ביאור:חזון הצמחונות והשלום

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.24</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ביאור:חזון הצמחונות והשלום</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172534</id>
    <revision>
      <id>3006305</id>
      <parentid>3006270</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:41:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>קצת שיפורים</comment>
      <origin>3006305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="106488" sha1="qpdc6h2yjlrxhir4wx64w66zsrgiknz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{קיצור דרך|beur_chazon_zimchonut}}
&lt;div style=&quot;font-size:125%; line-height:21pt; font-family:narkisim;&quot;&gt;
===א.===
{{הע-מתקפלת|
סיכום פסקה א|
התקדמות גדולה של האנושות (למרות שבתרבות הנוכחית דבר זה נראה רק אצל אי אלו אנשים הנחשבים לקיצוניים בהשקפתם) היא חזרה למוסר הבסיסי. חזרה מתבטאת ברצון שהיחס אל בעלי החיים יהיה יחס מוסרי על כל המשתמע מכך. הפילוסופים יצאו כנגד המוסר הטבעי וניסו לשכנע את האדם שבעליונותו הוא רשאי לפגוע בבעלי חיים כפי רצונו, אך הנטיה האנושית המוסרית שלא לקחת חיי בע&quot;ח לצרכינו חזרה ונגלתה בימינו על ידי הצמחונים. 
חז&quot;ל העירו על כך שבפגיעה בבע&quot;ח יש צד שלילי שהרי &quot;רחמיו על כל מעשיו&quot;, ואכן לאדם הראשון הותר רק לאכול מן הצומח, ורק אחרי המבול (מסיבות שיפורטו בהמשך) הותרה אכילת בשר.
}}
יש ענף עקרי אחד של התקדמות האנושיות היותר גבוה, שהוא עומד כעת, לפי מצב {{ב|הקולתורא|תרבות (culture)}} הנוכחית, רק במצב חלום נעים של איזה אידיאליסטים יותר קיצוניים, והיא שאיפה מוסרית טבעית לרגש היושר האנושי, &quot;שימת עין למשפטם של בעלי חיים במלא המובן&quot;.

הפילוספיות האכזריות ביותר, אותן שפקרו גבוהה גבוהה, ע&quot;פ השקפתם על המוסר האנושי מנקודת הפילוסופיה הכללית, {{ב|החליקו|גרמו ע&quot;י דברי חלקות (משכו בלשונם)}} לאדם, כל אחד ע&quot;פ דרכו, לחנוק בקרבו לגמרי את רגש היושר בנוגע לבע&quot;ח.
אמנם לא הספיקו ולא יספיקו עם כל התחכמותם, לשנות את טבע הצדק הטבעי, אשר נטע יוצר האדם בקרבו. 
ואע&quot;פ שביחס לבעה&quot;ח הוא דומה ממש לזיק של גחלת כהה ועמומה הטמונה תחת גל אפר גדול מאד, מכל מקום אי אפשר להם להכחיש את המוחש בכל לב רגש, כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו. 

וחז&quot;ל לא התחכמו כאותה ההתחכמות הפילוסופית, ויספרו לנו שרבינו הקדוש נענש ביסורין {{קטן|([[בבא מציעא פה א]])}}, מפני שאמר לעגלא המובל {{ב|לבי טבחא|לבית המטבחיים, לשחיטה}} {{ב|דערק תותי כנפיה|שהתחבא תחת בגדו}}: &quot;{{ב|זיל|לך}}, לכך נוצרת&quot;, ורפואתו גם כן היתה ע&quot;י מעשה, ברחמו על {{ב|הני בני כרכושתא|אותם גורי חולדה}}. 
הנה לא עשו כמעשה הפילוסופים, {{קטן|לעשות חושך לאור, כדי להתפשר עם החיים המעשיים,}} מפני שאי אפשר כלל לצייר שאדון כל המעשים המרחם על בריותיו, ברוך הוא, ישים חק נצחי כזה בבריאתו הטובה מאד, שאי אפשר יהיה למין האנושי להתקיים כי אם בעכרו את רגש מוסרו ע&quot;י שפך דם, {{ב|יהיה גם|גם אם מדובר ב-}} דם בע&quot;ח.

אין ספק לכל איש משכיל והוגה דעות, שהרדיה האמורה בתורה {{צמ|וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ|בראשית א כו|חזון הצמחונות והשלום}} איננה מכוונת לרדיה של מושל עריץ המתעמר בעמו ועבדיו רק להפיק חפצו הפרטי ושרירות לבו; חלילה לחֹק עבדות מכוער כזה שיהיה חתום בחותם נצחי בעולמו של ד', הטוב לכל ורחמיו על כל מעשיו, שאמר {{צמ|עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה|תהלים  פט ג}}. וביותר, שכבר העידה תורה, שפעם אחת התאוששה האנושות בכללה להתנשא אל מצב המוסר הרם הזה, כפירושם של חז&quot;ל {{קטן|([[סנהדרין נט ב]])}} {{ב|בכתובים|לגבי הפסוקים}} המוכיחים שאדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה {{צמ|הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה|בראשית א כט}}. רק אחר שבאו בני נח, אחרי המבול, הוא שהותרה להם {{צמ|כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל|בראשית  ט ג|חזון הצמחונות והשלום}}. 
ומעתה, האפשר הוא לצייר שתהיה נאבדת לנצח טובה מוסרית רבת ערך שכבר היתה במציאות נחלה לאנושות? על אלה וכיוצא באלה נאמר {{צמ|אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק, וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק|איוב  לו ג}}. 
העתיד הוא ירחיב צעדינו ויוציאנו מן השאלה המסובכת הזאת.

===ב.===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה ב|
המוסר מבוסס על התורה והשכל, והתורה מכוונת אותנו לכך שנכיר בדרך הנכונה באופן טבעי. דבר זה לא רק פועל על אנשים בודדים, אלא התורה גם מכוונת את כל העולם כולו להגיע למוסר טבעי מתוקן, דבר זה לוקח זמן רב אך מובטח לנו שיקרה לעתיד לבוא.}}
בפרטן של בני אדם, יפה פירש {{ב|החסיד|[[W:בחיי אבן פקודה|רבינו בחיי]]}} ב[[חובת הלבבות]], שיסוד המוסר בנוי על יסודן של שתי {{ב|הערות|התעוררויות, דברים המביאים לידי מעשה}}: הערת התורה והערת {{ב|השכל|המוסר הטבעי, המצפון}}, והערת התורה מביאה להערה השכלית, שכשהיא משתלמת באדם הוא מוסיף על ידה ללכת באורח צדקה גבוה ונעלה, ותכליתה של הערת התורה היא גם כן להביא את האדם לההערה השכלית השלמה.  

כמשפט פרטי בני אדם, כן הוא גם כן משפט הכלל, אלא שדרך {{ב|הפרטים|האנשים הפרטיים, האינדיבידואל}} קצרה וישרה, ודרך הכלל ארוכה וסבוכה. 

התורה הכינה את ההערה התורית כפי אותה המדה הראויה לאדם, {{קטן|בשיקול דעתו של אל דעות נותן התורה ברוך הוא,}} באופן שבכללו יבוא האדם גם על ידה לההערה השכלית, כשיהיה בכללו כולו ראוי לה.
ואותה ההערה השכלית שהיא {{ב|בעת ירידת הרוח|בתקופה שבה המוסר הטבעי לא גבוה}} נחלה רק לחלק קטן מבני האדם, {{קטן|מחסידים וחכמים {{ב|נשאים שבהם|נשגבים מכלל בני האדם}} }} - תהיה דרך הרבים כשיתקיים מה שכתוב {{צמ|וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה|ישעיהו נד יג}}, ו{{צ|נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה}} {{קטן|([[ירמיהו  לא לב]])}}. 
אלא שאנו צריכים להסתכל על אותם הרשמים שהניחה תורה, שעל ידם יחזור המאור האלהי השכלי לבא. 
מובן הדבר שאין אנו יכולים כלל לקבוע זמנים לאותה ההתנשאות, והיא מונחת באותה התיבה הרחבה שכוללת תכונות שונות נעלות זו מזו, 
היא תיבת &quot;לעתיד לבא&quot; שכוללת גם כן בחלקיה &quot;ביאת המשיח&quot; &quot;ותחיית המתים&quot;. 
לא על הזמנים {{ב|ותארם|תיאור מדויק שלהם, מתי ואיך וכו'}} אנו דנים, כי אם על הרשמים שהניחה תורה שאנו מוצאים בהם {{ב|מהלך האידאלים|הדרכה שיש לה מטרה להגיע לאידיאל נשגב בעתיד}}.

===ג.===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה ג|
בפסוק שמתיר אכילת בשר, ישנה הסתייגות מרומזת: רק אם לא תרגיש רתיעה מאכילת בשר אז מותר לך.
התורה לא כתבה במפורש שאסור לאכול בשר אדם, כי מה שברור לכולם, אין צורך לכתוב. 
כך היא גם רומזת שכאשר הרמה המוסרית העולמית תגיע לכך שהיא תדחה אכילת בשר, הרי שהדבר יהיה אסור.
היתר אכילת הבשר היום הוא כדי לקדם את האדם מוסרית, כפי שיבואר בפרקים הבאים. ואם תשאל מדוע צריכות החיות בינתיים לסבול? הרי שבשביל העתיד הנשגב המטרה מקדשת את האמצעים.
}}
בבֹא היתר התורה לאכילת בשר, אחרי קדושת המצות במתן תורה, האריכה בהצעת הדברים  {{צמ|וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי תְאַוֶּה נַפְשְךָ לֶאֱכֹל בָּשָֹר, בְּכָל אַוַּת נַפְשְךָ תֹּאכַל בָּשָׂר|דברים  יב כ}}. 
יש כאן {{ב|גערת-חכם נסתרת|הטפת מוסר נסתרת המיועדת לחכמים שיבינו את הרמז}} והערה {{ב|גבולית|שבאה לסמן גבול}}. 

כלומר, כל זמן שמוסריותך הפנימית לא תקוץ באכילת בשר בע&quot;ח, 
כמו שכבר אתה קץ {{ב|מבשר אדם|מלאכול בשר אדם (קניבליזם)}}, שעל כן לא הוצרכה תורה לכתוב עליו איסור מפורש, שאין האדם צריך אזהרה על מה שקנה לו כבר מושג טבעי בזה, שזהו כמפורש,
שבבֹא התור של מצב המוסרי האנושי לשקץ בשר בע&quot;ח, מפני הגעל המוסרי שיש בו, הלא אז לא תאוה כלל נפשך לאכול בשר ולא תאכל, שהרי &quot;דברי תורה נדרשים מכלל לאו הן {{ב|ומכלל הן לאו|מתוך ה&quot;הן&quot;, התורה התירה בשר כי אתה תאב לבשר, אפשר ללמוד את ה&quot;לאו&quot;, שכשתיגעל מבשר, אסור יהיה לך לאכול בשר}}&quot; 
{{קטן|(ספרי ו[[רש&quot;י על דברים יא כא|רש&quot;י דברים יא כא]])}}. 

וחז&quot;ל העירו שאכילת בשר הותרה בהיתר של קושי, ואמרו {{צמ|עם הארץ אסור לאכול בשר|פסחים מט ב}} {{צמ|זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף|ויקרא יא מו}} -  &quot;כל העוסק בתורה, מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה, אסור לאכול בשר בהמה ועוף&quot;. 
כלומר: ההכרח של {{ב|חליפת כח|התחדשות הכח (מלשון &quot;וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ&quot; - [[ישעיהו מ לא]])}} לעבודה שכלית, שממנה ועל ידה ישתלם האדם, שהוא הכח הפועל בעליית היצורים גם כן, 
הוא עוסק בתורת &quot;הבהמה והעוף&quot; גם כן. 
כאשר יגמרו {{ב|היחושים|היחסים הפנימיים של המוסר של לעתיד-לבוא לעומת המוסר העכשווי}} תצא לאור הפעולה, גם אלה {{ב|בעה&quot;ח|שבינתיים אנחנו אוכלים אותם}} צריכים לשלם את מס {{ב|המעבר|מעולם לא מוסרי לעולם מוסרי מתוקן}} כי גם האדם הרבה לשלם מסים רבים. 
על מזבח ההשתלמות של האנושיות הכללית נזבחו זבחי אדם רבים עצומים מאד, אך העתיד הנהדר הוא ימחה את כל הדמעות, {{צ|וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים}} {{קטן|([[ישעיהו  כה ח]])}}.

===ד.===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה ד|
כיוון שהמוסר של דור המבול היה ירוד, הותרה לו אכילת בשר. אמנם נכון שהדרגה הגבוהה בה היה נתון אדם הראשון ראוי לה שתחזור, אך ה' ראה שמעלה זאת תתאים לאנושות רק כאשר תעלה רמת המוסר הטבעי שלהם.

למה דחה ה' את הדרישה לצמחונות? קפיצות מהירות מדי עלולות לבלבל, התחסדות שאינה במקומה היא אבסורדית, דאגה לבעלי חיים בזמן שיש עדיין בני אדם שיש לדאוג להם איננה במקומה, וכן אין להעמיס על ה&quot;כח המוסרי&quot; של האדם יותר מדי.  כמו כן, אם איסור אכילת חיות היה נקבע בתורה, היו עלולים להשוותו לאיסור אכילת בשר אדם, ולחטוא בשניהם. לפעמים צריך לוותר על דרישות מוסריות מסוימות כדי להכשיר את האדם לדרגה יותר גבוהה, וה' יודע מה היא הדרך הטובה ביותר לשם כך.
נסיון לקפוץ בדרגות המוסר לפעמים איננו נכון.
}}
אמנם אחרי {{ב|הרפיון האנושי|החולשה הפיזית שנוצרה מזמן המבול, שנתקצרו שנותיהם, ונהיו חלשים יותר גופנית ולכן נצרכו לאכול בשר}}, {{ב|הנמשך|הנגרם}} גם כן מנפילתו המוסרית, ראוי לאכול בשר. 
אם כן אותו ההיתר שיצא אחר המבול להתיר בשר לאכילה, כבר הוכן שמצד ההערה השכלית הגנוזה בעמקי תורה לא יהיה נוהג בפועל לעד ולעולם, כי איך אפשר למצב מוסר נכבד ונאור שיהיה חולף כולו ומתבטל אחרי שכבר היה נוהג? 
אלא שראתה החכמה האלהית שהאדם נפל ממצבו המוסרי, ועד שיעלה במעלה זו, שיתנער ויבא לההכרה המוסרית האמתית, {{קטן|עד העת המאושרה והנאורה ההיא,}} אין אותה המעלה המוסרית של הכרת משפטם של בע&quot;ח ראויה לו כלל.

וכמשפט כל מי שקופץ {{ב|ליטול את השם|להתכבד בכבוד שלא לו, (על פי [[ברכות פרק ב משנה ח]])}}, להתחסד במדת חסידות הבלתי הולמתו, {{קטן|שאינה מביאה לו כי אם ערבוביא בדעותיו והליכות חייו,}} 
כן הוא משפט {{ב|האדם בכללו|האנושות בכללה (לדוגמה, כפי שהתנהגו דור המבול)}}, שנפל {{ב|לדיוטא|לדרגה}} התחתונה של שפלות המוסר עד כדי שליטת האדם באדם לרע לו, 
ועד כדי ההשפלה היותר נוראה שכמוסר העצמי: {{צ|נִתְעָב וְנֶאֱלָח, אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה}} {{קטן|([[איוב טו טז]])}}. 
כמה מגוחך הדבר, אם {{ב|עם כל עוד|בזמן ש-}} טומאתו בו, 
{{ב|יפשוט טלפיו|יציג את כפותיו כחזיר שמציג את פרסותיו השסועות כאומר &quot;טהור אני&quot; למרות שאיננו מעלה גרה ([http://www.daat.ac.il/daat/Tanach/raba1/65.htm בראשית רבה ס&quot;ה א])}} 
ויפנה לו לדרך צדקה {{ב|הרחוקה|הקיצונית}}, להתחסד עם בע&quot;ח, כאילו כבר גמר כל חשבונותיו עם בני אדם הברואים בצלם אלקים.
כאילו כבר העמיד הכל על נכון, כבר העביר את שלטון הרשעה והשקר, שנאת עמים וקנאת לאומים, איבת גזעים ומריבת משפחות, המביאה להפיל חללים רבים ולשפך נחלי דמים - כאילו כל אלה כבר אפסו מן הארץ, 
עד שאין לה לאותה {{ב|חסידה|ההתחסדות}} &quot;האנושית&quot; במה להצטדק כי אם לפנות להעמיד על נכון מוסרה בדרך בע&quot;ח... 

על כן אין זאת המעלה הוגנת לו לאדם כלל, כל זמן שפלותו, {{ב|חוץ ממה|וזה מלבד סיבה נוספת והיא}} שאין להעמיס יותר מפני הערך של אפשרות {{ב|הסבל|יכולת לשאת}} של {{ב|כח המוסר האנושי|המצפון שמכתיב דרישות מוסריות}} כשהוא בחולשתו.

אין ספק בדבר שאלו היה איסור הריגת בע&quot;ח מפורסם פרסום דתי ומוסרי, {{קטן|מצד הרגש הטהור של הצדק האלהי הראוי להתפשט על כל היצורים עד כדי להכיר קדושה של מתנות אלהים בכל חיי החיים,}} בכל האנושות כולה, 
לעת עתה שאין מצב המוסרי מתוקן כלל {{קטן|ורוח הטומאה טרם עבר מן הארץ}} - אין ספק שהיה הדבר גורם תקלות רבות. 
התאוה הבהמית לאכל בשר, כשהיתה מתגברת, לא היתה אז {{ב|מבחנת|מבחינה}} בין בשר אדם לבהמה, 
כיון שעל כל פנים גם את נפש הבהמה היה קובע בדרך איסור והפרת חק, וחזון מאד נפרץ היה אז הריגת וזביחת בני אדם כדי לאכול את בשרם. 
אכילת בשר אדם היה כל כך טבעי, עד שלא היה בשום אופן מוצא את אותו הגיעול הטבעי שהאנושיות המתוקנת מוצאת בו עכשיו, בשעה {{ב|שנפרץ פרץ|שנפער פער}} רחב בין האדם לבהמה, בערך חייהם ושיווים, 
:וכל זמן שאין עשות הטוב והצדק ערוכה בלבו של אדם במערכה טבעית, 
:כל זמן שדעת אלהים האמתית לעשות {{צ|חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ}} {{קטן|([[ירמיהו  ט כג]])}} איננה כתובה על לוח לבו של האדם בכללו, 
:כל זמן שהאדם צריך למלמדים מן החוץ על חובת המוסר והיושר האנושי, 
צריך הוא גם כן לסייגים ולשמירות רבים, שלא יתקלקלו אצלו סדרי הנהגתו, עד שיהיה מוכשר לקבל את ההדרכה הרצויה, 

ולפעמים צריך גם כן לותר על חלק {{ב|רשום|מהותי}} מדרכי המוסר, כדי שתהיה הותרנות ההיא מכשרת את האדם למדתו היותר גבוהה, ואז גם אותו הויתור קדוש ונשגב הוא,
 
ואי אפשר לשקול הדברים כי אם בדעתו של אל דעות, {{ב|בשקל|בשקילת}} הדעת האלהית המקפת והכוללת כל: {{צ|אֲנִי יְהוָה רִאשׁוֹן, וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא, קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ}} {{קטן|([[ישעיהו  מא ד]] בסדר מילים שונה)}}. 
שאלו הקדמנו מה שראוי לאחר, אז אבדנו את הכל. 

הרבה דעות כוזבות, המשוטטות בעולם ומעבירות רבים על דעתם ועל דעת קונם, לא באו כי אם מסִבּת השאיפה הנפרזה שלא תדע עת וזמן לכל חפץ, ואין לה מעצור וגבול. 
ובאין די שֵׂכֵל להגיע להחכמה הצפונה באמונה טהורה, לדעת כחה של התורה האלהית, בין בדחיפתה את האנושות למעלה היותר רמה, בין בהחזיקה בידה {{ב|לנהלה|להוליך אותה}} לאִטה לפי כחה, {{צ|בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם, בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה}} {{קטן|([[הושע  יא ד]])}}.

===ה.===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה ה|
אם היה אסור לאכול חיות, היתה האנושות רואה את עצמה כשווה ליתר בעלי החיים, ומרשה לעצמה להתנהג כמו חיות. לכן הותר לאכול חיות, כדי ליצור הבדלי מעמדות, וע&quot;י כך האדם לא ירצה להתבהם, כי הוא יבין שזה מתחת לכבודו ומעמדו.
}}
אחרי שמוסריותו של אדם {{ב|עודֵנה תלויה ברפיון|עדיין תלויה באופן רפוי, חלש}}, אהבת עצמו הבהמית עלולה להתגבר עליו באין גבול, עד להשחית את כל חֹקי הצדק והיושר, עד שכל הוד המוסר יהיה לו {{ב|למשחק|לשחוק (צחוק)}} - 
מובן הדבר שצריך הוא למצא את עצמו עומד {{ב|בספירה|בסביבה היקפית}} מרוחקת מחברת בעה&quot;ח השפלים, מרחק עצום ועמוק, שלא ירגיש את עצמו שהוא כאחד מהם, 
שאז ירשימו עליו הדרכים הבהמיים שלהם להוריד רוחו אל עמק עכור של הבע&quot;ח, שאין להם בעולמם כי אם מושגי הנטיות החושיות הטבעיות בכל צמצומם והגבלתם המגושמת. 

ואלו היתה {{ב|חובת המישרים|חובת הצדק והיושר}} נהוגה וערוכה {{ב|נגד|כלפי}} בע&quot;ח כשם שהיא נוהגת בין אדם לחבירו, היתה עוצרת הרבה בעד אותה התרוממות הרוח של {{ב|הזקיפה האנושית|הגאווה של המין האנושי, שהוא נעלה מיתר בעלי החיים}} והדעות הטובות {{ב|שנתרשמו יפה על ידה|שנוצר בנו רושם חיובי בזכותה}}, 
שהיה מאד צריך אליה האדם להתנשא על ידה משפלות דרכי יתר בעה&quot;ח שכל עולמם היא קיבתם והנאותיהם החומריות בלבד, 
ועלול היה אז ביותר להשכיח ממנו יתרונו האנושי להיות נחשב כבהמות {{ב|שדי|השדה {{קטן|(כך למשל ב[[תהלים ח ח]])}} }}, 
{{ב|וההרשמה החוקית|והרושם שהיה יכול להיווצר על ידי חקיקה}} של חובת היושר המוטלת על האדם נגד בעה&quot;ח, היתה עושה רושם הפכי מאד מתכליתו -
סוף פעולתה היתה השפלת האדם אל ערך שפלות בע&quot;ח. 

לא נוכל לצייר לנו איך היה הדבר פועל על {{ב|שלמי|המושלמים בקרב}} בני האדם, המצויינים שבדורות, אחרי שגם מסופק הדבר אם הרוח האנושי הנשפל על ידי ההתערבות הבוסרית עם בע&quot;ח, היה {{ב|כלל מוכשר|בכלל מסוגל}} אז להוציא מקרבו גאוני רוח.
אבל כמה היה פועל להשפלת הכלל, ההמון, זה מצוייר יפה, ומובן בשכל, שהיה מאד מוריד את כל הערך המוסרי שלהם. 

אם הפתגם הקדוש והנעלה {{צ|אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין}} {{קטן|([[תהלים  לב ט]])}} לא היתה לו אותה {{ב|הטבעיות|אותה הבנה טבעית}} שיש לו עתה, 
לא נוכל לדעת מה נביא לנו תמורתו {{קטן|בתור {{ב|זיין|כלי, אמצעי}} מוסרי ללמד לאנוש בינה, להתנשא מדרכי בע&quot;ח השקועים רק {{ב|בחוג|בתחום, באזור}} הגוף ותביעותיו,}} 
לאדם ההמוני המוותר על כבוד נפשו מפני רצונו הגס, וחפץ יותר להשפל לדרכי הבהמות, כדי להפטר מחשבונות רבים מוסריים, {{קטן|למען יוכל להנות הנאות גסות מורגשות לפי שעה, {{ב|דזילן ליה, שכיחן ליה|שהן קלות להשגה, ומצויות לו}}}}.
על כן אין לשער כמה טובה השפיעה הדעה האלהית שנִתקה את האדם מן הבהמה מכל יחש. 
וכל זה היה צריך {{ב|להגמר|להילמד (כמו &quot;ואידך זיל גמור&quot;)}} על ידי הפטור שפטרתו תורה מהרבה חובות מוסריים בנוגע להם, והתירה לו להפיק חפצו גם {{ב|באבוד חייהם|בהריגתם (של בעלי החיים)}}, 
למען על ידי זה יכיר עמוק מאד את יתרונו עליהם, כדי שתתרומם נפשו אל השאיפות הרמות המוסריות הבאות בטבען בהתרוממות הרוח האנושי על ידי קדושת המעשים והמדות {{ב|התרומיות|הבסיסיות, הראשוניות}}, 
עד שסוף כל סוף תנצח האמת המוסרית המוחלטת, דעת אלהים בארץ באמת, עד שלא יהיה עוד צורך לאדם בשום ויתור מוסרי, ויהיה אפשר לעולם לעמוד במדת הדין {{ב|כמו שעלה במחשבה להבראות|כפי שה' תכנן בהתחלה (מידת הדין מתבטאת במילה &quot;אלהים&quot; - ראה [[רש&quot;י על בראשית א א|רש&quot;י על בראשית א א]])}}, בראשית ברא &quot;אלהים&quot;...

===ו.===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה ו|
אם הצמחונות היתה חובה היו הרשעים מוצאים בה פורקן למצפון המייסר אותם, כי יותר קל להתייחס יפה לבעלי החיים מאשר לזולת, שהרי בעלי החיים אינם נאבקים באותם רשעים כפי שיריבי הרשעים עושים כן.
הרשעים היו גם עלולים להתמקד יותר במומים של הזולת, ובמיוחד במעשים שבעלי החיים אינם עושים כלפיהם, והיו מציגים את קלונם של אנשים אלו ברבים.

רק לעתיד לבא נוכל להתייחס לבע&quot;ח באופן מוסרי בלי שהדבר יבא על חשבון יחסינו לזולת.
}}
{{ב|אף גם זאת|ישנה סיבה אחרת לכך שבשלב זה מותר לאכול בשר}}, לו היו חובות המוסר נוהגים בשפע בין האדם לבע&quot;ח, גם בזמן העדר השלמות המוסרית, היו גורמים רעות רבות ועכוב התפתחות למוסר האנושי גם מצד אחר. 
כי הנה רגש הטוב והיושר שבאדם {{ב|מבקש את תפקידו|דורש מהאדם למלא את תפקידו, להקשיב למצפון}}, 
והוא הדופק גם כן לפעמים על דלתי לב רשעי ארץ, ומכריחם לבקש במה להשקיט את רעבון הצדק הטבעי שלהם, {{קטן|יסוד כח התשוקה שהיא מעמדת את העולם,}} 
ולפעמים תמצא רשע עריץ בוחר לו ענין מוסרי, ושש לעשות צדק כדי להשקיט בזה מוסר כליותיו {{ב|והנֹחם|החרטה}} הטבעי המפעם בקרבו.

ואם ההתחסדות עם בע&quot;ח היתה מפורסמת לחפץ של צדקה קבועה במין האנושי, 
{{קטן|וזאת היתה בהכרח באה עם סידור החיובים המוסריים נגדם, אפילו אם היו רק באופן {{ב|שלילי|של הימנעות, של אי עשייה (כגון איסור הריגתם ואכילתם)}},}} אז היינו פוגשים המון גדול של רשעי תבל, 
{{קטן|המשחרים לטרף {{ב|כזאבי ערב|כמו זאבים היוצאים לציד בשעות הערב (על פי [[צפניה ג ג]])}}, זובחי אדם באין חמלה,}} 
ומוסר כליותיהם, {{קטן|כשהיה מעיק להם,}} היו ממלאים ברווחה ע&quot;י חסידות עם בע&quot;ח, 
שאין {{ב|ביחשם|ביחס של החיות אליהם}} אותן הסבות הגורמות לפשעים של שלטון האדם באדם לרע לו, הבאות לרוב מסיבת שנאת קנאה וכיוצא בהם, שהרי בעה&quot;ח אינם משיגים את גבול מחיתם, כבודם ותאותיהם של רעי אדם הללו.
 
חכמת האדם להרע היתה מוצאת כאן כר נרחב לסכסך את הדעות, 
והבִּקֹרת שהיא מבקרת מומין כשהיתה מצגת את הכללים שתמצא באדם מה שאין דוגמתם בבע&quot;ח כלל, היתה מחזקת ידי מרעים כאלה, 
{{ב|ואין ערוך|אין גבול, אי אפשר להעריך (ע&quot;פ [[תהלים מ ו]])}} לכל המהומה, המגערת והמצוקה, ענוי הדין ועיוות המשפט, שהיו יוצאים לרגלי הסכמות מפורסמות כאלה. 

על כן ראתה ההסכמה האלהית, שרק היא יכולה לסול מסילות בקרב כליות ולב, לנתק את פתיל החבור בין האדם לבע&quot;ח, 
למען יתרכז מרכז המוסרי האנושי בטובתו המיוחדת; ואז, רק אז, יצליח להביא לו את אֹשרו בקץ הימים. 
ובבא האנושות למטרת אֹשרה וחופשה השלם, {{קטן|בבאה עד מרום פסגת ההשלמה של דעת אלהים {{ב|צרופה|מזוקקת}}, אל קדושת החיים המלאים בצביונם,}} 
אז יגיע תור &quot;{{ב|הערת השכל|התעוררות המוסר הטבעי, ראה לעיל פסקה ב}}&quot; שהוא בבנין נוסד על יסוד &quot;הערת התורה&quot; שקדמתה לכלל האנושיות, 
ויכיר אז האדם את יחשו {{ב|אל חבריו ביצירה|אל מי שנוצרו יחד איתו בבריאת העולם}}, בעה&quot;ח כולם, 
איך הוא ראוי להיות מצד המוסר הטהור,
שאיננו נזקק עוד לויתורים של דוחק, {{קטן|לצירוף של מדת הרחמים עם מדת הדין ביחש אליו הפרטי, לויתורים שלא דברה בהם תורה אלא כנגד יצה&quot;ר}}, 
כי אם ללכת {{ב|באורח|בדרך}} טוב מוחלט, 
{{צ|וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָּׂדֶה וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ}} {{קטן|([[הושע  ב כ]])}}.

===ז. טעם שביתת בהמה בשבת===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה ז|
סיפורי התורה, כמו המצוות, נועדו ללמד ולחנך אותנו לחיים מוסריים.

כך למשל סיפור הבריאה שם דגש דוקא על כך שה' ברא במשך שישה ימים ונח ביום השבת, למרות שהיה אפשר לספר הרבה דברים מעבר לכך, כדי לחנך אותנו על חשיבות יום המנוחה שעלינו לתת לעצמינו, ולכפופים לנו (עבדים, בהמות).
בכך שאנו נחים בשבת אנו נבדלים מבעלי החיים, ואף מעלים את רמת המוסר שלנו בכך שאנו נותנים לבהמתינו לנוח בו.

וכך גם סיפור אדם וחוה בגן העדן:
אדם הראשון קרא שמות לכל בעלי החיים ולא מצא ביניהן &quot;עזר כנגדו&quot; עד שנבראה האישה. בכך שחיפש ביניהם 'עזר כנגדו' יש גרעין של שאיפה לכך שעל האדם להגיע לסוג של אחדות עם כל בעלי החיים.
אך זה רק לעתיד לבא. 
בינתיים האדם לא מצא בין בעלי החיים את מנוחתו, אלא רק עם האישה, וגם אם היה למין האנושי קשר קצר עם נציג החיות, הנחש, הרי שרק נזק נגרם מכך, נזק שכדי לתקנו היה צריך ה' ליצור איבה בין הנחש לצאצאיה של חוה.
}}
תורתנו הקדושה נקראת &quot;תורה&quot; - שמה מוכיח עליה, כי מהותה להורות אותנו דרך החיים והטוב, 
על כן גם החלק הסיפורי שבה כולו הוא לתכלית הוראת דרכי החיים לנו ולצורך רישומם, ביחש להעתיד היותר טוב ויותר שלם, כפי המדה היותר עליונה ושלמה הידועה לאדון כל המעשים נותן התורה יתברך. 
וכשם שעל כלל המצות אמרו חז&quot;ל {{צמ|אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה|משלי  ל ה}} &quot;וכי מה איכפת ליה להקב&quot;ה בין שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף? הא לא ניתנו המצות כי אם {{ב|לצרף|לזקק, לגבש}} בהם את הבריות&quot; {{קטן|([http://kodesh.snunit.k12.il/tan/b0026.htm#7 תנחומא שמיני ז])}}, 
היינו להכשירן ולהעלותן אל מדת המוסר היותר רוממה המוכנת להן לעתיד לבא - כן סיפור מעשי בראשית כולם צריכים שיובנו לתכלית &quot;צירוף הבריות&quot; והכשרת דרך החיים.

הידיעה האלהית המודדת {{ב|בקו מדתה|בסרגל שלה}} {{ב|מערכי לב איש|את מחשבותיו של האדם (על פי [[משלי טז א]])}}, רק היא יודעת את הצורך שיש לאומה הישראלית, {{קטן|לפי מדתה, כשרונה ומעמדיה השונים,}} 
אל שביתת השבת ואל כל הדרת קדושתו.
לפיכך הכינה את כל הסיבות, המדעיות, המעשיות והמוסריות, 
להוציא על ידן אל הפועל את שלימות {{ב|המתנה הטובה הזאת|השבת (על פי הגמרא במסכת ביצה המספרת: &quot;אמר לו הקב&quot;ה למשה: משה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיע אותם&quot;)}} {{קטן|([[ביצה טז א]])}} שיש לו לצור העולמים, אלוה כל הנפשות, בבית גנזיו, ושבת שמה, 
על כן התגלתה הידיעה האלהית במעשה בראשית, בידיעה היותר שלמה ומכוונת, בנבואה היותר עליונה של אדון הנביאים בתורת אמת, בבריאת ששת הימים ומנוחת שביעי, 
אף על פי שאמרו חכמים: &quot;להגיד כח מעשי בראשית לבשר ודם אי אפשר, לפיכך סתם הכתוב 'בראשית ברא אלהים'&quot;; 
אף על פי שלא הותחל כלל הסיפור מראשית הויית המציאות הרחוק, ואמרו ז&quot;ל: &quot;מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן&quot; {{קטן|([http://www.daat.co.il/daat/tanach/raba1/3.htm בראשית רבה ג])}} 
ו&quot;שהיה בונה עולמות ומחריבן בונה עולמות ומחריבן, ואמר: {{ב|דין הניין|אלו טובים}} לי, {{ב|ויתהון|ואותן}} לא הניין לי&quot;, 
כל אלה הם ידיעות מדעיות לבדן, חקירות ועיונים הנותנים חומר לשכל להתגדר בהם, אבל מה שעליו יוסד בנין העולם, {{קטן|מה שיהיה ראוי לבנות עליו היסוד המוסרי, שירומם גוי עדי עד,}} 
הוא רק אותו הצד של הבריאה שאפשר היה לספרו בסיפור אלהי, בבריאת ששת ימים ומנוחת שביעי, שרק ממקור אורה זה תצא לנו קדושת השבת כולה בהדרה, 
מחוברת אל ההשכלה הכללית היותר רמה של דעת אלהים, ומגעת עד הרגש היותר נכבד של המוסר המעשי, 
בשביתת הבהמות והעבדים, המאגדת את היסוד המוסרי של המציאות הכללי עם המוסד הנעלה של לאומיות ישראל הפרטית. 
במעשה בראשית ויציאת מצרים, &quot;זכרון למעשה בראשית וזכר ליציאת מצרים&quot;, הנתקת האדם מן החי שהוצרכה כדי להכין את היסוד למוסריות האנושית, לסול את מסילתה. 

בזמן המעבר, &quot;בימי הביניים&quot;, צריכה היא גם כן {{ב|לציור פעלי|לתיאור מעשי}} במעשה בראשית, הנה הביא יוצר כל לאדם את כל החיה וכל הבהמה לקרא להם שמות {{קטן|([[בראשית  ב כ]])}} {{צ|וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ}}, 
מזה נראה שהיה אמנם צעד אלהי גם כן לִתֵן לאדם איזה יחש וחיבור אל יתר בע&quot;ח, שהרי לא {{ב|על מַגָּן|לחינם {{קטן|(כמו &quot;אסיא דמגן&quot; ב[[בבא קמא פה א]])}} }} בִּקש {{ב|בהם|בקרב החיות}} עזר כנגדו, 
אלא שבקש ולא מצא, אבל הבקשה הלא היא מחשבה אלהית, שאי אפשר שתתבטל מכל מובן, והתוך התמציתי ממנה שהוא יסוד הכונה, מוכרח הוא שיתקיים בסוף מעשה, באיזה מובן יחושי, 
ואמרו חכמינו ז&quot;ל: {{צ|זֹאת הַפַּעַם - מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה}} {{קטן|([[יבמות סג א]])}}, הגדילו את היחש המוסרי, מובן ההתחתנות, שזהו עיקר הרצון בסיפור התורה - על כלל החיים. 

אמנם נכון היה מצד השלמות האלהית שסופה לצאת לאורה, שסוף כל סוף יכסוף האדם להשלמות המוסרית העליונה, 
ויתבע מעצמו חובתו ורגש אחוותו ביחש להיצורים כולם, החיים היודעים ומרגישים שהם נהנים מאור החיים, שהם חבריו ביצירה ובחיים, בעוררו רגש היחש שביניהם, 
אמנם מצד האדם, &quot;וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ&quot; בהם, האדם איננו מסוגל לסגל לו את אנושיותו אם יאבה לצייר אצלו, {{קטן|גם במעמד המעבר המוסרי,}} שיש עמו חבור וצירוף של אחוה עם בע&quot;ח השפלים ממנו במדרגה. 

למטרה זאת {{ב|הִנתק מהם|הוא נותק מבעלי החיים}}, ובתרדמה ניתן לו שיתופו הזוגי, חברתו ואשת בריתו, גם כן נפרדת מהם ונבדלת מכל בע&quot;ח חביריו, רק עצם מעצמיו ובשר מבשרו. 
ולהשלמת היסוד, הנה השיתוף הקטן שהיה לו לאדם עם יתר החי, {{ב|עם הערום והיותר נשלם שבהם אז|עם הנחש, שהיה אז (לפני שנענש) החיה הכי חכמה ומושלמת}}, 
גרם לנפילה המוסרית הכללית של האדם, עד שבדרך הרפואה הוכרח הדבר, לשום איבה בין הגזעים, לרחק ולא לקרב {{צ|וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ}} {{קטן|([[בראשית  ג טו]])}} ירידה לצורך עליה,
כך הוא הסגנון הנאה, לדברי אלהים חיים, שהם דברים חיים וקיימים, נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים.

===ח. מצוות כיסוי דם===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה ח|
אין לחשוש מדילוג גדול מדי ברמה המוסרית, מכיוון שה' דאג לכך שהמצוות ידריכו אותנו לדרך הדרגתית שתוביל אותנו למטרה בזהירות.
* הותרו לאכילה רק בעלי חיים מסוימים, ולא כאלו שנושפע מאכילתם לרעה. לכן נאסרו לאכילה החיות הדורסות והותרו באכילה רק בעלי החיים הצמחוניים.
* מצוות כיסוי הדם מחנכת אותנו שיש להתבייש בשפיכת דם (אך לא שייכת בשחיטת בהמה, כי ממילא אנו חסים על בהמות, כיוון שטרחנו בגידולן)
* וכן המצוות: &quot;אותו ואת בנו&quot;, &quot;מחוסר זמן&quot;, &quot;שילוח הקן&quot;
איננו יודעים את משמעות כל פרטי המצוות, אך באופן כללי אנו רואים שהן פועלות פעולה הדרגתית, וחז&quot;ל לימדו אותנו שהעולם הולך ומשתפר במהלך קיומו בכל שנה ושנה.
}}
להכשיר את הרושם של התוצאה המוסרית באחרית הימים, 
{{קטן|להשאיר חלונות שבעדם תחדור האורה של {{ב|הערת השכל|התעוררות המוסר הטבעי}} השלמה הבאה אחרי {{ב|הערת התורה|התעוררות שבאה על ידי קיום ציווי התורה}},}} 
הנה באו המצות בסדר אכילת בשר {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח, וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ. וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי, רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי.}} {{קטן|([[ישעיהו  נד יב|ישעיהו  נד יב-יד]])}}, 
{{ב|אל תיראי|סוף הציטוט הנ&quot;ל מתייחס לתקופת אחרית הימים, והנביא אומר לכנסת ישראל לא לפחד...}} {{ב|פן הריחוק הנעלה מעושק|שמא הרמה המוסרית שלכם תהיה גבוהה מדי, ותהיו רחוקים מאוד מכל גזל}}, ולאו דוקא מעושק אדם כי אם גם מעושק כל יצור כל חי, יסבב לך רפיון מוסר ירידה ונפילה, 
כמו שהיה {{ב|קודם ההכשר הנאה והעליון המובטח|לפני בוא המשיח, לפני שהגענו לרמה המוסרית שהובטחה לנו}}, 
{{צ|וּמִמְּחִתָּה אל תִירָאִי}} {{קטן|(ע&quot;פ פסוק יד שם)}} ממורך לב, מחלישות נפש, 
{{ב|שמסבבת|שנגרמת על ידי}} הגבָּרָת מדת המוסר יותר ממה שראוי לפי חוזק כהות הנפש של מקבל ההדרכה, {{צ|כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ}} {{קטן|(סוף פסוק יד)}}. 

