן אסורות. מן החיצונה ולא עירב - שתיהן אסורות, דברי רבי עקיבא. וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בזו פנימית מותרת וחיצונה אסורה. אמר ליה רבה בר חנן לאביי: מאי שנא לרבנן דאמרי פנימית מותרת - משום דאחדא דשא ומשתמשא. לרבי עקיבא נמי: תיחד דשא ותשמש! - אמר ליה: עירוב מרגילה. - לרבנן נמי עירוב מרגילה! - דאמרה: לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי. - לרבי עקיבא נמי, תימא: לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי! - דאמרה לה: מבטלינן לך רשותי. ורבנן - אין ביטול רשות מחצר לחצר. לימא שמואל ורבי יוחנן בפלוגתא דרבנן ורבי עקיבא קא מיפלגי; דשמואל אמר כרבנן, ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא? - אמר לך שמואל: אנא דאמרי אפילו לרבי עקיבא; עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא - אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו, דאסרן אהדדי. אבל התם - מי קא אסרן אהדדי? ורבי יוחנן אמר: אנא דאמרי אפילו לרבנן; עד כאן לא קאמרי רבנן הכא - אלא דאמרה לה אדמבטלת לי קא אסרת עלאי. אבל התם - מי קאסרת עלה? }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואם היו של יחידים וכו'}}. {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|יוסף, תני רבי}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| ביבי משמיה דרב אדא בר אהבה}}: היו שלשה – אסורין {{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י אם שלשה דרין בשתי חצירות אסורין ואפילו יחיד בפנימית ושנים בחיצונה. מאי טעמא. הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה‍ דהרואים שנים דרים בחיצונה סבור דגם בפנימית‍ דרים שנים ואתי למימר דרגל האסורה אינה אוסרת. . ורב אלפס ז&quot;ל פירש }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אין נקראין יחידים אלא בזמן שהן שתי חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שנים אבל אם היו כולן שלשה חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שלשה אסורין מאי טעמא הואיל ואני קורא רבים בחיצונה דכל שלשה רבים הם וכיון ששלשה דורסין בחיצונה הרי הן רבים ואסורי}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. אמר להו רב ביבי: לא תציתו ליה, אנא אמריתה ניהלה, ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה: הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה. אמר רב יוסף: מריה דאברהם! רבים ברבי איחלף לי. }}ושמואל אמר: {{שוליים|ג}}לעולם מותרות, עד שיהו שנים בפנימית {{הל&quot;מ-ריף-ראש|ולא עירבו }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ואחד בחיצונה}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לפיכך אסורין בחיצונה:. }}אמר רבי אלעזר: {{שוליים|ד}}ונכרי הרי הוא כרבים ואוסר. מאי שנא ישראל דיחיד דלא אסר {{הל&quot;מ-ריף-ראש|- דכל מאן דחזי ליה דמטלטל }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דמאן דידע }}{{הל&quot;מ-ריף-ראש|אי ידע דיחיד הוא הא }}- ידע {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דכל יחיד שרי ליה לטלטולי}}, ומאן דלא ידע - סבר: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|לא מטלטל אלא משום }}עירובי עירב {{הל&quot;מ-ריף-ראש|בהדי הדדי. א&quot;ה }}נכרי נמי, אמרינן: דידע דיחיד הוא - הא ידע {{הל&quot;מ-ריף-ראש|דכל יחיד שרי לטלטולי}}, דלא ידע - סבר: {{הל&quot;מ-ריף-ראש|האי דמטלטל משום }}דאגירי אוגר {{הל&quot;מ-ריף-ראש|מיניה הוא}}! - סתם נכרי, אי איתא דאוגר - מיפעא פעי. {{הל&quot;מ-ריף-ראש|וכיון דלא פעי אמרי מטלטל במקום נכרי הוא ולפיכך אסור: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|פרש&quot;י דר&quot;א כשמואל ס&quot;ל ומיירי (משום) דאיכא נכרי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה וקאמר דאף על גב דישראל אחד בפנימית לא הוה אוסר נכרי אוסר. דאי כרב אדא בר אהבה ס&quot;ל דאוסר מאי איריא נכרי אפילו ישראל נמי. וליכא למימר כרב אדא ס&quot;ל ומיירי דאיכא נכרי בפנימית וישראל אחד בחיצונה. דבכי האי גונא אפי' נכרי לא אסר והלכה כשמואל דר&quot;א קאי כוותיה. ועוד דהלכה כדברי המיקל בעירוב. ולפירוש רב אלפס ז&quot;ל אתיא ר&quot;א שפיר כרב אדא דרב אדא איירי בשלש חצירות ור' אלעזר איירי בשתי חצירות: }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל: עשרה בתים זה לפנים מזה - פנימי נותן את עירובו, ודיו. ורבי יוחנן אמר: אפילו חיצון. חיצון בית שער הוא! - }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|חיצון של פנימי. במאי קמיפלגי? - מר סבר: בית שער דיחיד שמיה בית שער, ומר סבר: לא שמיה בית שער}}{{הל&quot;מ-רק-ראש| והלכה כר' יוחנן. ואף על גב דלקמן בפרק כיצד משתתפין (דף פה ב) אמר כל מקום שאמרו חכמי הדר שם אין אוסר הנותן עירובו שם אין עירוב חוץ מבית שער דיחיד. פירוש דאע&quot;פ דהדר שם אין אוסר הנותן עירובו שם עירובו עירוב. ויש לומר דההיא פליגא אר' יוחנן.‍ והלכתא כר' יוחנן לגבי רב ושמואל. אי נמי התם בבית שער חצר דיחיד דלא עביד לדירה. אבל הכא בית דעביד לדירה אמרינן בית שער דיחיד לא שמיה בית שער.}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב: }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שתי חצירות ושלשה בתים ביניהן, זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה, וזה בא דרך זה ונותן עירובו בזה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''תניא נמי הכי''' -  כרב יהודה דהא מקום אחד דמתני' בחיצונה קאמר:

'''ובין מן הפנימית כו' שתיהן אסורות''' -  כדפרשינן:

'''נתנו את עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית שתיהן אסורות''' -  דחיצונה מיתסרא בשכחה דפנימית דלא מצי אסתלוקי מינה ועוד דליתיה לעירובה גבה:

'''שתיהן אסורות דברי ר&quot;ע''' -  ולא אמרי' תסתלק פנימית מינה כדמפרש לקמיה דעירוב החיצונה המונח לתוכה מרגילה שם:

'''בזו פנימית מותרת''' -  דמשום שכחה דחיצונה לא מיתסרא אלא אחדא דשא ומסתלקא מינה:

'''מבטלינן לך''' -  וכי אמר ר&quot;ע פנימית אסורה עד שתבטל לה חיצונה רשות הרגל עירובה קאמר:

'''אין ביטול רשות מחצר לחצר''' -  ואי אמרת תיסר עלה מעוותא לה הלכך אמרה לה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי:

'''שמואל ורבי יוחנן''' -  דאיפלגו לעיל בפרקין (דף סח.) בבטול מחצר לחצר:

'''דאסרן אהדדי''' -  ע&quot;י הרגל העירוב ומתוך שאוסרין מבטלין וכי אמרי אנא בשתי חצירות ופתח ביניהן ולא עירבו והוצרכה זו לטלטל לרשות של זו אין מבטלין:

'''אפילו לרבנן''' -  דרבנן נמי מודו דיש ביטול ואפילו הכי עיוות קרי ליה:

'''דאמרה לה''' -  פנימית:

'''אדמבטלית לי''' -  בעוד שלא בטלתה את אוסרת עלי הלכך דל אנת ודל ביטולך דלא בעינא ליה:

'''מי קאסרת''' -  חצר על חברתה בפתח שביניהן בלא עירוב דאי אמרת תבטיל ניהוי עיוות:

'''אמר רב יוסף תני רבי אם היו ג'''' -  בין ב' החצירות אוסרין ולא מיבעיא שנים בפנימית דהויא רגל האסורה אלא אפי' שנים בחיצונה אסור עד שעירבו שתיהן יחד גזירה משום רבים בפנימית:

'''לא תציתו ליה''' -  למאי דתני לה משמיה דרבי דלאו מתני' היא אלא שמעתא (דרב יוסף) היא:

'''ואנא אמריתה ניהלה משמיה דרב אדא''' -  ומן הטעם הזה אמרתי לו הואיל ואני קורא רבים בחיצונה גזרי' משום רבים בפנימית. רב יוסף חלה ושכח תלמודו:

'''רבים ברבי אחלף לי''' -  הטעם שאמר לי רבים בחיצונה נתחלף לי ברבי כששכחתי הדבר בחליי וחזרתי לגירסתי הראשונה נזכרתי שהוזכר לי רבים בדבר וסבור הייתי שנאמר לי בשם רבי:

'''הרי הוא כרבים''' -  אם דר נכרי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה אוסרת דריסת רגלו עליהן עד שישכיר ואליבא דשמואל אמרה ר&quot;א למילתיה דאי לרב אדא מאי איריא נכרי אפילו ישראל נמי אסר כי הוו שנים בחיצונה והא ליכא למימר דביחיד בחיצונה אסר דהשתא אפילו דר עמו בחצר עצמה הא קי&quot;ל כר&quot;א בן יעקב דאמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה דריסת רגלו לא כל שכן דלא אסרה:

'''דידע''' -  שהוא שם יחידי וידע שאין רגל המותרת אוסרת ולא נפקא מינה חורבה:

'''מפעא פעי''' -  קלא אית ליה והני לא איגור ומאן דלא ידע שהוא דר שם יחידי סבר דאין דריסת הרגל אוסרת א&quot;נ עירוב של פנימים וחיצונים מועיל במקום נכרי בלא שכירות:

'''י' בתים זה לפנים מזה''' -  חיצון פתוח לחצר וכולן דריסת רגלו עליו ופנימי דורס על כולן שאין לו יציאה אלא דרך זו כולן נעשין בית שער לו ואינן אוסרין על בני חצר אלא פנימי לבדו כדאמרן בפירקין (דף עב:) והדר שם אינו אוסר הלכך כשבאין שאר דיורין הפתוחין לחצר ולערב את חצירן פנימי זה נותן פת והשאר אין צריכין:

'''אפילו חיצון''' -  צריך ליתן את הפת:

'''חיצון של פנימית''' -  בית התשיעי לחצר:

'''ג' בתים ביניהן''' -  בית זה פתוח לחצר זו וזה לזו ובית אמצעי פתוח לב' הבתים:

'''זה בא בדרך זה''' -  בן חצר זו בא דרך בית הפתוח לו ונתן עירובו באמצעי ועשה בית הפתוח לו כבית שער לעבור דרך עליו לאמצעי וכן בן חצר האחרת עשה בית הפתוח לו כבית שער ועירב באמצעי חצר האחרת אין אחד מדיורי הבתים האלה צריך ליתן פת אלו משום בית שער ואמצעי משום בית שמניחין בו עירוב:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עה ב עד כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_עד כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי]]
'''עד''' כאן לא קאמר ר&quot;ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי. יש לישב הך סוגיא נמי אליבא דרבא דאמר לעיל (דף סו.) לשמואל דבשתי חצירות זו לפנים מזו פעמים אין מבטלין אע&quot;ג דאסרן אהדדי דהכא קאמר דאסרן אהדדי בפשיעות בני חיצונה שהורגלו עירובן בפנימית דשכח א' מהן ולא עירב אבל בכל הנהו דאמר שמואל אין מבטלין מי אסרן אהדדי בפשיעה דכי נתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד מהן ולא עירב אין האיסור בא ע&quot;י שפשעו במה שהרגילו עירובן ושכח אחד מהם ולא עירב דבלאו הכי היה להם דריסת הרגל ואין לתמוה היאך מתוקם לרבא שמואל כר&quot;ע וכרבנן הא ע&quot;כ כר&quot;ע דוקא ס&quot;ל כדפי' בקונטרס לעיל דמ&quot;מ בעיקר פלוגתייהו דאין ביטול רשות מחצר לחצר מוקמי נפשיה בכולהו וא&quot;ת ולאביי דאמר שתי חצירות זו לפנים מזו דמבטלין בכל ענין לשמואל (מי נימא) שמואל כר&quot;ע ולא כרבנן דלרבנן ב' חצירות זו לפנים מזו אין מבטלין וי&quot;ל דהוה מפרש כר' יוחנן דבסמוך עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דאמר' לה אדמבטלת לי קאסרת עלי בפשיעותא שהרגלת עירובך ושכח אחד מכם:
[[File:תוס עירובין 6 עה ב ואני קורא בהם רבים בחיצונה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_ואני קורא בהם רבים בחיצונה]]
''' ואני''' קורא בהם רבים בחיצונה. ויסברו שיש כמו כן שנים בפנימית ולא עירבו אבל כשיש שנים בפנימית ועירבו לא גזרינן אטו לא עירבו דעירבו אטו לא עירבו לא גזרינן אבל כשיש אחד בפנימית ולא עירבו יסברו שהם שנים כמו בחיצונה והרי לא עירבו:
[[File:תוס עירובין 6 עה ב נכרי הרי הוא כרבים.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_נכרי הרי הוא כרבים]]
''' נכרי''' הרי הוא כרבים. אליבא דשמואל קאמר כדפי' בקונט' דליכא למימר דביחיד בחיצונה נמי אסר דאפי' היה דר עמו בחצר לא אסר דקיימא לן כראב&quot;י כ&quot;ש דריסת רגל דלא אסרה וכן מוכחא בהדיא לעיל גבי ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה דאי ליכא ישראל בפנימית אלא נכרי לחודיה לא אסר וא&quot;ת ולמה ליה למימר הרי הוא כרבים אפילו לא הוו כרבים אסר דכיון דיש שני ישראלים בחיצונה ואוסרין זה על זה ויש לו דריסת רגל עליהן וי&quot;ל כיון דישראל לא אסר נכרי נמי לא אסר דאין להחמיר בנכרי יותר מבישראל אי לאו דהוו כרבים:
[[File:תוס עירובין 6 עה ב ורבי יוחנן סבר בית שער דיחיד לא הוי בית שער.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עה_ב_ורבי יוחנן סבר בית שער דיחיד לא הוי בית שער]]
''' ורבי''' יוחנן סבר בית שער דיחיד לא הוי בית שער. והא דאמר בפ' כיצד משתתפין (לקמן דף פה:) כל מקום שאמרו חכמים הדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו אינו עירוב חוץ מבית שער דיחיד פי' דאף על גב דהדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו הוי עירוב אתי נמי כר' יוחנן דהתם איירי בבית שער דחצר כדפי' שם בקונטרס דאינו עשוי לדירה אבל הכא העשוי לדירה אוסר:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עה ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עה|ב}}</text>
      <sha1>jgblkwbnzi7ophia56woviprcm49jpz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין עו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728597</id>
    <revision>
      <id>3005663</id>
      <parentid>2938999</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T20:17:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11202" sha1="rky35ihoby72kdugvyervpz7rzt1o08" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עו|א|עה ב|עו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף עו עמוד א] - זה נעשה בית שער לזה, וזה נעשה בית שער לזה. אמצעי הוה ליה בית שמניחין בו עירוב, ואין צריך ליתן את הפת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בדיק להו רחבה לרבנן: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שתי חצרות ושני בתים ביניהם, זה בא דרך זה ונתן עירובו בזה, וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה,}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| קנו עירוב או לא? מי משוית להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער [ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית]? - אמרו ליה}}: {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שניהן לא קנו עירוב; מה נפשך: אי בית שער משוית ליה - הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. אי בית משוית ליה - קא מטלטל לבית דלא מערב ליה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ולא משוינן כל בית ובית לגבי האי בית ולגבי האי בית שער}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ומאי שנא מדרבא? דאמר רבא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמרו לו שנים צא וערב עלינו, לאחד עירב עליו מבעוד יום ולאחד עירב עליו בין השמשות, זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות, וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך - שניהם קנו עירוב}}! {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הכי השתא? התם - ספק יממא ספק ליליא - לא מינכרא מילתא. אבל הכא, אי דלגבי דהאי בית - לגבי דהאי בית, אי לגבי דהאי בית שער - לגבי דהאי נמי בית שער.}}.
{{הל&quot;מ-רק-ראש|בפ' במה מדליקין (דף לד א) פי' רש&quot;י ובעירובי תחומין איירי רבה וכן נמי פירש כאן דקנו שביתה. ובתחומין איירי דבפ' במה מדליקין פריך למתני' רישא אסיפא דברישא משמע דספק חשיכה מערבין ומשני כאן בעירובי חצירות וכאן בעירובי תחומין וכדרבה וכו' פירש‍ רש&quot;י דבחצירות אסרינן ספיקא ובתחומין שרינן ואם כן מילתא דרבה איירי בתחומין ולשון צא וערב משמע כפירושו.‍ וקשה לפירושו דא&quot;כ מאי פריך ממילתיה דרבה דאיירי בתחומין אההיא דלעיל דאיירי בחצירות ועוד דלעיל פרק מי שהוציאוהו (דף מו ב) גבי הלכה כדברי המיקל בעירוב משמע איפכא דבתחומין מחמרינן טפי מבחצרות. וכן בפ' בכל מערבין (דף לא ב) דתנן השולח עירובו ביד חש&quot;ו אינו עירוב ופריך הא אמר רב חסדא קטן גובה את העירוב ומשני כאן בעירובי תחומין כאן בעירובי חצירות והתם על כרחך מתניתין איירי בתחומין דהא כולה פירקא איירי בתחומין ולשון השולח משמע נמי הכי. ומילתא דרב חסדא איירי בחצירות מדקאמר לשון גובה דמשמע דגובה מכל בני החצר והמבוי. על כן נראה כפי' ר&quot;ח ז&quot;ל שפי' דמילתא דרבה איירי בחצירות וצא דקאמר צא וגבה העירוב כמו צא ושכור לנו פועלים (ב&quot;מ דף פג א):}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זה נעשה בית שער לזה''' -  כל בית נעשה בית שער לחצר שהוא פתוח לו:

'''בדיק''' -  מנסה אם חכמו להשיב:

'''שתי חצירות ושני בתים ביניהן''' -  ואין בני שתי החצירות רוצין לערב זו עם זו אלא כל אחת לעצמה וכל חצר לא הניחה עירובה בבית הפתוח לה אלא עשאתו בית שער והניח עירובה בבית הפתוח לחברתה:

'''מהו''' -  ודאי אי תרוייהו בית שער משוינן. אין אחד מהן עירוב דהנותן את עירובו בבית שער תנן לקמן (פה:) דאינו עירוב ואי תרוייהו בית גמור. אין אחד מהן עירוב שהרי בית זה מפסיק בין חצר לעירובה והוא לא עירב עמה ואינה יכולה להביא עירובה לתוכה דרך בית זה:

'''מי משוינן''' -  לכל בית לגבי חצר הסמוכה לו כבית שער שלא לאסור עליו וגבי חצר האחרת שעשאתו בית גמור והניח בו עירובה משוינן לה כי בית למיקני עירובה:

'''מה נפשך''' -  טעמא מפרשי ואזלי:

'''קא מטלטל''' -  כל חצר בבית דלא מערב ליה:

'''שניהן קנו עירוב''' -  אלמא משום דבין השמשות ספק הוא וספק דדבריהם להקל ועירוב מדבריהם הוא לגבי האי שנאכל עירובו בין השמשות משוינן ליה ליליא ואמרינן כבר קנה עירוב ולגבי האי שעירב עליו בין השמשות משוינן ליה יום ועדיין הוה לו שהות לקנות שביתה:

'''לא מינכרא מילתא''' -  ולא הוו מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא אבל הנך בתים הא קיימי קמן ואי משוינן הכא הכי והכא הכי הויין מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא ולא ניתן פה לצדוקים לרדות: 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני' חלון שבין שתי חצירות''' -  בתוך עשרה. מפרש בגמרא שיהא קצת הימנו ואפי' משהו בתוך עשרה לקרקע: מערבין שנים שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורין זו עם זו:

'''ואם רצו מערבין אחד''' -  עירוב אחד שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו כאחד:

'''פחות מארבע''' -  לאו פתח הוי למעלה מעשרה נמי דאילו כל הכותל אינו גבוה יותר הוי מחיצה מעלייתא הלכך כשאין כלום מן החלל בתוך עשרה לאו פתח הוא ואין מערבין אחד ואסורות זו עם זו דרך ראש הכותל ודרך אותו חלון ודרך חורים וסדקים:

'''גמ' רבן שמעון''' -  בפירקא קמא בברייתא בגמרא:

'''הא קמשמע לן טעמא דכוליה למעלה מי' כו'''' -  דאי מרישא הוה אמינא כולו בתוך י' בעינן:

'''ומקצתו''' -  אפילו משהו:

'''צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה''' -  דבלאו הכי לא מצית למינקט בגוויה חלון מרובע ד' על ד' כל חלון עגול בתחתית אמצעיתו נמוך ומאמצעיתו לכאן ולכאן הוא מגביה והולך וצריך לזה שיהו שני טפחים ומשהו אורך מהקיפו בתוך י' מאמצעו לכאן טפח ומאמצעו לכאן טפח ועוד משהו משום דכי מרבעינן ליה מדלינן ליה מיניה שני טפחים מן ההיקף עגול שבין קרן לקרן לכל צד דסתמינן להו ומוקמינן לה אריבועתא ונמצא אותו משהו הנשאר בסוף י' על פני רוחב החלון כדאמר לקמן רבועא מגו עגולא פלגא בעית לדלויי כלומר חצי מדה הנותרת בריבוע ריבה העגול עליו והיקף המרובע ט&quot;ז נמצא העגול רבה עליו ח' הרי ב' טפחים לכל צד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עו א אמצעי הוה ליה בית שמניחין.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עו_א_אמצעי הוה ליה בית שמניחין]]
'''אמצעי''' הוה ליה בית שמניחין כו'. נראה דאפי' יתנו העירוב באחד הבתים הסמוכים לחצירות או אפילו באחד מבתי החצירות אלו ג' בתים אין צריכין ליתן עירוב דנעשו כולם בית שער לאותה חצר המוליכה עירוב דרך עליהן לחצר אחרת:

''' שניהם''' קנו עירוב. מתוך פי' הקונטרס משמע דאיירי בעירובי תחומין וקשה דבפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|לד|א}} משמע דלא איירי רבא בתרוייהו בעירובי חצירות ובעירובי תחומין דמשני לא קשיא כאן בעירובי חצירות כאן בעירובי תחומין וא&quot;כ לפירוש הקונט' בעירובי חצירות לא קנו וקשה דא&quot;כ מאי פריך הכא מדרבא ונראה כפירוש רבינו חננאל דרבא איירי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין דחמירי לא קנו והשתא פריך שפיר ולשון צא דקאמר צא וערב עלינו שייך אפי' בעיר כמו צא ושכור לנו פועלים (ב&quot;מ דף פג.): 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני'''' לימא תנן סתמא כרשב&quot;ג. דקס&quot;ד דלרבנן כיון דבג' יוצא מתורת לבוד חשוב פתח:

''' הא''' קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה. ואגב דהדר ותנא למעלה מעשרה תנא נמי פחות מארבעה על ארבעה:

''' ושנים''' ומשהו מהן בתוך י'. לא כמו שפירש בקונט' ב' טפחים ומשהו אורך מהיקפו בתוך י' מאמצעו ולכאן טפח ומאמצעו ולכאן טפח אלא כמו שפירש ריב&quot;ן אלו שני טפחים ומשהו זקופים מלמטה למעלה דחלון זה הוי שמונה טפחים על שמונה טפחים מאחר דבעגולו כ&quot;ד טפחים על כרחך באמצעו ח' טפחים דכל שבהיקפו שלשה טפחים יש ברוחבו טפח וכשתסיר שני טפחים למטה וכן למעלה וכן משני צדדין ישארו ד' על ד' הלכך צריך שיהא החלון ב' טפחים ומשהו בתוך י' באורך זקיפת החלון באמצעיתו כדי שיהא משהו מן המרובע בתוך עשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עו א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עו|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>rky35ihoby72kdugvyervpz7rzt1o08</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005696</id>
      <parentid>3005663</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T04:13:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3005696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11342" sha1="sv0q7fd0gnxulg3xmeu3e28b663mkgd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עו|א|עה ב|עו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף עו עמוד א] - זה נעשה בית שער לזה, וזה נעשה בית שער לזה. אמצעי הוה ליה בית שמניחין בו עירוב, ואין צריך ליתן את הפת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בדיק להו רחבה לרבנן: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שתי חצרות ושני בתים ביניהם, זה בא דרך זה ונתן עירובו בזה, וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה,}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| קנו עירוב או לא? מי משוית להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער [ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית]? - אמרו ליה}}: {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שניהן לא קנו עירוב; מה נפשך: אי בית שער משוית ליה - הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. אי בית משוית ליה - קא מטלטל לבית דלא מערב ליה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ולא משוינן כל בית ובית לגבי האי בית ולגבי האי בית שער}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ומאי שנא מדרבא? דאמר רבא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמרו לו שנים צא וערב עלינו, לאחד עירב עליו מבעוד יום ולאחד עירב עליו בין השמשות, זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות, וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך - שניהם קנו עירוב}}! {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הכי השתא? התם - ספק יממא ספק ליליא - לא מינכרא מילתא. אבל הכא, אי דלגבי דהאי בית - לגבי דהאי בית, אי לגבי דהאי בית שער - לגבי דהאי נמי בית שער.}}.
{{הל&quot;מ-רק-ראש|בפ' במה מדליקין (דף לד א) פי' רש&quot;י ובעירובי תחומין איירי רבה וכן נמי פירש כאן דקנו שביתה. ובתחומין איירי דבפ' במה מדליקין פריך למתני' רישא אסיפא דברישא משמע דספק חשיכה מערבין ומשני כאן בעירובי חצירות וכאן בעירובי תחומין וכדרבה וכו' פירש‍ רש&quot;י דבחצירות אסרינן ספיקא ובתחומין שרינן ואם כן מילתא דרבה איירי בתחומין ולשון צא וערב משמע כפירושו.‍ וקשה לפירושו דא&quot;כ מאי פריך ממילתיה דרבה דאיירי בתחומין אההיא דלעיל דאיירי בחצירות ועוד דלעיל פרק מי שהוציאוהו (דף מו ב) גבי הלכה כדברי המיקל בעירוב משמע איפכא דבתחומין מחמרינן טפי מבחצרות. וכן בפ' בכל מערבין (דף לא ב) דתנן השולח עירובו ביד חש&quot;ו אינו עירוב ופריך הא אמר רב חסדא קטן גובה את העירוב ומשני כאן בעירובי תחומין כאן בעירובי חצירות והתם על כרחך מתניתין איירי בתחומין דהא כולה פירקא איירי בתחומין ולשון השולח משמע נמי הכי. ומילתא דרב חסדא איירי בחצירות מדקאמר לשון גובה דמשמע דגובה מכל בני החצר והמבוי. על כן נראה כפי' ר&quot;ח ז&quot;ל שפי' דמילתא דרבה איירי בחצירות וצא דקאמר צא וגבה העירוב כמו צא ושכור לנו פועלים (ב&quot;מ דף פג א):}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זה נעשה בית שער לזה''' -  כל בית נעשה בית שער לחצר שהוא פתוח לו:

'''בדיק''' -  מנסה אם חכמו להשיב:

'''שתי חצירות ושני בתים ביניהן''' -  ואין בני שתי החצירות רוצין לערב זו עם זו אלא כל אחת לעצמה וכל חצר לא הניחה עירובה בבית הפתוח לה אלא עשאתו בית שער והניח עירובה בבית הפתוח לחברתה:

'''מהו''' -  ודאי אי תרוייהו בית שער משוינן. אין אחד מהן עירוב דהנותן את עירובו בבית שער תנן לקמן (פה:) דאינו עירוב ואי תרוייהו בית גמור. אין אחד מהן עירוב שהרי בית זה מפסיק בין חצר לעירובה והוא לא עירב עמה ואינה יכולה להביא עירובה לתוכה דרך בית זה:

'''מי משוינן''' -  לכל בית לגבי חצר הסמוכה לו כבית שער שלא לאסור עליו וגבי חצר האחרת שעשאתו בית גמור והניח בו עירובה משוינן לה כי בית למיקני עירובה:

'''מה נפשך''' -  טעמא מפרשי ואזלי:

'''קא מטלטל''' -  כל חצר בבית דלא מערב ליה:

'''שניהן קנו עירוב''' -  אלמא משום דבין השמשות ספק הוא וספק דדבריהם להקל ועירוב מדבריהם הוא לגבי האי שנאכל עירובו בין השמשות משוינן ליה ליליא ואמרינן כבר קנה עירוב ולגבי האי שעירב עליו בין השמשות משוינן ליה יום ועדיין הוה לו שהות לקנות שביתה:

'''לא מינכרא מילתא''' -  ולא הוו מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא אבל הנך בתים הא קיימי קמן ואי משוינן הכא הכי והכא הכי הויין מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא ולא ניתן פה לצדוקים לרדות: 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני' חלון שבין שתי חצירות''' -  בתוך עשרה. מפרש בגמרא שיהא קצת הימנו ואפי' משהו בתוך עשרה לקרקע: מערבין שנים שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורין זו עם זו:

'''ואם רצו מערבין אחד''' -  עירוב אחד שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו כאחד:

'''פחות מארבע''' -  לאו פתח הוי למעלה מעשרה נמי דאילו כל הכותל אינו גבוה יותר הוי מחיצה מעלייתא הלכך כשאין כלום מן החלל בתוך עשרה לאו פתח הוא ואין מערבין אחד ואסורות זו עם זו דרך ראש הכותל ודרך אותו חלון ודרך חורים וסדקים:

'''גמ' רבן שמעון''' -  בפירקא קמא בברייתא בגמרא:

'''הא קמשמע לן טעמא דכוליה למעלה מי' כו'''' -  דאי מרישא הוה אמינא כולו בתוך י' בעינן:

'''ומקצתו''' -  אפילו משהו:

'''צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה''' -  דבלאו הכי לא מצית למינקט בגוויה חלון מרובע ד' על ד' כל חלון עגול בתחתית אמצעיתו נמוך ומאמצעיתו לכאן ולכאן הוא מגביה והולך וצריך לזה שיהו שני טפחים ומשהו אורך מהקיפו בתוך י' מאמצעו לכאן טפח ומאמצעו לכאן טפח ועוד משהו משום דכי מרבעינן ליה מדלינן ליה מיניה שני טפחים מן ההיקף עגול שבין קרן לקרן לכל צד דסתמינן להו ומוקמינן לה אריבועתא ונמצא אותו משהו הנשאר בסוף י' על פני רוחב החלון כדאמר לקמן רבועא מגו עגולא פלגא בעית לדלויי כלומר חצי מדה הנותרת בריבוע ריבה העגול עליו והיקף המרובע ט&quot;ז נמצא העגול רבה עליו ח' הרי ב' טפחים לכל צד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עו א אמצעי הוה ליה בית שמניחין.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עו_א_אמצעי הוה ליה בית שמניחין]]
'''אמצעי''' הוה ליה בית שמניחין כו'. נראה דאפי' יתנו העירוב באחד הבתים הסמוכים לחצירות או אפילו באחד מבתי החצירות אלו ג' בתים אין צריכין ליתן עירוב דנעשו כולם בית שער לאותה חצר המוליכה עירוב דרך עליהן לחצר אחרת:
[[File:תוס עירובין 6 עו א שניהם קנו עירוב.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עו_א_שניהם קנו עירוב]]
''' שניהם''' קנו עירוב. מתוך פי' הקונטרס משמע דאיירי בעירובי תחומין וקשה דבפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|לד|א}} משמע דלא איירי רבא בתרוייהו בעירובי חצירות ובעירובי תחומין דמשני לא קשיא כאן בעירובי חצירות כאן בעירובי תחומין וא&quot;כ לפירוש הקונט' בעירובי חצירות לא קנו וקשה דא&quot;כ מאי פריך הכא מדרבא ונראה כפירוש רבינו חננאל דרבא איירי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין דחמירי לא קנו והשתא פריך שפיר ולשון צא דקאמר צא וערב עלינו שייך אפי' בעיר כמו צא ושכור לנו פועלים (ב&quot;מ דף פג.): 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני'''' לימא תנן סתמא כרשב&quot;ג. דקס&quot;ד דלרבנן כיון דבג' יוצא מתורת לבוד חשוב פתח:

''' הא''' קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה. ואגב דהדר ותנא למעלה מעשרה תנא נמי פחות מארבעה על ארבעה:

''' ושנים''' ומשהו מהן בתוך י'. לא כמו שפירש בקונט' ב' טפחים ומשהו אורך מהיקפו בתוך י' מאמצעו ולכאן טפח ומאמצעו ולכאן טפח אלא כמו שפירש ריב&quot;ן אלו שני טפחים ומשהו זקופים מלמטה למעלה דחלון זה הוי שמונה טפחים על שמונה טפחים מאחר דבעגולו כ&quot;ד טפחים על כרחך באמצעו ח' טפחים דכל שבהיקפו שלשה טפחים יש ברוחבו טפח וכשתסיר שני טפחים למטה וכן למעלה וכן משני צדדין ישארו ד' על ד' הלכך צריך שיהא החלון ב' טפחים ומשהו בתוך י' באורך זקיפת החלון באמצעיתו כדי שיהא משהו מן המרובע בתוך עשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עו א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עו|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>sv0q7fd0gnxulg3xmeu3e28b663mkgd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005739</id>
      <parentid>3005696</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T10:17:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3005739</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13129" sha1="go3pvbj8uq7oyb04tsvmtrtdh8j40rq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עו|א|עה ב|עו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=סוף פרק/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף עו עמוד א] - זה נעשה בית שער לזה, וזה נעשה בית שער לזה. אמצעי הוה ליה בית שמניחין בו עירוב, ואין צריך ליתן את הפת}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. בדיק להו רחבה לרבנן: }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שתי חצרות ושני בתים ביניהם, זה בא דרך זה ונתן עירובו בזה, וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה,}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| קנו עירוב או לא? מי משוית להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער [ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית]? - אמרו ליה}}: {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שניהן לא קנו עירוב; מה נפשך: אי בית שער משוית ליה - הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב. אי בית משוית ליה - קא מטלטל לבית דלא מערב ליה. }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ולא משוינן כל בית ובית לגבי האי בית ולגבי האי בית שער}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ומאי שנא מדרבא? דאמר רבא: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמרו לו שנים צא וערב עלינו, לאחד עירב עליו מבעוד יום ולאחד עירב עליו בין השמשות, זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות, וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משתחשך - שניהם קנו עירוב}}! {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|הכי השתא? התם - ספק יממא ספק ליליא - לא מינכרא מילתא. אבל הכא, אי דלגבי דהאי בית - לגבי דהאי בית, אי לגבי דהאי בית שער - לגבי דהאי נמי בית שער.}}.
{{הל&quot;מ-רק-ראש|בפ' במה מדליקין (דף לד א) פי' רש&quot;י ובעירובי תחומין איירי רבה וכן נמי פירש כאן דקנו שביתה. ובתחומין איירי דבפ' במה מדליקין פריך למתני' רישא אסיפא דברישא משמע דספק חשיכה מערבין ומשני כאן בעירובי חצירות וכאן בעירובי תחומין וכדרבה וכו' פירש‍ רש&quot;י דבחצירות אסרינן ספיקא ובתחומין שרינן ואם כן מילתא דרבה איירי בתחומין ולשון צא וערב משמע כפירושו.‍ וקשה לפירושו דא&quot;כ מאי פריך ממילתיה דרבה דאיירי בתחומין אההיא דלעיל דאיירי בחצירות ועוד דלעיל פרק מי שהוציאוהו (דף מו ב) גבי הלכה כדברי המיקל בעירוב משמע איפכא דבתחומין מחמרינן טפי מבחצרות. וכן בפ' בכל מערבין (דף לא ב) דתנן השולח עירובו ביד חש&quot;ו אינו עירוב ופריך הא אמר רב חסדא קטן גובה את העירוב ומשני כאן בעירובי תחומין כאן בעירובי חצירות והתם על כרחך מתניתין איירי בתחומין דהא כולה פירקא איירי בתחומין ולשון השולח משמע נמי הכי. ומילתא דרב חסדא איירי בחצירות מדקאמר לשון גובה דמשמע דגובה מכל בני החצר והמבוי. על כן נראה כפי' ר&quot;ח ז&quot;ל שפי' דמילתא דרבה איירי בחצירות וצא דקאמר צא וגבה העירוב כמו צא ושכור לנו פועלים (ב&quot;מ דף פג א):}}
&lt;center&gt;'''הדרן עלך הדר'''&lt;/center&gt;&lt;קטע סוף=סוף פרק/&gt;


&lt;קטע התחלה=תחלת פרק/&gt;&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;
'''מתני' {{שוליים|ג}}חלון שבין ב' חצירות ד' על ד' בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין א' פחות מד' על ד' או למעלה מי' מערבין שנים ואין מערבין אחד:'''

'''גמ' ''' לימא תנן סתמא כר&quot;ש בן גמליאל דאמר כל פחות מד' כלבוד דמי אפי' תימא כרבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרשב&quot;ג אלא לענין לבודין אבל לענין פתחא אפי' רבנן מודו דאי איכא ד' על ד' חשיב ואי לא לא חשיב:

פחות מד' וכו':

פשיטא כיון דאמר ד' על ד' בתוך עשרה ממילא אנא ידענא דפחות מד' ולמעלה מי' לא הא קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה מי' {{שוליים|ד}}אבל מקצתו בתוך י' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד תנינא להא דת&quot;ר כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך עשרה כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד השתא כולו למעלה מי' ומקצתו בתוך י' אמרת מערבין שנים ואם רצו מערבין א' כולו בתוך י' ומקצתו למעלה מי' מיבעיא זו ואצ&quot;ל זו קתני א&quot;ר יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך י' שאם ירבענו נמצא משהו בתוך י' מכדי כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו ברוחבו טפח בתריסר סגיא&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;קטע סוף=תחלת פרק/&gt;
&lt;/div&gt;


&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''זה נעשה בית שער לזה''' -  כל בית נעשה בית שער לחצר שהוא פתוח לו:

'''בדיק''' -  מנסה אם חכמו להשיב:

'''שתי חצירות ושני בתים ביניהן''' -  ואין בני שתי החצירות רוצין לערב זו עם זו אלא כל אחת לעצמה וכל חצר לא הניחה עירובה בבית הפתוח לה אלא עשאתו בית שער והניח עירובה בבית הפתוח לחברתה:

'''מהו''' -  ודאי אי תרוייהו בית שער משוינן. אין אחד מהן עירוב דהנותן את עירובו בבית שער תנן לקמן (פה:) דאינו עירוב ואי תרוייהו בית גמור. אין אחד מהן עירוב שהרי בית זה מפסיק בין חצר לעירובה והוא לא עירב עמה ואינה יכולה להביא עירובה לתוכה דרך בית זה:

'''מי משוינן''' -  לכל בית לגבי חצר הסמוכה לו כבית שער שלא לאסור עליו וגבי חצר האחרת שעשאתו בית גמור והניח בו עירובה משוינן לה כי בית למיקני עירובה:

'''מה נפשך''' -  טעמא מפרשי ואזלי:

'''קא מטלטל''' -  כל חצר בבית דלא מערב ליה:

'''שניהן קנו עירוב''' -  אלמא משום דבין השמשות ספק הוא וספק דדבריהם להקל ועירוב מדבריהם הוא לגבי האי שנאכל עירובו בין השמשות משוינן ליה ליליא ואמרינן כבר קנה עירוב ולגבי האי שעירב עליו בין השמשות משוינן ליה יום ועדיין הוה לו שהות לקנות שביתה:

'''לא מינכרא מילתא''' -  ולא הוו מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא אבל הנך בתים הא קיימי קמן ואי משוינן הכא הכי והכא הכי הויין מילי דרבנן כי חוכא ואיטלולא ולא ניתן פה לצדוקים לרדות: 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני' חלון שבין שתי חצירות''' -  בתוך עשרה. מפרש בגמרא שיהא קצת הימנו ואפי' משהו בתוך עשרה לקרקע: מערבין שנים שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורין זו עם זו:

'''ואם רצו מערבין אחד''' -  עירוב אחד שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו כאחד:

'''פחות מארבע''' -  לאו פתח הוי למעלה מעשרה נמי דאילו כל הכותל אינו גבוה יותר הוי מחיצה מעלייתא הלכך כשאין כלום מן החלל בתוך עשרה לאו פתח הוא ואין מערבין אחד ואסורות זו עם זו דרך ראש הכותל ודרך אותו חלון ודרך חורים וסדקים:

'''גמ' רבן שמעון''' -  בפירקא קמא בברייתא בגמרא:

'''הא קמשמע לן טעמא דכוליה למעלה מי' כו'''' -  דאי מרישא הוה אמינא כולו בתוך י' בעינן:

'''ומקצתו''' -  אפילו משהו:

'''צריך שיהא בהיקפו עשרים וארבעה''' -  דבלאו הכי לא מצית למינקט בגוויה חלון מרובע ד' על ד' כל חלון עגול בתחתית אמצעיתו נמוך ומאמצעיתו לכאן ולכאן הוא מגביה והולך וצריך לזה שיהו שני טפחים ומשהו אורך מהקיפו בתוך י' מאמצעו לכאן טפח ומאמצעו לכאן טפח ועוד משהו משום דכי מרבעינן ליה מדלינן ליה מיניה שני טפחים מן ההיקף עגול שבין קרן לקרן לכל צד דסתמינן להו ומוקמינן לה אריבועתא ונמצא אותו משהו הנשאר בסוף י' על פני רוחב החלון כדאמר לקמן רבועא מגו עגולא פלגא בעית לדלויי כלומר חצי מדה הנותרת בריבוע ריבה העגול עליו והיקף המרובע ט&quot;ז נמצא העגול רבה עליו ח' הרי ב' טפחים לכל צד:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 6 עו א אמצעי הוה ליה בית שמניחין.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עו_א_אמצעי הוה ליה בית שמניחין]]
'''אמצעי''' הוה ליה בית שמניחין כו'. נראה דאפי' יתנו העירוב באחד הבתים הסמוכים לחצירות או אפילו באחד מבתי החצירות אלו ג' בתים אין צריכין ליתן עירוב דנעשו כולם בית שער לאותה חצר המוליכה עירוב דרך עליהן לחצר אחרת:
[[File:תוס עירובין 6 עו א שניהם קנו עירוב.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_עו_א_שניהם קנו עירוב]]
''' שניהם''' קנו עירוב. מתוך פי' הקונטרס משמע דאיירי בעירובי תחומין וקשה דבפרק במה מדליקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|לד|א}} משמע דלא איירי רבא בתרוייהו בעירובי חצירות ובעירובי תחומין דמשני לא קשיא כאן בעירובי חצירות כאן בעירובי תחומין וא&quot;כ לפירוש הקונט' בעירובי חצירות לא קנו וקשה דא&quot;כ מאי פריך הכא מדרבא ונראה כפירוש רבינו חננאל דרבא איירי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין דחמירי לא קנו והשתא פריך שפיר ולשון צא דקאמר צא וערב עלינו שייך אפי' בעיר כמו צא ושכור לנו פועלים (ב&quot;מ דף פג.): 
&lt;center&gt;'''פרק שביעי - חלון'''&lt;/center&gt;


'''מתני'''' לימא תנן סתמא כרשב&quot;ג. דקס&quot;ד דלרבנן כיון דבג' יוצא מתורת לבוד חשוב פתח:

''' הא''' קמ&quot;ל טעמא דכוליה למעלה. ואגב דהדר ותנא למעלה מעשרה תנא נמי פחות מארבעה על ארבעה:

''' ושנים''' ומשהו מהן בתוך י'. לא כמו שפירש בקונט' ב' טפחים ומשהו אורך מהיקפו בתוך י' מאמצעו ולכאן טפח ומאמצעו ולכאן טפח אלא כמו שפירש ריב&quot;ן אלו שני טפחים ומשהו זקופים מלמטה למעלה דחלון זה הוי שמונה טפחים על שמונה טפחים מאחר דבעגולו כ&quot;ד טפחים על כרחך באמצעו ח' טפחים דכל שבהיקפו שלשה טפחים יש ברוחבו טפח וכשתסיר שני טפחים למטה וכן למעלה וכן משני צדדין ישארו ד' על ד' הלכך צריך שיהא החלון ב' טפחים ומשהו בתוך י' באורך זקיפת החלון באמצעיתו כדי שיהא משהו מן המרובע בתוך עשרה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|עו א}}
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|עו|א|שני פרקים=כן}}</text>
      <sha1>go3pvbj8uq7oyb04tsvmtrtdh8j40rq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אלהים ה' כמקראו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1731200</id>
    <revision>
      <id>3005709</id>
      <parentid>2976919</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:12:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005709</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12379" sha1="pbttpmn3vsz8wufrgdrb7t1wga4bb8k" xml:space="preserve">=אל אלהים ה' כמקראו=
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוטי מערבית לסוכות (מנהג צרפת). מובאים במחזור ויטרי עבור ליל שני (מהדו' הורוויץ סימנים תנח-תנט)}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יצחק'''}}

{{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ כְּמִקְרָאוֹ{{ש}}
{{סי|בָּ}}נָה הֲדוֹמוֹ וְקֵרָה כִּסְאוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצִּיב עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ{{ש}}
עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ.{{ממס|תהלים קד יט}}{{ש}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|דִּ}}לֵּג עַד עֶשְׂרִים לִפְעֻלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|הֵ}}קִים גֶּבֶר וְנִצָּב בַּעֲדָתוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}כְאָב אֶת בֵּן תִּרְגְלָם בְּצִדְקָתוֹ{{ש}}
וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ.{{ממס|ישעיהו סג ט}}{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אַ|1}}נְעִים שִׂיחִי וְאֶעֱרַב||לְהוֹדוֹת לַייָ בְּעַם רָב||הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב
|-
|{{סי|בְּ|1}}תוֹךְ קְהַל הֲמוֹנַי||אַזְכִּיר חַסְדֵּי יְיָ||הִנֵּה יוֹם בָּא לַייָ
|-
|{{סי|גֹּ|1}}מֶר וּמָגוֹג וּבְנֵי תוֹגַרְמָה||וְיֶתֶר מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה||לִירוּשָׁלַיִם לַמִּלְחָמָה
|-
|{{סי|דּ|1}}וֹדָנִים {{תיקון גירסה|וכותים|וְכִתִּים}}||יוֹשְׁבֵי אִיִּים וְחִתִּים||וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים
|-
|{{סי|הָ|1}}עִיר בְּיָדָם נִמְסֶרֶת||וַחֲצִי הָעָם לִנְעֹרֶת||וְיֶתֶר הָעָם מִן הָעִיר לֹא יִכָּרֵת
|-
|{{סי|וַ|1}}ייָ אִישׁ מִלְחָמָה||כְּאִישׁ אֲחָזוֹ תְנוּמָה||לִלְכֹּד פְּתָאיִם בְּעָרְמָה
|-
|{{סי|זַ|1}}עַם יִשְׁפֹּךְ עֲלֵימוֹ||וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ||אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ
|-
|{{סי|חֲ|1}}סֹם פִּיהֶם מִלַּעֲנוֹת||שִׁמְעֲךָ שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַמְּדִינוֹת||לָכֵן בָּאנוּ פֹה לַחֲנוֹת
|-
|{{סי|ט|1}}וֹב יָשִׁיב בְּנֹעַם||אִם זֶה הוּא הַטַּעַם||לָמָּה גָלָה חֲצִי הָעָם
|-
|{{סי|יָ|1}}שִׂימוּ יָד לְפִיהֶם||יַעַצְרוּ שָׂרִים מִלֵּיהֶם||וְנִלְחַם יְיָ בַּגּוֹיִם הָהֵם
|-
|{{סי|כְּ|1}}יוֹם קְרָב בְּהִלָּחֲמוֹ||יוֹצִיא כְּלֵי זַעְמוֹ||וְכַקַּשׁ יֹאכְלֵמוֹ
|-
|{{סי|לְ|1}}אַבֵּד אֶת כָּל הַגּוֹיִם||הַצּוֹבְאִים עַל יְרוּשָׁלַיִם||מִתַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם
|-
|{{סי|מַ|1}}לְכֵי אֶרֶץ יִתְיָעֲצוּ||וְזֶה לָזֶה יָאִיצוּ||וּמַאֲמָר אֶחָד יִפְצוּ
|-
|{{סי|נֶ|1}}גֶד יְיָ וּמְשִׁיחוֹ||בִּדְבָרִים לְהַדִּיחוֹ||יַשְׁמִיעֵנוּ מַה שֵּׂחוֹ
|-
|{{סי|סֻ|1}}כָּה תִּהְיֶה לְצֵל||בָּהּ מִלְּהִתְעַצֵּל||כָּל הָעֹשֶׂה אֹתָהּ יִנָּצֵל
|-
|{{סי|עֲ|1}}נַף עֵץ עָבוֹת||עֲלֵי שֶׁמֶן וַעֲרָבוֹת||יְסֹכְכוּ בְּכָל מוֹשָׁבוֹת
|-
|{{סי|פּ|1}}וֹעֵל תָּמִים וּצְדָקָה||מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתֵּקָהּ||רֹאשׁ רְשָׁעִים לְדָלְקָה
|-
|{{סי|צְ|1}}אוּ קוּמוּ פֶּן תִּמָּקּוּ||וְלִבְּכֶם אַמְּצוּ וְחַזְּקוּ||וּמוֹסְרוֹתֵיכֶם תְּנַתֵּקוּ
|-
|{{סי|ק|1}}וֹרֵא אֲלֵיהֶם כְּמֵרֹאשׁ||מִתְנַשֵּׂא לְכָל רֹאשׁ||גֹּשׁוּ הֵנָּה וְאֶדְרֹשׁ
|-
|{{סי|רָ|1}}אשֵׁי נְבִיאִים הַקְּדוּמִים||אִם קִיְּמוּ בָנַי דָּת יָמִין||לֹא נָטוּ שְׂמֹאל וְיָמִין
|-
|{{סי|שְׁ|1}}לֵמִים יִמָּצְאוּ||בַּכֹּל יִתְקָרְאוּ||וּרְשָׁעִים חָדְלוּ וַיִּצְמָאוּ
|}
{{סי|תָּ|1}}מִים פֳּעָלְךָ וּמַאֲמָרֶךָ{{ש}}
וּמִי יְהַרְהֵר אַחֲרֶיךָ{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לִבְחִירֶיךָ{{ש}}
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ בַּהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{הור|בגילה}}

{{סי|זְ}}כָר בָּא מֵעֵבֶר וְהֶאֱמִיר גָּדְלָךְ{{ש}}
{{סי|חֲ}}נַנְתּוֹ סְמָדַר וְהִקְרִיבוֹ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר קָרְבָּנוֹ שָׁעִיתָ מִזְּבוּלָךְ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּשְׁעוּ בְצִדְקָם עַם מְיַחֲלָךְ{{ש}}
{{הור|זה צור}} 

{{סי|כַּ}}לֵּה מַסְטִין מֵעַם מְרוֹמְמָךְ{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן נֶחְתָּם בְּכִסֵּא מְרוֹמָךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט עַם מְשַׁוְּעֶיךָ מֵעַם חֶרְמָךְ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ מֵעוֹלָם שְׁמָךְ{{ש}}
{{הור|גאל}}

{{סי|נַ}}חֲלָתְךָ {{סי|סְ}}מֹךְ {{סי|עֲ}}נִיֶּיךָ {{סי|פּ}}וֹדֶה וְגוֹאֵל{{ש}}
{{סי|צַ}}דֵּק {{סי|קְ}}רוֹבֶיךָ {{סי|רַ}}חֲמֵם {{סי|שְׁ}}עֵה וְהוֹאֵל{{ש}}
{{סי|תְּ}}בָרֵךְ {{סי|יְ}}דִידֶיךָ {{סי|צִ}}דְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|חַ}}דֵּשׁ {{סי|ק}}וֹמֵם בֵּית אֲרִיאֵל
:וּפְרֹס סֻכַּת שְׁלוֹמְךָ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל
==תוספת==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''תשר&quot;ק''', '''יצחק ברבי יצחק חזק'''}}

{{סי|אֶ}}זְכְּרָה נְגִינָתִי לֵילוֹת וְיָמִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}נְיָן מְפֹאָר מַחְמַד עוֹלָמִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}בְעַת הַלְּבָנוֹן מַעֲבִיר כְּתָמִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בִיר קֹדֶשׁ כְּקַרְנֵי רְאֵמִים{{ש}}
[…]{{ש}}
{{סי|זָ}}הָב סָגוּר וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים

{{סי|חָ}}שִׁים וּבָאִים מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹעֲנִים אֲבוּקוֹת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם{{ש}}
{{סי|יִ}}רְקְדוּ כְּעֵגֶל עַל אַפְסַיִם{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹרְעִים וְקוֹדִים עַל אַפַּיִם{{ש}}
{{סי|לַ}}עֲמֹד עַל אֶצְבְּעוֹת רַגְלַיִם{{ש}}
{{סי|מִ}}בְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֲנִים וְמֵהֶמְיָנַיִם{{ש}}
{{סי|נֵ}}רוֹת יָאִירוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם

{{סי|סְ}}פָלִים מְלֵאִים עַל כָּל מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וּמֵאָה לֻגִּין מַחֲזִיקִים בִּמְשׂוּרָה{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְחֵי כְהֻנָּה מַעֲלִים אֹתָם בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יגָתָם חֲמִשִּׁים אַמָּה בְּרֶגֶל יְשָׁרָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלֶטֶת אִשָּׁה חִטִּין לְאוֹרָן וּבוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|רָ}}אשֵׁי אָבוֹת מְרַקְּדִים בְּשִׁירָה וְזִמְרָה{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹכְנִים לְבַד לְבַד עַל כָּל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה

{{סי|תְּ}}מִימִים אוֹמְרִים אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ{{ש}}
{{סי|תַּ}}חַת אֲשֶׁר לֹא בִיְּשָׁה זִקְנוּתֵנוּ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}נִיִּם מְשִׁיבִים יָגַעְנוּ וְהוּנַח לָנוּ{{ש}}
{{סי|רֵ}}אשִׁיתֵנוּ בְּטוֹבָה וְאַחֲרִיתֵנוּ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל כֻּלָּם כְּאֶחָד יְרַנֵּנוּ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק הוּא שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂנוּ{{ש}}
{{סי|פִּ}}לְּלוּ לֵאלֹהִים מִי שֶׁחָטָא יִמְחֹל לָנוּ

{{סי|עֶ}}לְיוֹן מִגָּבוֹהַּ יַבִּיט אֶל עַמּוֹ וְאֶל שְׂרִידָיו{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפֵר וּמוֹנֶה נְגִידָיו{{ש}}
{{סי|נְ}}בוֹנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ אֲגוּדָיו{{ש}}
{{סי|מְ}}גַלֶּה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|לְ}}מוּלוֹ אִם יִהְיוּ בְּמוֹרְדָיו{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵס שְׁכִינָתוֹ לְמַעְלָה בְּוִעוּדָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׁיב וְיֹאמַר הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו

{{סי|טְ}}הוֹרִים פּוֹתְחִים דְּלָתוֹת נְעוּלוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוֹצְרוֹת תּוֹקְעִים עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹנָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַעֲלוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}כִקְרֹא הַגֶּבֶר מְרִיעִים בְּשִׁלּוּשׁ קוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|ה}}וֹפְכִים פְּנֵיהֶם וְשׁוֹפְכִים תְּפִלּוֹת{{ש}}
{{סי|דַּ}}רְכֵי אֲבוֹתָם הוֹלְכֵי עֲקַלְקַלּוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}אוּ כִּי שָׁחוּ וְהִתְעוֹלְלוּ עֲלִילוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ לְבַד נַזְכִּיר יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת{{ש}}
[אולי: {{סי|אָ}}נוּ לְיָהּ] וּלְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת

{{סי|יִ}}שְׁאֲבוּן וְיָשׁוּבוּ אֶת גִּנַּת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|צְ}}לוֹחִית זָהָב מַחְזֶקֶת שְׁלֹשֶׁת לֻגִּים בְּקֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּלִין שִׁיתִים מִתַּחַת מִזְבַּח הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל אַשְׁמִיעַ בְּאַדְמַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ית אֱלֹהִים בַּסָּךְ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
(לועזיה) שָׂפָה וְקוֹרְאִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ירוּשָׁלַיִם בְּהַר הַקֹּדֶשׁ

{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל פְּנֵי אֵל אַלְפֵי רְבָבָה{{ש}}
{{סי|יַ}}בִּיעוּ וְיֹאמְרוּ שִׁירָה עֲרֵבָה{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה וּבָרֵךְ אֶרֶץ הַטּוֹבָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁק בְּתִקּוּנָהּ וְתִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְיַת דָּוִד עִיר לֹא נֶעֱזָבָה{{ש}}
{{סי|חָ}}רוֹב תֵּחָרֵב הַמְּלֵאָה וְתִמָּלֵא הַחֲרֵבָה{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר לְדָוִד וּתְעוֹרֵר {{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וְלֶהָבָה

אֹמַר הֵנָּה מַעֲשַׂי לָאֵל{{ש}}
רְצֵה וְהָחֵשׁ לְצִיּוֹן גּוֹאֵל{{ש}}
נְחֵה עַמְּךָ וְתַשְׁמִיד מְגָאֵל{{ש}}
וְהָכֵן מִשְׁפַּט מִזְבַּח אֲרִיאֵל{{ש}}
וְהָקֵם עָלָיו הַשַּׂר מִיכָאֵל{{ש}}
מְשָׁרְתוֹ יָעִיר גַּבְרִיאֵל{{ש}}
וּבָרֵךְ בְּשָׁלוֹם אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|ופרוס}}
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]</text>
      <sha1>pbttpmn3vsz8wufrgdrb7t1wga4bb8k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005716</id>
      <parentid>3005709</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:17:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005716</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12312" sha1="ikicroulfg33lzuqmqtbyxbom7xa4wd" xml:space="preserve">=אל אלהים ה' כמקראו=
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוטי מערבית לסוכות (מנהג צרפת). מובאים במחזור ויטרי עבור ליל שני (מהדו' הורוויץ סימנים תנח-תנט)}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יצחק'''}}

{{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ כְּמִקְרָאוֹ{{ש}}
{{סי|בָּ}}נָה הֲדוֹמוֹ וְקֵרָה כִּסְאוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצִּיב עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ{{ש}}
עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ.{{ממס|תהלים קד יט}}{{ש}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|דִּ}}לֵּג עַד עֶשְׂרִים לִפְעֻלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|הֵ}}קִים גֶּבֶר וְנִצָּב בַּעֲדָתוֹ{{ש}}
{{סי|וּ}}כְאָב אֶת בֵּן תִּרְגְלָם בְּצִדְקָתוֹ{{ש}}
וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ.{{ממס|ישעיהו סג ט}}{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|{{סי|אַ|1}}נְעִים שִׂיחִי וְאֶעֱרַב||לְהוֹדוֹת לַייָ בְּעַם רָב||הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב
|-
|{{סי|בְּ|1}}תוֹךְ קְהַל הֲמוֹנַי||אַזְכִּיר חַסְדֵּי יְיָ||הִנֵּה יוֹם בָּא לַייָ
|-
|{{סי|גֹּ|1}}מֶר וּמָגוֹג וּבְנֵי תוֹגַרְמָה||וְיֶתֶר מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה||לִירוּשָׁלַיִם לַמִּלְחָמָה
|-
|{{סי|דּ|1}}וֹדָנִים {{תיקון גירסה|וכותים|וְכִתִּים}}||יוֹשְׁבֵי אִיִּים וְחִתִּים||וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים
|-
|{{סי|הָ|1}}עִיר בְּיָדָם נִמְסֶרֶת||וַחֲצִי הָעָם לִנְעֹרֶת||וְיֶתֶר הָעָם מִן הָעִיר לֹא יִכָּרֵת
|-
|{{סי|וַ|1}}ייָ אִישׁ מִלְחָמָה||כְּאִישׁ אֲחָזוֹ תְנוּמָה||לִלְכֹּד פְּתָאיִם בְּעָרְמָה
|-
|{{סי|זַ|1}}עַם יִשְׁפֹּךְ עֲלֵימוֹ||וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ||אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ
|-
|{{סי|חֲ|1}}סֹם פִּיהֶם מִלַּעֲנוֹת||שִׁמְעֲךָ שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַמְּדִינוֹת||לָכֵן בָּאנוּ פֹה לַחֲנוֹת
|-
|{{סי|ט|1}}וֹב יָשִׁיב בְּנֹעַם||אִם זֶה הוּא הַטַּעַם||לָמָּה גָלָה חֲצִי הָעָם
|-
|{{סי|יָ|1}}שִׂימוּ יָד לְפִיהֶם||יַעַצְרוּ שָׂרִים מִלֵּיהֶם||וְנִלְחַם יְיָ בַּגּוֹיִם הָהֵם
|-
|{{סי|כְּ|1}}יוֹם קְרָב בְּהִלָּחֲמוֹ||יוֹצִיא כְּלֵי זַעְמוֹ||וְכַקַּשׁ יֹאכְלֵמוֹ
|-
|{{סי|לְ|1}}אַבֵּד אֶת כָּל הַגּוֹיִם||הַצּוֹבְאִים עַל יְרוּשָׁלַיִם||מִתַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם
|-
|{{סי|מַ|1}}לְכֵי אֶרֶץ יִתְיָעֲצוּ||וְזֶה לָזֶה יָאִיצוּ||וּמַאֲמָר אֶחָד יִפְצוּ
|-
|{{סי|נֶ|1}}גֶד יְיָ וּמְשִׁיחוֹ||בִּדְבָרִים לְהַדִּיחוֹ||יַשְׁמִיעֵנוּ מַה שֵּׂחוֹ
|-
|{{סי|סֻ|1}}כָּה תִּהְיֶה לְצֵל||בָּהּ מִלְּהִתְעַצֵּל||כָּל הָעֹשֶׂה אֹתָהּ יִנָּצֵל
|-
|{{סי|עֲ|1}}נַף עֵץ עָבוֹת||עֲלֵי שֶׁמֶן וַעֲרָבוֹת||יְסֹכְכוּ בְּכָל מוֹשָׁבוֹת
|-
|{{סי|פּ|1}}וֹעֵל תָּמִים וּצְדָקָה||מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתֵּקָהּ||רֹאשׁ רְשָׁעִים לְדָלְקָה
|-
|{{סי|צְ|1}}אוּ קוּמוּ פֶּן תִּמָּקּוּ||וְלִבְּכֶם אַמְּצוּ וְחַזְּקוּ||וּמוֹסְרוֹתֵיכֶם תְּנַתֵּקוּ
|-
|{{סי|ק|1}}וֹרֵא אֲלֵיהֶם כְּמֵרֹאשׁ||מִתְנַשֵּׂא לְכָל רֹאשׁ||גֹּשׁוּ הֵנָּה וְאֶדְרֹשׁ
|-
|{{סי|רָ|1}}אשֵׁי נְבִיאִים הַקְּדוּמִים||אִם קִיְּמוּ בָנַי דָּת יָמִין||לֹא נָטוּ שְׂמֹאל וְיָמִין
|-
|{{סי|שְׁ|1}}לֵמִים יִמָּצְאוּ||בַּכֹּל יִתְקָרְאוּ||וּרְשָׁעִים חָדְלוּ וַיִּצְמָאוּ
|}
{{סי|תָּ|1}}מִים פֳּעָלְךָ וּמַאֲמָרֶךָ{{ש}}
וּמִי יְהַרְהֵר אַחֲרֶיךָ{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לִבְחִירֶיךָ{{ש}}
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ בַּהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{הור|בגילה}}

{{סי|זְ}}כָר בָּא מֵעֵבֶר וְהֶאֱמִיר גָּדְלָךְ{{ש}}
{{סי|חֲ}}נַנְתּוֹ סְמָדַר וְהִקְרִיבוֹ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר קָרְבָּנוֹ שָׁעִיתָ מִזְּבוּלָךְ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּשְׁעוּ בְצִדְקָם עַם מְיַחֲלָךְ{{ש}}
{{הור|זה צור}} 

{{סי|כַּ}}לֵּה מַסְטִין מֵעַם מְרוֹמְמָךְ{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן נֶחְתָּם בְּכִסֵּא מְרוֹמָךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט עַם מְשַׁוְּעֶיךָ מֵעַם חֶרְמָךְ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ מֵעוֹלָם שְׁמָךְ{{ש}}
{{הור|גאל}}

{{סי|נַ}}חֲלָתְךָ {{סי|סְ}}מֹךְ {{סי|עֲ}}נִיֶּיךָ {{סי|פּ}}וֹדֶה וְגוֹאֵל{{ש}}
{{סי|צַ}}דֵּק {{סי|קְ}}רוֹבֶיךָ {{סי|רַ}}חֲמֵם {{סי|שְׁ}}עֵה וְהוֹאֵל{{ש}}
{{סי|תְּ}}בָרֵךְ {{סי|יְ}}דִידֶיךָ {{סי|צִ}}דְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל{{ש}}
{{סי|חַ}}דֵּשׁ {{סי|ק}}וֹמֵם בֵּית אֲרִיאֵל
:וּפְרֹס סֻכַּת שְׁלוֹמְךָ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל
==תוספת==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''תשר&quot;ק''', '''יצחק ברבי יצחק חזק'''}}

{{סי|אֶ}}זְכְּרָה נְגִינָתִי לֵילוֹת וְיָמִים{{ש}}
{{סי|בִּ}}נְיָן מְפֹאָר מַחְמַד עוֹלָמִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}בְעַת הַלְּבָנוֹן מַעֲבִיר כְּתָמִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בִיר קֹדֶשׁ כְּקַרְנֵי רְאֵמִים{{ש}}
[…]{{ש}}
{{סי|זָ}}הָב סָגוּר וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים

{{סי|חָ}}שִׁים וּבָאִים מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם{{ש}}
{{סי|ט}}וֹעֲנִים אֲבוּקוֹת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם{{ש}}
{{סי|יִ}}רְקְדוּ כְּעֵגֶל עַל אַפְסַיִם{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹרְעִים וְקוֹדִים עַל אַפַּיִם{{ש}}
{{סי|לַ}}עֲמֹד עַל אֶצְבְּעוֹת רַגְלַיִם{{ש}}
{{סי|מִ}}בְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֲנִים וְמֵהֶמְיָנַיִם{{ש}}
{{סי|נֵ}}רוֹת יָאִירוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם

{{סי|סְ}}פָלִים מְלֵאִים עַל כָּל מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וּמֵאָה לֻגִּין מַחֲזִיקִים בִּמְשׂוּרָה{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְחֵי כְהֻנָּה מַעֲלִים אֹתָם בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יגָתָם חֲמִשִּׁים אַמָּה בְּרֶגֶל יְשָׁרָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלֶטֶת אִשָּׁה חִטִּין לְאוֹרָן וּבוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|רָ}}אשֵׁי אָבוֹת מְרַקְּדִים בְּשִׁירָה וְזִמְרָה{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹכְנִים לְבַד לְבַד עַל כָּל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה

{{סי|תְּ}}מִימִים אוֹמְרִים אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ{{ש}}
{{סי|תַּ}}חַת אֲשֶׁר לֹא בִיְּשָׁה זִקְנוּתֵנוּ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}נִיִּם מְשִׁיבִים יָגַעְנוּ וְהוּנַח לָנוּ{{ש}}
{{סי|רֵ}}אשִׁיתֵנוּ בְּטוֹבָה וְאַחֲרִיתֵנוּ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל כֻּלָּם כְּאֶחָד יְרַנֵּנוּ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק הוּא שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּמַעֲשֵׂנוּ{{ש}}
{{סי|פִּ}}לְּלוּ לֵאלֹהִים מִי שֶׁחָטָא יִמְחֹל לָנוּ

{{סי|עֶ}}לְיוֹן מִגָּבוֹהַּ יַבִּיט אֶל עַמּוֹ וְאֶל שְׂרִידָיו{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפֵר וּמוֹנֶה נְגִידָיו{{ש}}
{{סי|נְ}}בוֹנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ אֲגוּדָיו{{ש}}
{{סי|מְ}}גַלֶּה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|לְ}}מוּלוֹ אִם יִהְיוּ בְּמוֹרְדָיו{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵס שְׁכִינָתוֹ לְמַעְלָה בְּוִעוּדָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׁיב וְיֹאמַר הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו

{{סי|טְ}}הוֹרִים פּוֹתְחִים דְּלָתוֹת נְעוּלוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוֹצְרוֹת תּוֹקְעִים עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹנָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַעֲלוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}כִקְרֹא הַגֶּבֶר מְרִיעִים בְּשִׁלּוּשׁ קוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|ה}}וֹפְכִים פְּנֵיהֶם וְשׁוֹפְכִים תְּפִלּוֹת{{ש}}
{{סי|דַּ}}רְכֵי אֲבוֹתָם הוֹלְכֵי עֲקַלְקַלּוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}אוּ כִּי שָׁחוּ וְהִתְעוֹלְלוּ עֲלִילוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ לְבַד נַזְכִּיר יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת{{ש}}
[אולי: {{סי|אָ}}נוּ לְיָהּ] וּלְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת

{{סי|יִ}}שְׁאֲבוּן וְיָשׁוּבוּ אֶת גִּנַּת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|צְ}}לוֹחִית זָהָב מַחְזֶקֶת שְׁלֹשֶׁת לֻגִּים בְּקֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּלִין שִׁיתִים מִתַּחַת מִזְבַּח הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל אַשְׁמִיעַ בְּאַדְמַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}ית אֱלֹהִים בַּסָּךְ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
(לועזיה) שָׂפָה וְקוֹרְאִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ירוּשָׁלַיִם בְּהַר הַקֹּדֶשׁ

{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל פְּנֵי אֵל אַלְפֵי רְבָבָה{{ש}}
{{סי|יַ}}בִּיעוּ וְיֹאמְרוּ שִׁירָה עֲרֵבָה{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה וּבָרֵךְ אֶרֶץ הַטּוֹבָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁק בְּתִקּוּנָהּ וְתִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְיַת דָּוִד עִיר לֹא נֶעֱזָבָה{{ש}}
{{סי|חָ}}רוֹב תֵּחָרֵב הַמְּלֵאָה וְתִמָּלֵא הַחֲרֵבָה{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר לְדָוִד וּתְעוֹרֵר {{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וְלֶהָבָה

אֹמַר הֵנָּה מַעֲשַׂי לָאֵל{{ש}}
רְצֵה וְהָחֵשׁ לְצִיּוֹן גּוֹאֵל{{ש}}
נְחֵה עַמְּךָ וְתַשְׁמִיד מְגָאֵל{{ש}}
וְהָכֵן מִשְׁפַּט מִזְבַּח אֲרִיאֵל{{ש}}
וְהָקֵם עָלָיו הַשַּׂר מִיכָאֵל{{ש}}
מְשָׁרְתוֹ יָעִיר גַּבְרִיאֵל{{ש}}
וּבָרֵךְ בְּשָׁלוֹם אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
{{הור|ופרוס}}
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]</text>
      <sha1>ikicroulfg33lzuqmqtbyxbom7xa4wd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732495</id>
    <revision>
      <id>3005576</id>
      <parentid>3005521</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T12:49:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* חזרת הש&quot;ץ לשחרית */</comment>
      <origin>3005576</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29497" sha1="jqe0vmw4byeu57rnlxxthlmt810uszi" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===חזרת הש&quot;ץ לשחרית===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*רשות: [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>jqe0vmw4byeu57rnlxxthlmt810uszi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005577</id>
      <parentid>3005576</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T12:50:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* חזרת הש&quot;ץ לשחרית */</comment>
      <origin>3005577</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29480" sha1="ckxo10lh7r9h2134jus6utjise89h2a" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*רשות: [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*אופן: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>ckxo10lh7r9h2134jus6utjise89h2a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005610</id>
      <parentid>3005577</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:05:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קרובות */</comment>
      <origin>3005610</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29482" sha1="7uqr1jeks6cytw4b6k69grb070oy4pg" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*אליכם עדה נאמנה
*פתיחה: אש תוקד בקרבי
*אלי עדתי והילילי
*איך ידידות נפש
*שכורה ולא מיין
*יום אכפי הכבדתי
*בת עמי תייליל
*איך נוי חטאתי השמימה
*אבכה ועל שוד זבולי
*יהודה וישראל דעו מר לי מאד
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*יום קינה היום 
*אחזיק נא לי 
*ארים על שפיים 
*אל ים גלותנו 
*יה שור אם נטושה 
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>7uqr1jeks6cytw4b6k69grb070oy4pg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005626</id>
      <parentid>3005610</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:51:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות */</comment>
      <origin>3005626</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29520" sha1="nvc8rnhqgzbjypqbb81k48xqd5phvqd" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[בדיל ויעבור]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]]
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>nvc8rnhqgzbjypqbb81k48xqd5phvqd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:משא בערב.pdf/41</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1733685</id>
    <revision>
      <id>3005598</id>
      <parentid>2957013</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T16:11:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */</comment>
      <origin>3005598</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2160" sha1="sivew1zdcxa0ngmez5acfw2dshz5zw0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;section begin=&quot;שער ד&quot;/&gt;לא הניחני להוציאו. בראשונה חשבתי כמצחק ואחר כמעט רבותי אליו, אך בשמעי הסבה מלאתי פי שחוק, סלחתי לפתיותו ואצא לקנות נר אחד ולהדליקו בבית הגויים.

הערביאים בריבם ביניהם לא יאחזו בזקנם, כי קדוש הוא, ועליו נשבעים. וכן היהודים. חסידי היהודים אף לא יגעו בו פן יפול משערות זקנם ארצה, ופוגם בדיוקנא עילאה.

בצאתי יום אחד מבית הכנסת מצאתי איש אחד על הפתח‬ וכוס בידו מלא רוק. הושיטו אלי לרוק בתוכו כאשר עשו כל היוצאים. נהפכו מעי בקרבי, דחיתי ידו, הפלתי כוסו והעמסתיו בכל המארות ובכל הקללות אשר לא נכתבו בספר התורה: נבל! בליעל! וחדל אישים!

ויצא איש הבינים לשכך חמתי לאמר, כי הוא לשקוי ילד החולה.

– שקוי? – אמרתי – משומם!

שקוי, – השיב לי – לרפואת עין הרע. הלא ידעת דברי התלמוד כי רוב הבנים מתים מעין הרע. 

– אבל בתלמוד – אמרתי – לא נאמר שישתה רוק לרפואה?

כן הוא מנהגנו, – הוסיף.

– מנהגך נתעב ונאלח! – עניתי.

‬‫גם לא תוכל לנשק או להלל יופי בניהם ובנותיהם הקטנים, ואם עברת לא ירפוך עד רוקך עליהם. חג דודים מכלול הבלים הוא, השער הבא יגידם לך.

&lt;section end=&quot;שער ד&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;שער ה&quot;/&gt;{{כו|שער ה}}

עד מתי תהיה לנו האיוולת למוקש? נשליך את ההבלים ונעבדה את ה׳ אלהינו, הטרם תדע כי אבדה ונפלה הארץ בהם והם היו בעוכרינו? איה אמרת אלוה צרופה ויראת ה׳ טהורה, אם כספה וזהבה מהול בחלאה ורעות רוח? הוי החוקקים חקקי&lt;section end=&quot;שער ה&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sivew1zdcxa0ngmez5acfw2dshz5zw0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:עבודות (פיוט)</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1733939</id>
    <revision>
      <id>3005704</id>
      <parentid>2979292</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T05:47:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005704</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164" sha1="0gchrsoqxshnokwkbqjju4zr1ghs6d2" xml:space="preserve">[[קטגוריה:סדר העבודה]]
[[קטגוריה:פיוטים על עבודת המקדש]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]</text>
      <sha1>0gchrsoqxshnokwkbqjju4zr1ghs6d2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מפתח:סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf</title>
    <ns>112</ns>
    <id>1734574</id>
    <revision>
      <id>3005684</id>
      <parentid>2999309</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T22:09:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3005684</origin>
      <model>proofread-index</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3094" sha1="gaz7gormhwkxgkjt2e34iyi3lexxnt1" xml:space="preserve">{{:MediaWiki:Proofreadpage_index_template
|Type=book
|כותרת=[[ספר סיפורי מעשיות]]
|שפה=he
|כרך=
|מחבר=[[מחבר:רבי נחמן מברסלב|רבי נחמן מברסלב]]
|מתרגם=
|עורך=
|מאייר=
|School=
|מוציא לאור=
|Address=למברג
|שנה=1902
|Key=
|ISBN=
|OCLC=
|LCCN=
|BNF_ARK=
|ARC=
|מקור=pdf
|תמונה=1
|Progress=C
|דפים=&lt;pagelist
1=&quot;שער&quot;
2=&quot;—&quot;
3to7=&quot;הקדמות&quot;
8=&quot;א.&quot;
9=&quot;א:&quot;
10=&quot;ב.&quot;
11=&quot;ב:&quot;
12=&quot;ג.&quot;
13=&quot;ג:&quot;
14=&quot;ד.&quot;
15=&quot;ד:&quot;
16=&quot;ה.&quot;
17=&quot;ה:&quot;
18=&quot;ו.&quot;
19=&quot;ו:&quot;
20=&quot;ז.&quot;
21=&quot;ז:&quot;
22=&quot;ח.&quot;
23=&quot;ח:&quot;
24=&quot;ט.&quot;
25=&quot;ט:&quot;
26=&quot;י.&quot;
27=&quot;י:&quot;
28=&quot;יא.&quot;
29=&quot;יא:&quot;
30=&quot;יב.&quot;
31=&quot;יב:&quot;
32=&quot;יג.&quot;
33=&quot;יג:&quot;
34=&quot;יד.&quot;
35=&quot;יד:&quot;
36=&quot;טו.&quot;
37=&quot;טו:&quot;
38=&quot;טז.&quot;
39=&quot;טז:&quot;
40=&quot;יז.&quot;
41=&quot;יז:&quot;
42=&quot;יח.&quot;
43=&quot;יח:&quot;
44=&quot;יט.&quot;
45=&quot;יט:&quot;
46=&quot;כ.&quot;
47=&quot;כ:&quot;
48=&quot;כא.&quot;
49=&quot;כא:&quot;
50=&quot;כב.&quot;
51=&quot;כב:&quot;
52=&quot;כג.&quot;
53=&quot;כג:&quot;
54=&quot;כד.&quot;
55=&quot;כד:&quot;
56=&quot;כה.&quot;
57=&quot;כה:&quot;
58=&quot;כו.&quot;
59=&quot;כו:&quot;
60=&quot;כז.&quot;
61=&quot;כז:&quot;
62=&quot;כח.&quot;
63=&quot;כח:&quot;
64=&quot;לא.&quot;
65=&quot;לא:&quot;
66=&quot;לב.&quot;
67=&quot;לב:&quot;
68=&quot;כט.&quot;
69=&quot;כט:&quot;
70=&quot;לג.&quot;
71=&quot;לג:&quot;
72=&quot;לד.&quot;
73=&quot;לד:&quot;
74=&quot;לה.&quot;
75=&quot;לה:&quot;
76=&quot;לו.&quot;
77=&quot;לו:&quot;
78=&quot;לז.&quot;
79=&quot;לז:&quot;
80=&quot;לח.&quot;
81=&quot;לח:&quot;
82=&quot;לט.&quot;
83=&quot;לט:&quot;
84=&quot;מ.&quot;
85=&quot;מ:&quot;
86=&quot;מא.&quot;
87=&quot;מא:&quot;
88=&quot;מב.&quot;
89=&quot;מב:&quot;
90=&quot;מג.&quot;
91=&quot;מג:&quot;
92=&quot;מד.&quot;
93=&quot;מד:&quot;
94=&quot;מה.&quot;
95=&quot;מה:&quot;
96=&quot;מו.&quot;
97=&quot;מו:&quot;
98=&quot;מז.&quot;
99=&quot;מז:&quot;
100=&quot;מח.&quot;
101=&quot;מח:&quot;
102=&quot;מט.&quot;
103=&quot;מט:&quot;
104=&quot;נ.&quot;
105=&quot;נ:&quot;
106=&quot;נא.&quot;
107=&quot;נא:&quot;
108=&quot;נב.&quot;
109=&quot;נב:&quot;
110=&quot;נג.&quot;
111=&quot;נג:&quot;
112=&quot;נד.&quot;
113=&quot;נד:&quot;
114=&quot;נה.&quot;
115=&quot;נה:&quot;
116=&quot;נו.&quot;
117=&quot;נו:&quot;
118=&quot;נז.&quot;
119=&quot;נז:&quot;
120=&quot;נח.&quot;
121=&quot;נח:&quot;
122=&quot;ס.&quot;
123=&quot;ס:&quot;
124=&quot;סא.&quot;
125=&quot;סא:&quot;
126=&quot;סב.&quot;
127=&quot;סב:&quot;
128=&quot;סג.&quot;
129=&quot;סג:&quot;
130=&quot;סד.&quot;
131=&quot;סד:&quot;
132=&quot;סה.&quot;
133=&quot;סה:&quot;
134=&quot;סו.&quot;
135=&quot;סו:&quot;
136=&quot;סז.&quot;
137=&quot;סז:&quot;
138=&quot;סח.&quot;
139=&quot;סח:&quot;
140=&quot;סט.&quot;
141=&quot;סט:&quot;
142=&quot;ע.&quot;
143=&quot;ע:&quot;
144=&quot;עא.&quot;
145=&quot;עא:&quot;
146=&quot;עב.&quot;
147=&quot;עב:&quot;
148=&quot;עג.&quot;
149=&quot;עג:&quot;
150=&quot;עד.&quot;
151=&quot;עד:&quot;
152=&quot;עה.&quot;
153=&quot;עה:&quot;
154=&quot;עו.&quot;
155=&quot;עו:&quot;
156=&quot;עז.&quot;
157=&quot;עז:&quot;
158=&quot;עח.&quot;
159=&quot;עח:&quot;
160=&quot;עט.&quot;
161=&quot;עט:&quot;
162=&quot;פ.&quot;
163=&quot;פ:&quot;
164=&quot;א.&quot;
165=&quot;א:&quot;
166=&quot;ב.&quot;
167=&quot;ב:&quot;
168=&quot;ג.&quot;
169=&quot;ג:&quot;
170=&quot;ד.&quot;
171=&quot;ד:&quot;
172=&quot;ה.&quot;
173=&quot;ה:&quot;
174=&quot;ו.&quot;
175=&quot;ו:&quot;
176=&quot;ז.&quot;
177=&quot;ז:&quot;
178=&quot;ח.&quot;
179=&quot;ח:&quot;
180=&quot;ט.&quot;
181=&quot;ט:&quot;
182=&quot;י.&quot;
183=&quot;י:&quot;
184=&quot;יא.&quot;
185=&quot;יא:&quot;
186=&quot;יב.&quot;
187=&quot;יב:&quot;
188=&quot;יג.&quot;
189=&quot;יג:&quot;
190=&quot;יד.&quot;
191=&quot;יד:&quot;
192=&quot;א.&quot;
193=&quot;א:&quot;
194=&quot;ב.&quot;
195=&quot;ב:&quot;
196=&quot;ג.&quot;
197=&quot;ג:&quot;
198=&quot;ד.&quot;
199=&quot;ד:&quot;
200=&quot;ה.&quot;
201=&quot;ה:&quot;
202=&quot;ו.&quot;
203=&quot;ו:&quot;
204=&quot;ז.&quot;
205=&quot;ז:&quot;
206=&quot;ח.&quot;
207=&quot;ח:&quot;
208=&quot;ט.&quot;
209=&quot;ט:&quot;
210=&quot;י.&quot;
211=&quot;י:&quot;
212=&quot;יא.&quot;
213=&quot;יא:&quot;
214=&quot;יב.&quot;
215=&quot;יב:&quot;
216=&quot;יג.&quot;
217=&quot;יג:&quot;
218=&quot;יד.&quot;
219=&quot;יד:&quot;
220=&quot;טו.&quot;
221=&quot;טו:&quot;
222=&quot;טז.&quot;
223=&quot;טז:&quot;
224=&quot;יז.&quot;
225=&quot;יז:&quot;
226=&quot;יח.&quot;
227=&quot;יח:&quot;
228=&quot;כ.&quot;
229=&quot;כ:&quot;
230=&quot;כא.&quot;
231=&quot;כא:&quot;
232=&quot;כב.&quot;
233=&quot;כב:&quot;
234=&quot;כג.&quot;
235=&quot;כג:&quot;
236=&quot;כד.&quot;
237=&quot;כד:&quot;
238=&quot;כה.&quot;
239=&quot;כה:&quot;
240=&quot;כו.&quot;
241=&quot;כו:&quot;
242=&quot;כז.&quot;
243=&quot;כז:&quot;
244=&quot;כח.&quot;
245=&quot;כח:&quot;
246=&quot;כט.&quot;
247=&quot;כט:&quot;
248=&quot;ל.&quot;
249=&quot;ל:&quot;
250=&quot;לא.&quot;
251=&quot;לא:&quot;
252=&quot;לב.&quot;
253=&quot;לב:&quot;
254=&quot;לג.&quot;
255=&quot;לג:&quot;
256=&quot;לד.&quot;
257=&quot;לד:&quot;
258=&quot;לה.&quot;
259=&quot;לה:&quot;
260=&quot;לו.&quot;
261=&quot;לו:&quot;
262=&quot;לז.&quot;
263=&quot;לז:&quot;
264=&quot;לח.&quot;
265=&quot;לח:&quot;
266=&quot;לט.&quot;
267=&quot;לט:&quot;
/&gt;
|Volumes=
|Remarks=
|Width=
|Css=
|Header=
|Footer=
|הערות=
}}
[[קטגוריה:סיפורי מעשיות (ברסלב)]]</text>
      <sha1>gaz7gormhwkxgkjt2e34iyi3lexxnt1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשישת שלוחתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734966</id>
    <revision>
      <id>3005578</id>
      <parentid>2997747</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T13:04:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>בהעדר קטגוריה מתאימה יותר. אני לא מסיר את 'יוצרות' כי יש סבורים שמדובר במקור ביוצר.</comment>
      <origin>3005578</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4389" sha1="8nvo0ssexi3nnh7mpavnfroq4nqkln5" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט ל{{צ|לאל אשר שבת מכל המעשים}}, המיוחס לרבי שלמה הבבלי. במנהג וורמייזא נהגו לומר בשבת בראשית, לפני {{צ|שבח נותנים לו}}, אותיות א-ב ש-ת מתוך הפיוט.}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

{{סי|אֲ}}שִׁישַׁת שְׁלוּחָתוֹ בְּקֶטֶב תִּלָּה{{ש}}
{{סי|אֲ}}שִׁישׁוֹת לְהָנִיץ בְּתִחוֹחַ קִרְזְלָהּ{{ש}}
{{סי|בָּ}}הִיר מֶלְתָּחָיו מָתַח כַּשִּׂמְלָה{{ש}}
{{סי|בַּ}}עְיָם דַּיָּם צַו מִלְּגוֹלְלָה

{{סי|גּ}}וֹדָדוּ נָכְחוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם{{ש}}
{{סי|גָּ}}לַם בְּאַחַת עֶלֶף צוּרוֹתַיִם{{ש}}
{{סי|דִּ}}דָּה הַשֵּׁנִית פְּעוּרָה כִּדְלָתַיִם{{ש}}
{{סי|דֵּ}}עַ רִזֵּם לְחָרְבוֹת שְׁתַּיִם

{{סי|הִ}}קְלִיעַ וַיֶּהִי בִּיצִירַת שֵׁשֶׁת{{ש}}
{{סי|הֵ}}חַז בְּכֻלָּהּ בְּלִי יוֹשֶׁשֶׁת{{ש}}
{{סי|וְ}}לִחַשׁ בְּמִבְטֶחָה וְלֹא בוֹשֶׁשֶׁת{{ש}}
{{סי|וְ}}הֵימִין נְבָלִים וְהִשְׂמְאִיל יַבֶּשֶׁת

{{סי|זִ}}קֵּק בַּשָּׁחוּט שָׁלֹשׁ אוֹתוֹת{{ש}}
{{סי|זִ}}וְּגָם לְהִפָּרֵד וְאֵינָם נִשְׁתָּתוֹת{{ש}}
{{סי|חָ}}רְבָה וַחֲבֻרְבַּר וּמַזָּלִים לְעִתּוֹת{{ש}}
{{סי|חִ}}מּוּקָם חַג לְבַל נִפְתָּתוֹת

{{סי|טִ}}בַּע בַּשֵּׁנִי כְּסִילִים נֶחֱרָזִים{{ש}}
{{סי|טִ}}בָּם עֶתֶד כְּאַיָּלָה פְּרוּזִים{{ש}}
{{סי|יָ}}עָה הַשּׁוֹר וּצְדָדוֹ בַּחֲפָזִים{{ש}}
{{סי|יָ}}צַר טָלֶה רֹאשׁ לְמֵרוֹזִים

{{סי|כִּ}}לֵּל בַּמְּסִלּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה{{ש}}
{{סי|כְּ}}בִיָּתָם בְּנֶזֶל וְלָעֶרֶב לִינָה{{ש}}
{{סי|לַ}}יִל הִגְבִּיר יִנְהֲגוּ בוֹ שְׁמֹנָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁנֵים עָשָׂר הִלּוּכוֹ מִנָּה

{{סי|מֵ}}אֶתְמוּל עָרַךְ מֹרֶךְ וָאֶבֶךְ{{ש}}
{{סי|מְ}}רַחֶפֶת בְּשָׁלֶשֶׁת גָּדוּשׁ בַּסֶּבֶךְ{{ש}}
{{סי|נָ}}גִיד סְגִיאֵל שְׁבוּטֵי רֶבֶךְ{{ש}}
{{סי|נִ}}קְשַׁב פָּנָה תְּלוּי סֹבֶךְ

{{סי|סִ}}גְסֵג בְּעֵדֶן מְגָדֵי נִצָּנִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרְקֵי עֵנָב הֵירַד לַשּׁוֹנִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}בֵי מַאְפֵּלְיָתוֹ לְשִׁשִּׁים שָׁנִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}צֵי בְכָאֶיהָ מֶנּוּ נִטְעָנִים

{{סי|פָּ}}רַץ לְנִינָיו יַרְתִּיחַ צוּלוֹת{{ש}}
{{סי|פַּ}}חוֹ יַחֲרִים מֻשְׁלָךְ בִּמְצוּלוֹת{{ש}}
{{סי|צְ}}מָדוֹ הֲרָרִי לְכֵרַת פְּלִילוֹת{{ש}}
{{סי|צִ}}יגָתָם בְּמִלְחֶמֶת יַשְׂגִּיא לְנִדְגָּלוֹת

{{סי|קָ}}רוּן נוֹגֵחַ יָחֵל לְבַעֲתוֹ{{ש}}
{{סי|קִ}}יטוֹר נוֹחֵר יַבְעִיר בְּגִזָּתוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ יָנוּס וְיִתְמַרְמַר כְּקַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם יַשְׁלִים וְיִתְרַצּוּ לְיַפּוֹתוֹ

{{סי|שִׁ}}תֵּת וּבִסֵּס וּבִצַּע וְשִׁבַּת{{ש}}
{{סי|שִׁ}}שָּׁה בְּשַׁכְלְלוֹ שְׁבִיעִי שָׁבַת{{ש}}
{{סי|תְּ}}רָמוֹ כְּמַעֲשֵׂר לִנְצוּרֵי כְּבָבַת{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹדָה לְסַלְסֵל לְבוֹ שָׁבַת.{{ש}}
{{הור|שבח נותנים לו…}}

[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:יוצרות]]
[[קטגוריה:פיוטי אל אדון]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת בראשית]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]</text>
      <sha1>8nvo0ssexi3nnh7mpavnfroq4nqkln5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אדון על כל המעשים (חתונה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735756</id>
    <revision>
      <id>3005580</id>
      <parentid>3005565</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T14:02:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:יוצרות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005580</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2147" sha1="8l9kru6ujeimkekke2ohw6jisk9cuu1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן '''א&quot;ב'''}}
{{שורות|{{סי|אֵ}}ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים
{{סי|בְּ}}חֻפַּת חֲתָנֵינוּ שַׁלְוָה תָּשִׂים
{{סי|גִּ}}יהֲתָם תַּזְרִיחַ כְּזֹהַר פְּרוּשִׂים
{{סי|דַּ}}בְּקֵם בְּמַזָּל טוֹב מַדְלִיף רְסִיסִים
{{סי|הַ}}מְתֵּק אַהֲבָתָם בְּמֶתֶק עֲסִיסִים
{{סי|וְ}}רַבֵּם עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּנְכָסִים
{{סי|זַ}}כֵּם לְנִינִים הוֹגֵי תְּעוּדָה וְגוֹרְסִים
{{סי|חָ}}תָן יַעֲלֹס וְשׁוֹשְׁבִינָיו שָׂשִׂים
{{סי|טָ}}הוֹר בִּימֵיהֶם תּוֹשִׁיעַ חוֹסִים
{{סי|יִ}}רְאוּ פְּלָאֶיךָ וְרֻבֵּי נִסִּים
{{סי|כַּ}}נֵּס פְּזוּרִים מִכָּל קַצְוֵי אֲפָסִים
{{סי|לְ}}מִישׁוֹר יִהְיֶה עָקֹב וּלְבִקְעָה רְכָסִים
{{סי|מַ}}גֵּר זֵדִים כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים
{{סי|נ}}וֹגְשֵׂי עַמְּךָ הַדּוֹרְסִים וְרוֹמְסִים
{{סי|סְ}}מֹךְ בְּחַסְדְּךָ שְׁפָלִים וּמְאוּסִים
{{סי|ע}}וֹד לֹא יְהוּ בַז לְלוֹעֲטֵי רְמָשִׂים
{{סי|פְּ}}צֵם וְהַצִּילֵם מִיַּד שׁוֹסִים
{{סי|צְ}}פִירָתָם הָשֵׁב וְתִפְאֶרֶת הָעֲכָסִים
{{סי|ק}}וֹל רִנָּה וִישׁוּעָה יִשְׂאוּ פְּלוּסִים
{{סי|רָ}}טֹב וְיָבֵשׁ יִמְחֲאוּ פַּסִּים
{{סי|שִׁ}}ירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְשִׁמְךָ עֲמוּסִים
{{סי|תַּ}}קִּיף אֲשֶׁר שָׁבַת מִכָּל הַמַּעֲשִׂים}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:יוצרות לשבת חתונה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי אל אדון]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8l9kru6ujeimkekke2ohw6jisk9cuu1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארחמך ה' חזקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735910</id>
    <revision>
      <id>3005711</id>
      <parentid>3003591</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:14:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005711</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11916" sha1="dfhbbs8esa10ordunn9ua7lgw1flhwm" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר'''}}

{{סי|אֶ}}רְחָמְךָ יְיָ חִזְקִי אַתָּה מִשְׂגַּבִּי{{ש}}
{{סי|לַ}}גּוֹי יָסַפְתָּ נִכְבַּדְתָּ צוּר לְבָבִי{{ש}}
{{סי|עִ}}מְּךָ לֹא חָפַצְתִּי אֱלֹהֵי אָבִי{{ר1}}
נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי.{{ממס|ישעיהו כו ט}}{{ר2}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|זֶ}}רַע קֹדֶשׁ תַּעֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם מִלִּרְקֹב{{ש}}
{{סי|רְ}}אוּ תִּהְיוּ שׁוֹנִים בְּשִׂמְחַתְכֶם לִנְקֹב{{ש}}
פַּר אֶחָד בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם מִלַּעֲקֹב{{ר1}}
וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב.{{ממס|מלאכי א ב}}{{ר2}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר'''}}
{|
|-
|{{סי|אַ|1}}תָּה יְיָ לְבַדְּךָ אַנְעִימְךָ {{ש-רווח}}|| אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ.{{ממס|ישעיהו כה א}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|{{סי|בְּ|1}}נִי תֶּן חֵלֶק בִּנְתִינָה {{ש-רווח}}|| לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה.{{ממס|קהלת יא ב}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|גַּ|1}}ם תִּשְׁנוּ וְתַעֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם {{ש-רווח}}|| עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם.{{ממס|במדבר כט לה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|דּ|1}}וֹדִים נִתְרַוֶּה וְנִסְעֹד בַּמַּחֲזֶה {{ש-רווח}}|| זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|שמות יג ג}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|הִ|1}}נֵּה סְעוּדָה קְטַנָּה לְהַתְרֵץ {{ש-רווח}}|| רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ.{{ממס|ישעיהו כו טו}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|וְ|1}}נִשְׂמְחָה יַחַד בְּרִוּוּי כְּמֵהִים {{ש-רווח}}|| הַשְּׁמִינִי כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים.{{ממס|דה&quot;א כו ה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|זֵ|1}}רֵז נַעַצְרָה תְּשׁוּקָתוֹ עָלַי {{ש-רווח}}|| קַוֹּה קִוִּיתִי יְיָ וַיֵּט אֵלַי.{{ממס|תהלים מ ב}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|חֲ|1}}סִין רִמַּזְתָּ מַיִם בְּסוֹדֶךָ {{ש-רווח}}|| טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים קיט סה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|טַ|1}}רְחוּת דֶּרֶךְ קָשֶׁה לִבְכוֹרֶךָ {{ש-רווח}}|| נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ.{{ממס|תהלים קיט קה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|יָ|1}}סַפְתָּ לַגּוֹי יְיָ כָּסַפְתָּ {{ש-רווח}}|| יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ.{{ממס|ישעיהו כו טו}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|כִּ|1}}בְּשָׁם יוֹם אֶחָד וְאִוָּה {{ש-רווח}}|| גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה.{{ממס|תהלים קיט כ}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|לַ|1}}ייָ עֲצֶרֶת וּלְיַעֲקֹב חֶבְלוֹ {{ש-רווח}}|| דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ.{{ממס|שה&quot;ש ב טז}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|מַ|1}}יִם רִוָּם לְנַצֵּחַ עַל הַנְּחִילוֹת {{ש-רווח}}|| לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלוֹת.{{ממס|ישעיהו מט ח}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|נְ|1}}עִילוֹת שְׁתַּיִם בְּשִׁתּוּף וּלְחַבְּרָה {{ש-רווח}}|| {{סי|סָ|1}}מוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא.{{ממס|תהלים קיב ח}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|עֲ|1}}צֶרֶת פְּזַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב הִבְאִיר {{ש-רווח}}|| {{סי|פֵּ|1}}תַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר.{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|צִ|1}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לַדּוֹרוֹת {{ש-רווח}}|| {{סי|קִ|1}}דְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת.{{ממס|תהלים קיט קמח}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|רָ|1}}מַז לְנַסֵּךְ מַיִם בָּאֳהָבִים {{ש-רווח}}|| {{סי|שֹׁ|1}}פֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים.{{ממס|תהלים קז מ}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|תִּ|1}}שְׂמְחוּ עַמִּי וְתֻצְּלוּ מֵאָסוֹן {{ש-רווח}}|| וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|}

{{סי|אַ|1}}שְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|לְעֶזְרַ|1}}ת נָשִׁים יָרְדוּ לְתִקּוּן מִצְוָה חֲשׁוּבָה{{ש}}
הַנָּשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה בִּישִׁיבָה{{ר1}}
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ.{{ממס|ישעיהו נא ג}}{{ר2}}
{{הור|בגילה}}

מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וּסְפָלִים זָהָב אַרְבָּעָה{{ש}}
וְסֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אֶחָד יַעֲלוּ בִּתְרוּעָה{{ש}}
וְאַרְבַּע יְלָדִים מִפִּרְחִי כְהֻנָּה יְצַלְצְלוּ לְהַבִּיעָה{{ר1}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ר2}}
{{הור|זה צור}}

וְשֶׁמֶן מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲנִי{{ש}}
וְיָסְפוּ עֲנָוִים שִׂמְחָה בְּפִזּוּז וְכִרְכּוּר בְּבֵית עִדָּנַי{{ש}}
אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן שִׁמְעוּנִי בָנַי{{ר1}}
אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ.{{ממס|ישעיהו מד ו|לפני=ע&quot;פ}}{{ר2}}
{{הור|גאל}}

הַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם מְנַצְּחִים {{ש}}
בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר יַחַד מְשַׁבְּחִים{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ לְשַׂמְּחֵנוּ בִּירוּשָׁלַיִם הֱיוֹת נוֹצְחִים{{ר1}}
וְיֵשֵב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים.{{ממס|ישעיהו לב יח}}

===ביכור===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן בן רבי יהודה חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ יְרוּשָׁלַיִם הַחֲבִיבָה{{ש}}
{{סי|בָּ}}ךְ מְדֻבָּר נִכְבָּדוֹת תּוֹכֵךְ רָצוּף אַהֲבָה{{ש}}
{{סי|גִּ}}יל חֲמִשָּׁה וְשִׂשָּׂה חֲלִיל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹאֲבִין מִמִּצְוָה חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן בִּשְׁכֹּן מַלְכֵּךְ בְּתַאֲוָה{{ר1}}
{{סי|וְ}}לָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה.{{ממס|ישעיהו סב יב}}

{{סי|זְ}}רִיזִים יוֹרְדִים בָּעֲזָרָה תִּקּוּן גָּדוֹל לְחַדֵּשׁ{{ש}}
{{סי|חִ}}זּוּק מְנוֹרַת זָהָב גֹּבַהּ חֲמִשִּׁים בְּגֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|טִ}}יכּוּס סְפָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם וּבְסֻלָּמוֹת זְקוּפוֹת לְהָדֵשׁ{{ש}}
{{סי|יְ}}לָדִים מְשֻׁבָּחִים שְׁלֹשִׁים לֹג לְאֶחָד בְּאֶדֶשׁ{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם מֵאִיר לְהָגִיל בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
{{סי|לִ}}בְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נב א}}

{{סי|מְ}}רַקְּדִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת אֵשׁ בְּגִילַיִם{{ש}}
{{סי|נִ}}צּוּחַ מְנַצְּחִים חֲסִידִים וְשָׁבִים בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
{{סי|שָׂ}}שִׂים בְּכָל כְּלֵי קֶרֶן לְשַׁלֵּשׁ בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ לְצַלְצֵל בְּצִלְצְלַיִם{{ש}}
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ לְשִׂמְחָה יְפִי פַּעֲמֵי נַעֲלַיִם{{ר1}}
{{סי|צִ}}יּוֹן גִּילִי מְאֹד הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|זכריה ט ט|לפני=ע&quot;פ}}

{{סי|ק}}וֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה יָרֹנּוּ לְהִזָּבֵד{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ נְתוּנִים בְּעֹל כָּבֵד{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵיהֶם וְקַבֵּץ שֶׂה אֹבֵד{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם תִּתְעַנְּגוּ בְּמֶתֶק שְׁנַת הָעֹבֵד{{ש}}
{{סי|אָ}}בֹא לְבֵיתִי בְּשִׂמְחַת עוֹלָם בְּחֵיק הָרֹבֶד{{ר1}}
{{סי|לְ}}פָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.{{ממס|ישעיהו ס יג}}

{{סי|עֶזְרְ}}ךָ מִצִּיּוֹן שְׁלַח וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|הַקָּטָן|0}} לְאֶלֶף לְהַעֲצִים וְלִבְנוֹת בֵּית אֲרִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּנֵ}}ה הַר הַבַּיִת נְוֵה מְקוֹם הַהַר-אֵל {{ש}}
{{סי|רַבֵּי יְהוּדָה|0}} יָגִילוּ בֵּאלֹהֵיהֶם בְּאֶבְרָתוֹ צוֹאֵל{{ש}}
{{סי|חִזְק|0}}וּ {{סי|וְאִמְּצ|0}}וּ בְּנִצּוּחַ הַשְּׁמִינִית לְהוֹאֵל{{ר1}}
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים קכה ה|וגם=תהלים קכב ו}}{{ר2}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]</text>
      <sha1>dfhbbs8esa10ordunn9ua7lgw1flhwm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005718</id>
      <parentid>3005711</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:18:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005718</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11849" sha1="cgpshmjldphgmt7pcals17blexlhe8i" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר'''}}

{{סי|אֶ}}רְחָמְךָ יְיָ חִזְקִי אַתָּה מִשְׂגַּבִּי{{ש}}
{{סי|לַ}}גּוֹי יָסַפְתָּ נִכְבַּדְתָּ צוּר לְבָבִי{{ש}}
{{סי|עִ}}מְּךָ לֹא חָפַצְתִּי אֱלֹהֵי אָבִי{{ר1}}
נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי.{{ממס|ישעיהו כו ט}}{{ר2}}
{{הור|המעריב}}

{{סי|זֶ}}רַע קֹדֶשׁ תַּעֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם מִלִּרְקֹב{{ש}}
{{סי|רְ}}אוּ תִּהְיוּ שׁוֹנִים בְּשִׂמְחַתְכֶם לִנְקֹב{{ש}}
פַּר אֶחָד בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם מִלַּעֲקֹב{{ר1}}
וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב.{{ממס|מלאכי א ב}}{{ר2}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר'''}}
{|
|-
|{{סי|אַ|1}}תָּה יְיָ לְבַדְּךָ אַנְעִימְךָ {{ש-רווח}}|| אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ.{{ממס|ישעיהו כה א}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|{{סי|בְּ|1}}נִי תֶּן חֵלֶק בִּנְתִינָה {{ש-רווח}}|| לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה.{{ממס|קהלת יא ב}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|גַּ|1}}ם תִּשְׁנוּ וְתַעֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם {{ש-רווח}}|| עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם.{{ממס|במדבר כט לה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|דּ|1}}וֹדִים נִתְרַוֶּה וְנִסְעֹד בַּמַּחֲזֶה {{ש-רווח}}|| זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|שמות יג ג}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|הִ|1}}נֵּה סְעוּדָה קְטַנָּה לְהַתְרֵץ {{ש-רווח}}|| רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ.{{ממס|ישעיהו כו טו}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|וְ|1}}נִשְׂמְחָה יַחַד בְּרִוּוּי כְּמֵהִים {{ש-רווח}}|| הַשְּׁמִינִי כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים.{{ממס|דה&quot;א כו ה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|זֵ|1}}רֵז נַעַצְרָה תְּשׁוּקָתוֹ עָלַי {{ש-רווח}}|| קַוֹּה קִוִּיתִי יְיָ וַיֵּט אֵלַי.{{ממס|תהלים מ ב}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|חֲ|1}}סִין רִמַּזְתָּ מַיִם בְּסוֹדֶךָ {{ש-רווח}}|| טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים קיט סה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|טַ|1}}רְחוּת דֶּרֶךְ קָשֶׁה לִבְכוֹרֶךָ {{ש-רווח}}|| נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ.{{ממס|תהלים קיט קה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|יָ|1}}סַפְתָּ לַגּוֹי יְיָ כָּסַפְתָּ {{ש-רווח}}|| יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ.{{ממס|ישעיהו כו טו}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|כִּ|1}}בְּשָׁם יוֹם אֶחָד וְאִוָּה {{ש-רווח}}|| גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה.{{ממס|תהלים קיט כ}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|לַ|1}}ייָ עֲצֶרֶת וּלְיַעֲקֹב חֶבְלוֹ {{ש-רווח}}|| דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ.{{ממס|שה&quot;ש ב טז}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|מַ|1}}יִם רִוָּם לְנַצֵּחַ עַל הַנְּחִילוֹת {{ש-רווח}}|| לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלוֹת.{{ממס|ישעיהו מט ח}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|נְ|1}}עִילוֹת שְׁתַּיִם בְּשִׁתּוּף וּלְחַבְּרָה {{ש-רווח}}|| {{סי|סָ|1}}מוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא.{{ממס|תהלים קיב ח}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|עֲ|1}}צֶרֶת פְּזַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב הִבְאִיר {{ש-רווח}}|| {{סי|פֵּ|1}}תַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר.{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|צִ|1}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לַדּוֹרוֹת {{ש-רווח}}|| {{סי|קִ|1}}דְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת.{{ממס|תהלים קיט קמח}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|רָ|1}}מַז לְנַסֵּךְ מַיִם בָּאֳהָבִים {{ש-רווח}}|| {{סי|שֹׁ|1}}פֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים.{{ממס|תהלים קז מ}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{סי|תִּ|1}}שְׂמְחוּ עַמִּי וְתֻצְּלוּ מֵאָסוֹן {{ש-רווח}}|| וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת
|}

{{סי|אַ|1}}שְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|לְעֶזְרַ|1}}ת נָשִׁים יָרְדוּ לְתִקּוּן מִצְוָה חֲשׁוּבָה{{ש}}
הַנָּשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה בִּישִׁיבָה{{ר1}}
שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ.{{ממס|ישעיהו נא ג}}{{ר2}}
{{הור|בגילה}}

מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וּסְפָלִים זָהָב אַרְבָּעָה{{ש}}
וְסֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אֶחָד יַעֲלוּ בִּתְרוּעָה{{ש}}
וְאַרְבַּע יְלָדִים מִפִּרְחִי כְהֻנָּה יְצַלְצְלוּ לְהַבִּיעָה{{ר1}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ר2}}
{{הור|זה צור}}

וְשֶׁמֶן מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲנִי{{ש}}
וְיָסְפוּ עֲנָוִים שִׂמְחָה בְּפִזּוּז וְכִרְכּוּר בְּבֵית עִדָּנַי{{ש}}
אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן שִׁמְעוּנִי בָנַי{{ר1}}
אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ.{{ממס|ישעיהו מד ו|לפני=ע&quot;פ}}{{ר2}}
{{הור|גאל}}

הַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם מְנַצְּחִים {{ש}}
בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר יַחַד מְשַׁבְּחִים{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ לְשַׂמְּחֵנוּ בִּירוּשָׁלַיִם הֱיוֹת נוֹצְחִים{{ר1}}
וְיֵשֵב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים.{{ממס|ישעיהו לב יח}}

===ביכור===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אלעזר הקטן בן רבי יהודה חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ יְרוּשָׁלַיִם הַחֲבִיבָה{{ש}}
{{סי|בָּ}}ךְ מְדֻבָּר נִכְבָּדוֹת תּוֹכֵךְ רָצוּף אַהֲבָה{{ש}}
{{סי|גִּ}}יל חֲמִשָּׁה וְשִׂשָּׂה חֲלִיל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹאֲבִין מִמִּצְוָה חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|הִ}}נֵּה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן בִּשְׁכֹּן מַלְכֵּךְ בְּתַאֲוָה{{ר1}}
{{סי|וְ}}לָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה.{{ממס|ישעיהו סב יב}}

{{סי|זְ}}רִיזִים יוֹרְדִים בָּעֲזָרָה תִּקּוּן גָּדוֹל לְחַדֵּשׁ{{ש}}
{{סי|חִ}}זּוּק מְנוֹרַת זָהָב גֹּבַהּ חֲמִשִּׁים בְּגֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|טִ}}יכּוּס סְפָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם וּבְסֻלָּמוֹת זְקוּפוֹת לְהָדֵשׁ{{ש}}
{{סי|יְ}}לָדִים מְשֻׁבָּחִים שְׁלֹשִׁים לֹג לְאֶחָד בְּאֶדֶשׁ{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם מֵאִיר לְהָגִיל בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}}
{{סי|לִ}}בְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נב א}}

{{סי|מְ}}רַקְּדִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת אֵשׁ בְּגִילַיִם{{ש}}
{{סי|נִ}}צּוּחַ מְנַצְּחִים חֲסִידִים וְשָׁבִים בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
{{סי|שָׂ}}שִׂים בְּכָל כְּלֵי קֶרֶן לְשַׁלֵּשׁ בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ לְצַלְצֵל בְּצִלְצְלַיִם{{ש}}
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ לְשִׂמְחָה יְפִי פַּעֲמֵי נַעֲלַיִם{{ר1}}
{{סי|צִ}}יּוֹן גִּילִי מְאֹד הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|זכריה ט ט|לפני=ע&quot;פ}}

{{סי|ק}}וֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה יָרֹנּוּ לְהִזָּבֵד{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ נְתוּנִים בְּעֹל כָּבֵד{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵיהֶם וְקַבֵּץ שֶׂה אֹבֵד{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם תִּתְעַנְּגוּ בְּמֶתֶק שְׁנַת הָעֹבֵד{{ש}}
{{סי|אָ}}בֹא לְבֵיתִי בְּשִׂמְחַת עוֹלָם בְּחֵיק הָרֹבֶד{{ר1}}
{{סי|לְ}}פָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.{{ממס|ישעיהו ס יג}}

{{סי|עֶזְרְ}}ךָ מִצִּיּוֹן שְׁלַח וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל{{ש}}
{{סי|הַקָּטָן|0}} לְאֶלֶף לְהַעֲצִים וְלִבְנוֹת בֵּית אֲרִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּנֵ}}ה הַר הַבַּיִת נְוֵה מְקוֹם הַהַר-אֵל {{ש}}
{{סי|רַבֵּי יְהוּדָה|0}} יָגִילוּ בֵּאלֹהֵיהֶם בְּאֶבְרָתוֹ צוֹאֵל{{ש}}
{{סי|חִזְק|0}}וּ {{סי|וְאִמְּצ|0}}וּ בְּנִצּוּחַ הַשְּׁמִינִית לְהוֹאֵל{{ר1}}
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים קכה ה|וגם=תהלים קכב ו}}{{ר2}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]</text>
      <sha1>cgpshmjldphgmt7pcals17blexlhe8i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי ביכור</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1736211</id>
    <revision>
      <id>3005713</id>
      <parentid>2979299</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:16:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005713</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="330" sha1="s6vxf5sidptudnfof4lk07ufjruhxor" xml:space="preserve">פיוטי 'ביכור' או 'תוספת' הנוספים למערבית בברכת הפורש סוכת שלום.