{{ב|בכלל|באופן כללי}} לא הותרו (באכילה) כי אם בעה&quot;ח שברובם שמורים הם על שולחן האדם. 
ואותם הקרובים לטבעם, שהם על כל פנים יותר נאותים שלא לקלקל טבעו של אדם להדמות {{ב|לדורסים|לעופות הדורסים (ולכלל החיות הטורפות)}}, 
כמפורסם כבר לראשונים {{קטן|(רבנו בחיי [[ויקרא יא]])}} וכבר ביארו כן הזקנים לתלמי, לעדות יוסיפון.

אמנם דוקא בהם, מצד {{ב|קרבתם השכונית|הקרבה הרבה שלהם אלינו, שהם כמו שכנים שלנו}}, עלולה ביותר הרגשת החמלה להתנער מטבעה השלם, 
הבנויה לה על פי הכמרת רחמים של שעה, בזמן שאין תנאי החיים הכלליים המוסריים והחומריים מסכימים לזה. 
הכמרת רחמים כזאת היא באמת רק רפיון ומורך לב, &quot;{{ב|מחִתה|שבירה, נפילה}}&quot; לבדה. 

אמנם במלאת שאיפת הצדק וכל תנאי החיים יתאימו למדת המוסר השלמה, 
:אז איננה רחמים - כי אם גזרה, 
:לא צדקה של ויתור - כי אם משפט ודין גמור, גזירה וחק איתן,
&quot;וכל העושה מדותיו של הקב&quot;ה רחמים משתקין אותו, שאינן אלא גזרות&quot; {{קטן|([[ברכות לג ב]])}},
ומשפטי צדק שיתגלו בכל שלמותן בבא עתן, דוקא מצד הדרכתה של תורה הנתונה בשקול דעתו של אל דעות.  

{{ב|כיסוי דם החיה והעוף|מצות &quot;כיסוי הדם&quot; כפי שמפורטת ב[[ויקרא יז יג]]: &quot;...אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל, וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ (עליו לשפוך את הדם על הקרקע) וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר&quot; (וראו גם רש&quot;י על &quot;וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ&quot; ([[בראשית לז כו]]) המפרש: וְנַעֲלִים אֶת מִיתָתוֹ)}} היא כמו מחאה אלהית {{ב|לעומת|כלפי}} ההיתר התלוי ביסודו במצב הנפש המקולקלת של האדם &quot;כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו&quot; {{קטן|([[בראשית ח כא]])}} 
ונפשו זאת אומרת {{צ|אֹכְלָה בָשָׂר, כִּי תְאַוֶּה לֶאֱכֹל בָּשָׂר}} {{קטן|(ע&quot;פ [[דברים יב כ]])}}, 
וגם אוכלת בשר בכל אוות נפשה, באין שום רעיון של התנגדות פנימית מצד רגש הטוב והצדק, אמרה תורה: 
'כסה הדם, הסתר בושתך ורפיון מוסריותך', אף כל פי שלא הגיע האדם עדיין למדרגתו הראויה לו, {{קטן|לתן למוסר נשגב כזה מהלכים בחיים המעשיים בפועל, 
ולא בא {{ב|עדנה|עדיין}} עד {{ב|גבול|תחום, אזור}} החסידות  של ההערה השכלית הזאת,}} להשכיל ולחוש יפה שאין ראוי לטול חייה של כל נפש חיה ומרגשת מפני צרכו ותאותו. 

אמנם הפעולות האלהיות, המצות, תעשינה דרכן לעשות את ההכנה המוסרית שתוכל לצאת אל הפועל בבֹא עִתה, 
על כן השחיטה עצמה צריכה להתקדש כתכונה מיוחדת דוקא {{צ|כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ}} {{קטן|([[דברים  יב כא]])}} במיעוט צערו של החי, 
למען השריש על ידי זה בלבו של אדם, כי הוא {{ב|נגש לא להיות לו עסק עם דבר|אינו ניגש לעסוק בדבר}} של הפקר, שאין בו אלא תנועה אבטומטית, 
כי אם גם בריה חיה ומרגשת, שצריך להתחשב {{ב|עם חושיה|להכאיב לה כמה שפחות כפי שבא לידי ביטוי בהלכות שחיטה}}, 
ואפילו עם רגשי לבה, עם רגש חיי המשפחה שלה {{ב|וחמלתה על צאצאיה|כפי שבא לידי ביטוי במצוות [[W:שילוח הקן|שילוח הקן]]}}, 
באיסור {{ב|&quot;אותו ואת בנו&quot;|&quot;וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה, אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד&quot; ([[ויקרא כב כח]])}}, {{ב|מחוסר זמן|איסור שחיטה של בע&quot;ח בן פחות משמונה ימים &quot;שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ&quot; (שמות כב כט)}} ושילוח הקן. 

וזה החשבון בעצמו כשהוא יונק מהקדושה האלהית של {{צ|כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ}}, יביא את פריו להערת השכל הכללית, לזמן הנועד לה. 
גם זה הוא {{ב|בפלס|במידה מדויקת, כביכול נמדד ב[[ביאור:פילס|פלס]]}} ומאזני משפט, נפלא מאד, 
כי {{ב|הבהמה|(&quot;כיסוי דם&quot; נוהג רק בחיות ועופות, ולא בבהמות)}} {{ב|שעל כל פנים|שאין צורך לחשוש שלבעליה יהיה קל לשחוט אותה שהרי}} היא מתפרנסת {{ב|מיד בעליה|בניגוד לחיות השדה, או הצאן האוכל במרעה}}, 
אין האדם עדיין ראוי אפילו להתחיל בה כח של הכרת צל של בושה, בשחטו אותה, {{ב|תחת אשר יפרנסנה|בגלל שהוא דואג לצרכיה (ולכן הוא נקשר אליה יותר במהלך הזמן)}} וידאג לצרכיה, 
ואלו היה הכיסוי נוהג גם בבהמה, כבר היתה ההתעוררות של הגירוי המוסרי יותר מן המדה הראויה המכוננת במשקל אלהי, לפי ערכם של מספר הדפיקות שצריכה כל פעולה לדפוק על דלתי הלב האנושי הסגור עד שיפתח; 
{{צ|אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק: פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי}} {{קטן|([[שיר השירים  ה ב]])}} וזאת משוערת היא יפה בדעתו של אל דעות יוצר רוח האדם בקרבו. 

די לנו באיסור דם החמור, המעורר על כל פנים שאין שפיכת דמים מדה מוסרית הוגנת לאדם, 
אם היתה הבושה מתחלת להרשם בשחיטת הבהמות הבייתיות, היתה פועלת פעולה נגדית, להתרגל לעבור על הרגש של המוסר הפנימי, יותר ממה שהיתה יכולה לפעול על {{ב|המניעה הגבוהה|לטובת המטרה הנעלה של מניעה מבשר לגמרי}} באחרית הימים. 

גבולי ההתעלות, פרטיהם, זמניהם, אופני פעולתם, אין אנו יודעים ולא נוכל לדעת, 
אין לנו תוצאות רשמיות {{ב|פרטיות|מפורטות}} על אלה, על כן הנם מ&quot;הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ&quot; ([[דברים כט כח]]), אבל {{ב|בכלל|באופן כללי}} ידענו, ונוכל להשכיל, 
כי {{ב|מעלות מעלות|שלבים ומדרגות רבים}} יש, שאין ההתעלות האחרונה {{קטן|- אם נוכל לאמר מלה זאת -}} באה בקץ ערכה בבת אחת.
וכבר רמזו חכמים ז&quot;ל {{ב|בכינור של שבעה נימין|בכינור של 7 מיתרים בו ניגנו במקדש}} {{קטן|([[ערכין יג ב]], ר&quot;מ קורדוברו, פרדס רמונים, שער יב פרק ב, גר&quot;א על תיקו&quot;ז תיקון לו)}}, {{ב|של שמנה|בכינור של 8 מיתרים בו ינגנו בימות המשיח}}, {{ב|של עשר לעתיד לבא|כינור של 10 מיתרים לעולם הבא}}, 
וציירו חכמי הקבלה לכל אלף שנים מעלה יתרה וקרושה מתגברת, ולכל שבעת אלפים צעד יותר מורגש: עולם, תקופה, שמיטה, וכן להלן יובלות וכו'.

===ט. איסור חֵלֶב===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה ט|
אם לאדם תגרם בושה על כך שצד חיה מהשדה (על ידי קיום מצוות כסוי הדם) שהרי זה עוול גדול לצוד חיה שלא גידלנו אותה, הוא גם יעלה לדרגה גבוהה יותר בה הוא ידאג לבהמות הבית שלו גם לעת זיקנתן, כאשר הן אינן מועילות לו.

אמנם, גם לגבי בהמות הבית, שור, כשב ועז, ציוותה התורה שאין לאכול את השומן שלהם, החלב, כדי לרמוז שאין לשחוט אותן רק בשביל זלילת החלקים השמנים. ובכך להורות דרך שבעתיד לבא גם את בהמות הבית אין לאכול.
לגביהם אין צורך לכסות את הדם, כי האיסור החמור של החלב יגרום לכך שהדם השפוך על הרצפה יבליט את המעשה, את העובדה שהבשר שעכשיו עומד לאכילה הגיע מבהמה שנשחטה.
לעומתם, בחיות השדה, אין צורך באיסור חלב, כי מצוות כיסוי הדם ששיכת בהם אמורה לגרום לתחושת בושה, בין אם אכילתם לשם תענוג (כמו אכילת חלב) ובין אם מדובר באכילה רגילה.
}}
ולעניננו נשכיל, שאם יעלה האדם במעלה זו תחלה להשכיל ולהכיר מצד מעלת שלמות החסידות מחוזק הרושם של הערת השכל המלאה, 
כי החי שאיננו סמוך על שולחנו, שאין מזונותיו עליו, 
{{ב|רק|אלא}} הוא התנפל עליו ויצודהו {{צ|[...אֲשֶׁר יָצוּד] צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל [וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר]}} {{קטן|([[ויקרא  יז יג]])}} שעוול הוא לטול את חייו לצרכו, 
ושראוי להתבושש מפני השפלות המוסרית הזאת, 
{{קטן|שהשפל כל כך האדם עד שמִדה אכזריה זאת היא ראויה לו להנהגה מעשית,}} 
לא פחות ממה שהוא מתבושש מכל שפלות טבעית שבו, 
עוד לא יגיע בזה גם לההרגשה המוסרית היותר עליונה מזה הרבה, לפרנס גם את החי הסמוך על שולחנו, הבהמה הביתית, 
{{ב|ולפי המדה הכללית|גם לפי אמת מידה גלובלית, שאיננה בוחנת עלות מול תועלת בכל פרט ופרט}} גם לעת זקנתה, כשלא תוכל עוד {{ב|לעבוד את עבודתו|כגון פרה שכבר לא נותנת חלב, או שור שזקן מכדי למשוך מחרישה}}, 
מפני ההכרה המוסרית הנובעת מהכרת דרכי ד' המלאות צדק ואמת, 
עד שאפילו לעזוב לנפשו את החי שעבד את עבודתו שנים רבות והורגל כבר בחיים ביתיים, גם כן יורגש כמעט בההערה השכלית הרוממה הצומחת מגזע הערת התורה האלהית.
על כן לא יתכן להיות שוה הרושם של זביחת חיה ועוף, {{ב|שברוב|שבדרך כלל}} הם ניצודים, לזביחת הבהמה, הנתונה ברוב על אבוסה, הנזונת על ידי בעליה ויגיע כפו, ונופלת עליו למשא לעת זקנה, כשאינה מוכשרת למלאכה. 
על כן לא יתכן להיות הכיסוי של הדם נוהג בבהמה {{צ|עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם}} {{קטן|([[דברים יב טז]])}}. 

אמנם יבא איסור חֵלֶב להורות {{קטן|בבא עת ההערה השכלית להגלות}} שאפילו אותו החי המתפרנס משל בעליו, 
תבא ההערה {{ב|בזמן קדום|כבר בזמן מתן תורה}}, על כל פנים שלא לטול חייו שלא למטרה הכרחית, כי אם בשביל שהוא האדם מתאוה למשמנים {{צ|כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז [לֹא תֹאכֵלוּ]}} {{קטן|([[ויקרא  ז כג]])}}. 

ואם הנפילה המוסרית שלו גרמה להחליש את כחותיו החומריים, עד שאי אפשר לו להתפתח גם בכחו החומרי, 
{{קטן|שיש לו מגע הגון עם ההתפתחות העליונה של מעלת נפשו,}} כי אם על ידי מה שיאכל בשר בע&quot;ח, 
על כן במניעת החלב ואיסורו החמור {{קטן|שגם מבלעדו יוכל האדם עמוד בחיזוק כחותיו, והיתרון שבו איננו כי אם יתרון של תאות חוש, של אכילת השמן הנאהב לחכו של האדם הזולל, 
בזה}} יובלט שיסוד ההיתר הוא על פי הכרח ובקושי, עד שעם איסור החלב דוקא, הדם &quot;הנשפך על הארץ כמים&quot; {{קטן|(ע&quot;פ דברים יב טז)}} {{ב|יצעק אליו|על משקל &quot;מֶה עָשִׂיתָ? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה!&quot; ([[בראשית ד י]])}}, בבא זמן התעלותו, להתרומם מאלו ההשפלות. 

על כן בבע&quot;ח הניצודים, חיה ועוף, שההערה המתלוה אל שחיטתם היא יותר חודרת, בכיסוי הדם, בתור הכרה של בֹּשת האנושי וחרפת שפלות מוסרו, 
שוב אין צורך בהערת איסור חלב, {{ב|שגם למחסור הוא|שאף יכולה היא להזיק}}, כי תטשטש את הרושם של כיסוי הדם האומר רגש של בושה עמוקה על כללות שפך הדם, 
בין יהיה לשם תענוג או לשם שבר הרעבון. לאלה אין להעמיד את נקודת ההערה על החלב, על כן חלבם מותר.

===י.===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה י|
עוד סיבה שכיסוי הדם נוהג בחיות השדה היא שכיוון שהן ניצודות הרחק ממקום מגוריו של האדם, אם היה שופך את הדם בלי לכסות, מראה הדם לא היה משפיע עליו, כיוון שממילא הוא יתרחק מאותו המקום לאחר השחיטה.
לכן עדיפה במקרה זה פעולת הכיסוי, שהרי היא גורמת לבושה, כפי שיש בושה בכל דבר שמכסים אותו.
בבהמות הבית הנשחטות בקירבה לאזור המגורים עדיפה שפיכת הדם ללא כיסוי כדי שמראה הדם יבלוט.
את התחושות הנובעות מהנ&quot;ל נרגיש כולנו כאשר ה' יפתח את לבבנו, לעתיד לבא.

בגלל חשיבות יצירת תחושת הבושה מציד חיות השדה, קיימת במצוות כיסוי הדם גם חובה לפזר עפר מתחת לדם, לפני שפיכתו. בכך מתעצמת תחושת הבושה, וכמו כן יש כאן הזדמנות לציד להתחרט.
}}
והדברים פונים עוד ליסוד אחר באיכות פעולתם על רגשי הנפש. 
לפי המצב הטבעי של עם שוכן בארצו, כאשר יצוד ציד חיה ועוף לאכול, {{ב|שמה|שָׁמָּה, שם, הרחק ממקום יישוב}}, הרחק ממעונו, במקום מדורם של אלה היצורים החפשיים ישפך את דמם, 
הנה מראה הדם יעורר מעט את לב האדם להעירו כי לא נאו מעשיו אלה, 
אבל הלא האדם יתרחק ממקום שבו שפך את הדם, ובמה איפוא ישאר הרושם לעשות בו את פריו, {{קטן|{{ב|לחק|לחקוק, להטמיע}} חקיקה מוסרית ההולכת ומתעמקת דור אחר דור, כמים טורדים בנטפיהם על {{ב|חלמיש צור|סלע (טיפות המים עם הזמן חוצבות בסלע)}}.}} 
רק בפעולה מעשית של מצוה אלהית שיש בה יסוד לחזק ההערה הרצויה, בכיסוי הנהוג בטבע, {{קטן|וגם מצד התורה,}} לכל דבר של גנאי ובושת מוסרי וטבעי. 

אבל הבהמה הביתית סדר הפעולה היא הפכית: על פי רוב ישחוט אותה האדם סביב למשכנותיו, במקום שרגליו מצויות, 
אז ההפך ראוי להנהיג, לבל יכסה את הדם, למען תראינה עיניו בכל פינותיו כי דם שפך, כי דמים צועקים עליו מן האדמה.

ואת הקול ההוא, העולה בקול דממה דקה מאד, יאזין האדם רק בבֹא עִתו להשמע, בעת תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה, 
לעת ההבטחה הנעימה של {{צ|וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר}} {{קטן|([[יחזקאל  יא יט]])}}. 

הערת הכיסוי של דם חיה והעוף,  מפני שהיא ראויה להיות קדומה ויותר מובלטת, היא מסומנת גם כן באופן המעיר על עצם הפעולה הפרטית ההיא {{ב|בהזמנת עפר למטה|בהבאת עפר מתחת לדם, לפני שפיכת הדם צריך לפזר עפר על האדמה הקשה}} 
שעל פי קבלת חז&quot;ל {{קטן|([[חולין פג ב]])}}, כלומר הכנה לדבר, {{ב|זכר הבושת|הזכרת הבושה שיש במעשה זה}} עוד קודם המעשה, {{ב|בעוד מועד|כאשר עדיין יש הזדמנות}} להיות שב וניחם, 
להכיר כי לא {{ב|יאתה|יאות, ראוי}} לשלח יד בחיי חי, כי {{צ|טוֹב יְהוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו}} {{קטן|([[תהלים קמה ט]])}}.

===יא. שימוש בצמר ואכילת בשר בחלב===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה יא|
גם בחליבת הפרות וגזיזת הכבשים יש צד שלילי שאינו מתאים לרמה המוסרית הגבוהה הצפויה לעתיד לבא.

איסור &quot;גדי בחלב אימו&quot; נובע מכך שאם שחטנו את הגדי, הרי שאין לאימו צורך בחלב שבה, ונשאר לנו רק לקחת אותו ולבשל בו את הגדי. 
בגלל השילוב הכל כך לא מוסרי שיש במעשה זה, נאסר בשר וחלב גם בבישול ובהנאה, וכן נוספו לו חומרות רבות, ועל ידי כך נכיר שהחלב נועד לצאצאי החיה, ולא לנו.

גם אם ההמנעות מחליבה היא דבר שאנו רחוקים ממנו כעת, הרי שגם היום ראוי לא לחלוב יותר מדי, באופן שלא ישאר מספיק לצאצאי החיה.
}}
השימוש בדברים שהם קניינם הטבעיים של בעה&quot;ח, 
{{קטן|אפילו בשעה שאין האדם נוטל על ידם את חייו מן העולם,}} 
כחלב הבהמה הנחלבת וצמרה של הנגזזת, 
הנה נזרע אור זרוע בתורה האלהית {{ב|שתצא צמחה|שמזרעים אלו יגדלו צמחים}} בתור ההערה השכלית היותר עדינה, 
שגם באלה יש צורך לרשמי הדרכה ורגשי מוסר יקרים, 
לאות שכל כך יהיו רמים וקדושים {{קטן|עדינים ושלמים}} החיים עד {{ב|שההשתררות|הרודנות (מלשון שררה)}}  היתירה באין כל רגשי משפט ומוסר - 
שהאדם {{קטן|בחולשת אהבת עצמו, העוברת כל גבול,}} נִגש אל הפרה העניה ואל {{ב|הרחל|נקבת הכבש}} הנאלמה, ונוטל מזאת את חלבה ומזאת את צמרה - 
לא תתאים עם ההערה השכלית {{קטן|הבאה {{ב|בעקב|בעקבות}} התמלאות ההערה התורית שתופיע בעולם, מחוֹזֵק ההכרה של דרכי ד' וכבוד שמו,}} שתתנשא בכח האהבה הטהורה והקדושה. 

ראוי אמנם להכיר שאין כאן פגם מוסרי אם יוקח הצמר מהכבש, בשעה שגם לבעל הצמר, הכבש עצמו, יקל על ידי זה משאו, 
ועל כל פנים לא יצר לו ולא יזיק לו.
אבל מגונה הוא כשנוטל אותו להנאתו, בשעה שהבעלים האמתים, הטבעיים, הכבש עצמו, צריך לו.
אז ראוי מצר ההערה השכלית להכיר הדבר בתור {{ב|גזל משפט|גניבת זכויות (ראה [[קהלת ה ז]])}} הבא רק מתגרת יד התקיף על החלש.

וכן הדין עם החלב הנחלב, ראוי גם כן לִתֵן מקום שתצא במועדה הרשימה הראויה שיש יחש אמנם ללקיחת החלב מבעה&quot;ח עם לקיחת חייו ובשרו ממנו, 
דהיינו בשעה ואופן המצערו והמונע ממנו טובה ותועלת עצמית טבעית נאותה לו. 

על פי ההשקפה השלמה, המלאה חסד ד' וטובו על כל יצוריו, יכיר האדם את יסוד מציאות החלב בשדי האם החיה, 
לא למען יוכל הוא {{ב|בחזקתו|בכך שהוא יותר חזק מהחיות}} לעשוק אותו לעצמו, {{ב|כי אם למען|אלא יבין שמטרת החלב הזה היא כדי שהחיה}} תוכל להניק את ילדה הרך, את הגדי שלה האהוב לה מחלב שדיה. 
הגדי הזה, ראוי הוא שיתענג גם הוא על אהבת שדי אמו לפי תכונתו וטבעו, {{ב|ואבירות|וקשיחות}} לב האדם היוצאת מחולשתו החמרית והמוסרית שִנתה ועִוְתה את ההשקפות הישרות הללו.
הגדי הרך לא יעמוד {{ב|לפי ערך מוסרו השפל|על פי אמת המידה של אותם &quot;אבירי הלב&quot; החלשים מבחינה מוסרית}} להתרפק גם הוא על אהבת אמו ולשמח גם הוא בזיו החיים, 
כי אם  ישחט ויהיה לאכלה לקבת האדם הזוללה לנפשו הנשפלת, האומרת {{צ|אֹכְלָה בָשָׂר}}. 
ומעתה מה תהיה {{ב|תעודת החלב|מטרת חלב האם (לאחר שהגדי נשחט ואין צורך בחלב כדי להניק אותו)}} אם לא לבשל בהם את הגדי הנשחט שכל כך טבעית היא ההרכבה של שני אלה העצמים, החלב והגדי הרך, 
העומד להיות ניזון דוקא ממנו?
אבל, בן אדם! אזניך תשמענה דבר מאחריך, קול אלהים {{ב|בכח|בעוצמה (על פי [[תהלים כט ד]])}} הקורא לך: {{צמ|לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ|שמות  כג יט|חזון הצמחונות והשלום}}. 
לא! תעודת הגדי איננה דוקא להיות {{ב|לבָּרות|למאכל}} לשיניך החדות שהוחדו אמנם, גם {{ב|מורטו|הושחזו}}, לרגלי השפלתך וזוללותך באכילת בשר, 
והחלב ממילא לא נועד להיות לתבלין לך למלאות את תאותך השפלה. 
בידעך כי הבשר והחלב ביחש תיקון המאכל הם כל כך רחוקים, כל כך מתועבים, עד כדי איסור {{ב|הנאה בישול ואכילה|בשר וחלב אסור לבשל ביחד, וכן אסור ליהנות מתערובת שלהם. ע&quot;ע [[W:בשר בחלב|בשר בחלב]] בוויקיפדיה.}}, 
תכיר בבא מועד כי חיי החי לא נוצרו בעבור קיבתך התאונית, והחלב עִקרו נועד להיות למזון למי שעבורו בא הטבע למלא את תפקידו, כמו שחלב שדי אמך היה לך למבטח בימי הנקתך. 

איסור חיבור הבשר עם החלב יכפול את הרושם המוסרי שראוי להיות רשומו הולך ונחקק גם כן מעת המעבר,
{{קטן|בעוד לא צמח האור הזרוע לעתיד לבא,}}

אף שעוד לא נשלם חינוך האנושיות להיות מובנת הערת הלב, 
לעת המאושרה שתוכל בנקל ההערה השכלית להופיע שלא {{ב|לבד|רק}} אכילת בשר ראויה למניעה, מצד מעלת המוסר הטהור כאשר יתנשא לראש,

כי אם גם אל החלב הנחלב יש ערך חטא וגזל מוסרי כשיהיה נלקח באופן הדומה ללקיחת הבשר, על ידי צערו והפסדו של החי על ידי מניעת התפתחות טובת ילדיה, 
{{ב|שיוכרו|יימנע מהם להכיר}} אז מטעם שערי צדק הנפתחים בעולם לבעלים הברורים של קניניהם הטבעיים {{קטן|שהם להם מתנת אלהים נכבדה}}. 

זה האור יחדור דוקא על ידי איסור אכילת בשר בחלב עם כל הרחבתו {{ב|וחומריו|וההחמרות לגביו (כגון המתנה של 6 שעות לאחר אכילת בשר וכו')}}, המורה על יקרת ערך תעודתו.
התעודה האלקית הצפונה בזה שרק באופן ההנהגה המעשית לשם עבודת ה' ושמירת חוקיו {{קטן|כדי להרחיב על ידם {{ב|משכיות|אוצרות}} של דעת האלהים הטהורה,}} היא פועלת לצרף את הבריות דור אחר דור.

===יב. שעטנז===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה יב|
אין מניעה ליצור בגדים מפשתן, אך לעומתו, הצמר, צריך להזהר שלא לגזוז אותו באופן הפוגע בבעל החיים.
לכן, כדי להדגיש את השוני ביניהם, נצטוונו באיסור שעטנז שלא לערבב צמר ופשתים יחדיו.

בציצית ובבגדי כהונה אין איסור שעטנז, כדי להראות שלמטרות של הפצת הקדושה בעולם, תורמת כל האנושות, וכן בעלי החיים.

הגויים ויצר הרע בוחנים רק את ההווה ולכן לא מבינים את תכליתן של מצוות כגון שעטנז ובשר וחלב. אך בעתיד לבא יכירו כל האומות בגדולת המצוות של אומותינו.
}}
הצמר הוא נהוג בשימוש התלבושת האנושית, {{קטן|לפי מצב ישראל בארצו,}} 
{{ב|ברב|בדרך כלל}} מרכוש הטבעי של הבע&quot;ח, 
ולעומתו מן הצמחים הפשתן, עד שלדברי תנא דבי ר' ישמעאל {{קטן|(ראה [[שבת כו ב]])}} &quot;בגדים שנאמרו בתורה סתם אינם אלא צמר ופשתן&quot;. 

בשימוש הפשתן יוכל האדם גם לפי ההערה השכלית היותר שלמה {{קטן|גם בעת ההופעה היותר עליונה של תכונת הצדק}} להרחיב בו חפצו ושימושו, 
{{ב|כאשר יורהו|כפי שידריך אותו}} טעמו הטוב וחושו האסתתי; 
ולעולם לא יוכל לבבו לנקפהו לאמר שיש בזה עון {{ב|אשר חטא|שיש בו חטא (על פי [[הושע יב ט]])}}. 

אבל מובדל ממנו מאד הוא הצמר, שהוא נוטל מהחי; הוא כבר צריך לסייג והגבלה מטעם ההערה השכלית הנובעת מהצדק האלהי של הערת התורה, 
שלא ינטל מן החי באופן המצערו והמנולו. 

על כן חלילה להשקיף על הצמר והפשתן {{ב|בחוברת|כיחידה}} אחת, {{ב|בערך שיווי ויחש|כאילו יש ביניהם שוויון ויחס}}. 
וכדי להכשיר את הנטיות האנושיות שיצאו יפה {{ב|בזמנם|בזמן הראוי לעליית רמת המוסר, בעתיד לבא}}, 
ישמשו הדרכת החוקים באיסור {{ב|בשר בחלב|&quot;לא תבשל גדי בחלב אימו&quot; כפי שהוסבר בפסקה הקודמת}} 
ואיסור {{צ|שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו}} {{קטן|([[דברים כב יא]])}}. 

ביותר מובלט הדבר {{ב|שבצד העבודה האלהית|שבקרבת עבודת בית המקדש והתפילה}}, {{ב|שתעודתה|שמטרתה}} כל כך נשגבה להעלות את משאת החיים בכללם לרום ערכם, 
שגם האדם ביחש לקניניו, הנה {{ב|השורה|שורת הדין, קו ההנהגה הישר}} הראויה והישרה להרשים כבוד אלוה נורא הוד, הוא מצוה ועומד {{צ|בְכָל מְאֹדֶךָ}} {{קטן|([[דברים ו ה‎]])}}, 
אין מקום להגביל הכרת קנינים של בע&quot;ח באופן ידוע, ועל כן אין ערך לחֹק איסור שעטנז, {{קטן|צמר ופשתן יחדיו}} בציצית, ולא בבגדי כהונה, 
ויהפכו למצוה המורה על כבוד החיים כולם, ועל מה שראוי להיות נדבת לבבם, בקחת מרכושם הטבעי בלא הגבלה ומעצור, לכל דבר המשמש לעילוי כלל האנושות, 
כי סוד עבורת ד' שראוי שיתנדבו גם הם בטוב לב, לקחת חלק בתכלית הטוב היוצא מהתגלות האנושיות שמצטרפת לכלל המציאות,
שהם בעלי החיים עצמם גם כן {{ב|בכללו|נחשבים לחלק מ&quot;המציאות&quot;}}. 

ויסור המצוה כאן נעוץ בעומק המרחק של העתיד היותר רחוק הצופה לשכלול רוחם של החיים כולם {{קטן|במעלה יותר עליונה ונפלאה ממה שאפשר לנו לצייר,}} 
ומפני שכלל החֹקים פונים בעִקרם ביותר אל העתיד שהיא תעודתם העיקרית המקדשתם בהוה בתור זריעה והכנה לעתיד לבא.

על כן {{ב|בעלי ההוה|אנשי ההווה, שאינם צופים לעתיד}} {{קטן|([[רש&quot;י על במדבר יט ב|רש&quot;י על במדבר יט, ב]])}}, האומות ויצר הרע, 
{{ב|משיבין עליהן|מתווכחים עמנו לגבי המצוות האלו}} {{ב|ומונין|מקניטים}} אותנו בהם, {{קטן|גלי ים זועף של המון מים רבים,}} 
גלי דמיונות שוא מציורי ההֹוה הקטן לבדו, באפס קשר אל מקורו העתיד, {{קטן|גלי ים שאון המון אדם רב,}} 
ממלכות גוים עריצים מקדשי ההוה {{קטן|בתור דבר שלם של החיים}} מתנשאים להטביע את הספינה הקלה הצפה על פני המים, 
כמלאכים קלים {{ב|בכלי גומא|בסירות קטנות העשויות מענפי גומא}} על מים רבים, ספינת כנסת ישראל החותרת לבא אל חוֹפה, בהאבקה עם משברי ים ההוה וגליו. 
אמנם היא {{ב|מחוללת ים|נסערת בין גלי הים}} &quot;{{ב|באלותא|במקל גדול {{קטן|(ראה רש&quot;י ב[[ביצה לג ב]] ד&quot;ה אלותא)}} }} דחקוק עליה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה&quot; ([[בבא בתרא עג א]]) 
המקשרה אל העתיד ע&quot;י שמירת החוקים, ששם הם שתולים בתשובת &quot;חוקה חקקתי, גזרה גזרתי, אי אתה רשאי להרהר אחריה&quot; {{קטן|(במדבר רבה יט א)}}, 
כי לפני מי צפוי העתיד עם כל פרטיו כי אם לרבון כל העולמים המגיד מראשית אחרית! 

רק בבֹא המועד המאושר אז יוכר ויוחשׁ בעין, כמה גדולה היא מדת התועלת שקנו להם בני האומה הנפלאה הזאת {{קטן|שאין דומה לה בכל העמים תחת כל השמים,}} 
לשום לפני כל באי עולם שערים ערוכים בכל ושמורים {{קטן|(ע&quot;פ [[שמואל ב כג ה]])}} פתוחים אל היכל ההשלמה האנושית היותר קדושה ורוממה. 

שופטינו ויועצינו שישובו אלינו כבתחילה, {{ב|מציון מכלל יופי|מירושלים, כלילת היופי}}, ממקום אשר יבחר ד', בדרשם את התורה בטעמיה, 
וימצאו את עמנו מוכשר כבר להוציא את הנצנים הקדושים הללו אל הפועל, 
אז בתור חובת תורה שבע&quot;פ, {{ב|שכללה הוא|שהכלל המרכזי בה הוא}} השמיעה לדברי סופרים {{קטן|וכל בית דין גדול מרכזי שיעמוד לישראל, 
אין לך אלא שופט שבימיך,}} בין בדרשותיהם בין בתקנותיהם, 
על ידם תצא האורה לכל העולם, לגוי כולו, בתור מצות ותקנות של דברי סופרים שיעשו רושם מלא על ההערות השכליות ויתמלאו מהם, 
אז יובן במילואו מאמר כנסת ישראל {{צ|כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן - ערבים עלי דברי סופרים יותר מיינה של תורה}} {{קטן|([[שיר השירים א ב]],  [[עבודה זרה לה א]])}} 
והעם המתעלה בהכשר נפשי וטבעי &quot;ברחמנות, ביישנות, גמילות חסדים&quot; {{קטן|שלשת הסימנים של אומה זו,}} 
כאשר תצאנה במילואן אלו המדות במלא מובנם, עפ&quot;י הדרכתה של תורה, 
{{צ|בצאת כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר}} {{קטן|(על פי [[ישעיהו סב א]])}} מוכרח הוא שתהיה לאור גויים.

===יג. איסור נבלה וטריפה===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה יג|
האיסור לאכול טריפה מיועד לטעת בנו את ההרגשה שיש לרחם על החיה שהומתה בשדה ולהשתדל לעזור לה.
על פי חז&quot;ל איסור טריפה שייך גם בחיה חולה, ודבר זה יגרום לנו להרגיש שאנו צריכים להרגיש אחוה גם עם חיה שצרתה באה לה באופן טבעי, וקל וחומר שעם בני האדם המסכנים.

זה יגרום לנו לנסות לעזור לבעלי החיים המסכנים (שבסכנת הכחדה?) ובוודאי שנכיר בכך שאין להרוג אותם, ובכך שנעזור להן נקיים את משמעותו המקורית של הפסוק {{צ|וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם...}}.

בעתיד לבא כל העמים יכירו בחוכמת החוקים של תורת ישראל, חוקים אשר מעודדים אידאלים רמים, שהדרך אליהם ארוכה, ושרק עָם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה שכזאת.

הערה: יתכן שהרב גם רומז שבאיסור טריפה יש התייחסות לכך שעליה יש לרחם יותר מאשר על הנבילה, שהרי את הטריפה מותר לתת רק לכלב, ואת הנבילה מותר גם לתת לגר או לנוכרי.
}}
{{ב|ביותר מבלטת|בולטת ביותר}} היא החמלה המשפטית הראויה לצאת מן הכח אל הפועל, מתוך רגשי לב טהורים מהאדם אל כל החי, שהוכנה {{ב|ונגנזה|הוטמנה, נשמרה בצורה נסתרת}} 
באיסור אכילת 
{{ב|נבילה|[[W:נבלה (יהדות)|נבילה]] היא בהמה שמתה מעצמה '''או''' שמתה לא על ידי שחיטה '''או''' שמתה על ידי שחיטה פסולה}} 
{{ב|וטרפה|[[W:טרפה|טריפה]] היא בהמה הנוטה למות בגלל פגמים בגופה, והיא אסורה באכילה גם אם תישחט שחיטה כשרה. הפסוק המקורי  ({{צ|וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ}} - [[שמות כב ל]]) מתייחס לחיה שהוכתה בשדה על ידי חיה טורפת, וההלכה הרחיבה את המושג.}}. 

הטרפה האומללה יותר, היא ראויה לחמלה הרגשית, כמו שיחמול האדם בטבעו ביותר על החולה והמדוכא במכאובים שבבני אדם יותר מעל הבריא, 
ומקבלת היא {{ב|אזהרת איסור טריפה|המצווה האוסרת לאכול טריפה}} להוציא {{ב|במילוי ההערה השכלית|כאשר ההתעוררות המוסרית תהיה שלמה}} {{ב|של יחש|הרגשה של ייחוס}} מצות &quot;ביקור חולים&quot; לבע&quot;ח, המביאה להחשת עזרה לאומללים, 
כמו שכיסוי הדם מתיחש להטביע איסור טבעי ברציחתם להכיר בזה עקבות רצח ודם {{קטן|וכהשפעת איסור בשר בחלב ושעטנז על ההכרה {{ב|במשפט קניניהם|בדין רכושם של החיות (שהחלב והצמר שייכים להן)}} וגזל רכושם}}. 

השיתוף הנמצא ברגשי החמלה יוציא את פעולתו בבֹא עִתו, {{קטן|מצורף עם שמירת הבריאות הרוחנית והחומרית שיש בזה,}} ושלא ישתתף עם בע&quot;ח הדורסים, 
בהיות עליו החובה {{ב|עוד לפעול עליהם לטובה|לא רק שאסור לו לאכול את הטריפה כמו העופות הדורסים, אלא שהאדם גם אמור לעזור לחיה החולה}}, {{קטן|להיטיב ולהשכיל}} - ואיך יאכל הטריפה בשדה, 
שנראה מזה כחולק שלל עמהם ומסכים לנטיותיהם? 

אמנם סעיפי הטרפות שמתפרשים {{ב|בדברי סופרים,|בתורה שבע&quot;פ}} {{ב|באין|על כך שאין}} הפרש בין נטרפה בשדה לחולה חולי של מיתה, 
פונים הם {{ב|לעומת|כלפי}} רגש החמלה הראוי להתרומם בתחילתו על האומללים {{ב|ונדויים|מנודים, מורחקים}}, 
הנבילה שמתה מאליה תכשיר את הלב {{ב|מדין קל וחומר|אם אסור ליהנות מהאסון שקרה לה, [[W:קל וחומר|קל וחומר]] שצריך לעזור לה}} 
להפנות את הרגש שלא לחפוץ להשתמש {{ב|באסון בע&quot;ח במקרה מיתתם|כאשר קורה אסון לחיה והיא מתה}}, {{ב|לאות  על|דבר זה יהיה לסימן על כך שיש לנו כלפי החיות}} רגש האחוה, 
שיתוף הצער {{ב|וההכנסה בגבול|וכניסה אל תוך אזור}} הרגשות הפנימיות של עולמם, 
ובזאת {{ב|תתאמץ|תתחזק}} ההערה השכלית בהכרת משפט טבוע להתרחק מעשות כל עול לחברינו, אלה שמיד יוצר אחד, {{ב|אדון כל המעשים|הקדוש ברוך הוא}} יצאנו. 

ובזה יבא האדם להרחיב את {{ב|גבול המישרים|אזור המוסר הישר שלו}}, {{ב|שמכיון|כי כאשר}} ששערי צדק מתפתחים, האור הולך ושואף, הולך ואור עד נכון היום, 
עד אשר בגבול הצדק האנושי תעלה גם כן תביעה קיימת ומתמדת, לטכס עצה במה ואיך להיטיב את גורלם של אלה בעה&quot;ח הנמוכים הנשפלים במעלת היצירה בחמריותם ומוסריותם, 
ואז תתקיים הרדיה {{ב|האמורה בתורה|&quot;וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם...&quot; ([[בראשית א כח]])}}, לפי תכלית מובנה וערכה המכוון. 
ובודאי שבגמר החזון הטוב הזה, בצאת ההכרה כולה אל הפועל {{קטן|ע&quot;י אלה הרשמים שבאו בחוקי התורה ומצותיה, המצרפים את הבריות ע&quot;י פעולתם התכופה בחיי דור ודור,}} 
האדם המתמלא דעת אלהים, {{קטן|מציורי התמצית של המוסר העליון שיוצא ונובע מהאור הגנוז של אלה האיסורים והחוקים,}} 
לא יוכל כלל להניף חרבו על החי היושב לבטח אִתו ונהנה מזיו החיים. 

וכשיצא אל הפועל המובן האלהי, {{קטן|שהוא אמנם יקר ועמוק בעולם הזה, אבל {{ב|קפוי|צף כמו קרח על מים, כלומר:}} קל ושטחי יהיה לעתיד לבא (במדבר רבה יט),}} 
בשביל ההכשר שהכשירו את הנפשות אל ההדרכות הקדושות, שהנן בנויות על יסודן של אלה השאיפות העליונות, 
להרגיש אז יפה איך לרומם את החיים כולם {{ב|ותנאיהם|ואת תנאי חייהם}}, עד מרום ערך כזה {{ב|שמוסרים|שדרגות מוסר}} כאלה יהיו ראוים להם - 
אז תתקיים {{ב|התעודה|הייעוד, השאיפה}} הנסמכת לזה בכתוב {{צ|כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ}} {{קטן|([[דברים  יד ב]] - באותו פרק בו נמצא פסוק זה, מוזכרות גם החיות האסורות באכילה)}}, 
וכל העמים, בשמעם את החוקים האלה ופעולתם, ודאי יאמרו אז: 
{{צ|וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים, אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ: רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה}} {{קטן|([[דברים  ד ו]])}}. 

היום שכל כך רחוקה היא האנושות משאיפות נשגבות כאלה, שכל כך רחוקה היא הדרך עד שיוציאו את פעולותיהן, 
{{קטן|ואני הנני נותן לפניכם חקים ומשפטים כאלה היום בשביל ההכשר של העתיד הרחוק,}} 
חוקים ומשפטים צדיקים כאלה אינם ראוים כי אם לגוי גדול, עָם חכם ונבון הראוי להתמכר כולו לאידיאלים רמים ונשאים, שכפי רוממות ערכם - כך היא מרחק דרכם, 
עם גדול ומלא עז והכרת עצמיות נפלאה, רק הוא מוכשר שלא להניח ידו מאידיאלים נפלאים כמו אלה הגנוזים בחֻקים ומשפטים צדיקים כאלה, עד אשר ישכללם ויוציאם לפעלם.

===יד.===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה יד|
ערכי מוסר נעלים אלו, אינם רלוונטים עד שיבואו ימים בהם לא יהיו עניים, רעבים ובורים, אלא כל האנושות תתעלה ותכיר את ה'.
וזה בוודאי יקרה כאשר אנשים לא יצטרכו לעבוד כל כך קשה, וכאשר יבא שלום עולמי, ונהיה פנויים ממלחמות.
מה שיניע את האנשים לא יהיה תחרותיות, אלא השאיפה ללכת בדרכי ה', וכאשר לא נצליח למצא אנשים מסכנים לעזור להם - נעזור לחיות. בהתחלה עזרה חומרית, ואח&quot;כ גם עזרה השכלתית שבשלב זה איננו יודעים כיצד לעשות זאת.
בעלי החיים ילמדו שלא לפגוע בחיות אחרות, ואפילו יהפכו לאניני טעם.
}}
אבל מהו {{ב|תבנית החיים|תוכנית החיים, תכלית בעל החיים}} {{קטן|אם ראוים יהיו לתכונות מוסריות כאלה}} אם אידיאלים מלאי הוד הללו לא יהיו בתור קפיצה {{ב|חוץ לשיטה|מחוץ לשורה}} ולא יכנסו בגבול {{צ|אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר}} {{קטן|([[קהלת ז טז]])}}? 
מובן הוא שערכי {{ב|מוסרים|מוסר}} כאלה אינם ראוים לאדם, כי אם בהשתלמותו כבר בכל צדדיו עד מרום השלמתו: 
:שאביון יחדל מקרב הארץ, {{צ|אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן}} {{קטן|([[דברים  טו ד]])}},
:נקשה רעב לא ימצא, {{צ|לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ}} {{קטן|([[ישעיהו  מט י]])}},
:חסר דעה לא יהיה במציאות, 
מפני שכולם יהיו {{ב|לימודי ד'|מכירים את הקב&quot;ה}}, מלאים רוח חכמה השפוך על כל בשר. 

לימודי חכמה, מלאכת מחשבת וכל כשרון יקלו מאד כשיתפתחו הכשרונות האנושיים לכל רחבם, 
החיים הטבעיים היפים ונעימים ישובו להדרת טהרתם הטבעית, 
בשעה ש&quot;עתידים כל בעלי אומניות {{ב|שיעמדו על הקרקע|יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר, &quot;וְיָרְדוּ מֵאָנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט&quot; - אל הארץ יעמדו (רש&quot;י שם)}}&quot; {{קטן|([[יבמות סג א]])}}, 
ואיך לא יתפתחו יפה הכשרונות האנושיים {{קטן|ושאר רוחו של אדם איך לא יתרומם,}} 
אם {{ב|תחת|במקום}} מלחמת עמים וקנאת לאומים, {{קטן|העוסקות להכביד את עול החיים על האנושות בכללה,}} 
יהיה שלום עולמים שורר, {{צ|וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת}} {{קטן|([[ישעיהו  ב ד]])}}? 

באין תחרות ומריבה, יהיה כל עמל וכל כשרון מעשה פונה רק להתנשא אל על, להתאוות בחשק נמרץ {{ב|להוסיף פעלים|להרבות עשייה}} בחסד, בצדק ודעת אלהים. 

גלגל החיים ינוע, לא בכֹחה של קנאת איש מרעהו, כי אם בכח עֹז אהבת שם ד' ודרכיו, 
{{צ|אַחֲרֵי יְהוָה יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג}} {{קטן|([[הושע  יא י]])}}. 
אז בצמאון פנימי יתור לו האדם חלקה לעשות בה צדקה, 
לשפוך עליה מרוח חסדו המלא - ולא ימצַא, בהיות כבר בני אדם כולם מאושרים, חיים חיי ענג נחת והצלחה, חומרית מוסרית ושכלית. 
אז יפנה לו האדם עם אוצר חכמתו לידיעותיו ונסיונותיו, אל אחיו הנמוכים, האלמים האומללים, בעה&quot;ח הללו בכללם, וימצא עצה ותושיה לרוב לשכללם ללמדם ולהשכילם לפי ערכם, מעלה אחר מעלה: 

אין ספק בדבר שיגדיל האדם מעשהו בזה, {{קטן|כאשר יבא המועד הנכון לו לפנות למקצוע זה,}} 
ונעלה מעל כל ספק שיגדיל האדם ויאדיר את תורת השכלת בעה&quot;ח והתפתחותם החומרית, {{ב|וביותר|ובמיוחד}} המוסרית והרוחנית, במעלה נִשאה כל כך, עד שאי אפשר לנו כלל לצייר אותה במצב ההוה, המלא שפלות ועכירות דעת; 
עד שיקבלו כולם צורה חדשה ונשאה, עולם חדש, &quot;אי בעו צדיקי ברו עלמא&quot; {{קטן|([[סנהדרין סה ב]])}}.
וזהו הוד התמונה אשר ציירו לנו הנביאים במצב התרבותי של בעה&quot;ח הדורסים 
{{צמ|וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים|ישעיהו  יא ז|חזון הצמחונות והשלום}}. 

{{ב|ובערך|ובמסגרת}} רוממות ערכם במהלך ההתפתחות המסובב מהתעלות הרוח בכלל, שפועל גם על החושים וההרגשות לחדדם ולבררם, 
הנה הצביון הנכון בא בזה {{צ|וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה - בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ, אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה}} {{קטן|([[ישעיהו  ל כד]])}}, 
כי לפי התרוממות נפשם, יתפתח גם חוש הטעם שלהם באופן מפונק מאד לפי ערכם, בערך שאר רוחם.

===טו. על המתנגדים לקרבנות===
{{הע-מתקפלת|סיכום פסקה טו|
מופיע בקבלה שלעתיד לבא יגיעו החיות למדרגת בני האדם, ולכן  ברור שאנו לא נשחט אותן.
אמנם זה תהליך ארוך, כי עכשיו המוסר לא גבוה, שהרי:
* הגוף שלנו חלש (בכוונה, כדי שלא יהיה לנו כח להרוס את העולם)
* יש עדיין צורך לעשות הבחנה ברורה בין בעלי החיים לבין האדם (למנוע התבהמות).
לכן אסור לבצע קפיצה מוסרית שאיננה במקומה ולאמר שהקרבת הקורבנות לא מתאימה לדור שלנו, 
שהרי אם רובינו עדיין אוכלים בשר, איך אנו יכולים להצטדק דוקא לגבי עבודת הקורבנות (שגורמת לרוממות ה' והאדרת כבודו בעיני המקריב).
קודם צריך להפסיק לאכול בשר, ורק אח&quot;כ לעבור לדרגה הבאה שהיא המנעות מקורבנות מהחי.
אין רע בכך שתהיה בנו מעט סלידה מהקרבת קורבנות, אך זאת בתנאי שנתגבר על תחושה זאת (שמקורה בצפיה למצב שאכן יגיע בעתיד) ונבין שלקורבנות ערך מאוד חשוב שלא בקלות אפשר לוותר עליו.

כאשר יהיה שלום עולמי, וגוף האדם לא יזקק לאכילת בשר, והיחס לבעלי החיים יהיה בדרגה הגבוהה ביותר, על תקופה זאת אמרו חז&quot;ל: &quot;כל הקרבנות בטלין לעתיד לבא&quot;.
}}
ובקול דממה דקה אומרת חכמת ישראל, הקבלה {{קטן|(שער המצות לארי ז&quot;ל דפו&quot;י דף צט, דפו&quot;י דף מב)}}: 
&quot;מדרגת החי דלעתיד לבא תהיה כבחינת {{ב|המדבר|בני האדם (הנבדלים מהחיות בכך שיש להם יכולת הדיבור מפותחת)}} דעכשיו, ע&quot;י עליית העולמות&quot;. 

מי לא יבין, שאי אפשר להעלות על הדעת, שיקח האדם את בניו {{ב|ברוח|ילדיו הרוחניים, קרי: האידיאלים או ההישגים המוסריים שטיפח}} אשר יטפחם וירבה אותם להיטיב ולהשכיל, ויזבחם וישפך דמם.
 
אמנם הזמנים רחבים, שונים וארוכים ועת לכל חפץ. 
כל זמן שהמעמד המוסרי של האדם מכל צדדיו, 
:בין מצד חלישות החומר שהיא תולדה ישרה יוצאת מהחולשה המוסרית, שצריכה גם כן אליה, {{צ|תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם}} {{קטן|([[תהלים  צ]])}}, הפגעים האנושיים ככללם, תולדות נאמנות הנה מעונותינו ועונות אבותינו, נצרכים הם לבל ירום לב האדם בגאותו, לבלע ולהשחית כל {{ב|קושט|דבר אמת}} ודת, לנאץ כל קדש, כל צדק ויושר, 
:בין מצד עצם מדרגת המוסר הנמוכה שלא הגיע זמנה כלל להיות אפילו רשאה {{ב|להטפל|להתחבר}} עם הצד המוסרי של משפטי בע&quot;ח, 
::על כן כל אותו הזמן הגדול והארוך שהאדם עודנו נזקק ונדרש לאכילת בשר, {{קטן|לזביחת בע&quot;ח לצרכיו,}} 
::כל הזמן שעוד יש {{ב|חפץ|צורך, רצון}} בהחזקת החיץ המבדיל בין האדם ובין יתר החיים, מצד צורך שמירת מעלתו המוסרית שלא תתחבל ותתטשטש - 
:כל הזמן הזה - 
כמה מגונה יהיה, וכמה שפלות ערך {{קטן|והריסת מצב של התרוממות הנפש}} תביא לאדם {{ב|דליגה פחזנית|קפיצה פזיזה}} כזאת, 
אם {{ב|כל זמן|בזמן}} שלצרכיו החומריים יזבח בכל אות נפשו בע&quot;ח לאכול את בשרם, 
{{ב|ולהורות|אבל בשביל להורות}} ההכרה הפנימית בחסדי ד' {{קטן|טובו ורוממות כבודו,}} אשר כפי הנטיה הטבעית החזקה מתבלטת היא בהקרבת קרבנות, 
{{קטן| {{צ|עֹלוֹת מֵחִים, וזבחי רצון}} ([[תהלים  סו טו]] ומהסידור)}}
פה בִּמקום הצורך לפתח את מקור האורה, {{קטן|של התנשאות האנושות בכלל,}} תִמצָא החמלה מקום; 
כאן יעשה האדם רחמני, ולא יוכל להתאכזר על בע&quot;ח להעלותם קרבן? 
פה יאמר {{צ|שֻׁלְחַן אֲדֹנָי מְגֹאָל}} {{קטן|([[מלאכי  א יב]])}}?
נטיה כזאת איננה מורה רושם של התעלות רגש האדם לטובה, כי אם על נפילתו המדעית והמוסרית בכללה. 
מה שפל ונבזה יהיה האדם עם טענה כזאת.

בעת אשר יגיע מצב המוסרי של האדם ער מעלה זו, 
עד כדי להכיר {{קטן|בהכרת אמת פנימית}} את צד העול שיש בנטילת חיי בע&quot;ח,
צריכה ההערה השכלית {{ב|לעשות ראשית דרכה|לעסוק בתחילה}}, בהוראת פעולתה על הצרכים החומריים של האדם, שתכליתם שפל ונבזה, 
ושרשם פתוח אל יסוד זוללות האדם השפלה. 

אמנם הקרבנות שהם באים {{ב|לתעודה|למטרה}} נעלה, להוציא אל הפועל את רגש הכרת הטוב, {{קטן|למקור הטוב, לאדון עולם הטוב והמטיב, יתברך שמו,}} 
שכֹח הכרת טובה היא כח מוסרי {{קטן|אביר ונאור}} המסתתר בנפש, ומבקש את תפקידו לצאת בפעולות {{ב|מורגשות|מוחשיות (כמו הקרבת קורבן)}}, 
שהפעולות הללו המה האותיות {{ב|והתיבות|המילים}} שהמיות הנפש הזכה מתכנסות בהן, 
{{קטן|למען תוכל לשוב למנוחתה מעֹצמת געגועיה, 
להורות את תורתה העמוקה, המתפרצת כפרץ מים רבים, 
כשטף נחלים גדולים רחבי ידים הזורמים בשאון דֹכים,}} 
{{צ|מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהוָה - עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד... יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים}} {{קטן|([[תהלים  צג ד]])}} 
לפי הרגש הבריא והחזק, לפי רגש האנושי הטבעי, שלא נחלש כלל מרפיון לב ונקיפת נפש 
{{קטן|מפקפוקים של פחד המצויים אצל חוטאים ופושעים היודעים מרת נפשם, {{צ|פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים}} {{קטן|([[ישעיהו  לג]])}} }}
אבל ההרגשה הבריאה להכרת טובה לשם ד' אלהי עולם, יוצאת אל הפועל על פי טבעה {{קטן|בזביחת זבחי קדש,}} בהקרבת קרבנות -

בשביל תעודה רמת ערך כזאת, ראוי יותר לותר על חיי החי, ולמצא {{ב|בה|בתעודה, במטרה חשובה זאת}} את {{ב|תעודת חייו|מטרת חייו של אותו בעל חיים שהועלה הקורבן}}, 
כאותה התעודה השמחה של קדושי עליון שמצאו תעודת חייהם במותם על קדושת השם יתברך.
ויותר הרבה ראוי לותר חיי בעה&quot;ח בשביל מטרה נשאה זאת, 
ממה שראוי לותר עליהם בשביל אכילתו החומרית, 
בשביל תאותו ל&quot;בשר תאוה&quot; {{קטן|([[חולין פד א]])}}. 

על כן אינו בדין שיהיה &quot;שלחנו מלא ושלחן רבו ריקן&quot; {{קטן|(עיין [[חגיגה ז א]])}}. 

ובהשתלם והתנשא האדם למעלה זו שיכיר {{קטן|לא מצד רפיון נפש והכמרת רחמים הבאים מחולשה ומורך לב, 
כי אם מצד ההכרה המלאה של יסוד הצדק האלהי}} את הדופי שיש בזביחת בע&quot;ח, 
צריכה להיות {{ב|ראשית|תחילת}} דרך קיום ההערה השכלית הטהורה הזאת, בהִנזרו משחיטתם לצורך אכילתו {{ב|החילונית|שאינה למטרות קדושה, לקורבנות}}.
מהלך התעודה השלמה תבא עם הדעה החזקה והאמתית שהתפתחות המוסרית האנושית בכללה תבא בהנהגתה ע&quot;י מסילתה מונהגת בה מיד ד'.

על כן כל זמן שלא התרוממה האנושות {{ב|עדֵנה|עדיין}} עד למִדה זו שתהיה ראויה להגדיל את {{ב|ערך יחסה|רמת ההתייחסות שלה}} עִם בע&quot;ח במשקל המוסר הטהור - 
עד אז, לא ויתור הוא, כי אם גם זבחי צדק, זביחת בע&quot;ח במקום הראוי.
ובהקבץ עמים יחדו, וממלכות לעבוד את ד', יביעו מעומק נפשם, ההודאה היותר עמוקה, היותר מרושמת לפי טבעו של אדם ורגשו.
ואם הרגש יהיה מעט סולד מזביחת בע&quot;ח, 
לא מפני שכבר בא הזמן של ההכרה השלמה של המוסר המתיחש לבע&quot;ח להעשות, 
כי אם מפני הצִפִּיה הגנוזה בטבע נפשו של אדם, {{קטן|אע&quot;פ שלא יצאה אל הפועל, שזהו שורש לשאיפות רבות, שהם באות להגלות יותר מערך הזמן והתקופה,}} 
אין בזה רע. כי אם עוד יחזק בנפש {{ב|רושם של דעת|ידיעה הבאה מצד ההיגיון}}, שחובת הכרת טובת ד' והודעת גודל ערך כבודו, היא צריכה להתגבר באופן נעלה כזה, 
עד שתכריע את כל הכחות האנושיות המתנגדות לה אליה. 
ואפילו המעולה שבכחות, רגש הלב הנוטה לשאיפת הצדק, גם הוא ראוי להיות {{ב|עולה כליל על|כביכול מוקרב כמו קורבן עולה הנשרף כולו על מזבח}} יסוד הכרת אמתת כבוד ד' וטובו, 
מפני שהכרת דעת ד' וכבודו היא עמוד יסודי לשכלול המעלה האנושית היותר רמה, שכדאי להרבות במחירה, 
ודבר נעלה מאד הוא שירשם באדם רגש חזק, שיותר ממה שיוכלו תכונותיו הטבעיות לשאת בציורם, 
ראויה שתהיה עומדת אצלו ערך הכרת כבוד שם ד', המרומם על כל ברכה ותהלה. 

אמנם בהגיע תור האנושות לצעדים היותר רמים, 
{{קטן|בהרפא כליל {{ב|המח|השכל, המחשבה (או: השבר והמכה - ייתכן שהמילה המקורית היא &quot;המחץ&quot;, מלשון &quot;ומחץ מכתו ירפא&quot;)}} של הנפילה המוסרית, שגרמה את הצורך {{ב|של שימת איבה בין הגזעים|לכך שה' הפריד בין העמים (במגדל בבל)}},}}
למקום שהיתה ראויה {{ב|להתכונן|להיבנות}} דרך סלולה, של יחש אהבה ואחוה בין האדם לכל החי, 
אז מברכת הטבע, מיתרון המוסר וטוב ההנהגה, {{קטן|ויותר מכל, מעונג החכמה, משמחת הצדק והמישרים התמידית, מאור דעת ד' והתענג על טובו,}} 
ימלא האדם אֹמץ וחָיִל, ער לאין צורך לשימוש אכילת בשר מצד העמדת חוזק כחות גופו. 
ותכונת המוסר תתרומם כל כך עד כדי הערת הצד החיובי של משפט הבע&quot;ח ביחשו של האדם אליהם.
על העת ההיא, שהיא ראש פסגת הגעת הקולתורה הטהורה, אמרו חז&quot;ל דברם הגדול, 
שהוא גדול ומפליא &quot;כל הקרבנות בטלין לעתיד לבא&quot; {{קטן|(תנחומא אמור יט)}}.

והכתוב אומר על קץ החזון: {{צ|וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם}} {{קטן|([[מלאכי  ג ד]])}}, 
הבליט מנחה {{ב|מן הצמחים|הבאה מהצומח}}  {{ב|במקום הקרבנות|על פני יתר הקורבנות הבאים מהחי}}.

ורמוזה גם כן בתורה {{צ|וְנֶפֶשׁ}} גבי מנחה {{קטן|(למשל [[ויקרא ב א]])}} בניגוד הזבחים שכתוב בהם &quot;אָדָם&quot; {{קטן|(למשל [[ויקרא א ב]])}}, 
להורות על סִבָּת החסרון, כלומר &quot;האדם&quot; המסופר במעשי בראשית בירידתו ונפילתו, הצריך להקמה משפלותו המוסרית.

ויִחד צד צפון הפרוץ ומיוחס {{ב|כמפורסם באומה|כידוע בעם ישראל}} ומקובל {{ב|לצד הרעה|כמו למשל ב[[ירמיהו א יד]]: &quot;מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה&quot;}} וחסרון ההשלמה {{ב|לחשובי הקרבנות|&quot;קדשי קדשים שחיטתן בצפון&quot; וכו' ([[ביאור:משנה זבחים פרק ה|זבחים פרק ה משנה א]])}}, 
להורות שחסרון ההשלמה הכללית, הוא הוא {{ב|מן המקום האמתי|מהמקור האמיתי, מהסיבה האמיתית}} לתכלית הקרבנות כדי להשלים למען מלאת את החסר.

והגביל {{צ|לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ}} {{קטן|([[ויקרא  יט ה]])}}, שיהיה אפשר וראוי לומר 'רוצה אני'. 
&lt;/div&gt;
==ראו גם==
﻿{{מיזמים|ויקיפדיה=חזון הצמחונות והשלום}}
* [[חזון הצמחונות והשלום]] - ללא ביאור

[[קטגוריה:כתבי הרב קוק מבוארים]]
__NOTOC__</text>
      <sha1>qpdc6h2yjlrxhir4wx64w66zsrgiknz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירמיהו ב/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237574</id>
    <revision>
      <id>3006333</id>
      <parentid>2987986</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T16:36:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>GitHub holman-ketiv-qere issue 81</comment>
      <origin>3006333</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15120" sha1="q7psdf8ix98nnrlkfl9owf4dus612ty" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ירמיהו|ב}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק ב/&gt;{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הָלֹ֡ךְ {{נוסח|וְֽקָרָ֩אתָ֩|2==א (טעם כפול בכתב־היד){{ש}}ממ=וְקָֽרָאתָ֩}} בְאׇזְנֵ֨י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֜}}ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֔ה רֵאשִׁ֖ית {{נוסח|{{קו&quot;כ-אם|תְּבוּאָתֹ֑ה|2=קרי=תְּבוּאָת֑וֹ}}|2=השוו יחזקאל מח,יח}} כׇּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכׇֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י וַיֵּ֥לְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וְלֹ֣א אָֽמְר֔וּ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַמּוֹלִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֤ה וְשׁוּחָה֙ בְּאֶ֙רֶץ֙ צִיָּ֣ה וְצַלְמָ֔וֶת בְּאֶ֗רֶץ לֹא־עָ֤בַר בָּהּ֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֙אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הַהֵימִ֥יר גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ {{נוסח|חׇרְב֥וּ|2==ל,ק ובדפוסים{{ש}}א=חֳרְב֥וּ (חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף) וראו עוד ברד&quot;ק ומנחת שי}} מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר{{מ:לגרמיה-2}} מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יְלִ֥יד בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים נָתְנ֖וּ קוֹלָ֑ם וַיָּשִׁ֤יתוּ אַרְצוֹ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו {{כו&quot;ק|נצתה|נִצְּת֖וּ}} מִבְּלִ֥י יֹשֵֽׁב׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;גַּם־בְּנֵי־נֹ֖ף {{כו&quot;ק|ותחפנס|וְתַחְפַּנְחֵ֑ס}} יִרְע֖וּךְ קׇדְקֹֽד׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;הֲלוֹא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עׇזְבֵךְ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְעַתָּ֗ה מַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֣י שִׁח֑וֹר וּמַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ אַשּׁ֔וּר לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֥י נָהָֽר׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻׁבוֹתַ֙יִךְ֙ תּֽוֹכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּֽי־רַ֣ע וָמָ֔ר עׇזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;כִּ֣י מֵעוֹלָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֙קְתִּי֙ מוֹסְרוֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א {{כו&quot;ק|אעבוד|אֶעֱב֑וֹר}} כִּ֣י עַֽל־כׇּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֙חַת֙ כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שׂוֹרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נׇכְרִיָּֽה׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;אֵ֣יךְ תֹּאמְרִ֞י לֹ֣א נִטְמֵ֗אתִי אַחֲרֵ֤י הַבְּעָלִים֙ לֹ֣א הָלַ֔כְתִּי רְאִ֤י דַרְכֵּךְ֙ בַּגַּ֔יְא דְּעִ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְרָ֥ה קַלָּ֖ה מְשָׂרֶ֥כֶת דְּרָכֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;פֶּ֣רֶה{{מ:לגרמיה-2}} לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר בְּאַוַּ֤ת {{נוסח|{{כו&quot;ק|נפשו|נַפְשָׁהּ֙}}|2=א-כתיב=נַפְשָׁו֙ (בלי נקודה מקבילה למפיק)}} שָׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה כׇּל־מְבַקְשֶׁ֙יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחׇדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף {{כו&quot;ק|וגורנך|וּגְרוֹנֵ֖ךְ}} מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;כְּבֹ֤שֶׁת גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א כֵּ֥ן הֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָׂרֵיהֶ֔ם וְכֹהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶֽם׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֙בֶן֙ אַ֣תְּ {{כו&quot;ק|ילדתני|יְלִדְתָּ֔נוּ}} כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יוֹשִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;הַדּ֗וֹר אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֙יתִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֽוֹא־נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;הֲתִשְׁכַּ֤ח בְּתוּלָה֙ עֶדְיָ֔הּ כַּלָּ֖ה קִשֻּׁרֶ֑יהָ וְעַמִּ֣י שְׁכֵח֔וּנִי יָמִ֖ים אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;מַה־תֵּיטִ֥בִי דַרְכֵּ֖ךְ לְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָע֔וֹת {{כו&quot;ק|למדתי|לִמַּ֖דְתְּ}} אֶת־דְּרָכָֽיִךְ׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;גַּ֤ם בִּכְנָפַ֙יִךְ֙ נִמְצְא֔וּ דַּ֛ם נַפְשׁ֥וֹת אֶבְיוֹנִ֖ים נְקִיִּ֑ים לֹֽא־בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל־כׇּל־אֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;וַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפּ֖וֹ מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל־אׇמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;מַה־תֵּזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנּ֣וֹת אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ תֵּבֹ֔שִׁי כַּאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;גַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙ תֵּֽצְאִ֔י וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֤ס יְהֹוָה֙ בְּמִבְטַחַ֔יִךְ וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;&lt;קטע סוף=פרק ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ירמיהו ב]]</text>
      <sha1>q7psdf8ix98nnrlkfl9owf4dus612ty</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירמיהו נא/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237770</id>
    <revision>
      <id>3006334</id>
      <parentid>2988035</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T16:42:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>GitHub holman-ketiv-qere issue 45</comment>
      <origin>3006334</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25606" sha1="kpb7knb8afatdb6ezat826benf83agx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|ירמיהו|נא}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק נא/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי֙ מֵעִ֣יר עַל־בָּבֶ֔ל וְאֶל־יֹשְׁבֵ֖י לֵ֣ב קָמָ֑י ר֖וּחַ מַשְׁחִֽית׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל{{מ:פסק}}זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ {{נוסח|וִיבֹקְﬞק֖וּ|2=א=וִיבֹקֲק֖וּ (חטף); תיבה זו נשמטה מרשימתו של ברויאר, שכנראה פספס אותה בגלל שקו הפתח הוזז שמאלה עבור ראש הלמ&quot;ד שמתחת.}} אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;אֶֽל־יִדְרֹ֤ךְ {{כתיב ולא קרי|(ידרך)|ידרך}} הַדֹּרֵךְ֙ קַשְׁתּ֔וֹ וְאֶֽל־יִתְעַ֖ל בְּסִרְיֹנ֑וֹ וְאַֽל־תַּחְמְלוּ֙ אֶל־בַּ֣חֻרֶ֔יהָ הַחֲרִ֖ימוּ כׇּל־צְבָאָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְנָפְל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֑ים וּמְדֻקָּרִ֖ים בְּחוּצוֹתֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;כִּ֠י לֹא־אַלְמָ֨ן יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ מֵאֱלֹהָ֔יו מֵיְהֹוָ֖ה צְבָא֑וֹת כִּ֤י אַרְצָם֙ מָלְאָ֣ה אָשָׁ֔ם מִקְּד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;נֻ֣סוּ{{מ:לגרמיה-2}} מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשׁ֔וֹ אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֺנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַיהֹוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;כּוֹס־זָהָ֤ב בָּבֶל֙ בְּיַד־יְהֹוָ֔ה מְשַׁכֶּ֖רֶת כׇּל־הָאָ֑רֶץ מִיֵּינָהּ֙ שָׁת֣וּ גוֹיִ֔ם עַל־כֵּ֖ן {{נוסח|יִתְהֹלְﬞל֥וּ|2=א=יִתְהֹלֲל֥וּ (חטף)}} גוֹיִֽם׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;פִּתְאֹ֛ם נָפְלָ֥ה בָבֶ֖ל וַתִּשָּׁבֵ֑ר הֵילִ֣ילוּ עָלֶ֗יהָ קְח֤וּ צֳרִי֙ לְמַכְאוֹבָ֔הּ אוּלַ֖י תֵּרָפֵֽא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;{{קו&quot;כ-אם|רִפִּ֤אֿנוּ|2=ל-קרי=רִפִּ֤ינוּ}} אֶת־בָּבֶל֙ וְלֹ֣א נִרְפָּ֔תָה עִזְב֕וּהָ וְנֵלֵ֖ךְ אִ֣ישׁ לְאַרְצ֑וֹ כִּֽי־נָגַ֤ע אֶל־הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשְׁפָּטָ֔הּ וְנִשָּׂ֖א עַד־שְׁחָקִֽים׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|י|סדר=ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;הוֹצִ֥יא יְהֹוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיּ֔וֹן אֶֽת־מַעֲשֵׂ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהֹוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֶל־חוֹמֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַחֲזִ֙יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֙ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּ֚י גַּם־זָמַ֣ם יְהֹוָ֔ה גַּם־עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר אֶל־יֹשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{כו&quot;ק|שכנתי|שֹׁכַנְתְּ֙}} עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;נִשְׁבַּ֛ע יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּנַפְשׁ֑וֹ כִּ֣י אִם־מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחׇכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;לְק֨וֹל תִּתּ֜וֹ הֲמ֥וֹן מַ֙יִם֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וַיַּ֥עַל נְשִׂאִ֖ים מִקְצֵה־אָ֑רֶץ בְּרָקִ֤ים לַמָּטָר֙ עָשָׂ֔ה וַיּ֥וֹצֵא ר֖וּחַ מֵאֹצְרֹתָֽיו׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;נִבְעַ֤ר כׇּל־אָדָם֙ מִדַּ֔עַת הֹבִ֥ישׁ כׇּל־צֹרֵ֖ף מִפָּ֑סֶל כִּ֛י שֶׁ֥קֶר נִסְכּ֖וֹ וְלֹא־ר֥וּחַ בָּֽם׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;הֶ֣בֶל הֵ֔מָּה מַעֲשֵׂ֖ה תַּעְתֻּעִ֑ים בְּעֵ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם יֹאבֵֽדוּ׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;לֹֽא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲק֗וֹב כִּֽי־יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְשֵׁ֖בֶט נַחֲלָת֑וֹ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;מַפֵּץ־אַתָּ֣ה לִ֔י כְּלֵ֖י מִלְחָמָ֑ה וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ גּוֹיִ֔ם וְהִשְׁחַתִּ֥י בְךָ֖ מַמְלָכֽוֹת׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ ס֖וּס וְרֹכְב֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ רֶ֖כֶב וְרֹכְבֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֔ה וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ זָקֵ֣ן וָנָ֑עַר וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ בָּח֖וּר וּבְתוּלָֽה׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְר֔וֹ וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר וְצִמְדּ֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ פַּח֖וֹת וּסְגָנִֽים׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְשִׁלַּמְתִּ֨י לְבָבֶ֜ל וּלְכֹ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} יוֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֗ים אֵ֧ת כׇּל־רָעָתָ֛ם אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ בְצִיּ֖וֹן לְעֵינֵיכֶ֑ם נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;הִנְנִ֨י אֵלֶ֜יךָ הַ֤ר הַמַּשְׁחִית֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה הַמַּשְׁחִ֖ית אֶת־כׇּל־הָאָ֑רֶץ וְנָטִ֨יתִי אֶת־יָדִ֜י עָלֶ֗יךָ וְגִלְגַּלְתִּ֙יךָ֙ מִן־הַסְּלָעִ֔ים וּנְתַתִּ֖יךָ לְהַ֥ר שְׂרֵפָֽה׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וְלֹֽא־יִקְח֤וּ מִמְּךָ֙ אֶ֣בֶן לְפִנָּ֔ה וְאֶ֖בֶן לְמוֹסָד֑וֹת כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֛ם תִּהְיֶ֖ה נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;שְׂאוּ־נֵ֣ס בָּאָ֗רֶץ תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֤ר בַּגּוֹיִם֙ קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ גּוֹיִ֔ם הַשְׁמִ֧יעוּ עָלֶ֛יהָ מַמְלְכ֥וֹת אֲרָרַ֖ט מִנִּ֣י וְאַשְׁכְּנָ֑ז פִּקְד֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ טִפְסָ֔ר הַעֲלוּ־ס֖וּס כְּיֶ֥לֶק סָמָֽר׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;קַדְּשׁ֨וּ עָלֶ֤יהָ גוֹיִם֙ אֶת־מַלְכֵ֣י מָדַ֔י אֶת־פַּחוֹתֶ֖יהָ וְאֶת־כׇּל־סְגָנֶ֑יהָ וְאֵ֖ת כׇּל־אֶ֥רֶץ מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַתִּרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ וַתָּחֹ֑ל כִּ֣י קָ֤מָה עַל־בָּבֶל֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔ה לָשׂ֞וּם אֶת־אֶ֧רֶץ בָּבֶ֛ל לְשַׁמָּ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;חָדְלוּ֩ גִבּוֹרֵ֨י בָבֶ֜ל לְהִלָּחֵ֗ם יָֽשְׁבוּ֙ בַּמְּצָד֔וֹת נָשְׁתָ֥ה גְבוּרָתָ֖ם הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים הִצִּ֥יתוּ מִשְׁכְּנֹתֶ֖יהָ נִשְׁבְּר֥וּ בְרִיחֶֽיהָ׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;רָ֤ץ לִקְרַאת־רָץ֙ יָר֔וּץ וּמַגִּ֖יד לִקְרַ֣את מַגִּ֑יד לְהַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל כִּֽי־נִלְכְּדָ֥ה עִיר֖וֹ מִקָּצֶֽה׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וְהַמַּעְבָּר֣וֹת נִתְפָּ֔שׂוּ וְאֶת־הָאֲגַמִּ֖ים שָׂרְפ֣וּ בָאֵ֑שׁ וְאַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה נִבְהָֽלוּ׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|לג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לג/&gt;כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּת־בָּבֶ֕ל כְּגֹ֖רֶן עֵ֣ת הִדְרִיכָ֑הּ ע֣וֹד מְעַ֔ט וּבָ֥אָה עֵֽת־הַקָּצִ֖יר לָֽהּ׃&lt;קטע סוף=לג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|לד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לד/&gt;{{כו&quot;ק|אכלנו|אֲכָלַ֣נִי}} {{כו&quot;ק|הממנו|הֲמָמַ֗נִי}} נְבוּכַדְרֶאצַּר֮ מֶ֣לֶךְ בָּבֶל֒ {{כו&quot;ק|הציגנו|הִצִּיגַ֙נִי֙}} כְּלִ֣י רִ֔יק {{כו&quot;ק|בלענו|בְּלָעַ֙נִי֙}} כַּתַּנִּ֔ין מִלָּ֥א כְרֵשׂ֖וֹ מֵעֲדָנָ֑י {{כו&quot;ק|הדיחנו|הֱדִיחָֽנִי}}׃&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|לה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לה/&gt;חֲמָסִ֤י וּשְׁאֵרִי֙ עַל־בָּבֶ֔ל תֹּאמַ֖ר יֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן וְדָמִי֙ אֶל־יֹשְׁבֵ֣י כַשְׂדִּ֔ים תֹּאמַ֖ר יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃&lt;קטע סוף=לה/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|לו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לו/&gt;לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִי־רָב֙ אֶת־רִיבֵ֔ךְ וְנִקַּמְתִּ֖י אֶת־נִקְמָתֵ֑ךְ וְהַֽחֲרַבְתִּי֙ אֶת־יַמָּ֔הּ וְהֹֽבַשְׁתִּ֖י אֶת־מְקוֹרָֽהּ׃&lt;קטע סוף=לו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|לז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לז/&gt;וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל{{מ:פסק}}לְגַלִּ֧ים{{מ:פסק}}מְעוֹן־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃&lt;קטע סוף=לז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|לח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לח/&gt;יַחְדָּ֖ו כַּכְּפִרִ֣ים יִשְׁאָ֑גוּ נָעֲר֖וּ כְּגוֹרֵ֥י אֲרָיֽוֹת׃&lt;קטע סוף=לח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|לט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לט/&gt;בְּחֻמָּ֞ם אָשִׁ֣ית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶ֗ם וְהִשְׁכַּרְתִּים֙ לְמַ֣עַן יַעֲלֹ֔זוּ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=לט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מ/&gt;אוֹרִידֵ֖ם כְּכָרִ֣ים לִטְב֑וֹחַ כְּאֵילִ֖ים עִם־עַתּוּדִֽים׃&lt;קטע סוף=מ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מא/&gt;אֵ֚יךְ נִלְכְּדָ֣ה שֵׁשַׁ֔ךְ וַתִּתָּפֵ֖שׂ תְּהִלַּ֣ת כׇּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגּוֹיִֽם׃&lt;קטע סוף=מא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מב/&gt;עָלָ֥ה עַל־בָּבֶ֖ל הַיָּ֑ם בַּהֲמ֥וֹן גַּלָּ֖יו נִכְסָֽתָה׃&lt;קטע סוף=מב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מג/&gt;הָי֤וּ עָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֔ה אֶ֖רֶץ צִיָּ֣ה וַעֲרָבָ֑ה אֶ֗רֶץ לֹֽא־יֵשֵׁ֤ב בָּהֵן֙ כׇּל־אִ֔ישׁ וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר בָּהֵ֖ן בֶּן־אָדָֽם׃&lt;קטע סוף=מג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מד/&gt;וּפָקַדְתִּ֨י עַל־בֵּ֜ל בְּבָבֶ֗ל וְהֹצֵאתִ֤י אֶת־בִּלְעוֹ֙ מִפִּ֔יו וְלֹא־יִנְהֲר֥וּ אֵלָ֛יו ע֖וֹד גּוֹיִ֑ם גַּם־חוֹמַ֥ת בָּבֶ֖ל נָפָֽלָה׃&lt;קטע סוף=מד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מה/&gt;צְא֤וּ מִתּוֹכָהּ֙ עַמִּ֔י וּמַלְּט֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־נַפְשׁ֑וֹ מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=מה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מו/&gt;וּפֶן־יֵרַ֤ךְ לְבַבְכֶם֙ וְתִֽירְא֔וּ בַּשְּׁמוּעָ֖ה הַנִּשְׁמַ֣עַת בָּאָ֑רֶץ וּבָ֧א בַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמוּעָ֗ה וְאַחֲרָ֤יו בַּשָּׁנָה֙ הַשְּׁמוּעָ֔ה וְחָמָ֣ס בָּאָ֔רֶץ וּמֹשֵׁ֖ל עַל־מֹשֵֽׁל׃&lt;קטע סוף=מו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מז/&gt;לָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכׇל־אַרְצָ֖הּ תֵּב֑וֹשׁ וְכׇל־חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃&lt;קטע סוף=מז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מח/&gt;וְרִנְּנ֤וּ עַל־בָּבֶל֙ שָׁמַ֣יִם וָאָ֔רֶץ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֑ם כִּ֧י מִצָּפ֛וֹן יָבוֹא־לָ֥הּ הַשּׁוֹדְדִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=מח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|מט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=מט/&gt;גַּם־בָּבֶ֕ל לִנְפֹּ֖ל חַֽלְלֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל גַּם־לְבָבֶ֥ל נָפְל֖וּ {{נוסח|חַֽלְﬞלֵ֥י|2=א=חַֽלֲלֵ֥י (חטף)}} כׇל־הָאָֽרֶץ׃&lt;קטע סוף=מט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נ/&gt;פְּלֵטִ֣ים מֵחֶ֔רֶב הִלְכ֖וּ אַֽל־תַּעֲמֹ֑דוּ זִכְר֤וּ מֵרָחוֹק֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם תַּעֲלֶ֥ה עַל־לְבַבְכֶֽם׃&lt;קטע סוף=נ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נא/&gt;בֹּ֚שְׁנוּ כִּֽי־שָׁמַ֣עְנוּ חֶרְפָּ֔ה כִּסְּתָ֥ה כְלִמָּ֖ה פָּנֵ֑ינוּ כִּ֚י בָּ֣אוּ זָרִ֔ים עַֽל־מִקְדְּשֵׁ֖י בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=נא/&gt;
{{פפ}}
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נב/&gt;לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֖י עַל־פְּסִילֶ֑יהָ וּבְכׇל־אַרְצָ֖הּ יֶאֱנֹ֥ק חָלָֽל׃&lt;קטע סוף=נב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נג/&gt;כִּֽי־תַעֲלֶ֤ה בָבֶל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וְכִ֥י תְבַצֵּ֖ר מְר֣וֹם עֻזָּ֑הּ מֵאִתִּ֗י יָבֹ֧אוּ {{נוסח|שֹׁדְﬞדִ֛ים|2=א=שֹׁדֲדִ֛ים (חטף)}} לָ֖הּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃&lt;קטע סוף=נג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נד/&gt;ק֥וֹל זְעָקָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּֽים׃&lt;קטע סוף=נד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נה/&gt;כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם׃&lt;קטע סוף=נה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נו/&gt;כִּי֩ בָ֨א עָלֶ֤יהָ עַל־בָּבֶל֙ שׁוֹדֵ֔ד וְנִלְכְּדוּ֙ גִּבּוֹרֶ֔יהָ חִתְּתָ֖ה קַשְּׁתוֹתָ֑ם כִּ֣י אֵ֧ל גְּמֻל֛וֹת יְהֹוָ֖ה שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃&lt;קטע סוף=נו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נז/&gt;וְ֠הִשְׁכַּרְתִּ֠י שָׂרֶ֨יהָ וַחֲכָמֶ֜יהָ פַּחוֹתֶ֤יהָ וּסְגָנֶ֙יהָ֙ וְגִבּוֹרֶ֔יהָ וְיָשְׁנ֥וּ שְׁנַת־עוֹלָ֖ם וְלֹ֣א יָקִ֑יצוּ נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃&lt;קטע סוף=נז/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נח/&gt;כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת חֹ֠מ֠וֹת בָּבֶ֤ל הָרְחָבָה֙ עַרְעֵ֣ר תִּתְעַרְעָ֔ר וּשְׁעָרֶ֥יהָ הַגְּבֹהִ֖ים בָּאֵ֣שׁ יִצַּ֑תּוּ וְיִֽגְע֨וּ עַמִּ֧ים בְּדֵי־רִ֛יק וּלְאֻמִּ֥ים בְּדֵי־אֵ֖שׁ וְיָעֵֽפוּ׃&lt;קטע סוף=נח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|נט|סדר=לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=נט/&gt;הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא אֶת־שְׂרָיָ֣ה בֶן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ בְּלֶכְתּ֞וֹ אֶת־צִדְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַ֥ת הָרְבִעִ֖ית לְמׇלְכ֑וֹ וּשְׂרָיָ֖ה שַׂ֥ר מְנוּחָֽה׃&lt;קטע סוף=נט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|ס}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ס/&gt;וַיִּכְתֹּ֣ב יִרְמְיָ֗הוּ אֵ֧ת כׇּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־תָּב֥וֹא אֶל־בָּבֶ֖ל אֶל־סֵ֣פֶר אֶחָ֑ד אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַכְּתֻבִ֖ים אֶל־בָּבֶֽל׃&lt;קטע סוף=ס/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|סא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סא/&gt;וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֶל־שְׂרָיָ֑ה כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃&lt;קטע סוף=סא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|סב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סב/&gt;וְאָמַרְתָּ֗ יְהֹוָה֙ אַתָּ֨ה דִבַּ֜רְתָּ אֶל־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ לְהַכְרִית֔וֹ לְבִלְתִּ֤י הֱיֽוֹת־בּוֹ֙ יוֹשֵׁ֔ב לְמֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה כִּֽי־שִׁמְמ֥וֹת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶֽה׃&lt;קטע סוף=סב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|סג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סג/&gt;וְהָיָה֙ כְּכַלֹּ֣תְךָ֔ לִקְרֹ֖א אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה תִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ אֶ֔בֶן וְהִשְׁלַכְתּ֖וֹ אֶל־תּ֥וֹךְ פְּרָֽת׃&lt;קטע סוף=סג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|ירמיהו|נא|סד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=סד/&gt;וְאָמַרְתָּ֗ כָּ֠כָה תִּשְׁקַ֨ע בָּבֶ֤ל וְלֹֽא־תָקוּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא עָלֶ֖יהָ וְיָעֵ֑פוּ עַד־הֵ֖נָּה דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃&lt;קטע סוף=סד/&gt;&lt;קטע סוף=פרק נא/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ירמיהו נא]]</text>
      <sha1>kpb7knb8afatdb6ezat826benf83agx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261521</id>
    <revision>
      <id>3006293</id>
      <parentid>3005669</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T12:07:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3006293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="355150" sha1="o1edg189al6xfvlbrzcukncf94y28c9" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===תיקוני דיקנא דזעיר אנפין===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
---------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
---------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

'''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

'''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

'''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. 