[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג|ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטים על עבודת המקדש]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]</text>
      <sha1>s6vxf5sidptudnfof4lk07ufjruhxor</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אליכם עדה קדושה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738920</id>
    <revision>
      <id>3005706</id>
      <parentid>2999349</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:07:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005706</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2889" sha1="3rex52q4jjcod0i5t4d8dwtjml1g2zm" xml:space="preserve">{{רן|
אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים,
עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים?
עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים,
עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּשִּׂמְחָה,
עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּלֵיל זֶה קוֹל אֲנָחָה?
אֲהָהּ כִּי לֹא מָצָאנוּ לְכַף רַגְלֵנוּ מְנוּחָה,
אוֹי כִּי בָאָה צָרָה עַל כֵּן אֶשְׁכַּח מְחוֹלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שׁוֹתִים כּוֹסוֹת בִּבְרָכָה,
עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נִקְרָא מְגִלַּת אֵיכָה?
אֵיכָה בְּגָלוּת יָשַׁבְתִּי וּבָאתִי אֶרֶץ מְבוּכָה,
לָכֵן אֲנִי עַל כָּכָה אֲעוֹרֵר קוֹל יְלָלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח קוֹרִין תָּמִיד הַגָּדָה,
עַתָּה נֹאמַר בְּלֵיל זֶה בְּכִי תַּמְרוּר וּקְפָדָה?
אוֹיָה כִּי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ וּבָא עֵת פְּקֻדָּה,
אוֹי עַל קִרְיָה חֲמוּדָה וְעַל בָּתֵּי תְפִלּוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח נִגְמֹר תָּמִיד הַהַלֵּל,
עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נְהִי מִסְפֵּד וִילֵיל?
כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ עַתָּה לֹא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל,
כִּי בֵּית מִקְדָּשׁ מִתְחַלֵּל וְגַם חָרְבוּ הֵיכָלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹמְרִים שְׁפֹךְ בְּזִמְרָה,
עַתָּה בְּלֵיל זֶה שָׁתִינוּ לַעַן רֹאשׁ וּמָרָה?
אוֹי כִּי שִׂמְחָה נֶעְדָּרָה דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת.

הִתְנַחֲמוּ בְגָלוּת בָּנִים יוֹשְׁבִים בְּצָיוֹן,
אֲרוֹמִמְכֶם מִשִּׁפְלוּת אָכִין עֲבוֹדַת צִיּוֹן,
אֶבְנֶה נְוֵה אַפִּרְיוֹן אָז תִּשְׂמְחוּ בְּגִילוֹת.}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]</text>
      <sha1>3rex52q4jjcod0i5t4d8dwtjml1g2zm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005737</id>
      <parentid>3005706</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T08:24:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005737</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2822" sha1="9293w12hjuo04j59t4i7oc15myssxgb" xml:space="preserve">{{רן|
אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים,
עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים?
עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים,
עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּשִּׂמְחָה,
עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּלֵיל זֶה קוֹל אֲנָחָה?
אֲהָהּ כִּי לֹא מָצָאנוּ לְכַף רַגְלֵנוּ מְנוּחָה,
אוֹי כִּי בָאָה צָרָה עַל כֵּן אֶשְׁכַּח מְחוֹלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח שׁוֹתִים כּוֹסוֹת בִּבְרָכָה,
עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נִקְרָא מְגִלַּת אֵיכָה?
אֵיכָה בְּגָלוּת יָשַׁבְתִּי וּבָאתִי אֶרֶץ מְבוּכָה,
לָכֵן אֲנִי עַל כָּכָה אֲעוֹרֵר קוֹל יְלָלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח קוֹרִין תָּמִיד הַגָּדָה,
עַתָּה נֹאמַר בְּלֵיל זֶה בְּכִי תַּמְרוּר וּקְפָדָה?
אוֹיָה כִּי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ וּבָא עֵת פְּקֻדָּה,
אוֹי עַל קִרְיָה חֲמוּדָה וְעַל בָּתֵּי תְפִלּוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח נִגְמֹר תָּמִיד הַהַלֵּל,
עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה נְהִי מִסְפֵּד וִילֵיל?
כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ עַתָּה לֹא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל,
כִּי בֵּית מִקְדָּשׁ מִתְחַלֵּל וְגַם חָרְבוּ הֵיכָלוֹת.

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹמְרִים שְׁפֹךְ בְּזִמְרָה,
עַתָּה בְּלֵיל זֶה שָׁתִינוּ לַעַן רֹאשׁ וּמָרָה?
אוֹי כִּי שִׂמְחָה נֶעְדָּרָה דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת.

הִתְנַחֲמוּ בְגָלוּת בָּנִים יוֹשְׁבִים בְּצָיוֹן,
אֲרוֹמִמְכֶם מִשִּׁפְלוּת אָכִין עֲבוֹדַת צִיּוֹן,
אֶבְנֶה נְוֵה אַפִּרְיוֹן אָז תִּשְׂמְחוּ בְּגִילוֹת.}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>9293w12hjuo04j59t4i7oc15myssxgb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>וארץ שפל רומי ונקלה כבודי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738926</id>
    <revision>
      <id>3005575</id>
      <parentid>2999364</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T12:46:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005575</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5952" sha1="pbe1o28egi53b6r9z4paag9w5043z3d" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
{{הור|סימן: '''שלמה בר יהודה'''; '''אנייה''' (משולש)}}

וָאָרֶץ {{סי|שָׁ}}פַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי{{ש}}
{{סי|לְ}}עָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי וְקָצְרָה יָדִי{{ש}}
{{סי|מִ}}דֵּי זָכְרִי יְגוֹנַי הוֹמִים גַּלֵּי נַפְשִׁי וְקוֹדְחִים שְׁבִיבֵי יְקוֹדִי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לָעַד יֶחֱשַׂף צִלִּי וְיֵצַר צַעֲדִי{{ר1}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}

{{סי|בַּ}}עֲדִי {{סי|רַ}}בָּה שַׂר צָבָא וּמִלְחָמָה קִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|יִ}}פְעַת {{סי|הוֹדִ}}י חִלֵּל כִּתֵּת וְהִדֵּשׁ {{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא בְּיוֹם זֶה אֶקְרָא צוֹם וַעֲצָרָה אֲקַדֵּשׁ {{ר1}}
בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ

{{עוגן בשורה|א}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|אָ|1}}נוּ וְאָבְלוּ פִּתְחֵי מְעוֹנַי {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|אָ|1}}פְלוּ וְכָהוּ עֵינַי {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|אֲ|1}}רִי נֹהֵם וְצָלְלוּ אָזְנָי {{ר1}}
יוֹם וַיִּקְרָא {{מילת קבע|אַרְיֵה}} עַל מִצְפֶה אֲדֹנָי.{{ממס|ישעיהו כא ח}}

(יְיָ אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד לְהַכְנִיעִי {{ש}}
וְאַל לָעַד תִּזְכּוֹר עָוֹן לְהַרְשִׁיעִי {{ש}}
אֱזוֹן נָא מִזְּבוּלֶךָ לְקוֹל שַׁוְעִי {{ר1}}
מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי.{{ממס|ש&quot;ב כב ג}}){{ש}}
{{הור|מלך עוזר}}

{{עוגן בשורה|ב}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|נֻ|1}}תַּק אֵזוֹר כֹּחִי לְהַמְאִיכוֹ {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|נ|1}}וֹתַרְתִּי כְּגֹרֶן עֵת הִדְרִיכוֹ {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|נֻ|1}}גַּר עַמִּי סְחוֹב וְהַשְׁלִיכוֹ {{ר1}}
יוֹם עָלָה {{מילת קבע|אַרְיֵה}} מִסֻּבְּכוֹ.{{ממס|ירמיהו ד ז}}

מִסֻּבְּכוֹ עָלָה וְהִשְׁקָנִי כּוֹס רַעַל {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וְאוֹתִי בְּמַסְגֵּר נָעַל {{ש}}
(נָא הַחֲיֵה רְדוּמֵינוּ בְּכוֹס תַּעַל {{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.{{ממס|ש&quot;א ב ו}}){{ש}}
{{הור|ונאמן}}

{{עוגן בשורה|ג}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}עֲצוּ הַתָּרִים לְהוֹצִיא דִבּוֹת {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יְ|1}}לָלָה הִשְׁמִיעוּ וְקוֹל בִּמְרִיבוֹת {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|יָ|1}}דַיִם רָפוּ וְלֹא מָצְאוּ תְשׁוּבוֹת {{ר1}}
אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ {{מילת קבע|אֲרִי}} בֵּין הָרְחֹבוֹת.{{ממס|משלי כו יג}}

הָרְחֹבוֹת מָלְאוּ הוֹ הוֹ וּמִסְפֵּד וִילֵיל {{ש}}
וְנֻפְּצוּ לַסֶּלַע יוֹנֵק וְעוֹלֵל {{ש}}
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם לַעֲדַת אֲרִיאֵל {{ר1}}
וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

{{עוגן בשורה|ד}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|יָ|1}}רוּ בְּכִלְיוֹתֵינוּ חֵץ בְּגַחַל {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|יָ|1}}רְעָה נַפְשׁוֹתֵינוּ בְּבַחַל {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' אֲרִי נוֹהֵם כְּנַהֲמַת יָם וְנַחַל {{ר1}}
שַׁאֲגַת {{מילת קבע|אַרְיֵה}} וְקוֹל שָׁחַל.{{ממס|איוב ד י}}

שַׁחַל עָדָה וְשָׂם קוֹמָתִי מְגֻדַּעַת {{ש}}
אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי וּכְרֵסוֹ מֵעֲדָנַי שׂוֹבַעַת {{ש}}
יָהּ הוֹדַע זְרוֹעֲךָ בְּגַאֲוָה מוֹדַעַת {{ר1}}
הָאֵל הַמְלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת{{ש}}
{{הור|וחננו}}

{{עוגן בשורה|ה}}'''בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי''' {{סי|ה|1}}וֹ הוֹ בְּכָל חוּצוֹת הֻקְרָא {{ש}}
'''בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ''' {{סי|הֲ|1}}לֹא שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא {{ש}}
'''בְּמַזַּל אַרְיֵה''' {{סי|הֶ|1}}גֶה וְקִנִים וָהִי וּמוֹרָא {{ר1}}
{{מילת קבע|אַרְיֵה}} שָׁאָג מִי לֹא יִירָא.{{ממס|עמוס ג ח}}

(מִי לֹא יִירָא הֲמוֹן שֵׁבֶט אַף נְצִיבִים{{ש}}
הֵם הַכְּפִירִים הַהוֹמִים כְּדוֹבִים {{ש}}
הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ יִתְאַפְּקוּ לַנִּכְאָבִים {{ש}}
רְפָא מְשׁוּבוֹתֵינוּ כְּנָאַמְתָּ לַשָּׁבִים {{ר1}}
שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים.{{ממס|ירמיהו ג יד}}){{ש}}
{{הור|הרוצה בתשובה}}
[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]</text>
      <sha1>pbe1o28egi53b6r9z4paag9w5043z3d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739281</id>
    <revision>
      <id>3005605</id>
      <parentid>3004173</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T16:53:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* זכור */</comment>
      <origin>3005605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34972" sha1="88jkrn5u1vyqt64ii4js9uludmy2iz0" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*ברוך שאמר בסימן א&quot;ב (58)
*להוצאת ס&quot;ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64)
*להוצאת ס&quot;ת: מי כמוך אומר ומקים (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: בשיר אענה (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: יום מעמד סיני (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: יום מעמד סיני (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**על ארמון כי נוטש (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**ובו אנחם (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**בימים ההם ובעת ההיא (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**ויכון עולם על מלאתו (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא ()
***'''ה'''' משנאי רבו ()
***'''אלהינו''' אדוני האדונים ()
***'''מלך''' אליך אתחנן ()
***'''העולם''' אל נעלם ()
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (483)
***'''לה'''' מרום ונישא ()
***'''חסדו''' אלהי ירעף ()
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל ()
***'''לבני''' אמוניך הופיעה ()
***'''אדם''' אפר יסודו ()
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם ()
***'''על''' אלהים נורא ()
***'''עמך''' אלהים ביד מונים ()
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום ()
***'''אמרי''' אלהותך ()
***'''פי''' אפתח להללך ()
***'''והגיון''' משרתיך ()
***'''לבי''' אעורר להגות ()
***'''לפניך''' אודה אתודה ()
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה ()
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי ()
***'''וגואלי''' אלי אתה ()
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי ()
***'''הוא''' אחד ומיוחד ()
***'''יודך''' אדיר נפלא ()
***'''כמוני''' שפל ברך ()
***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} ()
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך ()
***'''בנים''' אמיץ אונים ()
***'''יודיע''' שמו הנשגב ()
***'''אל''' אלוה אעתר ()
***'''אמתך''' שחקים יעידו ()
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי ()
***'''חסדך''' אדיר במרום ()
***'''אבוא''' אדרוש אל אל ()
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך ()
**ה' אילפת שמך המפורש ()
**שמו אחד ומהולל ()
**שמע נא צעקת עם עני ()
**ה' אמרי האזינה ()
**לה' אדונינו יום מיוחד ()
**כי אקח מועד עולם ועד ()
**אתפלל אחלה ()
**שדי שמרה נפשי ()
**אמנם מקדם אתה גואל ()
**מלך אקרא בניב רטוב ()
**הללו לדר נהורא ()
**אין כמוך גדול בגבורה ()
**ה' במי ידמוך המושלים ()
**רומה אלהים והושיענו ()
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך ()
**[[בזכרי על משכבי]] ()
**אנוש רימה בחייך ()
**ישמע ה' קול תחנוני ()
**יום להיטיב תקרא ()
**[[יצו האל לדל שואל]] ()
**יוושעון עבדיך ()
**אביון אשר כפיו ()
**יצרי ראשית צרי ()
**להודות באתי ()
**ממרום קול עובר ()
**מתי שכל בלי תכל ()
**שבת משושי ורבו יגוני ()
**עת שערי רחמים לך נפתחו ()
**מרעיד פני צורו שיחר ()
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] ()
**אשחה במר שיחי ()
**אשא בשרי בשיני ()
**אשובה עדיך משגבי ()
**אכין קרב וסרעפים ()
**אבותינו חטאו ואינם ()
**מנעי יחידה רוע פעלך ()
**אשא אישון ()
**אזלו בכליון וחרץ ()
**מקדם ימים חשבתי ()
**אליכם אקרא נמהרים ()
**אויה לי שחטאתי ()
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] ()
**אל יסיתך נפשי ()
**[[שוממתי ברב יגוני]] ()
**אני הגבר בזכרי זדוני ()
**יה נורא ואיום ()
**את פני מבין צפוני ()
**[[שוכני בתי חמר]] ()
**ידום לנוגן חליל (קינה) ()
**אם יאמר לי קוני ()
**אומצתי אויילתי ()
**רוח ובשר צמדו ()
**יצרי וזדון לבי ()
**שמעו למלי עם אמוני ()
**אנוש בינה משפט הארץ ()

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] ()
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה ()
*פתיחה: [[שמע קולי]] ()
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] ()
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] ()
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] ()
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ()
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] ()
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה ()
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] ()
**מחיה: תאלת זו ()
**משלש: אבן חוג ()
**אדרת ממלכה ()
**אם אשר בצדק ()
**[[אדירי איומה]] ()
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ ()
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] ()
**ביום ב: [[המלך ה']] ()
**זכור ברית: אדון אשר רוכב ()
*במוסף: [[אוחילה לאל]] ()
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] ()

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה ()
*סליחות:
**עורי איומתי לראש אשמורת ()
**כל שנאן ושרף יסלסלוך ()
**לילה אליך ה' שועתי ()
**לילה שקד עמך ()
**לילה אקדמה פניו ()
**לילה ממעון קדשך ()
**מעון קדשך עמך אוסף ()
**מהלל מלכך ()
**שכם אחד מתי המוני ()
**תחנון: משול יצר עבוד יוצר ()
**תחנון: אשר נטה שחקים ()
**תחנון: שוחרי אל החרדים ()
**חטאנו: שכנך איויתי לנהור ()
*פיוטים בסדר הוידוי:
**אורחותיכם יישרתי ()
**אשפוך תחן לשכנה ()
**ידידים לנגדם שמוך ()

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] ()
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] ()
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] ()
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי ()
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] ()
===קרובות===
*מגן: [[שושן עמק]] ()
*מחיה: יום מימים ()
*משלש: צפה בבת תמותה ()
*אשא דעי ()
*אין ערוך אליך ()
*אל שת מאז מעונו ()
*אשר אימתו בחצי ברקים ()
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו ()
*מעשה אנוש תחרות רחמיו ()
*אמרו לאלהים אמת פעלו ()
*אלוה סליחות אתה ()
*אבירי לב לטייבך ()
*המכירים תהלות תעצומיך ()
*אילי מרום אומרים גדלו ()
*וקרא אופן לכרוב ()
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו ()
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך ()
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה ()
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו ()
*שחר מפלט לי אחישה ()
*אלהים אלי אתה אשחרך ()
*[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] ()
*[[היום מלכי מקדם]] ()
*מעוני אלהי קדם בך בטחתי ()
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] ()
*אז דברת בחזון ()
*בקר ייחד שמך עמך ()
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] ()
*סליחה: אדון לאב המון ()
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך ()
*תחנון: חנות אתכם יחזה ()
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז ()
*אלהים אתה צוית דרשוני ()
*תחנון: לטהר אתכם יזה ()
*אליכם אישים אדבר דברי ()
*תחנון: ידי דלים ונחשלים ()
*ה' נסי ומחסי ()
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש ()
*אז בהר המור ()
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת ()
*חיים אשאלה ממך לי מלכי ()
*אשא עיני אל ה' בתחנוני ()
*יערבו לפניך תהלות ושבחות ()
*תחנון: יערב חין ערכנו ()
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון ()
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי ()
*[[אופל אלמנה תאיר]] ()
*בסדר הוידוי:
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] ()
**[[אעשה למען שמי]] ()

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום ()
*מחיה: מעת תחן גש ()
*משלש: אתן תהלות למלך ()
*המכירים אומצך ()
*אראלי איום ()
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] ()
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני ()
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק ()
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] ()
*ה' שמעה תפילת המנחה ()
*מנחת מרחשת ארשת שפתי ()
*תחנון: מערכות ישראל בשירה ()
*אשלש תפילות ()
*תחנון: ידידיך מאמש ()
*אנשי לבב עוצו ()
*תחנון: שדי הזכרתני ()
*תחנון: קראתי מצרה ()
*חיים מול ישראל ()
*אנא שא נא לעוון מייחליך ()
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה ()
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא ()
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם אם יבוא ()
**אצתי יום כיפור ()

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*אבן מעמסה ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] ()
*פתיחה: אקרא בצר רוחי ()
*ברכו: אל לך עוז ועטרת ()
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך ()
*אצילי קום קרא ()
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין ()
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] ()
*חזקו ואמצו כושלי ברכים ()
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה ()
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה ()
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל ()
*ויעל משה ()
*אשריכם ישראל שבכם בחר אל ()
*קול יאמר אני ארעה צאני ()
*אשריך ישראל מי כמוך ()
*הנא יום בא ()
*שמחו אהובים ()
*אל בנה מקדשך ()
*יום אדיר ()
*הנחילנו אדון ()
*הודו לו אדיר ()
*רוצו רוצו ()
*אמוני מערכה ()
*אום נאוה ()
*וקווי וקווי ()

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול ()
*פתיחה: אשורר הילולים ()
*יוצר: אהלל לנוטה ()
*בראשית ארק ודוק ()
*אומרים קדוש קדוש ()
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא ()
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם ()
*מי כמוך שמים נטית בגבורה ()

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד ()
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני ()
*ירושת נחלה ()
*יחי הילד לאביו ולאמו ()
*יהי שלום בחילינו ()
*משוש וגילה מעם נורא עלילה ()

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים ()

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני ()
*לחתן: ממעונו אור זורח ()
*לכלה: מצא אשה מצא טוב ()
*לכלה: לקראת פני חתן ()
*לכלה: שמור חתן וכלה ()
*יה שוכן בשמי ערץ ()
*ישמח חתן עם כלה ()
*אדיר הוא אלהינו ()
*אלהיכם יאדירכם ()

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>88jkrn5u1vyqt64ii4js9uludmy2iz0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005703</id>
      <parentid>3005605</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T05:10:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרה */</comment>
      <origin>3005703</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34976" sha1="8p1xvcoxfpypgzh4fsb48vobupb7si6" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
*ברוך שאמר בסימן א&quot;ב (58)
*להוצאת ס&quot;ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64)
*להוצאת ס&quot;ת: מי כמוך אומר ומקים (64)
*[[יגדל]] (69)
*[[אדון עולם]] (70)
*[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
*זמר להבדלה: בשיר אענה (80)

==שבת ראש חודש==
*פתיחה: איומה לגוף ירדה (86)
*פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
*פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87)
*יוצר: אהלל למאיר (87)
*יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88)
*אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89)
*זולת: אמת אומנתי (90)
*מי כמוך אומר ומקים (90)
*מי כמוך בדברו גוזר (91)

==שבת חנוכה==
*פתיחה: בנר חנוכה אודך (102)
*{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
*פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102)
*קדיש: ישעך יזכירו (102)
*יוצר: איום מבראשית (103)
*אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104)
*זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
*[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105)
*מי כמוך שמים כוננת (106)

==עשרה בטבת==
*קרובות: את שמועתנו מי האמין (110)
*סליחה: אויל יעץ (112)
*סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
*סליחה: אזכור ואאנח (113)
*סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
*סליחה: חיים שאלתי (114)
*סליחה: אפסו אמונים (115)
*סליחה: איך נמכרו בנים (115)
*סליחה: איך נפלה (116)
*תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
*{{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
*תחנון: אלוה מכין תבל (117)
*תחנון: לדוברת יחודך (117)
*חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
*חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
*וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
*הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
*פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
*פתיחה: ממחצית שקל (125)
*פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
*יוצר: אשא דעי (125)
*יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
*אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
*אופן: אחזו אחזו אלים (128)
*אופן: מלאכים ממליכים (128)
*זולת: אקומה ולב אבינה (128)
*זולת: אדברה בצר רוחי (129)
*מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
*מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
*מי כמוך אופני מעוני (132)

==זכור==
*הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
*פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
*פתיחה: יום בהמן (136)
*פתיחה: יום בשם יאיר (136)
*{{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
*יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
*אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
*אופן: יוצר הכל הקדים (138)
*זולת: אלו שלש מצוות (139)
*זולת: את ה' דרשתי (139)
*מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
*קרובות: ומרדכי ידע (147)
*סליחה: אחות פתשגן (150)
*סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
*סליחה: אגגי בקש (151)
*תחנון: יהירים קמו (152)
*תחנון: יום רכב (152)
*סליחה: אגגי אז כעמד (153)
*סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
*תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
*תחנון: ארבה גזם וילק (155)
*סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
*תחנון: שועלים מחבלים (156)
*סליחה: אגגי שקד (157)
*סליחה: איש צר ואויב (158)
*תחנון: אז בגלותי (159)
*סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
*תחנון: המן נלחץ (160)
*סליחה: אגגי אשר חשב (160)
*תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
*סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
*חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
*אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
*קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
*בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
*שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
*עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
*פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
*פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
*הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
*פתיחה: שחרית אקדמה (179)
*פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
*פתיחה: אשרו המוני (180)
*{{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
*ברכו: ישורון צא (180)
*יוצר: אקרא יומם (181)
*אופן: אומרים קדוש (182)
*אופן: ישעך יכתירו (182)
*אופן: מחנות עליונים (182)
*זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
*מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
*מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
*מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
*הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
*פתיחה: שעה אלי (190)
*פתיחה: אשר נקדש (190)
*פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
*פתיחה: מקבץ המוני (190)
*{{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
*יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
*סלוק: יציאות שבת שתים (192)
*אופן: מלאכים ממליכים (192)
*אופן: שובב בירחי ראש (192)
*זולת: אז מראש הודחתי (193)
*מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
*מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
*מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
*פתיחה: נדיבי עמים (199)
*קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
*ברכו: שארית תם הטוב (200)
*{{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
*וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
*יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
*יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
*אופן: לחייך בתורים (204)
*אופן: שוקיו עמודי שש (204)
*אהבה: לפליטת בן בכור (204)
*זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
*זולת: אלכה לי ואשובה (205)
*מי כמוך אל נורא תהלות (206)
*מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
*גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
**[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
*ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
*[[אז רוב ניסים]] (232)
*עושה פלא במצרים (232)
*קול נתנה (233)
*פתיחה: שמחו איתני (233)
*פתיחה: אומר לצפון תני (234)
*פתיחה: אמרי הגיוני (234)
*פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
*קדיש: אחוה מפלאות (235)
*קדיש: אספר נפלאות (235)
*ברכו: [[שחי לאל]] (236)
*ברכו: שאי עין יחידתי (236)
*יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
*אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
*זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
*מי כמוך שוכן עד (241)
*{{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
*תפילת טל:
**[[אוחילה לאל]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
**[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
**[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
**[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
**י&quot;א: אמונים החסודים (257)
**וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
*מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
*פתיחה: שירו נאמני (260)
*יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
*סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
*אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
*זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
*מעריב: יה שלח אורו (272)
*פתיחה: עברו העברים בים (273)
*פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
*פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
*פתיחה: שורש בנו ישי (274)
*יוצר: [[אתה הארת]] (275)
*אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
*זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
*זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
*מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
*מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
*פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
*יוצר: [[אופל המוני]] (283)
*אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
*הכרזה:
**רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
**בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
*מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
*פתיחה: יום מעמד סיני (346)
*פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
*קדיש: מתוק דבר תורה (347)
*ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
*יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
*אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
*זולת: ומשה עלה (349)
*תוספת: וקדוש נגלה (349)
*מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
*אזהרות: 
**[[אתה הנחלת]] (356)
**[[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
*מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
*פתיחה: יום מעמד סיני (364)
*פתיחה: אמת עלי לספר (364)
*קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
*יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
*אופן: בעלותו ההרה (366)
*זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
*אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
*אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
*{{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}

==שבעה עשר בתמוז==
*קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
*סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
*סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
*סליחה: אעיר יגוני עם (381)
*סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
*סליחה: היום אמרר בבכי (282)
*תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
*סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
*סליחה: מדי ימים ימימה (384)
*תחנון: יום זה עריצים (384)
*סליחה: אעורר בכיי (385)
*תחנון: אוספו החצובות (385)
*סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
*חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
*חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
*חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
*קינה: משאגת כפירים (398)
*קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
*קינה: אנחתי ונאלמתי (399)
*קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400)
*קרובה: [[זכור איכה]] (401)
*קינות:
**[[שבת סורו מני]] (403)
**[[איכה אצת באפך]] (404)
**[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
**אשמתנו גדלה (406)
**[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
**[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
**[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
**כי אם תועי דרך (411)
**[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
**[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
**[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
**[[איכה אהובים נאמנים]] (414)
**אמרתי שמעו אמונים (415)
**אתמיד בבכיה (416)
**משה אמר ברכה (416)
**על ארמון כי נוטש (417)
**אם יתקע שופר בעיר (417)
**באו אדומים (418)
**איך אופל בית הלהב (418)
**[[שומרון קול תתן]] (419)
**איך חרב בכחשי רב (419)
**[[אלי ציון]] (420)
**[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
**בכו אחים וגם ספדו (421)
**שמם נתיב גלגל (422)
*(ציונים:)
**לבי למואב הלוא (422)
**ילל במרד שאי (423)
**ציון הלא תדעי (424)
**[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425)
*נחמות:
**אנכי אנכי אנכי מנחם (447)
**ובו אנחם (448)
**אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
**בימים ההם ובעת ההיא (449)
**יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
**תאמץ אוהל ארמונך (451)
**אב ינחם בנים בחביון (451)
**אהוב נא שערי ציון (452)
**תתנחם לרחם ציון (452)
**אנא רחם ציון (453)
**ויכון עולם על מלאתו (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
*אתאנו לפתחך (460)
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
*אדון הביטה (462)
*אל תבישנו בתפלתנו (466)
*[[אשמנו מכל עם]] (467)
*[[אלהינו שבשמים]] (468)
*אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470)
*[[עשה למען שמך]] (470)
*[[עננו אבינו]] (470)
*[[כשענית לאברהם]] (471)
*[[דעני לעניי]] (471)
*[[קול יעקב קורא]] (472)
*[[מכניסי רחמים]] (472)
*[[מחי ומסי]] (472)
*[[מה נפתח ונימא]] (472)
*[[הלא אמרית ליך]] (473)
*הלא על כי אין אלהי (473)
*[[תורתא דמרביא]] (473)
*[[מרן דבשמיא]] (473)
*מתרצה ברחמים (474)
*[[שומר ישראל]] (474)

*פתיחות:
**[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
**יה חון עמך (475)
**בלבי ורעיוני (475)
**אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
**בלבי וברעיון (476)
**שחרים יחידתי (476)
**במה יזכה (476)

*סליחות:
**[[ברכי אצולה]] (476)
**ה' שם איום ונורא (478)
**אלהי אם מעלתי מעל (478)
**ע&quot;ס הברכה:
***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא ()
***'''ה'''' משנאי רבו ()
***'''אלהינו''' אדוני האדונים ()
***'''מלך''' אליך אתחנן ()
***'''העולם''' אל נעלם ()
**ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
***'''יודו''' אליך מיחליך (483)
***'''לה'''' מרום ונישא ()
***'''חסדו''' אלהי ירעף ()
***'''ונפלאותיו''' אשר פעל ()
***'''לבני''' אמוניך הופיעה ()
***'''אדם''' אפר יסודו ()
**ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
***'''לה'''' אמיץ כח (487)
***'''הישועה''' מני קדם ()
***'''על''' אלהים נורא ()
***'''עמך''' אלהים ביד מונים ()
**גדול אדיר הנשגב (491)
**ה' אלהי הושיעני (492)
**צבאות חילי מגדולי (493)
**מעון אדיר מאז ראשון (494)
**אבאר שם אדיר (495)
**אל אביר השוכני (496)
**ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
***'''לרצון''' מיחלים היום ()
***'''אמרי''' אלהותך ()
***'''פי''' אפתח להללך ()
***'''והגיון''' משרתיך ()
***'''לבי''' אעורר להגות ()
***'''לפניך''' אודה אתודה ()
***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה ()
***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי ()
***'''וגואלי''' אלי אתה ()
**אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
**[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
**אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
**ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי ()
***'''הוא''' אחד ומיוחד ()
***'''יודך''' אדיר נפלא ()
***'''כמוני''' שפל ברך ()
***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} ()
***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך ()
***'''בנים''' אמיץ אונים ()
***'''יודיע''' שמו הנשגב ()
***'''אל''' אלוה אעתר ()
***'''אמתך''' שחקים יעידו ()
**ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
***אילי מרומים… '''ואני''' (512)
***'''ברוב''' ארשת שפתי ()
***'''חסדך''' אדיר במרום ()
***'''אבוא''' אדרוש אל אל ()
**אוי לי ביום צאתי (518)
**אלהים אשא נפשי אליך ()
**ה' אילפת שמך המפורש ()
**שמו אחד ומהולל ()
**שמע נא צעקת עם עני ()
**ה' אמרי האזינה ()
**לה' אדונינו יום מיוחד ()
**כי אקח מועד עולם ועד ()
**אתפלל אחלה ()
**שדי שמרה נפשי ()
**אמנם מקדם אתה גואל ()
**מלך אקרא בניב רטוב ()
**הללו לדר נהורא ()
**אין כמוך גדול בגבורה ()
**ה' במי ידמוך המושלים ()
**רומה אלהים והושיענו ()
*תחנונים:
**אלהי קדם מעונה (529)
**אל נכספתי אל ביתך ()
**[[בזכרי על משכבי]] ()
**אנוש רימה בחייך ()
**ישמע ה' קול תחנוני ()
**יום להיטיב תקרא ()
**[[יצו האל לדל שואל]] ()
**יוושעון עבדיך ()
**אביון אשר כפיו ()
**יצרי ראשית צרי ()
**להודות באתי ()
**ממרום קול עובר ()
**מתי שכל בלי תכל ()
**שבת משושי ורבו יגוני ()
**עת שערי רחמים לך נפתחו ()
**מרעיד פני צורו שיחר ()
*חטאנו:
**אשכולות בטלו ואומללנו (537)
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] ()
**אשחה במר שיחי ()
**אשא בשרי בשיני ()
**אשובה עדיך משגבי ()
**אכין קרב וסרעפים ()
**אבותינו חטאו ואינם ()
**מנעי יחידה רוע פעלך ()
**אשא אישון ()
**אזלו בכליון וחרץ ()
**מקדם ימים חשבתי ()
**אליכם אקרא נמהרים ()
**אויה לי שחטאתי ()
*וידוי:
**אנוש אל צור מעריצך (551)
**[[שטר עלי בעדים וקנין]] ()
**אל יסיתך נפשי ()
**[[שוממתי ברב יגוני]] ()
**אני הגבר בזכרי זדוני ()
**יה נורא ואיום ()
**את פני מבין צפוני ()
**[[שוכני בתי חמר]] ()
**ידום לנוגן חליל (קינה) ()
**אם יאמר לי קוני ()
**אומצתי אויילתי ()
**רוח ובשר צמדו ()
**יצרי וזדון לבי ()
**שמעו למלי עם אמוני ()
**אנוש בינה משפט הארץ ()

*תפילות לעשי&quot;ת:
**אברך את ה' אשר יעצני (563)
**[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
**תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
**[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
**[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
**וידוי: אברכה את אדוני (607)
**בית הלוי (608)

*הכרזה של ר&quot;ה: 
**רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612)
**אז בסכות נבוני לחשים (612)

==ראש השנה==
*מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
*פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] ()
*{{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
*פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה ()
*פתיחה: [[שמע קולי]] ()
*פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] ()
*יוצר: [[מלך אזור גבורה]] ()
*סלוק: [[מלך עתיק ימים]] ()
*אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ()
*זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] ()
*ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה ()
*ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()
*קרובות לשחרית:
**מגן: [[את חיל יום פקודה]] ()
**מחיה: תאלת זו ()
**משלש: אבן חוג ()
**אדרת ממלכה ()
**אם אשר בצדק ()
**[[אדירי איומה]] ()
**סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ ()
*לפני התקיעות:
**יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] ()
**ביום ב: [[המלך ה']] ()
**זכור ברית: אדון אשר רוכב ()
*במוסף: [[אוחילה לאל]] ()
*מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] ()

==צום גדליה==
*סליחה: אלצני ביום זה (648)
*סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
*סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
*תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
*חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
*מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה ()
*סליחות:
**עורי איומתי לראש אשמורת ()
**כל שנאן ושרף יסלסלוך ()
**לילה אליך ה' שועתי ()
**לילה שקד עמך ()
**לילה אקדמה פניו ()
**לילה ממעון קדשך ()
**מעון קדשך עמך אוסף ()
**מהלל מלכך ()
**שכם אחד מתי המוני ()
**תחנון: משול יצר עבוד יוצר ()
**תחנון: אשר נטה שחקים ()
**תחנון: שוחרי אל החרדים ()
**חטאנו: שכנך איויתי לנהור ()
*פיוטים בסדר הוידוי:
**אורחותיכם יישרתי ()
**אשפוך תחן לשכנה ()
**ידידים לנגדם שמוך ()

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
*פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] ()
*יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] ()
*אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] ()
*זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי ()
*רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] ()
===קרובות===
*מגן: [[שושן עמק]] ()
*מחיה: יום מימים ()
*משלש: צפה בבת תמותה ()
*אשא דעי ()
*אין ערוך אליך ()
*אל שת מאז מעונו ()
*אשר אימתו בחצי ברקים ()
*מעשה אלהינו אדיר בויעודו ()
*מעשה אנוש תחרות רחמיו ()
*אמרו לאלהים אמת פעלו ()
*אלוה סליחות אתה ()
*אבירי לב לטייבך ()
*המכירים תהלות תעצומיך ()
*אילי מרום אומרים גדלו ()
*וקרא אופן לכרוב ()
*וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו ()
*סילוק: מי ימלל גבורות חייליך ()
*קדושה: כבודו אמוניו ינקה ()
===סליחות===
*פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו ()
*שחר מפלט לי אחישה ()
*אלהים אלי אתה אשחרך ()
*[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] ()
*[[היום מלכי מקדם]] ()
*מעוני אלהי קדם בך בטחתי ()
*תחנון: [[שופט כל הארץ]] ()
*אז דברת בחזון ()
*בקר ייחד שמך עמך ()
*תחנון: [[שחר קמתי להודות]] ()
*סליחה: אדון לאב המון ()
*תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך ()
*תחנון: חנות אתכם יחזה ()
*תחנון: אלהי עוז היה מעוז ()
*אלהים אתה צוית דרשוני ()
*תחנון: לטהר אתכם יזה ()
*אליכם אישים אדבר דברי ()
*תחנון: ידי דלים ונחשלים ()
*ה' נסי ומחסי ()
*תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש ()
*אז בהר המור ()
*תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת ()
*חיים אשאלה ממך לי מלכי ()
*אשא עיני אל ה' בתחנוני ()
*יערבו לפניך תהלות ושבחות ()
*תחנון: יערב חין ערכנו ()
*תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון ()
*חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי ()
*[[אופל אלמנה תאיר]] ()
*בסדר הוידוי:
**תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] ()
**[[אעשה למען שמי]] ()

==מוסף ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
*מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
*משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
*[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
*{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
*סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
*[[אוחילה לאל]] (732)
*עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
*תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
*מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
*[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
*פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
*פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
*[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
*אתיו אמונים בפחד (743)
*ישראל חלו פני אל (744)
*אהרן ישר (745)
*[[יה למתי צפנת]] (746)
*אמרה גולה וסורה (747)
*תחנון: יוספים שנית לעמוד (748)
*הודו אדיר נורא (748)
*תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
*את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
*תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
*השמים אישש (750)
*תחנון: ישני חברון מערת (751)
*[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
*תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
*אל הקדש פנימה (753)
*תחנון: יום זה למרום שאו (754)
*בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
*תחנון: חסדך בל תמש (755)
*היום אתנה לפניכם (755)
*חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
*חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם איך ינקה (758)
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
**אלוה הסליחות אזון שיחות (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קרובות===
*מגן: אחר עצם היום ()
*מחיה: מעת תחן גש ()
*משלש: אתן תהלות למלך ()
*המכירים אומצך ()
*אראלי איום ()
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]] ()
*אין כמוך אדיר בשמי מעוני ()
===סליחות===
*פתיחה: דלתי שמי שחק ()
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] ()
*ה' שמעה תפילת המנחה ()
*מנחת מרחשת ארשת שפתי ()
*תחנון: מערכות ישראל בשירה ()
*אשלש תפילות ()
*תחנון: ידידיך מאמש ()
*אנשי לבב עוצו ()
*תחנון: שדי הזכרתני ()
*תחנון: קראתי מצרה ()
*חיים מול ישראל ()
*אנא שא נא לעוון מייחליך ()
*חטאנו: אומללנו בנפש יקושה ()
*חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא ()
*ע&quot;ס הוידוי:
**תוכחה: אדם אם יבוא ()
**אצתי יום כיפור ()

==נעילה==
*מגן: [[אב ידעך]] ()
*מחיה: הנקרא לאב ()
*משלש: טבע זיו ()
*מערב ועד ערב ()
*שערי ארמון ()
*אבן מעמסה ()
*סליחות:
**מלפניך משפטינו יצא ()
**ממרום הבט נא עמך ()
**מגדל עוז שם ה' ()
**תחנון: אליך שבו ופשע עזבו ()
**איומה עד מתי תשבי עגומה ()
**איום ונורא שכלל מהרה ()
**תחנון: [[עב קל ממרומך]] ()
**תחנון: בנשף קידמתי ()
**אלהים אליך באו מיחליך ()

==יום ראשון של סוכות==
*מעריב: אתלונן בצל מחורב ()
*פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי ()
*פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם ()
*פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם ()
*קדיש: אמת אתה אדוני האדונים ()
*קדיש: שדי אשר יקשיב ()
*ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] ()
*יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] ()
*אופן: [[אאמיר אותך סלה]] ()
*זולת: [[אנא הושיעה נא]] ()
*מי כמוך שבעה עמודי הוד ()

==יום שני של סוכות==
*מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] ()
*יוצר: אכוף ואיכף ()
*זולת: אמונת עתי הקץ ()

==הושענות==
*[[למען אמיתך]] ()
*[[אל למושעות]] ()
*[[אדם ובהמה]] ()
*[[אדון המושיע]] ()
*[[אערוך שועי]] ()
*[[אבן שתיה]] ()
*[[למען איתן]] נזרק בלהב אש ()
*אנא אזון ()
*[[כהושעת אלים]] ()
*[[למען תמים בדורותיו]] ()
*[[אל נא תעינו כשה אובד]] ()
*[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] ()
*[[אז כעיני עבדים]] ()
*[[אומן ישעך בא]] ()

==שמיני עצרת==
*מעריב: זה יום אשש ()
*פתיחה: דופק פתחי ישינה ()
*פתיחה: אלהי שוב פקוד ()
*ברכו: ישירון כל בני איתן ()
*ברכו: אם לבבי בעצתו ()
*יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] ()
*אופן: אמרו לאל תודה ()
*זולת: [[אמונים אשר נאספו]] ()
*מי כמוך שמים כוננת בתבונה ()

==מוסף==
*[[אף ברי אותת]] ()
*יטריח לפלג ()
*אפיק מען מעוטר ()
*אקשטה כסל וקרב ()
*יפתח ארץ לישע ()
*איום זכור נא לשואלי מטר ()

==שמחת תורה==
*מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] ()
*פתיחה: אקרא בצר רוחי ()
*ברכו: אל לך עוז ועטרת ()
*פיוטים:
*חתן תורה משחתיך ()
*אצילי קום קרא ()
*{{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
*ארבעה כלילין ()
*לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] ()
*חזקו ואמצו כושלי ברכים ()
*לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה ()
*לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה ()
*פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל ()
*ויעל משה ()
*אשריכם ישראל שבכם בחר אל ()
*קול יאמר אני ארעה צאני ()
*אשריך ישראל מי כמוך ()
*הנא יום בא ()
*שמחו אהובים ()
*אל בנה מקדשך ()
*יום אדיר ()
*הנחילנו אדון ()
*הודו לו אדיר ()
*רוצו רוצו ()
*אמוני מערכה ()
*אום נאוה ()
*וקווי וקווי ()

==שבת בראשית==
*פתיחה: במבטא הכול ()
*פתיחה: אשורר הילולים ()
*יוצר: אהלל לנוטה ()
*בראשית ארק ודוק ()
*אומרים קדוש קדוש ()
*זולת: אדם הראשון אלהים ברא ()
*מי כמוך אדיר שליט ונעלם ()
*מי כמוך שמים נטית בגבורה ()

==סדר מילה==
*פתיחה: ילד אשר יולד ()
*פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני ()
*ירושת נחלה ()
*יחי הילד לאביו ולאמו ()
*יהי שלום בחילינו ()
*משוש וגילה מעם נורא עלילה ()

==סדר אירוסין==
*ארוסים מתארסים ()

==סדר נישואין==
*לחתן: פאר חתני ()
*לחתן: ממעונו אור זורח ()
*לכלה: מצא אשה מצא טוב ()
*לכלה: לקראת פני חתן ()
*לכלה: שמור חתן וכלה ()
*יה שוכן בשמי ערץ ()
*ישמח חתן עם כלה ()
*אדיר הוא אלהינו ()
*אלהיכם יאדירכם ()

==שבת חתן==
*פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
*פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
*קדיש: [[אגדלך]] (888)
*קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
*קדיש: לקראת מקור חיי (889)
*קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
*קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
*ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
*ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
*יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
*סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
*אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
*זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
*מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
*מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
*פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
*רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
*פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
*פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)</text>
      <sha1>8p1xvcoxfpypgzh4fsb48vobupb7si6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אומר אף אני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739589</id>
    <revision>
      <id>3005707</id>
      <parentid>3003751</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:09:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005707</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3399" sha1="mb6dggyzgnkcpzrehio9n5mpgc425oe" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|ביכור למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת קרבן הפסח) מאת [[מחבר:יצחק ברבי יצחק|רבי יצחק ב&quot;ר יצחק]], שנמצא במחזור ויטרי כתוספת לביכור של [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|רבי מאיר ש&quot;ץ]] [[אזכרה שנות עולמים]]:}}

&lt;/noinclude&gt;:{{הור|סימן: '''אני יצחק בן רבי יצחק משואבי מימיו'''}}
:{{סי|א|1}}וֹמַר אַף אֲנִי כְּשׁוֹמֵע וְלֹא כְמוֹרֶה
:{{סי|נֶ|1}}גֶד זְקֵנֵינוּ בִּכְתָב קוֹרֵא
:{{סי|י|1}}וֹם הֶעָשׂוֹר יְבִיאוּהוּ לִמְבַקְּרֵי
:{{סי|יְ|1}}בַקְּרוּהוּ מִכָּל קְבוּעִים וְעוֹבְרֵי
:{{סי|צִ|1}}לְלֵי עֶרֶב אדע [אַרְבַּע] עֶשְׂרֵה
:{{סי|חָ|1}}שִׁים לַהֲבִיאוֹ בַּעֲזָרַת בְּחִירֵי
:{{סי|קְ|1}}רָצוֹ יִשְׂרָאֵל וְכֹהֵן מְעָרֶה

:{{סי|בְּ|1}}שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת קָהָל וְעֵדָה וִישָׁרִים
:{{סי|נִ|1}}שְׂחַט בָּהּ הַפֶּסַח כְּנִצְטַוּוּ הוֹרִים
:{{סי|רִ|1}}אשׁוֹנָה נִכְנְסָה וְנִנְעֲלוּ הַשְּׁעָרִים
:{{סי|בַּ|1}}חֲצוֹצְרוֹת תּוֹקְעִים וּמְרִיעִים וּמְשׁוֹרְרִים
:{{סי|יִ|1}}קְרֵי כְהֻנָּה מִפֹּה וּמִפֹּה סְדוּרִים
:{{סי|יֹ|1}}אחֲזוּ בָּזִכֵּי כֶסֶף וְזָהָב יְקָרִים
:{{סי|צ|1}}וֹעֲרֵי הַלְוִיִּם הַלֵּל אוֹמְרִים וְגוֹמְרִים
:{{סי|חָ|1}}לְפָה רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית כְּהֵן הֵן הַדְּבָרִים

:{{סי|קִ|1}}בֵּל הַכֹּהֵן וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ
:{{סי|מָ|1}}לֵא מְקַבֵּל וְרֵיקָם מַחֲזִירוֹ
:{{סי|שׁ|1}}וּלַיִם לֹא הָיוּ לוֹ פֶּן יַנִּיחוֹ וִיקָרְרוֹ
:{{סי|וְ|1}}עַל הַיְסוֹד בִּזְרִיקָה אַחַת מְעָרוֹ
:{{סי|א|1}}וֹחֲזוֹ וְקוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא קְרָבָיו וּפִדְרוֹ
:{{סי|בַּ|1}}מָּגֵס מוֹלִיכוֹ לַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִירוֹ
:{{סי|יָ|1}}צָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתֵן פִּסְחוֹ בְּעוֹרוֹ

:{{סי|מַ|1}}פְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו וְהָלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם
:{{סי|יָ|1}}צְאוּ חֲשֵׁכָה וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם
:{{סי|מִ|1}}חוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו דּוֹחֶה אֶת שַׁבְּתוֹתֵיהֶם
:{{סי|יַ|1}}קְרִיב לַמָּרוֹם מִזִּבְחֵי תְמִידֵיהֶם
:{{סי|וְ|1}}עַד חֲצוֹת נֶאֱכָל לִמְנוּיֵיהֶם
{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:יצחק ברבי יצחק]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mb6dggyzgnkcpzrehio9n5mpgc425oe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005714</id>
      <parentid>3005707</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:17:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005714</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3332" sha1="3ajdgbaj53wsasu6o3i2y37dqdzywd2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|ביכור למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת קרבן הפסח) מאת [[מחבר:יצחק ברבי יצחק|רבי יצחק ב&quot;ר יצחק]], שנמצא במחזור ויטרי כתוספת לביכור של [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|רבי מאיר ש&quot;ץ]] [[אזכרה שנות עולמים]]:}}

&lt;/noinclude&gt;:{{הור|סימן: '''אני יצחק בן רבי יצחק משואבי מימיו'''}}
:{{סי|א|1}}וֹמַר אַף אֲנִי כְּשׁוֹמֵע וְלֹא כְמוֹרֶה
:{{סי|נֶ|1}}גֶד זְקֵנֵינוּ בִּכְתָב קוֹרֵא
:{{סי|י|1}}וֹם הֶעָשׂוֹר יְבִיאוּהוּ לִמְבַקְּרֵי
:{{סי|יְ|1}}בַקְּרוּהוּ מִכָּל קְבוּעִים וְעוֹבְרֵי
:{{סי|צִ|1}}לְלֵי עֶרֶב אדע [אַרְבַּע] עֶשְׂרֵה
:{{סי|חָ|1}}שִׁים לַהֲבִיאוֹ בַּעֲזָרַת בְּחִירֵי
:{{סי|קְ|1}}רָצוֹ יִשְׂרָאֵל וְכֹהֵן מְעָרֶה

:{{סי|בְּ|1}}שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת קָהָל וְעֵדָה וִישָׁרִים
:{{סי|נִ|1}}שְׂחַט בָּהּ הַפֶּסַח כְּנִצְטַוּוּ הוֹרִים
:{{סי|רִ|1}}אשׁוֹנָה נִכְנְסָה וְנִנְעֲלוּ הַשְּׁעָרִים
:{{סי|בַּ|1}}חֲצוֹצְרוֹת תּוֹקְעִים וּמְרִיעִים וּמְשׁוֹרְרִים
:{{סי|יִ|1}}קְרֵי כְהֻנָּה מִפֹּה וּמִפֹּה סְדוּרִים
:{{סי|יֹ|1}}אחֲזוּ בָּזִכֵּי כֶסֶף וְזָהָב יְקָרִים
:{{סי|צ|1}}וֹעֲרֵי הַלְוִיִּם הַלֵּל אוֹמְרִים וְגוֹמְרִים
:{{סי|חָ|1}}לְפָה רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית כְּהֵן הֵן הַדְּבָרִים

:{{סי|קִ|1}}בֵּל הַכֹּהֵן וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ
:{{סי|מָ|1}}לֵא מְקַבֵּל וְרֵיקָם מַחֲזִירוֹ
:{{סי|שׁ|1}}וּלַיִם לֹא הָיוּ לוֹ פֶּן יַנִּיחוֹ וִיקָרְרוֹ
:{{סי|וְ|1}}עַל הַיְסוֹד בִּזְרִיקָה אַחַת מְעָרוֹ
:{{סי|א|1}}וֹחֲזוֹ וְקוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא קְרָבָיו וּפִדְרוֹ
:{{סי|בַּ|1}}מָּגֵס מוֹלִיכוֹ לַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִירוֹ
:{{סי|יָ|1}}צָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתֵן פִּסְחוֹ בְּעוֹרוֹ

:{{סי|מַ|1}}פְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו וְהָלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם
:{{סי|יָ|1}}צְאוּ חֲשֵׁכָה וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם
:{{סי|מִ|1}}חוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו דּוֹחֶה אֶת שַׁבְּתוֹתֵיהֶם
:{{סי|יַ|1}}קְרִיב לַמָּרוֹם מִזִּבְחֵי תְמִידֵיהֶם
:{{סי|וְ|1}}עַד חֲצוֹת נֶאֱכָל לִמְנוּיֵיהֶם
{{סוף}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:יצחק ברבי יצחק]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3ajdgbaj53wsasu6o3i2y37dqdzywd2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ויבן אומן אומנות אבות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1739639</id>
    <revision>
      <id>3005686</id>
      <parentid>3005503</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T22:13:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקורות למנהג מגנצא */</comment>
      <origin>3005686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5749" sha1="qtbqsc8i571pnhirynpi97ttp911vnk" xml:space="preserve">== מקורות למנהג מגנצא ==

זה שאני זוכר: כך מופיע במנהגי מגנצא בסדור כ&quot;י ר' יצחק גאנשמן תלמיד מהרי&quot;ל:
[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51031676]&quot;וג&quot;כ נהגו לומר דגלות בד' פרשיות , הראשון כבודו יתרומם והשני כבודו יתגדל והשלישי כבודו יתרומם ומהודר, והרביעי כבודו משבחים. בפרשת זכור אומרין למוסף שבעתא שנ' חרוזו ראשוני ויבא ארז ראש קציני, לפרשת פרה פרה אמרה קשה.&quot; [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:31, 10 באפריל 2026 (IDT)
::אגב, עוד שתי קרובות חשובות נשמרו במגנצא כמעט עד עידן הדפוס:
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A3_%D7%9B%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 אעדיף כל שמונה]
* שיר השירים אמריה צפה
עוד כמה עשורים והיו קונות לעצמן מקום בדף הלוח המקודש ;)...[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:22, 11 באפריל 2026 (IDT)
::תודה רבה על ההפניה! א. זה מעניין, כי כמה שזכור לי (לא בדקתי עכשיו) השבעתות מופיעות בכ&quot;י אשכנזיים מעטים למדי, ביחס לכ&quot;י של ויבן אומן. פרנקל במבואות שלו מזהה כמה כ&quot;י ככאלה של מנהג מגנצא, צריך לבדוק אם השבעתות מופיעות שם. ב. בקטע שציינת אליו נאמר שהיו אומרים מן השבעתות האלה רק את החטיבות למגן ומחיה, מעניין למה. ג. אני לא מבין מה זה 'דגלות', ונראה לי שכתוב שם 'זולות', ואולי נתחלף לו אופנים בזולתות.
::את שתי הקרובות האחרות אני מכיר, כמובן &lt;small&gt;(אני כתבתי את הערך על 'אעדיף'...)&lt;/small&gt;. הן גם נזכרות במהרי&quot;ל כמנהג מגנצא, בניגוד לשבעתות לזכור ופרה שמשום מה לא נזכרות כלל. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:49, 11 באפריל 2026 (IDT)
:::אם אני זוכר טוב מהרי&quot;ל אינו מזכיר את כל פיוטי ד' הפרשות, וכולם שואלים למה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:55, 11 באפריל 2026 (IDT)
::::מתוך שלושת כתבי היד ([https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000779000205171 ג], מ, [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ץ]) שציין להם פרנקל במחזור פסח כאולי מייצגים את מנהג מגנצא (כי יש בהם את &quot;שיר השירים אמריה צפה&quot; הנ&quot;ל, מצאתי את שתי הקרובות (בשלמותן) בזה שהוא הכי בטוח (ץ) (עמודים 9 ו-16) (את מ לא מצאתי, ב-ג יש את של ר' מאיר ש&quot;ץ וחסר שם גם 'אעדיף כל שמונה', גם האופנים חסרים, וגם בז' של פסח יש בו מערבית אחרת ממה שכתב מהרי&quot;ל, וכנראה על סמך כ&quot;י בודד ומפוקפק זה כתב פרנקל שאומרים במגנצא [[אותות ומופתים בארץ חם]] (הוא כתב שזה נמצא גם ב-ץ, ולא מצאתיו שם). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:14, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::::יישר כח! הקרובות נמצאות גם בכ&quot;י דרזדן A46 [https://digital.slub-dresden.de/werkansicht/?id=5363&amp;tx_dlf%5Bpointer%5D=24&amp;tx_dlf%5Bid%5D=10947&amp;tx_dlf%5Bpage%5D=151], למרות שדוקא אין בו את שיר השירים אמריה צפה, והאופנים מועתקים בו בשולים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:26, 12 באפריל 2026 (IDT)
::::::מעניין מאד. כנראה האופנים מאותו יד שהוסיף את הקרובה לשבת הגדול כמנהג המזרחי עם אמת ויציב ארוך ופתיחת אבות בבלית ואופן לשבת חנוכה [[כבודו אור יזריח]], אבל הוא עשה מאד יפה וקשה לראות שזה לא כותב המחזור עצמו. המחזור יפהפה ומעניין לדעת איזה מנהג הוא כן מייצג. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:59, 12 באפריל 2026 (IDT)
:::::::עכשיו ראיתי ששולמית אליצור מזכירה (שבעתות לארבע פרשיות הערה 10 עמ' 13) שבכ&quot;י [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001709070205171&amp;SearchTxt=%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%A1%20560 אראס 560] (לא הסריקה המופיעה שם שהיא חלקית, צריך לפתוח הגירסה הנוספת) נמצאת בדיוק תופעה זו: מי שהוא הוסיף שני בתים ראשונים של השבעתות הקליריות בשולי המוסף שיש בו שבעתות של רמב&quot;י. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:17, 14 באפריל 2026 (IDT)
::::::::מתברר שבאמת אין [[פרה אמרה קשה]] בשלמותה בכ&quot;י ץ. חסרים ממנה קטעי ה' ו'.</text>
      <sha1>qtbqsc8i571pnhirynpi97ttp911vnk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית מועד/דרוש נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739689</id>
    <revision>
      <id>3005662</id>
      <parentid>3004425</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T20:09:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3005662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16800" sha1="ektko645c8u809j778r8h450d6fbryy" xml:space="preserve">== דרוש חמשים - בעתים: ==

ביום טובה היה בטוב. 