'''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס&quot;א מנהון). 

'''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. 

'''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

'''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. 

'''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ&quot;א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס&quot;א מלייא) עד (נ&quot;א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 


'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ&quot;א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. 

תנא: שיתא שמהן דכתיב: 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

אדם תלת, דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו&quot;ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס&quot;א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו&quot;ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. 

מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}
(ס&quot;א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול&quot;ג מן ודיקנא עד גופא) 


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד 
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
* {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
* {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
* {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה 


* {{צ|(ס&quot;א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. 
* {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. 


{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>o1edg189al6xfvlbrzcukncf94y28c9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006297</id>
      <parentid>3006293</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T12:37:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* תיקוני דיקנא דזעיר אנפין */ לרפואת רות בת איילה</comment>
      <origin>3006297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="354934" sha1="07kzgt9w81seuey51i145ew8d2ogiaw" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תשעה תקונין אמר דוד הכא! 
* שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו 
* ותלת {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 

תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה. 


==קטע זמני==
{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי, ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>07kzgt9w81seuey51i145ew8d2ogiaw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006299</id>
      <parentid>3006297</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T12:39:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* [תיקוני דיקנא דזעיר אנפין] */</comment>
      <origin>3006299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="354953" sha1="tspbkm8eg190w8kh3z8mgxcfe3bskem" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.

==קטע זמני==
{{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. 

(ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י&quot;ה י&quot;ה}} תרי זמני. 

ובאתר (ס&quot;א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס&quot;א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 

תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס&quot;ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. 

בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 

ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ&quot;א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 

ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. 

ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס&quot;א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי, ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>tspbkm8eg190w8kh3z8mgxcfe3bskem</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006303</id>
      <parentid>3006299</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:08:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ לרפואת רות בת איילה</comment>
      <origin>3006303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="354971" sha1="tvfeo2hw1khr80zcf1bb0xwwsza8sy8" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}}

__TOC__
==פרשת במדבר - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קיז א/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}}
ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב&quot;ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. 

ואע&quot;ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה  מתרין סטרין. ואע&quot;ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. 

לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה  אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא  אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן  ואשתלים עלמא. 

ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! &lt;קטע סוף=דף קיז א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיז ב/&gt;תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב&quot;ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. 

ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ&quot;א|ו|א}} {{ממ|מ&quot;א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}}
{{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. 


רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}}
{{צ|יהו&quot;ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב&quot;ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}}
תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו&quot;ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. 

ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. 

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב&quot;ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב&quot;ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב&quot;ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. 

תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. 

מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו  מותנא. 

{{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} -  אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}}
{{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}}
{{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}}
{{צ|יברך יראי יהו&quot;ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב&quot;ה. {{ש}}
{{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע&quot;ג דלא עאלין במניינא. 

תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:&lt;קטע סוף=דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח א/&gt;רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ישראל מאן אתר אתברכן?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''&quot; {{ש}}
תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב&quot;ה והוו  עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן  מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו&quot;ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}}
ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא!  כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}:


'''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}}
'''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}}
כמה חביבא אורייתא קמי קב&quot;ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב&quot;ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב&quot;ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. 

תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב&quot;ה ומתעטרא קמיה ואמר &quot;''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''&quot;, בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}}
זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! 

{{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}}
רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב!  בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! 

ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. 


דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו&quot;ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}}
אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}}
אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב&quot;ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: &lt;קטע סוף=דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}

&lt;קטע התחלה=דף קיח ב/&gt;'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! 

כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י&quot;ב שבטין, י&quot;ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י&quot;ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י&quot;ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. 

ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י&quot;ה''' בינייהו. {{ש}}
כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}}
ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}}
ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. 

אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}}
ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}}
ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}}
'''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. 

כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! 
* '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. 
* '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא  דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. 
* '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום.  '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. 
* '''ה' בתראה''' - מערב. 

ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. 
כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! 

זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}}
* {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. 
* {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. 
* {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. 
* {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא  לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. 

ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל  דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! &lt;קטע סוף=דף קיח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט א/&gt;ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. 


שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. 
אמר: &quot;''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''&quot;


פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} 
{{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ&quot;א &quot;אסתכל&quot;. אבל נראה ד&quot;אחידנא&quot; תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב&quot;ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו&quot;ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}}
{{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב&quot;ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! 

אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}}
כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}}
ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב&quot;ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. 
דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא&quot;ו''' - דא קב&quot;ה הוא לעילא. 


אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו&quot;ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}}
האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}}
אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! 

תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא  ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! 

כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! 

תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}}
ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא &quot;''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''&quot;. 

אמר רבי יהודה: &quot;''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''&quot; 


פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}}
תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}}
ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו&quot;ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.&lt;קטע סוף=דף קיט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קיט ב/&gt;וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו&quot;ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! 

בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע&quot;ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא  באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}}
ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. 

ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. 


בכה רבי אלעזר. {{ש}}
פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}}
השתא  דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו  כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע&quot;ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}}
בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. 

והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא  ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו&quot;ם דאינון זנבא. 

אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}}
אמר: &quot;''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו&quot;ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}}
''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''&quot; {{ממ|תהלים|קלה|ד}} 

אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}}
אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב&quot;ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}:


'''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. 

כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}}
{{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא &quot;בך יתברך ישראל&quot; לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. 

אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. &lt;קטע סוף=דף קיט ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכ א/&gt;תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה&quot;ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. 

אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. 
* מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}}
* לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. 
* לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. 
* לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}}
אשתכח בכל  יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! 

בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! 


רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא:  {{ש}}
&quot;''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון  בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום  תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''&quot; 


ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}}
אמר ליה: &quot;''ברי! אע&quot;ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}}
אמר ליה: &quot;''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! 

אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}}
'''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע&quot;ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. 

לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}}
לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. 

אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין!   חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא,   ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}}
ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.&lt;קטע סוף=דף קכ א/&gt; 

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב&quot;ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו&quot;ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} 
מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}}
אלא  רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב&quot;ה דאיהו מהימנא עלאה. 

לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. 

תא חזי רזא דמלה! אע&quot;ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא.  {{ש}}
בקדמיתא עובדא 
* בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, 
* ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. 
* לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין -  תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. 

לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - 
* ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. 
* לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה  בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, 
* ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. 
* לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. 

ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}}
ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. 
דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}}
ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. 

תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. &lt;קטע סוף=דף קכ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=במדבר דף קכא א/&gt;בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא&quot;ו''' - ד'''וא&quot;ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. 

והא קמ&quot;ל דרזא דמלה  דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא  כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב&quot;ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. 

ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו&quot;ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. 

ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב&quot;ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! 

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. 

אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. 
אמר: &quot;''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''&quot; 
אמר ר' יהודה: &quot;''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב&quot;ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''&quot;  

'''ברוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו&quot;ה לעולם אמן ואמן'''&lt;קטע סוף=במדבר דף קכא א/&gt;

==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)==
{{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קיט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=במדבר רע&quot;מ דף קכא א/&gt;

==פרשת נשא - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכא א/&gt;'''{{צ|וידבר יהו&quot;ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' 

ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}}
האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}}
תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב&quot;מתוק מדבש&quot; הוא מציג את מילים &quot;והא אתמר&quot; כתחילת הפסקה הבא של &quot;בפלגות ליליא&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.&lt;קטע סוף=דף קכא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכא ב/&gt;כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! 

תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. 

וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו&quot;ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. 


'''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}}
תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר  {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש&quot;א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. 

ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ&quot;ק אשר לפיו מתחיל &quot;ואי תימא&quot; ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא.
זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! &lt;קטע סוף=דף קכא ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב א/&gt;דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא  מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}}  ואתדבק  ביה בקודשא בריך הוא. 

דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי  בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'.

ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}}
תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}}
ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}}  כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה!

{{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא!


'''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} 
אמר רבי יהודה:  &quot;''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''&quot; 

'''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}}
מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}}
אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}?

אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא.


'''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}}
{{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? &lt;קטע סוף=דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכב ב/&gt;דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו&quot;ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. 

{{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב&quot;ה אע&quot;ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! 

תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה'  בכל אתר לא שכיח!?  אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. 

חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}}
תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב&quot;ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו&quot;ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: &lt;קטע סוף=דף קכב ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קכג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=דף קכג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד א/&gt;'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}}
מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו&quot;ה}}. 


ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! 

{{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. 

הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}}
אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}}
ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! &lt;קטע סוף=דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכד ב/&gt;תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון  סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. 


'''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}}
אמר: &quot;''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''&quot; {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב&quot;ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}}
מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו&quot;ה וגו'}}. {{ש}}
אמר קב&quot;ה למשה: &quot;''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''&quot; {{ש}}
מיד {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. 

ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. 

ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. &lt;קטע סוף=דף קכד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכה א/&gt;כדין קב&quot;ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}}
אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא!

 
'''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. 

א&quot;ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} 
אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' 


'''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}}
מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. 

תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע&quot;ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. 
* לזמנין מיין דימא מרירן. 
* לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. 
* לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}}
ובכמה גוונין קיימא האי ימא! 
{{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.&lt;קטע סוף=דף קכה א/&gt; {{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכה ב/&gt;תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. 

תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}}
זכאה חולקהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! 


'''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא  דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. 

ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. 

א&quot;ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}}
ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. &lt;קטע סוף=דף קכה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו א/&gt;אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! 

תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. 

ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו&quot;ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו&quot;ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}}  {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}}  סבא קדישא!


'''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} 
רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} 
כמה חביבין אינון ישראל קמי קב&quot;ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב&quot;ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. 

ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב&quot;ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. 

תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב&quot;ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. 

ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון!


'''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}}
מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}}
בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}}


'''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו&quot;ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}}
כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! 

תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. &lt;קטע סוף=דף קכו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכו ב/&gt;מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. 

ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב  חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. 

תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}}
ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}}
ואמרי &quot;''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''&quot;. {{ש}}
עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי &quot;''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''&quot; 

עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים  ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. 

ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא  מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. 

ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. 

תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}}
ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}}
כדין הוא אומר: &quot;''ווי על מה דעבד!''&quot;. ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}}
דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. 

כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. 

זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! 

וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! 
* חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. 
* וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. 
* וחד דינא כד עייל לקברא. &lt;קטע סוף=דף קכו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז א/&gt;
* וחד דינא דקברא. 
* וחד דינא דתולעתא. 
* וחד דינא דגיהנם. 
* וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. 

ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! 
בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}}
כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו&quot;ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! 

תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה.


'''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}}
הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? 

אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}}
והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. 
* יין - לעילא. ואוקמוה. 
* שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. 
* ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. 
בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! 

ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. 


תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. 
* יין - אימא עלאה. 
* שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. 
* ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}}
ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. 

ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}}
בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא &quot;נזיר יהוה&quot;. פריש מדינא כלא! 

תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. &quot;על נפשו&quot; לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}}
אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. 

ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. &lt;קטע סוף=דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכז ב/&gt;ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו&quot;ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. 

אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה  כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! 


'''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה  סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו&quot;ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}'''

===תחילת האדרא רבא===
::&lt;small&gt;'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי&quot;ר.'''&lt;/small&gt;


'''האדרא רבא קדישא''' 

תניא אמר ר' שמעון לחברייא: &quot;''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי  כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''&quot; 

&quot;''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין.  אמליכו עליכון למאן  דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''&quot; 

יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: &quot;''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''&quot; {{ש}}
חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}}
קם ר' אבא ואמר ליה: &quot;''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו&quot;ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב&quot;ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''&quot; 


תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו 
* רבי אלעזר בריה. 
* ור' אבא. 
* ור' יהודה. 
* ורבי יוסי בר יעקב. 
* ור' יצחק. 
* ור' חזקיה בר רב. 
* ור' חייא. 
* ור' יוסי. 
* ור' ייסא. 

ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}}
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}}
קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}}
יתיב בגווייהו ואמר: &quot;''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''&quot; {{ש}}
שוו ידייהו ונסיב לון. &lt;קטע סוף=דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח א/&gt;פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}}
פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו&quot;ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי  דא. ולעתיק יומין אתמר. 

כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו&quot;ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. 

קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}}
אותביה קמיה. {{ש}}
ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: &quot;''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''&quot; {{ש}}
אשתיקו. {{ש}}
שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}}
חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו&quot;ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו&quot;ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. 


ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}}
{{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! &quot;איש רכיל&quot; מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}}
אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא!  ברוחא  תלייא מלתא! 

וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! 

אמר ר' שמעון: &quot;''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''&quot;


תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}}
גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}}
'''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}}
זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}}
צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! 

ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא.  אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי!


תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל'  קדמאה! {{ש}}
וכלהו דגליפו  בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו.  ולבתר זמנא הוא אסתלק  בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. 

ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: &quot;''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''&quot; 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.&lt;קטע סוף=דף קכח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכח ב/&gt;{{הערה|&lt;small&gt;עיין ([[שער מאמרי רשב&quot;י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב&quot;י על ספרא דצניעותא]] ד&quot;ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך&lt;/small&gt;}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] 

כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו  וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}}
ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}:

===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]===
'''בגולגלתא''' יתבין  תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי  דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. 

ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. 

האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי 
* לארבע עיבר בסטרא חד 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי 
* ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא 
* וחד לעילא דגולגלתא  

ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. 

וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא  דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא  לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא.


'''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי &quot;חכמתה סתימאה&quot; - ויקיעורך}}. {{ש}}
והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}}
והיינו דאמרי: &quot;''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''&quot;. 

והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}}
והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת&quot;ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}.


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. 

וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. &lt;קטע סוף=דף קכח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קכט א/&gt;וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט  לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה&quot;ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}}
ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה,  ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן  מוחיה. {{ש}}
וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}}
וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. 


ותאנא: כל נימא ונימא אקרי  'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. 

ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי.


'''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}}
עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}}
ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה&quot;ב|ו|מ}}. 

שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. 

תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. 

לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}}
אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}}
ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}}
אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו&quot;ה לאמר היש יהו&quot;ה בקרבנו אם אין}}. 


'''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו&quot;ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 


{{הערה|(נ&quot;א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא.  דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה  ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. 

אימתי אתגליא?{{ש}} 
שתיק ר' שמעון. {{ש}}
שאל תניינות: &quot;''אימתי?''&quot;{{ש}} 
אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''אימתי איתגליא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: &quot;''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''&quot;. {{ש}}
אמר ליה: &quot;''מאי טעמא?''&quot; {{ש}}
אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו&quot;ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. 

אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: &quot;''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 

{{הערה|(ס&quot;א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר  דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא!  הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא  ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. 

מהאי מצחא  נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.&lt;קטע סוף=דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קכט ב/&gt;ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. 

תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}}  שבילין. ואע&quot;ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. 


'''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}}
ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! 

אמר ר' שמעון לר' אבא: &quot;''למאי היא רמיזא?''&quot; 
אמר ליה: &quot;''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''&quot;. 


כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}}
ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. 

עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. 
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא  דצריר בצרורא.{{ש}} 
: תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה&quot;א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. 
* '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק  ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. 
* '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. 


אמר ר' שמעון: &quot;''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''&quot; 


תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}}
* '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית  לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}}
* '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}}
* '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. 


ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין  ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא.  לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. 

תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.&lt;קטע סוף=דף קכט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל א/&gt;ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. 


ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד  אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. 

וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא.


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. 

כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. 

דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא?  {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. 

מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. 

ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת  תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא  על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. 

כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}}
אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. 


תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}}
וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! 


תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}}
אמר לרבי יהודה: &quot;''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''&quot; 

אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה -  אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}}
בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. 

אמר ר' שמעון לר' יהודה: &quot;''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''&quot; 

ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! 


'''חוטמא'''. {{ש}}
תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. &lt;קטע סוף=דף קל א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קל ב/&gt;ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! 

דרוחא דנפיק  מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא  ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. 

הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}}
&quot;''קום רבי יוסי בקיומך!''&quot;

קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד &quot;''אליף לי חכמתא!''&quot;, דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. 

ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}}
דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ&quot;א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''&quot; 

תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב&quot;ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. &quot;ארבע רוחות באי&quot; לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. 

וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה  דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. 

ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. 


ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}?  מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. 

תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר &quot;''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''&quot;. {{ש}}
והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. 

תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}}
האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! 


וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא.

===[י&quot;ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]===
פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}}
ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא -  טמיר וסתים מכלא!{{ש}} 
דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} 
דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} 
דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} 
דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} 
דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} 
דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! &lt;קטע סוף=דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא א/&gt;תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא  דבוסמא טבא. חוורא דיקירא  ונחית  בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. 


* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא.

* '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות  חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. 

* '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. 

* '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

* '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

* '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. 

* '''תקונא עשיראה''' -  נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

* '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. 

* '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. 


לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. 

בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. 

בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. 

מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל  חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. 

תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה  משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. 

ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! 


אמר לרבי יצחק: &quot;''קום בקיומך וסלסל בסלסלא  בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''&quot; 

'''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. 

תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. &lt;קטע סוף=דף קלא א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלא ב/&gt;תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. 


תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. 

הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? 

אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. 

תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. 

בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו  קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. 

ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. 

תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}}
ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין -  לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. 

ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: 
# '''מי אל כמוך''' - חד. 
# '''נושא עון''' - תרי. 
# '''ועובר על פשע''' - תלת. 
# '''לשארית נחלתו''' - ארבע. 
# '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. 
# '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. 
# '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. 
# '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. 
# '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. 
# '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. 
# '''חסד לאברהם''' - חד סר. 
# '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. 
# '''מימי קדם''' - תליסר. 

לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. 

ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}}
אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! 


ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא  טמירא דטמירין - תקיפין  לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף  מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. &lt;קטע סוף=דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב א/&gt;ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. 

ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו.


'''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}}
ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא  ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. &lt;small&gt;'''(חסר כאן)'''&lt;/small&gt; 
{{להשלים}}


ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. 

אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס&quot;א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס&quot;א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש&quot;צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. 

תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א&quot;ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא.  ואתפשטו  תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. 

וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. 

אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה.


* '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא.
* '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ&quot;ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא.
* '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ&quot;ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. 


ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. 

מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}}
מאן חמי טמירותא  דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}}
עטרין דכל עטרין! {{ש}}
עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}}
עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}}
עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! 

ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. 

כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}}
תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! 

ותניא: עד כמה זהירין אלין  תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. &lt;קטע סוף=דף קלב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלב ב/&gt;וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! 

ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס&quot;א &quot;לא אדכר באורייתא&quot;}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. 

דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב  {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. 

דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. 

אמר ליה רבי שמעון: &quot;''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''&quot;


'''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}}
&quot;''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''&quot;

'''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. 

מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ&quot;ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. 

אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}}
פתחו ואמרו: &quot;'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''&quot; {{ש}}

אמר: &quot;'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''&quot; {{ש}}
יתיב. 

א&quot;ר שמעון: &quot;''האידנא אתקשר  עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''&quot; 


אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה  - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}}
דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}}
ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}}

ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. 

&quot;''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''&quot;

&quot;''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''&quot;


תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}}
אתרגיש ר' שמעון ואמר: &quot;''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''&quot;. {{ש}}
&quot;''קום ר' חייא!''&quot;


'''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}}
אלא  חס ושלום דאיהו אמר על דא! 

אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? &lt;קטע סוף=דף קלב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג א/&gt;'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}}
אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! 

אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! 


ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא -  לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. &lt;small&gt;[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]&lt;/small&gt; {{ש}}
דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא.  ושערא  אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום  דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום  דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד  פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. 

תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}.  {{ש}}
האי בזעיר אנפין. {{ש}}
מאי בין האי להאי? {{ש}}
בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [&lt;small&gt;בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}&lt;/small&gt; {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}}
באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. 

ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! 

'''ודא הוא תקונא תליתאה'''  דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! 

אמר ר' שמעון: &quot;''ודאי קב&quot;ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''&quot; 

ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. 

תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד  ואזהר  לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. 


'''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ&quot;ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. 


'''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. 

&quot;''קום ר' יוסי!''&quot;

'''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}}
{{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}}
דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. 

דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב&quot;ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}}
דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית  תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! &lt;קטע סוף=דף קלג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלג ב/&gt;דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. 

תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. 

אמר ר' שמעון: &quot;''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא  לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. 

&quot;''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''&quot; 

'''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? 

ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}}
חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}}
ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}}
והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! 

{{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי &quot;חסד עולם&quot;, והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. 

והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! 


'''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. 

פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב&quot;ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין  דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. 

כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}}
{{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}}
{{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}}
ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! 

תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! 

תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. 

תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. 

הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}}
'''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.&lt;קטע סוף=דף קלג ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}


&lt;קטע התחלה=דף קלד א/&gt;'''תקונא תמינאה''' -  נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. 

&quot;''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''&quot;

'''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. 

וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! 

אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע&quot;ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא  דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. 

ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! 

ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. 

אמר ליה ר' שמעון: &quot;''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''&quot;


'''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. 

&quot;''קום ר' אבא!''&quot; 

'''קם ר' אבא''' ואמר: אלין  שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך תהא לעתיק יומין!''&quot;


'''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. 

&quot;''קום ר' יהודה!''&quot; 

'''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}}
תרי! 
* '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', 
* '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''.


'''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. 

טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}}
דינא! באתר  דינא טרחותא אשתכח! {{ש}}
וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}}
אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! 

דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק  ביה. דמתלבש ביה  זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט  כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. 

ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. &lt;קטע סוף=דף קלד א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלד ב/&gt;דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר  מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. 

ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. 

'''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''.


'''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. 

א&quot;ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין  דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. 

והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא!


תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}}
ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. 

ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. 

דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין  לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. 

בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}.


אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא  פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. &lt;קטע סוף=דף קלד ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלה א/&gt;סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: &quot;שניין&quot;}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. 

וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. 

וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב&quot;ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא  אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. 


===[תיקונים דזעיר אנפין]===
השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}}
היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}}
דהשתא חובתא  עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! 

תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. 


תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי  לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. 

וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.

מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}}  {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא  הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. 

{{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה.  {{ש}}
{{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. 

כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. &lt;קטע סוף=דף קלה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלה ב/&gt;ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. 

{{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: &quot;דיוקנא&quot;}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו  כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו,  ומנהון לא אתבסמו כלל. 

ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה &quot;מיתה&quot;, כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. 

וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}}
וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]===
תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא,  וסליק  ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל  ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. 

והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}}
בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}}
מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל  ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. 

בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}}
בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא
* חיוור בגוויה, 
* דכליל כלהו חיוורי.  
אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. 

ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}}
{{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}}
{{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. 

וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. 

האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה&quot;ג האריז&quot;ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. 

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. &lt;קטע סוף=דף קלה ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלו א/&gt;ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין.


בחלליה דגולגלתא  דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר  לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. 

ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}}
* '''מחללא חד''' מתבקע  חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא.

* '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב&quot;ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. 

* '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. 

ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. 


תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. 

יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא.  רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. 

ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. 
* '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. 
* '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. 
* '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו.

ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}}
וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}}
ובהאי תלין תליין  ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. 


בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. 

תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. 


'''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. &lt;קטע סוף=דף קלו א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלו ב/&gt;ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. 

בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. 

ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב&quot;ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. 

תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. 

ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין  הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. 

תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש&quot;א|טו|כט}}{{ש}} 
האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}}  אתחזי ואתגלייא  האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא.


'''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}}
שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן  באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. 

בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}?  בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}}
[&lt;small&gt;ספרים אחרים:&lt;/small&gt; ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] 

ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. 

וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר  עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. 

עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. &lt;קטע סוף=דף קלו ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז א/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}}
'''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}}
'''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין  דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. 

וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.


'''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.

'''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}}
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא  ואקיף לההוא אוכמא.

'''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. 

וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא,  ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. 

ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. 

ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב  כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. 

תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? 

אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו&quot;ד ולא &quot;עיניך&quot;. ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. &lt;קטע סוף=דף קלז א/&gt;‏‏{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלז ב/&gt;ותאנא:  דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}}
ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}}
כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין.

תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא  במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל.


'''חוטמא''' {{ש}}
תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית  תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו  ונפקין מחוטמוי. 

ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי  גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}}
ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. 

ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה&quot;א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. 

וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף  וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף  וארבע מאה  דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן  עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. 

כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}}

אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}}
אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא  רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין  דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. 

ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. &lt;קטע סוף=דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלח א/&gt;תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. 

והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש&quot;א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. 

מאי טעמא? 
* {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. 
* {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. 
* {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. 

אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. 

אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}}
וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. 

ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא  באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}}
והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. 

והאי  דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא.


תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}}
ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא?  בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. 

ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. 

בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}}
ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר.


תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש  במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. &lt;קטע סוף=דף קלח א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קלח ב/&gt;ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש  ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}}
בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן  כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. 


תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין.  שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. 

מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא  אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. 

תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח  דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. 

תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא  שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. 

כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו&quot;ד ה&quot;א תרי זמני, או באלף דל&quot;ת ויו&quot;ד ה&quot;א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. 

ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו&quot;ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}}
{{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. 

{{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}}
{{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}}
{{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא.

===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]===
תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! 


פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}}
מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! &lt;קטע סוף=דף קלח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קלט א/&gt;דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב &quot;הדבקים ליהוה&quot; אלא {{צ|ביהוה}} ממש. 


תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא  משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון  דאורייתא דשמא קדישא. 
----------------------
{{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל&quot;ח ע&quot;ב)}}{{ש}} 
{{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}}
{{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}}
{{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} 
-----------------------
ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}}
אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא!  ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. 

ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. 

'''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי  אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

* '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. 

* '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. 

* '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. 

* '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. 

* '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. 

* '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. 

* '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. 

* '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. 

* '''תקונא תשיעאה''' -  אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא  עד  אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. 


בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. 

תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. 

'''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. 


אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: &quot;''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא  דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''&quot; &lt;קטע סוף=דף קלט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קלט ב/&gt;קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}}  {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} 

תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. 

תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}}
אמר: &quot;''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה -  אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''&quot;. 

ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! 
* '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. 
* '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}}
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. 


תנא: שיתא שמהן דכתיב 
* {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד.  
* {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין.  
* {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת.  
* {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה.  
* {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. 

{{צ|אדם}} תלת דכתיב: 
* {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. 
* {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. 

ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי  {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. 

ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. 

ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא.  ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. 

ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}}
מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}}
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}}


ובתרי גווני אתי האי חושבנא. 
* חד - כדקאמרן. 
* תרין - 
** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. 
** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. 
** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. 
** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. 
** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. 
** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. 
** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. 
** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה.


{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}}
{{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. 

ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא  דחיק. וכל האי אצטריך  דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. 


===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]===
תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. &lt;קטע סוף=דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קמ א/&gt;'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. 

תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. 

ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! 
* תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, 
* וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. 

ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}}
בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. 

ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. 

ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. 


ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. 


ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין  משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. 

אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}}
ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא  דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. 

וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. 

ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין  אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. &lt;קטע סוף=דף קמ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמ ב/&gt;ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. 

==קטע זמני==
תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. 

והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. 

אמר רבי שמעון &quot;''בריך ברי לקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''&quot;. 


'''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. 

&quot;''קום רבי אבא!''&quot;. 

קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס&quot;א בתקוני מלכין) (ס&quot;א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס&quot;א דא נהירו דאנפין). 

ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. 

ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב  {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. 

ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. 

והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס&quot;א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא.


'''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס&quot;א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס&quot;א ליאה דעלעין) בעלעוי, ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.&lt;קטע סוף=דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמא א/&gt;ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ&quot;א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. 

'''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס&quot;א אסתכל) במתקלא חד סלקין. 

אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. 


'''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. 

תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון &quot;חסדי קדמאי&quot;, ובגין אינון נהרין כל אינון &quot;חסדי עולם&quot;. 


'''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס&quot;א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. 


'''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. 

&quot;''קום רבי יהודה!''&quot; 

קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס&quot;א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס&quot;א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. 

אמר ר' שמעון: &quot;''בריך אנת לעתיקא קדישא!''&quot;


'''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס&quot;א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. 


'''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס&quot;א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. 
ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי.


תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ&quot;א (ס&quot;א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. 

כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא &lt;קטע סוף=דף קמא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמא ב/&gt;דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ&quot;א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. 

כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. 

ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ&quot;א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ&quot;א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ&quot;א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי&quot;ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי&quot;ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. 

ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. 

וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. 

ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ&quot;א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. 

בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ&quot;א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}.

כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. 

תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. 

תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. 

תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס&quot;א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. 

תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו &lt;קטע סוף=דף קמא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמב א/&gt;דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. 

ותאנא: חמשה ערייתא (נ&quot;א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ&quot;א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. 

והכי תאנא: 
* קול באשה ערוה. 
* שער באשה ערוה. 
* שוק באשה ערוה. 
* יד באשה ערוה. 
* רגל באשה ערוה. 
דאע&quot;ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו&quot;ד. וכיון דאתגלייא יו&quot;ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ&quot;א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דפום אמה. 

ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו&quot;ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש&quot;ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו&quot;ד ואסתמר דלא עייליה ליו&quot;ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו&quot;ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. 

וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי &quot;אדם&quot; - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. 

תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. &quot;אשר היו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. 

ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? 

תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. 

כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס&quot;א קדישא) &lt;קטע סוף=דף קמב א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמב ב/&gt;תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. 

ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. 

היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. 

והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס&quot;א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. 

נ&quot;א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). 

בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. 

ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. 

ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע&quot;ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ&quot;א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע&quot;ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. 

תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}.

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. 

הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע&quot;ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}}
{{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. 

ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא &lt;קטע סוף=דף קמב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמג א/&gt;ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). 

וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. 

בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס&quot;א אתערעו) קמיה (ס&quot;א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}}  {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב&quot;ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע&quot;ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. 

מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. 

זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס&quot;א דאתכלא). 

זכאין אינון צדיקייא (נ&quot;א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא.


אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} 


תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. 

כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס&quot;א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. 

כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי  {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס&quot;א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. 

תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס&quot;א קסטין) דגופא. (נ&quot;א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. &lt;קטע סוף=דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמג ב/&gt;תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. 

תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח&quot;ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. 

ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. 

וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב&quot;ה לעילא. קב&quot;ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק&quot;ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. 

תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס&quot;א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. 

ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. 

תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס&quot;א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. 

(שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. 

ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין &lt;קטע סוף=דף קמג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד א/&gt;דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס&quot;א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). 

תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס&quot;א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. 

{{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז&quot;א ועזא&quot;ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. 

כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - &quot;ויעצב&quot; לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. 

{{צ|אל לבו}} - &quot;בלבו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. 

{{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס&quot;א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. 

ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש&quot;א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. 

עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. 

תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. 

תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח&quot;ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. 

שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. &lt;קטע סוף=דף קמד א/&gt; {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמד ב/&gt;אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ&quot;ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ&quot;א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. 

ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. 

אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. 

נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. 

קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. 

תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא.


תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. 

א&quot;ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. 
רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. 

אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. 

אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. 
א&quot;ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס&quot;א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. 
א&quot;ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב&quot;ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס&quot;א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב&quot;ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס&quot; בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ&quot;א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב&quot;ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. 
זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס&quot;א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א&quot;ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין &lt;קטע סוף=דף קמד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמה א/&gt;בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. 
א&quot;ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ&quot;ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי:

'''עד כאן האדרא קדישא רבא''':

===המשך זהר פרשת נשא===

'''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}}
רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב&quot;ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות:

תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות&lt;קטע סוף=דף קמה א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קמה ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ&quot;אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א&quot;ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א&quot;ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א&quot;ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א&quot;ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א&quot;ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. 

ד&quot;א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. 

אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. 

אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. 

{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד&quot;ק אתקרי כ&quot;ה דכל דינין מתערין מכ&quot;ה (נ&quot;א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס&quot;א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב &lt;קטע סוף=דף קמה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו א/&gt;{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ&quot;ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ&quot;ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע&quot;ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ&quot;ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - &quot;אמרו&quot; לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. 

ד&quot;א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב &quot;תאמרו&quot;? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. 


ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. 

אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב&quot;ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. 

{{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ&quot;ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס&quot;ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. 

תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ&quot;י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא &quot;ידיו&quot; - משום דשבחא דימינא על שמאלא. 
אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. 

תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה &lt;קטע סוף=דף קמו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמו ב/&gt;על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע&quot;י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. 

א&quot;ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. 

תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ&quot;א ולאתכוונא) באינון מלין. א&quot;ר יצחק בעי קב&quot;ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א&quot;ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך:


אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס&quot;א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א&quot;ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ&quot;ב אתוון (ס&quot;א דכלהו מכילן) (ס&quot;א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ&quot;ב מכילן דרחמי וי&quot;ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס&quot;א בז&quot;א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ&quot;ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות&quot;ח דכל הני כ&quot;ב אתוון (ס&quot;א רחמי) (ס&quot;א דכל הני כ&quot;ב מכילן דרחמי) &lt;קטע סוף=דף קמו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז א/&gt;משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י&quot;ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס&quot;א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ&quot;ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ&quot;ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ&quot;ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא &quot;אמרו&quot; כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. 

תאנא א&quot;ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר&quot;א ב&quot;ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א&quot;ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. 
אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! 

א&quot;ל כלא אתמר. ות&quot;ח קרא קב&quot;ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. 

ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ&quot;ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. 

ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א&quot;ר יהודה בג&quot;כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. 

ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ&quot;ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ&quot;ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. 

תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. 
א&quot;ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. 
א&quot;ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע&quot;ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. 

תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי &lt;קטע סוף=דף קמז א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}
&lt;קטע התחלה=דף קמז ב/&gt;רישיהון יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד י&quot;ברכך י&quot;אר י&quot;שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז&quot;א מעתיקא מאן דאצטריך יו&quot;ד יו&quot;ד יו&quot;ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש&quot;ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי:


'''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}}
מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א&quot;ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב &quot;יאמרו&quot; או &quot;יזכרו&quot;. 

תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. 

תאנא א&quot;ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. 

א&quot;ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס&quot;א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב&quot;ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. 

וא&quot;ר יצחק בג&quot;כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. 

אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? &quot;אל בלק&quot; מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. 

תאנא א&quot;ר יוסי א&quot;ל קב&quot;ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. 

ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. 

תניא כמה חביבין ישראל קמי קב&quot;ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. &lt;קטע סוף=דף קמז ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמח א/&gt;רבי אבא הוה אזיל ללוד. 
פגע ביה ר' זירא בר רב א&quot;ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. 

מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב&quot;ה חשבה לאברהם או אברהם לקב&quot;ה. ואנא שמענא דקב&quot;ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א&quot;ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. 

תא חזי {{צ|ויחשבה}} - &quot;ויחשוב לו&quot; לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב&quot;ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א&quot;ל קב&quot;ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ&quot;ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. 

בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ&quot;ה ואע&quot;ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע&quot;ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. 

אמר רבי יצחק '''כ&quot;ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד&quot;ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע&quot;ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. 

תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ&quot;ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס&quot;א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}:


'''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}}
תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א&quot;ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? 

אלא בשעה שאמר לו קב&quot;ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. 
אמר מיכאל קמי קב&quot;ה רבש&quot;ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. 
א&quot;ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - &quot;בְאדם&quot; לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!&lt;קטע סוף=דף קמח א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}}
מהו {{צ|ליום}}? א&quot;ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו&quot;ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג&quot;כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. 

זכאה חולקהון דצדיקייא דקב&quot;ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;

==פרשת נשא - רעיא מהימנא==
{{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}}
פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. 

ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}}
{{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. 

וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}}
ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון  {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. 

ותרין כרסיין אינון!  {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. 
* '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא&quot;ל. 
* '''פומא''' -  '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ&quot;ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. 

מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (&lt;small&gt;שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש&lt;/small&gt;). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}}
ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה&quot;ג הרמ&quot;ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}}
'''&lt;small&gt;(עד כאן רעיא מהימנא)&lt;/small&gt;''' 


'''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח&quot;ג דף כ&quot;ד ע&quot;ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}'''
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכא ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
'''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}}
ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י&quot;ה''', ואשתלים ביה '''יהו&quot;ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. 

דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו&quot;ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י&quot;ה''' - דא '''יה&quot;ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. 

ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו&quot;ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי!

ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש.  עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. 

ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב&quot;ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. 

הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל  - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. 

דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ&quot;ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ&quot;ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר&quot;א אשר מחליף &quot;יראה&quot; ו&quot;אות י'&quot; עם &quot;תורה&quot; ו&quot;אות ו'&quot; - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''.  

ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב&quot;ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב&quot;ה על רמ&quot;ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה  ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. 

ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל&quot;ב}} {{צ|אלהים}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכב ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה&quot;ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש.  ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. 

ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ&quot;ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ&quot;ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''.  דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס&quot;ה ע&quot;ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק&quot;ו ע&quot;ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. 

ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב&quot;ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא&quot;ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה.

ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע&quot;ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}.  וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. 

ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. 

אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}.

כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}}
וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}}
* אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב&quot;ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה.
* אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'.
* ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב&quot;ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י&quot;ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו&quot;ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. 

ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב&quot;ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב&quot;ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב&quot;ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה.

אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו&quot;ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. 

והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר&quot;א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'.   איהו חד שביעאה דכלא,  ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי.  אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. 

ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. 

וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. 

ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב&quot;ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך  אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין.

ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה&quot;ג הגר&quot;א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. 

ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש&quot;ב|יב|}}.  ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה'''  ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב&quot;ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. 

ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב&quot;ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ&quot;ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ&quot;ח.{{ש}}
{{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}}


'''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. 

פתח ואמר{{ש}}
'''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה&quot;ג המתוק מדבש על פי ד&quot;ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. 

וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה.  ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם.  

{{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. 

כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב&quot;ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. 

ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו 
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. 

כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. 

כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון.

{{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'.  ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה.  בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. 

ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. 

ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא.  והכי איסור והיתר  טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח  אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע&quot;ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת&quot;ח. 

ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב&quot;ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא.  אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת&quot;ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע&quot;ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת&quot;ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת&quot;ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא.

וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת&quot;ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. 

אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב&quot;ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. 

אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו&quot;ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב&quot;ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת&quot;ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. 

באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו&quot;ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב&quot;ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}}
'''(עד כאן רעיא מהימנא)'''


{{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס&quot;ט ע&quot;א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו א/&gt;
==קטע זמני==
{{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קכט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קל ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלח ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קלט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמ ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמא ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמב ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמג ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמד ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמה ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;{{להשלים}}
&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמו ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז א/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמז ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;(&lt;small&gt;הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא&lt;/small&gt;)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קמח א/&gt;


----------------------

&lt;references/&gt;</text>
      <sha1>tvfeo2hw1khr80zcf1bb0xwwsza8sy8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית רבה פד כא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>268802</id>
    <revision>
      <id>3006304</id>
      <parentid>503144</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:24:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <origin>3006304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2021" sha1="g7dlfsrlmy5qh1cubq682dywfkm7nyv" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|בראשית רבה|פד|כ|כא|כב|}}{{פמ|בראשית רבה|פד|כא}}
וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו (בראשית לז, לה), כַּמָּה בָּנוֹת הָיוּ לוֹ חֲדָא הֲוַת וְהַלְוַאי קְבָרָהּ, אֶלָּא אֵין אָדָם נִמְנַע מִלִקְרֹא לַחֲתָנוֹ בְּנוֹ וּלְכַלָּתוֹ בִּתּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְאַחְיוֹתֵיהֶם נָשְׂאוּ הַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ. (בראשית לז, לה): וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לוֹ כְּתִיב (דברי הימים א ה, ב): כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו, וּכְתִיב (בראשית לח, יב): וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ, וְזֶה אֲבִיהֶם שֶׁל כֻּלָּם וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, אָמַר לָהּ מִתְנַחֲמִים עַל הַמֵּתִים וְאֵין מִתְנַחֲמִים עַל הַחַיִּים. (בראשית לז, לה): וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו, זֶה יִצְחָק. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן אָמְרוּ אֶצְלוֹ הָיָה בּוֹכֶה וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא מֵאֶצְלוֹ הָיָה הוֹלֵךְ וְרוֹחֵץ וְסָךְ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, אָמַר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גִּלָּה לוֹ וַאֲנִי מְגַלֶּה לוֹ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן עַל שֵׁם כָּל שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו מִתְאַבְּלִין עִמּוֹ.</text>
      <sha1>g7dlfsrlmy5qh1cubq682dywfkm7nyv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אגרות הראי&quot;ה/מג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>281750</id>
    <revision>
      <id>3006319</id>
      <parentid>1286747</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T14:33:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-23857-75</username>
        <id>45314</id>
      </contributor>
      <comment>תיקנתי שגיאה</comment>
      <origin>3006319</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6510" sha1="9xcexhvumw6im7xxfng5rxdv26cuntf" xml:space="preserve">'''&lt;big&gt;מג&lt;/big&gt;'''
&lt;br /&gt;
ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו. י&quot;ב כסלו תרס&quot;ז.
שלו' וברכה לכבוד הרב הגדול הישיש מו&quot;ה ישעי' אורינשטיין נ&quot;י.
&lt;br /&gt;
הגיעתני יקרתו. ובאמת הי' לי ספק אם אשיב אם לא, כי חששתי שמא יש למעכת&quot;ר ח&quot;ו עגמ&quot;נ ממכתבי, ולמה אצער ת&quot;ח זקן שכמותו שי'. מ&quot;מ הכרעתי להשיב בקצרה, אולי יתן השי&quot;ת ויכנסו דברי באזניו, ואז לא יהי' לו כ&quot;כ צער מעצם העובדא של החוברות, והי' זה שכרי להציל נפש יקרה שכמותו מצער ודאגה.
&lt;br /&gt;
ידע כבודו שכל כונתי בחוברותי, ובכל מה שאני כותב, הוא רק לעורר לבב ת&quot;ח, זקנים וצעירים, לעסוק בעיון בפנימיות התורה, בין במוסר בכל הדרכים הנמצאים עמנו מקדושי עליון, בין במחקר בכל הספרים הקדושים שהנחילונו רבותינו הגאונים בעלי המחקר, בין ע&quot;ד הראשונים, בין ע&quot;ד האחרונים, בין ע&quot;ד החסידות, בין ע&quot;ד רבינו הגר&quot;א והרמ&quot;ח לוצאטו ז&quot;ל. וללמוד את כל הספרים עם דברי זוה&quot;ק וספד&quot;צ, ספר הבהיר וספר יצירה, וכל מדרשי חז&quot;ל, בעיון ובבקיאות, צריך ע&quot;ז התמדה גדולה ממש כהתמדת הש&quot;ס ופוסקים. אמנם לא הכל מוכנים לזה מטבע נפשם, ע&quot;כ כל מי שאינו מסוגל, ולבו לב חריף, ודאי שעליו להאריך בעומק פלפול גפ&quot;ת ופוסקים, אבל מי שמוכשר לעסוק בעיון חכמתא וקבלה ע&quot;כ הוא צריך לסדר לו סדרים קצרים, לעומת גודל האריכות של חידוש ופלפול, ומ&quot;מ גם הוא לא יניח ידו מפלפולא  של תורה, דקוב&quot;ה חדי בה, אבל עיקר לימודו צריך שיהיה להכיר את קונו. וכ&quot;כ בהק' ע&quot;ח, ועיין &quot;אור נערב&quot;. ובזמן הזה, שבעוה&quot;ר רבים מהצעירים הולכים ונפתים אחרי חלקת לשון נכרי', של בני פריצי עמנו, צריך ג&quot;כ להראות לכל באי עולם, כי גם ת&quot;ח העוסקים בקדושה בתורת אמת לא תחסר להם גם כח המליצה וצחות הלשון. וזו היתה כונת החסיד רמח&quot;ל ז&quot;ל במעשיו בספרי מליצה וצחות, וגם אני הקטן הנני חפץ למנקט בשיפולי גלימי' ז&quot;ל, וללכת בעקבותיו כפי מעוט יכולתי. ויען שלשלימות תוה&quot;ק צריך ג&quot;כ ידיעות של חכמת העולם, בכמה ענינים, וביחוד כדי להשיב לאפיקורס, שהוא דבר נחוץ בזמננו מאד, ע&quot;כ אני מזכיר את מה שאמרו רבותינו מהגר&quot;א ז&quot;ל ומהר&quot;ל מפראג, ב&quot;נתיבות עולם&quot; נתיב התורה פי&quot;ד, אחרי הזהירות של התמדת התורה ונקיון המדות והמעשים, ביחוד מהכעס, מהגאוה והעצבות, שהם ראשי המדות הרעות, ועם הקביעות התמידית בכל יום בפנימיות התורה כ&quot;א לפי השגתו. ובזה בדוק ומנוסה הוא, שאחרי כל אלה ההקדמות לא יזיקו לו ח&quot;ו כלל ידיעות החכמות, כשילקחו בשיעורים לש&quot;ש, אדרבא יוסיפו לו אומץ בעבודת השי&quot;ת בשמחה רבה ובגדולת המוחין. ואם ח&quot;ו נמצאים איזה אנשים שהם טועים בדברי, ומגלים בהם פנים שלא ככונתי, בשביל כך אין למנוע את הטוב מהראויים לזה, וככתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל באגרותיו&lt;ref&gt;מאמר תחית המתים&lt;/ref&gt; כי ישרים דרכי ה' וגו. וע&quot;י התמדת הלמוד בקביעות בנעם פנימיות תוה&quot;ק, יאיר על נפש העוסק בה לשמה אור שמחה ואהבה עליונה, בתענוגים רוחניים מעין עוה&quot;ב, ולא יהי' צריך להשתמש כלל ביראה רעה של רצועה בישא&lt;ref&gt;[[זהר חלק א יא ב|זהר בראשית יא:]], תקוני זהר תי' ל.&lt;/ref&gt;, כ&quot;א בשיעור מועט מאד ובזה ימצא בנפשו עז ואמץ, ולא יפחד משום פגע רע, לא בעוה&quot;ז ולא בעוה&quot;ב, כי גם כי אשב בחושך ד' אור לי. זהו בקירוב תוכן כונתי בדברי, שהעיר עליהם כת&quot;ר. ומה טוב ומה נעים הוא לדון לכ&quot;ז איש את רעהו, ועי&quot;ז יתקלס עילאה ויתגדל כבוד שמים, וכבוד אה&quot;ק וכבוד ת&quot;ח שבא&quot;י בכלל. ואנכי כשאני לעצמי הנני ב&quot;ה רחוק מלהיות נהנה הרבה כשמשבחין אותי, ולא להיות מקפיד ומצטער הרבה כשמבזים אותי. שבח לשמו ית', שהעסק התמידי בלמוד המוסר ופנימיות תוה&quot;ק פעל עלי זאת התכונה. ע&quot;כ איני מוצא שום צורך להתנצל לפני כת&quot;ר מצדי, רק בשביל לשכך לבב כבודו שלא יצטער, כי כל ישעי וחפצי הוא לשמח את הבריות ולקיים כפי יכולתי &quot;יראיך יראוני וישמחו&quot;. ע&quot;כ אמרתי יהיו נא דברי אלה למנוחת לבב לכת&quot;ר. והשי&quot;ת יברכהו בשיבה טובה, אותו ואת כל אשר לו, ונזכה לראות משמחת ציון ובנין ירושלים בגילוי כבוד מלכותו יתב' עלינו לשם ולתהילה בכל עמי הארץ, ותמלא כל הארץ דעה את ד', כנפשו היפה ונפש הצעיר אסקופה הנדרסת, המצפה לאורה וישועה,
&lt;br /&gt;
הק' אברהם יצחק ה&quot;ק
&lt;br /&gt;
אני תמה מכת&quot;ר שתובע אותי מענין האיש שכתב ב&quot;החבצלת&quot;, וכי אני מכיר אותו, ומה אוכל אנכי, או כל מי ששולח דבריו ברבים, לעשות אם ידברו אודותם דברי הבאי וכיו&quot;ב.
&lt;br /&gt;
אח&quot;כ חקרתי על הכותב בח', והוברר לי שאין בו אותן הפחיתויות שכת&quot;ר מיחס אליו, ח&quot;ו, וראוי לדון גם אותו לכ&quot;ז, והאמת והשלום אהבו.    הנ&quot;ל

[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]</text>
      <sha1>9xcexhvumw6im7xxfng5rxdv26cuntf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/בן זאב/כג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1704969</id>
    <revision>
      <id>3006330</id>
      <parentid>3005936</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T15:33:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3006330</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3805" sha1="92wkamcbpop2jlpb6oyla5oox4vatli" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;font-size:14pt;font-family: david;&quot;&gt;
[כג, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל אבי ואדון חיי הצלה נפשי לבל אכשל במוצא שפתי&lt;קטע סוף=א/&gt;

[כג, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מי זה ישים שוט על הגיוני ושבט מוסר על לבי{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[כג, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מי יגל משגתי על פני בל אוסיף עוד לפשע&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[כג, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;פן תרבינה אשמותי ומעותי תגדלנה ומחרפי ישישו ויגדילו עלי עקב&lt;קטע סוף=ג/&gt;

[כג, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אלהי אבי ואדון חיי פלטני מרום עינים&lt;קטע סוף=ד/&gt; [כג, ה] ולב פחז הרחק ממני

[כג, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;בל ישט לבי ביפת עין במחמדי זוללים וסובאים בל אפת ולא יהיה לי עז מצח&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[כג, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שמעו בנים תורת פי ושם לבו לדברי לא יבוש&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[כג, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;בפיו ילכד רשע ואויל בלשונו יכשל&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[כג, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אל תתן פיך לשבועה ולשאת השם על שפתיך&lt;קטע סוף=ט/&gt;

מרבה להשבע לא ינקה מענש ולשון אלה לא תזכה מחט

[כג, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;נמהר להשבע נמהר לחטוא ונגע לא ימוש מביתו{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[כג, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;נשבע בשגגה חטא באחת נשבע ואשם כפלים ענשו&lt;קטע סוף=יא/&gt;

שומר פיו מאלה שומר נפשו מעול ובחטא לא יחלט

ואף לנבל פיך לא תאלף כי הוא עמל ואון

[כג, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;זכור אביך ואמך ולא תבוש לדבר בהם במושב גדולים&lt;קטע סוף=יד/&gt;

לא יקלו הורך בעיניך ונהמת כי מהם נודלת

מסכן פיו לנאצות לא יחכם כל ימיו ונפחז במאויי יצרו לא יאלף דעת

[כג, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;שתים הנה שנאה נפשי והשלוש תעל חמתי{{ש}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כג, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;גבר נפחז בזמה לא ינוח עד תלהטנו אשו{{ש}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כג, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;משחית דרכו ארצה לא יחדל עד אם כלה שביבו&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כג, יז] בעל זמה כל בשר ינעם לו ולא יחדל עד אם יבצע מזמתו

[כג, יח] בעל מחלל יצע ערשו ואמר בלבו אין מי רואני

[כג, יח] קורת ביתי סתר לי וחומות היכלי תסכנה בעדי אין רואה עלי ומה ימנעני

[כג, יט] ולא ידע כי עיני יי בהירות משמש ומחשכי מעשי אנוש נגלו לפניו

[כג, כ] הן בטרם יהיו הכל צפוי לפניו אך כי אחרי היותם 

[כג, כא] ובטרם יבין פושע ילפת ברשעו ויגלה קלונו בקהל

[כג, כב] ואף אשה בוגדת על בעלה ומזרים תלד בנים

[כג, כג] על שלושה פשעיה סרה ממצות יי ברית בעלה הפרה ובנים זרים ילדה

[כג, כד] היא תגלה חרפתה בקהל ועל פרי בטנה יפקד עונה

[כג, כה] ילדיה לא יעשו שרש למטה וענפיה לא יתנו פני ממעל

[כג, כו] שמה לקללה ישאר וחטאיה לא ימחו

[כג, כז] למען דעת כל עמי הארץ ויבינו כל יושבי תבל{{ש}}כי אין טוב מיראת יי ולא נעים מנצור פקודיו&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>92wkamcbpop2jlpb6oyla5oox4vatli</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006331</id>
      <parentid>3006330</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T15:34:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3006331</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3995" sha1="ln6lgdhh5wbx1tij3cpcnzwchvn7o74" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;font-size:14pt;font-family: david;&quot;&gt;
[כג, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל אבי ואדון חיי הצלה נפשי לבל אכשל במוצא שפתי&lt;קטע סוף=א/&gt;

[כג, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מי זה ישים שוט על הגיוני ושבט מוסר על לבי{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[כג, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מי יגל משגתי על פני בל אוסיף עוד לפשע&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[כג, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;פן תרבינה אשמותי ומעותי תגדלנה ומחרפי ישישו ויגדילו עלי עקב&lt;קטע סוף=ג/&gt;

[כג, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אלהי אבי ואדון חיי פלטני מרום עינים&lt;קטע סוף=ד/&gt; [כג, ה] ולב פחז הרחק ממני

[כג, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;בל ישט לבי ביפת עין במחמדי זוללים וסובאים בל אפת ולא יהיה לי עז מצח&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[כג, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שמעו בנים תורת פי ושם לבו לדברי לא יבוש&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[כג, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;בפיו ילכד רשע ואויל בלשונו יכשל&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[כג, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אל תתן פיך לשבועה ולשאת השם על שפתיך&lt;קטע סוף=ט/&gt;

מרבה להשבע לא ינקה מענש ולשון אלה לא תזכה מחט

[כג, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;נמהר להשבע נמהר לחטוא ונגע לא ימוש מביתו{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[כג, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;נשבע בשגגה חטא באחת נשבע ואשם כפלים ענשו&lt;קטע סוף=יא/&gt;

שומר פיו מאלה שומר נפשו מעול ובחטא לא יחלט

ואף לנבל פיך לא תאלף כי הוא עמל ואון

[כג, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;זכור אביך ואמך ולא תבוש לדבר בהם במושב גדולים&lt;קטע סוף=יד/&gt;

לא יקלו הורך בעיניך ונהמת כי מהם נודלת

מסכן פיו לנאצות לא יחכם כל ימיו ונפחז במאויי יצרו לא יאלף דעת

[כג, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;שתים הנה שנאה נפשי והשלוש תעל חמתי{{ש}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כג, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;גבר נפחז בזמה לא ינוח עד תלהטנו אשו{{ש}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כג, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;משחית דרכו ארצה לא יחדל עד אם כלה שביבו&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כג, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;בעל זמה כל בשר ינעם לו ולא יחדל עד אם יבצע מזמתו&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[כג, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;בעל מחלל יצע ערשו ואמר בלבו אין מי רואני{{ש}}&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[כג, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;קורת ביתי סתר לי וחומות היכלי תסכנה בעדי אין רואה עלי ומה ימנעני&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[כג, יט] &lt;קטע התחלה=יט/&gt;ולא ידע כי עיני יי בהירות משמש ומחשכי מעשי אנוש נגלו לפניו&lt;קטע סוף=יט/&gt;

[כג, כ] הן בטרם יהיו הכל צפוי לפניו אך כי אחרי היותם 

[כג, כא] ובטרם יבין פושע ילפת ברשעו ויגלה קלונו בקהל

[כג, כב] ואף אשה בוגדת על בעלה ומזרים תלד בנים

[כג, כג] על שלושה פשעיה סרה ממצות יי ברית בעלה הפרה ובנים זרים ילדה

[כג, כד] היא תגלה חרפתה בקהל ועל פרי בטנה יפקד עונה

[כג, כה] ילדיה לא יעשו שרש למטה וענפיה לא יתנו פני ממעל

[כג, כו] שמה לקללה ישאר וחטאיה לא ימחו

[כג, כז] למען דעת כל עמי הארץ ויבינו כל יושבי תבל{{ש}}כי אין טוב מיראת יי ולא נעים מנצור פקודיו&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>ln6lgdhh5wbx1tij3cpcnzwchvn7o74</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006332</id>
      <parentid>3006331</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T15:37:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3006332</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4237" sha1="i29vdq10jbnnld1ps9orob0heogw4w5" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;font-size:14pt;font-family: david;&quot;&gt;
[כג, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל אבי ואדון חיי הצלה נפשי לבל אכשל במוצא שפתי&lt;קטע סוף=א/&gt;

[כג, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מי זה ישים שוט על הגיוני ושבט מוסר על לבי{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[כג, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;מי יגל משגתי על פני בל אוסיף עוד לפשע&lt;קטע סוף=ב/&gt;

[כג, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;פן תרבינה אשמותי ומעותי תגדלנה ומחרפי ישישו ויגדילו עלי עקב&lt;קטע סוף=ג/&gt;

[כג, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אלהי אבי ואדון חיי פלטני מרום עינים&lt;קטע סוף=ד/&gt; [כג, ה] ולב פחז הרחק ממני

[כג, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;בל ישט לבי ביפת עין במחמדי זוללים וסובאים בל אפת ולא יהיה לי עז מצח&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[כג, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;שמעו בנים תורת פי ושם לבו לדברי לא יבוש&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[כג, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;בפיו ילכד רשע ואויל בלשונו יכשל&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[כג, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אל תתן פיך לשבועה ולשאת השם על שפתיך&lt;קטע סוף=ט/&gt;

מרבה להשבע לא ינקה מענש ולשון אלה לא תזכה מחט

[כג, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;נמהר להשבע נמהר לחטוא ונגע לא ימוש מביתו{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[כג, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;נשבע בשגגה חטא באחת נשבע ואשם כפלים ענשו&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[כג, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;שומר פיו מאלה שומר נפשו מעול ובחטא לא יחלט&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[כג, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;ואף לנבל פיך לא תאלף כי הוא עמל ואון&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[כג, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;זכור אביך ואמך ולא תבוש לדבר בהם במושב גדולים{{ש}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[כג, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;לא יקלו הורך בעיניך ונהמת כי מהם נודלת&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[כג, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;מסכן פיו לנאצות לא יחכם כל ימיו ונפחז במאויי יצרו לא יאלף דעת&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[כג, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;שתים הנה שנאה נפשי והשלוש תעל חמתי{{ש}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כג, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;גבר נפחז בזמה לא ינוח עד תלהטנו אשו{{ש}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כג, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;משחית דרכו ארצה לא יחדל עד אם כלה שביבו&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[כג, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;בעל זמה כל בשר ינעם לו ולא יחדל עד אם יבצע מזמתו&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[כג, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;בעל מחלל יצע ערשו ואמר בלבו אין מי רואני{{ש}}&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[כג, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;קורת ביתי סתר לי וחומות היכלי תסכנה בעדי אין רואה עלי ומה ימנעני&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[כג, יט] &lt;קטע התחלה=יט/&gt;ולא ידע כי עיני יי בהירות משמש ומחשכי מעשי אנוש נגלו לפניו&lt;קטע סוף=יט/&gt;

[כג, כ] הן בטרם יהיו הכל צפוי לפניו אך כי אחרי היותם 

[כג, כא] ובטרם יבין פושע ילפת ברשעו ויגלה קלונו בקהל

[כג, כב] ואף אשה בוגדת על בעלה ומזרים תלד בנים

[כג, כג] על שלושה פשעיה סרה ממצות יי ברית בעלה הפרה ובנים זרים ילדה

[כג, כד] היא תגלה חרפתה בקהל ועל פרי בטנה יפקד עונה

[כג, כה] ילדיה לא יעשו שרש למטה וענפיה לא יתנו פני ממעל

[כג, כו] שמה לקללה ישאר וחטאיה לא ימחו

[כג, כז] למען דעת כל עמי הארץ ויבינו כל יושבי תבל{{ש}}כי אין טוב מיראת יי ולא נעים מנצור פקודיו&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>i29vdq10jbnnld1ps9orob0heogw4w5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הרחמן לברית מילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725161</id>
    <revision>
      <id>3006294</id>
      <parentid>2996748</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T12:20:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3006294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3087" sha1="0hspqq5gsjtso8ik8m1iyge9rdn5uiw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט הרחמן לברית מילה הוא סדרת ברכות 'הרחמן' מפויטות לברית מילה, הנוספת ביהדות אשכנז בין קטעי 'הרחמן' לקראת סיום ברכת המזון בסעודת ברית מילה (כאן לפי המנהג המזרחי; למנהג המערבי ראה: [[הרחמן הוא אשר חנן]]). מחבר הפיוט הזה הוא רבי 'אברהם כהן צדק' כפי שרמוז באקרוסטיכון של הפיוט.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם כהן צדק'''}}

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ {{סי|אֲ}}בִי הַיֶּלֶד וְאִמּוֹ{{ש}}
וְיִזְכּוּ לְגַדְּלוֹ וּלְחַנְּכוֹ וּלְחַכְּמוֹ{{ש}}
מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה דָמוֹ{{ש}}וִיהִי יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ.{{רווח|3}}{{הור|אָמֵן}}

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ {{סי|בַּ}}עַל בְּרִית הַמִּילָה{{ש}}אֲשֶׁר שָׂשׂ לַעֲשׂוֹת צֶדֶק בְּגִילָה{{ש}}וִישַׁלֵּם פָּעֳלוֹ וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ כְפוּלָה{{ש}}וְיִתְּנֵהוּ לְמַעְלָה לְמָעְלָה.{{רווח|3}}{{הור|אָמֵן}}

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ {{סי|רַ}}ךְ הַנִּמּוֹל לִשְׁמוֹנָה{{ש}}
וְיִהְיוּ יָדָיו וְלִבּוֹ לָאֵל אֱמוּנָה{{ש}}
וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה{{ש}}
שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.{{רווח|3}}{{הור|אָמֵן}}

הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ {{סי|הַ}}מָּל בְּשַׂר הָעָרְלָה{{ש}}
וּפָרַע וּמָצַץ דְּמֵי הַמִּילָה{{ש}}
אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב עֲבוֹדָתוֹ פְסוּלָה{{ש}}
אִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ.{{רווח|3}}{{הור|אָמֵן}}

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ {{סי|מְ}}שִׁיחוֹ הוֹלֵךְ תָּמִים{{ש}}
בִּזְכוּת חֲתַן לַמּוּלוֹת דָּמִים{{ש}}
לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְנִחוּמִים{{ש}}
לְעַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים.{{רווח|3}}{{הור|אָמֵן}}

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ {{סי|כֹּהֵן צֶדֶק|0}} אֲשֶׁר לֻקַּח לְעֵילוֹם{{ש}}
עַד הוּכַן כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ וְיָהֲלֹם{{ש}}
וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם{{ש}}
בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם.{{רווח|3}}{{הור|אָמֵן}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון לברית מילה]]
[[קטגוריה:ברכת המזון]]</text>
      <sha1>0hspqq5gsjtso8ik8m1iyge9rdn5uiw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויושע ה' אום למושעות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726471</id>
    <revision>
      <id>3006363</id>
      <parentid>3004313</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T23:38:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006363</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9107" sha1="n8thxbrjl4qbd8utjo1ebfra36nzh2j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ברבי יעקב|ר' יוסף ב&quot;ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז', ואם הוא שבת אומרים אותה בליל ח' (בפוזנא אין אומרים אותה בליל ח').}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}}
{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
{{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}}
{{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}}
{{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יעקב'''}}

{|
|-
|פֶּסַח {{סי|אֱ|2}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|בַּ|2}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש-רווח|1em}}||יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד{{ש-רווח|1em}}||וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|הֲ|2}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|וְ|2}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם{{ש-רווח|1em}}||וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|זִ|2}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן{{ש-רווח|1em}}||מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|חִ|2}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן{{ש-רווח|1em}}||דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|טִ|2}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|יֶ|2}}שַׁע וְתַעֲצוּם שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת{{ש-רווח|1em}}||כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|לְ|2}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה{{ש-רווח|1em}}||וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|מִ|2}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח{{ש-רווח|1em}}||וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|נ|2}}וֹרָאוֹת עִזּוּז רַב וְשַׁלִּיט{{ש-רווח|1em}}||גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|פְּ|2}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|צָ|2}}פוּי בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|קִ|2}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|רָ|2}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|שִׁ|2}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|תֹּ|2}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|}

פֶּסַח {{סי|יוֹסֵף|2}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}}
{{סי|בְּרִ|2}}יתוֹ {{סי|יִ|2}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}}
{{סי|עַ|2}}ם {{סי|קְ|2}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|2}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}}
כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}}
{{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}}
{{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים&lt;ref&gt;י&quot;ג גְּדוּדִים&lt;/ref&gt;{{ש}}
{{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}}
{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}}
{{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}}
{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n8thxbrjl4qbd8utjo1ebfra36nzh2j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006364</id>
      <parentid>3006363</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T23:40:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006364</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9143" sha1="48wbzrn1r6doc5ji7e6kqufbs4w34jn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ברבי יעקב|ר' יוסף ב&quot;ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז', ואם הוא שבת אומרים אותה בליל ח' (בפוזנא אין אומרים אותה בליל ח').}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}}
{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
{{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}}
{{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}}
{{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יעקב'''}}

{|
|-
|פֶּסַח {{סי|אֱ|2}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|בַּ|2}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש-רווח|1em}}||יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד{{ש-רווח|1em}}||וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|הֲ|2}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|וְ|2}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם{{ש-רווח|1em}}||וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|זִ|2}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן{{ש-רווח|1em}}||מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|חִ|2}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן{{ש-רווח|1em}}||דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|טִ|2}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|יֶ|2}}שַׁע וְתַעֲצוּם&lt;ref&gt;י&quot;ג ישועות כוס&lt;/ref&gt; שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת{{ש-רווח|1em}}||כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|לְ|2}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה{{ש-רווח|1em}}||וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|מִ|2}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח{{ש-רווח|1em}}||וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|נ|2}}וֹרָאוֹת עִזּוּז רַב וְשַׁלִּיט{{ש-רווח|1em}}||גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|פְּ|2}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|צָ|2}}פוּי בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|קִ|2}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|רָ|2}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|שִׁ|2}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|תֹּ|2}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|}

פֶּסַח {{סי|יוֹסֵף|2}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}}
{{סי|בְּרִ|2}}יתוֹ {{סי|יִ|2}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}}
{{סי|עַ|2}}ם {{סי|קְ|2}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|2}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}}
כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}}
{{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}}
{{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים&lt;ref&gt;י&quot;ג גְּדוּדִים&lt;/ref&gt;{{ש}}
{{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}}
{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}}
{{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}}
{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>48wbzrn1r6doc5ji7e6kqufbs4w34jn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006365</id>
      <parentid>3006364</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T23:42:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006365</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9164" sha1="4mgmmbciacb2szxa06q5k2ed73shglo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ברבי יעקב|ר' יוסף ב&quot;ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז', ואם הוא שבת אומרים אותה בליל ח' (בפוזנא אין אומרים אותה בליל ח').}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}}
{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
{{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}}
{{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}}
{{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יעקב'''}}

{|
|-
|פֶּסַח {{סי|אֱ|2}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|בַּ|2}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש-רווח|1em}}||יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד{{ש-רווח|1em}}||וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|הֲ|2}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|וְ|2}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם{{ש-רווח|1em}}||וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|זִ|2}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן{{ש-רווח|1em}}||מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|חִ|2}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן{{ש-רווח|1em}}||דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|טִ|2}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|יֶ|2}}שַׁע וְתַעֲצוּם&lt;ref&gt;י&quot;ג ישועות כוס&lt;/ref&gt; שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת{{ש-רווח|1em}}||כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|לְ|2}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה&lt;ref&gt;לנגפה&lt;/ref&gt;{{ש-רווח|1em}}||וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|מִ|2}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח{{ש-רווח|1em}}||וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|נ|2}}וֹרָאוֹת עִזּוּז רַב וְשַׁלִּיט{{ש-רווח|1em}}||גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|פְּ|2}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|צָ|2}}פוּי בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|קִ|2}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|רָ|2}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|שִׁ|2}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|תֹּ|2}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|}

פֶּסַח {{סי|יוֹסֵף|2}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}}
{{סי|בְּרִ|2}}יתוֹ {{סי|יִ|2}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}}
{{סי|עַ|2}}ם {{סי|קְ|2}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|2}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}}
כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}}
{{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}}
{{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים&lt;ref&gt;י&quot;ג גְּדוּדִים&lt;/ref&gt;{{ש}}
{{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}}
{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}}
{{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}}
{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4mgmmbciacb2szxa06q5k2ed73shglo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006366</id>
      <parentid>3006365</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T23:47:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006366</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9210" sha1="n5i6q7rkto32kru7eyg1dg0wpbhgc9v" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור2|מערבית ללילי יו&quot;ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ברבי יעקב|ר' יוסף ב&quot;ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז', ואם הוא שבת אומרים אותה בליל ח' (בפוזנא אין אומרים אותה בליל ח').}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}}
{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}}
{{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}}
{{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}}
{{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}}
{{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יעקב'''}}

{|
|-
|פֶּסַח {{סי|אֱ|2}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|בַּ|2}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש-רווח|1em}}||יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד{{ש-רווח|1em}}||וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|הֲ|2}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|וְ|2}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם{{ש-רווח|1em}}||וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|זִ|2}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן{{ש-רווח|1em}}||מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|חִ|2}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן{{ש-רווח|1em}}||דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|טִ|2}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|יֶ|2}}שַׁע וְתַעֲצוּם&lt;ref&gt;י&quot;ג ישועות כוס&lt;/ref&gt; שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת{{ש-רווח|1em}}||כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|לְ|2}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה&lt;ref&gt;לנגפה&lt;/ref&gt;{{ש-רווח|1em}}||וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|מִ|2}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח{{ש-רווח|1em}}||וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|נ|2}}וֹרָאוֹת עִזּוּז &lt;ref&gt;נתן לאות&lt;/ref רַב וְשַׁלִּיט{{ש-רווח|1em}}||גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|פְּ|2}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|צָ|2}}פוּי &lt;ref&gt;צבור&lt;/ref&gt; בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|קִ|2}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|רָ|2}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|-
|פֶּסַח {{סי|שִׁ|2}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם
|-
|פֶּסַח {{סי|תֹּ|2}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד
|}

פֶּסַח {{סי|יוֹסֵף|2}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}}
{{סי|בְּרִ|2}}יתוֹ {{סי|יִ|2}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}}
{{סי|עַ|2}}ם {{סי|קְ|2}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|2}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}}
כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}}
{{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}}
{{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים&lt;ref&gt;י&quot;ג גְּדוּדִים&lt;/ref&gt;{{ש}}
{{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}}
{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}}
{{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}}
{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n5i6q7rkto32kru7eyg1dg0wpbhgc9v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חג אסיף תקופת השנה (מערבית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726535</id>
    <revision>
      <id>3006335</id>
      <parentid>3005736</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T17:10:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>ככה יש ברודלהיים וכ&quot;י</comment>
      <origin>3006335</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12322" sha1="1nj3dvk2pxhzar0uh84uje7vi5hldep" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעִדּוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1nj3dvk2pxhzar0uh84uje7vi5hldep</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006336</id>
      <parentid>3006335</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T17:23:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון נוסח</comment>
      <origin>3006336</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12367" sha1="08wm6ja3kg03xz1tqu1zao5z15cgibd" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעִגוּנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 וענונים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>08wm6ja3kg03xz1tqu1zao5z15cgibd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006337</id>
      <parentid>3006336</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T17:25:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>ניקוד</comment>
      <origin>3006337</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12367" sha1="i95unb09k4v8c868nycabi75w6xeew1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעַגוּנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 וענונים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>i95unb09k4v8c868nycabi75w6xeew1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006338</id>
      <parentid>3006337</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T17:32:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3006338</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12459" sha1="1r40cdvhwekr0trxhg2jpzxo4qplj3p" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעַגוּנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 וענונים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 ומחזור היידנהיים גמרו זוג[נ](מ}ים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1r40cdvhwekr0trxhg2jpzxo4qplj3p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006339</id>
      <parentid>3006338</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T17:37:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ כ&quot;י והיידנהיים</comment>
      <origin>3006339</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12466" sha1="lg8kkxd494ilb9jb7i5p6g7zpa51hnn" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעַגוּנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 וענונים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 ומחזור היידנהיים גמרו זוג[נ](מ}ים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית יָד {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lg8kkxd494ilb9jb7i5p6g7zpa51hnn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006340</id>
      <parentid>3006339</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T17:38:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>חסר בכ&quot;י</comment>
      <origin>3006340</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12468" sha1="lu013tkyl1mcw2rl0k39iglexnipslj" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעַגוּנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 וענונים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 ומחזור היידנהיים גמרו זוג[נ](מ}ים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה (שֵׁנִית) יָד {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lu013tkyl1mcw2rl0k39iglexnipslj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006341</id>
      <parentid>3006340</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T17:40:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>/* ביכור */ חסר בשתיהם</comment>
      <origin>3006341</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12464" sha1="s2d855463lrfpmi5t2j9eydzsumhofx" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעַגוּנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 וענונים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 ומחזור היידנהיים גמרו זוג[נ](מ}ים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה (שֵׁנִית) יָד {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן נִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>s2d855463lrfpmi5t2j9eydzsumhofx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006342</id>
      <parentid>3006341</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T17:57:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>/* ביכור */ ע&quot;פ כת&quot;י והיידנהיים</comment>
      <origin>3006342</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12483" sha1="s7pxkaoxklwbx5g6q1ak3ran1vedo40" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
{{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}
{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}
{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְאִשּׁוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעַגוּנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 וענונים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים&lt;ref&gt;בכת&quot;י Vat.ebr.438 ומחזור היידנהיים גמרו זוג[נ](מ}ים&lt;/ref&gt;}}
|-
|סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ&quot;ךְ רַקְבַּ&quot;שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}}
|-
|סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}}
|}

סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}}
מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}}
נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}}
מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}
{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}}
{{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה (שֵׁנִית) יָד {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{הור|גאל}}
===ביכור===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן נִזְרָה{{ש}}
{{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}}
{{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה
 
{{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}}
{{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם בְּיִרְאָתִי
 
{{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}}
{{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}}
{{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}}
{{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}}
{{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}}
(ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}}
 
{{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}}
{{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}מַע &quot;נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו&quot; בְּיֹשֶׁר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}}
שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}}
וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}}
 
{{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}}
{{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ
 
{{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ
 
{{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}}
{{סי|חֲ}}פוֹץ כְּאָז {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}}
{{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}}
יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}}
וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}
{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
[[קטגוריה:פיוטי סוכות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>s7pxkaoxklwbx5g6q1ak3ran1vedo40</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726538</id>
    <revision>
      <id>3006347</id>
      <parentid>3003592</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T20:58:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>טעות ברור ותיקנתי לפי מקורות</comment>
      <origin>3006347</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13475" sha1="lrk6lc4e4ef7twurtg18byclwgi545n" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקַשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חִזָּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}דָבָה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַכֵּךְ בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ בַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lrk6lc4e4ef7twurtg18byclwgi545n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006348</id>
      <parentid>3006347</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T21:01:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006348</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13475" sha1="liawd17xxpqn9j2q3y1fmo0f4j9qr5v" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקֻשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חִזָּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}דָבָה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַכֵּךְ בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ בַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>liawd17xxpqn9j2q3y1fmo0f4j9qr5v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006349</id>
      <parentid>3006348</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T21:10:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>ניקוד</comment>
      <origin>3006349</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13475" sha1="e72j8weveyquhhkx5h4nhbp18cqujuj" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקֻשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חֶזְּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}דָבָה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַכֵּךְ בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ בַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>e72j8weveyquhhkx5h4nhbp18cqujuj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006350</id>
      <parentid>3006349</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T21:15:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>עפ כ&quot;י Vat.ebr.438 ורודלהיים</comment>
      <origin>3006350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13477" sha1="986vnkv9gmcnmzi1ydnacep1cm48ggi" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקֻשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חֶזְּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נַ}}רְבֶּה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַכֵּךְ בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ בַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>986vnkv9gmcnmzi1ydnacep1cm48ggi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006351</id>
      <parentid>3006350</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T21:19:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>מופיע בנ&quot;ל</comment>
      <origin>3006351</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13488" sha1="il19fupeufpkdylnpfo94oht4mkq6fc" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקֻשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חֶזְּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נַ}}רְבֶּה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ לַייָ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַכֵּךְ בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ בַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>il19fupeufpkdylnpfo94oht4mkq6fc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006353</id>
      <parentid>3006351</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T21:46:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון שיבוש ע&quot;פ כ&quot;י</comment>
      <origin>3006353</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13591" sha1="p3loho2n1u5shjftfw2et0v02ow8lhk" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקֻשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חֶזְּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נַ}}רְבֶּה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ לַייָ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַפֵּק&lt;ref&gt;ע&quot;פ כ&quot;י ספרייה בריטית Add. 26986 במחזורים משובש וכתוב ספף&lt;/ref&gt; בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ בַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>p3loho2n1u5shjftfw2et0v02ow8lhk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006354</id>
      <parentid>3006353</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T21:47:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006354</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13591" sha1="a4fb3ibauivyzqxzz7qzq9tjuiusynu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקֻשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חֶזְּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נַ}}רְבֶּה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ לַייָ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַפֶּק&lt;ref&gt;ע&quot;פ כ&quot;י ספרייה בריטית Add. 26986 במחזורים משובש וכתוב ספף&lt;/ref&gt; בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ בַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>a4fb3ibauivyzqxzz7qzq9tjuiusynu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006355</id>
      <parentid>3006354</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T22:37:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>נמצא בכמה כ&quot;י ורודלהיים</comment>
      <origin>3006355</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13548" sha1="tizei5ytcc5an37rq6grcv2eygx868j" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקֻשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חֶזְּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נַ}}רְבֶּה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ לַייָ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַפֵּף&lt;ref&gt;בכ&quot;י ספרייה בריטית Add. 26986 ספק&lt;/ref&gt; בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ בַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tizei5ytcc5an37rq6grcv2eygx868j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006356</id>
      <parentid>3006355</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T22:46:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>טעות</comment>
      <origin>3006356</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13548" sha1="tf2ephfqhm6dt207fkh234y0fyd5pt3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקֻשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חֶזְּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נַ}}רְבֶּה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ לַייָ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַפֵּף&lt;ref&gt;בכ&quot;י ספרייה בריטית Add. 26986 ספק&lt;/ref&gt; בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ כַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>tf2ephfqhm6dt207fkh234y0fyd5pt3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006357</id>
      <parentid>3006356</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T22:50:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13542" sha1="nviquitmwqkdbzqzbk6qtsw3kw0pwr1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁמִינִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים&lt;קטע סוף=א/&gt;{{ש}}{{הור|המעריב}}

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}}
{{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}}
{{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם&lt;קטע סוף=ב/&gt;{{ש}}{{הור|אוהב}}

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}}
{|
|שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א ו לח}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקֻשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ&quot;א ח סו}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה&quot;ב ז ט}}
|-
|שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חֶזְּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}}
|}
שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים&lt;קטע סוף=ג/&gt;{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}}

&lt;קטע התחלה=ד/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|נַ}}רְבֶּה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֱ}}נוּ לַייָ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}{{הור|זה צור}}

&lt;קטע התחלה=ה/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|פְּ}}זַ&quot;ר קְשַׁ&quot;ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}}
גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ&lt;קטע סוף=ה/&gt;{{ש}}{{הור|גאל}}

&lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁמִינִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}}
יָפָה וּבָרָה סַפֵּף&lt;ref&gt;בכ&quot;י ספרייה בריטית Add. 26986 ספק&lt;/ref&gt; בִּזְבוּלַיִם{{ש}}
וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם

===ביכור===
{{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}}

{{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}}
וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}}
 
{{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}}
{{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}}
{{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}}
{{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}}
כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}}

{{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}}
{{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}}
הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}}

{{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}}
רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}}

{{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}}
{{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}}
{{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}}
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}}

{{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}}
תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}}

{{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ כַּאֲחָדִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹפֲפִים &quot;עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים&quot;{{ש}}
{{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}}
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}}
{{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבֵּל מִלְּמַעְלָה{{ש}}
{{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}}
נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}}
וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ&quot;א א מ}}
 
בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}}
אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}}
תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}}
בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}}
אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}}
יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;{{ש}}{{הור|הפורש}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ביכור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>nviquitmwqkdbzqzbk6qtsw3kw0pwr1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726559</id>
    <revision>
      <id>3006343</id>
      <parentid>2997543</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T20:26:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006343</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10412" sha1="6341tge1u4fc3twgpg24ari7ez03uu6" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''מאיר בר יצחק'''}}{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא נָאֶה לִתְהִלּוֹתָיו / {{סי|אַ}}בִּיעַ זֵכֶר רַב טוּב מִפְעֲלוֹתָיו / הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו.{{ממס|עמוס ט ו}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֹתֶרֶת מְלָכִים נִתְיַעֵץ וְנִמְלַךְ בְּסוֹדָהּ / {{סי|בְּ}}חָכְמָה אֲמָרֶיהָ תֹאמַר נָאָה וַחֲסוּדָה / וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.{{ממס|עמוס ט ו|שם}}{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ תִּקְרָה קֵרָה בִּמְקֹרְאֵי אֶל / {{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִדְרִים הִצְפִּין הִצִּיב מֵהַרְרֵי אֵל / לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים לב ח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|1}}הַב {{סי|יְרֵ|1}}אָיו {{סי|בֵּרַ|1}}ר בִּסּוּס שְׁעִינָתוֹ / {{סי|יְ|1}}דִידוּת {{סי|צִ|1}}יּוֹן {{סי|חֶ|1}}מֶד {{סי|קְ|1}}דֻשַּׁת שְׁכִינָתוֹ / בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ.{{ממס|תהלים עו ג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|דְּ}}גָלִים סֻכּוֹת סְבִיבוֹתָיו הִקִּיף וְהִתְקִיעַ / {{סי|דִּ}}מְיוֹן כְּקֶרַח הַנּוֹרָא רִדֵּד וְהִרְקִיעַ / וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}}{{ש}}
{{סי|הָ}}רֵי בְּשָׂמִים הִטְבִּיר וְכַבִּיר הִצְבִּיר / {{סי|הִ}}צְמִיחַ מְשַׂמֵּחַ וּמְסַעֵד וּפָנִים מַסְבִּיר / וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר.{{ממס|משלי יא כו}}{{ש}}
{{סי|וְ}}תָגֵי מְלָכִים בְּקַו מִשְׁקֹלֶת עִלָּם / {{סי|וְ}}יִתְרוֹן הַכְשֵׁיר בְּתֶשֶׁר אֲשֶׁר פָּעֳלָם / כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם.{{ממס|תהלים פט לח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מַ|1}}עֲשֵׂה {{סי|אֶ|1}}צְבְּעוֹתֶיךָ פְּלָאִים תְּמֵהִים וְנָאוִים / {{סי|יָרֵ|1}}חַ וְכוֹכָבִים יְקַר כְּבוֹדְךָ מְחַוִּים / וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.{{ממס|נחמיה ט ו}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|זָ}}רִיז וּמְשֻׁבָּח (לְ)הִשְׁפִּיעַ שֶׁפַע יַמִּים / {{סי|זִ}}יז וּבְרִיחַ להאריח לְכֵרַת מַטְעַמִּים / חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים.{{ממס|תהלים טז ו}}{{ש}}
{{סי|חֶ}}לֶד הוֹצִיאָה מִקְנֶה וּמְנָת סֵבֶר / {{סי|חָ}}בִיב נִבְרָא בְּצֶלֶם הוּרַד לְגַבֵּר / כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר.{{ממס|מ&quot;א ה ד}}{{ש}}
{{סי|טִ}}כְּסוֹ בְּקֶשֶׁב חֲבֵרִים גַּן יְשִׁיבַת / {{סי|טְ}}רָדוֹ בְּהַמְרָאָה וּבְמִזְרָחִית קוֹלֶטֶת שָׁבַת / מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.{{ממס|תהלים צב א}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאֵי|1}}ן כָּמוֹךָ לְךָ יָאָתָה לְהֵאָמֵר / {{סי|רַ|1}}ב מְחוֹלֵל כֹּל בְּתֶחֶל וּבְגֶמֶר / טוֹב לְהֹדוֹת לַיְיָ וּלְזַמֵּר.{{ממס|תהלים צב ב}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|יָ}}דִיד אָתוּי בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ לְעֶשְׂרִים הִנְסַכְתָּ / {{סי|יְ}}חִידוֹ הִכְלִיל וְחוּט מְשֻׁלָּשׁוֹ סַכּוֹתָה / וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה.{{ממס|בראשית לג יז}}{{ש}}
{{סי|כְּ}}אִילָן מְבֹרָךְ שְׁתִילֵי זַיִת הָעֳטֳר / {{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר בְּשִׁעְבּוּדָם נְטַר / לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר.{{ממס|ישעיהו ד ו}}{{ש}}
{{סי|לְ}}קֵץ פְּדָאָם כְּדִבֵּר בְּחָזוֹן לַחֲסִידוֹ / {{סי|לֹ}}א נָחָם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ יְסוֹדוֹ  / בָּרוּךְ יְיָ כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים לא כב}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|1}}הֲבָה {{סי|יְ|1}}תֵרָה {{סי|רָ|1}}צָם וְהֶחֱלִיף הַשּׁוּרָה / {{סי|בְּ|1}}קָהָל {{סי|רַ|1}}ב {{סי|יְ|1}}בַשֵּׂר {{סי|צָ|1}}דְקוּ לְהַכְשִׁירָה / {{סי|חַ|1}}סְדֵי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה.{{ממס|תהלים פט ב}} {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|מִ}}נְהַג עוֹלָם תַּלְמִיד טוֹעֵן פַּנֵּס / {{סי|מַ}}רְחִיץ וּמַנְעִיל וּמַלְבִּישׁ מִשְׁמָר וּמְכַנֵּס / נָתַתָּ לִירֵאֶיךָ נֵּס.{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}}
{{סי|נֵ}}ס וְדֻגְמָא לְהַרְאוֹת לְאֻמּוֹת נֶשִׁי / {{סי|נָ}}תַתָּ לְכִבּוּד וַהֲרֵי שִׁעְבּוּד קֹשִׁי / וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ממס|תהלים ג ד}}{{ש}}
{{סי|סַ}}כּוֹתָה לְרֹאשִׁי לְךָ אֶדְרֹשׁ תְּהִלּוֹת / {{סי|סִ}}לְסוּלְךָ לַהֲגוֹת בְּסוֹד חַכְמֵי קְהִלּוֹת / חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת.{{ממס|ישעיהו סג ז}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|1}}עָנֵם {{סי|אַ|1}}דֶּרֶת {{סי|יָ|1}}צְתָה אַשְׁכְּלֹתֶיהָ שַׁפְּרוּ / {{סי|רַ|1}}ב עָלֶיהָ בְּאֶגֶד דְּבוּקִים יִתְכַּפְּרוּ / עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.{{ממס|ישעיהו מג כא}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|עַ}}נְנֵי כָּבוֹד שִׂבַּע וְעִטֵּר אֲדֹנָי / {{סי|עֲ}}נָיַת הִלֵּל שֶׁבַע אֶעֶנְדֶנּוּ בְּעִדָּנַי / כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְיָ.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|פָּ}}קַד אֲבִי שׂוֹכוֹ בְּטוֹבוֹת כִּפְלוֹתָיו / {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְהוֹדִיעַ לְרוֹמְמוֹ בְּבֵית תְּפִלּוֹתָיו / זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו.{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק אֶתֵּן לְפוֹעֲלִי וְשִׁבְחוֹ אַסְדִּיר / {{סי|צ}}וֹפֶה וְשׁוֹקֵד לְזַכּוֹת יִשְׂרָאֵל תָּדִיר / לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.{{ממס|ישעיהו מב כא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|1}}מְשֶׁלֶת {{סי|אַ|1}}דִּ{{סי|יר|1}} מִתְאַמֶּצֶת בִּישִׁיבַת מַמְלַכְתּוֹ / :{{סי|בְּ|1}}הִתְאַסֵּף {{סי|רָ|1}}אשִׁים בִּישֻׁרוּן {{סי|יְצַחְ|1}}צְחוּ {{סי|קְ|1}}דוֹשׁ הֲלִיכָתוֹ / :נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|דה&quot;א ד כג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|קְ}}בִיעוּת הַסֵּדֶר תִּקֵּן כִּי טוֹב / {{סי|קְ}}רוֹת וּדְרוֹשׁ בְּעִנְיַן הַיּוֹם לַחְטֹב / וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.{{ממס|משלי טו כג}}{{ש}}
{{סי|רְ}}אָיָה וּזְכוּת מִלְּקִיחַת אֵזוֹב נִסְכָּמִים / {{סי|רְ}}אֵה מַעֲמָדָהּ כַּמָּה בְּרִבּוּעַ מְחֻכָּמִים / קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים.{{ממס|משלי ל כד}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי חָבִיב לִשְׁבוּעַת אֵיתָנִים אָחוֹת / {{סי|שְׂ}}בֵעָה בְּמִצְוֹת וּבְכָל טוֹבוֹת נִצְמָחוֹת / אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת.{{ממס|תהלים טז יא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|1}}לֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ יְסוֹדוֹ / {{סי|אָ|1}}ז {{סי|יְרַ|1}}נְּנוּ אִילָנוֹת בְּקִלּוּסָם בְּהִוָּסְדוֹ / הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים קז א}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|תִּ}}כָּתֵב זֹאת לְעַם נִבְרָא לְהִתְכַּפֵּר / {{סי|מָ}}ה עָלֵינוּ לִקַּח לוּלָב וָשֶׁפֶר / לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר.{{ממס|תהלים כו ז}}{{ש}}
{{סי|אַ}}חַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת / {{סי|יְר}}וּשָׁלַיִם בִּרְצוֹתְךָ תָּקִים וְתָאִיר מְאֻפֶּלֶת / סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת.{{ממס|עמוס ט יא}}{{ש}}
{{סי|בִּ}}י{{סי|ר}}וּשָׁלַיִם תִּהְיֶה פְלֵיטָה וּבִשְׂרִידֵי קְרוּאֶיהָ / {{סי|יְ}}קָר {{סי|צְ}}פִירַת {{סי|חֻ}}פַּת {{סי|קֹ}}דֶשׁ קְרוּאֶיהָ / מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ.{{ממס|ישעיהו ד ה}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|1}}חַיִל {{סי|אֶ|1}}ל חַיִל נְטַיֵּל בַּמַּחֲזֶה / {{סי|יֵרָ|1}}אֶה שְׁכִינָתְךָ בְּאֶצְבַּע נֶהֱנִים מִזִּיוְךָ לְהֵחָזֵה / וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה.{{ממס|ישעיהו כה ט}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>6341tge1u4fc3twgpg24ari7ez03uu6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006344</id>
      <parentid>3006343</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T20:30:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006344</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10412" sha1="abzluf1bgbm6usc9863ahjgnlf6dutb" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''מאיר בר יצחק'''}}{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא נָאֶה לִתְהִלּוֹתָיו / {{סי|אַ}}בִּיעַ זֵכֶר רַב טוּב מִפְעֲלוֹתָיו / הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו.{{ממס|עמוס ט ו}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֹתֶרֶת מְלָכִים נִתְיַעֵץ וְנִמְלַךְ בְּסוֹדָהּ / {{סי|בְּ}}חָכְמָה אֲמָרֶיהָ תֹאמַר נָאָה וַחֲסוּדָה / וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.{{ממס|עמוס ט ו|שם}}{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ תִּקְרָה קֵרָה בִּמְקֹרְאֵי אֶל / {{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִדְרִים הִצְפִּין הִצִּיב מֵהַרְרֵי אֵל / לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים לב ח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|1}}הַב {{סי|יְרֵ|1}}אָיו {{סי|בֵּרַ|1}}ר בִּסּוּס שְׁעִינָתוֹ / {{סי|יְ|1}}דִידוּת {{סי|צִ|1}}יּוֹן {{סי|חֶ|1}}מֶד {{סי|קְ|1}}דֻשַּׁת שְׁכִינָתוֹ / בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ.{{ממס|תהלים עו ג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|דְּ}}גָלִים סֻכּוֹת סְבִיבוֹתָיו הִקִּיף וְהִתְקִיעַ / {{סי|דִּ}}מְיוֹן כְּקֶרַח הַנּוֹרָא רִדֵּד וְהִרְקִיעַ / וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}}{{ש}}
{{סי|הָ}}רֵי בְּשָׂמִים הִטְבִּיר וְכַבִּיר הִצְבִּיר / {{סי|הִ}}צְמִיחַ מְשַׂמֵּחַ וּמְסַעֵד וּפָנִים מַסְבִּיר / וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר.{{ממס|משלי יא כו}}{{ש}}
{{סי|וְ}}תָגֵי מְלָכִים בְּקַו מִשְׁקֹלֶת עִלָּם / {{סי|וְ}}יִתְרוֹן הַכְשֵׁיר בְּתֶשֶׁר אֲשֶׁר פָּעֳלָם / כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם.{{ממס|תהלים פט לח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מַ|1}}עֲשֵׂה {{סי|אֶ|1}}צְבְּעוֹתֶיךָ פְּלָאִים תְּמֵהִים וְנָאוִים / {{סי|יָרֵ|1}}חַ וְכוֹכָבִים יְקַר כְּבוֹדְךָ מְחַוִּים / וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.{{ממס|נחמיה ט ו}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|זָ}}רִיז וּמְשֻׁבָּח (לְ)הִשְׁפִּיעַ שֶׁפַע יַמִּים / {{סי|זִ}}יז וּבְרִיחַ להאריח לְכֵרַת מַטְעַמִּים / חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים.{{ממס|תהלים טז ו}}{{ש}}
{{סי|חֶ}}לֶד הוֹצִיאָה מִקְנֶה וּמְנָת סֵבֶר / {{סי|חָ}}בִיב נִבְרָא בְּצֶלֶם הוּרַד לְגַבֵּר / כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר.{{ממס|מ&quot;א ה ד}}{{ש}}
{{סי|טִ}}כְּסוֹ בְּקֶשֶׁב חֲבֵרִים גַּן יְשִׁיבַת / {{סי|טְ}}רָדוֹ בְּהַמְרָאָה וּבְמִזְרָחִית קוֹלֶטֶת שָׁבַת / מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.{{ממס|תהלים צב א}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאֵי|1}}ן כָּמוֹךָ לְךָ יָאָתָה לְהֵאָמֵר / {{סי|רַ|1}}ב מְחוֹלֵל כֹּל בְּתֶחֶל וּבְגֶמֶר / טוֹב לְהֹדוֹת לַיְיָ וּלְזַמֵּר.{{ממס|תהלים צב ב}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|יָ}}דִיד אָתוּי בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ לְעֶשְׂרִים הִנְסַכְתָּ / {{סי|יְ}}חִידוֹ הִכְלִיל וְחוּט מְשֻׁלָּשׁוֹ סַכּוֹתָה / וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה.{{ממס|בראשית לג יז}}{{ש}}
{{סי|כְּ}}אִילָן מְבֹרָךְ שְׁתִילֵי זַיִת הָעֳטֳר / {{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר בְּשִׁעְבּוּדָם נְטַר / לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר.{{ממס|ישעיהו ד ו}}{{ש}}
{{סי|לְ}}קֵץ פְּדָאָם כְּדִבֵּר בְּחָזוֹן לַחֲסִידוֹ / {{סי|לֹ}}א נָחָם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ יְסוֹדוֹ  / בָּרוּךְ יְיָ כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים לא כב}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|1}}הֲבָה {{סי|יְ|1}}תֵרָה {{סי|רָ|1}}צָם וְהֶחֱלִיף הַשּׁוּרָה / {{סי|בְּ|1}}קָהָל {{סי|רַ|1}}ב {{סי|יְ|1}}בַשֵּׂר {{סי|צָ|1}}דְקוּ לְהַכְשִׁירָה / {{סי|חַ|1}}סְדֵי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה.{{ממס|תהלים פט ב}} {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|מִ}}נְהַג עוֹלָם תַּלְמִיד טוֹעֵן פַּנֵּס / {{סי|מַ}}רְחִיץ וּמַנְעִיל וּמַלְבִּישׁ מִשְׁמָר וּמְכַנֵּס / נָתַתָּ לִירֵאֶיךָ נֵּס.{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}}
{{סי|נֵ}}ס וְדֻגְמָא לְהַרְאוֹת לְאֻמּוֹת נֶשִׁי / {{סי|נָ}}תַתָּ לְכִבּוּד וַהֲרֵי שִׁעְבּוּד קֹשִׁי / וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ממס|תהלים ג ד}}{{ש}}
{{סי|סַ}}כּוֹתָה לְרֹאשִׁי לְךָ אֶדְרֹשׁ תְּהִלּוֹת / {{סי|סִ}}לְסוּלְךָ לַהֲגוֹת בְּסוֹד חַכְמֵי קְהִלּוֹת / חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת.{{ממס|ישעיהו סג ז}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|1}}עָנֵם {{סי|אַ|1}}דֶּרֶת {{סי|יָ|1}}צְתָה אַשְׁכְּלֹתֶיהָ שַׁפְּרוּ / {{סי|רַ|1}}ב עָלֶיהָ בְּאֶגֶד דְּבוּקִים יִתְכַּפְּרוּ / עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.{{ממס|ישעיהו מג כא}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|עַ}}נְנֵי כָּבוֹד שִׂבַּע וְעִטֵּר אֲדֹנָי / {{סי|עֲ}}נָיַת הַלֵּל שֶׁבַע אֶעֶנְדֶנּוּ בְּעִדָּנַי / כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְיָ.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|פָּ}}קַד אֲבִי שׂוֹכוֹ בְּטוֹבוֹת כִּפְלוֹתָיו / {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְהוֹדִיעַ לְרוֹמְמוֹ בְּבֵית תְּפִלּוֹתָיו / זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו.{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק אֶתֵּן לְפוֹעֲלִי וְשִׁבְחוֹ אַסְדִּיר / {{סי|צ}}וֹפֶה וְשׁוֹקֵד לְזַכּוֹת יִשְׂרָאֵל תָּדִיר / לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.{{ממס|ישעיהו מב כא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|1}}מְשֶׁלֶת {{סי|אַ|1}}דִּ{{סי|יר|1}} מִתְאַמֶּצֶת בִּישִׁיבַת מַמְלַכְתּוֹ / :{{סי|בְּ|1}}הִתְאַסֵּף {{סי|רָ|1}}אשִׁים בִּישֻׁרוּן {{סי|יְצַחְ|1}}צְחוּ {{סי|קְ|1}}דוֹשׁ הֲלִיכָתוֹ / :נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|דה&quot;א ד כג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|קְ}}בִיעוּת הַסֵּדֶר תִּקֵּן כִּי טוֹב / {{סי|קְ}}רוֹת וּדְרוֹשׁ בְּעִנְיַן הַיּוֹם לַחְטֹב / וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.{{ממס|משלי טו כג}}{{ש}}
{{סי|רְ}}אָיָה וּזְכוּת מִלְּקִיחַת אֵזוֹב נִסְכָּמִים / {{סי|רְ}}אֵה מַעֲמָדָהּ כַּמָּה בְּרִבּוּעַ מְחֻכָּמִים / קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים.{{ממס|משלי ל כד}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי חָבִיב לִשְׁבוּעַת אֵיתָנִים אָחוֹת / {{סי|שְׂ}}בֵעָה בְּמִצְוֹת וּבְכָל טוֹבוֹת נִצְמָחוֹת / אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת.{{ממס|תהלים טז יא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|1}}לֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ יְסוֹדוֹ / {{סי|אָ|1}}ז {{סי|יְרַ|1}}נְּנוּ אִילָנוֹת בְּקִלּוּסָם בְּהִוָּסְדוֹ / הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים קז א}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|תִּ}}כָּתֵב זֹאת לְעַם נִבְרָא לְהִתְכַּפֵּר / {{סי|מָ}}ה עָלֵינוּ לִקַּח לוּלָב וָשֶׁפֶר / לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר.{{ממס|תהלים כו ז}}{{ש}}
{{סי|אַ}}חַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת / {{סי|יְר}}וּשָׁלַיִם בִּרְצוֹתְךָ תָּקִים וְתָאִיר מְאֻפֶּלֶת / סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת.{{ממס|עמוס ט יא}}{{ש}}
{{סי|בִּ}}י{{סי|ר}}וּשָׁלַיִם תִּהְיֶה פְלֵיטָה וּבִשְׂרִידֵי קְרוּאֶיהָ / {{סי|יְ}}קָר {{סי|צְ}}פִירַת {{סי|חֻ}}פַּת {{סי|קֹ}}דֶשׁ קְרוּאֶיהָ / מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ.{{ממס|ישעיהו ד ה}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|1}}חַיִל {{סי|אֶ|1}}ל חַיִל נְטַיֵּל בַּמַּחֲזֶה / {{סי|יֵרָ|1}}אֶה שְׁכִינָתְךָ בְּאֶצְבַּע נֶהֱנִים מִזִּיוְךָ לְהֵחָזֵה / וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה.{{ממס|ישעיהו כה ט}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>abzluf1bgbm6usc9863ahjgnlf6dutb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006345</id>
      <parentid>3006344</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T20:34:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>כך מופיע במדרש ובהיידנהיים</comment>
      <origin>3006345</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10410" sha1="b0lnlvtsq23rvkqzh9fqxigapz9ymmk" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''מאיר בר יצחק'''}}{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא נָאֶה לִתְהִלּוֹתָיו / {{סי|אַ}}בִּיעַ זֵכֶר רַב טוּב מִפְעֲלוֹתָיו / הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו.{{ממס|עמוס ט ו}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֹתֶרֶת מְלָכִים נִתְיַעֵץ וְנִמְלַךְ בְּסוֹדָהּ / {{סי|בְּ}}חָכְמָה אֲמָרֶיהָ תֹאמַר נָאָה וַחֲסוּדָה / וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.{{ממס|עמוס ט ו|שם}}{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ תִּקְרָה קֵרָה בִּמְקֹרְאֵי אֶל / {{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִדְרִים הִצְפִּין הִצִּיב מֵהַרְרֵי אֵל / לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים לב ח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|1}}הַב {{סי|יְרֵ|1}}אָיו {{סי|בֵּרַ|1}}ר בִּסּוּס שְׁעִינָתוֹ / {{סי|יְ|1}}דִידוּת {{סי|צִ|1}}יּוֹן {{סי|חֶ|1}}מֶד {{סי|קְ|1}}דֻשַּׁת שְׁכִינָתוֹ / בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ.{{ממס|תהלים עו ג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|דְּ}}גָלִים סֻכּוֹת סְבִיבוֹתָיו הִקִּיף וְהִתְקִיעַ / {{סי|דִּ}}מְיוֹן כְּקֶרַח הַנּוֹרָא רִדֵּד וְהִרְקִיעַ / וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}}{{ש}}
{{סי|הָ}}רֵי בְּשָׂמִים הִטְבִּיר וְכַבִּיר הִצְבִּיר / {{סי|הִ}}צְמִיחַ מְשַׂמֵּחַ וּמְסַעֵד וּפָנִים מַסְבִּיר / וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר.{{ממס|משלי יא כו}}{{ש}}
{{סי|וְ}}תָגֵי מְלָכִים בְּקַו מִשְׁקֹלֶת עִלָּם / {{סי|וְ}}יִתְרוֹן הַכְשֵׁיר בְּתֶשֶׁר אֲשֶׁר פָּעֳלָם / כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם.{{ממס|תהלים פט לח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מַ|1}}עֲשֵׂה {{סי|אֶ|1}}צְבְּעוֹתֶיךָ פְּלָאִים תְּמֵהִים וְנָאוִים / {{סי|יָרֵ|1}}חַ וְכוֹכָבִים יְקַר כְּבוֹדְךָ מְחַוִּים / וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.{{ממס|נחמיה ט ו}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|זָ}}רִיז וּמְשֻׁבָּח (לְ)הִשְׁפִּיעַ שֶׁפַע יַמִּים / {{סי|זִ}}יז וּבְרִיחַ להאריח לְכֵרַת מַטְעַמִּים / חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים.{{ממס|תהלים טז ו}}{{ש}}
{{סי|חֶ}}לֶד הוֹצִיאָה מִקְנֶה וּמְנָת סֵבֶר / {{סי|חָ}}בִיב נִבְרָא בְּצֶלֶם הוּרַד לְגַבֵּר / כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר.{{ממס|מ&quot;א ה ד}}{{ש}}
{{סי|טִ}}כְּסוֹ בְּקֶשֶׁב חֲבֵרִים גַּן יְשִׁיבַת / {{סי|טְ}}רָדוֹ בְּהַמְרָאָה וּבְמִזְרָחִית קוֹלֶטֶת שָׁבַת / מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.{{ממס|תהלים צב א}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאֵי|1}}ן כָּמוֹךָ לְךָ יָאָתָה לְהֵאָמֵר / {{סי|רַ|1}}ב מְחוֹלֵל כֹּל בְּתֶחֶל וּבְגֶמֶר / טוֹב לְהֹדוֹת לַיְיָ וּלְזַמֵּר.{{ממס|תהלים צב ב}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|יָ}}דִיד אָתוּי בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ לְעֶשְׂרִים הִנְסַכְתָּ / {{סי|יְ}}חִידוֹ הִכְלִיל וְחוּט מְשֻׁלָּשׁוֹ סַכּוֹתָה / וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה.{{ממס|בראשית לג יז}}{{ש}}
{{סי|כְּ}}אִילָן מְבֹרָךְ שְׁתִילֵי זַיִת הָעֳטֳר / {{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר בְּשִׁעְבּוּדָם נְטַר / לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר.{{ממס|ישעיהו ד ו}}{{ש}}
{{סי|לְ}}קֵץ פְּדָאָם כְּדִבֵּר בְּחָזוֹן לַחֲסִידוֹ / {{סי|לֹ}}א נָחָם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ יְסוֹדוֹ  / בָּרוּךְ יְיָ כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים לא כב}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|1}}הֲבָה {{סי|יְ|1}}תֵרָה {{סי|רָ|1}}צָם וְהֶחֱלִיף הַשּׁוּרָה / {{סי|בְּ|1}}קָהָל {{סי|רַ|1}}ב {{סי|יְ|1}}בַשֵּׂר {{סי|צָ|1}}דְקוּ לְהַכְשִׁירָה / {{סי|חַ|1}}סְדֵי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה.{{ממס|תהלים פט ב}} {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|מִ}}נְהַג עוֹלָם תַּלְמִיד טוֹעֵן פַּנֵּס / {{סי|מַ}}רְחִיץ וּמַנְעִיל וּמַלְבִּישׁ מִשְׁמָר וּמְכַנֵּס / נָתַתָּ לִירֵאֶיךָ נֵּס.{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}}
{{סי|נֵ}}ס וְדֻגְמָא לְהַרְאוֹת לְאֻמּוֹת נֶשִׁי / {{סי|נָ}}תַתָּ לְכִבּוּד וַהֲרֵי שִׁעְבּוּד קֹשִׁי / וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ממס|תהלים ג ד}}{{ש}}
{{סי|סַ}}כּוֹתָה לְרֹאשִׁי לְךָ אֶדְרֹשׁ תְּהִלּוֹת / {{סי|סִ}}לְסוּלְךָ לַהֲגוֹת בְּסוֹד חַכְמֵי קְהִלּוֹת / חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת.{{ממס|ישעיהו סג ז}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|1}}עָנֵם {{סי|אַ|1}}דֶּרֶת {{סי|יָ|1}}צְתָה אַשְׁכְּלֹתֶיהָ שַׁפְּרוּ / {{סי|רַ|1}}ב עָלֶיהָ בְּאֶגֶד דְּבוּקִים יִתְכַּפְּרוּ / עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.{{ממס|ישעיהו מג כא}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|עַ}}נְנֵי כָּבוֹד שִׂבַּע וְעִטֵּר אֲדֹנָי / {{סי|עֲ}}נָיַת הַלֵּל שֶׁבַע אֶעֶנְדֶנּוּ בְּעִדָּנַי / כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְיָ.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|פָּ}}קַד אֲבִי סוֹכוֹ בְּטוֹבוֹת כִּפְלוֹתָיו / {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְהוֹדִיעַ לְרוֹמְמוֹ בְּבֵית תְּפִלּוֹתָיו / זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו.{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק אֶתֵּן לְפוֹעֲלִי וְשִׁבְחוֹ אַסְדִּיר / {{סי|צ}}וֹפֶה וְשׁוֹקֵד לְזַכּוֹת יִשְׂרָאֵל תָּדִיר / לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.{{ממס|ישעיהו מב כא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|1}}מְשֶׁלֶת {{סי|אַ|1}}דִּ{{סי|יר|1}} מִתְאַמֶּצֶת בִּישִׁיבַת מַמְלַכְתּוֹ / :{{סי|בְּ|1}}הִתְאַסֵּף {{סי|רָ|1}}אשִׁים בִּישֻׁרוּן {{סי|יְצַחְ|1}}צְחוּ {{סי|קְ|1}}דוֹשׁ הֲלִיכָתוֹ / :נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|דה&quot;א ד כג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|קְ}}בִיעוּת הַסֵּדֶר תִּקֵּן כִּי טוֹב / {{סי|קְ}}רוֹת וּדְרוֹשׁ בְּעִנְיַן הַיּוֹם לַחְטֹב / וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.{{ממס|משלי טו כג}}{{ש}}
{{סי|רְ}}אָיָה וּזְכוּת מִלְּקִיחַת אֵזוֹב נִסְכָּמִים / {{סי|רְ}}אֵה מַעֲמָדָהּ כַּמָּה בְּרִבּוּעַ מְחֻכָּמִים / קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים.{{ממס|משלי ל כד}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי חָבִיב לִשְׁבוּעַת אֵיתָנִים אָחוֹת / {{סי|שְׂ}}בֵעָה בְּמִצְוֹת וּבְכָל טוֹבוֹת נִצְמָחוֹת / אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת.{{ממס|תהלים טז יא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|1}}לֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ יְסוֹדוֹ / {{סי|אָ|1}}ז {{סי|יְרַ|1}}נְּנוּ אִילָנוֹת בְּקִלּוּסָם בְּהִוָּסְדוֹ / הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים קז א}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|תִּ}}כָּתֵב זֹאת לְעַם נִבְרָא לְהִתְכַּפֵּר / {{סי|מָ}}ה עָלֵינוּ לִקַּח לוּלָב וָשֶׁפֶר / לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר.{{ממס|תהלים כו ז}}{{ש}}
{{סי|אַ}}חַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת / {{סי|יְר}}וּשָׁלַיִם בִּרְצוֹתְךָ תָּקִים וְתָאִיר מְאֻפֶּלֶת / סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת.{{ממס|עמוס ט יא}}{{ש}}
{{סי|בִּ}}י{{סי|ר}}וּשָׁלַיִם תִּהְיֶה פְלֵיטָה וּבִשְׂרִידֵי קְרוּאֶיהָ / {{סי|יְ}}קָר {{סי|צְ}}פִירַת {{סי|חֻ}}פַּת {{סי|קֹ}}דֶשׁ קְרוּאֶיהָ / מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ.{{ממס|ישעיהו ד ה}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|1}}חַיִל {{סי|אֶ|1}}ל חַיִל נְטַיֵּל בַּמַּחֲזֶה / {{סי|יֵרָ|1}}אֶה שְׁכִינָתְךָ בְּאֶצְבַּע נֶהֱנִים מִזִּיוְךָ לְהֵחָזֵה / וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה.{{ממס|ישעיהו כה ט}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>b0lnlvtsq23rvkqzh9fqxigapz9ymmk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006346</id>
      <parentid>3006345</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T20:37:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>מלא</comment>
      <origin>3006346</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10412" sha1="9vs5klnbcwdb0fc28obvkwshlpf4sx9" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''מאיר בר יצחק'''}}{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא נָאֶה לִתְהִלּוֹתָיו / {{סי|אַ}}בִּיעַ זֵכֶר רַב טוּב מִפְעֲלוֹתָיו / הַבּוֹנֶה בַּשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו.{{ממס|עמוס ט ו}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֹתֶרֶת מְלָכִים נִתְיַעֵץ וְנִמְלַךְ בְּסוֹדָהּ / {{סי|בְּ}}חָכְמָה אֲמָרֶיהָ תֹאמַר נָאָה וַחֲסוּדָה / וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.{{ממס|עמוס ט ו|שם}}{{ש}}
{{סי|גֹּ}}בַהּ תִּקְרָה קֵרָה בִּמְקֹרְאֵי אֶל / {{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִדְרִים הִצְפִּין הִצִּיב מֵהַרְרֵי אֵל / לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים לב ח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|1}}הַב {{סי|יְרֵ|1}}אָיו {{סי|בֵּרַ|1}}ר בִּסּוּס שְׁעִינָתוֹ / {{סי|יְ|1}}דִידוּת {{סי|צִ|1}}יּוֹן {{סי|חֶ|1}}מֶד {{סי|קְ|1}}דֻשַּׁת שְׁכִינָתוֹ / בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ.{{ממס|תהלים עו ג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|דְּ}}גָלִים סֻכּוֹת סְבִיבוֹתָיו הִקִּיף וְהִתְקִיעַ / {{סי|דִּ}}מְיוֹן כְּקֶרַח הַנּוֹרָא רִדֵּד וְהִרְקִיעַ / וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}}{{ש}}
{{סי|הָ}}רֵי בְּשָׂמִים הִטְבִּיר וְכַבִּיר הִצְבִּיר / {{סי|הִ}}צְמִיחַ מְשַׂמֵּחַ וּמְסַעֵד וּפָנִים מַסְבִּיר / וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר.{{ממס|משלי יא כו}}{{ש}}
{{סי|וְ}}תָגֵי מְלָכִים בְּקַו מִשְׁקֹלֶת עִלָּם / {{סי|וְ}}יִתְרוֹן הַכְשֵׁיר בְּתֶשֶׁר אֲשֶׁר פָּעֳלָם / כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם.{{ממס|תהלים פט לח}}
:&lt;b&gt;{{סי|מַ|1}}עֲשֵׂה {{סי|אֶ|1}}צְבְּעוֹתֶיךָ פְּלָאִים תְּמֵהִים וְנָאוִים / {{סי|יָרֵ|1}}חַ וְכוֹכָבִים יְקַר כְּבוֹדְךָ מְחַוִּים / וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.{{ממס|נחמיה ט ו}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|זָ}}רִיז וּמְשֻׁבָּח (לְ)הִשְׁפִּיעַ שֶׁפַע יַמִּים / {{סי|זִ}}יז וּבְרִיחַ להאריח לְכֵרַת מַטְעַמִּים / חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים.{{ממס|תהלים טז ו}}{{ש}}
{{סי|חֶ}}לֶד הוֹצִיאָה מִקְנֶה וּמְנָת סֵבֶר / {{סי|חָ}}בִיב נִבְרָא בְּצֶלֶם הוּרַד לְגַבֵּר / כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר.{{ממס|מ&quot;א ה ד}}{{ש}}
{{סי|טִ}}כְּסוֹ בְּקֶשֶׁב חֲבֵרִים גַּן יְשִׁיבַת / {{סי|טְ}}רָדוֹ בְּהַמְרָאָה וּבְמִזְרָחִית קוֹלֶטֶת שָׁבַת / מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.{{ממס|תהלים צב א}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאֵי|1}}ן כָּמוֹךָ לְךָ יָאָתָה לְהֵאָמֵר / {{סי|רַ|1}}ב מְחוֹלֵל כֹּל בְּתֶחֶל וּבְגֶמֶר / טוֹב לְהֹדוֹת לַיְיָ וּלְזַמֵּר.{{ממס|תהלים צב ב}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|יָ}}דִיד אָתוּי בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ לְעֶשְׂרִים הִנְסַכְתָּ / {{סי|יְ}}חִידוֹ הִכְלִיל וְחוּט מְשֻׁלָּשׁוֹ סַכּוֹתָה / וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה.{{ממס|בראשית לג יז}}{{ש}}
{{סי|כְּ}}אִילָן מְבֹרָךְ שְׁתִילֵי זַיִת הָעֳטֳר / {{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר בְּשִׁעְבּוּדָם נְטַר / לְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר.{{ממס|ישעיהו ד ו}}{{ש}}
{{סי|לְ}}קֵץ פְּדָאָם כְּדִבֵּר בְּחָזוֹן לַחֲסִידוֹ / {{סי|לֹ}}א נָחָם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ יְסוֹדוֹ  / בָּרוּךְ יְיָ כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים לא כב}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵאַ|1}}הֲבָה {{סי|יְ|1}}תֵרָה {{סי|רָ|1}}צָם וְהֶחֱלִיף הַשּׁוּרָה / {{סי|בְּ|1}}קָהָל {{סי|רַ|1}}ב {{סי|יְ|1}}בַשֵּׂר {{סי|צָ|1}}דְקוּ לְהַכְשִׁירָה / {{סי|חַ|1}}סְדֵי יְיָ עוֹלָם אָשִׁירָה.{{ממס|תהלים פט ב}} {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|מִ}}נְהַג עוֹלָם תַּלְמִיד טוֹעֵן פַּנֵּס / {{סי|מַ}}רְחִיץ וּמַנְעִיל וּמַלְבִּישׁ מִשְׁמָר וּמְכַנֵּס / נָתַתָּ לִירֵאֶיךָ נֵּס.{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}}
{{סי|נֵ}}ס וְדֻגְמָא לְהַרְאוֹת לְאֻמּוֹת נֶשִׁי / {{סי|נָ}}תַתָּ לְכִבּוּד וַהֲרֵי שִׁעְבּוּד קֹשִׁי / וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי.{{ממס|תהלים ג ד}}{{ש}}
{{סי|סַ}}כּוֹתָה לְרֹאשִׁי לְךָ אֶדְרֹשׁ תְּהִלּוֹת / {{סי|סִ}}לְסוּלְךָ לַהֲגוֹת בְּסוֹד חַכְמֵי קְהִלּוֹת / חַסְדֵי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלֹּת.{{ממס|ישעיהו סג ז}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|1}}עָנֵם {{סי|אַ|1}}דֶּרֶת {{סי|יָ|1}}צְתָה אַשְׁכְּלֹתֶיהָ שַׁפְּרוּ / {{סי|רַ|1}}ב עָלֶיהָ בְּאֶגֶד דְּבוּקִים יִתְכַּפְּרוּ / עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.{{ממס|ישעיהו מג כא}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|עַ}}נְנֵי כָּבוֹד שִׂבַּע וְעִטֵּר אֲדֹנָי / {{סי|עֲ}}נָיַת הַלֵּל שֶׁבַע אֶעֶנְדֶנּוּ בְּעִדָּנַי / כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְיָ.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|פָּ}}קַד אֲבִי סוֹכוֹ בְּטוֹבוֹת כִּפְלוֹתָיו / {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְהוֹדִיעַ לְרוֹמְמוֹ בְּבֵית תְּפִלּוֹתָיו / זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו.{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק אֶתֵּן לְפוֹעֲלִי וְשִׁבְחוֹ אַסְדִּיר / {{סי|צ}}וֹפֶה וְשׁוֹקֵד לְזַכּוֹת יִשְׂרָאֵל תָּדִיר / לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.{{ממס|ישעיהו מב כא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|1}}מְשֶׁלֶת {{סי|אַ|1}}דִּ{{סי|יר|1}} מִתְאַמֶּצֶת בִּישִׁיבַת מַמְלַכְתּוֹ / :{{סי|בְּ|1}}הִתְאַסֵּף {{סי|רָ|1}}אשִׁים בִּישֻׁרוּן {{סי|יְצַחְ|1}}צְחוּ {{סי|קְ|1}}דוֹשׁ הֲלִיכָתוֹ / :נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ.{{ממס|דה&quot;א ד כג}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|קְ}}בִיעוּת הַסֵּדֶר תִּקֵּן כִּי טוֹב / {{סי|קְ}}רוֹת וּדְרוֹשׁ בְּעִנְיַן הַיּוֹם לַחְטֹב / וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.{{ממס|משלי טו כג}}{{ש}}
{{סי|רְ}}אָיָה וּזְכוּת מִלְּקִיחַת אֵזוֹב נִסְכָּמִים / {{סי|רְ}}אֵה מַעֲמָדָהּ כַּמָּה בְּרִבּוּעַ מְחֻכָּמִים / קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים.{{ממס|משלי ל כד}}{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי חָבִיב לִשְׁבוּעַת אֵיתָנִים אָחוֹת / {{סי|שְׂ}}בֵעָה בְּמִצְוֹת וּבְכָל טוֹבוֹת נִצְמָחוֹת / אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת.{{ממס|תהלים טז יא}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֶ|1}}לֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ יְסוֹדוֹ / {{סי|אָ|1}}ז {{סי|יְרַ|1}}נְּנוּ אִילָנוֹת בְּקִלּוּסָם בְּהִוָּסְדוֹ / הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים קז א}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{סי|תִּ}}כָּתֵב זֹאת לְעַם נִבְרָא לְהִתְכַּפֵּר / {{סי|מָ}}ה עָלֵינוּ לִקַּח לוּלָב וָשֶׁפֶר / לַשְׁמִיעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וּלְסַפֵּר.{{ממס|תהלים כו ז}}{{ש}}
{{סי|אַ}}חַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת / {{סי|יְר}}וּשָׁלַיִם בִּרְצוֹתְךָ תָּקִים וְתָאִיר מְאֻפֶּלֶת / סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת.{{ממס|עמוס ט יא}}{{ש}}
{{סי|בִּ}}י{{סי|ר}}וּשָׁלַיִם תִּהְיֶה פְלֵיטָה וּבִשְׂרִידֵי קְרוּאֶיהָ / {{סי|יְ}}קָר {{סי|צְ}}פִירַת {{סי|חֻ}}פַּת {{סי|קֹ}}דֶשׁ קְרוּאֶיהָ / מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ.{{ממס|ישעיהו ד ה}}
:&lt;b&gt;{{סי|מֵ|1}}חַיִל {{סי|אֶ|1}}ל חַיִל נְטַיֵּל בַּמַּחֲזֶה / {{סי|יֵרָ|1}}אֶה שְׁכִינָתְךָ בְּאֶצְבַּע נֶהֱנִים מִזִּיוְךָ לְהֵחָזֵה / וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה.{{ממס|ישעיהו כה ט}} קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי יוצר]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>9vs5klnbcwdb0fc28obvkwshlpf4sx9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אותותיך ראינו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727854</id>
    <revision>
      <id>3006352</id>
      <parentid>3005419</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T21:30:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>נוסח בכת&quot;י</comment>
      <origin>3006352</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66227" sha1="fistngiiophmn11xhsae9by1us2wrjp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא של {{קישור למחבר|רבי שמעון הגדול}}{{הערה|ב{{מקורות לסידור|מחזור וורמייזא}} כתוב בנוגע לסדר {{צ|[[#סדר|אילי הצדק ידועים]]}} דלהלן:{{צ|החרוזות הראשונות יסד ר' אליה מפריש הזקן}}.}} לשביעי של פסח. ברוב קהילות אשכנז היא נאמרת ביום ז' של פסח{{הערה|כדי לחברה ל[[ויושע שושני פרח|יוצר]] ול[[אי פתרוס בעברך|זולת]] שגם כן חיבר ר' שמעון הגדול.}} חוץ מכשחל בערב שבת, שאז אומרים אותה ביום ח'{{הערה|כדי לחבר את שתי המערכות הגדולות של ר' שמעון הגדול לחג הפסח באותו יום, שהרי ביום זה אומרים את [[אהוביך אהבוך|מערכת היוצר שלו]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}}{{הערה|מנהג אחר ותמוה מובא בספר {{מקורות לסידור|נוהג כצאן יוסף}}. לדבריו כשחל יום ז' של פסח בשבת, מחליפים את ה'סדר' וה'סילוק', ואומרים ביום ז' מ{{צ|[[אימת נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]}} ואילך מקדושתת {{צ|[[אימת נוראותיך]]}}, וביום ח' מ{{צ|[[#סדר|אילי הצדק ידועים]]}} ואילך דלהלן.}} (בוורמייזא ומגנצא ועוד מקומות אומרים אותה תמיד ביום ח').}}&lt;/noinclude&gt;
==אותותיך ראינו==
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''שמעון בר יצחק'''}}