'''במדרש''': '''ביום טובה היה בטוב אם נזדמן לך יום טוב תהא עושה אותו מיד. וביום רעה ראה איך לעשות תשובה שתנצל מדינה של גהינם. גם את זה לעומת זה אלו עניים ועשירים כדי שיזכו אלו באלו. אמר הקב&quot;ה למה בראתי עניים ועשירים כדי שיזכו אלו באלו''': 

'''דרך''' מחברי ספרים למשוך דרושיהם על סדר מכוון אל תכלית החבור אשר הוגד מראש ולקיים כל דבר יוסיפו ביאור כוונתם בסוף הספר בקישור המשכות הסיפור יחד אשר לזה אחרי שסדרתי בטובו הגדול ב&quot;ה הדרושים שידעתי בחיבור זה הנקרא בי&quot;ת מוע&quot;ד להיותם נכונים למועדי רגל והולכים לרגלי העתים המשתנים בהשתנות הזמן פעמים חלים ופעמים חליש, עתה אשלים בדרוש זה כוונת הדרושים כלם בענין העתים המתחלפים וסבתם כי בזה ראוי שתהיה השערתו ובחינת של אדם ולא ילך שובב בדרך לבו. וכמו שהזמן נתלה בשבעת הימים וכל יום כלול משבעה עד שהשבעה הם מ&quot;ט והמ&quot;ט כלולים בחמשים כך דרושים אלו הם מ&quot;ט וכלולים בחמשים ובמ&quot;ט פנים טהור יטהר האדם מזובו וספר לו בספרי החכמים יודעי העתים מכריזים לבני האדם לשער ולהבחין העתים כי כן דבר המלך מלכו של עולם לפני כל יודעי דת ודין. וחבורי זה יהיה למזכרת זכות האדם על החמשים שערים שנבראו בעולם כדאמר שמואל חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם ניתנו למשה בסיני חסר א' שנאמר ותחסרהו מעט מאלקים. והמ&quot;ט הם כנגד ז' ספירות הבנין בז' בחינות שבכל אחד מהן והן רמז לבינה שער עה&quot;ב עין לא ראתה אלהים זולתך והוא ע&quot;ה מסרם לחכמים ומקצת מהם נמשכו לאותם שבאו אחריהם ונמסרו לידועי העתים ומשערי הזמנים וקוראי המועדים וזו היא הצעת הדרוש:  

'''הנה''' לכל מה שברא האל ב&quot;ה הציב והעמיד ממונה ופקיד עליו, והראיה תלקח מראיית חידוש העולם שהיא היותו בעל תכלית מפני שהוא בעל ראשית. ועם שהוא מקובץ מחלקים ומחובר מפרקים כלם יחד מכוונים מהמחדש מציאותם ולשמירתה מינה עליהם שומרים משמרתו למשמרות הידועות כדי שישמרו התכלית שנודע לו ית' מראשית ומאלו הממונים והפקידים נודע מלכותו ב&quot;ה שהם שלוחיו ועדיו ומודיעים כבוד מלכותו וממונים הללו הם כפי מיני הנבראים נחלקים ונקראים מועדים זמנים עתים. המועדים הם הממונים על עולם המלאכים שהמועדים מקראי קדש ומועד לשון יחוד וחיבור והתועדות נצח סלה ועד ה' מלך עולם ועד, והסימן וקרא לו אהל מועד. הזמנים הם הממונים על הגלגלים המזומנים מהתנועות הזמנייות הן השממיות והסימן ה' מלך גאות לבש. העתים הם הממונים על המורכבים השפלים המשתנים בשינוי העתים והם עתידים להשוות המדות, והסימן: ה' ימלוך לעולם ועד. כי כל מינוי ושררה ממלכותו ית' הוקם על. ונוסף כי כמספר ומפקד מיני הנמצאים הם הממונים עליהם. עוד הפקיד שומר וממונה על העולם כלו בכללו קראוהו רז&quot;ל שר העולם או מטטרו&quot;ן שהוא שומר על כל השומרים ופקיד על כל הפקידים. ולפי שהזמן והעת רישומם ניכר בבעלי חומר אמר הכתוב לכל זמן וכו'. היינו לכל בעל חומר עם שיהיה פשוט בחומר היסודות הפשוטים ובגשם החמישי שממנו הגלגלים זמן וממונה עליו. וזמנים הרבה תקן להם הבורא כפי תנועת כל גלגל וגלגל כך זמנו קבוע. ועת לכל חפץ תחת השמים זהו הממונה על המורכב שהוא תחת השמים היינו תחת הזמן ותחת העת ג&quot;כ כי המורכבים עלולים מהזמן ומהעת, ולכן כל דבר מורכב יש עליו עת וזמן מלמטה וזמן מלמעלה, ועם שהזמן עלול מהמועד כי הממונה התחתון והמאוחר משועבד לעליון ולקודם לא זכרו הכתוב כאן, למה שלא דבר אלא במוחש. ואמנם לכל נמצא יש עליו ממונה ופקיד וכל הממונים סרים אל משמעתו של שר העולם שהוא שליח בית מלכותו ית' ואינו עושה דבר מדעתו כי אם הכל ברשות הבורא יתעלה אשר כל הממונים והפקידים תלוים בשמו ית' ובפרט שרו של עולם כי שמו בקרבו ובכח ה' יניע הכל. ועתה נאמר מהאדם כי להיותו מורכב מהרבה דברים שהוא עולם קטן היינו שיש בו מכל הנמצאים שבעולם כמבואר במקומות רבות. הנה בעבור ריבוי הרכבתו ירבו עליו העתים והזמנים רצוני הממונים המופקדים אתו, ולפי שהעולם כלו תלוי בשמו ית' ונברא בעשרה מאמרות גם האדם תלוי בשמו ית' וכלולים בו העשר מאמרות שמהן שרי המועדה. וכמו שהשם ב&quot;ה הוא בן ד' אותיות ומילואן עשר, כך הממונים עם האדם כפי יצירתו הראשונה הם ד' כנגד ד' מלאכים הממונים על ד' יסודות העליונות מיכא&quot;ל גבריא&quot;ל רפא&quot;ל נוריא&quot;ל, והיסוד הגובר וקודם ביצירתו ובטבעו הוא אשר כנגדו יקדים ויגבר המלאך. וזה לקוח מדברי ס' הזוהר פ' בא אל פרעה. ובמילואן של הד' ממונים הנזכרים שרויים עשרה מהם נראות כחות הנפש ופעולותיה וכשם שמטטרו&quot;ן הגדול שר העולם הגדול כך מטטרו&quot;ן הקטון שר העולם הקטון והוא העומד לימין האדם כמו שנאמר לפנים. ולהיות שהעולם נברא בשביל ישראל ושמו הגדול שוכן בתוכנו כתיב הנה אנכי שולח מלאך לפניך וכו' והוא מיטטרו&quot;ן עם יו&quot;ד היינו ששכינה שרויה בתוכו, וכאמרו כי שמי בקרבו, וכאלו המלאך אינו כלום לגבי שכינה, ולכן כשנאמר זה למרע&quot;ה קבל עליו כי כן הדין. אך כשאמר ושלחתי לפניך מלאך סתם דחה אותו כי לא היה מיטטרו&quot;ן ביו&quot;ד היינו במלאוי השכינה אך היה מטטרו&quot;ן כי כן כתיב אני שר צבא ה' וכו'. כי שר העולם זקוק לישראל שהם תכלית העולם. וכשבא אחרי מות משה לבסוף טעו ישראל כמו שנזכור בסמוך, והן עתה לפי שיעור הדרוש נאמר כי האדם נברא להעיד על בורא עולם וכחו השליט בכל אשר בו. וזה כי מהבחירה שניתנה לאדם לפנות על ימין או על שמאל וכפי פנייתו ונטייתו יפנה ויטה העולם כלו, א&quot;כ נראה כי רב כחו, ואם האדם כך לפי שנתן לו הבורא כח לבחור ולדעת, אין צ&quot;ל שבחו ית' שאין לו סוף ודעתו העליון שאין לו חקר שליט בעולמו ויודעו ידיעה גמורה שהכל במדעו הוא, וזהו אמרו לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וכו'. והרצון שכל המציאות באלקותו הוא והאדם אינו אלא דוגמא בעלמא. ולהעמידו על פרקו הנאה שיהיה לו כח לבחור בדעתו ברא הקב&quot;ה הצד השמאל שאצלו נהיה סטרא אחרא, ונקרב לאדם כשהטה אזנו לו כי עמד סמא&quot;ל לשמאל אביון ועמו עשר כחות שמאליות הכלולות בעון קצף משחית אף וחימה, ד' כנגד ד' מלאכים שבימין עם מטטרו&quot;ן שר האדם לסעדו בנתיב שהוא השכל שישכיל וידע ה' ולא סכל ומהולל בהבל וריק. באופן שיש לאדם פנים לכאן ולכאן ואם יפנה לימין יהיה חכם גבור ועשיר ומכובד ואם יפנה לשמאל יהיה סכל חלש עני נקלה, ואלו השני צדדים הם השני יצרים הידועים יצ&quot;ט ויצה&quot;ר כמבואר מענינם, וה' נתן ח&quot;כ מ&quot;ה לאדם היינו הבחירה שהיא כ&quot;ח אד&quot;ם לבחור בטוב ולקרבו שהוא הצד ימין. ולמאוס ברע ולדחותו שהוא הצד שמאל. וחיזק גם כן הבחירה בתורה שהיא ספר הבחירה ונכנס עוד לפנים מן השורה שפתח לו פתח התשובה והעירו אליה בהודיע ענשים שיגיעו לנגררים אחר עצת יצה&quot;ר וגם יגעו בו להשיב אל אביו שבשמים כמבואר בתורה ובנביאים וכתובים. וכל הנגעים באים מהעתים הרעים אשר מצד שמאל כמו שכל הענגים באים מהעתים טובים שמצד ימין, והעמים הם הממונים המופקדים על כל דרכי בני אדם, ולכל א' יש לו עתים רבים לפי שהאדם עם שנראה לנו אחד אינו אחד אלא במספר. אמנם כשיבחן מהותו כולל דברים רבים כי הגוף כלול מד' יסודות ויש בו חום וקור ולחות ויובש וכן כל אבר כלול מאיכיות ולפיכך ימנו עמו ממונים רבים, ואלו הם העתים שארז&quot;ל שמהם לטובה ומהם לרעה, וכן בס' הזוהר פ' מקץ אמרו בענין ואל יבא בכל עת אל הקדש איהו דרגא ממנא. ועוד שם ע&quot;פ את הכל עשה יפה בעתו וכו' כל עובדין דעבד הקב&quot;ה בעלמא בכל עובדא ועובדא אית דרגא ממנא על ההוא עובדא בעלמא הן לטב הן לביש מנהון דרגין לימינא ומנהון דרגין לשמאלא, אזיל בר נש לימינא וכו' (דף קצ&quot;ה). והכל תלוי ברצון הלב ובחירתו כאמרו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף. כלומר את הכל עשה יפה בעתו במדרגתו ואפילו הרע יפה הוא במה שהאדם מתיפה בו בהכניע ובהכריע הרע אל הטוב כי זה בכחו כאמור, באופן שאין לאדם עילה לומר אנוס הייתי מן העתים שהרי הכל מסור ללבו ובדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו העתים, ובפרט העת הידוע לו שהוא עתו ממש ראש העתים וקודם לכלם ועליו נאמר ואתה נותן להם את אכלם בעתו, היינו בעת המיוחד לכל א' וא', וכן הביאו בפ&quot;י דכתובות דאתא לקמיה דרבא א&quot;ל במה אתה סועד א&quot;ל בתרנגולת פטומא א&quot;ל ולא חיישת לצערא דצבורא א&quot;ל אטו מדידהו קא אכילנא מדרחמנא קא אכילנא דתניא עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, בעתם לא נאמר אלא בעתו, מלמד שכל אחד ואחד נותן לו הקב&quot;ה כדי פרנסתו בעתו וכו'. הנה שהעת שליח וממונה לשאת ולתת בעסקי שעה, ולפי שהאדם מורכב מהרבה דברים עתים רבים ממונים עליו, והידועים הם אלו מצד הרכבתו שהיא כלולה מד' יסודות ומלאה מי' מאמרות, והן י&quot;ד עתים לטובה כנגד המרכבה שבצד הקדושה והיא מרכבת יצר הטוב יד ימין, וכנגדן י&quot;ד עתים לרעה במרכבה שבצד הטומאה והיא מרכבת יצר הרע יד שמאל, ולכן זכר קהלת כל אלו העתים י&quot;ד כנגד י&quot;ד כאמרו עת ללדת ועת למות וכו' עד עת מלחמה ועת שלום, ולפי שחכמים רבים פירשום לא נאריך בהם. אלא נאמר שכ&quot;ח עתים הללו כנגד י&quot;ד ימין לטובה וי&quot;ד שמאל לרעה וכלם בכ&quot;ח האדם ובבחירתו כאמור כי מצד מטטרו&quot;ן כלם טובים ומצד סמא&quot;ל כלם רעים, ואלו הכ&quot;ח עתים נכללים בז' ימי השבוע שכל יום כלול מד' עתים, ו' שעות בכל עת, הרי כ&quot;ח עתים בז' ימים, והעתים אחד זכר ואחת נקבה במדרגותם, וזכר ונקבה יחד הם עונה שארז&quot;ל וכמה עונה י&quot;ב שעות. שהן ב' עתים זכר ונקבה. ושעה עומדת לו לאדם ושעה משחקת ושעה נופלת ושעה צועקת. ושינוי העתים אינו אלא מצד המקבלים כי מצדו ית' כל העתים שוים וכן מדותיו שוות לכל דבר ותמורתו ואין בהן שינוי דעת ושינוי רצון, ודמו החכמים המדות אל רצון הנפש אשר הוא שוה לכל החפצים המתפשטים ממנו. ובכן כל הכ&quot;ח עתים הכתובים במקומם תלויים בשמו של הקב&quot;ה וכלן לטובה, וכנגדן כ&quot;ח אותיות בפסוק בראשית ובפסוק וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. ובעבורן תקנו אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם לעלמי עלמיא שהוא השבח הכולל כ&quot;ח מעשיו ית', וכן יש בשבח זה כ&quot;ח אותיות וכן כ&quot;ח אותיות יש בפסוק אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי, לומר שצריך לברך שמו בכל העתים שהם סדורים מחפצו ב&quot;ה. והנה כמו שנתפרשו אלו העתים על האדם הפרטי כך נתפרשו על האדם הכללי שהוא ישראל. על האדם הפרטי אמר ר' ברכיה עת ללדת וכו' הרי כל חכמתו של שלמה שאמר עת ללדת ועת למות, אלא מה הוא אשריו לאדם ששעת מיתתו כשעת לידתו, מה שעת לידתו נקי אף שעת מיתתו נקי ויהיה בתשובה מעולה וכו', ר' יהושע פתר קרייא בישראל עת ללדת ועת למות, אמר הקב&quot;ה לשעה קלה הייתי אני מילדת לבני דכתיב ומולדותיך ביום הולדת אותך, ועת למות דכתיב במדבר הזה יתמו ושם ימותו וכו' עד ועת שלום דכתיב הנני נוטה אליה כנהר שלום. הרי שכל העתים עוברים ושבים כפי דרכיהם של בני אדם בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו אם הטייתם לטובה העתים לטובה ואם הטייתם לרעה העתים לרעה, וכל העתים שהם הממונים והפקידים על דרכי בני אדם שלוחי בית דינו ית' הם ומסובבים ונגזרים מבית מועד לכל חי הוא בית המלכות אשר למלכו של עולם היא בית אל, וכל המועדים הזמנים והעתים שוים אצלו והוא מקומו של עולם היינו מרמז המציאות כח אדנ&quot;י המנהיג העולם והממונים כלם גדולים וקטנים לא יעשו דבר קטון או גדול אלא ברשות מלכותו ית' ומידו ינתן להם מינוי ושררה שבידו כל העתים ובידו מסורים, ולזה נאמר פותח את ידך וכו' וארז&quot;ל אל תקרי יד&quot;ך אלא יוד&quot;ך, סוד העתים המסומנים בי&quot;ד ורשומים ביו&quot;ד, ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל.  

{{להשלים}}</text>
      <sha1>ektko645c8u809j778r8h450d6fbryy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yack67/bloc-notes</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739711</id>
    <revision>
      <id>3005589</id>
      <parentid>3005545</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T15:16:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7814" sha1="jo2ceph4qzaed1v35bzlrmd0ft6n1zs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} למוסף של שבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא{{הערה|בתקופת מהרי&quot;ל עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים.}} וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן.}}

{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה {{שמאל|מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה {{שמאל|מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}} {{ש}}
{{רפרן|שֶׁבַע פָּרוֹ נַעֲשׂוּ {{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ }}{{ש}}
יַעַזְרֵם בְּמָגֵן כִּי בוֹ חָסוּ {{ש}}

===ב===
{{סי|שָׁאוּל|1}} {{סי|דָּ}}רַשׁ בְּאִבֵּי הַנַּחַל {{ש}}
{{סי|דִּ}}בְרֵי רִיבוֹת לָרִיב עֲלֵי נַחַל {{ש}}
{{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַּנַּחַל {{ש}}
{{סי|הִ}}יא בְּעַד חָלָל מַה תָּחִישׁ מַחַל {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יָדַע כִּי נִכְוָה בָּהּ גַּחַל{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֶיהָ מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי '''נַחַל''' {{ש}}
:'''נַחַל''' {{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לַעֲבוֹר עָבַר {{ש}}
:וְעַל רִיב לֹא לוֹ הִתְעַבַּר {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|לִ|3}}קְחִי לְהִתְעַבַּר {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} '''הִגְשִׁים תֶּחִי''' עַ{{סי|ל|3}} פִּשְׁעִי עָבַר{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|עַד|1}} {{סי|זְ}}מַן פְּקִידָה לֵץ רָבָה {{ש}}
{{סי|זֵ}}ר הוּנְזַר שַׂר שׁוּר לְשִׁיתוֹ חׇרְבָּה {{ש}}
{{סי|חַ}}לֵּק לִבּוֹ אֱדוֹמִי לְסׇרְבָה {{ש}}
{{סי|חָ}}מַל עָלָיו בַּקְרַב מֵעֲשׂוֹת מְרִיבָה {{ש}}
{{סי|ט}}וֹב מִשְׁנִים וְכָרִים הִרְבָּה {{ש}}
{{סי|טְ}}בוֹחַ לְשֵׁם נַעֲרָץ בְּשֵׁם קְדוֹשִׁים '''רַבָּה''' {{ש}}
:'''רַבָּה''' {{סי|עֶ|3}}בְרָהּ וּבָהּ נֶאֱשַׁם {{ש}}
:כְּלֹא בָן אֲרוּחָה וְאַהֲבָה שָׁם {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|עַ|3}}מִּי לְרוֹשְׁשָׁם{{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|}} {{סי|עִ|3}}'''יר וְקַדִּישׁ''' עָבַר בְּרֹאשָׁם {{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|עִיר|1}} {{סי|י}}וֹשֵׁב הַנֶּגֶב כְּקָרַב {{ש}}
{{סי|יָ}}שַׁב וּבִשֵּׂר צֶדֶק בְּקָהָל רַב {{ש}}
{{סי|כִּ}}י טוֹבָה חׇכְמָה מִכְּלֵי קְרַב {{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵן לְלַמֵּד יָדָיו לַקְרַב {{ש}}
{{סי|לֹ}}א גָמַר וְנֶעֱקַץ כְּעַקְרַב {{ש}}
{{סי|לְ}}הִדָּחוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא '''יִקְרַב'''{{ש}}
:'''יִקְרַב''' {{סי|זְ|3}}עוֹם צַּר זְכוּרִי {{ש}}
:וְשׁוּלַח בּוֹ מַלְאָךְ אַכְזָרִי {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|זַ|3}}רְעוֹ לְהַבְזִירִי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|}} {{סי|זָ|3}}'''כוֹר וְשָׁמוֹר''' בּצִדְקוֹ עֲזָרִי {{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|עֲמָלֵק|1}} {{סי|מְ}}חַלֵּל בְּרִית מִילָה {{ש}}
{{סי|מַ}}דוּעַ נִכְמַר עָלָיו בְּחֶמְלָה{{ש}}
{{סי|נ}}וּשַׁב לוֹ לֵךְ אֶל נְמָלָה {{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא אֶל כַּף לִבַּת אֲמוּלָה {{ש}}
{{סי|סְ}}רִיגָיו נֻכּוּ אִתּוֹ לְקוֹל הַמוּלָה {{ש}}
{{סי|סַ}}עַר אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אַף '''נִמְלָא''' {{ש}}
:'''נִמְלָא''' {{סי|ר|3}}ֹגֶז כְּחָפַץ לְהַצְדִּיק{{ש}}
:וְנֶאֱמַר לוֹ אַל תְּהִי צַדִּיק {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|רֵ|3}}עִים לְהַדִּיק {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|}} {{סי|רְ|3}}'''צוּי שַי'''  אֲשֶׁר עַם הִצְדִּיק {{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|וַיָּרֶב|1}} {{סי|עִ}}מּוֹ בֶּן יְרֹחָם {{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר מִי מַשְׁחִית רַחֲמִים רִיחָם {{ש}}
{{סי|פִּ}}יסְגוֹ לְאַרְבָּעָה בְּלִי לְהִתְרַחָם {{ש}}
{{סי|פּ}}וּעַל לוֹ כְּפָעַל בְּאׇרְחָם {{ש}}
{{סי|צָ}}עַק לְהַגְזִיעַ וַיְרֻחָם {{ש}}
{{סי|צָצוּ מֶנּוּ}} פּוֹעֲלֵי אָוֶן '''וְאֶפְרוֹחָם''' {{ש}}
:'''וְאֶפְרוֹחָם''' {{סי|י|3}}וּלַד לְשֵׁם מָדַי {{ש}}
:{{סי|הוּ|3}}א יִשְׁסֶה אוֹצַר חֲמוּדַי{{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} לְהַשְׁמִ{{סי|דִ|3}}י בְּאֵין דַּי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|}} {{סי|הֶ|3}}'''גְיוֹן טוֹב''' נֹעַם שִׁיר יְדִידַי {{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|בַּנַּחַל|1}} {{סי|קָ}}צִין פָּשַׁע {{ש}}
{{סי|קָ}}רָא אֶל אֵל וּפִילוּלוֹ לֹא שַׁע {{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶשׁ הַצֹּאן בְּאׇזְנֵי צִיר הוּפְשַׁע {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי הִצְדִּיק אֶת הָרָשָׁע {{ש}}
{{סי|שׁ}}וּרוֹ זֵד מְעוּדַן וּמְשֻׁעְשַׁע{{ש}}
{{סי|תָּ}}מַהּ כִּי אׇזְנָיו הִכְבִּיד וְעֵינָו '''הָשַּׁע''' {{ש}}
:'''הַשַּׁע''' {{סי|יָ|3}}הִיר וַיְשֻסַּף {{ש}}
:{{סי|הֵ|3}}ן צִיצוֹ כְּצַג לְבַלְעִי הֻכְסַף {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|וְ|3}}כׇל הוֹן אָסַף {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|}} {{סי|דּ|3}}'''וֹבֵר שָׁלוֹם''' {{סי|הַ|3}}יּוֹשֵׁב בַּסַּף {{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[פיוטי שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jo2ceph4qzaed1v35bzlrmd0ft6n1zs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005601</id>
      <parentid>3005589</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T16:31:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרה אמרה קשה */</comment>
      <origin>3005601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4635" sha1="bndgjv2jivcbvs56m214sq5bdmucqsq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} למוסף של שבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא{{הערה|בתקופת מהרי&quot;ל עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים.}} וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעַזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[פיוטי שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bndgjv2jivcbvs56m214sq5bdmucqsq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005603</id>
      <parentid>3005601</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T16:48:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4682" sha1="ts26p872s940lr29ojqcyetgbkg0ky5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט נדפס במחזור רומניא֚ וזכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} למוסף של שבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא{{הערה|בתקופת מהרי&quot;ל עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים.}} וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעַזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[פיוטי שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ts26p872s940lr29ojqcyetgbkg0ky5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005606</id>
      <parentid>3005603</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:04:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005606</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4986" sha1="8whx07hdj2nd8idqd66afa0zxfkc4d7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט נדפס במחזור רומניא֚ וזכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} למוסף של שבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא{{הערה|בתקופת מהרי&quot;ל עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים.}} וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעַזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[פיוטי שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8whx07hdj2nd8idqd66afa0zxfkc4d7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005616</id>
      <parentid>3005606</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:22:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ג */</comment>
      <origin>3005616</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5343" sha1="i1u52gx521e2d04ldjfhxoy60wdfwfg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט נדפס במחזור רומניא֚ וזכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} למוסף של שבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא{{הערה|בתקופת מהרי&quot;ל עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים.}} וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעַזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[פיוטי שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>i1u52gx521e2d04ldjfhxoy60wdfwfg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005638</id>
      <parentid>3005616</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:27:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005638</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5456" sha1="4rs7tmfkevailp6pm6qy6wrt5l5p1pz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעַזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4rs7tmfkevailp6pm6qy6wrt5l5p1pz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005640</id>
      <parentid>3005638</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:42:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ד */</comment>
      <origin>3005640</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5825" sha1="6sjyhgrdxmxefhvrtopas039ny78fv4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעַזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל{{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6sjyhgrdxmxefhvrtopas039ny78fv4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005641</id>
      <parentid>3005640</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:43:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ד */</comment>
      <origin>3005641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5825" sha1="no9y0jtdn338q9xngniuyu42uxehhsd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעַזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>no9y0jtdn338q9xngniuyu42uxehhsd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005642</id>
      <parentid>3005641</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:56:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ז */</comment>
      <origin>3005642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6093" sha1="2bgtarm1obau9an97v8stbz2jd44wb3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעַזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|ת}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2bgtarm1obau9an97v8stbz2jd44wb3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005666</id>
      <parentid>3005642</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T20:59:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6130" sha1="f24sl7jiv5zfaqwhxfja9qhafh6rk0i" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעַזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|ת}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>f24sl7jiv5zfaqwhxfja9qhafh6rk0i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005667</id>
      <parentid>3005666</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:01:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6130" sha1="7mh9ky3yfbywmdeq15mqqak9s04sv0v" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''יַעְזְרֵם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}
===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|ת}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7mh9ky3yfbywmdeq15mqqak9s04sv0v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005668</id>
      <parentid>3005667</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:02:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* א */</comment>
      <origin>3005668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6131" sha1="43jzxio628fc7t7o08ornh66gu8h772" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|ת}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>43jzxio628fc7t7o08ornh66gu8h772</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005670</id>
      <parentid>3005668</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:11:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ה */</comment>
      <origin>3005670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6426" sha1="ldo6fxcjxylxxfkz4lhk54uv30az9qx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}רָרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ כְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|ת}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ldo6fxcjxylxxfkz4lhk54uv30az9qx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005673</id>
      <parentid>3005670</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:15:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ה */</comment>
      <origin>3005673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6426" sha1="lp3xsu1yuskl51se6gvb8iovku2u2x9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}רָרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|ת}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lp3xsu1yuskl51se6gvb8iovku2u2x9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005674</id>
      <parentid>3005673</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:19:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ה */</comment>
      <origin>3005674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6428" sha1="c7qyl6v36tfc13trgjrt1py4fhk1dq3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|}}{{ש}} 
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{ש}}
{{סי|}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|ת}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>c7qyl6v36tfc13trgjrt1py4fhk1dq3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005675</id>
      <parentid>3005674</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:36:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ו */</comment>
      <origin>3005675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6684" sha1="fcp7twyan8mozdf30ez2qhdlqkoohrx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתָּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי||3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|ת}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fcp7twyan8mozdf30ez2qhdlqkoohrx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005676</id>
      <parentid>3005675</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:51:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ו */</comment>
      <origin>3005676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6905" sha1="be3jpona6b6pnnmkjtp5t17e2hojkp3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|ת}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>be3jpona6b6pnnmkjtp5t17e2hojkp3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005677</id>
      <parentid>3005676</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:53:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ז */</comment>
      <origin>3005677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6950" sha1="s9dzps2r8qrbkby66sjzz2lmr6bg4oq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>s9dzps2r8qrbkby66sjzz2lmr6bg4oq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005678</id>
      <parentid>3005677</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:54:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ז */</comment>
      <origin>3005678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6956" sha1="hz5wwn6boxc7e3cfjsea04t6hcvhhcl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hz5wwn6boxc7e3cfjsea04t6hcvhhcl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005679</id>
      <parentid>3005678</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:56:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ג */</comment>
      <origin>3005679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6956" sha1="q5s79qev5fvoizrqr3ktawz0s3mnta0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כְּבִשְׁתַּיִם שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>q5s79qev5fvoizrqr3ktawz0s3mnta0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005680</id>
      <parentid>3005679</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:57:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ד */</comment>
      <origin>3005680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6956" sha1="skbqsd6e5cn8o03mw4pq84j91w032sz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>skbqsd6e5cn8o03mw4pq84j91w032sz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005681</id>
      <parentid>3005680</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T21:58:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6967" sha1="batckzwz8610lpeabzfy2wsjfxnp4dm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב'''.}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>batckzwz8610lpeabzfy2wsjfxnp4dm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005682</id>
      <parentid>3005681</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T22:03:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7000" sha1="o3wf0bo52rotuq6qlobdk2t230it1ul" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303] ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכָם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[אלעזר הקליר]]
[[שבעתות]]
[[פיוטים המיוסדים על משניות]]
[[שבת פרה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o3wf0bo52rotuq6qlobdk2t230it1ul</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויבא ארז ראש קצינים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739716</id>
    <revision>
      <id>3005602</id>
      <parentid>3005553</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T16:46:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8315" sha1="6jy4q2h28q7od766v6xobrj7fckisrl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|ו-202. הפיוט נדפס במחזור רומניא, וזכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} למוסף של שבת זכור שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא{{הערה|בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים.}} וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבן אומן אומנות אבות]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}}}}&lt;/noinclude&gt;
==ויבא ארז ראש קצינים==

===א===
{{הור|סימן: [[שמואל א טו ה]]; '''א&quot;ב''', '''אלעזר יהודה יהודה'''.}}

{{סי|וַיָּבֹא|1}} {{סי|אֶ}}רֶז רֹאשׁ קְצִינִים {{ש}}
{{סי|אֶ}}ל רֵאשִׁית גּוֹיִם אֲבִי לֵיצָנִים {{ש}}
{{סי|בַּ}}טְּלָאִים פָּקַד נִצָּנִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}עׇבְרָם חֲלוּצִים בְּמָגֵן וְצִנִּים {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אִים לְהַצִּית כְּקוֹצָנִים {{ש}}
{{סי|גּ}}וּרֵמוֹ טֶרֶם יִוָּתְרוּ לְשִׂכִּים '''וְלִצְנִינִים'''
:'''וְלִצְנִינִים''' {{סי|אָ|3}}ץ מְחֻכָּם לְמוֹגְגִי {{ש}}
:הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|אֵ|3}}יד שִׁגְגִי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|אֵ|3}}'''ל מָגֵן''' מֵבִין הֲגִיגִי {{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|שָׁאוּל|1}} {{סי|דָּ}}רַשׁ בְּאִבֵּי הַנַּחַל {{ש}}
{{סי|דִּ}}בְרֵי רִיבוֹת לָרִיב עֲלֵי נַחַל {{ש}}
{{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַּנַּחַל {{ש}}
{{סי|הִ}}יא בְּעַד חָלָל מַה תָּחִישׁ מַחַל {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יָדַע כִּי נִכְוָה בָּהּ גַּחַל{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֶיהָ מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי '''נַחַל''' {{ש}}
:'''נַחַל''' {{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לַעֲבוֹר עָבַר {{ש}}
:וְעַל רִיב לֹא לוֹ הִתְעַבַּר {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|לִ|3}}קְחִי לְהִתְעַבַּר {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} '''הִגְשִׁים תֶּחִי''' עַ{{סי|ל|3}} פִּשְׁעִי עָבַר{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|עַד|1}} {{סי|זְ}}מַן פְּקִידָה לֵץ רָבָה {{ש}}
{{סי|זֵ}}ר הֻנְזַר שַׂר שׁוּר לְשִׁיתוֹ חׇרְבָּה {{ש}}
{{סי|חָ}}לַק לִבּוֹ אֱדוֹמִי לְסׇרְבָה {{ש}}
{{סי|חָ}}מַל עָלָיו בַּקְרָב מֵעֲשׂוֹת מְרִיבָה {{ש}}
{{סי|ט}}וֹב מִשְׁנִים וְכָרִים הִרְבָּה {{ש}}
{{סי|טְ}}בוֹחַ לְשֵׁם נַעֲרָץ בְּשֵׁם קְדוֹשִׁים '''רַבָּה''' {{ש}}
:'''רַבָּה''' {{סי|עֶ|3}}בְרָה וּבָהּ נֶאֱשַׁם {{ש}}
:כְּלֹא בָן אֲרוּחָה וְאַהֲבָה שָׁם {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|עַ|3}}מִּי לְרוֹשְׁשָׁם{{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|עִ|3}}'''יר וְקַדִּישׁ''' עָבַר בְּרֹאשָׁם {{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|עִיר|1}} {{סי|י}}וֹשֵׁב הַנֶּגֶב כְּקָרַב {{ש}}
{{סי|יָ}}שַׁב וּבִשֵּׂר צֶדֶק בְּקָהָל רַב {{ש}}
{{סי|כִּ}}י טוֹבָה חׇכְמָה מִכְּלֵי קְרָב {{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן לְלַמֵּד יָדָיו לַקְרָב {{ש}}
{{סי|לֹ}}א גָמַר וְנֶעֱקַץ כְּעַקְרָב {{ש}}
{{סי|לְ}}הִדָּחוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא '''יִקְרַב'''{{ש}}
:'''יִקְרַב''' {{סי|זְ|3}}עוֹם צַר זְכוּרִי {{ש}}
:וְשֻׁלַּח בּוֹ מַלְאָךְ אַכְזָרִי {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|זַ|3}}רְעוֹ לְהַבְזִירִי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|זָ|3}}'''כוֹר וְשָׁמוֹר''' בּצִדְקוֹ עֲזָרִי {{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|עֲמָלֵק|1}} {{סי|מְ}}חַלֵּל בְּרִית מִילָה {{ש}}
{{סי|מַ}}דוּעַ נִכְמַר עָלָיו בְּחֶמְלָה{{ש}}
{{סי|נ}}וּשַׁב לוֹ לֵךְ אֶל נְמָלָה {{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא אֶל כַּף לִבַּת אֲמוּלָה {{ש}}
{{סי|סְ}}רִיגָיו נֻכּוּ אִתּוֹ לְקוֹל הֲמֻלָּה {{ש}}
{{סי|סַ}}עַר אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אַף '''נִמְלָא''' {{ש}}
:'''נִמְלָא''' {{סי|רֹ|3}}גֶז כְּחָפַץ לְהַצְדִּיק{{ש}}
:וְנֶאֱמַר לוֹ אַל תְּהִי צַדִּיק {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|רֵ|3}}עִים לְהַדִּיק {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|רְ|3}}'''צוּי שַׁי'''  אֲשֶׁר עַם הִצְדִּיק {{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|וַיָּרֶב|1}} {{סי|עִ}}מּוֹ בֶּן יְרֹחָם {{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר מִי מַשְׁחִית רַחֲמִים רִחַם {{ש}}
{{סי|פִּ}}סְּגוֹ לְאַרְבָּעָה בְּלִי לְהִתְרַחַם {{ש}}
{{סי|פֻּ}}עַל לוֹ כְּפָעַל בְּאׇרְחָם {{ש}}
{{סי|צָ}}עַק לְהַגְזִיעַ וַיְרֻחָם {{ש}}
{{סי|צָ}}צוּ מֶנּוּ פּוֹעֲלֵי אָוֶן '''וְאֶפְרוֹחָם''' {{ש}}
:'''וְאֶפְרוֹחָם''' {{סי|יֻ|3}}לַּד לְשֵׁם מָדַי {{ש}}
:{{סי|הוּ|3}}א יִשְׁסֶה אוֹצַר חֲמוּדַי{{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} לְהַשְׁמִ{{סי|דִ|3}}י בְּאֵין דַּי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|הֶ|3}}'''גְיוֹן טוֹב''' נֹעַם שִׁיר יְדִידַי {{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|בַּנַּחַל|1}} {{סי|קָ}}צִין פָּשַׁע {{ש}}
{{סי|קָ}}רָא אֶל אֵל וּפִלּוּלוֹ לֹא שַׁע {{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶשׁ הַצֹּאן בְּאׇזְנֵי צִיר הֻפְשַׁע {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי הִצְדִּיק אֶת הָרָשָׁע {{ש}}
{{סי|שׁ}}וּרוֹ זֵד מְעֻדָּן וּמְשֻׁעְשַׁע{{ש}}
{{סי|תָּ}}מַהּ כִּי אׇזְנָיו הִכְבִּיד וְעֵינָו '''הָשַׁע''' {{ש}}
:'''הָשַׁע''' {{סי|יָ|3}}הִיר וַיְשֻׁסַּף {{ש}}
:{{סי|הֵ|3}}ן צִיצוֹ כְּצָג לְבַלְּעִי הֻכְסַף {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|וְ|3}}כׇל הוֹן אָסַף {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|דּ|3}}'''וֹבֵר שָׁלוֹם''' {{סי|הַ|3}}יּוֹשֵׁב בַּסַּף {{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6jy4q2h28q7od766v6xobrj7fckisrl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005608</id>
      <parentid>3005602</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:04:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3005608</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8417" sha1="oahq2xjzas7p5p5783bcykssj3vcv38" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|ו-202. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} למוסף של שבת זכור שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבן אומן אומנות אבות]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==ויבא ארז ראש קצינים==

===א===
{{הור|סימן: [[שמואל א טו ה]]; '''א&quot;ב''', '''אלעזר יהודה יהודה'''.}}

{{סי|וַיָּבֹא|1}} {{סי|אֶ}}רֶז רֹאשׁ קְצִינִים {{ש}}
{{סי|אֶ}}ל רֵאשִׁית גּוֹיִם אֲבִי לֵיצָנִים {{ש}}
{{סי|בַּ}}טְּלָאִים פָּקַד נִצָּנִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}עׇבְרָם חֲלוּצִים בְּמָגֵן וְצִנִּים {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אִים לְהַצִּית כְּקוֹצָנִים {{ש}}
{{סי|גּ}}וּרֵמוֹ טֶרֶם יִוָּתְרוּ לְשִׂכִּים '''וְלִצְנִינִים'''
:'''וְלִצְנִינִים''' {{סי|אָ|3}}ץ מְחֻכָּם לְמוֹגְגִי {{ש}}
:הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|אֵ|3}}יד שִׁגְגִי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|אֵ|3}}'''ל מָגֵן''' מֵבִין הֲגִיגִי {{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|שָׁאוּל|1}} {{סי|דָּ}}רַשׁ בְּאִבֵּי הַנַּחַל {{ש}}
{{סי|דִּ}}בְרֵי רִיבוֹת לָרִיב עֲלֵי נַחַל {{ש}}
{{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַּנַּחַל {{ש}}
{{סי|הִ}}יא בְּעַד חָלָל מַה תָּחִישׁ מַחַל {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יָדַע כִּי נִכְוָה בָּהּ גַּחַל{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֶיהָ מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי '''נַחַל''' {{ש}}
:'''נַחַל''' {{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לַעֲבוֹר עָבַר {{ש}}
:וְעַל רִיב לֹא לוֹ הִתְעַבַּר {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|לִ|3}}קְחִי לְהִתְעַבַּר {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} '''הִגְשִׁים תֶּחִי''' עַ{{סי|ל|3}} פִּשְׁעִי עָבַר{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|עַד|1}} {{סי|זְ}}מַן פְּקִידָה לֵץ רָבָה {{ש}}
{{סי|זֵ}}ר הֻנְזַר שַׂר שׁוּר לְשִׁיתוֹ חׇרְבָּה {{ש}}
{{סי|חָ}}לַק לִבּוֹ אֱדוֹמִי לְסׇרְבָה {{ש}}
{{סי|חָ}}מַל עָלָיו בַּקְרָב מֵעֲשׂוֹת מְרִיבָה {{ש}}
{{סי|ט}}וֹב מִשְׁנִים וְכָרִים הִרְבָּה {{ש}}
{{סי|טְ}}בוֹחַ לְשֵׁם נַעֲרָץ בְּשֵׁם קְדוֹשִׁים '''רַבָּה''' {{ש}}
:'''רַבָּה''' {{סי|עֶ|3}}בְרָה וּבָהּ נֶאֱשַׁם {{ש}}
:כְּלֹא בָן אֲרוּחָה וְאַהֲבָה שָׁם {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|עַ|3}}מִּי לְרוֹשְׁשָׁם{{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|עִ|3}}'''יר וְקַדִּישׁ''' עָבַר בְּרֹאשָׁם {{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|עִיר|1}} {{סי|י}}וֹשֵׁב הַנֶּגֶב כְּקָרַב {{ש}}
{{סי|יָ}}שַׁב וּבִשֵּׂר צֶדֶק בְּקָהָל רַב {{ש}}
{{סי|כִּ}}י טוֹבָה חׇכְמָה מִכְּלֵי קְרָב {{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן לְלַמֵּד יָדָיו לַקְרָב {{ש}}
{{סי|לֹ}}א גָמַר וְנֶעֱקַץ כְּעַקְרָב {{ש}}
{{סי|לְ}}הִדָּחוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא '''יִקְרַב'''{{ש}}
:'''יִקְרַב''' {{סי|זְ|3}}עוֹם צַר זְכוּרִי {{ש}}
:וְשֻׁלַּח בּוֹ מַלְאָךְ אַכְזָרִי {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|זַ|3}}רְעוֹ לְהַבְזִירִי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|זָ|3}}'''כוֹר וְשָׁמוֹר''' בּצִדְקוֹ עֲזָרִי {{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|עֲמָלֵק|1}} {{סי|מְ}}חַלֵּל בְּרִית מִילָה {{ש}}
{{סי|מַ}}דוּעַ נִכְמַר עָלָיו בְּחֶמְלָה{{ש}}
{{סי|נ}}וּשַׁב לוֹ לֵךְ אֶל נְמָלָה {{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא אֶל כַּף לִבַּת אֲמוּלָה {{ש}}
{{סי|סְ}}רִיגָיו נֻכּוּ אִתּוֹ לְקוֹל הֲמֻלָּה {{ש}}
{{סי|סַ}}עַר אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אַף '''נִמְלָא''' {{ש}}
:'''נִמְלָא''' {{סי|רֹ|3}}גֶז כְּחָפַץ לְהַצְדִּיק{{ש}}
:וְנֶאֱמַר לוֹ אַל תְּהִי צַדִּיק {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|רֵ|3}}עִים לְהַדִּיק {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|רְ|3}}'''צוּי שַׁי'''  אֲשֶׁר עַם הִצְדִּיק {{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|וַיָּרֶב|1}} {{סי|עִ}}מּוֹ בֶּן יְרֹחָם {{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר מִי מַשְׁחִית רַחֲמִים רִחַם {{ש}}
{{סי|פִּ}}סְּגוֹ לְאַרְבָּעָה בְּלִי לְהִתְרַחַם {{ש}}
{{סי|פֻּ}}עַל לוֹ כְּפָעַל בְּאׇרְחָם {{ש}}
{{סי|צָ}}עַק לְהַגְזִיעַ וַיְרֻחָם {{ש}}
{{סי|צָ}}צוּ מֶנּוּ פּוֹעֲלֵי אָוֶן '''וְאֶפְרוֹחָם''' {{ש}}
:'''וְאֶפְרוֹחָם''' {{סי|יֻ|3}}לַּד לְשֵׁם מָדַי {{ש}}
:{{סי|הוּ|3}}א יִשְׁסֶה אוֹצַר חֲמוּדַי{{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} לְהַשְׁמִ{{סי|דִ|3}}י בְּאֵין דַּי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|הֶ|3}}'''גְיוֹן טוֹב''' נֹעַם שִׁיר יְדִידַי {{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|בַּנַּחַל|1}} {{סי|קָ}}צִין פָּשַׁע {{ש}}
{{סי|קָ}}רָא אֶל אֵל וּפִלּוּלוֹ לֹא שַׁע {{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶשׁ הַצֹּאן בְּאׇזְנֵי צִיר הֻפְשַׁע {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי הִצְדִּיק אֶת הָרָשָׁע {{ש}}
{{סי|שׁ}}וּרוֹ זֵד מְעֻדָּן וּמְשֻׁעְשַׁע{{ש}}
{{סי|תָּ}}מַהּ כִּי אׇזְנָיו הִכְבִּיד וְעֵינָו '''הָשַׁע''' {{ש}}
:'''הָשַׁע''' {{סי|יָ|3}}הִיר וַיְשֻׁסַּף {{ש}}
:{{סי|הֵ|3}}ן צִיצוֹ כְּצָג לְבַלְּעִי הֻכְסַף {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|וְ|3}}כׇל הוֹן אָסַף {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|דּ|3}}'''וֹבֵר שָׁלוֹם''' {{סי|הַ|3}}יּוֹשֵׁב בַּסַּף {{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>oahq2xjzas7p5p5783bcykssj3vcv38</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005633</id>
      <parentid>3005608</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T18:17:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>לדברי אליצור, אי אפשר לדעת לכל שבעתות הקליר לד' פרשיות אם נוסדו לערבית או למוסף (אבל כנרא לא למנחה)</comment>
      <origin>3005633</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8415" sha1="lrr75jms0rdo6tvyqxrxnqtueqsx16z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|ו-202. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} לשבת זכור שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבן אומן אומנות אבות]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==ויבא ארז ראש קצינים==

===א===
{{הור|סימן: [[שמואל א טו ה]]; '''א&quot;ב''', '''אלעזר יהודה יהודה'''.}}

{{סי|וַיָּבֹא|1}} {{סי|אֶ}}רֶז רֹאשׁ קְצִינִים {{ש}}
{{סי|אֶ}}ל רֵאשִׁית גּוֹיִם אֲבִי לֵיצָנִים {{ש}}
{{סי|בַּ}}טְּלָאִים פָּקַד נִצָּנִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}עׇבְרָם חֲלוּצִים בְּמָגֵן וְצִנִּים {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אִים לְהַצִּית כְּקוֹצָנִים {{ש}}
{{סי|גּ}}וּרֵמוֹ טֶרֶם יִוָּתְרוּ לְשִׂכִּים '''וְלִצְנִינִים'''
:'''וְלִצְנִינִים''' {{סי|אָ|3}}ץ מְחֻכָּם לְמוֹגְגִי {{ש}}
:הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|אֵ|3}}יד שִׁגְגִי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|אֵ|3}}'''ל מָגֵן''' מֵבִין הֲגִיגִי {{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|שָׁאוּל|1}} {{סי|דָּ}}רַשׁ בְּאִבֵּי הַנַּחַל {{ש}}
{{סי|דִּ}}בְרֵי רִיבוֹת לָרִיב עֲלֵי נַחַל {{ש}}
{{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַּנַּחַל {{ש}}
{{סי|הִ}}יא בְּעַד חָלָל מַה תָּחִישׁ מַחַל {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יָדַע כִּי נִכְוָה בָּהּ גַּחַל{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֶיהָ מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי '''נַחַל''' {{ש}}
:'''נַחַל''' {{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לַעֲבוֹר עָבַר {{ש}}
:וְעַל רִיב לֹא לוֹ הִתְעַבַּר {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|לִ|3}}קְחִי לְהִתְעַבַּר {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} '''הִגְשִׁים תֶּחִי''' עַ{{סי|ל|3}} פִּשְׁעִי עָבַר{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|עַד|1}} {{סי|זְ}}מַן פְּקִידָה לֵץ רָבָה {{ש}}
{{סי|זֵ}}ר הֻנְזַר שַׂר שׁוּר לְשִׁיתוֹ חׇרְבָּה {{ש}}
{{סי|חָ}}לַק לִבּוֹ אֱדוֹמִי לְסׇרְבָה {{ש}}
{{סי|חָ}}מַל עָלָיו בַּקְרָב מֵעֲשׂוֹת מְרִיבָה {{ש}}
{{סי|ט}}וֹב מִשְׁנִים וְכָרִים הִרְבָּה {{ש}}
{{סי|טְ}}בוֹחַ לְשֵׁם נַעֲרָץ בְּשֵׁם קְדוֹשִׁים '''רַבָּה''' {{ש}}
:'''רַבָּה''' {{סי|עֶ|3}}בְרָה וּבָהּ נֶאֱשַׁם {{ש}}
:כְּלֹא בָן אֲרוּחָה וְאַהֲבָה שָׁם {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|עַ|3}}מִּי לְרוֹשְׁשָׁם{{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|עִ|3}}'''יר וְקַדִּישׁ''' עָבַר בְּרֹאשָׁם {{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|עִיר|1}} {{סי|י}}וֹשֵׁב הַנֶּגֶב כְּקָרַב {{ש}}
{{סי|יָ}}שַׁב וּבִשֵּׂר צֶדֶק בְּקָהָל רַב {{ש}}
{{סי|כִּ}}י טוֹבָה חׇכְמָה מִכְּלֵי קְרָב {{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן לְלַמֵּד יָדָיו לַקְרָב {{ש}}
{{סי|לֹ}}א גָמַר וְנֶעֱקַץ כְּעַקְרָב {{ש}}
{{סי|לְ}}הִדָּחוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא '''יִקְרַב'''{{ש}}
:'''יִקְרַב''' {{סי|זְ|3}}עוֹם צַר זְכוּרִי {{ש}}
:וְשֻׁלַּח בּוֹ מַלְאָךְ אַכְזָרִי {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|זַ|3}}רְעוֹ לְהַבְזִירִי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|זָ|3}}'''כוֹר וְשָׁמוֹר''' בּצִדְקוֹ עֲזָרִי {{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|עֲמָלֵק|1}} {{סי|מְ}}חַלֵּל בְּרִית מִילָה {{ש}}
{{סי|מַ}}דוּעַ נִכְמַר עָלָיו בְּחֶמְלָה{{ש}}
{{סי|נ}}וּשַׁב לוֹ לֵךְ אֶל נְמָלָה {{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא אֶל כַּף לִבַּת אֲמוּלָה {{ש}}
{{סי|סְ}}רִיגָיו נֻכּוּ אִתּוֹ לְקוֹל הֲמֻלָּה {{ש}}
{{סי|סַ}}עַר אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אַף '''נִמְלָא''' {{ש}}
:'''נִמְלָא''' {{סי|רֹ|3}}גֶז כְּחָפַץ לְהַצְדִּיק{{ש}}
:וְנֶאֱמַר לוֹ אַל תְּהִי צַדִּיק {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|רֵ|3}}עִים לְהַדִּיק {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|רְ|3}}'''צוּי שַׁי'''  אֲשֶׁר עַם הִצְדִּיק {{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|וַיָּרֶב|1}} {{סי|עִ}}מּוֹ בֶּן יְרֹחָם {{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר מִי מַשְׁחִית רַחֲמִים רִחַם {{ש}}
{{סי|פִּ}}סְּגוֹ לְאַרְבָּעָה בְּלִי לְהִתְרַחַם {{ש}}
{{סי|פֻּ}}עַל לוֹ כְּפָעַל בְּאׇרְחָם {{ש}}
{{סי|צָ}}עַק לְהַגְזִיעַ וַיְרֻחָם {{ש}}
{{סי|צָ}}צוּ מֶנּוּ פּוֹעֲלֵי אָוֶן '''וְאֶפְרוֹחָם''' {{ש}}
:'''וְאֶפְרוֹחָם''' {{סי|יֻ|3}}לַּד לְשֵׁם מָדַי {{ש}}
:{{סי|הוּ|3}}א יִשְׁסֶה אוֹצַר חֲמוּדַי{{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} לְהַשְׁמִ{{סי|דִ|3}}י בְּאֵין דַּי {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|הֶ|3}}'''גְיוֹן טוֹב''' נֹעַם שִׁיר יְדִידַי {{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|בַּנַּחַל|1}} {{סי|קָ}}צִין פָּשַׁע {{ש}}
{{סי|קָ}}רָא אֶל אֵל וּפִלּוּלוֹ לֹא שַׁע {{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶשׁ הַצֹּאן בְּאׇזְנֵי צִיר הֻפְשַׁע {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי הִצְדִּיק אֶת הָרָשָׁע {{ש}}
{{סי|שׁ}}וּרוֹ זֵד מְעֻדָּן וּמְשֻׁעְשַׁע{{ש}}
{{סי|תָּ}}מַהּ כִּי אׇזְנָיו הִכְבִּיד וְעֵינָו '''הָשַׁע''' {{ש}}
:'''הָשַׁע''' {{סי|יָ|3}}הִיר וַיְשֻׁסַּף {{ש}}
:{{סי|הֵ|3}}ן צִיצוֹ כְּצָג לְבַלְּעִי הֻכְסַף {{ש}}
:{{סי|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר|2}} {{סי|וְ|3}}כׇל הוֹן אָסַף {{ש}}
:{{סי|לוּלֵי|2}} {{סי|דּ|3}}'''וֹבֵר שָׁלוֹם''' {{סי|הַ|3}}יּוֹשֵׁב בַּסַּף {{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lrr75jms0rdo6tvyqxrxnqtueqsx16z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005652</id>
      <parentid>3005633</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:28:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8548" sha1="p0z69brb8uulir7psmm6og9g01l7tp5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|ו-202. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303].}} לשבת זכור שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבן אומן אומנות אבות]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==ויבא ארז ראש קצינים==

===א===
{{הור|סימן: [[שמואל א טו ה]]; '''א&quot;ב''', '''אלעזר יהודה יהודה'''.}}

{{סי|וַיָּבֹא|10}} {{סי|אֶ}}רֶז רֹאשׁ קְצִינִים {{ש}}
{{סי|אֶ}}ל רֵאשִׁית גּוֹיִם אֲבִי לֵיצָנִים {{ש}}
{{סי|בַּ}}טְּלָאִים פָּקַד נִצָּנִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}עׇבְרָם חֲלוּצִים בְּמָגֵן וְצִנִּים {{ש}}
{{סי|גֵּ}}אִים לְהַצִּית כְּקוֹצָנִים {{ש}}
{{סי|גּ}}וּרֵמוֹ טֶרֶם יִוָּתְרוּ לְשִׂכִּים '''וְלִצְנִינִים'''
:'''וְלִצְנִינִים''' {{סי|אָ|3}}ץ מְחֻכָּם לְמוֹגְגִי {{ש}}
:הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי {{ש}}
:{{מילת קבע|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר}} {{סי|אֵ|3}}יד שִׁגְגִי {{ש}}
:{{מילת קבע|לוּלֵי}} {{סי|אֵ|3}}'''ל מָגֵן''' מֵבִין הֲגִיגִי {{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|שָׁאוּל|10}} {{סי|דָּ}}רַשׁ בְּאִבֵּי הַנַּחַל {{ש}}
{{סי|דִּ}}בְרֵי רִיבוֹת לָרִיב עֲלֵי נַחַל {{ש}}
{{סי|הָ}}עֶגְלָה הָעֲרוּפָה בַּנַּחַל {{ש}}
{{סי|הִ}}יא בְּעַד חָלָל מַה תָּחִישׁ מַחַל {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יָדַע כִּי נִכְוָה בָּהּ גַּחַל{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֶיהָ מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי '''נַחַל''' {{ש}}
:'''נַחַל''' {{סי|לֹ|3}}א יוּכַל לַעֲבוֹר עָבַר {{ש}}
:וְעַל רִיב לֹא לוֹ הִתְעַבַּר {{ש}}
:{{מילת קבע|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר}} {{סי|לִ|3}}קְחִי לְהִתְעַבַּר {{ש}}
:{{מילת קבע|לוּלֵי}} '''הִגְשִׁים תֶּחִי''' עַ{{סי|ל|3}} פִּשְׁעִי עָבַר{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|עַד|10}} {{סי|זְ}}מַן פְּקִידָה לֵץ רָבָה {{ש}}
{{סי|זֵ}}ר הֻנְזַר שַׂר שׁוּר לְשִׁיתוֹ חׇרְבָּה {{ש}}
{{סי|חָ}}לַק לִבּוֹ אֱדוֹמִי לְסׇרְבָה {{ש}}
{{סי|חָ}}מַל עָלָיו בַּקְרָב מֵעֲשׂוֹת מְרִיבָה {{ש}}
{{סי|ט}}וֹב מִשְׁנִים וְכָרִים הִרְבָּה {{ש}}
{{סי|טְ}}בוֹחַ לְשֵׁם נַעֲרָץ בְּשֵׁם קְדוֹשִׁים '''רַבָּה''' {{ש}}
:'''רַבָּה''' {{סי|עֶ|3}}בְרָה וּבָהּ נֶאֱשַׁם {{ש}}
:כְּלֹא בָן אֲרוּחָה וְאַהֲבָה שָׁם {{ש}}
:{{מילת קבע|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר}} {{סי|עַ|3}}מִּי לְרוֹשְׁשָׁם{{ש}}
:{{מילת קבע|לוּלֵי}} {{סי|עִ|3}}'''יר וְקַדִּישׁ''' עָבַר בְּרֹאשָׁם {{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|עִיר|10}} {{סי|י}}וֹשֵׁב הַנֶּגֶב כְּקָרַב {{ש}}
{{סי|יָ}}שַׁב וּבִשֵּׂר צֶדֶק בְּקָהָל רַב {{ש}}
{{סי|כִּ}}י טוֹבָה חׇכְמָה מִכְּלֵי קְרָב {{ש}}
{{סי|כִּ}}וֵּן לְלַמֵּד יָדָיו לַקְרָב {{ש}}
{{סי|לֹ}}א גָמַר וְנֶעֱקַץ כְּעַקְרָב {{ש}}
{{סי|לְ}}הִדָּחוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא '''יִקְרַב'''{{ש}}
:'''יִקְרַב''' {{סי|זְ|3}}עוֹם צַר זְכוּרִי {{ש}}
:וְשֻׁלַּח בּוֹ מַלְאָךְ אַכְזָרִי {{ש}}
:{{מילת קבע|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר}} {{סי|זַ|3}}רְעוֹ לְהַבְזִירִי {{ש}}
:{{מילת קבע|לוּלֵי}} {{סי|זָ|3}}'''כוֹר וְשָׁמוֹר''' בּצִדְקוֹ עֲזָרִי {{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|עֲמָלֵק|10}} {{סי|מְ}}חַלֵּל בְּרִית מִילָה {{ש}}
{{סי|מַ}}דוּעַ נִכְמַר עָלָיו בְּחֶמְלָה{{ש}}
{{סי|נ}}וּשַׁב לוֹ לֵךְ אֶל נְמָלָה {{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא אֶל כַּף לִבַּת אֲמוּלָה {{ש}}
{{סי|סְ}}רִיגָיו נֻכּוּ אִתּוֹ לְקוֹל הֲמֻלָּה {{ש}}
{{סי|סַ}}עַר אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אַף '''נִמְלָא''' {{ש}}
:'''נִמְלָא''' {{סי|רֹ|3}}גֶז כְּחָפַץ לְהַצְדִּיק{{ש}}
:וְנֶאֱמַר לוֹ אַל תְּהִי צַדִּיק {{ש}}
:{{מילת קבע|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר}} {{סי|רֵ|3}}עִים לְהַדִּיק {{ש}}
:{{מילת קבע|לוּלֵי}} {{סי|רְ|3}}'''צוּי שַׁי'''  אֲשֶׁר עַם הִצְדִּיק {{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|וַיָּרֶב|10}} {{סי|עִ}}מּוֹ בֶּן יְרֹחָם {{ש}}
{{סי|עֲ}}בוּר מִי מַשְׁחִית רַחֲמִים רִחַם {{ש}}
{{סי|פִּ}}סְּגוֹ לְאַרְבָּעָה בְּלִי לְהִתְרַחַם {{ש}}
{{סי|פֻּ}}עַל לוֹ כְּפָעַל בְּאׇרְחָם {{ש}}
{{סי|צָ}}עַק לְהַגְזִיעַ וַיְרֻחָם {{ש}}
{{סי|צָ}}צוּ מֶנּוּ פּוֹעֲלֵי אָוֶן '''וְאֶפְרוֹחָם''' {{ש}}
:'''וְאֶפְרוֹחָם''' {{סי|יֻ|3}}לַּד לְשֵׁם מָדַי {{ש}}
:{{סי|הוּ|3}}א יִשְׁסֶה אוֹצַר חֲמוּדַי{{ש}}
:{{מילת קבע|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר}} לְהַשְׁמִ{{סי|דִ|3}}י בְּאֵין דַּי {{ש}}
:{{מילת קבע|לוּלֵי}} {{סי|הֶ|3}}'''גְיוֹן טוֹב''' נֹעַם שִׁיר יְדִידַי {{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|בַּנַּחַל|10}} {{סי|קָ}}צִין פָּשַׁע {{ש}}
{{סי|קָ}}רָא אֶל אֵל וּפִלּוּלוֹ לֹא שַׁע {{ש}}
{{סי|רֶ}}גֶשׁ הַצֹּאן בְּאׇזְנֵי צִיר הֻפְשַׁע {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי הִצְדִּיק אֶת הָרָשָׁע {{ש}}
{{סי|שׁ}}וּרוֹ זֵד מְעֻדָּן וּמְשֻׁעְשַׁע{{ש}}
{{סי|תָּ}}מַהּ כִּי אׇזְנָיו הִכְבִּיד וְעֵינָו '''הָשַׁע''' {{ש}}
:'''הָשַׁע''' {{סי|יָ|3}}הִיר וַיְשֻׁסַּף {{ש}}
:{{סי|הֵ|3}}ן צִיצוֹ כְּצָג לְבַלְּעִי הֻכְסַף {{ש}}
:{{מילת קבע|וַיִזְכּוֹר בְּזָכוֹר}} {{סי|וְ|3}}כׇל הוֹן אָסַף {{ש}}
:{{מילת קבע|לוּלֵי}} {{סי|דּ|3}}'''וֹבֵר שָׁלוֹם''' {{סי|הַ|3}}יּוֹשֵׁב בַּסַּף {{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>p0z69brb8uulir7psmm6og9g01l7tp5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/314</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739722</id>
    <revision>
      <id>3005581</id>
      <parentid>3005558</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T14:17:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005581</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3739" sha1="3fwi1vkrof3oeotximphoiiziw6hckp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;השתדלותם להשיב שבות המתיבתא ליבנה

שעב
&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
״ואמנם בלי ספק קבעו באסיפה ההיא בית דין גדול באושא ככל משפטו
וחקתו אשר הי׳ מלפנים ביבנה (בימי רבן גמליאל) ויסדו שם בית מדרש לחכמים
ותלמידיהם.״

ועל כן לא ידעו כולם מה לעשות עם יבנה בעת ההיא, ויבואו פראנקעל
וגרעץ ויבנו בשלפי השמד שתי מתיבתות תחת אחת, ויבוא ווייס ויכחיש את הכל.

אבל כבר נתבארו הדברים כי אסיפתם באושא בעת ההיא היתה רק אסיפה
לשעה, וכמו שיורה גם הלשון עצמו ״נתכנסו ולמדו '''ועשו כל צרכיהן'''
'''כיון שהגיע זמנם להפטר אמרו מקום שנתקבלנו בתוכו אין'''
'''אנו מניחין אותו ריקם''' וכו׳.״

ורק אחר זה כשפעלו ברומי אצל הקיסר לבטל גזירותיו של אדריאנוס בדבר
מלכות רק אז יכלו לחשוב על דבר התיסדות מתיבתא והקמת הנשיאות.

ואז ניסו לעשות הדבר ביבנה, אבל כאשר ראו כי היא לא תצלח שבו
להגליל ויעשו הדבר שם.

וכל העוסקים בזה לא שמו לב גם להדבר עצמו בדבר ברכה רביעית
בברכת המזון,

ולא שאלו את עצמן, הן אז היו דברים גדולים מאד, ומדוע זה נתקנה
ברכה רביעית רק על מה שניתנו ההרוגים לקבורה.

הן לפי מה שחשבו עד היום כי הי׳ הכל בנשימה אחת, ואיך תקנו הברכה
על שניתנו הרוגי ביתר לקבורה, ולא תקנו זה על כל הענינים הגדולים מאד אשר
היו אז גם הם באותה העת עצמה.

הלא אז בטל השמד הגדול והנורא, אשר לא הי׳ עוד בישראל כמוהו מיום
היו לגוי.

השמד הנורא אשר ענו אותם ביסורים היותר קשים ושרפום חיים על כל
מצוה קלה אשר עשו בביתם, עד אשר גם ראש הדור ר׳ עקיבא לא הסתפקו
להמיתו לבד כי אם גם סרקו את בשרו במסרקות של ברזל, והניחו ספוגין של
צמר לר׳ חנניא בן תרדיון לענותו גם במותו.

והנה גם עלה בידם כי גם לבד ביטול השמד נתבטלו גם גזרותיו של
אדריאנוס על השבת המילה ונדה.

ותקנו הטוב והמטיב רק על שניתנו ההרוגים לקבורה.

אבל הדבר מתבאר עצמו כי בהבטל השמד עדין הי׳ הכל באמצע, ובשלפי
השמד עדין לא יכלו לתקן ברכת הטוב והמטיב לפי שעדין לא נתבטלו גזרותיו
של אדריאנוס ועדין סבלו מהם פעם כה ופעם כה.

וכשנתבטלו על ידי ר׳ שמעון בן יוחאי ברומי נם הגזרות האלה, עדין לא
ניתן רשות לקבור בפומבי את כל ההרוגים, ולב כל העם הי׳ עוד נמס כמים
לרגלי העצמות אשר התגוללו בראש כל חוצות, וההרוגים אשר היו עוד כדומן
על פני השדה,

כי על כן כאשר בא להם גם הדבר האחרון הזה שניתנו ההרוגים להקבר,
‫אז הנה עם זה יחד תמו כל הרדיפות האיומות.

ובהאספם בימים ההם יחד כבר ביבנה תקנו ברכת הטוב והמטיב.

&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3fwi1vkrof3oeotximphoiiziw6hckp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אדון אמיתו צינה וכידון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739724</id>
    <revision>
      <id>3005569</id>
      <parentid>3005564</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T12:07:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005569</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3900" sha1="o0bk5yomk1ym05odyw8v0lawfipxcmw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל אָדוֹן / אֲמִתּוֹ צִנָּה וְכִידוֹן{{ש}}
עַל כָּל הַחוֹסִים / וְעַל כָּל הַמַּעֲשִׂים

{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ / מִפִּי צְבָאוֹת עָרַךְ{{ש}}
בַּשַּׁחַק וּבָאֲדָמָה / בְּפִי כָּל נְשָׁמָה

{{סי|גָּ}}דְלוֹ וְטוּבוֹ / גּוֹזֵר בְּנִיבוֹ {{ש}}
לִיצוּרִים כֻּלָּם / מָלֵא עוֹלָם

{{סי|דַּ}}עַת וּתְבוּנָה / וְתוּשִׁיָּה נְכוֹנָה{{ש}}
וְנִלְאִים מֵחֲזוֹתוֹ / סוֹבְבִים אוֹתוֹ

{{סי|הַ}}מִּתְגָּאֶה / עַל כְּנַף רוּחַ יִדְאֶה {{ש}}
הַשָּׂם מַרְאוֹת / [וְחַיּוֹת] הַקֹּדֶשׁ

{{סי|וְ}}נֶהְדָּר בְּכָבוֹד / וּמַה נָּאֶה לַעֲבֹד{{ש}}
נַעֲרָץ בְּחִבָּה / בְּכֵס הַמֶּרְכָּבָה

{{סי|זְ}}כוּת וּמִישׁוֹר / זֶה לָזֶה יָשֹׁר{{ש}}
דַּגֵּל צְבָאוֹ / לִפְנֵי כִסְאוֹ

{{סי|חֶ}}סֶד וְרַחֲמִים / וְצֶדֶק תָּמִים{{ש}}
הַכֹּל יְעִידוֹ / לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ

{{סי|ט}}וֹבִים מְאוֹרוֹת / וְכוֹכָבִים וּמַ&lt;זָּרוֹת&gt;{{ש}}
וּמְאוֹר נֵרֵנוּ / שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ

{{סי|יְ}}&lt;צָרָם&gt; בְּדֵעָה / וּבִגְבוּרָה מֻדָּעָה{{ש}}
אֵל עוֹלָמוֹ מְכַלְכֵּל / בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל

{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה / הוֹד וּנְהוֹרָא {{ש}}
הֶעְנִיק לָהֶם / נָתַן בָּהֶם

{{סי|לִ}}הְיוֹת מוֹשְׁלִים / יוֹרְדִים וְעוֹלִים{{ש}}
לְהַשְׁמִיעַ בְּנֵבֶל / בְּקֶרֶב תֵּבֵל

{{סי|מְ}}לֵאִים זִיו / וּמִלָּתוֹ לָא שַׁנִּיו{{ש}}
סוֹבְבִים בִּמְחוּגָה / וּמְפִיקִים נֹגַהּ

{{סי|נָ}}אֶה זִיוָם / בְּכָל הָאָרֶץ קַוָּם{{ש}}
זֹהַר חֵילָם / בְּכָל הָעוֹלָם

{{סי|שְׂ}}מֵחִים בְּצֵאתָם / וּבִמְרוּצָתָם{{ש}}
מִתְעַלְּסִים בְּשִׂיאָם / שָׂשִׂים בְּבוֹאָם

{{סי|ע}}וֹשִׂים בְּאֵימָה / עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה{{ש}}
שֶׁמֶשׁ וְסַהַר שְׁנֵיהֶם / רְצוֹן קוֹנֵיהֶם

{{סי|פְּ}}אֵר וְכָבוֹד / וּבְמִצְוָתוֹ לַעֲבֹד{{ש}}
עֹז עִמּוֹ / נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ

{{סי|צָ}}הֳלָה וְרִנָּה / יַעֲלוּ בִרְנָנָה {{ש}}
לִיקָר גְּדֻלָּתוֹ / [לְ]זֵכֶר (קדושת) מַלְכוּתוֹ

{{סי|קָ}}רָא לַשֶּׁמֶשׁ / מִמְּקוֹמוֹ לֹא יִמֶשׁ{{ש}}
וַיֹּאמֶר אֵל נָאוֹר / וַיִּזְרַח אוֹר

{{סי|רָ}}אָה וְהִתְקִין / בִּגְלָלָיו לְהַשְׁקִין{{ש}}
עֵדוּת נֶאֱמָנָה / צוּרַת הַלְּבָנָה

{{סי|שֶׁ}}בַח יִתְּנוּ לוֹ / לַהֲבוֹת חֵילוֹ{{ש}}
בְּצָפוֹן וְדָרוֹם / כָּל צְבָא מָרוֹם

{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת וּגְדֻלָּה / בְּקוֹל רָם בַּהֲמֻלָּה{{ש}}
תֵּת לוֹ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ / עִם אוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ.{{ש}}
{{הור|לאל אשר שבת}}
[[קטגוריה:פיוטי אל אדון]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>o0bk5yomk1ym05odyw8v0lawfipxcmw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אדון על כל פעלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739725</id>
    <revision>
      <id>3005568</id>
      <timestamp>2026-04-14T12:06:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ממחזור ויטרי (עם השוואה לכת&quot;י לונדון)</comment>
      <origin>3005568</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2388" sha1="kv5zgn7fbkp6k2mzq7nul9qv3v7p9vn" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ל אָדוֹן עַל כָּל פְּעָלִים / {{סי|בּ}}וֹנֶה מַעֲלוֹתָיו בְּרוּם זְבוּלִים {{ש}}
{{סי|גְּ}}דוּדִים וְקִדֵּשׁ בְּכִתֵּי אֶרְאֶלִּים / {{סי|דָּ}}גוּל יְצָרָם לְשַׁבְּחוֹ בְּהִלּוּלִים {{ש}}
{{סי|הִ}}שְׁלִישׁ וְהִקְוָה נִכְבְּדֵי מְצוּלִים / {{סי|וִ}}עֲדָם חֻקּוֹת וּלְאָחוֹר גּוֹלְלִים {{ש}}
{{סי|זִ}}מֵּן בַּיַּמִּים מִינֵי תִלּוּלִים / {{סי|חַ}}יּוֹת וּשְׁרָצִים וּ&lt;קְטַנִּים&gt; גַּם גְּדוֹלִים {{ש}}
{{סי|טִ}}כֵּס מְא&lt;וֹרוֹת בָּרָקִי&gt;עַ בְּלוּלִים / {{סי|יִ}}מְּנָם לְאוֹתוֹת &lt;וּלְמוֹעֲדִים&gt; וְלִרְגָלִים {{ש}}
{{סי|כְּ}}טָסִים בְּ&lt;…&gt; צֵאתָם מַצְהִילִים / {{סי|לְ}}מִנְיַן שָׁעוֹת יוֹרְדִים וְעוֹלִים {{ש}}
{{סי|מְ}}נוּיִם לְהָאִיר עַל תֵּבֵל מוֹשְׁלִים / {{סי|נֶ}}צַח נָגְהָם בִּפְרָקִים נוֹהֲלִים {{ש}}
{{סי|סָ}}ח וַיְהִי הַכֹּל בְּמִלִּים / {{סי|עִ}}תּוּר מְלַאכְתּוֹ גָּמַר וְהִשְׁלִים {{ש}}
{{סי|פָּ}}נָה לִיצִיר גָּדְלוֹ בְּמִפְעָלִים / {{סי|צִ}}וּוּי פְּקָדוֹ וֶהֱבִיאוֹ בְּמַאֲכָלִים {{ש}}
{{סי|קֻ}}מַּט וְנֶעְצַר וְעָשׂ בּוֹ פְּלִילִים / {{סי|רִ}}נֵּן מִזְמוֹר וְנִצַּל מֵהֲבָלִים {{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי קֹדֶשׁ וְסוֹדוֹ הֶעְלִים / {{סי|תְּ}}מִימָה הִנְחִילוֹ וְהִפִּילוֹ חֲבָלִים {{ש}}
{{סי|שְׁמָ}}רוֹ {{סי|וְאִ}}לְּפוֹ {{סי|לְ}}עַם לוֹ מַגְדִּילִים / {{סי|חַ}}י {{סי|זְ}}קֹף {{סי|קֶ}}רֶן עֲמוּסֵי מַקְהֵלִים.{{ש}}
{{הור|לאל אשר שבת}}

[[קטגוריה:פיוטי אל אדון]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>kv5zgn7fbkp6k2mzq7nul9qv3v7p9vn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אדון על כל המעשים אמר ויהי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739726</id>
    <revision>
      <id>3005571</id>
      <timestamp>2026-04-14T12:20:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מחז&quot;ו (קונטרס הפיוטים - ברודי) עם שינויים מהנדפס ע&quot;פ המקור (כ&quot;י לונדון)</comment>
      <origin>3005571</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4245" sha1="ewqv8y8h39p7iqdk4qkmpepia21cu09" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
[{{סי|אֵ}}ל] אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים / {{סי|אָ}}מַר וַיֶּהִי צִוָּה וְנַעֲשִׂים{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּחוֹ נָשְׁבָה נְפוּחִים לְהַנְשִׁימָה / {{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָל נְשָׁמָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}דְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם / {{סי|גִּ}}הֵץ שְׁנֵי פָּנָסִים לְהַבְהִיק בְּיִהוּלָם{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקֵי אֵשׁ וּמַיִם הִתְוִיךְ בִּתְבוּנָתוֹ / {{סי|דַּ}}עַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}מִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ / {{סי|ה}}וּא גֵּאֶה עַל אַרְבָּעָה גֵּאִים נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
{{סי|וְ}}הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּאוּר הַיּוֹצֵא כְּאֵשׁ לֶהָבָה / {{סי|וְ}}נֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל כֵּס הַמֶּרְכָּבָה{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ / {{סי|זְ}}רוֹעוֹתָיו סוֹבְלוֹת עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתוֹ אֲשַׁנֵּן בְּפִלּוּשׂ סוֹדוֹ / {{סי|חֶ}}סֶד וְרַחֲמִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ{{הערה|בכתה&quot;י סדר הטורים הפוך, וברודי במהדורתו שינה אותו על פי מבנה השיר, וכך גם באותיות ט' וש'.}}{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ / {{סי|ט}}וֹב מְאוֹר שִׁבְעָתַיִם לְעוֹדְדֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}צַר בְּצֶדֶק וּמִשְׁפָּט עוֹלָם בְּלִי לְשַׁכֵּל / {{סי|יְ}}צָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם / {{סי|כְּ}}אוּר הַיּוֹצֵא מִבֵּין הַחֲרָסִים לִהֵט מְאוֹרֵיהֶם{{ש}}
{{סי|לַ}}שָּׁבִים אֵלָיו פּוֹשֵׁט יָד לְקַבֵּל / {{סי|לִ}}הְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל{{ש}}
{{סי|מְ}}לֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ / {{סי|מִ}}תְקַבְּצִים וּבָאִים בְּהֶגְיוֹן וָהֵגֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}בוֹנִים בְּלַחֲשָׁם וּמְזִיעִים בְּמַהֲלָלָם / {{סי|נָ}}אֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
{{סי|שְׂ}}מֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם / {{סי|ס}}וֹדְרִים לְשׁוֹנָם הִנֵּנוּ בְּקָרְאָם{{ש}}
{{סי|עִ}}תִּים חָשׁוֹת וְעִתִּים מְמַלְּלוֹת בְּשֵׁשׁ כַּנְפֵיהֶם / {{סי|ע}}וֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ / {{סי|פּ}}וֹצְחִים שִׁבְחוֹ בְּעֵילוֹם לְרוֹמְמוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}גִים בְּאֵימָה וּמְזֻמָּנִים בְּשֵׁרוּתוֹ / {{סי|צָ}}הֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר / {{סי|קַ}}רְנוֹ לְהָרִים מִכָּל מְאוֹרֵי אוֹר{{ש}}
{{סי|רֻ}}חֲמָה כְּרִחֵם וְלֹא כְּהִלְשִׁינָה / {{סי|רָ}}אָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}בַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם / {{סי|שַׁ}}פְרִירִים וּמְשׁוֹרְרִים לָאֵל אַדִּירִירוֹן{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלּוֹת יְצַחְצְחוּ קְהִלּוֹת עַם קֹדֶשׁ / {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפְנֵי הַקֹּדֶשׁ.{{ש}}
{{הור|לאל אשר שבת}}</text>
      <sha1>ewqv8y8h39p7iqdk4qkmpepia21cu09</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005573</id>
      <parentid>3005571</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T12:21:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>+[[קטגוריה:פיוטי אל אדון]]; +[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]; +[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005573</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4401" sha1="pn2kojcfewvxxjbp9edavpy50ifi6rf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
[{{סי|אֵ}}ל] אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים / {{סי|אָ}}מַר וַיֶּהִי צִוָּה וְנַעֲשִׂים{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּחוֹ נָשְׁבָה נְפוּחִים לְהַנְשִׁימָה / {{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָל נְשָׁמָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}דְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם / {{סי|גִּ}}הֵץ שְׁנֵי פָּנָסִים לְהַבְהִיק בְּיִהוּלָם{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלְקֵי אֵשׁ וּמַיִם הִתְוִיךְ בִּתְבוּנָתוֹ / {{סי|דַּ}}עַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}מִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ / {{סי|ה}}וּא גֵּאֶה עַל אַרְבָּעָה גֵּאִים נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
{{סי|וְ}}הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּאוּר הַיּוֹצֵא כְּאֵשׁ לֶהָבָה / {{סי|וְ}}נֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל כֵּס הַמֶּרְכָּבָה{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ / {{סי|זְ}}רוֹעוֹתָיו סוֹבְלוֹת עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתוֹ אֲשַׁנֵּן בְּפִלּוּשׂ סוֹדוֹ / {{סי|חֶ}}סֶד וְרַחֲמִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ{{הערה|בכתה&quot;י סדר הטורים הפוך, וברודי במהדורתו שינה אותו על פי מבנה השיר, וכך גם באותיות ט' וש'.}}{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ / {{סי|ט}}וֹב מְאוֹר שִׁבְעָתַיִם לְעוֹדְדֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}צַר בְּצֶדֶק וּמִשְׁפָּט עוֹלָם בְּלִי לְשַׁכֵּל / {{סי|יְ}}צָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם / {{סי|כְּ}}אוּר הַיּוֹצֵא מִבֵּין הַחֲרָסִים לִהֵט מְאוֹרֵיהֶם{{ש}}
{{סי|לַ}}שָּׁבִים אֵלָיו פּוֹשֵׁט יָד לְקַבֵּל / {{סי|לִ}}הְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל{{ש}}
{{סי|מְ}}לֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ / {{סי|מִ}}תְקַבְּצִים וּבָאִים בְּהֶגְיוֹן וָהֵגֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}בוֹנִים בְּלַחֲשָׁם וּמְזִיעִים בְּמַהֲלָלָם / {{סי|נָ}}אֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
{{סי|שְׂ}}מֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם / {{סי|ס}}וֹדְרִים לְשׁוֹנָם הִנֵּנוּ בְּקָרְאָם{{ש}}
{{סי|עִ}}תִּים חָשׁוֹת וְעִתִּים מְמַלְּלוֹת בְּשֵׁשׁ כַּנְפֵיהֶם / {{סי|ע}}וֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ / {{סי|פּ}}וֹצְחִים שִׁבְחוֹ בְּעֵילוֹם לְרוֹמְמוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}גִים בְּאֵימָה וּמְזֻמָּנִים בְּשֵׁרוּתוֹ / {{סי|צָ}}הֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר / {{סי|קַ}}רְנוֹ לְהָרִים מִכָּל מְאוֹרֵי אוֹר{{ש}}
{{סי|רֻ}}חֲמָה כְּרִחֵם וְלֹא כְּהִלְשִׁינָה / {{סי|רָ}}אָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}בַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם / {{סי|שַׁ}}פְרִירִים וּמְשׁוֹרְרִים לָאֵל אַדִּירִירוֹן{{ש}}
{{סי|תְּ}}הִלּוֹת יְצַחְצְחוּ קְהִלּוֹת עַם קֹדֶשׁ / {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפְנֵי הַקֹּדֶשׁ.{{ש}}
{{הור|לאל אשר שבת}}

[[קטגוריה:פיוטי אל אדון]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>pn2kojcfewvxxjbp9edavpy50ifi6rf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי אל אדון</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1739727</id>
    <revision>
      <id>3005574</id>
      <timestamp>2026-04-14T12:23:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>{{א|בן עדריאל}}, מה לגבי אשישת שלוחתו?</comment>
      <origin>3005574</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82" sha1="c1d80ioo2j797mmohl0lmveqsnzq5vl" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת]]</text>
      <sha1>c1d80ioo2j797mmohl0lmveqsnzq5vl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005579</id>
      <parentid>3005574</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T14:01:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>לפחות במובן רחב של המילה</comment>
      <origin>3005579</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114" sha1="m7smfm5g2fwtae4f2pv6gvvnkd33qwp" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים לפי סוג]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת]]
[[קטגוריה:יוצרות]]</text>
      <sha1>m7smfm5g2fwtae4f2pv6gvvnkd33qwp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/315</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739728</id>
    <revision>
      <id>3005582</id>
      <timestamp>2026-04-14T14:22:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫744  ‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא ליבנה &lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt; וזה הוא באמת ענין דברי רב מתנה להודיע לנו כי לא נעשה זה מיד בשלפי השמד, כי אם אחר זה כאשר כבר השתדלו ביבנה לקבוע המתיבתא שם.  וכבר נתבאר כי לא ארכו להם הימים שם, ובכל אשר לא הוקם הנשיא עוד והוא גם לא ב...&quot;</comment>
      <origin>3005582</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3995" sha1="r0rd1y14mrumuv7covkf74oqs49z76m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫744

‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא ליבנה
&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
וזה הוא באמת ענין דברי רב מתנה להודיע לנו כי לא נעשה זה מיד
בשלפי השמד, כי אם אחר זה כאשר כבר השתדלו ביבנה לקבוע המתיבתא שם.

וכבר נתבאר כי לא ארכו להם הימים שם, ובכל אשר לא הוקם הנשיא
עוד והוא גם לא בא עמהם, החלו הרומיים להרגיש כי ינהרו תלמידים לשם,
ויעמידו שומרים על הדרכים לבדוק את הבאים ליבנה.

וכאשר ראו חכמי ישראל כי אין ביכולתם לשובב להם נחלתם בארץ
יהודה וביבנה מקום התורה מאז, שבו בלב נשבר לארץ הגליל ויחלו להשיב דבר
המתיבתא שם בבחינת זעיר אנפין.
&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;

פרק כ״ז.

המתיבתא בשפרעם.

כבר נתבאר לנו כי לפני המלחמה היתה המתיבתא הכוללת באושא תחת
יד ר׳ עקיבא אשר הוא הי׳ שם המציע את המשנה וראש המתיבתא.

מאז החלה המלחמה ועוד לפני זה נתבטלה המתיבתא באושא, אבל לא
שנתבטלה באושא והיתה במקום אחר, כי אם שנתבטלה לגמרי.

כי בתוך כובד מלחמה לא הי׳ אפשר שיהיו שם סדרי מתיבתא.

ואחרי המלחמה הנה הי׳ תחלה ההרג והאבדון ואחר זח השמד הנורא, וגם
ראשי חכמי הדור וגם התלמידים נסו מהארץ.

וכבר נתבאר כי כשלפי השמד עדין הי׳ שם פחד גדול‪ ,‬וכל זמן אשר לא‬
‫הוסרו על ידי הקיסר החדש גזרותיו של אדריאנום יראו חכמי ישראל לגשת אל‬
‫דבר המתיבתא והנשיאות‪.‬‬
‫כי על כן הנד■ מאז בטלה המתיבתא באושא לפני המלחמד‪ ,‬עד אשר נוסדה‬
‫'‬
‫עתד‪ ,‬מחדש בשפרעם‪ ,‬לא היתה שמה מתיבתא‪, .‬‬
‫וד‪,‬ן דברי ר׳ יוחנן במס׳ ראש השנד■ ד׳ ל*א ׳בעשר גלויות שנלתד‪ ,‬סנהדרין‬
‫‪/‬‬
‫״ומאו שא לשפרעם;״‬
‫והיא קרובד‪ ,‬מאד לאושא כמו שיוצא מדברי הנמ׳ ־במס׳ סנד‪,‬דרין ך׳ יי׳דן‬
‫״שפעם אחת נזרד■ מלכות הרשעד‪ .‬גזרד‪ .‬על ישיראל שכל הסומך וכו׳‬
‫ותחומין שסומכין בד‪,‬ן יעקרו מד‪ ,‬עשד‪ ,‬ר׳ יהודד‪ .‬בן בבא הלך וישב לו ביז שני‬
‫הרים גדולים ובין שתי ע י י ר ו ת ג ד ו ל ו ת ובין שני תחומי שבת ב י ן א ו ש א‬
‫ל ש פ ר ע ם ‪1‬סמך שם חמשד‪ .‬זקנים וכו׳‪.‬״‬
‫אבל לא רצו לעשות_ זד‪ ,‬באושא עצמה בי אחרי רואם כי הרומיים כאשר‬
‫אך ראו מדים תנועד‪ .‬קלדי ב י ב נ ה ‪ ,‬כבר שמרו שם צעדיד‪,‬ם‪ ,‬יראו לבלי תד‪,‬י‬
‫עינם יעה נם כאושא אשר היא היתד‪ ,‬מקום המתיבתא לפני המלחמד‪.,‬‬
‫כי על כן בחרו במקום חדש‪,‬׳ מקום אשד לא הי׳ שם עוד מתיבתא‬
‫ב ש פ ר ע ם ‪.‬‬

‫ובדדותד‪ ,‬קרובד■ כל כך לאושא‪ ,‬יכול־ם עוד יותר להסב עין הרומיים‬
‫מעליד‪,‬ם‪ ,‬כי רבים מד‪,‬כמי הדו־ •אשד היד‪ ,‬שם מקומם הקבוע מזה רבות בשנים‬
‫כמו ד׳ יהודד‪ ,‬אשד הי׳ שם ביתו עוד מלפני‪-‬המלחמד״ ולשם גם שב לביתו‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r0rd1y14mrumuv7covkf74oqs49z76m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005583</id>
      <parentid>3005582</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T14:22:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005583</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4056" sha1="4yink5jx3zkdnck5sa0bv6z2nxhcy66" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫744

‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא ליבנה
&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
וזה הוא באמת ענין דברי רב מתנה להודיע לנו כי לא נעשה זה מיד
בשלפי השמד, כי אם אחר זה כאשר כבר השתדלו ביבנה לקבוע המתיבתא שם.

וכבר נתבאר כי לא ארכו להם הימים שם, ובכל אשר לא הוקם הנשיא
עוד והוא גם לא בא עמהם, החלו הרומיים להרגיש כי ינהרו תלמידים לשם,
ויעמידו שומרים על הדרכים לבדוק את הבאים ליבנה.

וכאשר ראו חכמי ישראל כי אין ביכולתם לשובב להם נחלתם בארץ
יהודה וביבנה מקום התורה מאז, שבו בלב נשבר לארץ הגליל ויחלו להשיב דבר
המתיבתא שם בבחינת זעיר אנפין.
&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;

פרק כ״ז.

המתיבתא בשפרעם.
&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;
כבר נתבאר לנו כי לפני המלחמה היתה המתיבתא הכוללת באושא תחת
יד ר׳ עקיבא אשר הוא הי׳ שם המציע את המשנה וראש המתיבתא.

מאז החלה המלחמה ועוד לפני זה נתבטלה המתיבתא באושא, אבל לא
שנתבטלה באושא והיתה במקום אחר, כי אם שנתבטלה לגמרי.

כי בתוך כובד מלחמה לא הי׳ אפשר שיהיו שם סדרי מתיבתא.

ואחרי המלחמה הנה הי׳ תחלה ההרג והאבדון ואחר זח השמד הנורא, וגם
ראשי חכמי הדור וגם התלמידים נסו מהארץ.

וכבר נתבאר כי כשלפי השמד עדין הי׳ שם פחד גדול‪ ,‬וכל זמן אשר לא‬
‫הוסרו על ידי הקיסר החדש גזרותיו של אדריאנום יראו חכמי ישראל לגשת אל‬
‫דבר המתיבתא והנשיאות‪.‬‬
‫כי על כן הנד■ מאז בטלה המתיבתא באושא לפני המלחמד‪ ,‬עד אשר נוסדה‬
‫'‬
‫עתד‪ ,‬מחדש בשפרעם‪ ,‬לא היתה שמה מתיבתא‪, .‬‬
‫וד‪,‬ן דברי ר׳ יוחנן במס׳ ראש השנד■ ד׳ ל*א ׳בעשר גלויות שנלתד‪ ,‬סנהדרין‬
‫‪/‬‬
‫״ומאו שא לשפרעם;״‬
‫והיא קרובד‪ ,‬מאד לאושא כמו שיוצא מדברי הנמ׳ ־במס׳ סנד‪,‬דרין ך׳ יי׳דן‬
‫״שפעם אחת נזרד■ מלכות הרשעד‪ .‬גזרד‪ .‬על ישיראל שכל הסומך וכו׳‬
‫ותחומין שסומכין בד‪,‬ן יעקרו מד‪ ,‬עשד‪ ,‬ר׳ יהודד‪ .‬בן בבא הלך וישב לו ביז שני‬
‫הרים גדולים ובין שתי ע י י ר ו ת ג ד ו ל ו ת ובין שני תחומי שבת ב י ן א ו ש א‬
‫ל ש פ ר ע ם ‪1‬סמך שם חמשד‪ .‬זקנים וכו׳‪.‬״‬
‫אבל לא רצו לעשות_ זד‪ ,‬באושא עצמה בי אחרי רואם כי הרומיים כאשר‬
‫אך ראו מדים תנועד‪ .‬קלדי ב י ב נ ה ‪ ,‬כבר שמרו שם צעדיד‪,‬ם‪ ,‬יראו לבלי תד‪,‬י‬
‫עינם יעה נם כאושא אשר היא היתד‪ ,‬מקום המתיבתא לפני המלחמד‪.,‬‬
‫כי על כן בחרו במקום חדש‪,‬׳ מקום אשד לא הי׳ שם עוד מתיבתא‬
‫ב ש פ ר ע ם ‪.‬‬

‫ובדדותד‪ ,‬קרובד■ כל כך לאושא‪ ,‬יכול־ם עוד יותר להסב עין הרומיים‬
‫מעליד‪,‬ם‪ ,‬כי רבים מד‪,‬כמי הדו־ •אשד היד‪ ,‬שם מקומם הקבוע מזה רבות בשנים‬
‫כמו ד׳ יהודד‪ ,‬אשד הי׳ שם ביתו עוד מלפני‪-‬המלחמד״ ולשם גם שב לביתו‬
&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4yink5jx3zkdnck5sa0bv6z2nxhcy66</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005592</id>
      <parentid>3005583</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T15:36:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005592</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3949" sha1="fixdninpct221q3mjsixh2s1hfjdxpp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫744

‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא ליבנה
&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
וזה הוא באמת ענין דברי רב מתנה להודיע לנו כי לא נעשה זה מיד
בשלפי השמד, כי אם אחר זה כאשר כבר השתדלו ביבנה לקבוע המתיבתא שם.

וכבר נתבאר כי לא ארכו להם הימים שם, ובכל אשר לא הוקם הנשיא
עוד והוא גם לא בא עמהם, החלו הרומיים להרגיש כי ינהרו תלמידים לשם,
ויעמידו שומרים על הדרכים לבדוק את הבאים ליבנה.

וכאשר ראו חכמי ישראל כי אין ביכולתם לשובב להם נחלתם בארץ
יהודה וביבנה מקום התורה מאז, שבו בלב נשבר לארץ הגליל ויחלו להשיב דבר
המתיבתא שם בבחינת זעיר אנפין.
&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;

פרק כ״ז.

המתיבתא בשפרעם.
&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;
כבר נתבאר לנו כי לפני המלחמה היתה המתיבתא הכוללת באושא תחת
יד ר׳ עקיבא אשר הוא הי׳ שם המציע את המשנה וראש המתיבתא.

מאז החלה המלחמה ועוד לפני זה נתבטלה המתיבתא באושא, אבל לא
שנתבטלה באושא והיתה במקום אחר, כי אם שנתבטלה לגמרי.

כי בתוך כובד מלחמה לא הי׳ אפשר שיהיו שם סדרי מתיבתא.

ואחרי המלחמה הנה הי׳ תחלה ההרג והאבדון ואחר זח השמד הנורא, וגם
ראשי חכמי הדור וגם התלמידים נסו מהארץ.

וכבר נתבאר כי בשלפי השמד עדין הי׳ שם פחד גדול, וכל זמן אשר לא
הוסרו על ידי הקיסר החדש גזרותיו של אדריאנוס יראו חכמי ישראל לגשת אל
דבר המתיבתא והנשיאות.

כי על כן הנה מאז בטלה המתיבתא באושא לפני המלחמה ‬עד אשר נוסדה
עתה מחדש בשפרעם, לא היתה שמה מתיבתא.

והן דברי ר׳ יוחנן במס׳ [[ראש השנה לא ב|ראש השנה ד׳ ל&quot;א]] בעשר גלויות שגלתה סנהדרין
״'''ומאושא לשפרעם'''.״

והיא קרובה מאד לאושא כמו שיוצא מדברי הגמ׳ במס׳ [[סנהדרין יד א|סנהדרין ד׳ י&quot;ד]]:

״שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל הסומך וכו׳
‫ותחומין שסומכין בד‪,‬ן יעקרו מד‪ ,‬עשד‪ ,‬ר׳ יהודד‪ .‬בן בבא הלך וישב לו ביז שני‬
‫הרים גדולים ובין שתי ע י י ר ו ת ג ד ו ל ו ת ובין שני תחומי שבת ב י ן א ו ש א‬
‫ל ש פ ר ע ם ‪1‬סמך שם חמשד‪ .‬זקנים וכו׳‪.‬״‬
‫אבל לא רצו לעשות_ זד‪ ,‬באושא עצמה בי אחרי רואם כי הרומיים כאשר‬
‫אך ראו מדים תנועד‪ .‬קלדי ב י ב נ ה ‪ ,‬כבר שמרו שם צעדיד‪,‬ם‪ ,‬יראו לבלי תד‪,‬י‬
‫עינם יעה נם כאושא אשר היא היתד‪ ,‬מקום המתיבתא לפני המלחמד‪.,‬‬
‫כי על כן בחרו במקום חדש‪,‬׳ מקום אשד לא הי׳ שם עוד מתיבתא‬
‫ב ש פ ר ע ם ‪.‬‬

‫ובדדותד‪ ,‬קרובד■ כל כך לאושא‪ ,‬יכול־ם עוד יותר להסב עין הרומיים‬
‫מעליד‪,‬ם‪ ,‬כי רבים מד‪,‬כמי הדו־ •אשד היד‪ ,‬שם מקומם הקבוע מזה רבות בשנים‬
‫כמו ד׳ יהודד‪ ,‬אשד הי׳ שם ביתו עוד מלפני‪-‬המלחמד״ ולשם גם שב לביתו‬
&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fixdninpct221q3mjsixh2s1hfjdxpp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005653</id>
      <parentid>3005592</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:35:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005653</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3806" sha1="7fd14o9w64fh7cy86a55pzr9cv7040s" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫744

‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא ליבנה
&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
וזה הוא באמת ענין דברי רב מתנה להודיע לנו כי לא נעשה זה מיד
בשלפי השמד, כי אם אחר זה כאשר כבר השתדלו ביבנה לקבוע המתיבתא שם.

וכבר נתבאר כי לא ארכו להם הימים שם, ובכל אשר לא הוקם הנשיא
עוד והוא גם לא בא עמהם, החלו הרומיים להרגיש כי ינהרו תלמידים לשם,
ויעמידו שומרים על הדרכים לבדוק את הבאים ליבנה.

וכאשר ראו חכמי ישראל כי אין ביכולתם לשובב להם נחלתם בארץ
יהודה וביבנה מקום התורה מאז, שבו בלב נשבר לארץ הגליל ויחלו להשיב דבר
המתיבתא שם בבחינת זעיר אנפין.
&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;

פרק כ״ז.

המתיבתא בשפרעם.
&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;
כבר נתבאר לנו כי לפני המלחמה היתה המתיבתא הכוללת באושא תחת
יד ר׳ עקיבא אשר הוא הי׳ שם המציע את המשנה וראש המתיבתא.

מאז החלה המלחמה ועוד לפני זה נתבטלה המתיבתא באושא, אבל לא
שנתבטלה באושא והיתה במקום אחר, כי אם שנתבטלה לגמרי.

כי בתוך כובד מלחמה לא הי׳ אפשר שיהיו שם סדרי מתיבתא.

ואחרי המלחמה הנה הי׳ תחלה ההרג והאבדון ואחר זח השמד הנורא, וגם
ראשי חכמי הדור וגם התלמידים נסו מהארץ.

וכבר נתבאר כי בשלפי השמד עדין הי׳ שם פחד גדול, וכל זמן אשר לא
הוסרו על ידי הקיסר החדש גזרותיו של אדריאנוס יראו חכמי ישראל לגשת אל
דבר המתיבתא והנשיאות.

כי על כן הנה מאז בטלה המתיבתא באושא לפני המלחמה ‬עד אשר נוסדה
עתה מחדש בשפרעם, לא היתה שמה מתיבתא.

והן דברי ר׳ יוחנן במס׳ [[ראש השנה לא ב|ראש השנה ד׳ ל&quot;א]] בעשר גלויות שגלתה סנהדרין
״'''ומאושא לשפרעם'''.״

והיא קרובה מאד לאושא כמו שיוצא מדברי הגמ׳ במס׳ [[סנהדרין יד א|סנהדרין ד׳ י&quot;ד]]:

״שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל הסומך וכו׳
ותחומין שסומכין בהן יעקרו מה עשה ר׳ יהודה בן בבא הלך וישב לו בין שני
הרים גדולים ובין שתי '''עיירות גדולות''' ובין שני תחומי שבת '''בין אושא'''
'''לשפרעם''' וסמך שם חמשה זקנים וכו׳.״

אבל לא רצו לעשות זה באושא עצמה כי אחרי רואם כי הרומיים כאשר
אך ראו מהם תנועה קלה '''ביבנה''', כבר שמרו שם צעדיהם, יראו לבלי תהי
עינם רעה גם באושא אשר היא היתה מקום המתיבתא לפני המלחמה.

כי על כן בחרו במקום חדש‪,‬׳ מקום אשד לא הי׳ שם עוד מתיבתא‬
‫ב ש פ ר ע ם ‪.‬‬

‫ובדדותד‪ ,‬קרובד■ כל כך לאושא‪ ,‬יכול־ם עוד יותר להסב עין הרומיים‬
‫מעליד‪,‬ם‪ ,‬כי רבים מד‪,‬כמי הדו־ •אשד היד‪ ,‬שם מקומם הקבוע מזה רבות בשנים‬
‫כמו ד׳ יהודד‪ ,‬אשד הי׳ שם ביתו עוד מלפני‪-‬המלחמד״ ולשם גם שב לביתו‬
&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7fd14o9w64fh7cy86a55pzr9cv7040s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005655</id>
      <parentid>3005653</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:44:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005655</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3705" sha1="hukjqpyec25o8sdnh51fg4o2ik3vspm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫744

‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא ליבנה
&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
וזה הוא באמת ענין דברי רב מתנה להודיע לנו כי לא נעשה זה מיד
בשלפי השמד, כי אם אחר זה כאשר כבר השתדלו ביבנה לקבוע המתיבתא שם.

וכבר נתבאר כי לא ארכו להם הימים שם, ובכל אשר לא הוקם הנשיא
עוד והוא גם לא בא עמהם, החלו הרומיים להרגיש כי ינהרו תלמידים לשם,
ויעמידו שומרים על הדרכים לבדוק את הבאים ליבנה.

וכאשר ראו חכמי ישראל כי אין ביכולתם לשובב להם נחלתם בארץ
יהודה וביבנה מקום התורה מאז, שבו בלב נשבר לארץ הגליל ויחלו להשיב דבר
המתיבתא שם בבחינת זעיר אנפין.
&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;

פרק כ״ז.

המתיבתא בשפרעם.
&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;
כבר נתבאר לנו כי לפני המלחמה היתה המתיבתא הכוללת באושא תחת
יד ר׳ עקיבא אשר הוא הי׳ שם המציע את המשנה וראש המתיבתא.

מאז החלה המלחמה ועוד לפני זה נתבטלה המתיבתא באושא, אבל לא
שנתבטלה באושא והיתה במקום אחר, כי אם שנתבטלה לגמרי.

כי בתוך כובד מלחמה לא הי׳ אפשר שיהיו שם סדרי מתיבתא.

ואחרי המלחמה הנה הי׳ תחלה ההרג והאבדון ואחר זח השמד הנורא, וגם
ראשי חכמי הדור וגם התלמידים נסו מהארץ.

וכבר נתבאר כי בשלפי השמד עדין הי׳ שם פחד גדול, וכל זמן אשר לא
הוסרו על ידי הקיסר החדש גזרותיו של אדריאנוס יראו חכמי ישראל לגשת אל
דבר המתיבתא והנשיאות.

כי על כן הנה מאז בטלה המתיבתא באושא לפני המלחמה ‬עד אשר נוסדה
עתה מחדש בשפרעם, לא היתה שמה מתיבתא.

והן דברי ר׳ יוחנן במס׳ [[ראש השנה לא ב|ראש השנה ד׳ ל&quot;א]] בעשר גלויות שגלתה סנהדרין
״'''ומאושא לשפרעם'''.״

והיא קרובה מאד לאושא כמו שיוצא מדברי הגמ׳ במס׳ [[סנהדרין יד א|סנהדרין ד׳ י&quot;ד]]:

״שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל הסומך וכו׳
ותחומין שסומכין בהן יעקרו מה עשה ר׳ יהודה בן בבא הלך וישב לו בין שני
הרים גדולים ובין שתי '''עיירות גדולות''' ובין שני תחומי שבת '''בין אושא'''
'''לשפרעם''' וסמך שם חמשה זקנים וכו׳.״

אבל לא רצו לעשות זה באושא עצמה כי אחרי רואם כי הרומיים כאשר
אך ראו מהם תנועה קלה '''ביבנה''', כבר שמרו שם צעדיהם, יראו לבלי תהי
עינם רעה גם באושא אשר היא היתה מקום המתיבתא לפני המלחמה.

כי על כן בחרו במקום חדש, מקום אשר לא הי׳ שם עוד מתיבתא
'''בשפרעם'''.

ובהיותה קרובה כל כך לאושא, יכול־ם עוד יותר להסב עין הרומיים
מעליהם, כי רבים מחכמי הדור אשר היה שם מקומם הקבוע מזה רבות בשנים
כמו ר׳ יהודה אשר הי׳ שם ביתו עוד מלפני המלחמה, ולשם גם שב לביתו
&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hukjqpyec25o8sdnh51fg4o2ik3vspm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:משא בערב.pdf/42</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739729</id>
    <revision>
      <id>3005600</id>
      <timestamp>2026-04-14T16:30:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */</comment>
      <origin>3005600</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2789" sha1="5aggh5mwwzt1plh88pc4aqmrn4d4twt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;און! הסירו אלהי נכר אשר בקרבכם! הסירו כל בדילכם הבל ואין בם מועיל: ה׳ שופטנו במשפט אמת, ה׳ מחוקקנו בפקודים ישרים, לא תגע בהם יד, ולא נחפה על ה׳ דברים אשר לא כן.

הבחור, אשר חפץ לשאת אשה מרגע אשר שמע התעודה בישראל בקניין ושבועה לקיים כל דבר, לא ישוב עוד לבית רעותו עד עת דודים אף לא ימכור ברחוב ביתה להיות נקי מישראל, ‫והנערה גם היא לא תזכרנו ולא תדבר בשמו ותתגנב מפיו, אף‬
‫אחרי נשאה וילדה לו בנים, תאמר &quot;אבי בני&quot; ולא תקרא לו &quot;בעלי&quot; או &quot;אישי&quot;. האלמנה לא תנשא לעולם, כי יראים הם אולי תהיה קטלנית כדעת רבי פלוני בגמרא וכפי הזהר, והבתולה נשאת ביום ששי כמשפטו. ביום חמישי שלפניו ישחטו את הפר למשתה בחצר בית הנערה, בעת השחיטה יקראו לכל קרוביהם ומיודעיהם ונותנים לפניהם אגוזים וקלי וכוס מים חיים, ובצאתם ישימו איש ואיש על ראש הפר מָעָה וזה נקרא הסימן הטוב, או פונטאר בלשון ספרדית – הוא שכר השוחט ובשומו. זקנה אחת תצפצף כסוס עגור אשר כל שומעה תצילנה שתי אזניו, וזה אות לטוב לאנשי הבית וקול תודה לנותן, ודוכיפת הזאת נמצאת בכל בתי משוש, חלילה להם אם לא ישמע קולה בכל שמחתם! יהפכו חגיהם לאבל.