{{סי|א}}וֹתוֹתֶיךָ רָאִינוּ אָז&lt;ref&gt;נ&quot;א אז ראינו&lt;/ref&gt; בְּעַיִן{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲטוֹתְךָ כַּמְעִיל תִּלְבֹּשֶׁת זַיִן{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹיִם נֶגְדְּךָ הָיוּ כְּאַיִן{{ש}}
{{סי|דֹּ}}חוּ וְנָפְלוּ כְּשִׁכּוֹרֵי יַיִן

{{סי|הַ}}נָּאוָה הוֹצֵאתָ מֵאִסּוּר כֶּבֶל{{ש}}
{{סי|וְ}}שִׁכְמָהּ הוּסַר מֵעִנּוּי סֵבֶל{{ש}}
{{סי|זֵ}}ד תַּנִּין מְנָאֵץ וּמְנַבֵּל{{ש}}
{{סי|חֲ}}פֹז אַחֲרֶיהָ לְהַשְׁחִית וּלְחַבֵּל

{{סי|טָ}}סוּ אֲגַפָּיו כְּנֶשֶׁר לְמַהֵר{{ש}}
{{סי|יָ}}עֲצוּ אַבִּירָיו בְּחַיִל לְדַהֵר{{ש}}
{{סי|כְּ}}סִיל בְּאִוֶּלֶת שָׁנָה לְהִתְיַהֵר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א יָדַע לְהָבִין וּלְהִזָּהֵר

{{סי|מַ}}חֲנֵהוּ קִבֵּץ וְכָל יוֹעֲצָיו{{ש}}
{{סי|נִ}}כְבָּדָיו שָׂרָיו וְגַם מְלִיצָיו{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ כְאַחַת בְּהַשָּׁאַת מִפְלָצָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רוּכֵי מִלְחָמָה נוֹסְפוּ נִקְבָּצָיו

{{סי|פָּ}}חֲזוּ כַמַּיִם בְּלִי לְהוֹתִיר{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ לִרְדֹּף וּלְהַכְתִּיר{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ סִבַּבְתָּם דֶּרֶךְ לְהַאֲתִיר{{ש}}
{{סי|רִ}}חַפְתָּם בְּצִלְּךָ וּבְמָגִנְּךָ לְהַסְתִּיר

{{סי|שִׁ}}לַּחְתָּ בְּצָרִים חֳרִי וָזַעַם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}מַרְתְּ בְאֶבְרָתְךָ יְפֵיפֵי פַעַם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תֹּ}}קֶף פְּלָאוֹת הִפְלֵאתָ בְּנֹעַם{{ש}}
{{סי|תַּ}}נִּין בְּעֵת שִׁלַּח אֶת הָעָם&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה׃{{ממס|שמות יג יז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה׃{{ממס|תהלים פא ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כׇּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ׃{{ממס|ישעיהו מ יז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ׃{{ממס|שמות יד ז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כׇּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן׃{{ממס|שמות יד ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד׃{{ממס|קהלת ד יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים׃{{ממס|תהלים עח מט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אׇזְנָי׃{{ממס|תהלים צב יב}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אָזְנַי {{סי|שָׁ|1}}מְעוּ {{סי|מ|1}}וֹפְתֵי {{סי|עִ|1}}נְיָנֶיךָ{{ש}}
:{{סי|וְנֶ|1}}צַח {{סי|בִּרְ|1}}כָתְךָ {{סי|יַ|1}}זְכִּירוּ {{סי|צְ|1}}פוּנֶיךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|חָ|1}}פַצְתָּ לִפְסֹחַ וּלְהָגֵן הֲמוֹנֶיךָ{{ש}}
:{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ הֵן חֲפֹץ לְגוֹנְנִי בְּמָגִנֶּךָ.&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}
====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''; '''שמעון'''}}

{{סי|תִּ}}רְגַּלְתָּ עֲמוּסִים מִמִּצְרַיִם בְּצֵאתָם{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רִים כְּחוֹלְלִים וּמְבָרְכִים בְּמִקְהֲלוֹתָם{{ש}}
{{סי|ר}}וֹדְפֵיהֶם בִּמְצוּלוֹת יָם הֶאֱבַדְתָּם{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיֶיךָ קַחְתָּ עַל זְרוֹעֹתָם

{{סי|צ}}וֹעֲנִים אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ לַמִּלְחָמָה{{ש}}
{{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם הָמַמְתָּ וְנִגְרְפוּ הַיַּמָּה{{ש}}
{{סי|עֶ}}שֶׂר מַכּוֹת הֻכּוּ בְמִצְרַיְמָה{{ש}}
{{סי|סָ}}פוּ בְאַחַת עֶשֶׂר בְּיַד הָרָמָה

{{סי|נָ}}בְקָה רוּחָם וְנִבְלְעָה עֲצָתָם{{ש}}
{{סי|מֶ}}סֶךְ עִוְעִים נִמְסְכוּ לְהַתְעוֹתָם{{ש}}
{{סי|לִ}}בָּם נָמַס וְנָמַקּוּ גְּוִיָּתָם{{ש}}
{{סי|כָּ}}לוּ בַּבֶּהָלוֹת הֲמוֹן שְׁאֵרִיתָם

{{סי|יָ}}זְמוּ לִרְדֹּף וּלְהָסִיר כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|טֹ}}רַח עֲבוֹדָה וְנִצּוּל חֶתֶר{{ש}}
{{סי|חָ}}זְקָה לְהוֹסִיף שְׁבוּעַת בֶּתֶר{{ש}}
{{סי|זְ}}הָבֵי תוֹרִים וּנְקֻדַּת יֶתֶר

{{סי|וְ}}טֶרֶם הַגָּעַת עִתּוֹתֵי דוֹדִים{{ש}}
{{סי|הָ}}פְכוּ בַּקְרָב אֶפְרָתִים יְדִידִים{{ש}}
{{סי|דִּ}}גְלָם כְּחָפַז גְּאֻלָּתָם לְהַקְדִּים{{ש}}
{{סי|גְּ}}דָעוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים

{{סי|בַּ}}עֲבוּר זֹאת הוּסַבּוּ מִדֶּרֶךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַפַּלְתָּם מֵרְאוֹת לְיָרְאָם בְּמֹרֶךְ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אִ}}מַּצְתָּ וְחִזַּקְתָּ כּוֹשְׁלֵי בֶרֶךְ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שׁוּרֵינוּ כּוֹנַנְתָּ בַּהֲסָבַת דֶּרֶךְ&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃{{ממס|שמות יג יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו וְלֹא יָדְעוּ כִּי רְפָאתִים׃{{ממס|הושע יא ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים׃{{ממס|נחמיה ט יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים׃{{ממס|ישעיהו יט ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל׃{{ממס|בראשית טו יד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃{{ממס|שיר השירים א יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ׃{{ממס|ישעיהו לה ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי׃{{ממס|תהלים מ ג}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֻׁרַי {{סי|שָׁמַ|1}}רְתָּ {{סי|עֵ|1}}קֶב צִדְקָתֶךָ{{ש}}
:{{סי|וְנֹ|1}}גַהּ כָּאוֹר פֵּאַרְתָּנוּ בְּאַהֲבָתֶךָ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בַּעֲבוּר אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹמְרֵי בְרִיתֶךָ{{ש}}
:תִּשְׁמְרֵנוּ וּתְחַיֵּנוּ בְּטַל תְּחִיָּתֶךָ&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}}

{{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ הוֹצֵאתָ לְפִדְיוֹם{{ש}}
{{סי|שְׁ}}לֵמִים כַּצָּהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי כְּמוֹ כֵן הָחִישׁ בְּצִבְיוֹן{{ר1}}
{{סי|שְׁ}}נַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן.{{ממס|ישעיהו לד ח}}

{{סי|מִ}}גַּרְתָּ וְנֵאַרְתָּ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע{{ש}}
{{סי|מַ}}כְבִּיד אָזְנָיו וְעֵינָיו הָשַׁע{{ש}}
{{סי|מַ}}הֲלֻמּוֹת וִכַּחְתָּ לְגֵו נִפְשָׁע{{ר1}}
{{סי|מָ}}חַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע.{{ממס|חבקוק ג יג}}

{{סי|ע}}וּרִי עוּרִי זְרוֹעַ יָד הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}דִינָה תִּמְחַץ וְשִׁיתָהּ כָּלָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}רְיָה תֵּעוֹר מֵאֱנוֹשׁ לְחַלְלָה{{ר1}}
{{סי|עָ}}רוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה.{{ממס|חבקוק ג יג}}

{{סי|וּ}}בְצֵאתְךָ לְיֶשַׁע בְּעֹז אָזוּר{{ש}}
{{סי|וְ}}צֹאן יָדְךָ בַּעֲדִי נָזוּר{{ש}}
{{סי|וְ}}עוֹיְנִים נִפְרְדוּ כְּאֵפֶר פָּזוּר{{ר1}}
{{סי|וְ}}כָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר.{{ממס|ישעיהו לא ג}}

{{סי|נָ}}אוֹר בִּרְאֹתְךָ דָּם מִתְבּוֹסֵס{{ש}}
{{סי|נָ}}גַפְתָּ פּוֹרְכִים פִּרְיָם לְקוֹסֵס{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ וּבָשָׂר כִּמְסוֹס נוֹסֵס{{ר1}}
{{סי|נָ}}תַתָּ לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס.{{ממס|תהלים ס ו}}

{{סי|בִּ}}יטָה וּמַהֵר שְׁנַת גְּאוּלִים{{ש}}
{{סי|בַּ}}גֵּד בּוֹגְדִים וְחַלֵּף אֱלִילִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַלְכוּת זָדוֹן הַפֵּל חֲלָלִים{{ר1}}
{{סי|בְּ}}יוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.{{ממס|ישעיהו ל כה}}

{{סי|רַ}}חֵם וַחֲמֹל בֵּן יַקִּיר{{ש}}
{{סי|רַ}}וֵּה נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה לְהָקִיר{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה כִּי גָּבְרָה יַד הַמַּדְקִיר{{ר1}}
{{סי|ר}}וּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר.{{ממס|ישעיהו כה ד}}

{{סי|י}}וֹם יוֹם נְצַפֶּה גְּאֻלָּתֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}גַעְנוּ בְּקָרְאֵנוּ נִחַר גְּרוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}ד אָזְלָה וְתַשׁ כֹּחֵנוּ{{ר1}}
{{סי|יְ}}יָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ.{{ממס|ישעיהו לג ב}}

{{סי|צֹ}}אנְךָ פְּקֹד וְהָשֵׁב תְּפוּצָתוֹ{{ש}}
{{סי|צְ}}פֵה כִּי שֻׁדְּדָה מַרְעִיתוֹ{{ש}}
{{סי|צַ}}מֵּת עוֹיֵן בָּתָה לַהֲשִׁיתוֹ{{ר1}}
{{סי|צִ}}יצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ.{{ממס|ישעיהו כח ד}}

{{סי|חֻ}}פָּשׁוּ עַם מִפֶּרֶךְ בְּכֹסֶף{{ש}}
{{סי|חֲ}}שׁוּקֵי חֶמֶד זָהָב וָכֶסֶף{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת הַמְצִיא וְהַשְׁמִיעֵנוּ בְּחֹסֶף{{ר1}}
{{סי|חִ}}נָּם נִמְכַּרְתֶּם תִּגָּאֲלוּ וְלֹא בְּכֶסֶף.{{ממס|ישעיהו נב ג}}

{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב בְּשֵׁם יִקְרָאוּךָ{{ש}}
{{סי|קִ}}וִּינוּ לוֹ לָז לְלָז יַרְאוּךָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ יַעֲרִיצוּ וּבְרוֹן יְנַשְּׂאוּךָ{{ר1}}
{{סי|קִ}}רְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ.{{ממס|ישעיהו כה ג}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: עַל כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם עָז קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ׃{{ממס|ישעיהו כה ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי כֹה אָמַר יְיָ חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ׃{{ממס|ישעיהו נב ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה׃{{ממס|חבקוק ג יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ חׇנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ממס|ישעיהו לג ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה׃{{ממס|ישעיהו סג ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג|שם כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;
====קיקלר====
{{הור|סימן: '''אני שמעון בר יצחק בר אבון חזק בתורה'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם. קָדוֹשׁ.

{{סי|אִ}}מְרוּ לֵאלֹהִים אַדִּירִים / מְאֹד מַעֲשָׂיו נָאִים וַהֲדוּרִים / בְּתִתּוֹ אוֹת וּמוֹפֵת בְּצָרִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}הֱרָגִים הוֹרְגִים אֶת הוֹרְגֵיהֶם / וְנִצְלָבִים צוֹלְבִים אֶת צוֹלְבֵיהֶם / וְנִשְׁקָעִים שׁוֹקְעִים אֶת שׁוֹקְעֵיהֶם{{ש}}
{{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר זָדוּ בְּזָדוֹן / נִמְדְּדוּ בְסַאסְּאָה כְּפָעֳלָם לִדּוֹן / וְהוּרַד גְּאוֹנָם שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן

{{סי|שְׁ}}טוּפֵי זַעַם נִשְׁכְּחֵי רֶגֶל / הָהְפַּךְ עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת לְגַלְגֵּל / כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם אֱלִיל וּלְרַגֵּל{{ש}}
{{סי|מָ}}רוֹם קָרָא לְמֵי הַיָּם / וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם פָּתַח בַּעְיָם / וַיִּמַח יְקוּמָם בְּשֶׁטֶף דָּכְיָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵיהֶם סִדְרֵי בְרֵאשִׁית נִשְׁתַּנּוּ / בְּשַׁחֲתָם אֶת דַּרְכָּם נִתְגַּנּוּ / בָּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבָרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ

{{סי|וּ}}בִנְסֹעַ מִקֶּדֶם יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / בְּבִנְיַן הַמִּגְדָּל לִבָּם נִבְעָר / וְיָזְמוּ לְהַגְבִּיהוֹ לְאֵין מִשְׁעַר{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעֲצוּ לֵב וְנוֹסְדוּ מְזִמּוֹת / אִם נִצְטָרֵךְ לְטִפֵּי מֵימוֹת / נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַכֶּנּוּ בְּקַרְדֻּמּוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}לַל לְשׁוֹנָם וְחִלְּשָׁם וְהִתִּישָׁם / וּבִנְיָנָם הִשְׁחִית עֲבוּר לְבַיְּשָׁם / וַיָּפֶץ יְיָ אֹתָם מִשָּׁם

{{סי|רָ}}עִים בְּגוּפָם וְחַטָּאִים בִּמְאוֹדָם / גְּאוֹן שְׂבֵעַת לֶחֶם הָיָה יְסוֹדָם / וְעָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה יָדָם{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ בִּרְאוֹת כְּנִתְמַלֵּא סִפְקָם / פַּחִים וְרוּחַ זִלְעָפוֹת הִשִּׁיקָם / תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקַת אֶזְרָח אָדוֹן זָכַר / וּבֶן אָחִיו נִמְלַט מִלְּהִתְמַכַּר / בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר

{{סי|חֵ}}רְפוּ וְגִדְּפוּ מַלְאֲכֵי תִלְגָּת / בְּצִוּוּי אֲדוֹנֵיהֶם לְגַדֵּל לַעֲגָת / וּמַלְאָךְ יָצָא וּבְעָטָם כַּגָּת{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא גִּלַּח בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה / בְּעֶבְרֵי נָהָר מֶלֶךְ אַשּׁוּרָה / וְלֹא נוֹתַר בָּם כִּי אִם עֲשָׂרָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}הִשְׁתְּחוֹתוֹ לְנִסְרוֹךְ דַּרְכּוֹ יָרַט / וּבָנָיו הִכּוּהוּ בְּזַיִן מְמֹרָט / וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט

{{סי|רָ}}ם וְנִתְגַּדַּל מַשּׂוֹר עַל מְנִיפוֹ / וְאָמַר לַעֲלוֹת עַל מְרוֹמֵי גַפּוֹ / כִּי פָקַד עָלָיו חֲרוֹן אַפּוֹ{{ש}}
{{סי|אָ}}דוֹן הֱסִירוֹ מִמְּלוֹךְ בִּמְלוּכָה / וּמִבְּנֵי אָדָם טְרָדוֹ לְשַׁלְּכָה / עִם בְּהֵמוֹת שֶׁבַע לַהַלְּכָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹא פְקֻדָּתוֹ נִסְחַף פִּגְרוֹ / וּכְנֵצֶר נִתְעָב הֻשְׁלַךְ מִקִּבְרוֹ / כְּפֶגֶר מוּבָס הֻבְאַשׁ בְּשָׂרוֹ

{{סי|וּ}}בְעַזּוֹת פָּנִים הֵעִיז בֵּלְשַׁאצַּר / וְצִוָּה וְהוֹצִיאוּ מִן הָאוֹצָר / כֵּלִים אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר{{ש}}
{{סי|נִ}}תְגָּאָה לִשְׁתּוֹת בָּם תִּירוֹשָׁיו / הוּא וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו וְנָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו / וּפִסַּת יָד כָּתְבָה פֵרוּשָׁיו{{ש}}
{{סי|חֲ}}מוּדוֹת בֵּאֵר לוֹ הָאוֹתִיּוֹת / כִּי קָצַף עָלָיו רַב הָעֲלִילִיּוֹת / וּבוֹ בַלַּיְלָה נֶהֱרַג בִּשְׁאִיּוֹת

{{סי|זָ}}ד אֲגָגִי לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד / בָּנִים אֲשֶׁר בָּם אָב מִתְכַּבֵּד / פִּתְאֹם הָיָה כִּכְלִי אוֹבֵד{{ש}}
{{סי|קָ}}צַץ עֵץ מִשְׁנֶה לִתְלוֹת / וּלְעַצְמוֹ הֱכִינוֹ עָלָיו לְהִתָּלוֹת / וִיהוּדִי עָשׁ מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלוֹת{{ש}}
{{סי|וּ}}בְגֻמָּץ אֲשֶׁר חָפַר נִשְׁדָּד / וּבִסְאָה אֲשֶׁר מָדַד הׇמְדָּד / וְעָנוּ עָלָיו הֵידָד הֵידָד

{{סי|אָ}}מְנָם כָּל אֵלּוּ הַמַּכְעִיסִים / הָיָה לָהֶם עַל לֵב לְהָשִׂים / לְהַעֲרִים וּלְהִוָּסֵר מִמֶּלֶךְ חֲנֵסִים{{ש}}
{{סי|מֵ}}אֵן לְשַׁלַּח עַם הֲמוֹנָי / וְשָׁאַג וְאָמַר מִי יְיָ / לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ{{ש}}
{{סי|צ}}וּר נְגָפוֹ בְּעֶשֶׂר לְהַכּוֹ / וּבַעֲבוּר זֹאת הֶעְמִידוֹ וְהֶאֱרִיכוֹ / לְהוֹדִיעַ לַכֹּל מָה הִגִּיעוֹ בְכֹה

{{סי|בַּ}}חֲבוּרוֹת וּפְצָעִים אוֹתוֹ אִלַּח / וּבִירִיַּת חֶצְיוֹ כְּבֵדוֹ פִלַּח / וְאַחֲרֵי כֵן חָזְקָה יָדוֹ לְשַׁלַּח{{ש}}
{{סי|תְּ}}חוּם מִצְרַיִם עַד לֹא הִרְחִיקוּ / הוּא וַעֲבָדָיו עֵצָה הֶעֱמִיקוּ / לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם מָגֵן הֶחֱזִיקוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}צוּר נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה / שָׁת אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה / בַּיָּם נָתַן דֶּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה

{{סי|רֶ}}סֶן מַתְעֶה הִרְסִין עֲנָמִים / וְנִהֲגָם בִּכְבֵדוּת לְגַלֵּי הוֹמִים / וְצָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּעִמְקִי יַמִּים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹלְכֵי נְתִיבוֹת בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם / שַׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמַיִם / אֲשֶׁר נִלְחַם לָהֶם בְּמִצְרַיִם{{ש}}
מֵאָז וָהָלְאָה הׇקְבַּע לַדּוֹרוֹת / לְסַפֵּר לָעַד כֹּחַ וּגְבוּרוֹת / וּלְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּשִׁירוֹת.
{{רפרן|כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם / קָדוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור2|בוורמייזא אומרים כאן [[אל נא לעולם תוערץ]], ואח&quot;כ מוסיפים:{{ש}}{{רפרן|יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד}}}}
&lt;/noinclude&gt;
====סדר====
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מר|וּבְכֵן, וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ילֵי הַצֶּדֶק יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|בָּ}}נִים מְגֻדָּלִים כִּנְטִיעִים{{ש}}
{{סי|גֶּ}}זַע תִּפְאֶרֶת מַטָּעִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}בוּקִים וַחֲשׁוּקִים דַּרְדַּעִים{{ש}}
{{סי|הֲ}}גוּיִם הֲגוּנִים וְנִשְׁמָעִים{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים נִבְחָרִים מִשִּׁבְעִים{{ש}}
{{סי|זַ}}רְעָם בַּגּוֹיִם נוֹדָעִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}מוּדִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָעִים{{ש}}
{{סי|ט}}וֹבִים בָּאֲרָצוֹת מוּדָעִים{{ש}}
{{סי|יֹ}}דְעִים יְדוּעִים וּמְיֻדָּעִים{{ש}}
{{סי|כַּ}}חוֹתָם בִּזְרוֹעַ נִקְבָּעִים{{ש}}
{{סי|לִ}}מּוּדֵי נִסִּים וְנוֹשָׁעִים
:נוֹשָׁעִים מִבֵּין קִצְרֵי יָד
:תַּתָּה לָמוֹ שֵׁם וָיָד
:{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד|1}}

{{סי|מְ}}חוֹלֶלֶת תַּנִּין בִּגְעָרָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹתֶנֶת בַּיָּם מַעְבָּרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹעֶרֶת גַּלִּים בִּסְעָרָה{{ש}}
{{סי|ע}}וֹרֶכֶת מְסִלָּה יְשָׁרָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מַאְדִּירָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹלֶלֶת קָמִים בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}נְאַת מִלְחֶמֶת מְעִירָה{{ש}}
{{סי|רַ}}הַב מַחֲצֶבֶת כְּעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלֶפֶת חֶרֶב מִתַּעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|תַּ}}מָּתוֹ לְהוֹשִׁיעַ מִצָּרָה
:מִצָּרָה נֻצָּלוּ עַם אֵל
:וְהִגִּידוּ צִדְקָתוֹ כְּהַרְרֵי אֵל
:{{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל|10}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְהוֹדָאָה מְעֻלָּה{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּת שְׂרָרָה וּמֶמְשָׁלָה{{ש}}
{{סי|עֹ}}ז וְתַעֲצוּמוֹת לְאַיְלָה{{ש}}
{{סי|וְ}}רוֹמֵמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח גְּבוּרָה וּגְדֻלָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}רָכָה וְשִׁירָה מְהֻלָּלָה{{ש}}
{{סי|רִ}}נָּה וְזִמְרָה וְצָהֳלָה{{ש}}
{{סי|יִ}}חוּד קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}פִירָה וְתִפְאֶרֶת לְסַלְסְלָה{{ש}}
{{סי|חָ}}סִיד לִמְאֹד נַעֲלָה{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל תּוֹדָה לְצַלְצְלָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}זֶר וַעֲטֶרֶת לְכַלְלָה
:לְכַלְלָה בְּרֹן וְהוֹדָיָה
:לְצוּר הָעֹנָה בַּמֶּרְחַבְיָה
:{{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַךְ בְּמַעְגְּלוֹתָיו אֲשׁוּרַי{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֵת בַּחֲמָתוֹ צוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|רָ}}אֲתָה עֵינִי בְּשׁוּרַי{{ש}}
{{סי|קָ}}מַי הֻכְרְעוּ וְשׁוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּעֹזְרַי{{ש}}
{{סי|פִּ}}תַּח מִמַּסְגֵּר אֲסִירַי{{ש}}
{{סי|ע}}וֹיְנַי וּמַפְרִיכַי וְצוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|סֻ}}גָּרוּ הֱיוֹתָם בְּעֹכְרַי{{ש}}
{{סי|נֶ}}צַח יְנַצְּחוּהוּ אַדִּירַי{{ש}}
{{סי|מְ}}לַמְּדַי וּמַשְׂכִּילַי וְסוֹפְרָי
:וְסוֹפְרַי רוֹמְמוּ יְמִין רוֹמֵמָה
:כִּי לַייָ הַמִּלְחָמָה
:{{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}}

{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן{{ש}}
{{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה מְזֻיָּן{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ וְעֵד וְדַיָּן{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי מַלְכוּת מְצֻיָּן{{ש}}
{{סי|חָ}}צָה וְדִלֵּג מִנְיָן{{ש}}
{{סי|זְ}}מַן שִׁעְבּוּד תִּנְיָן{{ש}}
{{סי|וּ}}בִרְכוּשׁ מִקְנֶה וְקִנְיָן{{ש}}
{{סי|ה}}וֹצִיא צִבְאוֹתָיו בְּמִנְיָן{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ חוֹמוֹת בִּנְיָן{{ש}}
{{סי|גְּ}}זָרִים הִסְלִיל בְּעִנְיָן{{ש}}
{{סי|בְּ}}שׂוּמוֹ מַעֲמַקֵּי יָם{{ש}}
{{סי|אֹ}}רַח וּמַסְלוּל מְסֻיָּם
:מְסֻיָּם לְהַעֲבִיר כָּל חֵילוֹ
:וַיְנַעֵר בְּאֹמֶץ גָּדְלוֹ
:{{סי|מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}בַּד וְשִׁבַּר וְכִלָּם{{ש}}
{{סי|בָּ}}אֵשׁ וּבְמַהֲמֹרוֹת הִפִּילָם{{ש}}
{{סי|גַּ}}לִּים כִּסּוּ קְהָלָם{{ש}}
{{סי|דֹּ}}עֲכוּ כַפִּשְׁתָּה כֻּלָּם{{ש}}
{{סי|הֵ}}סִיר אוֹפַנֵּי גִלְגַּלָם{{ש}}
{{סי|וְ}}נִהֲגָם בִּכְבֵדוּת לְהַכְשִׁילָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְמוּ עָבוֹת לְמוּלָם{{ש}}
{{סי|חֲ}}צָצֶיךָ הָלְכוּ לְשַׁכְּלָם{{ש}}
{{סי|טָ}}בְעוּ בַבּוֹץ רַגְלָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שׁוּב בְּרֹאשׁם עֲמָלָם{{ש}}
{{סי|כָּ}}רְעוּ קָרְסוּ בְּנָפְלָם{{ש}}
{{סי|לְ}}הָסִיר מֵעֲלֵיהֶם צִלָּם
:צִלָּם הוּסָר וְנִזְעָמוּ
:וּבוֹשׁוּ וְגַם נִכְלָמוּ
:{{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}}

{{סי|מִ}}שְּׁבָרִים נִתְחַטְּאוּ וְגַלִּים{{ש}}
{{סי|נֶ}}גֶד שָׂרֵי אֱוִילִים{{ש}}
{{סי|סֹ}}עֲרִים הוֹמִים וּמִתְנַטְּלִים{{ש}}
{{סי|עֹ}}זְרֵי רַהַב מַפִּילִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם הֻצָּעוּ חֲלָלִים{{ש}}
{{סי|צָ}}לְלוּ כַּעוֹפֶרֶת מִסְתּוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|קְ}}נוּיִם עָבְרוּ גְאוּלִים{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמְמוֹת יְמִינְךָ מַגְדִּילִים{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רִים מְתוֹפְפִים כַּחוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}שְׁבָּחוֹת וְשִׁירִים וְהִלּוּלִים
:וְהִלּוּלִים לְתוֹחַלְתִּי וְסִבְרִי
:וְעַל מְשַׂנְאַי לְהַגְבִּירִי
:{{סי|יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי|10}}

{{הור|סימן: שמעון בר יצחק}}

{{סי|שִׁ}}תְּתָה עוֹלָם בְּבִנְיָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|מָ}}לְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}הוֹד וְהָדָר לְפָנֶיךָ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִמוֹת נֶצַח בִּימִינֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}צֵאתְךָ לְיֵשַׁע בָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}עֲשׁוּ הָרִים מִפָּנֶיךָ{{ש}}
{{סי|יָ}}חִילוּ מַיִם מֵחֲרוֹנֶךָ{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ{{ש}}
{{סי|חַ}}יִל וְיֶשַׁע לַהֲמוֹנֶיךָ{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם לְשֹׂטְנֶיךָ{{ש}}
בִּי תָמְכָה יְמִינֶךָ
:יְמִינְךָ הֻגְבָּרָה שֹׂנְאֶיךָ לַהֲרֹס
:וְאוֹתִי בֶּאֱמוּנָה לֶאֱרֹס
:{{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס|10}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תַּ}}לְמִיד לוֹמֵד וּמְלַמְּדוֹ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטֵר וּמוֹשֵׁל וּפְקִידוֹ{{ש}}
{{סי|רַ}}כָּב סוּסוֹ וּפִרְדּוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רוֹב וְגֹאֲלוֹ וְדוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|צָ}}עִיר וְיָשִׁישׁ ומְכַבְּדוֹ{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹעֵל וְאִכָּר וְצִמְדּוֹ{{ש}}
{{סי|עָ}}שִׁיר וְרֵעוֹ וִידִידוֹ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}כִיר וְשׂוֹכֵר וּמְשַׁחֲדוֹ{{ש}}
{{סי|נָ}}דִיב וְנִינוֹ וְנֶכְדּוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}שָׁרֵת אֲדוֹנוֹ וְעַבְדּוֹ{{ש}}
{{סי|לַ}}אֲבַדּוֹן הוּרַד כְּבוֹדוֹ{{ש}}
הָפְרַע וְכָל הַבָּא בְיָדוֹ
:בְּיָדוֹ כָּל חֵיל מִצְרַיִם
:בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם
:{{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם|10}}

{{סי|לֻ}}כָּדוּ פְּנֵי תְהֹמוֹת{{ש}}
{{סי|כָּ}}אֶבֶן נִתְחַבְּאוּ מֵימוֹת{{ש}}
{{סי|יָ}}שְׁרוּ מְסִלּוֹת רָמוֹת{{ש}}
{{סי|טִ}}ירוֹת גְּבֹהוֹת כַּחֹמוֹת{{ש}}
{{סי|חָ}}זוּם מַלְכֵי אֲדָמוֹת{{ש}}
{{סי|זָ}}עוּ וְנִתְפַּלָּצוּ בְּאֵימוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}נָתְנוּ לָאֵל רוֹמֵמוֹת{{ש}}
{{סי|הַ}}נּוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדַּק בַּצָּרִים נְקָמוֹת{{ש}}
{{סי|גָּ}}בַר וְהִשְׁבִּית מִלְחָמוֹת{{ש}}
{{סי|בָּ}}אָרֶץ שָׂם שַׁמּוֹת{{ש}}
{{סי|אִ}}דְּרוּהוּ שִׁירוֹת נְעִימוֹת
:נְעִימוֹת לְשַׁבֵּחַ וְלַעֲדֹף
:בְּהַפִּילוֹ צַר לִנְדֹּף
:{{סי|אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֹ}}יְבִים נֶחֶלְקוּ לְכִתּוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַשָּׁאַת פֶּתֶן לְפַתּוֹת{{ש}}
{{סי|גִּ}}בּוֹר הַמַּפְלִיא אוֹתוֹת{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכָם וּבְעָטָם כַּגִּתּוֹת{{ש}}
{{סי|הִ}}כָּם בְּתַחֲלוּאֵי מִיתוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}כִלָּם בְּנֶגֶף לְכַתּוֹת{{ש}}
{{סי|זֵ}}דִים עֹרְכֵי חֲנִיתוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}גוּרֵי חֲרָבוֹת וּקְשָׁתוֹת{{ש}}
{{סי|טֹ}}רָפוּ בְּמַכְמוֹרֵי רְשָׁתוֹת{{ש}}
{{סי|יֵ}}ין הַחֵמָה לִשְׁתּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}זָכְרָךְ שְׁבוּעַת בְּרִיתוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}צָרָה נִשְׂגַּבְתְּ לְעִתּוֹת
:לְעִתּוֹת בַּצָּרָה נִמְצֵאתָ לָמוֹ
:וּבְעַזִּים הֻשְׁלְכוּ צָרֵימוֹ
:{{סי|נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ|10}}

{{סי|מֵ}}י יַם סוּף הוּצְפוּ{{ש}}
{{סי|נִ}}בְכֵיהֶם לְרֹאשָׁם צָפוּ{{ש}}
{{סי|סִ}}לִּיתָ צָרִים וְנִשְׁטָפוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}בְרָה וָזַעַם נֶאֱפָפוּ{{ש}}
{{סי|פַּ}}חִים לְרַגְלָם הֻקָּפוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}רִים אֲחָזוּם וְנֶהְדָּפוּ{{ש}}
{{סי|קֻ}}לְּעָה נַפְשָׁם וְנֻגָּפוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}אוּ וּפְנֵיהֶם חָפוּ{{ש}}
{{סי|שֻׁ}}בְּרוּ עַצְמוֹתָם וְשֻׁפּוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}נוּפַת שָׁוְא הוּנָפוּ
:הוּנְפוּ וְהוּמְכוּ חֲלָלִים
:וְקוֹל הִשְׁמִיעוּ גְאוּלִים
:{{סי|מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם|10}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}}

{{סי|שַׁ}}לִּיט חָסִין וְנוֹרָא {{ש}}
{{סי|מְ}}אֹד סְבִיבָיו נִשְׂעָרָה{{ש}}
{{סי|עֲ}}לִיּוֹת בַּמַּיִם קֵרָה{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין עֲתִירָה{{ש}}
{{סי|נַ}}עֲרָץ בִּקְדוֹשֵׁי טָהֳרָה{{ש}}
{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ נֶאְדָּר לְפָאֲרָה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹפֵף עַמּוּדִים בִּגְעָרָה{{ש}}
{{סי|יָ}}רוּץ דְּבָרוֹ מְהֵרָה{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתָיו אֵין לְשַׁעֲרָה{{ש}}
{{סי|חָ}}שִׁים בְּמִשְׁלַחְתּוֹ לְמַהֲרָה{{ש}}
{{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם בְּעֶבְרָה{{ש}}
וּמֵחִישׁ עֶזְרָה בַּצָּרָה
:בַּצָּרָה גְנַנְתָּם וַתְּפַלְּטֵמוֹ
:וּבְפוֹרְכֵיהֶם רָאוּ עֵינֵמוֹ
:{{סי|נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ|10}}

{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תְּ}}הוֹם זְרָקָן לְיַבֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וּר זוּ בְּפִגְרֵי חֲשׂוּפַי שֵׁת {{ש}}
{{סי|רֹ}}עֶדֶת תֵּבֵל וּמַרְגֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|קָ}}בְרָם אֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|צָ}}וְחָה וּפָתְחָה בַּאֲרֶשֶׁת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חֲדָה מֵהִכָּלֵם בְּבֹשֶׁת{{ש}}
{{סי|עֵ}}ת לָדִין מִתְבַּקֶּשֶׁת{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ מָה רוֹחֶשֶׁת{{ש}}
{{סי|נִ}}זְכֶּרֶת הֶבֶל וְנִרְעֶשֶׁת{{ש}}
{{סי|מִ}}קֶּדֶם נֶאֱרֶרֶת וְנֶחֱלֶשֶׁת{{ש}}
בִּרְאוֹתָהּ יְמִינְךָ מְאֻשֶּׁשֶׁת{{ש}}
אָז עָרְבָה לָגֶשֶׁת
:לָגֶשֶׁל לִבְלֹעַ אֹם הַלֵּזוּ
:וִידִידִים עָבְרוּ וְגָזוּ
:{{סי|נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ|10}}

{{סי|לֹ}}א כְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם {{ש}}
{{סי|כִּ}}י אִם בְּחַסְדְּךָ עֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|יִ}}דַּעְתָּ לְכָל אֹיְבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עֲלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק שְׁבוּעַת אֲבוֹתֵיהֶם{{ש}}
{{סי|זָ}}כַרְתָּ לִפְדוֹתָם מִמְּעַנֵּיהֶם{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעַמּוּד עָנָן לִפְנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|הָ}}לַכְתָּ וְנֵהַלְתָּ שִׁבְטֵיהֶם{{ש}}
{{סי|דָּ}}תְךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּרוֹת פָּעַלְתָּ לְמַעֲנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לְעֵינֵיהֶם{{ש}}
{{סי|אָ}}פְפוּ חֲתַת כָּל שֹׁמְעֵיהֶם
:שֹׁמְעֵיהֶם מִשְׁמַנָּם יֵרָזוּן
:וּבְעָתָה וּפַלָּצוּת יֹאחֵזוּן
:{{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד ל')}}

{{סי|אֹ}}תוֹת וּמֹפְתִים וְנִסִּים{{ש}}
{{סי|בְּ}}הוֹצִיאֲךָ מִפֶּרֶךְ אֲנוּסִים{{ש}}
{{סי|גָּ}}אַלְתָּ בִּזְרוֹעַ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|דְּ}}רוֹר קָרָאתָ לַעֲמוּסִים{{ש}}
{{סי|ה}}וֹצֵאתָם בִּרְכוּשׁ שָׂשִׂים{{ש}}
{{סי|וַ}}יְנַצְּלוּ אֶת אֶרֶץ חֲנֵסִים{{ש}}
{{סי|זְ}}דוֹנִים וְשָׂרֵי מִסִּים {{ש}}
{{סי|חֵ}}לָם בְּרַגְלָם רְמוּסִים{{ש}}
{{סי|טָ}}בְעוּ וְצָלְלוּ פַּתְרֻסִים{{ש}}
{{סי|יַ}}מִּים עֲלֵיהֶם מְכַסִּים{{ש}}
{{סי|כִּ}}קְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים{{ש}}
{{סי|לָ}}בְשׁוּ חֲרָדוֹת מַכְעִיסִים
:מַכְעִיסִים יָשְׁבוּ בָדָד לִדֹּם
:כִּי נִכְרְתוּ צָרִים מֵהֲדֹם
:{{סי|אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}{{ש}}
{{סי|אַ}}לּוּפֵי אֱדוֹמִים וּמוֹאָבִים {{ש}}
{{סי|בִּ}}רְעָדָה וּבִדְאָגָה כֹּאֲבִים{{ש}}
{{סי|גָּ}}רֵי כְנַעַן הַיֹּשְׁבִים{{ש}}
{{סי|דֹּ}}מּוּ בְּמַפֹּלֶת לְהָבִים{{ש}}
{{סי|הַ}}גּוֹי הָעַז הַחֲשׁוּבִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מַמְלָכוֹת אֶשְׁכָּרִים מְשִׁיבִים{{ש}}
{{סי|זְ}}עוּכִים רְמוּסִים וְנִסְחָבִים{{ש}}
{{סי|חֲ}}שׂוּכִים וְכַפִּשְׁתָּה כָבִים{{ש}}
{{סי|טְ}}בוּעִים בְּגַלֵּי רְהָבִים{{ש}}
{{סי|יִ}}מְתְּקוּ לָמוֹ רְגָבִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}מוֹ כֵן גַּם הֵם נֶחֱרָבִים{{ש}}
{{סי|לְ}}יוֹם תּוֹכֵחָה קְרוֹבִים
:קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים אָחֲזוּ בְעָתָה
:וְצוּר עִתְּדָם לִמְחִתָּה
:{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה|10}}