בערב יובילו הכלה לבית חתנה לקול המצפצפת והתופים, והיא כחרשת נאלמת וכעיוורת עד בואה לביתה, וכן תעמוד ביום שישי מעת אשר ילבישו אותה עד תצא מחופתה והוניחה על יצועיה, היא כמצבת אבן. הנשים קושרות קשוריה, תקרענה‬
‫בפוך עיניה, תיטבנה את דלת ראשה, בשתי קצוות משולבות כמנהגן, וכן מושחות את פניה בששר, ותצבענה תמונות זרות על מצחה, על אפה, ותחת שפתיה בכופר להצילה מעין הרע, וידיה בסם אדום הנקרא אל-חינה‪ ,‬לא ידעו להטיב השער, לא למדו מלאכת התבנית לכונן שמלתן לעורן, ובאמת הנאוה נהדרת מעצמה בכל תכונה שתהיה לעין כל רואי, וכל עדיי השחורה לא יוסיפו רק ראי. אחר החופה השאר הקרוב יעמוס על שכמו‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5aggh5mwwzt1plh88pc4aqmrn4d4twt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירדתי לתחתיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739730</id>
    <revision>
      <id>3005607</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:04:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005607</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1265" sha1="heq7b27f9xhlizbddir46qy17jwf3f7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סלעי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְּלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַלְעִי}} וְנֶאֱסַף בְּחֶטְאִי יַרְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

רוּחִי חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>heq7b27f9xhlizbddir46qy17jwf3f7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005609</id>
      <parentid>3005607</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:04:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קרובות (פיוט)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005609</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1308" sha1="0rlprd51ligpesz2m94g2w1lhvca3qg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף בן סלעי חזק'''}}

{{סי|יָ}}רַדְתִּי לְתַחְתִּיּוֹת {{סי|וְ}}אָבַד נִצְחִי{{ש}}
{{סי|סָ}}רָה צְפִירַת תִּפְאַרְתִּי וְצִיצַת מִצְחִי{{ש}}
{{סי|פָּ}}קוּ מוֹרֵי פְּלִילִיָּה וְעִבְּטוּ אָרְחִי{{ש}}
{{סי|בָּ}}חַלְתִּי {{סי|נְ}}אֻם {{סי|סַלְעִי}} וְנֶאֱסַף בְּחֶטְאִי יַרְחִי{{ש}}
{{סי|חֻ}}קֵּי {{סי|זְ}}מִרוֹת {{סי|קְ}}נוּיוֹת הֲסִירוֹתִי מִנִּכְחִי{{ר1}}
וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי.{{ממס|ישעיהו לח טז}}

רוּחִי חֻבָּלָה, יָמַי נִזְעָכוּ בְּרֹב כַּחְשִׁי{{ש}}
זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי וְנִלְכַּדְתִּי בְמוֹקְשִׁי{{ש}}
נְהִי וּמִסְפֵּד אֲעוֹרֵר וְקִינִים תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ר1}}
מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:קרובות (פיוט)]]</text>
      <sha1>0rlprd51ligpesz2m94g2w1lhvca3qg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דוק וחוג רעשו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739731</id>
    <revision>
      <id>3005611</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:05:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005611</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1417" sha1="3qutcif6sn7rzv7wskszalzk73bbhoe" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''}}

{{סי|דֹּ}}ק וְחוּג רָעֲשׁוּ, וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה{{ש}}
{{סי|וְ}}כָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה{{ש}}
{{סי|י}}וֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה{{ש}}
{{סי|וְ}}דֻכְּאוּ לָאָרֶץ וְאֻמְלָלוּ אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה{{ש}}
לָכֵן אֲקוֹנֵן בְּמָרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה{{ש}}
מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה{{ש}}
יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ עַם קִרְיַת חָנָה{{ש}}
הָיְתָה לְשַׁמָּה וְלִשְׁאִיָּה וּלְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה{{ש}}
כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים לֹא מָצְאוּ חֲנִינָה{{ש}}
דָּהֲמוּ גִבּוֹרֶיהָ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה{{ש}}
יָכִין וּבֹעַז נֶעֱקָרוּ מִגֹּרֶן אֲרַוְנָה{{ש}}
רָמְסוּ זָרִים וְשָׁאֲגוּ בִּמְקוֹם הַשְּׁכִינָה. &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>3qutcif6sn7rzv7wskszalzk73bbhoe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שכינה צועקת בהרע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739732</id>
    <revision>
      <id>3005612</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:05:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005612</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2768" sha1="md43olvw6rl4vi4smytje414owlee68" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוסף'''}}

שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּהָרֵעַ{{ש}}
שׁוּבוּ בָנִים חִדְלוּ הָרֵעַ{{ש}}
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ

{{סי|יְ}}הִירִים בְּהַכְנִיסָם צֶלֶם בִּמְעוֹנַי{{ש}}
יָצְאָה שְׁכִינָה מֵהֵיכָל לִפְנַי{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לִמְכוֹנַי{{ר1}}
עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי

{{סי|וּ}}מֵהֵיכַל עָלְתָה וְעַל הַכְּרוּב שָׁבָה{{ש}}
וְרָאֲתָה מִשְׁתַּחֲוִים לְכָל מַזָּל וְצָבָא{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וְאָשׁוּבָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְכוּ וְנָשׁוּבָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|סָ}}רָה מִן הַכְּרוּב אֶל הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי{{ש}}
וְרָאֲתָה פְנֵיהֶם לְשַּׁעַר הַקַּדְמוֹנִי{{ש}}
וְנָאֲמָה בַּמִּדְבָּר מִי יִתְּנֵנִי{{ש}}
עַד בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרוּנְנִי
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

{{סי|פָּ}}נְתָה מִן הַכְּרוּב אֶל מִפְתַּן דּוּכָנַי{{ש}}
וְרָאֲתָה אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְיָ{{ש}}
וְנָאֲמָה אֵלְכָה וְאֶעֱזְבָה לַהֲמוֹנָי{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר יְיָ
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

הָלְכָה מִמִּפְתָּן לַחֲצַר הָעֲזָרָה{{ש}}
וְרָאֲתָה שׁוֹלְחִים אֶל אַפָּם הַזְּמוֹרָה{{ש}}
וְנָאֲמָה אֶת פָּנַי מֵהֶם אַסְתִּירָה{{ש}}
עַד אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לָמָּה תִישָׁן עוּרָה
{{רפרן|עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְשׁוּ פָנַי}}

עָלְתָה מֵהָעֲזָרָה אֶל הַגָּג בַּחֲרוֹנִים{{ש}}
וְרָאֲתָה אוֹתָם עוֹשִׂים כַּוָּנִים{{ש}}
עָזְבָה מְקוֹם קֹדֶשׁ וְנָאֲמָה בְּשִׁנּוּנִים{{ש}}
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גַּג מֵאֵשֶׁת מְדָנִים
{{רפרן|(טוב)}} &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>md43olvw6rl4vi4smytje414owlee68</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דממו שרפים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739733</id>
    <revision>
      <id>3005613</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:06:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005613</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1711" sha1="az6k47yy7xqgkaz004rgtinz7awftza" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''}}

{{סי|דָּ}}מְמוּ שְׂרָפִים מִזְּמָר{{ש}}
וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים מִמִּשְׁמָר{{ש}}
יוֹם בּוֹ גְּזַר דִּין נֶחְתָּם וְנִגְמַר{{ש}}
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר

{{סי|וְ}}הַמְּאוֹרוֹת חָשְׁכוּ בְּצֵאתָם{{ש}}
וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם{{ש}}
וְהַחַיּוֹת נוֹהִים בִּבְכִיָתָם{{ש}}
וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם

{{סי|י}}וֹם יַד זָר בַּמִּקְדָּשׁ הִגְבִּיר{{ש}}
וְהִצִּית אֵשׁ בַּהֵיכָל וּבַדְּבִיר{{ש}}
שְׁתֵּי כְנָפַיִם מֵחַיּוֹת הֶעֱבִיר{{ש}}
וּבְמִסְתָּרִים קִינוֹת אַחְבִּיר

({{סי|דּ}}וֹדִי מָתַי תָּשׁוּב לְבֵית מְעוֹנִים{{ש}}
וְתָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיַעֲרִיצוּ גֶּזַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים

וּשְׂרָפִים בְּמַאֲמָר{{ש}}
וְאוֹפַנִּים בְּקוֹל מִזְמָר{{ש}}
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר{{ש}}
וְצוֹעֲקִים בְּלֵב חֳמַרְמָר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.) &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סילוקים]]</text>
      <sha1>az6k47yy7xqgkaz004rgtinz7awftza</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005615</id>
      <parentid>3005613</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:13:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005615</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1765" sha1="dhbv5w4kotux75qutp4ld4btvzu9y48" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''}}

{{סי|דָּ}}מְמוּ שְׂרָפִים מִזְּמָר{{ש}}
וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים מִמִּשְׁמָר{{ש}}
יוֹם בּוֹ גְּזַר דִּין נֶחְתָּם וְנִגְמַר{{ש}}
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר

{{סי|וְ}}הַמְּאוֹרוֹת חָשְׁכוּ בְּצֵאתָם{{ש}}
וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם{{ש}}
וְהַחַיּוֹת נוֹהִים בִּבְכִיָתָם{{ש}}
וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם

{{סי|י}}וֹם יַד זָר בַּמִּקְדָּשׁ הִגְבִּיר{{ש}}
וְהִצִּית אֵשׁ בַּהֵיכָל וּבַדְּבִיר{{ש}}
שְׁתֵּי כְנָפַיִם מֵחַיּוֹת הֶעֱבִיר{{ש}}
וּבְמִסְתָּרִים קִינוֹת אַחְבִּיר

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ}}וֹדִי מָתַי תָּשׁוּב לְבֵית מְעוֹנִים{{ש}}
וְתָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיַעֲרִיצוּ גֶּזַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים

וּשְׂרָפִים בְּמַאֲמָר{{ש}}
וְאוֹפַנִּים בְּקוֹל מִזְמָר{{ש}}
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר{{ש}}
וְצוֹעֲקִים בְּלֵב חֳמַרְמָר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt; &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סילוקים]]</text>
      <sha1>dhbv5w4kotux75qutp4ld4btvzu9y48</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005654</id>
      <parentid>3005615</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:39:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:דויד אבן בקודה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1811" sha1="b2ts2shd1mfs6irzuiisgley3tt5xpl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''דויד'''}}

{{סי|דָּ}}מְמוּ שְׂרָפִים מִזְּמָר{{ש}}
וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים מִמִּשְׁמָר{{ש}}
יוֹם בּוֹ גְּזַר דִּין נֶחְתָּם וְנִגְמַר{{ש}}
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר

{{סי|וְ}}הַמְּאוֹרוֹת חָשְׁכוּ בְּצֵאתָם{{ש}}
וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם{{ש}}
וְהַחַיּוֹת נוֹהִים בִּבְכִיָתָם{{ש}}
וְהָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם

{{סי|י}}וֹם יַד זָר בַּמִּקְדָּשׁ הִגְבִּיר{{ש}}
וְהִצִּית אֵשׁ בַּהֵיכָל וּבַדְּבִיר{{ש}}
שְׁתֵּי כְנָפַיִם מֵחַיּוֹת הֶעֱבִיר{{ש}}
וּבְמִסְתָּרִים קִינוֹת אַחְבִּיר

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{סי|דּ}}וֹדִי מָתַי תָּשׁוּב לְבֵית מְעוֹנִים{{ש}}
וְתָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיַעֲרִיצוּ גֶּזַע אֱמוּנִים{{ש}}
וְיַקְדִּישׁוּךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים

וּשְׂרָפִים בְּמַאֲמָר{{ש}}
וְאוֹפַנִּים בְּקוֹל מִזְמָר{{ש}}
מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם יִבְכָּיוּן מַר{{ש}}
וְצוֹעֲקִים בְּלֵב חֳמַרְמָר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt; &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]</text>
      <sha1>b2ts2shd1mfs6irzuiisgley3tt5xpl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אך זה היום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739734</id>
    <revision>
      <id>3005614</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:11:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} &lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א-ח'''}}  {{סי|אַ}}ךְ זֶה הַיּוֹם יוֹם פְּקוּדַת חוֹבִי{{ש}} הֵלִילוּ לַיּוֹם נִשְׁמַע בְּכָל סְבִיבִי{{ש}} כִּי בוֹ גָּבַר הָעִקֵּשׁ וַיִּטְרוֹף כְּלָבִיא{{ר1}} זִמֹּתַי נִתְּקוּ מוֹרָשֵׁי לְבָבִי.{{ממס|איוב יז יא}}...&quot;</comment>
      <origin>3005614</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3769" sha1="bl5rftxi8f4bmemyrqg540pje0jeayd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א-ח'''}}

{{סי|אַ}}ךְ זֶה הַיּוֹם יוֹם פְּקוּדַת חוֹבִי{{ש}}
הֵלִילוּ לַיּוֹם נִשְׁמַע בְּכָל סְבִיבִי{{ש}}
כִּי בוֹ גָּבַר הָעִקֵּשׁ וַיִּטְרוֹף כְּלָבִיא{{ר1}}
זִמֹּתַי נִתְּקוּ מוֹרָשֵׁי לְבָבִי.{{ממס|איוב יז יא}} 

{{סי|בָּ}}א שׁוֹדֵד בְּיוֹם שׁוֹאָה וְשָׁרָשָׁיו שֻׁבָּלוּ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי בֵית תִּפְאַרְתִּי בְּלַהַב אֵשׁ אֻכָּלוּ{{ש}}
מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַּגּוֹיִם בְּחֶרֶב זָר חֻלָּלוּ{{ר1}}
וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ.{{ממס|איכה ב ח}} 

{{סי|גְּ}}אוֹנֵי עֲלִיזִים דְּבִיר קָדְשִׁי חֵרַמּוּ{{ש}}
אֲכָלוּנִי הֲמָמוּנִי וְכָל טוּבִי הֵתַמּוּ{{ש}}
רָאִיתָ נִקְמָתָם עֵת קָרְאוּ וְלֹא דָמּוּ{{ר1}}
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.{{ממס|תהלים עט ז}} 

{{סי|דּ}}וֹבִים בּוֹסְסוּ שַׁעַר וַיִּפְרְצוּ חוֹמָה{{ש}}
וְשָׂרָתִי בַמְּדִינוֹת שָׂמוּהָ שׁוֹמֵמָה{{ש}}
כֹּהֲנֶיהָ נֶהֶרְגוּ בְּזַעַם אַף וְחֵמָה{{ר1}}
מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה.{{ממס|דברים לב כה}} 

{{סי|הֲ}}שָׁכַח חַנּוֹת אֵל וְאִם יָדוֹ תִּקְצַר{{ש}}
אָמְרוּ בְנֵי צִיּוֹן עֵת עָמְדָם בַּמֵּצַר{{ש}}
דַּלְתֵי רַחֲמֶיךָ סָגַרְתָּ בְּמַעֲצַר{{ר1}}
עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר.{{ממס|איכה א ה}} 

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי יְוָנִים בָּאוּ מִקְדָּשׁ זְבוּלָךְ{{ש}}
חִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז דְּבִיר הֵיכָלָךְ{{ש}}
בָּאוּ הַנְּבָלִים וְטִמְּאוּ בֵּית הִלּוּלָךְ{{ר1}}
אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ.{{ממס|איכה א י}} 

{{סי|וַ}}תֹּאמֶר צִיּוֹן אַלְלַי לִי אַלְלַי{{ש}}
כִּי שַׁדַּי זְנָחָנִי וַיְשַׂגֵּב מְחַבְּלַי{{ש}}
בְּתוּלוֹתַי הָלְכוּ שְׁבִי וְרֻטְּשׁוּ עוֹלְלַי{{ר1}}
מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי.{{ממס|איוב יט כג}} 

{{סי|זֶ}}ה כַמֶּה אֲנִי סְגוּרָה בִּמְגוּרֵי מַדּוּחַי{{ש}}
מִקְדָּשִׁי נָשַׁמּוּ וְנִשְׁבְּרוּ בְּרִיחַי{{ש}}
הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי רֵעוֹתַי וְאַחַי{{ש}}
אֲנִי יְתוֹמָה וְאָבִי חַי

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{סי|חַ}}נּוּן עַד אָנָה תְּהִי נַחֲלָתְךָ חֲרֵבָה{{ש}}
נְטוּשָׁה בְיַד זָרִים וַעֲזוּבָה{{ש}}
שַׁדַּי שׁוּר תַּמְרוּרָהּ וְנַאֲקָתָהּ הַקְשִׁיבָה{{ר1}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.{{ממס|איכה ה כא}}&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt; &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>bl5rftxi8f4bmemyrqg540pje0jeayd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איכה צאן ההרגה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739735</id>
    <revision>
      <id>3005617</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:28:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005617</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3841" sha1="ryenld8em65p0vbok1b6v2xqhgp86pu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

אֵיכָה צֹאן הַהֲרֵגָה / מֵרִבְצֵיהֶן נְפוּצוֹת{{ש}}
פְּנֵיהֶם קִבְּצוּ פָארוּר / וְהִתְגּוֹלְלוּ בַבִּצּוֹת{{ש}}
וּלְעֵין כָּל רוֹאֵיהֶם / מִתְנַכְּרוֹת בַּחוּצוֹת{{ר1}}
חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם / לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

{{סי|יְ}}אוֹת לִי עֲשׂוֹת מִסְפֵּד / וְלִהְיוֹת אָח לַיְּעֵנִים{{ש}}
וְהָגוֹת הֶגֶה וְקִינִים / בִּמְקוֹם עֻגָב וּמִנִּים{{ש}}
עַל יוֹנוֹת מְגֹרָשׁוֹת / וְעַל אֶפְרוֹחֵי קִנִּים{{ש}}
אֱמוּנִים עֲלֵי שֵׁשׁ, וְהַיּוֹם / בָּרָעָב מִתְעַנִּים{{ר1}}
הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים / נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

{{סי|הַ}}חֶרֶב יוֹם נָגְעָה / עַד כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה{{ש}}
וְאֵשׁ אָכְלָה וּבוֹעֵרָה / וַיִּצְעֲקוּ וְאֵין עוֹנֶה{{ש}}
מֵהֶם נָפְלוּ לְתוֹךְ אֵשׁ / וּמֵהֶם לְחֶרֶב שׂוֹנֵא{{ש}}
יָדְעוּ כִּי כֵן נִגְזַר / מִלִּפְנֵי שׁוֹכֵן סְנֶה{{ר1}}
תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי / קֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

{{סי|וִ}}ילָדִים מוּצָאִים / עֲרֻמִּים רְעֵבִים יְחֵפִים{{ש}}
שׁוֹאֲלִים לֶחֶם וְאַיֵּה / וּבַצָּמָא מִתְעַלְּפִים{{ש}}
מִתְחַנְּנִים לְשׁוֹבֵיהֶם / מוּל אַכְזָרִים חֲנֵפִים{{ש}}
וְעוֹדָם פַּת אֵין לָהֶם / וְרַחֲמֵי יוֹצְרָם שׁוֹאֲפִים{{ר1}}
עוֹלָלִים הָעֲטוּפִים / בָּרָעָב, בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

{{סי|דָּ}}רַךְ אֱלוֹהַּ קַשְׁתּוֹ / וַיְבַצַּע כָּל אֵלֶּה{{ש}}
וְאֵין נֶעְתַּר לְקוֹל מַעְתִּיר / יוֹם הָחֵל וַיְכַלֶּה{{ש}}
וּבָנִים נָטוּ עָרְפָּם / בְּיַד עוֹרְפָם כְּמוֹ טָלֶה{{ש}}
וּרְחוֹבוֹת עִיר קֹדֶשׁ / בִּדְמֵי חֲסִידָיו מִלֵּא{{ר1}}
וּפִגְרֵי נַעַר וְזָקֵן / יָשְׁבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{סי|הָ}}אֵל שׁוּב, עַד מָתַי / חֲמָתְךָ בָּם תְּשַׁלֵּחַ{{ש}}
עַד מָתַי לֹא תִהְיֶה / לְחַטָּאתָם סוֹלֵח{{ש}}
וּתְשִׂימֵם לְמִפְגָּע לָךְ / וּכְבֵדָם תְּפַלֵּחַ{{ש}}
שְׁלַח טֹהַר אֶל טֻמְאַת / נָזִיר מִתְגַּלֵּחַ{{ר1}}
הָאֵל הַשּׁוֹלֵחַ / מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת.&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt; &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>ryenld8em65p0vbok1b6v2xqhgp86pu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005618</id>
      <parentid>3005617</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:28:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005618</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3896" sha1="ne4lzzqok4yl7e1lgx51xerm4gy50kd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

אֵיכָה צֹאן הַהֲרֵגָה / מֵרִבְצֵיהֶן נְפוּצוֹת{{ש}}
פְּנֵיהֶם קִבְּצוּ פָארוּר / וְהִתְגּוֹלְלוּ בַבִּצּוֹת{{ש}}
וּלְעֵין כָּל רוֹאֵיהֶם / מִתְנַכְּרוֹת בַּחוּצוֹת{{ר1}}
חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם / לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

{{סי|יְ}}אוֹת לִי עֲשׂוֹת מִסְפֵּד / וְלִהְיוֹת אָח לַיְּעֵנִים{{ש}}
וְהָגוֹת הֶגֶה וְקִינִים / בִּמְקוֹם עֻגָב וּמִנִּים{{ש}}
עַל יוֹנוֹת מְגֹרָשׁוֹת / וְעַל אֶפְרוֹחֵי קִנִּים{{ש}}
אֱמוּנִים עֲלֵי שֵׁשׁ, וְהַיּוֹם / בָּרָעָב מִתְעַנִּים{{ר1}}
הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים / נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

{{סי|הַ}}חֶרֶב יוֹם נָגְעָה / עַד כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה{{ש}}
וְאֵשׁ אָכְלָה וּבוֹעֵרָה / וַיִּצְעֲקוּ וְאֵין עוֹנֶה{{ש}}
מֵהֶם נָפְלוּ לְתוֹךְ אֵשׁ / וּמֵהֶם לְחֶרֶב שׂוֹנֵא{{ש}}
יָדְעוּ כִּי כֵן נִגְזַר / מִלִּפְנֵי שׁוֹכֵן סְנֶה{{ר1}}
תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי / קֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

{{סי|וִ}}ילָדִים מוּצָאִים / עֲרֻמִּים רְעֵבִים יְחֵפִים{{ש}}
שׁוֹאֲלִים לֶחֶם וְאַיֵּה / וּבַצָּמָא מִתְעַלְּפִים{{ש}}
מִתְחַנְּנִים לְשׁוֹבֵיהֶם / מוּל אַכְזָרִים חֲנֵפִים{{ש}}
וְעוֹדָם פַּת אֵין לָהֶם / וְרַחֲמֵי יוֹצְרָם שׁוֹאֲפִים{{ר1}}
עוֹלָלִים הָעֲטוּפִים / בָּרָעָב, בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

{{סי|דָּ}}רַךְ אֱלוֹהַּ קַשְׁתּוֹ / וַיְבַצַּע כָּל אֵלֶּה{{ש}}
וְאֵין נֶעְתַּר לְקוֹל מַעְתִּיר / יוֹם הָחֵל וַיְכַלֶּה{{ש}}
וּבָנִים נָטוּ עָרְפָּם / בְּיַד עוֹרְפָם כְּמוֹ טָלֶה{{ש}}
וּרְחוֹבוֹת עִיר קֹדֶשׁ / בִּדְמֵי חֲסִידָיו מִלֵּא{{ר1}}
וּפִגְרֵי נַעַר וְזָקֵן / יָשְׁבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת
{{רפרן|הזחה=2|חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;{{סי|הָ}}אֵל שׁוּב, עַד מָתַי / חֲמָתְךָ בָּם תְּשַׁלֵּחַ{{ש}}
עַד מָתַי לֹא תִהְיֶה / לְחַטָּאתָם סוֹלֵח{{ש}}
וּתְשִׂימֵם לְמִפְגָּע לָךְ / וּכְבֵדָם תְּפַלֵּחַ{{ש}}
שְׁלַח טֹהַר אֶל טֻמְאַת / נָזִיר מִתְגַּלֵּחַ{{ר1}}
הָאֵל הַשּׁוֹלֵחַ / מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת.&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt; &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]</text>
      <sha1>ne4lzzqok4yl7e1lgx51xerm4gy50kd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שאי קינה במגינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739736</id>
    <revision>
      <id>3005619</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005619</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4509" sha1="3jibhjoa0jeym84jolayzv1fl3j0ry2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל'''}}

{{סי|שְׂ}}אִי קִינָה / בִּמְגִנָּה / בַּת צִיּוֹן וְנוּדִי{{ש}}
שְׁבִי דוּמָם / כִּי נִשְׁמָם / בֵּית מִקְדָּשִׁי וְהוֹדִי{{ש}}
וְכִי נִפְלַל / וְגַם צָלַל / הָאִיתוֹן וּטְדִי{{ש}}
בָּרַח דּוֹדִי / וּבָא שׁוֹדְדִי / וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי

{{סי|מִ}}סְפֵּד מַר / בְּיוֹם הֵמַר / שַׁדַּי לִי אַגְדִּילָה{{ש}}
וְאֶחְגּוֹר שַׂק / בְּיוֹם נָשַׁק / שְׁבִיב אֵשׁ בְּבֵית הַתְּפִלָּה{{ש}}
וְכִי חֻלָּל / שֵׁם הֻלָּל / וְגַם לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה{{ש}}
וְחָרַב מָחוֹז / הַמָּעוֹז / וְנִגְלָה בֵּית יְסוֹדִי
{{רפרן|בָּרַח דּוֹדִי / וּבָא שׁוֹדְדִי / וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי}}

{{סי|וְ}}אֵשׁ מַטָּה / לִי לִהֲטָה / בִּמְקוֹם אֵשׁ אוֹכֶלֶת{{ש}}
וְיוֹקֵד / בֵּית הַמּוֹקֵד / וְגַם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת{{ש}}
וְשָׁלַח אֵל / לְגַבְרִיאֵל / וְזָרַק אֵשׁ גַּחֶלֶת{{ש}}
אֵשׁ עַמִּים / הַזָּרִים / קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית מוֹעֲדִי
{{רפרן|בָּרַח דּוֹדִי / וּבָא שׁוֹדְדִי / וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי}}

{{סי|אֵ}}ל קָרָא / בְּיוֹם עֶבְרָה / לְמִסְפֵּד בַּשָּׁמַיִם{{ש}}
וּמַלְאָכִים / בְּמַר בּוֹכִים / מְחוֹפְפִים בִּכְנָפַיִם{{ש}}
וּבָא אָב הֲמוֹן / לְבֵית אַרְמוֹן / וְיָדָיו עַל חֲלָצַיִם{{ש}}
וְאָמַר אֲהָהּ / וְעָנָה יָהּ / בְּמֶרֶר מֶה לִידִידִי
{{רפרן|בָּרַח דּוֹדִי / וּבָא שׁוֹדְדִי / וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי}}

{{סי|לְ}}מֶרְחַקִּים / וְעַד שְׁחָקִים / נִרְאֲתָה הַשַּׁלְהֶבֶת{{ש}}
וּבָה מִשְׁמָר / מוּל מִשְׁמָר / וְעָלוּ רוּם מַעֲזֶבֶת{{ש}}
וְלֹא נָסוּ / לָאֵשׁ קָפְצוּ / וְנִצְרְבוּ בָהּ צָרֶבֶת{{ש}}
מְתֵי כֹהֲנִים / וְהֵם שְׁמוֹנִים / אֶלֶף מְתֵי סוֹדִי
{{רפרן|בָּרַח דּוֹדִי / וּבָא שׁוֹדְדִי / וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי}}

וּבִי הֵעִיר / יַד שֵׂעִיר / בְּיוֹם זֶה עָלַי חַרְבּוֹ{{ש}}
וּבָא בִיתֵר / וְשָׁם בִּתֵּר / אַרְבַּע מֵאוֹת רִבּוֹא{{ש}}
וְקוֹל אִישׁ תָּם / בְּעַב נִסְתָּם / מִלִּפְנֵי אֵל לָבוֹא{{ש}}
הִכּוּנִי / פְּצָעוּנִי / וְגַם נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי
{{רפרן|בָּרַח דּוֹדִי / וּבָא שׁוֹדְדִי / וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי}}

וּבְיוֹם קְרָב / נָסוּ לְעָרָב / שְׁמוֹנִים אֶלֶף פְּרָחִים{{ש}}
שׁוֹקְקִים / לְמֵי מַשְׁקִים / וְהֶאֱכִילוּם מְלוּחִים{{ש}}
תָּלוּ עַיִן / אֱלֵי יַיִן / וְהֵמָּה נֹאדוֹת נְפוּחִים{{ש}}
וְאֵין מְנַחֵם / וְאֵין מְרַחֵם / וְאֵין מְקַבֵּץ לִנְדוּדִי
{{רפרן|בָּרַח דּוֹדִי / וּבָא שׁוֹדְדִי / וְגַם גָּלָה כְבוֹדִי}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;זְכוֹר יְיָ / לְכָל מְעַנַּי / וְהָשֵׁב לָהֶם גְּמוּלָם{{ש}}
וְחִישׁ יֶשַׁע / לְעַם נוֹשָׁע / וּשְׁבוֹר מוֹטוֹת עֻלָּם{{ש}}
וְהַמְּקוֹנֵן / יִתְרוֹנֵן / הַשִּׁיר כִּימֵי עוֹלָם{{ש}}
וְאָז נָשִׁיר / בְּבֵית הַשִּׁיר / זֶה רֵעִי וְזֶה דוֹדִי
{{רפרן|וְאָז נָשִׁיר / בְּבֵית הַשִּׁיר / זֶה רֵעִי וְזֶה דוֹדִי&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;}} &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>3jibhjoa0jeym84jolayzv1fl3j0ry2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גרושים מבית תענוגיהם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739737</id>
    <revision>
      <id>3005620</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:32:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005620</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3147" sha1="iz40bvrs6rpwuerq7nwa3dy77m1hb47" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;גְּרוּשִׁים מִבֵּית תַּעֲנוּגֵיהֶם{{ש}}
עָיְפָה נַפְשִׁי מוּל הֲרוּגֵיהֶם{{ש}}
לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם{{ש}}
מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם

יוֹם צֵאת בְּתוּלוֹת מֵהֵיכָלֵיהֶן{{ש}}
וְאִמּוֹת שְׁכוּלוֹת מֵעוֹלְלֵיהֶן{{ש}}
עֲרֻמּוֹת שְׁלוּלוֹת בְּיַד שׁוֹלְלֵיהֶן{{ש}}
יוֹם הַצְּוָחָה רַבָּה עֲלֵיהֶן{{ש}}
יוֹם עוֹל נָשְׂאוּ בִּמְקוֹם חֲלֵיהֶן{{ש}}
שְׁבוּיוֹת חֶרֶב בְּיַד נוֹהֲגֵיהֶן
{{רפרן|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}

אֹזֶן תִּצַּל לְנַאֲקַת חָלָל{{ש}}
וְצַעֲקַת יוֹנֵק, וּבִכְיַת עוֹלָל{{ש}}
יוֹם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ דָּמָם כַּגָּלָל{{ש}}
וּבֵית הַתְּפִלָּה לָאָרֶץ חֻלָּל{{ש}}
וְסֵפֶר תּוֹרָה בְּדַם הִתְגּוֹלָל{{ש}}
וְהָיוּ לְשַׁמָּה פְּנֵי לוֹהֲגֵיהֶם
{{רפרן|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}

יוֹם עוֹלְלַי לַסֶּלַע נֻפְּצוּ{{ש}}
וְנִפְזְרוּ שְׂרִידַי, וְלֹא נִתְקַבְּצוּ{{ש}}
וְעַם אֲשֶׁר שֵׁם אֱלֹהַי נִאֲצוּ{{ש}}
הֲדָרִי חִלְּלוּ, וְקָדְשִׁי שִׁקְּצוּ{{ש}}
יוֹם אֲשֶׁר כְּפִירִים אַחֲרַי רוֹצְצוּ{{ש}}
וְנָמַס לִבִּי לְקוֹל שׁוֹאֲגֵיהֶם
{{רפרן|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}

יְלָדִים אֲשֶׁר עֲלֵי תוֹלָע אֱמוּנִים{{ש}}
לְבוּשֵׁי שָׁנִים עִם כָּל עֲדָנִים{{ש}}
אֵיךְ נִדְחֲפוּ בֵּין מוֹכְרִים וְקוֹנִים{{ש}}
בִּידֵי אֲדוֹנִים לֹא רַחֲמָנִים{{ש}}
יוֹם בֹּא עֲלֵיהֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ש}}
וְקַלּוּ כַּנֶּשֶׁר מַשִּׂיגֵיהֶם
{{רפרן|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}

קָהָל חֻבָּר כְּכוֹכְבֵי שָׁמַיְמָה{{ש}}
אֵיכָה נִפְזַר כְּחַרְשֵׂי אֲדָמָה{{ש}}
יָצְאוּ בַגּוֹלָה קֵדְמָה וְיָמָּה{{ש}}
אֵיכָה עָבַר בָּם חֶרֶב נְקָמָה{{ש}}
אֵיךְ הוּשָׂמָה גַּפְנָם לְשַׁמָּה{{ש}}
וְהִלְבִּינוּ שְׂרִיגֵיהֶם
{{רפרן|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>iz40bvrs6rpwuerq7nwa3dy77m1hb47</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005621</id>
      <parentid>3005620</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:33:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005621</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3207" sha1="iyvrfck427wkspydivk5hmabklm0zpy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;גְּרוּשִׁים מִבֵּית תַּעֲנוּגֵיהֶם{{ש}}
עָיְפָה נַפְשִׁי מוּל הֲרוּגֵיהֶם{{ש}}
לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם{{ש}}
מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם

יוֹם צֵאת בְּתוּלוֹת מֵהֵיכָלֵיהֶן{{ש}}
וְאִמּוֹת שְׁכוּלוֹת מֵעוֹלְלֵיהֶן{{ש}}
עֲרֻמּוֹת שְׁלוּלוֹת בְּיַד שׁוֹלְלֵיהֶן{{ש}}
יוֹם הַצְּוָחָה רַבָּה עֲלֵיהֶן{{ש}}
יוֹם עוֹל נָשְׂאוּ בִּמְקוֹם חֲלֵיהֶן{{ר1}}
שְׁבוּיוֹת חֶרֶב בְּיַד נוֹהֲגֵיהֶן
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}

אֹזֶן תִּצַּל לְנַאֲקַת חָלָל{{ש}}
וְצַעֲקַת יוֹנֵק, וּבִכְיַת עוֹלָל{{ש}}
יוֹם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ דָּמָם כַּגָּלָל{{ש}}
וּבֵית הַתְּפִלָּה לָאָרֶץ חֻלָּל{{ש}}
וְסֵפֶר תּוֹרָה בְּדַם הִתְגּוֹלָל{{ר1}}
וְהָיוּ לְשַׁמָּה פְּנֵי לוֹהֲגֵיהֶם
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}

יוֹם עוֹלְלַי לַסֶּלַע נֻפְּצוּ{{ש}}
וְנִפְזְרוּ שְׂרִידַי, וְלֹא נִתְקַבְּצוּ{{ש}}
וְעַם אֲשֶׁר שֵׁם אֱלֹהַי נִאֲצוּ{{ש}}
הֲדָרִי חִלְּלוּ, וְקָדְשִׁי שִׁקְּצוּ{{ש}}
יוֹם אֲשֶׁר כְּפִירִים אַחֲרַי רוֹצְצוּ{{ר1}}
וְנָמַס לִבִּי לְקוֹל שׁוֹאֲגֵיהֶם
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}

יְלָדִים אֲשֶׁר עֲלֵי תוֹלָע אֱמוּנִים{{ש}}
לְבוּשֵׁי שָׁנִים עִם כָּל עֲדָנִים{{ש}}
אֵיךְ נִדְחֲפוּ בֵּין מוֹכְרִים וְקוֹנִים{{ש}}
בִּידֵי אֲדוֹנִים לֹא רַחֲמָנִים{{ש}}
יוֹם בֹּא עֲלֵיהֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים{{ר1}}
וְקַלּוּ כַּנֶּשֶׁר מַשִּׂיגֵיהֶם
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}

קָהָל חֻבָּר כְּכוֹכְבֵי שָׁמַיְמָה{{ש}}
אֵיכָה נִפְזַר כְּחַרְשֵׂי אֲדָמָה{{ש}}
יָצְאוּ בַגּוֹלָה קֵדְמָה וְיָמָּה{{ש}}
אֵיכָה עָבַר בָּם חֶרֶב נְקָמָה{{ש}}
אֵיךְ הוּשָׂמָה גַּפְנָם לְשַׁמָּה{{ר1}}
וְהִלְבִּינוּ שְׂרִיגֵיהֶם
{{רפרן|הזחה=2|לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם / מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>iyvrfck427wkspydivk5hmabklm0zpy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איך נוי שודד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739738</id>
    <revision>
      <id>3005622</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:34:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} &lt;/noinclude&gt;אֵיךְ נָוִי שֻׁדָּד / וְדוֹדִי עָף וְנָדַד{{ש}} הָעִיר רַבָּתִי עָם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד{{ממס|איכה א א}} {{ר1}} בָּדָד כְּאַלְמָנָה / הָיְתָה נֶאֱמָנָה {{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִ...&quot;</comment>
      <origin>3005622</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4639" sha1="51h4sikia0ihx8fzwy78ak9urmsau9k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אֵיךְ נָוִי שֻׁדָּד / וְדוֹדִי עָף וְנָדַד{{ש}}
הָעִיר רַבָּתִי עָם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד{{ממס|איכה א א}} {{ר1}}
בָּדָד כְּאַלְמָנָה / הָיְתָה נֶאֱמָנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

נוֹרָא בְּעֶבְרָתוֹ / בִּצַּע אֶמְרָתוֹ{{ש}}
בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ{{ממס|איכה ב ד}} {{ר1}}
חֲמָתוֹ מוּכָנָה / לַעֲדַת מִי מָנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

יוֹנְקִים אֶל שְׁדֵיהֶם / פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶם{{ש}}
עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם{{ממס|איכה ד ד}} {{ר1}}
לָהֶם דַר מְעוֹנָה / לֹא נָתַן חֲנִינָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

נִשְׂרַף הַהַרְאֵל / וּמִקְדָּשׁ וַאֲרִיאֵל{{ש}}
הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל{{ממס|איכה ב ה}} {{ר1}}
יִשְׂרָאֵל שָׂנָא / עַמּוֹ אֲשֶׁר קָנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

דְּמָעַי אַזְרִימָה / וְקוֹל מַר אָרִימָה{{ש}}
מִיָּמִים יָמִימָה / אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה{{ממס|תהלים נה ג}} {{ר1}}
אָהִימָה כְיוֹנָה / עַל פִּרְחֵי כְהֻנָּה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

שָׂם לִי לַחֲרָדָה / אֶבֶן מוּסָדָה{{ש}}
הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה{{ממס|איכה ב ב}} {{ר1}}
יְהוּדָה בְכָל מְדִינָה / לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

רוּחִי בִי חָלָה / בְּרֶתֶת וְחַלְחָלָה{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וּבְכָל לַיְלָה / מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה{{ממס|ירמיהו ד יט}} {{ר1}}
אוֹחִילָה בָּאֲנִינָה / בְּיָגוֹן וּמְגִינָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

הֱצִיקוּנִי זָרִים / וְיַלְדֵי אַכְזָרִים{{ש}}
אָהֳלֵי {{ק|[אֱדוֹם וְ]}}יִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים{{ממס|תהלים פג ז}} {{ר1}}
הַגְרִים לִי עִנָּה / וְהִרְוָנִי לַעֲנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

(נֶפֶשׁ אֲשֶׁר שָׁחָה / בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה{{ש}}
הַמְצִיא לָהּ הֲנָחָה / קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה{{ממס|ירמיהו ז לד}} {{ר1}}
שִׂמְחָה לַאֲנִינָה / וּבִכְיָה לַעֲדִינָה
:'''וְלֹא אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה'''
:'''וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה''') &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>51h4sikia0ihx8fzwy78ak9urmsau9k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005623</id>
      <parentid>3005622</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:36:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005623</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4713" sha1="s4dl4w0h03cknboact9l6wm2s9m7cob" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אֵיךְ נָוִי שֻׁדָּד / וְדוֹדִי עָף וְנָדַד{{ש}}
הָעִיר רַבָּתִי עָם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד{{ממס|איכה א א}} {{ר1}}
בָּדָד כְּאַלְמָנָה / הָיְתָה נֶאֱמָנָה{{ר2}}
לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה{{ר2}}
אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה.{{ממס|מיכה א ח}} 

נוֹרָא בְּעֶבְרָתוֹ / בִּצַּע אֶמְרָתוֹ{{ש}}
בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ{{ממס|איכה ב ד}} {{ר1}}
חֲמָתוֹ מוּכָנָה / לַעֲדַת מִי מָנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

יוֹנְקִים אֶל שְׁדֵיהֶם / פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶם{{ש}}
עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם{{ממס|איכה ד ד}} {{ר1}}
לָהֶם דַר מְעוֹנָה / לֹא נָתַן חֲנִינָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

נִשְׂרַף הַהַרְאֵל / וּמִקְדָּשׁ וַאֲרִיאֵל{{ש}}
הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל{{ממס|איכה ב ה}} {{ר1}}
יִשְׂרָאֵל שָׂנָא / עַמּוֹ אֲשֶׁר קָנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

דְּמָעַי אַזְרִימָה / וְקוֹל מַר אָרִימָה{{ש}}
מִיָּמִים יָמִימָה / אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה{{ממס|תהלים נה ג}} {{ר1}}
אָהִימָה כְיוֹנָה / עַל פִּרְחֵי כְהֻנָּה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

שָׂם לִי לַחֲרָדָה / אֶבֶן מוּסָדָה{{ש}}
הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה{{ממס|איכה ב ב}} {{ר1}}
יְהוּדָה בְכָל מְדִינָה / לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

רוּחִי בִי חָלָה / בְּרֶתֶת וְחַלְחָלָה{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וּבְכָל לַיְלָה / מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה{{ממס|ירמיהו ד יט}} {{ר1}}
אוֹחִילָה בָּאֲנִינָה / בְּיָגוֹן וּמְגִינָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

הֱצִיקוּנִי זָרִים / וְיַלְדֵי אַכְזָרִים{{ש}}
אָהֳלֵי {{ק|[אֱדוֹם וְ]}}יִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים{{ממס|תהלים פג ז}} {{ר1}}
הַגְרִים לִי עִנָּה / וְהִרְוָנִי לַעֲנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;נֶפֶשׁ אֲשֶׁר שָׁחָה / בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה{{ש}}
הַמְצִיא לָהּ הֲנָחָה / קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה{{ממס|ירמיהו ז לד}} {{ר1}}
שִׂמְחָה לַאֲנִינָה / וּבִכְיָה לַעֲדִינָה
::'''וְלֹא אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה'''
::'''וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.'''&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt; &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>s4dl4w0h03cknboact9l6wm2s9m7cob</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005624</id>
      <parentid>3005623</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T17:37:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005624</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4744" sha1="pddyu1d65fepkx361n8l4vr0l0sezz5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אֵיךְ נָוִי שֻׁדָּד / וְדוֹדִי עָף וְנָדַד{{ש}}
הָעִיר רַבָּתִי עָם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד{{ממס|איכה א א}} {{ר1}}
בָּדָד כְּאַלְמָנָה / הָיְתָה נֶאֱמָנָה{{ר2}}
לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה{{ר2}}
אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה.{{ממס|מיכה א ח}} 

נוֹרָא בְּעֶבְרָתוֹ / בִּצַּע אֶמְרָתוֹ{{ש}}
בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ{{ממס|איכה ב ד}} {{ר1}}
חֲמָתוֹ מוּכָנָה / לַעֲדַת מִי מָנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

יוֹנְקִים אֶל שְׁדֵיהֶם / פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶם{{ש}}
עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם{{ממס|איכה ד ד}} {{ר1}}
לָהֶם דַר מְעוֹנָה / לֹא נָתַן חֲנִינָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

נִשְׂרַף הַהַרְאֵל / וּמִקְדָּשׁ וַאֲרִיאֵל{{ש}}
הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל{{ממס|איכה ב ה}} {{ר1}}
יִשְׂרָאֵל שָׂנָא / עַמּוֹ אֲשֶׁר קָנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

דְּמָעַי אַזְרִימָה / וְקוֹל מַר אָרִימָה{{ש}}
מִיָּמִים יָמִימָה / אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה{{ממס|תהלים נה ג}} {{ר1}}
אָהִימָה כְיוֹנָה / עַל פִּרְחֵי כְהֻנָּה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

שָׂם לִי לַחֲרָדָה / אֶבֶן מוּסָדָה{{ש}}
הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה{{ממס|איכה ב ב}} {{ר1}}
יְהוּדָה בְכָל מְדִינָה / לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

רוּחִי בִי חָלָה / בְּרֶתֶת וְחַלְחָלָה{{ש}}
וּבְכָל יוֹם וּבְכָל לַיְלָה / מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה{{ממס|ירמיהו ד יט}} {{ר1}}
אוֹחִילָה בָּאֲנִינָה / בְּיָגוֹן וּמְגִינָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

הֱצִיקוּנִי זָרִים / וְיַלְדֵי אַכְזָרִים{{ש}}
אָהֳלֵי {{ק|[אֱדוֹם וְ]}}יִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים{{ממס|תהלים פג ז}} {{ר1}}
הַגְרִים לִי עִנָּה / וְהִרְוָנִי לַעֲנָה
{{רפרן|הזחה=2|לָכֵן אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה|אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;נֶפֶשׁ אֲשֶׁר שָׁחָה / בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה{{ש}}
הַמְצִיא לָהּ הֲנָחָה / קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה{{ממס|ירמיהו ז לד}} {{ר1}}
שִׂמְחָה לַאֲנִינָה / וּבִכְיָה לַעֲדִינָה
::'''וְלֹא אֶשָּׂא קִינָה / בְּיוֹם זֶה בְּכָל שָׁנָה'''
::'''וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.{{ממס|ישעיהו לה י}}'''&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt; &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>pddyu1d65fepkx361n8l4vr0l0sezz5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אליכם עדה נאמנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739739</id>
    <revision>
      <id>3005625</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:46:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005625</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2398" sha1="aklq9jt1kpmki1msbyi8ow5bo7j7tro" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אֲלֵיכֶם עֵדָה נֶאֱמָנָה / אֶשְׁאַל מִכֶּם טַעֲנָה{{ר1}}
מַה נִּשְׁתַּנָּה יוֹם זֶה מִכָּל הַשָּׁנָה

{{מילת קבע|מַדּוּעַ}} בְּיוֹם פֶּסַח מִתְפַּלְלִים בְּקוֹל עָרֵב{{ש}}
{{מילת קבע|עַתָּה}} בַּעֲוֹנֹתֵינוּ קוֹל יְלָלָה כְּעֹרֵב{{ש}}
כִּי עִיר קֹדֶשׁ נִשְׁחָתָה בָּרְמָחִים וּבַחֶרֶב{{ש}}
אֵיכָה הָיְתָה כְּאַלְמָנָה / הָעִיר הַנֶּאֱמָנָה
{{רפרן|מַה נִּשְׁתַּנָּה יוֹם זֶה מִכָּל הַשָּׁנָה}}

{{מילת קבע|מַדּוּעַ}} בְּיוֹם פֶּסַח כָּל יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחִים{{ש}}
{{מילת קבע|עַתָּה}} בַּעֲוֹנֹתֵינוּ אֲבֵלִים וְנֶאֱנָחִים{{ש}}
כִּי אֱמוּנִים עֲלֵי תוֹלָע הָרַג שַׂר טַבָּחִים{{ש}}
יוֹם מַר כְּלַעֲנָה / הָיְתָה לְעֵדָה נֶאֱמָנָה
{{רפרן|מַה נִּשְׁתַּנָּה יוֹם זֶה מִכָּל הַשָּׁנָה}}

{{מילת קבע|מַדּוּעַ}} בִּזְמַן קַדְמוֹן שִׁבְטֵי יְשׁוּרוּן שָׂרִים{{ש}}
{{מילת קבע|עַתָּה}} בַּעֲוֹנֹתֵינוּ נְטוּשִׁים בְּיַד זָרִים{{ש}}
וּבְנֵי מוֹאָב וְהַגְרִים לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים{{ש}}
לוֹ נָזַמְתָּ בְּכָל שָׁנָה / לְעַם קְטַנֵּי אֲמָנָה
{{רפרן|מַה נִּשְׁתַּנָּה יוֹם זֶה מִכָּל הַשָּׁנָה}}

{{מילת קבע|מַדּוּעַ}} בִּזְמַן קַדְמוֹן הָיִינוּ רֹאשׁ לְאוּמִים{{ש}}
{{מילת קבע|עַתָּה}} בַּעֲוֹנֹתֵינוּ תַּחַת כָּל הָעַמִּים{{ש}}
גְּרוּשִׁים וַעֲגוּמִים בְּיַד אַנְשֵׁי דָמִים{{ש}}
עַד מָתַי וְעַד אָנָה / רַבָּתַי עַם כְּאַלְמָנָה
{{רפרן|מַה נִּשְׁתַּנָּה יוֹם זֶה מִכָּל הַשָּׁנָה}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>aklq9jt1kpmki1msbyi8ow5bo7j7tro</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלי עדתי והילילי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739740</id>
    <revision>
      <id>3005627</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:54:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינות</comment>
      <origin>3005627</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4139" sha1="i2sle5po4xlww8dghhrgwmh6uh03kmy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אֱלִי עֲדָתִי וְהֵילִילִי / יוֹם בּוֹ נָפַל כְּלִילִי{{ש}}
וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹרִי / וּלְקוֹל בּוֹכִים חֲלִילִי{{ש}}
וְתֵרַדְנָה דִּמְעוֹתַי / כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי

בְּיוֹם אֵל שִׂמְחַת גִּילִי / גָּדַר אָרְחוֹת שְׁבִילִי{{ש}}
וְגָלְתָה עֲדַת חַכְלִילִי / כְּנִפְקַד עָוֹן פְּלִילִי{{ש}}
יוֹם עָנוּ בִי עֲוֹנוֹתַי / וּבוֹשְׁתִּי מִכָּל עֲלִילוֹתַי
{{רפרן|וְתֵרַדְנָה דִּמְעוֹתַי / כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי}}

בְּכִי נַפְשִׁי בְּתַמְרוּרֵךְ / בְּשִׁבְיֵךְ בְּאַרְצוֹת מְגוּרֵךְ{{ש}}
בְּיוֹם הִסְגִּיר צוּרֵךְ / בְּיַד זָרִים דְּבִירֵךְ{{ש}}
וְהַר קָדְשֵׁךְ וְעִירֵךְ / בְּיַד זָרֵךְ וְעָרֵךְ{{ש}}
יוֹם נִתְּקוּ מְזִמּוֹתַי / וּבוֹשְׁתִּי מִכָּל מוֹעֲצוֹתַי
{{רפרן|וְתֵרַדְנָה דִּמְעוֹתַי / כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי}}

יוֹם זָר הֵיכַל חִבָּל / וְסוֹד מְשָׁרְתָיו אָבַל{{ש}}
וְכָל מַחְמַדָּיו הוּבָל / לִבְנֵי אֱדוֹם וּגְבָל{{ש}}
כְּלֵי מִקְדָּשִׁי וּמִזְבְּחוֹתַי / לְהֵיכְלֵי צָרַי וְשִׂנְאוֹתַי
{{רפרן|וְתֵרַדְנָה דִּמְעוֹתַי / כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי}}

עֵינִי מִמְּקוֹר נוֹבְעָה / הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה{{ש}}
עַל שִׁמְמוּת הַר וְגִבְעָה / הַדְרַת קֹדֶשׁ וְרִבְעָה{{ש}}
יוֹם תְּבוּסַת אַרְמְנוֹתַי / וְשׁוֹאַת רֶדֶת חוֹמוֹתַי
{{רפרן|וְתֵרַדְנָה דִּמְעוֹתַי / כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי}}

בְּכוּ נָא נְפָשׁוֹת עֲצוּבוּת / יוֹם פְּקֻדַּת הַחוֹבוֹת{{ש}}
וְעֵינַיִם זוֹבוֹת כְּאוֹבוֹת / זוֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת{{ש}}
עַל עִיר קִבְרֵי אָבוֹת / וְחָרְבַּן נְוֵה עַם נְדָבוֹת{{ש}}
וְאֶדַּדֶּה כָּל שְׁנוֹתַי / עַל מְצוּקַי וְצָרוֹתַי
{{רפרן|וְתֵרַדְנָה דִּמְעוֹתַי / כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי}}

וְתִתְאַפַּק וְתִגְרַע / חֶמְלַת אָסִיר נִפְרַע{{ש}}
טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת בְּרָע / עַד אָן בְּחוֹבִי אֶשְׁתָּרַע{{ש}}
וְתִמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדוֹרוֹתַי / וְלֹא אֶרְאֶה אוֹתוֹתַי
{{רפרן|וְתֵרַדְנָה דִּמְעוֹתַי / כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי}}

תָּעָה לְבָבִי כַּשִּׁכּוֹר / וְכָל מְנַחֲמָיו יַעְכּוֹר{{ש}}
וּבְכָל עֵת זָכוֹר אֶזְכּוֹר / יוֹם אָב מָכַר בֶּן בְּכוֹר{{ש}}
וּמִצְוַת שָׁמוֹר וְזָכוֹר / לְאֵשֶׁת נְעוּרִים תִּזְכּוֹר{{ש}}
הֲלָעַד תִּזְכּוֹר עֲוֹנוֹתַי / וְתִשְׁכַּח אַהֲבַת כְּלוּלוֹתַי
{{רפרן|וְתֵרַדְנָה דִּמְעוֹתַי / כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי}}

כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל / כָּל יוֹם יְשׁוּעוֹת יוֹחֵל{{ש}}
קַצְתִּי בְחַיַּי בּוֹחֵל / לְשִׁמְמוּת חוֹמוֹת וָחֵיל{{ש}}
אֲרוּחוֹתַי מְרוֹרוֹתַי / וּמַשְׁקֵה מֵי רֹאשׁ וְלַעֲנוֹתַי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>i2sle5po4xlww8dghhrgwmh6uh03kmy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בת עמי תייליל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739741</id>
    <revision>
      <id>3005628</id>
      <timestamp>2026-04-14T17:56:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005628</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2712" sha1="e5jusbznekpaafplrkhc8mr0l30xjg6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;בַּת עַמִּי תְּיֵילִיל בִּיגוֹנֶיהָ{{ש}}
עַל חַנָּה וְעַל שִׁבְעָה בָּנֶיהָ{{ש}}
כִּי נִשְׁחֲטוּ שִׁבְעָתָם אֶל עֵינֶיהָ{{ש}}
וְהִיא נָפְלָה וּמֵתָה עַל בָּנֶיהָ
{{רפרן|וְהִיא נָפְלָה וּמֵתָה עַל בָּנֶיהָ}}

נִמְשְׁכוּ עָזוֹב הָאֵל וְלַעֲבוֹד בֵּל{{ש}}
וְהֵעִידוּ יִחוּד לַמֵּכִין תֵּבֵל{{ש}}
אֵיךְ עֻזַּב לְאַכְזָר נַחֲלַת חֶבֶל{{ש}}
וְדִמְעוֹת אֵם יוֹרְדוֹת עַל פָּנֶיהָ
{{רפרן|וְהִיא נָפְלָה וּמֵתָה עַל בָּנֶיהָ}}

לָרִאשׁוֹן פָּתַח זָר הָאַכְזָר{{ש}}
אִם תֹּאבֶה וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לְאֵל זָר{{ש}}
אֲכַבֶּדְךָ וּבִמְלוּכָה תְּהִי נֶעְזָר{{ש}}
אֵיךְ אֶעֱזוֹב אֵל בִּגְבוּרָה נֶאֱזָר{{ש}}
בְּסַּיִף הֻתָּז רֹאשׁוֹ וְנִגְזָר{{ש}}
נְשָׁקַתְהוּ אִמּוֹ בִּשְׁאוֹנֶיהָ
{{רפרן|וְהִיא נָפְלָה וּמֵתָה עַל בָּנֶיהָ}}

וְלַשֵּׁנִי פִּיֵּס בְּרוּחַ אוֹנוֹ{{ש}}
סְגוֹד לְפִסְלִי{{ש}}
כִּי עָצְמָה יַד יְמִינוֹ{{ש}}
לֹא אֶעֱבוֹד כִּי אִם לְיָחִיד הַשּׁוֹכֵן בִּמְעוֹנוֹ{{ש}}
אֲשֶׁר פָּדָה סְגוּלָּה מִמּוֹנֶיהָ
{{רפרן|וְהִיא נָפְלָה וּמֵתָה עַל בָּנֶיהָ}}

וְלַצָּעִיר נָאַם קַח אֶת טַבַּעְתִּי{{ש}}
וְאַל תִּבְזֶה וְתַקֵּן אֶת תַּקָּנָתִי{{ש}}
וְאַל יֹאמְרוּ סְגָנַי כִּי הָפְרַעְתִּי{{ש}}
וְלַשֶּׁקֶר שְׁבוּעָתִי נִשְׁבַּעְתִּי{{ש}}
הֱשִׁיבוֹ לֹא בִלְשׁוֹנִי אֶעֱנֶהָ
{{רפרן|וְהִיא נָפְלָה וּמֵתָה עַל בָּנֶיהָ}}

&lt;includeonly&gt;(&lt;/includeonly&gt;קוֹל נִשְׁמַע צֹוֵח בִּמְעוֹנָה{{ש}}
אַשְׁרֵיכֶם שִׁבְעַתְכֶם נִינֵי חַנָּה{{ש}}
נַחֲלַתְכֶם בְּגַן עֵדֶן מוּכָנָה{{ש}}
כִּי עֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵיכֶם בֶּאֱמוּנָה{{ש}}
וְאֵם שְׂמֵחָה בְּעֵדֶן עִם נִינֶיהָ&lt;includeonly&gt;)&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>e5jusbznekpaafplrkhc8mr0l30xjg6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום קינה היום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739742</id>
    <revision>
      <id>3005632</id>
      <timestamp>2026-04-14T18:17:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005632</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2498" sha1="c3jphw93z40mr629j75j3mf8nxksggv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

יוֹם קִינָה הַיּוֹם / אַל תָּבוֹא רְנָנָה בוֹ{{ר1}}
עַל הַר צִיּוֹן / שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ

{{סי|אֶ}}שְׁתּוֹמֵם וְאֶתְנוֹדַד וְאֶתְגוֹדָד{{ש}}
עַל עִיר הַקֹּדֶשׁ אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד{{ש}}
וַיִּרַשׁ הֲדָרָהּ הֲדַד בֶּן בְּדַד{{ר1}}
הַהֵיכָל שֻׁדַּד / טְמֵאִים נִכְנְסוּ בוֹ
{{רפרן|הזחה=2|עַל הַר צִיּוֹן / שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ}}

{{סי|בָּ}}נָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָה{{ש}}
רִיב יָרִיב אוֹתוֹ סֵאָה בְּסַאסְּאָה{{ש}}
בָּא עַל אַרְצִי אוֹיֵב כַּנֶּשֶׁר דָּאָה{{ר1}}
כִּי גָאֹה גָּאָה / וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ
{{רפרן|הזחה=2|עַל הַר צִיּוֹן / שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ}}

{{סי|ר}}וֹדְפַי הָיוּ קַלִּים מִנְּשָׁרִים{{ש}}
בּוֹרֵחַ דְּלָקוּנֵי עַל הֶהָרִים{{ש}}
הִשְׁקוּנִי וְהִרְווּנִי מֵי תַמְרוּרִים{{ר1}}
קוֹל נְהִי אָרִים / שֶׁמֶץ דָּבָר נִמְצָא בוֹ
{{רפרן|הזחה=2|עַל הַר צִיּוֹן / שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ}}

{{סי|ה}}וֹדִי הֲדָרִי נִמְכַּר בְּיַד שׂוֹנֵא{{ש}}
אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה{{ש}}
לָמָּה זֶּה נִמְכַּרְתִּי שָׁוְא וְאֵין קוֹנֶה{{ר1}}
לֹא זָכַר מוֹנֶה / שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ
{{רפרן|הזחה=2|עַל הַר צִיּוֹן / שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ}}

{{סי|מְ}}הֵרָה שְׁלַח מָשִׁיחַ בֶּן דָוִד{{ש}}
עַל כְּלֵי חֶרֶס יְטַהֵר בְּפָתִיל צָמִיד{{ש}}
אוֹכְלֵי עַמִּי יַעֲרִיץ וְגַם יַעֲמִיד{{ר1}}
לְרָצוֹן תָּמִיד / יִשְׂרָאֵל יִשְׂמְחוּ בוֹ
{{רפרן|הזחה=2|וְנָהֲרוּ אֶל יְיָ וְאֶל  טוּבוֹ}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>c3jphw93z40mr629j75j3mf8nxksggv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אחזיק נא לי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739743</id>
    <revision>
      <id>3005634</id>
      <timestamp>2026-04-14T18:20:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005634</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1962" sha1="mwq8swcxk6wnqdnxiv8l6hqxeyej370" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''עזום חזק'''}}

אַחֲזִיק נָא לִי יָגוֹן רוּם כְּרִזַּל {{ר1}}
וְנָחַנִי מַטָּרָה תָּיו לַזְּמָן

{{סי|עָ}}רוּ עָרוּ עַד הַיסוֹד אָמְרוּ מוֹנַי{{ש}}
סוּרוּ סוּרוּ גּוּשׁ טָמֵא שָׁמְעוּ אָזְנַי{{ר1}}
גַּם רָאוּ עֵינַי / בִּדְבִיר הֻקַם תַּמָּן
{{רפרן|וְנָחַנִי מַטָּרָה תָּיו לַזְּמָן}}

{{סי|זִ}}יו הֲדַר יֹפִי פָּנָה וְגַם קָדַר{{ש}}
אוֹר שִׁמְשִׁי חָשַׁךְ וּמֶנִּי הַטּוֹב נֶעְדַּר{{ר1}}
בַּעֲדִי גָּדַר / וּפַחִים לִי טָמָן
{{רפרן|וְנָחַנִי מַטָּרָה תָּיו לַזְּמָן}}

{{סי|וְ}}עַיִן תִּדְמַע בְּמַר וְלֵב יִמַּס{{ש}}
הָרַס אוֹיֵב מִבְצָרִי וְשׂם מִרְמָס{{ר1}}
כָּל שִׁכְמִי עָמַס / עֻלּוֹ וּבִי נִסְמַן
{{רפרן|וְנָחַנִי מַטָּרָה תָּיו לַזְּמָן}}

{{סי|מ}}וֹלֵל הוֹצִיא יְקָר נְוַת שַׁאֲנָנוֹ{{ש}}
לֹא שָׁמַע קוֹל הַנַּעַר בְּהִתְחַנְּנוֹ{{ר1}}
שָׁרַק חָרַק שִׁנּוֹ / בִּלַּע עַם לֹא אַלְמָן
{{רפרן|וְנָחַנִי מַטָּרָה תָּיו לַזְּמָן}}

{{סי|חַזֵּק|0}} יָדַיִם רָפוֹת צוֹר תְּעוּדָה{{ש}}
הָשֵׁב נָא שְׁבוּת גּוֹלָה וְגַלְמוּדָה{{ר1}}
וְעִיר חֲמוּדָה / תִּבְנֶה אֵל נֶאֱמָן
{{רפרן|וּתְנָה לִי מַתָּנָה טוֹב לַזְּמָן}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>mwq8swcxk6wnqdnxiv8l6hqxeyej370</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארים על שפיים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739744</id>
    <revision>
      <id>3005635</id>
      <timestamp>2026-04-14T18:22:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005635</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1807" sha1="2vivcnw9nz60juqwmviqo8b2w4nwq3f" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

אָרִים עַל שְׁפָיִים / קוֹלִי בְּבִכְיָתִי{{ש}}
עַל חָרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם / אַזִּיל דִּמְעָתִי

{{סי|יַ}}דּוּ גוֹרָל זָרִים / בְּאֶרֶץ הַחֶמְדָּה{{ש}}
עִיר סָבִיב לָהּ הָרִים / הִיא הָיְתָה לְנִידָה{{ש}}
שָׁם הִרְגִּיעָה שִׁדָּה / וּמְקוֹם בֵּית תִּפְאַרְתִּי{{ש}}
בִּקְנֵה הַמִּדָּה / חִלְקוּ לְעֻמָּתִי

{{סי|צָ}}ר עָלֶיהָ הֵנִיף / יָדוֹ, וְגַם שָׁרַק{{ש}}
הֵסִיר אֶת הַצְּנִיף / מֵרֹאשׁ, שִׁנָּיו חָרַק{{ש}}
דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ זָרַק / חִצָּיו לְהַבְעִיתִי{{ש}}
הִבְרִיק עָלַי בָּרָק / שָׂרַף מְכוֹן שִׁבְתִּי

{{סי|חָ}}שְׁכוּ פָנַי קָדְרוּ / שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי{{ש}}
עַד כִּי אוֹיְבַי כָּרוּ / שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי{{ש}}
שָׁרְפוּ בָאֵשׁ קִנִּי / נָתְנוּ סֻכָּתִי{{ש}}
לָזֹאת דִּמְעַת עֵינִי / תֵּרַד בְּאַנְחָתִי

{{סי|קְ}}רָא נָא אֵלֶיהָ / כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ{{ש}}
נַחֵם נָא אֲבֵלֶיהָ / אֲזַי תִּהְיָה נִשָּׂאָה{{ש}}
יָדְךָ הַנִּפְלָאָה / תִּסְמֹךְ נְפִילָתִי{{ש}}
שִׁמְךָ גָּאֹה גָּאָה / אָשִׁיר בְּשִׁירָתִי.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>2vivcnw9nz60juqwmviqo8b2w4nwq3f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל ים גלותנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739745</id>
    <revision>
      <id>3005636</id>
      <timestamp>2026-04-14T18:23:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005636</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2117" sha1="7j853rgp720xhvc5u0z8fiydpyip26q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יעקב'''}}

אֶל יַם גָּלוּתֵנוּ / הוֹלְכִים כָּל נַחֲלֵי –{{ש}}
אֶגְלֵי דִּמְעוֹתֵינוּ / וְאֵינֶנּוּ מָלֵא

{{סי|י}}וֹם גָּלוּת עָבַרְנוּ / וּבְמַיִם זֵידוֹנִים{{ש}}
בּוֹר שָׁאוֹן יָרַדְנוּ / וּמְצוֹלוֹת שִׁבְרוֹנִים{{ש}}
יַם מֵי הַשֵּׁאוֹנִים / בְּהַעֲלוֹת לְגַלֵּי –{{ש}}
מִשְׁמְרֵי יְגוֹנִים / כָּל אֹזֶן תִּצְלֶה

{{סי|עָ}}בְרוֹ חָלְפוּ שָׁנִים / מֵהוֹחִיל חָלִינוּ{{ש}}
חֲלִיפוֹת וּזְמַנִּים / וּמַרְפֵּא לֹא נִרְפִּינוּ{{ש}}
קֵץ חָזוֹן צִפִּינוּ / מֵאֲנָה הִמָּלֵא{{ש}}
כִּמְעַט קַט כָּלִינוּ / וְאֵינֶנּוּ כָּלֶה

{{סי|קָ}}מָה עַיִן מִיַּחֵל / וּבְחַיַּי מַר נָקְטָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}גָלוּת זֶה הָחֵל / חֹשֶׁךְ וַעֲלָטָה{{ש}}
אוֹי לְרַגְלוֹ מָטָה / אֵין מָקוֹם וּמַעֲלֵה{{ש}}
תֵּרֵד מַטָּה מָטָּה / עַד הַפְלֵא וָפֶלֶא

פָּרַק מַמְּרֹרָיו / רָב אֵל וַיְהֻמֵּנוּ{{ש}}
שָׁלַח חֵץ פְּזוּרָיו / יָהּ לְהָפִיצֵנוּ{{ש}}
בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ / זִקִּים, וְגַחֲלֵי –{{ש}}
אֵשׁ מִפִּיו תֹּאכְלֵנוּ / עָשָׁן אַפּוֹ יַעֲלֶה

פַּאֲרֵי נְטוּעָיו / יַפְרֵד וְיַתְאֵר{{ש}}
נֶטַע שַׁעֲשׁוּעָיו / מַטַּע לְהִתְפָּאֵר{{ש}}
פָּנָיו אֵלָיו יָאֵר / וִיחוֹנֵן עַל דָּלֵי –{{ש}}
צִיּוֹן אֲשָׁר נִאֵר / בְּפָז לֹא תְסֻלֶּה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>7j853rgp720xhvc5u0z8fiydpyip26q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יה שור אם נטושה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739746</id>
    <revision>
      <id>3005637</id>
      <timestamp>2026-04-14T18:27:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}} &lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יעקב אבן צור'''}}  {{סי|יָ}}הּ שׁוּר אֹם נְטוּשָׁה / נָעָה וְגַם נָדָה{{ש}} וְאוֹיֵב בָּהּ רָדָה / בְּחֶרֶב לְטוּשָׁה  {{סי|עַ}}ל נַהֲרוֹת בָּבֶל / שָׁם הִרְבִּינוּ בֶּכֶה{{ש}} אֲחָזָנוּ חֶבֶל / אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ{{ר1}}...&quot;</comment>
      <origin>3005637</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3621" sha1="ogrmukxmi53zjpqizuzo0d6kfokp1oo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יעקב אבן צור'''}}

{{סי|יָ}}הּ שׁוּר אֹם נְטוּשָׁה / נָעָה וְגַם נָדָה{{ש}}
וְאוֹיֵב בָּהּ רָדָה / בְּחֶרֶב לְטוּשָׁה

{{סי|עַ}}ל נַהֲרוֹת בָּבֶל / שָׁם הִרְבִּינוּ בֶּכֶה{{ש}}
אֲחָזָנוּ חֶבֶל / אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ{{ר1}}
בְּרִשְׁתּוֹ בְּמָשְׁכוֹ / יָדוֹ אֶת לוֹצְצִים{{ר2}}
יָרָה בָנוּ חִצִּים / וְקֶשֶׁת נְחוּשָׁה

{{סי|קָ}}לַנִי מֵרֹאשִׁי / שְׁכִינָה צוֹעֶקֶת{{ש}}
זָנְחָה מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי / נוֹאֶמֶת נוֹאֶקֶת{{ר1}}
כַּפַּיִם סוֹפֶקֶת / וּמוֹט הִתְמוֹטְטָה{{ר2}}
יָרְדָה מַטָּה מָטָּה / עַל בָּנִים רְטוּשָׁה

{{סי|בַּ}}ת יְהוּדָה גָּלְתָה / וְרָחֵל מְבַכָּה{{ש}}
כִּי גָבְרָה עֹלָתָה / לִכְבֹּשׁ אֶת הַמַּלְכָּה{{ר1}}
בְּלֵב מָר וּמְדֻכָּא / צָרָה כְּמַבְכִּירָה{{ר2}}
עַל כֵּן חֶרְפָּה שָׁבְרָה / לִבִּי וְאָנוּשָׁה

{{סי|אָ}}בְלָה נָבְלָה שָׁפְלָה / מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים{{ש}}
הָיְתָה סוּרָה גוֹלָה / בֵּין יַלְדֵי זְנוּנִים{{ר1}}
עֲרוּגַת שׁוֹשַׁנִּים / עָלְתָה קוֹץ וְדַרְדָּר{{ר2}}
עַל כֵּן שַׁחַק קָדַר / וְאֶרֶץ רָעָשָׁה

{{סי|בִּ}}מְגִנָּה שְׁכִינָה / כַּף אֶל כַּף טוֹפַחַת{{ש}}
הָיְתָה כְּאַלְמָנָה / רֵיקָה הִיא נִשְׁלַחַת{{ר1}}
אָבִיתָה נִזְנַחַת / מַחֲגֹרֶת שַׂק חָגְרָה{{ר2}}
עַמִּי הִיא בַּצָּרָה / לֹא נִתַּן לָהּ חֻפְשָׁה

{{סי|נֻ}}צַּל פְּאֵר עֶדְיִי / וַיָּקָם בִּי כַּחֲשִׁי{{ש}}
אָנָּה מִבּוֹר שִׁבְיִי / שַׁלְּחֵנִי לַחָפְשִׁי{{ר1}}
כִּי לְךָ צוּר נַפְשִׁי / כָּלְתָה גַּם נִכְסְפָה{{ר2}}
מִמָּרוֹם הַשְׁקִיפָה / וּלְעֶזְרָתִי חוּשָׁה

{{סי|צְ}}פוֹ וְגַם גַּעְתָּם / וְכָל תּוֹלְדוֹת אֱדוֹם{{ש}}
חִישׁ נָא הֲפֹךְ אוֹתָם / כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם{{ר1}}
דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם / חַדֵּשׁ אַהֲבָתִי{{ר2}}
וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי / וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה

{{סי|וּ}}כְאֶזְרָח רַעֲנָן / עֲצָמוֹת תִּפְרַחְנָה{{ש}}
וּלְנָוֶה שַׁאֲנָן / בֹּא אָבוֹא בְרִנָּה{{ר1}}
אָשׁוּב עוֹד לְעֶדְנָה / וְכַקֶּדֶם אֶשְׂתָּרֵר{{ר2}}
וּלְשִׁמְךָ אֲשׁוֹרֵר / אָז שִׁירָה חֲדָשָׁה

{{סי|רְ}}צֵה קוֹל שִׂיחֵנוּ / צוּר מָלֵא רַחֲמִים{{ש}}
וּשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ / עֹמֵד לְנֵס עַמִּים{{ר1}}
וְכִשְׁנוֹת עוֹלָמִים / עוֹד בָּנוּ תִּתְחַתֵּן{{ר2}}
וְלָנוּ תִנָּתֵן / הָאָרֶץ מוֹרָשָׁה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>ogrmukxmi53zjpqizuzo0d6kfokp1oo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יהודה וישראל דעו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739747</id>
    <revision>
      <id>3005639</id>
      <timestamp>2026-04-14T18:41:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4628" sha1="ogcaxpsyfxykos9534zjaljwtwd4nuq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|מחבר: דון יהודה יחייא}}

יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל / דְּעוּ מַר לִי מְאֹד{{ש}}
לָכֵן בְּחַטֹּאתַי / אֲנִי אֶרְעַד רְעוֹד

יִהְיֶה לְבָבִי בִי / בְּעֵת אֶשְׁמַע בְּכוֹת{{ש}}
וְעֵת שְׂחוֹק אֶרְאֶה / אֲזַי אֶסְלֹד סְלוֹד

בֶּן אָח וְאָחוֹת אֵם / וְאַף גַּם כָּל שְׁאֵר{{ש}}
תִּבְכּוּ לְמִשְׁפָּחוֹת / וְגָדְדוּ בָם גְּדוֹד

דּוֹד טוֹב וְכָל אִישִׁים / וְגַם נָשִׁים בְּכוּ{{ש}}
וַאֲנִי בְּבִכְיָתִי / אֲזַי אַחֲרִיד חֲרוֹד

חָסְרָה נְגִינָתִי / וְשִׂמְחָתִי בְּעוֹד{{ש}}
אֶזְכֹּר לְמִקְדָּשׁ, כִּי / אֲבַדְנוּהוּ אָבוֹד

חָסְרָה קְהִלַּת אֵל / וְלוֹמְדֵי דָת וָדִין{{ש}}
עַל זֹאת יְהוּדָה קוּם / וְיִשְׂרָאֵל סְפֹד

חָסְרָה וְגַם קָצְרָה / יְחִידָתִי לָרֹב{{ש}}
אַבְדָן קְהִלּוֹתַי / וְנִשְׁמְדוּ שָׁמוֹד

חָסְרָה יְדִיעָתִי / בְּקוֹרוֹת הַזְּמָן{{ש}}
אֶמְאַס לְקוֹל שִׁירִים / וּמָחוֹל גַּם רְקוֹד

חָסְרָה עֲצַת לוֹמְדִים / לְתוּשִׁיָּה, וְצַר{{ש}}
הָרַג בְּחִירֵיהֶם / כְּמוֹ צֹאן וַעֲרוֹד

חָסְרָה חֲנִינַת אֵל / וְרַחֲמָיו נִשְׁכְּחוּ{{ש}}
הוּא לִי כְּמוֹ אַכְזָר / וְהֵמַר לִי מְאֹד

חָסְרָה זְכוּת אָבוֹת / וְלֹא תָלִיץ בְּעַד{{ש}}
זַרְעָם, וְסַף גִּזְעָם / וְנֶחֶרְדוּ חֲרוֹד

חָסְרָה צְנִיעוּת כָּל־ / נְשֵׁי יַהְרוּת, בְּיוֹם{{ש}}
נָפְלוּ בְיַד זָרִים / וְקָפְדוּ בָם קְפוֹד

חָסְרָה נֶחָמַת כָּל־ / יְהוּדָה כִּי יְאוּשׁ{{ש}}
צָמַח בְּלִבּוֹתָם / וְנֶעֱקַד בָּם עֲקוֹד

חָסְרָה פְּקֻדַּת אֵל / עֲלֵי הוֹרְגִים בְּנֵי{{ש}}
עַמִּי, וְגַם גּוֹזְלִים / וְחוֹשְׁדִים בָּם חֲשׁוֹד

חָסְרָה אֱמֶת תּוֹרָה / וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר{{ש}}
עִם רֹב גְּאוֹן זָרִים / שְׁכוּחָה מִלְּמוֹד

חָסְרָה מְתִיקוּת / מִבְּנֵי עַמִּי, וְלֹא{{ש}}
חָסְרָה מְרִירוּתָם / וְתִשְׁקֹד בָּם שְׁקוֹד

חָסְרָה עֲרֵבוּתָם / וְטוֹבָתָם וְכָל{{ש}}
חָכְמַת חֲכָמֵיהֶם / וְנֶחֶלְדָה חֲלוֹד

חָסְרָה תְּשׁוּבַת אֵל / לְצַעֲקָתָם, וְאֵין{{ש}}
עוֹנֶה וְאֵין חוֹמֵל / וְנִלְאָה מִפְּקוֹד

חָסְרָה שְׁכִינָה / מִשְּׁכוֹן מַטָּה בְּתוֹךְ{{ש}}
מִקְדָּשׁ וְיִשְׂרָאֵל / וְחָדְלָה מִן רְבוֹד

חָסְרָה עֲנוֹת קַדִּישׁ / וַעֲנוֹת בָּרְכוּ{{ש}}
בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת / חֲרֵבִים מִיְּסוֹד

חָסְרָה זְכִירַת צוּר / יְיָ צְבָאוֹת{{ש}}
יָהּ וֵאלֹהִים אֵל / וְשִׁין דָּלֶת וְיוֹד

חָסְרָה נְבוּאָה בִּי / וְנִסְתָּם כָּל חָזוֹן{{ש}}
אוּרִים וְגַם תֻּמִּים / וְצִרוּף שֵׁם בְּסוֹד

חָסְרָה הֲגוֹת תּוֹרָה / יְלָדִים עֵת גְּמוֹר{{ש}}
שַׂק אֶחְגֹּר עַל זֹאת / וְאֶפְדֶּנּוּ אָפוֹד

חָסְרָה כְּבוֹד שַׁבָּת / כְּבוֹד מוֹעֵד בְּכֵן{{ש}}
חֹשֶׁךְ וְקַדְרוּת קַח / יְצוּעֵךְ בּוֹ רְפֹד

חָסְרָה עֲרֵבוּת קוֹל / חֲזָנִים מִזְּמוֹר{{ש}}
מַפְטִיר וּמוּצָנִיף / וְגַם פַּיְטָן לְחוֹד

חָסְרָה כְּבוֹד מַלְכוּת / יְהוּדָה עַד מְלוֹךְ{{ש}}
הָאִישׁ בְּנוֹ דָּוִד / יְחַיֶּה עַם בְּסוֹד.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>ogcaxpsyfxykos9534zjaljwtwd4nuq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אבכה ועל שוד זבולי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739748</id>
    <revision>
      <id>3005648</id>
      <timestamp>2026-04-14T19:10:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3005648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2338" sha1="7x9b0yoqbg3ezxk0ue553x1h1tysr7k" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אֶבְכֶּה וְעַל שֹׁד זְבוּלַי / נוֹזְלַי{{ש}}
עֵינַי בְּרֵכוֹת כְּאוּלַי / אַלְלַי

אֶבְכֶּה לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה{{ש}}
בְּיַד מְשַׂנְאִים רְטוּשָׁה{{ש}}
לְיִשְׁמָעֵאל וְהַגְרִים יְרוּשָׁה{{ר1}}
הָיוּ צְעִירַי נְקִילַי / נוֹחֲלַי{{ר1}}
יָרְשׁוּ נְאוֹת כָּל גְּבוּלַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה לְמִקְדָּשׁ וּלְבֵית אֵל {{ש}}
אוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל {{ש}}
אֶצְעַק הֲיֵשׁ פּוֹדֶה וְגוֹאֵל{{ר1}}
חָתְמוּ קֵץ גְּאוּלַי / מוֹשְׁלַי{{ר1}}
אֵין עוֹד מְמַשֵּׁל מְשָׁלַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה לְלוּחוֹת וְאָרוֹן {{ש}}
וּלְצִיץ נֵזֶר אַהֲרֹן{{ש}}
אֵפוֹד וְאַבְנֵי זִכָּרוֹן{{ר1}}
פַּעֲמוֹן בְּשׁוּלַי מְעִילַי / לִכְלַי{{ר1}}
שָׁב קוֹל נְהִי עַל נְבָלַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה לְדוּכָן וַעֲזָרָה{{ש}}
שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה טְהוֹרָה{{ש}}
חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וְאֶבֶן יְקָרָה{{ר1}}
אַיֵּה כְבָשַׂי וְאֵילַי / גּוֹאֲלַי{{ר1}}
מִדֵּי עֲוֹנוֹת פְּלִילַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה לְפִרְחֵי כְהֻנָּה{{ש}}
אָנוּד לְאַנְשֵׁי אֱמוּנָה{{ש}}
וּלְשִׁיר לְוִיִּם וְרִנָּה{{ר1}}
מֶלֶךְ וְנָבִיא פְלִילַי / מוֹשְׁלַי{{ר1}}
אַיָּם לְפַלֵּס מַעְגָּלַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה וְאַעְתִּיר לְצוּרִי{{ש}}
יַחֲבֹשׁ לְרֹאשִׁי פְּאֵרִי{{ש}}
יָשִׁיב לְבֵיתוֹ הֲדָרִי{{ר1}}
אָמִיר בֶּכִי אֱלִי מוֹחָלַי / אַחֲלַי{{ר1}}
אָעִיר זֶמֶר עַל נְבָלַי / אַחֲלַי
{{רפרן|הזחה=2|אעיר}}</text>
      <sha1>7x9b0yoqbg3ezxk0ue553x1h1tysr7k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005649</id>
      <parentid>3005648</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T19:11:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3005649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2387" sha1="bcqvp5hpcal50t6sl31pq87v8uwigbu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אֶבְכֶּה וְעַל שֹׁד זְבוּלַי / נוֹזְלַי{{ש}}
עֵינַי בְּרֵכוֹת כְּאוּלַי / אַלְלַי

אֶבְכֶּה לְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה{{ש}}
בְּיַד מְשַׂנְאִים רְטוּשָׁה{{ש}}
לְיִשְׁמָעֵאל וְהַגְרִים יְרוּשָׁה{{ר1}}
הָיוּ צְעִירַי נְקִילַי / נוֹחֲלַי{{ר1}}
יָרְשׁוּ נְאוֹת כָּל גְּבוּלַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה לְמִקְדָּשׁ וּלְבֵית אֵל {{ש}}
אוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל {{ש}}
אֶצְעַק הֲיֵשׁ פּוֹדֶה וְגוֹאֵל{{ר1}}
חָתְמוּ קֵץ גְּאוּלַי / מוֹשְׁלַי{{ר1}}
אֵין עוֹד מְמַשֵּׁל מְשָׁלַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה לְלוּחוֹת וְאָרוֹן {{ש}}
וּלְצִיץ נֵזֶר אַהֲרֹן{{ש}}
אֵפוֹד וְאַבְנֵי זִכָּרוֹן{{ר1}}
פַּעֲמוֹן בְּשׁוּלַי מְעִילַי / לִכְלַי{{ר1}}
שָׁב קוֹל נְהִי עַל נְבָלַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה לְדוּכָן וַעֲזָרָה{{ש}}
שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה טְהוֹרָה{{ש}}
חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וְאֶבֶן יְקָרָה{{ר1}}
אַיֵּה כְבָשַׂי וְאֵילַי / גּוֹאֲלַי{{ר1}}
מִדֵּי עֲוֹנוֹת פְּלִילַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה לְפִרְחֵי כְהֻנָּה{{ש}}
אָנוּד לְאַנְשֵׁי אֱמוּנָה{{ש}}
וּלְשִׁיר לְוִיִּם וְרִנָּה{{ר1}}
מֶלֶךְ וְנָבִיא פְלִילַי / מוֹשְׁלַי{{ר1}}
אַיָּם לְפַלֵּס מַעְגָּלַי / אַלְלַי
{{רפרן|הזחה=2|אבכה}}

אֶבְכֶּה וְאַעְתִּיר לְצוּרִי{{ש}}
יַחֲבֹשׁ לְרֹאשִׁי פְּאֵרִי{{ש}}
יָשִׁיב לְבֵיתוֹ הֲדָרִי{{ר1}}
אָמִיר בֶּכִי אֱלִי מוֹחָלַי / אַחֲלַי{{ר1}}
אָעִיר זֶמֶר עַל נְבָלַי / אַחֲלַי
{{רפרן|הזחה=2|אעיר}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]</text>
      <sha1>bcqvp5hpcal50t6sl31pq87v8uwigbu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/316</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739749</id>
    <revision>
      <id>3005659</id>
      <timestamp>2026-04-14T19:51:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫מאושא לשפרעם‬  ‫שעג &lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt; בשלפי השמד, וכן רבן שמעון בן גמליאל וכל בית הנשיאים, ועוד רבים כמוהם, יכולים היו כי ישאר מקומם גם עתה באושא{{שוליים|(לה)}}.  &lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;  פרק כ״ח.  זמן ראשי הדור הזה. &lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt; אם בבל ימי דור ודור טעו כותבי הד...&quot;</comment>
      <origin>3005659</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3552" sha1="g1mzcwqk2gvaf9l5q6fe6fdeok3ax7q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫מאושא לשפרעם‬

‫שעג
&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;
בשלפי השמד, וכן רבן שמעון בן גמליאל וכל בית הנשיאים, ועוד רבים כמוהם,
יכולים היו כי ישאר מקומם גם עתה באושא{{שוליים|(לה)}}.

&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;

פרק כ״ח.

זמן ראשי הדור הזה.
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;
אם בבל ימי דור ודור טעו כותבי הדורות בהמשך זמנם וימי חייהם אף כי
בדור הזה ״דור שלפי השמד&quot;.

כי על ידי אשר בבוא זמנם של ראשי הדור הזה באה המלחמה הגדולה
ולא ניכרו פעמיהם עד שלפי השמד, על ידי זה טעו כל כותבי הדורות וחשבו
כי אך זה מקרוב נולדו.

והדבר הזה אינו דבר פרטי הנוגע רק לחיי כל אחד מראשי הדור הזה, כי
אם דבר כללי גדול יתר מאד.

כי הנה מימי הדור הזה ואילך אין לנו עוד מאורע כללי מוגבל להגביל על
ידו את ימי כל דור ודור.

ועל כן כאשר נתהפכו ימי הדור הזה תחת יד החוקרים האלה כולם, נהפכו
להם על ידי זה כל דברי ימי הדורות אחר זה.

ועל ידי אשר חשבו כי אך בימי שלפי השמד היו כל בני הדור הזה
לאנשים ועל אחדים מהם חשבו שגם אז היו עוד צעירים מאד, על ידי כל זה
נדחה להם דורו של רבי לזמן מאוחר הרבה.

ומזה בא להם כי לא נשאר להם כל זמן לא לדור התנאים אחר רבי ולא
לדור האמוראים הראשונים ומיד אחרי מות רבי בא להם דור ר' יוחנן, היינו דור
השני להאמוראים.

ועל ידי כל זה נהפכו תחת ידם לא לבד הדורות כי אם גם כל דברי
המעשים בכל ימי הדורות האלה כולם.

וכבר נתבארו לנו כל הדברים בכל הנוגע בזה לדברי ימי הדורות מאחרי
רבי ואילך בדברינו בחלק השני.

אבל בעמדנו עתה בדברי ימי שני הדורות האלה דור שלפי השמד ודור
רבי שאחר זה, עלינו לשוב ולדבר בזה, למען הסר כל מכשול מדרכי החקירה
ותראה היבשה.

-----------------

{{שולייםלמטה|(לה)}} וזה הוא גם הדבר אשר נמצא את רבי ואת ר׳ יוסי בד׳ יהודה מראשית‬
‫‪.‬‬
‫ימיהם יחד‪.‬‬
‫כמו זה שכבר הובא לנו בפרק כ״ה שהלכו שניהם ליבנה‪.‬‬
‫ועי׳ גם ‪,‬בירושלמי דמאי פיז סה״א ״רבי ור׳ יוסי בי ר׳ יהודה נתארהו אצל בעל הבית‬
‫אהד‪ ,‬אזל לשנא בישא אמר ליה הב דעתך דאינון מחשדונך )שאינך מעשר ופירותיך פבל או ספק‬
‫דמאי( יתיב ליה מעייני לון )אם הם עצמם מפרישין( והוון עבדין נפשין מזרקין אילן לאילן‬
‫■‬
‫ומתקנין‪&quot;.‬‬
‫ועי׳ ירושלמי שביעית פ״ו היד ״עולא בר ישמעאל בשם ר׳ חנינא״רבי ור׳ יוסי בר׳‬
‫יהודה נחתון לעכו ואתקבלון גבי ר׳ מנא אמר להו רבי עשה לנו לפס אחד של ירק‪&quot;.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>g1mzcwqk2gvaf9l5q6fe6fdeok3ax7q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005721</id>
      <parentid>3005659</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:25:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005721</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3610" sha1="eczhil3c2onjgl2vo3s1v3tftxc72gi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫מאושא לשפרעם‬

‫שעג
&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;
בשלפי השמד, וכן רבן שמעון בן גמליאל וכל בית הנשיאים, ועוד רבים כמוהם,
יכולים היו כי ישאר מקומם גם עתה באושא{{שוליים|(לה)}}.

&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;

פרק כ״ח.

זמן ראשי הדור הזה.
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;
אם בבל ימי דור ודור טעו כותבי הדורות בהמשך זמנם וימי חייהם אף כי
בדור הזה ״דור שלפי השמד&quot;.

כי על ידי אשר בבוא זמנם של ראשי הדור הזה באה המלחמה הגדולה
ולא ניכרו פעמיהם עד שלפי השמד, על ידי זה טעו כל כותבי הדורות וחשבו
כי אך זה מקרוב נולדו.

והדבר הזה אינו דבר פרטי הנוגע רק לחיי כל אחד מראשי הדור הזה, כי
אם דבר כללי גדול יתר מאד.

כי הנה מימי הדור הזה ואילך אין לנו עוד מאורע כללי מוגבל להגביל על
ידו את ימי כל דור ודור.

ועל כן כאשר נתהפכו ימי הדור הזה תחת יד החוקרים האלה כולם, נהפכו
להם על ידי זה כל דברי ימי הדורות אחר זה.

ועל ידי אשר חשבו כי אך בימי שלפי השמד היו כל בני הדור הזה
לאנשים ועל אחדים מהם חשבו שגם אז היו עוד צעירים מאד, על ידי כל זה
נדחה להם דורו של רבי לזמן מאוחר הרבה.

ומזה בא להם כי לא נשאר להם כל זמן לא לדור התנאים אחר רבי ולא
לדור האמוראים הראשונים ומיד אחרי מות רבי בא להם דור ר' יוחנן, היינו דור
השני להאמוראים.

ועל ידי כל זה נהפכו תחת ידם לא לבד הדורות כי אם גם כל דברי
המעשים בכל ימי הדורות האלה כולם.

וכבר נתבארו לנו כל הדברים בכל הנוגע בזה לדברי ימי הדורות מאחרי
רבי ואילך בדברינו בחלק השני.

אבל בעמדנו עתה בדברי ימי שני הדורות האלה דור שלפי השמד ודור
רבי שאחר זה, עלינו לשוב ולדבר בזה, למען הסר כל מכשול מדרכי החקירה
ותראה היבשה.
&lt;קטע סוף=פרק כח/&gt;
-----------------
&lt;קטע התחלה=הערות כז/&gt;
{{שולייםלמטה|(לה)}} וזה הוא גם הדבר אשר נמצא את רבי ואת ר׳ יוסי בר׳ יהודה מראשית
ימיהם יחד.

כמו זה שכבר הובא לנו בפרק כ״ה שהלכו שניהם ליבנה.

ועי׳ גם ב[[ירושלמי דמאי ז א|ירושלמי דמאי פ&quot;ז סה״א]] ״רבי ור׳ יוסי בי ר׳ יהודה נתארחו אצל בעל הבית
אחד, אזל לשנא בישא אמר ליה הב דעתך דאינון מחשדונך (שאינך מעשר ופירותיך טבל או ספק
דמאי) יתיב ליה מעייני לון (אם הם עצמם מפרישין) והוון עבדין נפשין מזרקין אילן לאילן
ומתקנין.&quot;

ועי׳ [[ירושלמי שביעית ו ד|ירושלמי שביעית פ״ו ה&quot;ד]] ״עולא בר ישמעאל בשם ר׳ חנינא רבי ור׳ יוסי בר׳
יהודה נחתון לעכו ואתקבלון גבי ר׳ מנא אמר להו רבי עשה לנו לפס אחד של ירק.&quot;

&lt;קטע סוף=הערות כז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>eczhil3c2onjgl2vo3s1v3tftxc72gi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:יואל הכהן</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1739750</id>
    <revision>
      <id>3005671</id>
      <timestamp>2026-04-14T21:11:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3005671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="120" sha1="c329oxsu5w5a2k81zp9txdex5h1rltb" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:11, 15 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>c329oxsu5w5a2k81zp9txdex5h1rltb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:יואל הכהן</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739751</id>
    <revision>
      <id>3005672</id>
      <timestamp>2026-04-14T21:11:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3005672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1739752</id>
    <revision>
      <id>3005683</id>
      <timestamp>2026-04-14T22:06:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:פיוטים]]&quot;</comment>
      <origin>3005683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31" sha1="454rynxh62xan5l9rp1zvsfyq9vheiz" xml:space="preserve">[[קטגוריה:פיוטים]]</text>
      <sha1>454rynxh62xan5l9rp1zvsfyq9vheiz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרה אמרה קשה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739753</id>
    <revision>
      <id>3005685</id>
      <timestamp>2026-04-14T22:10:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}} {{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manusc...&quot;</comment>
      <origin>3005685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7063" sha1="49u8elr4ytko0zlqfr3cm2ed6unwcpy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303], ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת זכור.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכֵם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פרשת פרה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>49u8elr4ytko0zlqfr3cm2ed6unwcpy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005725</id>
      <parentid>3005685</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T07:00:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005725</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7060" sha1="1p2vdgkgq5klysnyj105u9lksyjacpt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303], ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת פרה}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחַיֵּם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֶן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בּנוֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנוּף הַמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעַוֹּנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵינַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחוֹבֶשׁ וָצׇרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרוֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֶּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבׇרְכֵם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פרשת פרה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1p2vdgkgq5klysnyj105u9lksyjacpt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005726</id>
      <parentid>3005725</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T07:26:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005726</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7056" sha1="28ghhl8wgnkvj68pz8p5qq1utz79805" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303], ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת פרה}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶּיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחֲיֵם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהָדִיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בְּנֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנּוּף הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעֲוֹנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחֹבֶשׁ וָצֳרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְּחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבָרְכֵם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פרשת פרה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>28ghhl8wgnkvj68pz8p5qq1utz79805</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005728</id>
      <parentid>3005726</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T07:33:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ה */</comment>
      <origin>3005728</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7122" sha1="qe27ednuqcpn67k3ogbyw3zw3ph4agp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303], ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת פרה}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶּיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחֲיֵם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהָדִיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בְּנֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנּוּף הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעֲוֹנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ{{הערה|מראה שצריך לומר: &quot;לְרַצּוֹתוֹ}} בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחֹבֶשׁ וָצֳרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצ&quot;ל &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ כַּפָּרָה.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְּחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבָרְכֵם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פרשת פרה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qe27ednuqcpn67k3ogbyw3zw3ph4agp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005729</id>
      <parentid>3005728</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T07:34:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ו */</comment>
      <origin>3005729</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7139" sha1="prksowdfzkcuvvyn7ozfta1deewlliv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303], ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת פרה}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶּיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחֲיֵם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהָדִיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בְּנֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנּוּף הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעֲוֹנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ{{הערה|מראה שצריך לומר: &quot;לְרַצּוֹתוֹ}} בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחֹבֶשׁ וָצֳרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצריך לומרֲ &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ &quot;כַּפָּרָה&quot;.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר: &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְּחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבָרְכֵם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פרשת פרה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>prksowdfzkcuvvyn7ozfta1deewlliv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005730</id>
      <parentid>3005729</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T07:35:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ה */</comment>
      <origin>3005730</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7141" sha1="fmmvgbdkydgfjvw68odux74fiebdwca" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303], ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת פרה}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶּיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחֲיֵם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהָדִיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בְּנֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנּוּף הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעֲוֹנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ{{הערה|מראה שצריך לומר: &quot;לְרַצּוֹתוֹ&quot;.}} בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחֹבֶשׁ וָצֳרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצריך לומרֲ &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ &quot;כַּפָּרָה&quot;.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר: &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְּחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבָרְכֵם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פרשת פרה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fmmvgbdkydgfjvw68odux74fiebdwca</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005731</id>
      <parentid>3005730</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T07:35:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3005731</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7141" sha1="32xwr8ifyz2yrkt4oqcwqs0lppl4d7k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303], ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת פרה}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶּיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחֲיֵם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהָדִיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בְּנֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנּוּף הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעֲוֹנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ{{הערה|נראה שצריך לומר: &quot;לְרַצּוֹתוֹ&quot;.}} בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחֹבֶשׁ וָצֳרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצריך לומרֲ &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ &quot;כַּפָּרָה&quot;.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר: &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְּחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבָרְכֵם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פרשת פרה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>32xwr8ifyz2yrkt4oqcwqs0lppl4d7k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005732</id>
      <parentid>3005731</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T07:35:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3005732</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7143" sha1="k9qe6y11r0pkfq7k9u0btj5c97y9qdi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303], ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת פרה}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶּיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַחֲיֵם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְעַנְּגֵם בְּנֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנּוּף הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעֲוֹנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְרַצּוֹתָךְ{{הערה|נראה שצריך לומר: &quot;לְרַצּוֹתוֹ&quot;.}} בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחֹבֶשׁ וָצֳרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצריך לומרֲ &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ &quot;כַּפָּרָה&quot;.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}{{ש}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר: &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְּחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}{{ש}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ{{ש}}
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ{{ש}}
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ{{ש}}
:'''לְבָרְכֵם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פרשת פרה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>k9qe6y11r0pkfq7k9u0btj5c97y9qdi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005735</id>
      <parentid>3005732</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T08:18:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>כשיש הזחה אין צורך בשורה חדשה</comment>
      <origin>3005735</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6934" sha1="hyijmpupyc7vyozbc5wb353slh0sopo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
{{הור2|שבעתא{{הערה|פ-186. הפיוט זכה למהדורה ביקורתית ע&quot;י שולמית אליצור בתוך ''בתודה ושיר, שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר ברבי קליר'', ירושלים תשנ&quot;א. הנוסח המובא כאן הוא ע&quot;פ השוואת שני כתבי יד אשכנזיים: [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001743940205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%93%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%9F דרזדן A46a], ו[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001236360205171&amp;SearchTxt=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%9E%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%90 ניו יורק JTS 9303], ומחזור רומניא הנדפס.}} לשבת פרה שחיבר [[מחבר:אלעזר הקליר|ר׳ אלעזר הקליר]] ונאמרה בימי הביניים במגנצא וקצת קהילות אשכנז,{{הערה|למוסף. במגנצא בתקופת [[מחבר:מהרי&quot;ל|מהרי&quot;ל]] עדיין היו אומרים ממנה שני הבתים הראשונים. בקולוניא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[אלהים אמת אלהים חיים]]}} מאת [[מחבר:רבי מאיר ש&quot;ץ|ר' מאיר ש&quot;ץ]].}} ובמנהג רומניא.{{הערה|במנהג זה נאמרה הקרובה בתפילת מנחה, בשבת שלפני שבת פרה.}}}}&lt;/noinclude&gt;
==פרה אמרה קשה==

===א===
{{הור|סימן '''א&quot;ב''', ע&quot;פ [[משנה פרה ג ה]].}}{{ש}}
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|אִ}}מְרָהּ קָשֶׁה{{ש}} 
מִכׇּל נִיחוֹחֵי אִשֶּׁה{{ש}}
{{סי|בְּ}}אִבֶּיהָ כׇּל שַׁעַר מַקְשֶׁה{{ש}}
מַעֲמַקֶּיהָ מִי יִמְשֶׁה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה לָעַד לֹא תִנָּשֶׁה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|מֹשֶׁה|3}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ
:'''לְעׇזְרָם בְּמָגֵן''' כִּי בוֹ חָסוּ
{{הור|מגן אברהם}}

===ב===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|דָּ}}תָהּ גְּזוּרָה{{ש}} 
בְּדִבּוּר חֻקָּה וּגְזֵרָה{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּנָה לְטַהֲרַת עֲזָרָה{{ש}}
בְּבַד וְסֶגֶן מְנֻזָּרָה{{ש}}
{{סי|וּ}}בְדִקְדּוּק חֲקוּרָה נִתְאַזְּרָה{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|עֶזְרָא|3}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ
:'''לְהַחֲיֵם בְּגֶשֶׁם''' כִּי בוֹ חָסוּ
{{הור|מחיה המתים}}

===ג===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|זַ}}לְזַלִּים תָּדִיק{{ש}} 
בִּמְסוּכַת חֶדֶק לְהַחֲדִיק{{ש}}
{{סי|חֲ}}לוּקִים בְּרִשְׁפָּה לְהַדְלִיק{{ש}}
חֶלְדָּם בְּאֶפְרָהּ לְהַדִּיק{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים בָּה לְהַצְדִּיק{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק|3}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ
:'''לְהַעֲרִיץ לְקָדוֹשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ
{{הור|האל הקדוש}}

===ד===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|יִ}}קְחוּ גּוֹי גָּדוֹל{{ש}} 
זֵכֶר לְשֵׁם אָדָם הַגָּדוֹל{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּס לְחֵטְא גָּדוֹל{{ש}}
אֲשֶׁר הֵמִירוּ כְּבוֹד מֶלֶךְ גָּדוֹל{{ש}}
{{סי|לְ}}הָדִיחַ דְּמֵי בַּיִת גָּדוֹל{{ש}}
כְּבִשְׁתַּיִם {{סי|שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל|3}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ
:'''לְעַנְּגֵם בְּנֹפֶשׁ''' כִּי בוֹ חָסוּ
{{הור|מקדש השבת}}

===ה===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|מַ}}מְתֶּקֶת לְעֵינַי{{ש}} 
מְשַׁטֶּפֶת טִנּוּף הֲמוֹנַי{{ש}}
{{סי|נִ}}קָּיוֹן לְהוֹד מֵעֲוֹנַי{{ש}}
שָׂמוּהָ מַשְׁעֵנַי{{ש}}
{{סי|סְ}}דוּרָה הֱיוֹתָהּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|אֶלְיוֹעֵינַי|3}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ
:'''לְרַצּוֹתָךְ{{הערה|נראה שצריך לומר: &quot;לְרַצּוֹתוֹ&quot;.}} בְּשַׁי''' כִּי בוֹ חָסוּ
{{הור|שאותך}}

===ו===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|עָ}}צַר צִירִי{{ש}} 
הֱיוֹת לִי אֲרוּכָה וְחֹבֶשׁ וָצֳרִי{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֲלִי גּוֹחִי וְיוֹצְרִי{{ש}}
חִתְּלָה לְרֹעַ יִצְרִי{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן לְנַקּוֹת וְכִתְמֵי חֲצֵרִי{{ש}}
{{סי|פָּרָה{{הערה|נראה שצריך לומרֲ &quot;בַּפָּרָה&quot; אוֹ &quot;כַּפָּרָה&quot;.}} שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|חֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי|3}}
:תֵּשַׁע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ
:וּשְׁמוֹנֶה מֵהֶם נִכְסוּ
:עֶרְוַת בְּנֵי שְׁמוֹנָה יְכַסּוּ
:'''לְהֵיטִיב לָנוּ{{הערה|נראה שצריך לומר: &quot;לָהֶם&quot;.}} בְּטוּבָךְ''' כִּי בוֹ חָסוּ
{{הור|הטוב}}

===ז===
{{סי|פָּרָה|1}} {{סי|קָ}}שַׁרְתִּי לְהָבִיא{{ש}} 
זֵכֶר לְגֵיא גֵרוּת אָבִי{{ש}}
{{סי|רֶ}}שַׁע הַכָּמוּס בְּחוֹבִי{{ש}}
שׁוֹלֶלֶת מִקִּרְבִּי{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימָה עוֹד מִי יָבִיא{{ש}}
כַּ{{סי|פָּרָה שֶׁעָשָׂה|1}} {{סי|יִשְׁמָעאֵל בֶּן פֵּיאָבִי|3}}
:שֶׁבַע פָּרוֹת נַעֲשׂוּ
:וְשֵׁשׁ מֵהֶם נִכְסוּ
:עֶרְוַת בְּנֵי שֵׁשׁ יְכַסּוּ
:'''לְבָרְכֵם בַּשָּׁלוֹם''' כִּי בוֹ חָסוּ&lt;noinclude&gt;
{{הור|עושה}}{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:שבעתות]]
[[קטגוריה:פרשת פרה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על משניות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hyijmpupyc7vyozbc5wb353slh0sopo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf/188</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739754</id>
    <revision>
      <id>3005687</id>
      <timestamp>2026-04-14T22:20:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>הועתק מדף [[רמזי המעשיות על סיפורי מעשיות השמטות]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3005687</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6948" sha1="1fihsgnyuzwomxqdwskhm1pkfeh59mn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;section begin=&quot;השמטות&quot;/&gt;{{מרכז|'''שייך להמעשה של אבידת בת המלך'''{{ש}}
נמצא באמתחת של אחד מאנ&quot;ש}}
נעתק בקצרה מספר ביאור הליקוטים על התורה פתח ר&quot;ש אשר הוא פירוש על מעשה הראשונה מאבידת בת מלך:

'''כפי''' המובן מדבריו הק' אשר נפש מלכות דוד היא בחי' הבת מלך שנאבדה והיא גם בחי' אור התבוננת התורה כמובן בההקדמה השניה לסיפורי מעשיות מובן ממילא (מה) אשר מעת הבריאה ירד נפשו למקום הקליפות היינו לסדום בקליפת מואב וע&quot;כ נאמר עליו מצאתי דוד עבדי ודרז&quot;ל במדרש רבה והיכן מצאתי בסדום שנאמר ואת שתי בנותיך הנמצאות היינו בחי' מציאת הבת מלך גם מובן ממילא לפי זה מה שמספר שנות ימי חייו ע' שנה והכרח שמירתו מהתגברות השינה כמובא בדברי חז&quot;ל אשר מעולם לא ישן שתין נשמי גם מובן ממילא לפי זה אשר לא סיפר אדמו&quot;ר זצ&quot;ל איך שהוציאה כי מלבי לפומי לא גיליתי ואין ביכולת להוציאה כ&quot;א בסוד ובחכמה ובערמה כביכול והנה ענין החכמה והערמה שצריכין כדי להוציאה אולי הוא ענין המובא בהתורה פתח ר&quot;ש שכשמעוררין את האדם מהשינה אז צריכין להראות לו הפנים לתורה שנאבד ממנו בעת שינתו וצריכין להלביש לו הפנים למען לא יתאחזו בו החיצונים ולא יניחו אותו לצאת בחי' משנה פניו ותשלחהו המובא שם בהתורה הנ&quot;ל: גם כפי המבואר בהתורה הנ&quot;ל אשר ע&quot;י יראה זוכין לאריכות ימים דק' שעי&quot;ז זוכין לעשירות דק' שעי&quot;ז זוכין להתבוננות התורה שהיא בחי' הבת מלך כנ&quot;ל מובן ממילא אשר הבת מלך היא בחי' אשה יראת ה' המבואר שם ועי&quot;ז נכנע ונתבטל האשה זונה בחי' הבת מלך דסט&quot;א שבקליפת הבל היופי שעי&quot;ז בא עניות בחי' אל תחמוד יפיה בלבך וכו' עד ככר לחם המובא שם שעי&quot;ז אין זוכין למציאותה ותיקונה כי עיקר מציאותה הוא ע&quot;י ההר של זהב ומבצר של מרגליות שהם בחי' העשירות דק' כמבואר בההקדמה השניה וממילא מובן לפי זה ענין שרה ורבקה שהתגברו עליהם הפלשתים בקליפת הבל היופי שלהם שזה הוא ענין אבידת הבת מלך למקום הקליפות עד שאברהם ויצחק הוכרחו לעסוק בכל התיקונים הק' המבוארים שם בהתורה הנ&quot;ל עד שזכו להוציאם משם גם מובן לפי זה מה שדרשו חז&quot;ל ([[בבא בתרא טז א|בבא בתרא דף ט&quot;ז]]) על פסוק ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל המובא שם בהתורה הנ&quot;ל בת היתה לו וכו' (בחי' מציאת הבת מלך) ר' שמעון בן יוחאי אומר מרגליות היתה לו (בחי' המבצר של מרגליות הנ&quot;ל שעי&quot;ז זכה למציאתה) ואע&quot;פ שעיקר התיקון תלוי ביחידי הדורות אעפ&quot;כ נמצא בחינות מענין התיקונים האלה בכל איש ואשה וצריך כל אדם לעסוק בהתיקונים האלה כל אחד ואחד לפי מדריגתו עד שימצא את זיווגו כי היא אבידתו שמחזר אחריה כמו שאחז&quot;ל בעל אבידה מחזר על אבידתו ומובן ממילא לפי זה ענין התקשרות השידוכים שמבאר שם בהתורה פתח ר&quot;ש: גם מובן לפי זה מה שיצחק ויעקב נזדמן להם זיווגם על הבאר והעין והשני למלך לא זכה ושתה מהמעיין ונעשה רש ועני מהעשירות דק' ונתעלם מאתו עי&quot;ז יותר הבת מלך והם זכו ונעשה להם הבאר והעין ראש ומוחין בביאורי העי&quot;ן פנים לתורה בהתבוננותה שהיא בחי' הבת מלך: גם מובן לפי זה ענין מה שהוכרח יעקב אבינו להוציא את רחל ולאה שהם מבחי' הבת מלך דק' ממקום הקליפות מבית לבן בערמה וגניבה וחכמה וממילא מובן גם לפי זה ענין לאה שהיה לה ששה בנים ובת אחת שירדה ג&quot;כ למקום הקליפות לבית שכם ולא היה יכולת ג&quot;כ להוציאה כ&quot;א בערמה ובחכמה: והנה בעת התגברות השינה על האדם שאז אבודה ממנו הבת מלך דק' והתבוננת התורה כמבואר בהתור' והמעשה הנ&quot;ל וכפי הכלל של זה לעומת זה שורה עליו אז הבת מלך דסט&quot;א ולפי זה מובן מה שאחז&quot;ל לענין נט&quot;י ג&quot;פ בסירוגין בהתעורר האדם משינתו בת מלך היא ומקפדת וכו':

'''גם''' בהמבואר מצירופי התור' והמעשה הנ&quot;ל על אודות נפש התבונה ומלכות בן דוד הנ&quot;ל שירדה מיום הבריאה למקום הקליפות כסדום הנ&quot;ל ונתסרה ונתעלמה ביניהם עד שלא נודע כלל מאין תמצא ואיזה מקום אבנים הטובות ומרגליות ועפרות הר הזהב שבמשכנה כי לא תמצא כלל בישוב ארץ החיים וכל עושר המרגליות והפנינים הנ&quot;ל אינם נחשבים כנגדה רק להקדמות ופסולת וגם כל חיות הארץ ועוף השמים השיבו ואמרו שלא דרכו בה ולא ראו אותה ואינם יודעים כלל מאתה זולת באסיפת הרוחות שאז נודע ברוח אלהים אשר הגיע אליו בקץ האחרון ברוב התחזקות אמונתו אשר איבד והמית עצמו ברוב יגיעתו והתחזקותו לחפש אחריה תביט ותראה בהפלאת לשון הכתוב (איוב כ&quot;ח) הנשכחים מני רגל שמביא אותו אדמו&quot;ר ז&quot;ל לענין קלקול סדום שרצו לבטל המשא ומתן ושליש עושר הפרקמטיא למען יתגברו ביותר על נפש התבונה ומלכות בן דוד הנ&quot;ל ותבין מרחוק רוממות כל הענין הנמצא שם (באיוב קאפיטיל כ&quot;ח) מכל הנ&quot;ל וזה לשון הכתוב שם תיכף אחר הנשכחים מני רגל הנ&quot;ל מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו (שהוא הר ומבצר&lt;section end=&quot;השמטות&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1fihsgnyuzwomxqdwskhm1pkfeh59mn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005692</id>
      <parentid>3005687</parentid>
      <timestamp>2026-04-14T23:05:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */</comment>
      <origin>3005692</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6971" sha1="7cdqbj6rzqt1bwpqccaoibzc0zbc78m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;section begin=&quot;השמטות&quot;/&gt;{{מרכז|'''שייך להמעשה של אבידת בת מלך'''{{ש}}
נמצא באמתחת של אחד מאנ&quot;ש}}
נעתק בקצרה מספר ביאור הליקוטים על התורה פתח ר&quot;ש אשר הוא פירוש על מעשה הראשונה מאבידת בת מלך:

'''כפי''' המובן מדבריו הק' אשר נפש מלכות דוד היא בחי' הבת מלך שנאבדה והיא גם בחי' אור התבוננת התורה. כמובן בההקדמה השניה לסיפורי מעשיות. מובן ממילא (מה) אשר מעת הבריאה ירד נפשו למקום הקליפות היינו לסדום בקליפת מואב. וע&quot;כ נאמר עליו מצאתי דוד עבדי ודרז&quot;ל במדרש רבה והיכן מצאתי בסדום שנאמר ואת שתי בנותיך הנמצאות היינו בחי' מציאת הבת מלך. גם מובן ממילא לפי זה מה שמספר שנות ימי חייו ע' שנה והכרח שמירתו מהתגברות השינה כמובא בדברי חז&quot;ל אשר מעולם לא ישן שתין נשמי. גם מובן ממילא לפי זה אשר לא סיפר אדמו&quot;ר זצ&quot;ל איך שהוציאה. כי מלבי לפומי לא גיליתי. ואין ביכולת להוציאה כ&quot;א בסוד ובחכמה ובערמה כביכול. והנה ענין החכמה והערמה שצריכין כדי להוציאה אולי הוא ענין המובא בהתורה פתח ר&quot;ש. שכשמעוררין את האדם מהשינה אז צריכין להראות לו הפנים לתורה שנאבד ממנו בעת שינתו וצריכין להלביש לו הפנים למען לא יתאחזו בו החיצונים ולא יניחו אותו לצאת בחי' משנה פניו ותשלחהו המובא שם בהתורה הנ&quot;ל: גם כפי המבואר בהתורה הנ&quot;ל אשר ע&quot;י יראה זוכין לאריכות ימים דק' שעי&quot;ז זוכין לעשירות דק' שעי&quot;ז זוכין להתבוננות התורה שהיא בחי' הבת מלך כנ&quot;ל מובן ממילא אשר הבת מלך היא בחי' אשה יראת ה' המבואר שם. ועי&quot;ז נכנע ונתבטל האשה זונה בחי' הבת מלך דסט&quot;א שבקליפת הבל היופי שעי&quot;ז בא עניות בחי' אל תחמוד יפיה בלבך וכו' עד ככר לחם המובא שם שעי&quot;ז אין זוכין למציאותה ותיקונה. כי עיקר מציאותה הוא ע&quot;י ההר של זהב ומבצר של מרגליות שהם בחי' העשירות דק' כמבואר בההקדמה השניה. וממילא מובן לפי זה ענין שרה ורבקה שהתגברו עליהם הפלשתים בקליפת הבל היופי שלהם. שזה הוא ענין אבידת הבת מלך למקום הקליפות עד שאברהם ויצחק הוכרחו לעסוק בכל התיקונים הק' המבוארים שם בהתורה הנ&quot;ל עד שזכו להוציאם משם. גם מובן לפי זה מה שדרשו חז&quot;ל ([[בבא בתרא טז א|בבא בתרא דף ט&quot;ז]]) על פסוק ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל המובא שם בהתורה הנ&quot;ל בת היתה לו וכו' (בחי' מציאת הבת מלך) ר' שמעון בן יוחאי אומר מרגליות היתה לו (בחי' המבצר של מרגליות הנ&quot;ל שעי&quot;ז זכה למציאתה) ואע&quot;פ שעיקר התיקון תלוי ביחידי הדורות אעפ&quot;כ נמצא בחינות מענין התיקונים האלה בכל איש ואשה וצריך כל אדם לעסוק בהתיקונים האלה כל אחד ואחד לפי מדריגתו עד שימצא את זיווגו כי היא אבידתו שמחזר אחריה כמו שאחז&quot;ל בעל אבידה מחזר על אבידתו ומובן ממילא לפי זה ענין התקשרות השידוכים שמבאר שם בהתורה פתח ר&quot;ש: גם מובן לפי זה מה שיצחק ויעקב נזדמן להם זיווגם על הבאר והעין והשני למלך לא זכה ושתה מהמעיין ונעשה רש ועני מהעשירות דק' ונתעלם מאתו עי&quot;ז יותר הבת מלך. והם זכו ונעשה להם הבאר והעין ראש ומוחין בביאורי העי&quot;ן פנים לתורה בהתבוננותה שהיא בחי' הבת מלך: גם מובן לפי זה ענין מה שהוכרח יעקב אבינו להוציא את רחל ולאה שהם מבחי' הבת מלך דק' ממקום הקליפות מבית לבן בערמה וגניבה וחכמה. וממילא מובן גם לפי זה ענין לאה שהיה לה ששה בנים ובת אחת. שירדה ג&quot;כ למקום הקליפות לבית שכם ולא היה יכולת ג&quot;כ להוציאה כ&quot;א בערמה ובחכמה: והנה בעת התגברות השינה על האדם שאז אבודה ממנו הבת מלך דק' והתבוננת התורה כמבואר בהתור' והמעשה הנ&quot;ל. וכפי הכלל של זה לעומת זה שורה עליו אז הבת מלך דסט&quot;א. ולפי זה מובן מה שאחז&quot;ל לענין נט&quot;י ג&quot;פ בסירוגין בהתעורר האדם משינתו בת מלך היא ומקפדת וכו':

'''גם''' בהמבואר מצירופי התור' והמעשה הנ&quot;ל על אודות נפש התבונה ומלכות בן דוד הנ&quot;ל שירדה מיום הבריאה למקום הקליפות כסדום הנ&quot;ל. ונסתרה ונתעלמה ביניהם עד שלא נודע כלל מאין תמצא. ואיזה מקום אבנים הטובות ומרגליות ועפרות הר הזהב שבמשכנה כי לא תמצא כלל בישוב ארץ החיים וכל עושר המרגליות והפנינים הנ&quot;ל אינם נחשבים כנגדה רק להקדמות ופסולת. וגם כל חיות הארץ ועוף השמים השיבו ואמרו שלא דרכו בה ולא ראו אותה ואינם יודעים כלל מאתה זולת באסיפת הרוחות שאז נודע ברוח אלהים אשר הגיע אליו בקץ האחרון ברוב התחזקות אמונתו אשר איבד והמית עצמו ברוב יגיעתו והתחזקותו לחפש אחריה. תביט ותראה בהפלאת לשון הכתוב (איוב כ&quot;ח) הנשכחים מני רגל שמביא אותו אדמו&quot;ר ז&quot;ל לענין קלקול סדום שרצו לבטל המשא ומתן ושליש עושר הפרקמטיא למען יתגברו ביותר על נפש התבונה ומלכות בן דוד הנ&quot;ל ותבין מרחוק רוממות כל הענין הנמצא שם (באיוב קאפיטיל כ&quot;ח) מכל הנ&quot;ל. וזה לשון הכתוב שם תיכף אחר הנשכחים מני רגל הנ&quot;ל. מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו (שהוא הר ומבצר&lt;section end=&quot;השמטות&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7cdqbj6rzqt1bwpqccaoibzc0zbc78m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf/189</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739755</id>
    <revision>
      <id>3005688</id>
      <timestamp>2026-04-14T22:25:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>הועתק מדף [[רמזי המעשיות על סיפורי מעשיות השמטות]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3005688</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6976" sha1="dfmd56e8cdmxu3h0hpjn2bhek77fkaz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;section begin=&quot;השמטות&quot;/&gt;הנ&quot;ל) נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה (שהם העופות הנ&quot;ל) לא הדריכוהו בני שחץ ולא עדה עליו שחל (שהם החיות הנ&quot;ל) והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים וכו' לא יערכנה זהב וכו' ומשך חכמה מפנינים (כי אינם נחשבים רק לפסולת כנגדה) ונעלמה מעיני כלל חי ומעוף השמים נסתרה וכו' אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה וכו' היינו כנ&quot;ל:

'''גם''' ענין המקרא פתח פיך לאלם המובא שם בהתור' הנ&quot;ל לענין כשמעוררין את האדם מהשינה אז פותח פיו ומדבר דיבורים קדושים לפני השי&quot;ת בכח גדול וכו' עד שזוכין עי&quot;ז לבא להתבוננת התור' שהיא בחי' הבת מלך תבין מרחוק במה שהמקרא הזה נאמר בצעקת ב&quot;ת שב&quot;ע על שלמה המלך שהוא בחי' השני למלך (כי מלך על עליונים ותחתונים כשדרז&quot;ל) ואמרה אל למלכים שתו יין (כי נשא אז בת המלך פרעה דסט&quot;א וישן עד ד' שעות ביום כשדרחז&quot;ל) ועי&quot;ז נתעלם מאתו יותר הבת מלך דקדושה כי כשזה קם זה נופל והיא עוררה אותו בצעקתה ובכייתה ואמרה לו פתח פיך לאלם המרמז על תיקוני מציאתה כמב&quot;פ והוא תיכף נתעורר ונתחרט וצעק אשת חיל (שנסעה עם החיל למקום המבצר פנינים) מי ימצא אותה עתה אחרי אשר ורחוק מפנינים מכרה אבל ע&quot;י בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גם היום יש תקוה למצוא אותה כי זה המקרא מרמז על הבטחון דקדושה שהיא בחי' התקשרות בבת ישראל הנמשכת בשרשה מבחי' הבת מלך דקדושה כמבואר בהתור' פתח ר&quot;ש והיא בבחי' שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל שסיים שלמה בסוף הענין ומובא זה הפסוק בתחלת התור' הנ&quot;ל לענין מציאת התבוננת התור' גם בדבר הכתוב בשוב ה' את שיבת ציון וכו', הנזכר בגמרא בתחלת המעשה מחוני המעגל נראה מבואר שגלות בבל ע' שנה הוא השינה ע' שנה שהזכיר אדמו&quot;ר ז&quot;ל בהמעשה הנ&quot;ל והגאולה ובנין הבית הוא בחי' התעוררת השינה מזה מובן שמרמז רבינו ז&quot;ל ג&quot;כ בדבר הבית המקדש שנבנה על ההר ששם היה כל העשירות דקדושה של ישראל שהוא בחי' הר הזהב וקדשי קדשים הוא בחי' פנינים הנ&quot;ל כשדרז&quot;ל על פסוק יקרה היא מפנינים ושם דייקא היו מונחים לוחות העדות שהם בחי' התבוננת התורה הנ&quot;ל כמוב&quot;פ ודוד המע&quot;ה זכה למצוא הר בית ה' ע&quot;י נידוד השינה דייקא בחי' אם אתן שנת לעיני וכו' עד אמצא מקום לה' וכו':

'''גם''' במה שמבואר בהתור' הנ&quot;ל שכל שנה מהע' שנים נחשב לפנים מיוחד מהע' פנים של התבוננת התור' (שהיא בחי' הבת מלך כנ&quot;ל) וכפי הכלל הידוע שכל בחינה כלולה מכל הבחינות מובן לפי זה עצת הבת מלך למציאתה שישב ויתעכב השני למלך שנה תמימה:

'''גם''' במה שמבואר בהמעשה הנ&quot;ל שביום אחרון מהשנה אם היה עומד בנסיון היה זוכה למצוא אותה היינו ברגע האחרונה ממש כי אז נהפך המיעוט של הלבנה (שנמשך ג&quot;כ מחמת הדיבור שנזרק מפי המלך העליון בשגגה לכי ומעטי את עצמך וכו') למולד וראשית השנה שאז דרשו את ה' בהמצאו כידוע בהמצוא דייקא בחי' מציאת הבת מלך ונמצא מבואר מזה אשר בראש השנה נתתקן קלקול אבידתה אם זוכין לעמוד בנסיון ומובן ממילא לפי זה מה שמבואר בהתור' הנ&quot;ל בתיקון ראש השנה שיסובב על כל התיקונים האלה:

{{מרכז|'''שייך להמעשה מבערגיר ועני'''}}
שמעתי מאבי ז&quot;ל שאחר שסיפר אדמו&quot;ר זצוק&quot;ל את המעשה מהבערגיר היה אז בין אנשיו שמחה גדולה ועצומה ושררו אז את הכתוב כי ניחם ה' (את) ציון וכו', כי הבינו אז משיחותיו הק' ששח אח&quot;כ המבוארים בסוף המעשה שענין הבחור והבת מלך המובא שם מרמז על נשמת משיח וכנסת ישראל שעכשיו הם נפרדים זה מזה וכל כנסת ישראל והמלכות דקדושה שנמשך מאתה נפלו וירדו תחת יד הקליפות של כעס הרוצח המובא בפנים עד שמפיל אימה ופחד על האדם מלצעוק להשי&quot;ת ואומר לו אם תצעק אחנוק אותך מיד וגם נפלו וירדו תחת יד הקליפות של הגאוה מהעני בדעת וכו' וכביכול שגם הוא אסור בזיקים כידוע כי גם נשמת משיח נכבש בגלות תחת הקליפות במקום מדבר ושממה לא עבר שם איש והרוח סערה התפשט והתגבר וערבב בערבובים כאלה עד שאיבד מאתו גם כל הסימנים שנמסרו לו משרשי נשמות ישראל עד שא&quot;א להם בשום אופן להכירו כי מרוב ההרפתקאות העוברות עליו מכבישתו תחת ידיהם ומעוצם יניקתו מאתו נמסרו גם להם מרזי הסימנים והאותות והמופתים עד שנמצאו גם מהם ובהם אשר התדמו כקוף בפני אדם לכנות עצמם בשם משיח שזה כל עניני משיחי השקר שהיו בעולם ואח&quot;כ כשנודע משקריהם ופחזותם היה קשה מאד להאמין גם באור אמתת עצמיותו כשנגלה להם כי הלא גם על הראשון דימו ברור כיום שזה הוא וכן על השני וכן גם על השלישי כמובא שם בהמעשה ועתה מאין יבא עזרם להכיר אותו בעצמו מאחר שגם להשקרנים שרצו להתחבר עמה היה לכ&quot;א סימנים ומופתים כאלה (וענין הזה היה גרמא בניזקין גם בהמחלוקת והמריבה שהיו על הצדיקים הגדולים האמיתים כמו הבעש&quot;ט זצוק&quot;ל ואדמו&quot;ר זצוק&quot;ל שלא&lt;section end=&quot;השמטות&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dfmd56e8cdmxu3h0hpjn2bhek77fkaz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf/190</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739756</id>
    <revision>
      <id>3005689</id>
      <timestamp>2026-04-14T22:30:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>הועתק מדף [[רמזי המעשיות על סיפורי מעשיות השמטות]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3005689</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6606" sha1="obrjmurl78jg03kys1houiebeig7j4i" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;section begin=&quot;השמטות&quot;/&gt;זכו כל העולם להכיר מעלת גדולתם ואם היו כל ישראל נתקרבים אליהם בוודאי היתה גאולה שלימה) ומאז ועד הנה עוד גברה ירידת כנסת ישראל להיות נתפס לרוצחים ומופקרים אשר פשטו מאתה כל הוד לבושיה היקרים עד שנשתנה פניה לבל תהיה ניכרת כלל כמובא שם ועל כל זאת יתעלה ויתגדל עלת העלות וסיבת כל הסיבות להפוך גם ירידות כאלה לעליות ולסבב בגלגולי סבותיו שדייקא עי&quot;ז יהיו נתוועדין ונתחברים והיא בעצמה תמצא את הסימנים להכירם עין בעין שהם האמיתיים עד שיתעלו ויוחזרו למקומם והמלכות תנתן להם לעולמי עד כי ניחם ה' ציון וכו':

'''ואע&quot;פ''' שמבואר שם מדבריו הק' שהבאים להשתדל עמה מרמזים על גדולי ישראל באמת ע&quot;ש אבל כפלים בלי גבול למעשיותיו הק' וגם יש לבאר שדבריו סובבים בזה כמו שביאר מקודם בהבאים להשתדך עמה אשר לקצתם שלחה תשובה ע&quot;י שליח ולקצתם השיבה בעצמה מאחורי הכותל ואותם שהשתדלו בזה ביותר עד שהראתה להם את פניה יש שהציץ ונפגע ויש שהציץ ונתעלף (בחי' הציץ ומת) וממילא מובן שיש מי שעי&quot;ז מקצץ בנטיעות לגמרי ח&quot;ו וגם בענין נכנס בשלום ויצא בשלום נמצאים כמה בחינות והעיקר הוא הבחי' של הבחור שבמובחרים לזה: אשרי המחכה ויגיע וכו':

{{מרכז|'''שייך להמעשה מהבנים שנחלפו'''}}
'''בדבר''' הכניסה לפרדס שהוא מעשה מרכבה אשר זה הציץ ונפגע וזה הציץ ומת רק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום ואמרו חז&quot;ל אשר אין מוסרין מעשה מרכבה רק לחכם ומבין מדעתו, מובן ממילא מה שמבואר בהמעשה של הבנים שנחלפו אשר כל האנשים שנכנסו להגן רדפו אותם מאד עד שהוכרחו לברוח מהגן רק הבן מלך מחמת שנעשה מבין דבר מתוך דבר נכנס בשלום ויצא בשלום והכל תלוי רק בהאדם העומד אצל הגן והפרדס הנ&quot;ל שהוא בחי' אחת עם הכסא כמבואר שם בסוף המעשה כי על הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה וע&quot;כ גם משה רבינו לא ניצול מקנאת המלאכים שרודפין את האדם הרוצה לכנוס בגן התורה ומתקנאין בו רק ע&quot;י העצה אחוז בכסא כבודי אשר כמראה אדם הנ&quot;ל עומד עליו מלמעלה וכמבואר בליקוטי תנינא בהתור' תקעו ממשלה סי' א' וגם הוא נכנס בשלום ויצא בשלום בתכלית המעלה ע&quot;י שהיה חכם והבין והוסיף מדעתו יום אחד כמו שדרשו חז&quot;ל ושאר כל העם בהעדר הכלים האלה מוכרחים לעמוד מרחוק פן יהרסו ויגיעו לשם בלתי הכלים הנ&quot;ל ואז סקל יסקל או ירה יירה וכו' והנה כל תמורת הכסא כמבואר שם וכן תמורת הגן ממקום דמות האדם מלך שהשלום שלו וכן תמורת שם המדינה המלך טפש והמדינה חכמה בבחי' אי לך ארץ שמלכך נער, הכל נמשך מתמורות בן המלך בבן העבד וכאשר שררו חיות הכסא השיר והניגון כשנתבררו מהתמורות נתברר ונחלף הכל בבחי' אשריך ארץ שמלכך בן חורין וכו', ואמר עתה אני יודע שאני הבן המלך באמת, וממילא מבואר ששיר וניגון החיות הנ&quot;ל זה זה הניגון והשיר אשר ישיר משה בעצמו לעתיד עד שיכירו וידעו כל יושבי תבל מי הוא העבד הרוכב על הסוס ומי הוא השר המושל האמיתי שנכלל בממשלתו ומלכותו בעצמו ית' אשר ימלוך לעולם ועד: וזה אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו הנ&quot;ל (היינו בן העבד שרכב על הסוס) רמה בים כן יהי רצון בבי&quot;א:

{{מרכז|'''שייך להמעשה של הבעל תפלה'''}}
'''מבואר''' מדברי אדמו&quot;ר זצ&quot;ל שהעשרה אנשים של המלך הם בחי' העשר ספירות וממילא מובן מזה אשר הגבור הוא כנגד מדת הגבורה והדין הוא בגבורותיו הקשות רוצה להחריב את העולם אם לא יכנעו לבם הערל לשוב בתשובה שלימה וכמבואר בהמעשה של הבע&quot;ת אשר הגבור לא רצה רק הכנעה ואם לאו היה מחריבם וכן דיבר מזה פ&quot;א מורינו הצדיק הר&quot;ר נתן זצ&quot;ל שזה הוא ענין מה שאחר הקללות שבתורת כהנים שהם ממדת גבורתו ודינו של הקב&quot;ה נאמר או אז יכנע לבבם הערל, וזה שסיים הכתוב בסוף מלאכי הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא והשיב וכו' היינו שישובו בתשובה שלימה פן אבוא והכיתי את הארץ חרם היינו כנ&quot;ל, אך הצדיקים בתפלותיהם הנוראות ממתיקים הדינים והם פועלים שיאריך אפו וירחיב להם זמן אולי ישובו וכמבואר בהמעשה הנ&quot;ל אשר הבעל תפלה והממונ' על האוצרות פעלו אצל הגבור שירחיב זמן להמדינה שנפלה לתאוות ממון והשי&quot;ת עזר בזכות תפלותיו של הבעל תפלה הכשר שנגמר גמר התיקון ונתתקנו כולם והנה ידוע מהמקובלים אשר תחיית המתים יהי' מבחי' מדת הגבורה שזה ענין מה שבברכת אתה גבור מזכירין תחיית המתים וזה שמבואר שם בסוף המעשה שאח&quot;כ בגמר התיקון בא הגבור והוציא אותם מן החפירות והקברים שזה בחי' בפתחי את קברותיכם הנאמר על תחיית המתים ואז השליכו כולם אלילי כספם וזהבם&lt;section end=&quot;השמטות&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>obrjmurl78jg03kys1houiebeig7j4i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf/191</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739757</id>
    <revision>
      <id>3005690</id>
      <timestamp>2026-04-14T22:34:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>הועתק מדף [[רמזי המעשיות על סיפורי מעשיות השמטות]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3005690</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="937" sha1="qm89yx1n3adkgsq2wmbhritp5xnkx75" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;section begin=&quot;השמטות&quot;/&gt;וכל העולם יעסקו רק בתורה ותפלה ותשובה ומעשים טובים כן יהי רצון במהרה בימינו אמן:

'''ועיין''' בתיקונים תיקון ע' דוד שבעה מיני דהבא הוי בשערוי וכו' כלול כל גוונין וכו' ע&quot;ש ותבין לענין השבעה שערות של זהב שיש בהם כל הגוונין של התינוק שלקח אותם הגבור גם מה שהכת שבחרו להם שמחה לתכלית קבלו עליהם האוהב נאמן למלך ע' בספר יקרא דשבתא על המעשה הזאת מבואר שם כי באמת השמחה דקדושה קדושה ומשולבת עם האהבה דקדושה בחי' ויעלצו בך אוהבי שמך וכו' ע&quot;ש:

&lt;section end=&quot;השמטות&quot;/&gt;
&lt;section begin=&quot;תפלה&quot;/&gt;{{מרכז|'''תפלה ממעשה הצדיקים'''}}&lt;section end=&quot;תפלה&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qm89yx1n3adkgsq2wmbhritp5xnkx75</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/317</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739758</id>
    <revision>
      <id>3005722</id>
      <timestamp>2026-04-15T06:38:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪746‬‬  ראשית ימי ראשי הדור הזה &lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt; ונתחיל דברינו מדבר ר׳ שמעון בן יוחאי אשר הוא הי׳ הזקן שבחבורה, אף כי בערך היו מספר ימיהם קרובים זה לזה.  והנה בבבלי [[ברכות כח א|ברכות ד׳ כ&quot;ח]] בהמאורע הכולל של רבן גמליאל ור׳ יהושע אשר הי׳ לפני וועד של '''בו ב...&quot;</comment>
      <origin>3005722</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4099" sha1="0qd47gcjt5ysmg208b7vacw2rir0evp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪746‬‬

ראשית ימי ראשי הדור הזה
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;
ונתחיל דברינו מדבר ר׳ שמעון בן יוחאי אשר הוא הי׳ הזקן שבחבורה,
אף כי בערך היו מספר ימיהם קרובים זה לזה.

והנה בבבלי [[ברכות כח א|ברכות ד׳ כ&quot;ח]] בהמאורע הכולל של רבן גמליאל ור׳ יהושע
אשר הי׳ לפני וועד של '''בו ביום''', אשר כבר נתבאר לנו זמנו ואשר הותחלה
משאלת תלמיד אחד אם תפלת ערבית רשות או חובה, נאמר שם בגמ׳ בסוף כל
המאורע:

״ואותו תלמיד (ששאל זה תחלה מר' יהושע ואחר זה מרבן גמליאל) ר׳
שמעון בן יוחאי הוה.״

והחוקרים האחרונים היו כל כך רחוקים מידיעת ימי הדורות, עד כי פראנקעל
ירצה למחוק זה בגמ׳.

ובדרכי המשנה עמוד ‪168‬ בדברו מר׳ שמעון בן יוחאי ובמצאו לפניו הציון
הלז בסדר הדורות יאמר שם:

״לפי המאמר הנמצא בבבלי שאל בבחרותו שאלה מר׳ יהושע בענין תפלת
ערבית ושאל נם כן השאלה הזאת מרבן גמליאל, ויותר מזה לא מצינו שראה פני
רבן גמליאל ור׳ יהושע או דיבר עמהם וגם במאמר הנזכר יש קצת לפקפק.&quot;

ובהערה יוסיף על זה ויאמר ״בבלי [[ברכות כח א|ברכות כ״ח]] איתא ואותו תלמיד ר״ש בן
יוחאי הוה, אבל בירושלמי ברכות פ&quot;ד אשר הובא שם כל המעשה דר&quot;ג ור״י
לא נזכר הך ואותו תלמיד וכו׳{{שוליים|(לו)}} ומאחר שלא מצינו בשום מקום שר&quot;ש דיבר
עם התנאים האלה וחבריהם יש מקום ספק שהמאמר ואותו תלמיד רשב&quot;י היה הוא
הוספה מאוחרת.״

ונפלא הדבר לראות עד כמה לא שמו לב לדבריהם.

והנה לא יטעון פראנקעל דבר מזמן המאורע עצמו שגם לפי דברי כל
החוקרים האלה הי׳ זה רק כעשרים שנה אחר החרבן.

כי אם שבא ומכחיש דברים מפורשים בגמ׳ מפני דברי טענה כללית מפני
״שיותר מזה לא מצינו שראה פני רבן גמליאל ור׳ יהושע״.

אבל איך לא הרגיש פראנקעל שאין בטענה זו כלום, שהרי זה ודאי שלפי
סדרי ימי הדור כבר הי׳ ר׳ שמעון בגדלותו בימי רבן גמליאל ור' יהושע.

שהרי זה ודאי כי ר׳ יהושע נפטר בימי אדריאנוס, שלבד כל הדברים
המפורשים עליו בגמ׳ עם אדריאנוס, הדבר גם מפורש במדרש בראשית רבה ם׳‬
‫ס׳׳ד כי גם כאשר בראשית ימי ממשלתו נתן אדריאגום לבנות המקדש והזר בו‬
‫הי׳ ר׳ יהושע בן חנניא חי עדין‪.‬‬
‫וגם על רבן גמליאל חשנו כל החוקרים האלד‪,.‬כי חי עד ימי אדריאנוס‪.‬‬
‫הערה )ל״ן( הדברים האלה אינם כי אם להטעות את הקוראים‪ ,‬ובי כל מה שהוזכר בבבל'‬
‫הוזכר נם בירושלמי או בל מה שהוזכר בירושלמי הוזכר בבבלי‪.‬‬
‫ותה• להיפך שהדברים משלימים תמיד זה את זה‪ ,‬וכל חוקר ומעיין יראה וימצא הדבר כן‬
‫כרוב המקומות‪.‬‬
‫ובפרט במקום הזה אשד כל מעיין יראה כי בל המעשה באה בירושלמי קטועה‪ ,‬ורק‬
‫בבבלי נמצא אותה לכל פרטיה‪.‬‬
‫וכאשר נתבונן בידושלמי שם נמצא כי כל הדברים באו מזכרונות הבבליים‪ ,‬ויבואר לנו‬
‫כל זה במקומו‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0qd47gcjt5ysmg208b7vacw2rir0evp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005723</id>
      <parentid>3005722</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T06:40:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005723</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4129" sha1="hkejswf6cpxb1xgaxjy3ailogpzrhqe" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪746‬‬

ראשית ימי ראשי הדור הזה
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;
ונתחיל דברינו מדבר ר׳ שמעון בן יוחאי אשר הוא הי׳ הזקן שבחבורה,
אף כי בערך היו מספר ימיהם קרובים זה לזה.

והנה בבבלי [[ברכות כח א|ברכות ד׳ כ&quot;ח]] בהמאורע הכולל של רבן גמליאל ור׳ יהושע
אשר הי׳ לפני וועד של '''בו ביום''', אשר כבר נתבאר לנו זמנו ואשר הותחלה
משאלת תלמיד אחד אם תפלת ערבית רשות או חובה, נאמר שם בגמ׳ בסוף כל
המאורע:

״ואותו תלמיד (ששאל זה תחלה מר' יהושע ואחר זה מרבן גמליאל) ר׳
שמעון בן יוחאי הוה.״

והחוקרים האחרונים היו כל כך רחוקים מידיעת ימי הדורות, עד כי פראנקעל
ירצה למחוק זה בגמ׳.

ובדרכי המשנה עמוד ‪168‬ בדברו מר׳ שמעון בן יוחאי ובמצאו לפניו הציון
הלז בסדר הדורות יאמר שם:

״לפי המאמר הנמצא בבבלי שאל בבחרותו שאלה מר׳ יהושע בענין תפלת
ערבית ושאל נם כן השאלה הזאת מרבן גמליאל, ויותר מזה לא מצינו שראה פני
רבן גמליאל ור׳ יהושע או דיבר עמהם וגם במאמר הנזכר יש קצת לפקפק.&quot;

ובהערה יוסיף על זה ויאמר ״בבלי [[ברכות כח א|ברכות כ״ח]] איתא ואותו תלמיד ר״ש בן
יוחאי הוה, אבל בירושלמי ברכות פ&quot;ד אשר הובא שם כל המעשה דר&quot;ג ור״י
לא נזכר הך ואותו תלמיד וכו׳{{שוליים|(לו)}} ומאחר שלא מצינו בשום מקום שר&quot;ש דיבר
עם התנאים האלה וחבריהם יש מקום ספק שהמאמר ואותו תלמיד רשב&quot;י היה הוא
הוספה מאוחרת.״

ונפלא הדבר לראות עד כמה לא שמו לב לדבריהם.

והנה לא יטעון פראנקעל דבר מזמן המאורע עצמו שגם לפי דברי כל
החוקרים האלה הי׳ זה רק כעשרים שנה אחר החרבן.

כי אם שבא ומכחיש דברים מפורשים בגמ׳ מפני דברי טענה כללית מפני
״שיותר מזה לא מצינו שראה פני רבן גמליאל ור׳ יהושע״.

אבל איך לא הרגיש פראנקעל שאין בטענה זו כלום, שהרי זה ודאי שלפי
סדרי ימי הדור כבר הי׳ ר׳ שמעון בגדלותו בימי רבן גמליאל ור' יהושע.

שהרי זה ודאי כי ר׳ יהושע נפטר בימי אדריאנוס, שלבד כל הדברים
המפורשים עליו בגמ׳ עם אדריאנוס, הדבר גם מפורש במדרש בראשית רבה ם׳‬
‫ס׳׳ד כי גם כאשר בראשית ימי ממשלתו נתן אדריאגום לבנות המקדש והזר בו‬
‫הי׳ ר׳ יהושע בן חנניא חי עדין‪.‬‬
‫וגם על רבן גמליאל חשנו כל החוקרים האלד‪,.‬כי חי עד ימי אדריאנוס‪.‬‬

----------------

{{שולייםלמטה|(לו)}} הדברים האלה אינם כי אם להטעות את הקוראים‪ ,‬ובי כל מה שהוזכר בבבל'‬
‫הוזכר נם בירושלמי או בל מה שהוזכר בירושלמי הוזכר בבבלי‪.‬‬
‫ותה• להיפך שהדברים משלימים תמיד זה את זה‪ ,‬וכל חוקר ומעיין יראה וימצא הדבר כן‬
‫כרוב המקומות‪.‬‬
‫ובפרט במקום הזה אשד כל מעיין יראה כי בל המעשה באה בירושלמי קטועה‪ ,‬ורק‬
‫בבבלי נמצא אותה לכל פרטיה‪.‬‬
‫וכאשר נתבונן בידושלמי שם נמצא כי כל הדברים באו מזכרונות הבבליים‪ ,‬ויבואר לנו‬
‫כל זה במקומו‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hkejswf6cpxb1xgaxjy3ailogpzrhqe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005733</id>
      <parentid>3005723</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T07:36:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005733</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4138" sha1="8tv6ol3m9e7j7cxuqcl4j4hbz9qgpxt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪746‬‬

ראשית ימי ראשי הדור הזה
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;
ונתחיל דברינו מדבר ר׳ שמעון בן יוחאי אשר הוא הי׳ הזקן שבחבורה,
אף כי בערך היו מספר ימיהם קרובים זה לזה.

והנה בבבלי [[ברכות כח א|ברכות ד׳ כ&quot;ח]] בהמאורע הכולל של רבן גמליאל ור׳ יהושע
אשר הי׳ לפני וועד של '''בו ביום''', אשר כבר נתבאר לנו זמנו ואשר הותחלה
משאלת תלמיד אחד אם תפלת ערבית רשות או חובה, נאמר שם בגמ׳ בסוף כל
המאורע:

״ואותו תלמיד (ששאל זה תחלה מר' יהושע ואחר זה מרבן גמליאל) ר׳
שמעון בן יוחאי הוה.״

והחוקרים האחרונים היו כל כך רחוקים מידיעת ימי הדורות, עד כי פראנקעל
ירצה למחוק זה בגמ׳.

ובדרכי המשנה עמוד ‪168‬ בדברו מר׳ שמעון בן יוחאי ובמצאו לפניו הציון
הלז בסדר הדורות יאמר שם:

״לפי המאמר הנמצא בבבלי שאל בבחרותו שאלה מר׳ יהושע בענין תפלת
ערבית ושאל נם כן השאלה הזאת מרבן גמליאל, ויותר מזה לא מצינו שראה פני
רבן גמליאל ור׳ יהושע או דיבר עמהם וגם במאמר הנזכר יש קצת לפקפק.&quot;

ובהערה יוסיף על זה ויאמר ״בבלי [[ברכות כח א|ברכות כ״ח]] איתא ואותו תלמיד ר״ש בן
יוחאי הוה, אבל בירושלמי ברכות פ&quot;ד אשר הובא שם כל המעשה דר&quot;ג ור״י
לא נזכר הך ואותו תלמיד וכו׳{{שוליים|(לו)}} ומאחר שלא מצינו בשום מקום שר&quot;ש דיבר
עם התנאים האלה וחבריהם יש מקום ספק שהמאמר ואותו תלמיד רשב&quot;י היה הוא
הוספה מאוחרת.״

ונפלא הדבר לראות עד כמה לא שמו לב לדבריהם.

והנה לא יטעון פראנקעל דבר מזמן המאורע עצמו שגם לפי דברי כל
החוקרים האלה הי׳ זה רק כעשרים שנה אחר החרבן.

כי אם שבא ומכחיש דברים מפורשים בגמ׳ מפני דברי טענה כללית מפני
״שיותר מזה לא מצינו שראה פני רבן גמליאל ור׳ יהושע״.

אבל איך לא הרגיש פראנקעל שאין בטענה זו כלום, שהרי זה ודאי שלפי
סדרי ימי הדור כבר הי׳ ר׳ שמעון בגדלותו בימי רבן גמליאל ור' יהושע.

שהרי זה ודאי כי ר׳ יהושע נפטר בימי אדריאנוס, שלבד כל הדברים
המפורשים עליו בגמ׳ עם אדריאנוס, הדבר גם מפורש במדרש [[בראשית רבה סד י|בראשית רבה פ׳
ס&quot;ד]] כי גם כאשר בראשית ימי ממשלתו נתן אדריאנוס לבנות המקדש וחזר בו
הי׳ ר׳ יהושע בן חנניא חי עדין.

וגם על רבן גמליאל חשבו כל החוקרים האלה כי חי עד ימי אדריאנוס.

&lt;קטע סוף=פרק כח/&gt;

----------------

&lt;קטע התחלה=הערות כח/&gt;

{{שולייםלמטה|(לו)}} הדברים האלה אינם כי אם להטעות את הקוראים, וכי כל מה שהוזכר בבבלי
הוזכר גם בירושלמי או כל מה שהוזכר בירושלמי הוזכר בבבלי.

ותהי להיפך שהדברים משלימים תמיד זה את זה, וכל חוקר ומעיין יראה וימצא הדבר כן
כרוב המקומות.

ובפרט במקום הזה אשר כל מעיין יראה כי כל המעשה באה בירושלמי קטועה, ורק
בבבלי נמצא אותה לכל פרטיה.

וכאשר נתבונן בירושלמי שם נמצא כי כל הדברים באו מזכרונות הבבליים, ויבואר לנו
כל זה במקומו.

&lt;קטע סוף=הערות כח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8tv6ol3m9e7j7cxuqcl4j4hbz9qgpxt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/318</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739759</id>
    <revision>
      <id>3005738</id>
      <timestamp>2026-04-15T10:01:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;ראשית ימי ראשי הדור הזה  ‫שעד &lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;  והאם יוכל להיות ספק שאז הי' ר׳ שמעון כבר לאיש ובכל זה לא מצינו אותו עמהם יחד.  ובהיות הטענה הזאת אצל כל החוקרים האלה טענה כוללת בנוגע לכל דברי הדורות כולם עלינו לברר הדבר, גם להסיר מכשול מדרך החקירה וגם להבין...&quot;</comment>
      <origin>3005738</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4013" sha1="ptoqaqpt2tbus2k5itfigbjnvl60qyo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;ראשית ימי ראשי הדור הזה

‫שעד
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;

והאם יוכל להיות ספק שאז הי' ר׳ שמעון כבר לאיש ובכל זה לא מצינו
אותו עמהם יחד.

ובהיות הטענה הזאת אצל כל החוקרים האלה טענה כוללת בנוגע לכל דברי
הדורות כולם עלינו לברר הדבר, גם להסיר מכשול מדרך החקירה וגם להבין
סדרי הדברים בימים ההם.

ואמנם כן כי הי' חסר לכל החוקרים האלה הידיעה מתי הוזכרו התלמידים
עם רבותיהם.

וכמה אין מקום לבל טענותיהם ודבריהם, ומה הי׳ אז דבר התלמידים אשר
הוזכרו עם רבותיהם הי׳ יכול פראנקעל לדעת ממעשה דור ודור, גם לפי
דברי עצמו.

ולדוגמא הנה לפי דברי פראנקעל עצמו הי׳ ר׳ טרפון במות רבן יוחנן בן
זכאי כבר בן שלשים שנה, ובכל זה לא הוזכר עמו ולא הוזכר לפניו.

הן הוא עצמו יאמר בעמוד ‪ 66‬בנוגע לחיי רבן יוחנן בן זכאי אחר החרבן
״ואם נעמיד מספר השנים אלה על י׳ או י״ב שנה אז חי ריב&quot;ז אחר החרבן עשר
או שמנה שנים״.

ובערך ר׳ טרפון עמוד ‪102‬ יאמר:

״ר׳ טרפון הי׳ כבר בזמן הבית וכו׳ ויצא לנו מזה '''שהי׳ לכל הפחות'''
'''בן עשרים שנה כאשר חרב הבית''', ועם כל זה לא הי׳ מתלמידי ריב&quot;ז
ורק בתוספתא סוף מס׳ חגיגה איתא אמר ר׳ טרפון אקפח את בני שהלכה בידי
מפי ריב&quot;ז ואפשר שהי׳ קבלה בידו שריב&quot;ז אמר הלכה זאת.״

ומבואר לפי דבריו בעצמו כי זה ודאי אשר ר׳ טרפון הי׳ כבר בחיי ר׳
יוחנן בן זכאי בן שלשים שנה.

ובכל זה לא מצינו שדבר עם ריב״ז ושראה פניו וישב לפניו.

ופתאום שכח את דבריו בעצמו וכשבא בגמ׳ מפורש שר׳ שמעון הי׳ כבר
בימי רבן גמליאל ור׳ יהושע יטעון לפנינו פראנקעל שזה דבר שאי אפשר שהרי
״לא מצינו בשום מקום שר׳ שמעון דיבר עם התנאים האלה״.

מבלי לדעת כי בימים הגדולים ההם הי׳ דבר תלמידים מובהקים אצל יחידי
ראשי הדור ענין אחר לגמרי ממה שנחשוב בכלל תלמידים בימינו אלה.


והאם יוכל להיות ספק כי איש כר׳ טרפון אשר התורה היתה מקור חייו בא
גם לפני רבן של ישראל וראש הדור כלו כמו שד‪,‬י׳ רבן יוחנן בן זכאי‪.‬‬
‫וכל כך נטו החוקרים האלד‪ .‬מני אורח עד שגם אצל ר׳ טייפון עצמו כאשר‬
‫נמצא עליו ״אקפח את בני שד‪.‬לכה ביח מפי' ריביז&quot; יאמר על זד‪ ,‬פ־אנקעל‬
‫״ואפשר שדיי׳ קבלד‪ ,‬בידו שר׳ יוחנן בן זכאי אמר הלכד‪ ,‬זאת״‪.‬‬
‫אף שנם לפי דבריו בעצמו הי׳ ר׳ טרפון במות רבן יוחנן בן זכאי בן‬
‫־‬
‫שלשים שנדי‪ ,‬וד‪,‬י׳ במקומו גם בירושלים וגם ביבנד״‬
‫ועל רבן יוחנן בן זכאי שנינו משנדי שלמדי במס׳ אבות פרק בי משנד‪ .‬ח&lt;‬
‫״־בן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי״‪.‬‬
‫ובכל זד‪ .‬ילא נמצא את רבן יוחנן כן זכאי לפני דילל הזקן ועמו ודבחו‬
‫אשר דיבר עמו‪ ,‬ואף שלא נמצא לו מכל זר‪ .‬דבר עם ‪,‬״שמאי הזקן״‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ptoqaqpt2tbus2k5itfigbjnvl60qyo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005740</id>
      <parentid>3005738</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T10:36:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005740</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3888" sha1="gjq4umxrrbbzval7fub99e0zxfntxg0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;ראשית ימי ראשי הדור הזה

‫שעד
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;

והאם יוכל להיות ספק שאז הי' ר׳ שמעון כבר לאיש ובכל זה לא מצינו
אותו עמהם יחד.

ובהיות הטענה הזאת אצל כל החוקרים האלה טענה כוללת בנוגע לכל דברי
הדורות כולם עלינו לברר הדבר, גם להסיר מכשול מדרך החקירה וגם להבין
סדרי הדברים בימים ההם.

ואמנם כן כי הי' חסר לכל החוקרים האלה הידיעה מתי הוזכרו התלמידים
עם רבותיהם.

וכמה אין מקום לבל טענותיהם ודבריהם, ומה הי׳ אז דבר התלמידים אשר
הוזכרו עם רבותיהם הי׳ יכול פראנקעל לדעת ממעשה דור ודור, גם לפי
דברי עצמו.

ולדוגמא הנה לפי דברי פראנקעל עצמו הי׳ ר׳ טרפון במות רבן יוחנן בן
זכאי כבר בן שלשים שנה, ובכל זה לא הוזכר עמו ולא הוזכר לפניו.

הן הוא עצמו יאמר בעמוד ‪ 66‬בנוגע לחיי רבן יוחנן בן זכאי אחר החרבן
״ואם נעמיד מספר השנים אלה על י׳ או י״ב שנה אז חי ריב&quot;ז אחר החרבן עשר
או שמנה שנים״.

ובערך ר׳ טרפון עמוד ‪102‬ יאמר:

״ר׳ טרפון הי׳ כבר בזמן הבית וכו׳ ויצא לנו מזה '''שהי׳ לכל הפחות'''
'''בן עשרים שנה כאשר חרב הבית''', ועם כל זה לא הי׳ מתלמידי ריב&quot;ז
ורק בתוספתא סוף מס׳ חגיגה איתא אמר ר׳ טרפון אקפח את בני שהלכה בידי
מפי ריב&quot;ז ואפשר שהי׳ קבלה בידו שריב&quot;ז אמר הלכה זאת.״

ומבואר לפי דבריו בעצמו כי זה ודאי אשר ר׳ טרפון הי׳ כבר בחיי ר׳
יוחנן בן זכאי בן שלשים שנה.

ובכל זה לא מצינו שדבר עם ריב״ז ושראה פניו וישב לפניו.

ופתאום שכח את דבריו בעצמו וכשבא בגמ׳ מפורש שר׳ שמעון הי׳ כבר
בימי רבן גמליאל ור׳ יהושע יטעון לפנינו פראנקעל שזה דבר שאי אפשר שהרי
״לא מצינו בשום מקום שר׳ שמעון דיבר עם התנאים האלה״.

מבלי לדעת כי בימים הגדולים ההם הי׳ דבר תלמידים מובהקים אצל יחידי
ראשי הדור ענין אחר לגמרי ממה שנחשוב בכלל תלמידים בימינו אלה.

והאם יוכל להיות ספק כי איש כר׳ טרפון אשר התורה היתה מקור חייו בא
גם לפני רבן של ישראל וראש הדור כלו כמו שהי׳ רבן יוחנן בן זכאי.

וכל כך נטו החוקרים האלה מני אורח עד שגם אצל ר׳ טרפון עצמו כאשר
נמצא עליו ״אקפח את בני שהלכה בידי מפי ריב&quot;ז&quot; יאמר על זה פראנקעל
״ואפשר שהי׳ קבלה בידו שר׳ יוחנן בן זכאי אמר הלכה זאת״.

אף שגם לפי דבריו בעצמו הי׳ ר׳ טרפון במות רבן יוחנן בן זכאי בן
שלשים שנה, והי׳ במקומו גם בירושלים וגם ביבנה.

ועל רבן יוחנן בן זכאי שנינו משנה שלמה ב[[משנה אבות ב ח|מס׳ אבות פרק ב' משנה ח']]:

״רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי״.

ובכל זה לא נמצא את רבן יוחנן כן זכאי לפני דילל הזקן ועמו ודבחו‬
‫אשר דיבר עמו‪ ,‬ואף שלא נמצא לו מכל זר‪ .‬דבר עם ‪,‬״שמאי הזקן״‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gjq4umxrrbbzval7fub99e0zxfntxg0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005741</id>
      <parentid>3005740</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T10:37:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005741</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3883" sha1="gjhewsf1y6hrkk8fp7e6sm7fpw5w9as" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;ראשית ימי ראשי הדור הזה

‫שעד
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;

והאם יוכל להיות ספק שאז הי' ר׳ שמעון כבר לאיש ובכל זה לא מצינו
אותו עמהם יחד.

ובהיות הטענה הזאת אצל כל החוקרים האלה טענה כוללת בנוגע לכל דברי
הדורות כולם עלינו לברר הדבר, גם להסיר מכשול מדרך החקירה וגם להבין
סדרי הדברים בימים ההם.

ואמנם כן כי הי' חסר לכל החוקרים האלה הידיעה מתי הוזכרו התלמידים
עם רבותיהם.

וכמה אין מקום לבל טענותיהם ודבריהם, ומה הי׳ אז דבר התלמידים אשר
הוזכרו עם רבותיהם הי׳ יכול פראנקעל לדעת ממעשה דור ודור, גם לפי
דברי עצמו.

ולדוגמא הנה לפי דברי פראנקעל עצמו הי׳ ר׳ טרפון במות רבן יוחנן בן
זכאי כבר בן שלשים שנה, ובכל זה לא הוזכר עמו ולא הוזכר לפניו.

הן הוא עצמו יאמר בעמוד ‪ 66‬בנוגע לחיי רבן יוחנן בן זכאי אחר החרבן
״ואם נעמיד מספר השנים אלה על י׳ או י״ב שנה אז חי ריב&quot;ז אחר החרבן עשר
או שמנה שנים״.

ובערך ר׳ טרפון עמוד ‪102‬ יאמר:

״ר׳ טרפון הי׳ כבר בזמן הבית וכו׳ ויצא לנו מזה '''שהי׳ לכל הפחות'''
'''בן עשרים שנה כאשר חרב הבית''', ועם כל זה לא הי׳ מתלמידי ריב&quot;ז
ורק בתוספתא סוף מס׳ חגיגה איתא אמר ר׳ טרפון אקפח את בני שהלכה בידי
מפי ריב&quot;ז ואפשר שהי׳ קבלה בידו שריב&quot;ז אמר הלכה זאת.״

ומבואר לפי דבריו בעצמו כי זה ודאי אשר ר׳ טרפון הי׳ כבר בחיי ר׳
יוחנן בן זכאי בן שלשים שנה.

ובכל זה לא מצינו שדבר עם ריב״ז ושראה פניו וישב לפניו.

ופתאום שכח את דבריו בעצמו וכשבא בגמ׳ מפורש שר׳ שמעון הי׳ כבר
בימי רבן גמליאל ור׳ יהושע יטעון לפנינו פראנקעל שזה דבר שאי אפשר שהרי
״לא מצינו בשום מקום שר׳ שמעון דיבר עם התנאים האלה״.

מבלי לדעת כי בימים הגדולים ההם הי׳ דבר תלמידים מובהקים אצל יחידי
ראשי הדור ענין אחר לגמרי ממה שנחשוב בכלל תלמידים בימינו אלה.

והאם יוכל להיות ספק כי איש כר׳ טרפון אשר התורה היתה מקור חייו בא
גם לפני רבן של ישראל וראש הדור כלו כמו שהי׳ רבן יוחנן בן זכאי.

וכל כך נטו החוקרים האלה מני אורח עד שגם אצל ר׳ טרפון עצמו כאשר
נמצא עליו ״אקפח את בני שהלכה בידי מפי ריב&quot;ז&quot; יאמר על זה פראנקעל
״ואפשר שהי׳ קבלה בידו שר׳ יוחנן בן זכאי אמר הלכה זאת״.

אף שגם לפי דבריו בעצמו הי׳ ר׳ טרפון במות רבן יוחנן בן זכאי בן
שלשים שנה, והי׳ במקומו גם בירושלים וגם ביבנה.

ועל רבן יוחנן בן זכאי שנינו משנה שלמה ב[[משנה אבות ב ח|מס׳ אבות פרק ב' משנה ח']]:

״רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ושמאי״.

ובכל זה לא נמצא את רבן יוחנן בן זכאי לפני הלל הזקן ועמו ודבריו
אשר דיבר עמו, ואף שלא נמצא לו מכל זה דבר עם ״שמאי הזקן״.

&lt;קטע סוף=פרק כח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gjhewsf1y6hrkk8fp7e6sm7fpw5w9as</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/319</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739760</id>
    <revision>
      <id>3005742</id>
      <timestamp>2026-04-15T10:39:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪748‬‬  ‫ראשית ימי ראשי הדור הזה‬ &lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;  וב[[ירושלמי פסחים ו ג|ירושלמי פסחים פ&quot;ו הלכה ג׳]] אצל המשנה שם מדברי תשובת ר׳ עקיבא  לפני ר' אליעזר נאמר:  ״שלש עשרה שנה עשה ר׳ עקיבא נכנס אצל ר׳ אליעזר ולא הי׳ יודע‬ ‫בו וזו היא ההלת תשובתו הראשונה לפני...&quot;</comment>
      <origin>3005742</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4730" sha1="tial83hs5hs5c7c8f27t75z4kr6t6k7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪748‬‬

‫ראשית ימי ראשי הדור הזה‬
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;

וב[[ירושלמי פסחים ו ג|ירושלמי פסחים פ&quot;ו הלכה ג׳]] אצל המשנה שם מדברי תשובת ר׳ עקיבא

לפני ר' אליעזר נאמר:

״שלש עשרה שנה עשה ר׳ עקיבא נכנס אצל ר׳ אליעזר ולא הי׳ יודע‬
‫בו וזו היא ההלת תשובתו הראשונה לפני ר* אליעזר אמר לו ר׳ יהושע )לר*‬
‫אליעזר( הלא ־זה העם אשר מאסת בו צא נא עתה והלחם בו‪&quot;.‬‬
‫ואלו הי׳ ר׳ אליעזר נפטר אחרי אשר ישב ר׳ עקיבא לפניו רק עשר שניס‬
‫או אפי׳ שתי^ם עשרה שנה אז לא היינו מוצאים לפנינו בין ר׳ אליעזר ו ד עקיבא‬
‫•‬
‫כל מאומה‪. .‬‬
‫ואז דדו פראנקעל והביריו טוענים עלינו כי מעולם לא הי׳ ר׳ עקיבא תלמידו״‬
‫של ר׳ אליעזר‪ ,‬וגם לא ראה אותו מימיו‪ ,‬ואלו היו מוצאים מקום אחד שהי׳ ר׳‬
‫עקיבא אומר מה ששמע מר׳ אליעזר‪ ,‬היו מצוים במפגיע למחוק זה‪.‬‬
‫‪ ,‬ור׳ ינאי ור׳ אושעי׳ רבותיו של ר׳ יוהנן אשר בודאי היו במתיבתת רבי‪,‬‬
‫ובודאי ראו והכירו את רבי‪ ,‬בכל ‪.‬זה לא נמצא לפנינו דבר מהם עם רבי ולפניו‪.‬‬
‫ור׳ יוחנן הסנדלר לא נמצא אותו בשום מקום יחד עם ר׳ עקיבא ולפניו‪,‬‬
‫זולתי מה מזשאל כאשר ישב ר׳ עקיבא בבית האסורים‪ ,‬והוא ע׳‪ 18‬ה עצמו כרוכל‪.‬‬
‫ובכל זה אמר לר׳ מאיר בירושלמי חנינה פרק נ׳ הלכה א* ״שימשתי את‬
‫ר׳ עקיבא עומדות מה שלא שימשתו יושבות״‪.‬‬
‫ודברי ‪ .‬ר׳ יוחנן הסנדלר אלה הנם באמת ביאור כל הדבר הזדי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בי רק התלמידים אשר כבר נתעלו הם עצמם להיות יושבים בישיבה רק‬
‫הם באו יחד עם ראשוני‪ .‬רא&gt;ןזי הדור רבותיהם ראשי המתיבתא כולה‪ ,‬אבל לא‬
‫אלה אשר בחיי רבותיהם ■שמשו עדין בעמידה‪.‬‬
‫וכן הדבר כי זה ודאי אשר ר' שמעון הי׳ רק תלמידו של ר׳ עקיבא ולא‬
‫של רבן' גמליאל ור׳ יהושע‪ ,‬ובזמן ההוא אשר שאל שאילתו אם תפלת ערבית‬
‫׳‬
‫רשות עדין לא הי׳ גם תלמידו של■ ד עקיבא‪ .‬י‬
‫בכל זה ‪.‬כבר הסתופף גם הוא בין תלמידי המתיבתא ביבנה‪ ,‬ככל אשר‬
‫• הסתופף גם ר׳ יוחנן במתיבהת 'רבי‪ ,‬אף כי בעצמו של* דבר הי׳ רק מדור השני‬
‫להאמוראים‪ ,‬ועיקר רבותיו היו אמוראי דור הראשון כסו ר* אושעי׳‪ ,‬ר׳ ינאי‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫חזקיה‪ ,‬ר׳ הנינא וכו*‪.‬‬
‫ודברי‪ .‬הנמ׳ בברכות ד׳ כ*ח שם ברורים ״ואותו תלמיד ר׳ שמעון בן יוחאי‬
‫■‬
‫■‬
‫הוה‪.‬״ ‪. .‬‬
‫וטעותם של כל החוקרים האלה בכל דברי ימי הדור הזה והדור הבא אחריו‬
‫הי׳ דבר כללי אצל כל החוקרים ההם כולם‪.‬‬
‫עד כי ההכם גרעץ‪,‬בא וסידר לפנינו את‪.‬כל דבר הדור הזה בכלל ודבר‬
‫ר׳ שמעון בן יוחאי בפרט באופן מבהיל מאד ‪ .‬ויאמר בנאטע■‪ 19‬עמודי ‪ 472‬ז‬
‫״ועל ידי דברינו יש לנו הכראנאלאגיע מתי התחבא ר׳ שמעון בהמערה כי‬
‫הי זה משנת ‪ 161— 169‬הידיעה בתלמוד כי ארך זה שלש עשרה שנה אינה‬
‫מכוונת דוקא‪ ,‬ונמצא ק וכו׳ וכאשר הננו קובעים זמן היותו במערה לימי ווערוס‬
‫וכו׳ ישאר לנו זמן לכל יתר מעשי ר׳ שמעון לקביעתו ישיבה כעיר תקוע ולנסיעתו‬
‫לרומא לבטל הנזרות ה כ ל ה י ׳ א ה ר י מ ו ת ווערוס כהימים אשר משל מארק‬
‫אורעליוס לבדו אחרי שנת ‪ . 169‬״‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tial83hs5hs5c7c8f27t75z4kr6t6k7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3005744</id>
      <parentid>3005742</parentid>
      <timestamp>2026-04-15T10:58:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3005744</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4582" sha1="dfkf6rwg6xz20jf3ggei1dc1mzn43bm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪748‬‬

‫ראשית ימי ראשי הדור הזה‬
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;

וב[[ירושלמי פסחים ו ג|ירושלמי פסחים פ&quot;ו הלכה ג׳]] אצל המשנה שם מדברי תשובת ר׳ עקיבא

לפני ר' אליעזר נאמר:

״שלש עשרה שנה עשה ר׳ עקיבא נכנס אצל ר׳ אליעזר ולא הי׳ יודע
בו וזו היא החלת תשובתו הראשונה לפני ר' אליעזר אמר לו ר׳ יהושע (לר'
אליעזר) הלא זה העם אשר מאסת בו צא נא עתה והלחם בו.&quot;

ואלו הי׳ ר׳ אליעזר נפטר אחרי אשר ישב ר׳ עקיבא לפניו רק עשר שנים
או אפי׳ שתים עשרה שנה אז לא היינו מוצאים לפנינו בין ר׳ אליעזר ור' עקיבא
כל מאומה.

ואז היו פראנקעל וחביריו טוענים עלינו כי מעולם לא הי׳ ר׳ עקיבא תלמידו
של ר׳ אליעזר, וגם לא ראה אותו מימיו, ואלו היו מוצאים מקום אחד שהי׳ ר׳
עקיבא אומר מה ששמע מר׳ אליעזר, היו מצוים במפגיע למחוק זה.

ור׳ ינאי ור׳ אושעי׳ רבותיו של ר׳ יוחנן אשר בודאי היו במתיבתת רבי,
ובודאי ראו והכירו את רבי, בכל זה לא נמצא לפנינו דבר מהם עם רבי ולפניו.

ור׳ יוחנן הסנדלר לא נמצא אותו בשום מקום יחד עם ר׳ עקיבא ולפניו‪,‬‬
‫זולתי מה מזשאל כאשר ישב ר׳ עקיבא בבית האסורים‪ ,‬והוא ע׳‪ 18‬ה עצמו כרוכל‪.‬‬
‫ובכל זה אמר לר׳ מאיר בירושלמי חנינה פרק נ׳ הלכה א* ״שימשתי את‬
‫ר׳ עקיבא עומדות מה שלא שימשתו יושבות״‪.‬‬
‫ודברי ‪ .‬ר׳ יוחנן הסנדלר אלה הנם באמת ביאור כל הדבר הזדי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫בי רק התלמידים אשר כבר נתעלו הם עצמם להיות יושבים בישיבה רק‬
‫הם באו יחד עם ראשוני‪ .‬רא&gt;ןזי הדור רבותיהם ראשי המתיבתא כולה‪ ,‬אבל לא‬
‫אלה אשר בחיי רבותיהם ■שמשו עדין בעמידה‪.‬‬
‫וכן הדבר כי זה ודאי אשר ר' שמעון הי׳ רק תלמידו של ר׳ עקיבא ולא‬
‫של רבן' גמליאל ור׳ יהושע‪ ,‬ובזמן ההוא אשר שאל שאילתו אם תפלת ערבית‬
‫׳‬
‫רשות עדין לא הי׳ גם תלמידו של■ ד עקיבא‪ .‬י‬
‫בכל זה ‪.‬כבר הסתופף גם הוא בין תלמידי המתיבתא ביבנה‪ ,‬ככל אשר‬
‫• הסתופף גם ר׳ יוחנן במתיבהת 'רבי‪ ,‬אף כי בעצמו של* דבר הי׳ רק מדור השני‬
‫להאמוראים‪ ,‬ועיקר רבותיו היו אמוראי דור הראשון כסו ר* אושעי׳‪ ,‬ר׳ ינאי‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫חזקיה‪ ,‬ר׳ הנינא וכו*‪.‬‬
‫ודברי‪ .‬הנמ׳ בברכות ד׳ כ*ח שם ברורים ״ואותו תלמיד ר׳ שמעון בן יוחאי‬
‫■‬
‫■‬
‫הוה‪.‬״ ‪. .‬‬
‫וטעותם של כל החוקרים האלה בכל דברי ימי הדור הזה והדור הבא אחריו‬
‫הי׳ דבר כללי אצל כל החוקרים ההם כולם‪.‬‬
‫עד כי ההכם גרעץ‪,‬בא וסידר לפנינו את‪.‬כל דבר הדור הזה בכלל ודבר‬
‫ר׳ שמעון בן יוחאי בפרט באופן מבהיל מאד ‪ .‬ויאמר בנאטע■‪ 19‬עמודי ‪ 472‬ז‬
‫״ועל ידי דברינו יש לנו הכראנאלאגיע מתי התחבא ר׳ שמעון בהמערה כי‬
‫הי זה משנת ‪ 161— 169‬הידיעה בתלמוד כי ארך זה שלש עשרה שנה אינה‬
‫מכוונת דוקא‪ ,‬ונמצא ק וכו׳ וכאשר הננו קובעים זמן היותו במערה לימי ווערוס‬
‫וכו׳ ישאר לנו זמן לכל יתר מעשי ר׳ שמעון לקביעתו ישיבה כעיר תקוע ולנסיעתו‬
‫לרומא לבטל הנזרות ה כ ל ה י ׳ א ה ר י מ ו ת ווערוס כהימים אשר משל מארק‬
‫אורעליוס לבדו אחרי שנת ‪ . 169‬״‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dfkf6rwg6xz20jf3ggei1dc1mzn43bm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חובת התלמידים (מנוקד)/שלשה מאמרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739761</id>
    <revision>
      <id>3005746</id>
      <timestamp>2026-04-15T11:57:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בניה סינגר</username>
        <id>40244</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>3005746</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2168" sha1="q0ltcqu81uxc0kkmrcy53dkvwrodozg" xml:space="preserve">שְׁלֹשָׁה מַאֲמָרִים 
לְתַלְמִידִים גְּדוֹלִים וּלְאַבְרֵכִים. 
הַמְדַבְּרִים בְּעִנְיְנֵי חֲסִידוּת וּמְעַט בְּעִנְיְנֵי קַבָּלָה הַנְּחוּצִים לַעֲבוֹדַת הַחֲסִידוּת 
הַהוֹגֶה בָּהֶם יְדַיֵּק וְגַם יִזְכֹּר כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן, כִּי כָּל הַשְּׁלֹשָׁה מַאֲמָרִים עִנְיָן וְדֶרֶךְ אֶחָד הֵם, וְאִם לֹא יִזְכֹּר אֵיזֶה דָּבָר מֵהֶם, יִקְשֶׁה לוֹ לְהָבִין הָלְאָה. 
נָכוֹן לַחֲזֹר אַחַר כָּל מַאֲמָר אוֹ אַחַר כָּל עִנְיָן אֲשֶׁר בְּכָל מַאֲמָר וּמַאֲמָר. אֲבָל אִם יֵשׁ אֵיזֶה דָּבָר פְּרָטִי שֶׁאֵינוֹ מְבִינוֹ אַף אַחַר שֶׁשָּׁנָה וְשִׁלֵּשׁ וּבִפְרָט אַחַר אֵיזֶה הַגָּהַת הַמְחַבֵּר, לֹא יֶחְדַּל מִלִּלְמֹד בִּשְׁבִיל זֶה, רַק יִלְמֹד הָלְאָה, כִּי אֶפְשָׁר אַחַר שֶׁיִּתְרַגֵּל עִם הָעִנְיָנִים יָבִין גַּם אֶת אֲשֶׁר לֹא הֵבִין מִקֹּדֶם 
נָכוֹן שֶׁלֹּא לִקְרוֹת הַרְבֵּה בְּפַעַם אַחַת, רַק מְעַט מְעַט כָּל אֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ. 
דִּבְרֵי הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁבָּהֶם, כְּגוֹן עִנְיַן הַפֶּסַח, רְקִידַת שִׂמְחַת תּוֹרָה, וְשַׁבָּת, אֵין לִקְרוֹת כְּמוֹ שֶׁקּוֹרְאִים דָּבָר מֵאִישׁ זוּלָתוֹ, רַק לְצַיֵּר בְּעַצְמוֹ שֶׁמִּמֵּנוֹ יוֹצְאִים הַדְּבָרִים וְנַפְשׁוֹ מִתְגּוֹלֶלֶת בָּהֶם, כִּי לֹא דְּבָרִים בִּלְבַד רַק מְאֹרָעוֹת הַנֶּפֶשׁ נִרְשְׁמוּ בָּהֶם.</text>
      <sha1>q0ltcqu81uxc0kkmrcy53dkvwrodozg</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>