{{סי|מֵ}}רוֹמְמוּתֶךָ נָדְדוּ עַמִּים{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאֲלוּ שָׂרִים וחֲכָמִים{{ש}}
{{סי|שָׂ}}מִים יָד לְפֶה וְנֶאֱלָמִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}גוּמִים בְּפָנִים נִזְעָמִים{{ש}}
{{סי|פֶּ}}ן יִקְרְאֵם כָּעֲנָמִים{{ש}}
{{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם מִמִּתְקוֹמְמִים{{ש}}
{{סי|קְ}}רוּאִים וּלְקוּחִים מֵעֲמָמִים{{ש}}
{{סי|רָ}}צוּ וְנִמְשְׁכוּ מֻשְׁלָמִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|שַׁ}}דַּי הוֹלִיכָם שְׁלֵמִים{{ש}}
{{סי|תִּ}}רְגְּלָם נְשָׂאָם לְבֵית עוֹלָמִים
:עוֹלָמִים הִנְחַלְתָּ לִסְגֻלָּתְךָ
:וְכַנֶּשֶׁר נְשָׂאתָם בְּאֶבְרָתְךָ
:{{סי|תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ|10}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}רְבָּעָה נִקְרְאוּ נַחֲלָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}חֵפֶץ וּבְאַהֲבָה כְלוּלָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל אֶרֶץ הַמְעֻלָּה{{ש}}
{{סי|דִּ}}ירַת בִּנְיַן זְבוּלָה{{ש}}
{{סי|הַ}}נְּתוּנָה מִימִין הַגְּדוֹלָה{{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַבְּלֶיהָ בְּרֶתֶת וְחִילָה{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה הַיּוֹם נָגִילָה{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת הִמְצִיא לִסְגֻלָּה{{ש}}
{{סי|טְ}}רוּדִים עַתָּה בַגּוֹלָה{{ש}}
{{סי|יֻ}}זְמְנוּ לְיוֹם גְּאֻלָּה{{ש}}
{{סי|כַּ}}אֲשֶׁר שֵׁמַע לְעֶגְלָה{{ש}}
{{סי|לֶ}}אֱדוֹם יַעֲשֶׂה כָלָה
:כָּלָה וְנֶחֱרָצָה לְהַרְעֵד
:בְּיוֹם כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
:{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד|10}}

{{סי|מְ}}לוּכָה וּגְבוּרָה שֶׁלּוֹ{{ש}}
{{סי|נִ}}שְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלוֹ{{ש}}
{{סי|שִׂ}}מְחַת עוֹלָם בְּהַגְדִּילוֹ {{ש}}
{{סי|עָ}}לַי בְּאַהַב בְּהַדְגִּילוֹ{{ש}}
{{סי|פַּ}}נּוֹת אוֹיֵב וּלְהַשְׁפִּילוֹ{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנוֹ לִרְאוֹת בְּצִלּוֹת{{ש}}
{{סי|קַ}}רְנוֹת רְשָׁעִים בְּהַפִּילוֹ{{ש}}
{{סי|ר}}וֹמְמוֹתָיו לְהַגִּיד וְחֵילוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}כֶם אֶחָד לַעֲבֹד לוֹ{{ש}}
{{סי|תֵּ}}בֵל וּמְלוֹאָהּ לְהַלְלוֹ
:לְהַלְלוֹ יִחוּדוֹ לְהַעֲרֵץ
:יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ
:{{סי|וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ|10}}

{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}}

{{סי|שֵׁ}}ם יִקָּרֵא כִּכְתִיבָתוֹ{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֶצְיוֹ תִּתְמַלֵּא תֵיבָתוֹ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹד תִּתְנַשֵּׂא מַלְכוּתוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}כִסְּאוֹ יִכּוֹן בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}}
{{סי|נֶ}}כְדֵּי שֵׂעִיר בְּהַכּוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֹיְבָיו יִתֵּן נִקְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}בוֹת מוֹפְתֵי גְבוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}תְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּסַעֲרָתוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צִ}}יּוֹן יְקַנֵּא בְּקִנְאָתוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}יַּת קָנֶה בְּגַעֲרָתוֹ{{ש}}
{{סי|קִ}}רְיַת מֶלְךְ בִּבְנוֹתוֹ{{ש}}
{{סי|חֶ}}בְיוֹן עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|זְ}}רוּיִם בְּקַצְוֵי אַדְמָתוֹ{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּצִים בְּבֵית תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}שָׁם נְשׁוֹרֵר תְּהִלָּתוֹ{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרֶה {{סי|צֶ}}דֶק לַעֲדָתוֹ{{ש}}
בְּתוֹכָם יַצִּיב שְׁכִינָתוֹ
:שְׁכִינָתוֹ עִמָּנוּ לְהַתְאַחַד
:וְאוֹתָנוּ יַעֲשֶׂה לְגוֹי אֶחָד
:{{סי|בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד|10}}

====סילוק====
'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}'''

'''חַסְדֵּי יְיָ''' אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְיָ{{ש}}
כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְיָ{{ש}}
וְרַב טוּב לְבֵית אֵיתָנַי{{ש}}
אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו לְעֵינַי{{ש}}
וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה וּבָנַי{{ש}}
בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ נֶאֱמָנַי{{ש}}
בְּנֵי אֱמוּנַי בְּנֵי בְחוּנַי{{ש}}
וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ מִיגוֹנַי{{ש}}
בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר בְּעִנְיָנַי{{ש}}
וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעַ הֲמוֹנַי{{ש}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ גְּאָלָם מִמְּעַנַּי{{ש}}
וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְיָ

וְלֹא הֵסִיר חַסְדּוֹ מֵהֶם בְּכָל מְקוֹם גָּלוּתָם{{ש}}
וְלֹא מְאָסָם וְלֹא גְעָלָם לְכַלּוֹתָם{{ש}}
גָּלוּ תְּחִלָּה לְמִצְרַיִם בְּשִׁבְעִים נַפְשׁוֹתָם{{ש}}
וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ בִּמְאֹד מְאֹד לְהַרְבּוֹתָם{{ש}}
וַיִּתְחַכְּמוּ עֲלֵיהֶם פּוּטִים לְהַשְׁחִיתָם{{ש}}
הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹאתָם{{ש}}
וּלְהִתְנַכֵּל בְּסִבְלוֹתָם{{ש}}
וַיַּעֲבִידוּם בְּפֶרֶךְ בְּכָל עֲבֹדָתָם{{ש}}
וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי מִסִּים לְעַנּוֹתָם{{ש}}
וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתָם{{ש}}
וְלִמְעוֹן קָדְשׁוֹ הַשָּׁמַיְמָה עָלְתָה שַׁוְעָתָם{{ש}}
וַיָּקֶם לָהֶם מוֹשִׁיעִים לְהוֹשִׁיעָם מִצָּרָתָם{{ש}}
שָׁלַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם וּבִשְׁלִיחוּתָם{{ש}}
וְשָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו לְהַרְאוֹתָם{{ש}}
וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְכָל נַהֲרוֹתָם{{ש}}
הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם{{ש}}
אָמַר וַיָּבֹא עָרוֹב וְכִנִּים בְּכָל עַפְרוֹתָם{{ש}}
וְשִׁלַּח בָּם עָרוֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתָם{{ש}}
וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וּלְאַרְבֶּה תְּבוּאָתָם{{ש}}
וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וְכָל פְּרִי אַדְמָתָם{{ש}}
וַיַּהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וּבַחֲנָמָל שִׁקְמוֹתָם{{ש}}
וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וְלָרְשָׁפִים בְּהֶמְתָּם{{ש}}
וְשִׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה לְהַבְעִיתָם{{ש}}
וּמַלְאֲכֵי רָעִים הָיוּ בְּמִשְׁלַחְתָּם{{ש}}
וְלֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם{{ש}}
וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְאוֹנֵי רֵאשִׁיתָם{{ש}}
וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין כּוֹשֵׁל בְּמַחֲנוֹתָם{{ש}}
נָפַל פַּחְדָּם עַל מִצְרַיִם וְשָׂמְחוּ בְּצֵאתָם{{ש}}
פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר אֲפֵלָתָם{{ש}}
וַיּוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן בְּחִירָיו בְּרִנָּתָם{{ש}}
וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת וּמִסֻּכּוֹת לְאֵיתָם{{ש}}
וּמֵאֵיתָם לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת הָיְתָה חֲנָיָתָם{{ש}}
בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם בְּאֶמְצָעִיתָם{{ש}}
לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן הַנִּשְׁאָר מִכָּל אֱלִילֵי פַחֲזוּתָם{{ש}}
וְלָמָּה נִשְׁאַר הוּא כְּדֵי לְהַשִּׁיאָם וּלְהַטְעוֹתָם{{ש}}
שֶׁיֹּאמְרוּ קָשָׁה יִרְאָתָם{{ש}}
שֶׁלֹּא לָקְתָה כְּמוֹתָם{{ש}}
שָׁם חָנוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִנְסִיעָתָם{{ש}}
וּבָרְבִיעִי מְתַקְּנִים כְּלֵיהֶם וּמַצִּיעִין בְּהֶמְתָּם{{ש}}
וְאָמְרוּ לָהֶם הָאוֹקְטוֹרִין בְּמִלָּתָם{{ש}}
הִגַּעְתֶּם תְּחוּם אֲשֶׁר קָבְעוּ לָכֶם צֹעֲנִים בְּטוֹבוֹתָם{{ש}}
אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ וְנָשׁוּב לְעַבְדוּתָם{{ש}}
וּגְאוּלִים הֵשִׁיבוּ לֹא יָצָאנוּ בִּרְשׁוּתָם{{ש}}
כִּי אִם בְּיָד רָמָה בְּעַל כָּרְחָם שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם{{ש}}
וְהֵם עָנוּ רוֹצִים וְלֹא רוֹצִים אִישׁ כְּפִי שִׂיחָתָם{{ש}}
סוֹפְכֶם לְקַיֵּם דְּבַר מַלְכוּת וְלֹא לַעֲבֹר עַל דַּעְתָּם{{ש}}
וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶם וְהִכּוּם וּפְצָעוּם וְהָרְגוּ מִקְצָתָם{{ש}}
וְהֵם הָלְכוּ וְהִגִּידוּ לְפַרְעֹה כָּל קוֹרוֹתָם{{ש}}
וַיֵּהָפֵךְ לִבּוֹ וּלְבַב עֲבָדָיו לִרְדֹּף אֹתָם{{ש}}
וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ וַיָּשֹׂמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם{{ש}}
וְאָמְרוּ נְבוּכִים הֵם וְעָבְטוּ אֹרְחוֹתָם{{ש}}
נִרְדְּפָה אַחֲרֵיהֶם וְנִרְאֶה בְּרָעָתָם{{ש}}
וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ בְּעַצְמוֹ כְּדֵי לְזָרְזָם וּלְפַתּוֹתָם{{ש}}
וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ בִּדְבָרִים לְרַמּוֹתָם{{ש}}
דֶּרֶךְ מְלָכִים לְהִתְנַהֵג אַחֲרֵי חֲיָלוֹתָם{{ש}}
וַאֲנִי אַקְדִּים רִאשׁוֹן לְהִלָּחֵם בְּמִלְחַמְתָּם{{ש}}
דֶּרֶךְ מְלָכִים לִטּוֹל חֵלֶק רֵאשִׁית בִּזָּתָם{{ש}}
וַאֲנִי אֶשְׁוֶה עִמָּכֶם בִּשְׁלַל צִבְעֵי רִקְמָתָם{{ש}}
עוֹד אֶפְתַּח אוֹצְרוֹתַי וּקְחוּ כָּל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתָם{{ש}}
מִיָּד יָצְאוּ כֻלָּם בְּלֵב שָׁלֵם וְעָרְכוּ מַעַרְכוֹתָם{{ש}}
וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר עִם כָּל כְּלֵי מַשְׁחִיתָם{{ש}}
וְכָל רֶכֶב מִצְרַיִם עִמָּהֶם בְּעֶזְרָתָם{{ש}}
וַיַּשִּיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל הַיָּם בְּמַקְהֲלוֹתָם{{ש}}
וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ צָרֵיהֶם בְּקָרְבָתָם{{ש}}
חִיל וְרֶתֶת שָׁם אֲחָזָתַם{{ש}}
וְזָעֲקוּ בִּתְפִלָּה וְתָפְשׂוּ אֻמְּנוּת אֲבוֹתָם{{ש}}
וְגֹאֲלָם חָזָק וְנֹקֵם נִקְמָתָם{{ש}}
וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם{{ש}}
וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ וַיִּגְאָלֵם מִצָּרָתָם{{ש}}
מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְאֵשׁ גַּחֲלָתָם{{ש}}
וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב לְהַמּוֹתָם{{ש}}
וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בִּתְהוֹמוֹת בִּמְסִלָּתָם{{ש}}
וְשִׁבְטֵי יָהּ עָמְדוּ עַל הַיָּם לֵירֵד בִּירִידָתָם{{ש}}
וְשָׁם בִּנְיָמִין צָעִיר רֹדֵם וְשָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם{{ש}}
וְכֻלָּם עָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּמַיִם עַזִּים נְתִיבָתָם{{ש}}
וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּמֹאלָם בַּהֲלִיכָתָם{{ש}}
וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עֲנָמִים לַהֲבִיאָם בַּמַּיִם לְכַלּוֹתָם{{ש}}
וְנִהֲגָם בִּכְבֵדוּת וַיָּסַר אֶת אוֹפַנֵּי מַרְכְּבוֹתָם{{ש}}
וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים בִּשְׁטִיפָתָם{{ש}}
וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּיַם סוּף וְכָל צִבְאוֹתָם{{ש}}
וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר בִּשְׁאֵרִיתָם{{ש}}
וִידִידִים עָבְרוּ וְגָזוּ וְרָאוּ פִּגְרֵי שֹׂנְאֵיהֶם בְּמַפַּלְתָּם{{ש}}
וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרוֹ וַיָּשִׁירוּ תְהִלָּתוֹ בִּישׁוּעָתָם

וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קוֹלְמוֹסִים{{ש}}
וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִים וִירִיעוֹת אֲרָצוֹת פְּרוּסִים{{ש}}
וְכָל שַׂעֲרוֹת אָדָם פִּיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים{{ש}}
אֵינָן מַסְפִּיקִין לַחֲקֹר פְּלָאוֹת וְנִסִּים{{ש}}
אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת הַנַּעֲשִׂים{{ש}}
אֲשֶׁר פָּעַל אָדוֹן לְעַם מִבֶּטֶן עֲמוּסִים{{ש}}
כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר בְּנִסִּים מִתְנוֹסְסִים{{ש}}
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב שׁוֹסִים{{ש}}
בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה נֶהֱרָסִים{{ש}}
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים

'''חַסְדֵּי יְיָ''' כִּי לֹא תָמְנוּ{{ש}}
וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ{{ש}}
יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ{{ש}}
הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ{{ש}}
בְּמִצְרַיִם נִגְלָה עֲבוּר לְגָאֲלֵנוּ{{ש}}
וּבְכָל צָרָה עִמָּנוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
לֹא מְאָסָנוּ וְלֹא גְעָלָנוּ לְכַלּוֹתֵינוּ{{ש}}
וְלֹא עָשָׂה עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטֹּאתֵינוּ{{ש}}
וּבְכָל עֵת יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ{{ש}}
בְּגָלוּת שִׁנְעָר שֻׁלַּח לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
וּבְעֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְרַחֲמֵנוּ{{ש}}
וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
וַיֵּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי שׁוֹבֵינוּ{{ש}}
לָתֶת לָנוּ מִחְיָה וּלְרוֹמֵם בֵּית מַאֲוַיֵּנוּ{{ש}}
גַּרְנוּ מֶשֶׁךְ עִם קֵדָר לִשְׁכֵנֵינוּ{{ש}}
וְלֹא עָשָׂה כָּלָה עִם שְׁאֵרִיתֵנוּ{{ש}}
וּבֶאֱדוֹם כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשֵׁנוּ{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה בְּעֶזְרָתֵנוּ{{ש}}
כִּי בְכָל פֶּה אֲכָלוּנוּ לְהַדִּיקֵנוּ{{ש}}
וְעֻלָּם הַכָּבֵד מַכְבִּידִים עָלֵינוּ{{ש}}
עַד יֵעָרֶה מִמָּרוֹם רוּחַ לְנַחֲמֵנוּ{{ש}}
[וּבֶאֱדוֹם יִתֵּן נִקְמָתוֹ בְּיָדֵינוּ{{ש}}
כִּי אֵיד עֵשָׂו יָבֹא עָלָיו עֵת יִפְקְדֵנוּ{{ש}}
קָטֹן בַּגּוֹיִם בָּזוּי בָאָדָם יִתְּנֶנּוּ{{ש}}
וְאִם יַגְבִּיהַּ קִנּוֹ כַּנֶּשֶׁר מִשָּׁם יוֹרִידֶנּוּ{{ש}}
בְּדֶבֶר וּבְדָם יִשְׁפְּטֶנּוּ{{ש}}
כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה יַהַפְכֶנּוּ{{ש}}
נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ{{ש}}
וְשִׁבְעָתַיִם יָשִׁיב אֶל חֵיקָם לִשְׁכֵנֵינוּ]{{ש}}
כִּי יְיָ שׁוֹפְטֵנוּ יְיָ מְחוֹקְקֵנוּ{{ש}}
יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
(קוֹל גְּאוּלָה יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ){{ש}}
[כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם יַשְׁמִיעַ לְאֹיְבֵנוּ{{ש}}
בְּיִשְׁמָעֵאל וּבֶאֱדוֹם וּבְכָל צָרֵינוּ]{{ש}}
יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ{{ש}}
הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ{{ש}}
וְלֹא נָסוֹג אָחוֹר מִמְּךָ וּתְחַיֵּינוּ{{ש}}
תְּמַהֵר לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ{{ש}}
וְיָבֹא מְבַשֵּר שָׁלוֹם לְבַשְּרֵנוּ{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל לְרַנֵּן כָּל צוֹפֵינוּ{{ש}}
בַּבֹּקֶר חַסְדְּךָ שַׂבְּעֵנוּ{{ש}}
וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה כָּל יָמֵינוּ{{ש}}
וְכִימוֹת עִנִּיתָנוּ שַׂמְּחֵנוּ{{ש}}
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ{{ש}}
וּמִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ{{ש}}
יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ{{ש}}
וּנְהַלְלָה שִׁמְךָ בְּשִׁיר וּנְגַדְּלֶנּוּ{{ש}}
כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן בְּיָמֵינוּ{{ש}}
וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וּבָהֶם יוֹשִׁיבֵנוּ{{ש}}
וְזֶרַע עֲבָדָיו וְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ בָּהֶם יִשְׁכָּנוּ{{ש}}
וּמִבָּשָׁן וּמִמְּצוּלוֹת יָם עֵת תַּעֲלֵנוּ{{ש}}
עֻזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ{{ש}}
הַשָּם בַּחַיִּים נַפְשֵׁנוּ{{ש}}
וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ{{ש}}
כִּי בְחַנְתָּנוּ כַּכֶּסֶף לְצָרְפֵנוּ{{ש}}
הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְּמָתְנֵינוּ{{ש}}
הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ{{ש}}
בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם לָרְוָיָה תוֹצִיאֵנוּ{{ש}}
תְּחָנֵּנוּ וּתְבָרְכֵנוּ וְתָאִיר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ{{ש}}
תָּאִיר נֵרֵינוּ וְתַגִּיהַּ חָשְׁכֵּנוּ{{ש}}
חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵינוּ

&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם יִפְצְחוּ רִנּוּנֵינוּ{{ש}}
כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ{{ש}}
חָשַׂף זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לִנְקֹם נִקְמָתֵינוּ{{ש}}
וְרָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
בְּשׁוּבוֹ עִמָּנוּ מִגָּלוּתֵנוּ{{ש}}
וְיִצְמַח צֶמַח צַדִּיק לַעֲדָתֵינוּ{{ש}}
וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יְיָ ׀ צִדְקֵנוּ

וְאָז תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ{{ש}}
אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ{{ש}}
נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדַּשׁ קֹדֶשׁ{{ש}}
אֱלֹהִים דַּרְכְּךָ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
הַנַּעֲרָץ בְּאֶרְאֶלֵּי קֹדֶשׁ{{ש}}
וִיהַלְלוּךָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
וְיִשְׁתַּחֲווּ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
אֶרְאֶלִּים וְחַשְׁמַלֵּי קֹדֶשׁ{{ש}}
יַקְדִּישׁוּ וְיַעֲרִיצוּ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
וְקוֹל כַּנְפֵי חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
כְּקוֹל מַיִם רַבִּים בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
וְקוֹל אוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ{{ש}}
לְעֻמָּתָם מְנַשְּאִים בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בַּקֹּדֶשׁ{{ש}}
וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה בַּקֹּדֶשׁ

קוֹרְאִים זֶה לָזֶה{{ש}}
וְשׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה{{ש}}
וְנִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}}
וְזֶה לְעמַּת זֶה{{ש}}
וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה{{ש}}
וְזֶה מוּל זֶה{{ש}}
מִזֶּה וּמִזֶּה{{ש}}
מְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}{{סוף}}
&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fistngiiophmn11xhsae9by1us2wrjp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כסא אורי וישעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727909</id>
    <revision>
      <id>3006358</id>
      <parentid>2942581</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T22:56:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>/* כסא אורי וישעי */</comment>
      <origin>3006358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9280" sha1="5999yox8az7vj5jn00wcn1pa935kyps" xml:space="preserve">=כסא אורי וישעי=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מערבית לליל שני של ראש השנה כמנהג וורמייזא.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כֶּסֶא {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְאוֹחִילָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}הְיוֹת אֵל מְצוּדָתִי מְלַמְּדֵנִי לְהוֹעִילָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹדֶל חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ יִזְכּוֹר לִסְגֻלָּה{{ש}}
יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה.{{ממס|תהלים מב ט}}{{ש}}
{{הור|המעריב}}

כֶּסֶא {{סי|דְּ}}בַר יְיָ נִצָּב בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָם{{ש}}
{{סי|ה}}וּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וּמִכֹּל נֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבַת(וֹ) עַמּוֹ הוֹצִיאָם בְּדִימוּס לְהַצִּילָם{{ש}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם.{{ממס|ישעיהו סג ט}}{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר יעקב בונה'''}}
{|
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֲ|1}}דוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ{{רווח|2}}||אוֹדְךָ סֶלָה, אֲרוֹמִמְךָ{{רווח|2}}||אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים קמה א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|בּ|1}}וֹ לַמִּשְׁפָּט {{תיקון גירסה|יַקְרִיב|יִקְרַב}}{{רווח|2}}||בְּבִימָה וְסָנֵיגוֹר וּמַלְכוּת רָב{{רווח|2}}||בְּיַד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|אסתר א ז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|גָּ|1}}זַר וְהוֹפִיעַ מִצִּיּוֹן{{רווח|2}}||כִּי יְיָ עֶלְיוֹן{{רווח|2}}||נוֹרָא, וּמֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מז ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|דּ|1}}וֹד נֶאְזָר וְנִלְבַּשׁ{{רווח|2}}||לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר {{תיקון גירסה|לָבוּשׁ|לָבַשׁ}}{{רווח|2}}||בּוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|הָ|1}}אֵיתָנִים נוֹלְדוּ בוֹ לְתִפְאָרָה{{רווח|2}}||וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה{{רווח|2}}||עִם הַמֶּלֶךְ.{{ממס|דה&quot;א ד כג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|וַ|1}}עֵד רַב טוּב הַצָּפוּן [נ&quot;א: לִצְפּוֹן]{{רווח|2}}||הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן{{רווח|2}}||קִרְיַת מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מח ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|זְ|1}}כוּת אָבוֹת אֶזְכֹּר לִסְעוֹד{{רווח|2}}||וּמַה יֶּשׁ לִי צְדָקָה עוֹד{{רווח|2}}||לִזְעֹק לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב יט כט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|חֹ|1}}דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לְזִכְרוֹנַי{{רווח|2}}||כִּי כֹה אָמַר יְיָ{{רווח|2}}||אֶל בֵּית מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כב ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|טָ|1}}מוּן חָדְשׁוֹ מִלְּהַגִּיהַּ{{רווח|2}}||וְחַגּוֹ בּוֹ יוֹמוֹ וְהָיָה{{רווח|2}}||יְיָ לְמֶלֶךְ.{{ממס|זכריה יד ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|י|1}}וֹם קָדוֹשׁ שְׁמוֹ{{רווח|2}}||יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ{{רווח|2}}||וּתְרוּעַת מֶלֶךְ.{{ממס|במדבר כג כא}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|כַּ|1}}בֵּד עַמִּי בְּנוֹעַם{{רווח|2}}||וּתְעַטֵּר בְּרָב עָם{{רווח|2}}||הַדְרַת מֶלֶךְ.{{ממס|משלי יד כח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|לְ|1}}יוֹדְעֵי תְרוּעָה יוֹרֵד מִגְּבוֹהִים{{רווח|2}}||אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים{{רווח|2}}||חַיִּים וּמֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו י י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|מִ|1}}שְׁפָּט וְחוֹק שִׁוָּה{{רווח|2}}||כִּי כֵן צִוָּה{{רווח|2}}||לוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ב}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נִ|1}}תְכְּנוּ עֲלִילוֹת לִסְגֻלָּה{{רווח|2}}||הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ{{רווח|2}}||מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ב ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|סִ|1}}פְרֵי זִכְרוֹנוֹת מוּבָאִים{{רווח|2}}||לִהֲיוֹת נִקְרָאִים{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|עֲ|1}}קָרוֹת הוּשְׁוּוּ לְהִתָּכֵן{{רווח|2}}||זְכִירָה וּפְקִידָה, כִּי כֵן{{רווח|2}}||יִסַּד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר א ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|פָּ|1}}דָה מִסֵּבֶל וּנְהִי{{רווח|2}}||עַמּוֹ בְּצוֹעַן וַיְהִי{{רווח|2}}||בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ.{{ממס|דברים לג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|צ|1}}וּר הַחֲזֵק בֶּדֶק{{רווח|2}}||{{תיקון גירסה|וַיֹּאמֶר|וְנֹאמַר}} הֵן לְצֶדֶק{{רווח|2}}||יִמְלָךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ישעיהו לב א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קַ|1}}בְּלוּנִי הַמְלִיכוּנִי עֲמוּסִים{{רווח|2}}||יוֹצְרָךְ שׂוֹם תָּשִׂים{{רווח|2}}||עָלֶיךָ מֶלֶךְ.{{ממס|דברים יז טו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|רֹ|1}}אשׁ לַחֲמִשָּׁה הַשְּׁנוּיִם{{רווח|2}}||וּמוֹנִין בּוֹ לְמַלְכֵי הַגּוֹיִם{{רווח|2}}||בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ח יד}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|שְׁ|1}}לֹשִׁים תְּקִיעוֹת יֵחָשֵׁב{{רווח|2}}||הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב{{רווח|2}}||בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|תִּ|1}}קְעוּ בַּחֹדֶשׁ וְהַשְׁמִיעוּ{{רווח|2}}||וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים צח ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֵפֶר יִ|1}}צְחָק {{סי|מַ|1}}הֵר הָבִיא{{רווח|2}}||עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא{{רווח|2}}||אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ט}} 
|-
|כֶּסֶא {{סי|בְּרָ|1}}כָה {{סי|יַ|1}}שְׁאִיר {{סי|ע|1}}וֹד לְהַצְדִּיק{{רווח|2}}||לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק{{רווח|2}}||וּמָלַךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו כג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קְ|1}}הִלּוֹת {{סי|בְּ|1}}שָׁלֵם תֻּבַלְנָה{{רווח|2}}||{{סי|בִּ|1}}שְׂמָחֹת {{סי|וָ|1}}גִיל תְּבֹאֶינָה{{רווח|2}}||בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מה טז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ {{סי|הַ|1}}מְּלָכִים אֵלֶּה לִזְבוֹד{{רווח|2}}||מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{רווח|2}}||יְיָ מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כד י}}
|}
כֶּסֶא {{סי|זֶ}}ה אֵלִי מֶלֶךְ גָּדוֹל וָרָב{{ש}}
{{סי|חֲטָ}}אַי יַרְחֵק כְּמִזְרָח מִמַּעֲרָב{{ש}}
{{סי|יִ}}מְלֹך כְּאָז יָם חָרַב{{ש}}
וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.{{ממס|תהלים קה מג}}{{ש}}
{{הור|בגילה}}

{{סי|כֶּ}}סֶא {{סי|לְ}}זִכָּרוֹן קַרְנֵי אַיִל לְבַשְּׂרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי {{סי|נֶ}}אֱחָזִין וְנִסְבָּכִין בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפָן בַּשַּׁיָּרָה בַּיָּם עָבְרָה{{ש}}
כְּאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה.{{ממס|שמות טו א}}{{ש}}
{{הור|זה צור}}

כֶּסֶא {{סי|עָ}}תִיד שׁוֹפָר מְשֻׁלָּשׁ לְהַשְׁמִיעָה{{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן לְהַשְׁפִּיעָה{{ש}}
{{סי|צְ}}וָחָה מֵרֹאשׁ הָרִים לְהוֹדִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ש}}
{{הור|גאל}}

כֶּסֶא {{סי|קַ}}טֵּיגוֹר בְּמֶתֶג פִּיהוּ לִבְלוֹם{{ש}}
{{סי|רְשׁ}}וֹם לְחַיִּים קְרֵבִים הֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׂים שִׁמְךָ בִּירוּשָׁלַיִם לְעֵילֹם{{ש}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:אפרים מבונא]]</text>
      <sha1>5999yox8az7vj5jn00wcn1pa935kyps</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006359</id>
      <parentid>3006358</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T22:59:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>/* כסא אורי וישעי */ ע&quot;פ כ&quot;י</comment>
      <origin>3006359</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9286" sha1="25q83o2yspsc3irq3cqanixcnxwttrz" xml:space="preserve">=כסא אורי וישעי=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מערבית לליל שני של ראש השנה כמנהג וורמייזא.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כֶּסֶא {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְאוֹחִילָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}הְיוֹת אֵל מְצוּדָתִי מְלַמְּדֵנִי לְהוֹעִילָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹדֶל חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ יִזְכּוֹר לִסְגֻלָּה{{ש}}
יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה.{{ממס|תהלים מב ט}}{{ש}}
{{הור|המעריב}}

כֶּסֶא {{סי|דְּ}}בַר יְיָ נִצָּב בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָם{{ש}}
{{סי|ה}}וּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וּמִכֹּל נֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבַת(וֹ) עַמּוֹ [ה](מ)וֹצִיאָם בְּדִימוּס לְהַצִּילָם{{ש}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם.{{ממס|ישעיהו סג ט}}{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר יעקב בונה'''}}
{|
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֲ|1}}דוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ{{רווח|2}}||אוֹדְךָ סֶלָה, אֲרוֹמִמְךָ{{רווח|2}}||אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים קמה א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|בּ|1}}וֹ לַמִּשְׁפָּט {{תיקון גירסה|יַקְרִיב|יִקְרַב}}{{רווח|2}}||בְּבִימָה וְסָנֵיגוֹר וּמַלְכוּת רָב{{רווח|2}}||בְּיַד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|אסתר א ז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|גָּ|1}}זַר וְהוֹפִיעַ מִצִּיּוֹן{{רווח|2}}||כִּי יְיָ עֶלְיוֹן{{רווח|2}}||נוֹרָא, וּמֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מז ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|דּ|1}}וֹד נֶאְזָר וְנִלְבַּשׁ{{רווח|2}}||לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר {{תיקון גירסה|לָבוּשׁ|לָבַשׁ}}{{רווח|2}}||בּוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|הָ|1}}אֵיתָנִים נוֹלְדוּ בוֹ לְתִפְאָרָה{{רווח|2}}||וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה{{רווח|2}}||עִם הַמֶּלֶךְ.{{ממס|דה&quot;א ד כג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|וַ|1}}עֵד רַב טוּב הַצָּפוּן [נ&quot;א: לִצְפּוֹן]{{רווח|2}}||הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן{{רווח|2}}||קִרְיַת מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מח ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|זְ|1}}כוּת אָבוֹת אֶזְכֹּר לִסְעוֹד{{רווח|2}}||וּמַה יֶּשׁ לִי צְדָקָה עוֹד{{רווח|2}}||לִזְעֹק לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב יט כט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|חֹ|1}}דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לְזִכְרוֹנַי{{רווח|2}}||כִּי כֹה אָמַר יְיָ{{רווח|2}}||אֶל בֵּית מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כב ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|טָ|1}}מוּן חָדְשׁוֹ מִלְּהַגִּיהַּ{{רווח|2}}||וְחַגּוֹ בּוֹ יוֹמוֹ וְהָיָה{{רווח|2}}||יְיָ לְמֶלֶךְ.{{ממס|זכריה יד ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|י|1}}וֹם קָדוֹשׁ שְׁמוֹ{{רווח|2}}||יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ{{רווח|2}}||וּתְרוּעַת מֶלֶךְ.{{ממס|במדבר כג כא}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|כַּ|1}}בֵּד עַמִּי בְּנוֹעַם{{רווח|2}}||וּתְעַטֵּר בְּרָב עָם{{רווח|2}}||הַדְרַת מֶלֶךְ.{{ממס|משלי יד כח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|לְ|1}}יוֹדְעֵי תְרוּעָה יוֹרֵד מִגְּבוֹהִים{{רווח|2}}||אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים{{רווח|2}}||חַיִּים וּמֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו י י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|מִ|1}}שְׁפָּט וְחוֹק שִׁוָּה{{רווח|2}}||כִּי כֵן צִוָּה{{רווח|2}}||לוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ב}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נִ|1}}תְכְּנוּ עֲלִילוֹת לִסְגֻלָּה{{רווח|2}}||הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ{{רווח|2}}||מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ב ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|סִ|1}}פְרֵי זִכְרוֹנוֹת מוּבָאִים{{רווח|2}}||לִהֲיוֹת נִקְרָאִים{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|עֲ|1}}קָרוֹת הוּשְׁוּוּ לְהִתָּכֵן{{רווח|2}}||זְכִירָה וּפְקִידָה, כִּי כֵן{{רווח|2}}||יִסַּד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר א ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|פָּ|1}}דָה מִסֵּבֶל וּנְהִי{{רווח|2}}||עַמּוֹ בְּצוֹעַן וַיְהִי{{רווח|2}}||בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ.{{ממס|דברים לג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|צ|1}}וּר הַחֲזֵק בֶּדֶק{{רווח|2}}||{{תיקון גירסה|וַיֹּאמֶר|וְנֹאמַר}} הֵן לְצֶדֶק{{רווח|2}}||יִמְלָךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ישעיהו לב א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קַ|1}}בְּלוּנִי הַמְלִיכוּנִי עֲמוּסִים{{רווח|2}}||יוֹצְרָךְ שׂוֹם תָּשִׂים{{רווח|2}}||עָלֶיךָ מֶלֶךְ.{{ממס|דברים יז טו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|רֹ|1}}אשׁ לַחֲמִשָּׁה הַשְּׁנוּיִם{{רווח|2}}||וּמוֹנִין בּוֹ לְמַלְכֵי הַגּוֹיִם{{רווח|2}}||בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ח יד}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|שְׁ|1}}לֹשִׁים תְּקִיעוֹת יֵחָשֵׁב{{רווח|2}}||הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב{{רווח|2}}||בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|תִּ|1}}קְעוּ בַּחֹדֶשׁ וְהַשְׁמִיעוּ{{רווח|2}}||וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים צח ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֵפֶר יִ|1}}צְחָק {{סי|מַ|1}}הֵר הָבִיא{{רווח|2}}||עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא{{רווח|2}}||אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ט}} 
|-
|כֶּסֶא {{סי|בְּרָ|1}}כָה {{סי|יַ|1}}שְׁאִיר {{סי|ע|1}}וֹד לְהַצְדִּיק{{רווח|2}}||לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק{{רווח|2}}||וּמָלַךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו כג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קְ|1}}הִלּוֹת {{סי|בְּ|1}}שָׁלֵם תֻּבַלְנָה{{רווח|2}}||{{סי|בִּ|1}}שְׂמָחֹת {{סי|וָ|1}}גִיל תְּבֹאֶינָה{{רווח|2}}||בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מה טז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ {{סי|הַ|1}}מְּלָכִים אֵלֶּה לִזְבוֹד{{רווח|2}}||מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{רווח|2}}||יְיָ מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כד י}}
|}
כֶּסֶא {{סי|זֶ}}ה אֵלִי מֶלֶךְ גָּדוֹל וָרָב{{ש}}
{{סי|חֲטָ}}אַי יַרְחֵק כְּמִזְרָח מִמַּעֲרָב{{ש}}
{{סי|יִ}}מְלֹך כְּאָז יָם חָרַב{{ש}}
וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.{{ממס|תהלים קה מג}}{{ש}}
{{הור|בגילה}}

{{סי|כֶּ}}סֶא {{סי|לְ}}זִכָּרוֹן קַרְנֵי אַיִל לְבַשְּׂרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי {{סי|נֶ}}אֱחָזִין וְנִסְבָּכִין בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפָן בַּשַּׁיָּרָה בַּיָּם עָבְרָה{{ש}}
כְּאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה.{{ממס|שמות טו א}}{{ש}}
{{הור|זה צור}}

כֶּסֶא {{סי|עָ}}תִיד שׁוֹפָר מְשֻׁלָּשׁ לְהַשְׁמִיעָה{{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן לְהַשְׁפִּיעָה{{ש}}
{{סי|צְ}}וָחָה מֵרֹאשׁ הָרִים לְהוֹדִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ש}}
{{הור|גאל}}

כֶּסֶא {{סי|קַ}}טֵּיגוֹר בְּמֶתֶג פִּיהוּ לִבְלוֹם{{ש}}
{{סי|רְשׁ}}וֹם לְחַיִּים קְרֵבִים הֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׂים שִׁמְךָ בִּירוּשָׁלַיִם לְעֵילֹם{{ש}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:אפרים מבונא]]</text>
      <sha1>25q83o2yspsc3irq3cqanixcnxwttrz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006360</id>
      <parentid>3006359</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T23:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <origin>3006360</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9288" sha1="54c2sr0vajo6hg6jd5hbtlhg76c7x5j" xml:space="preserve">=כסא אורי וישעי=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מערבית לליל שני של ראש השנה כמנהג וורמייזא.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כֶּסֶא {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְאוֹחִילָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}הְיוֹת אֵל מְצוּדָתִי מְלַמְּדֵנִי לְהוֹעִילָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹדֶל חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ יִזְכּוֹר לִסְגֻלָּה{{ש}}
יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה.{{ממס|תהלים מב ט}}{{ש}}
{{הור|המעריב}}

כֶּסֶא {{סי|דְּ}}בַר יְיָ נִצָּב בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָם{{ש}}
{{סי|ה}}וּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וּמִכֹּל נֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבַת(וֹ) עַמּוֹ [ה](מ)וֹצִיאָם בְּדִימוּס לְהַצִּילָם{{ש}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם.{{ממס|ישעיהו סג ט}}{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר יעקב בונה'''}}
{|
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֲ|1}}דוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ{{רווח|2}}||אוֹדְךָ סֶלָה, אֲרוֹמִמְךָ{{רווח|2}}||אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים קמה א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|בּ|1}}וֹ לַמִּשְׁפָּט {{תיקון גירסה|יַקְרִיב|יִקְרַב}}{{רווח|2}}||[בְּבִימָה] וְסָנֵיגוֹר וּמַלְכוּת רָב{{רווח|2}}||בְּיַד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|אסתר א ז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|גָּ|1}}זַר וְהוֹפִיעַ מִצִּיּוֹן{{רווח|2}}||כִּי יְיָ עֶלְיוֹן{{רווח|2}}||נוֹרָא, וּמֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מז ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|דּ|1}}וֹד נֶאְזָר וְנִלְבַּשׁ{{רווח|2}}||לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר {{תיקון גירסה|לָבוּשׁ|לָבַשׁ}}{{רווח|2}}||בּוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|הָ|1}}אֵיתָנִים נוֹלְדוּ בוֹ לְתִפְאָרָה{{רווח|2}}||וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה{{רווח|2}}||עִם הַמֶּלֶךְ.{{ממס|דה&quot;א ד כג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|וַ|1}}עֵד רַב טוּב הַצָּפוּן [נ&quot;א: לִצְפּוֹן]{{רווח|2}}||הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן{{רווח|2}}||קִרְיַת מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מח ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|זְ|1}}כוּת אָבוֹת אֶזְכֹּר לִסְעוֹד{{רווח|2}}||וּמַה יֶּשׁ לִי צְדָקָה עוֹד{{רווח|2}}||לִזְעֹק לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב יט כט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|חֹ|1}}דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לְזִכְרוֹנַי{{רווח|2}}||כִּי כֹה אָמַר יְיָ{{רווח|2}}||אֶל בֵּית מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כב ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|טָ|1}}מוּן חָדְשׁוֹ מִלְּהַגִּיהַּ{{רווח|2}}||וְחַגּוֹ בּוֹ יוֹמוֹ וְהָיָה{{רווח|2}}||יְיָ לְמֶלֶךְ.{{ממס|זכריה יד ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|י|1}}וֹם קָדוֹשׁ שְׁמוֹ{{רווח|2}}||יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ{{רווח|2}}||וּתְרוּעַת מֶלֶךְ.{{ממס|במדבר כג כא}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|כַּ|1}}בֵּד עַמִּי בְּנוֹעַם{{רווח|2}}||וּתְעַטֵּר בְּרָב עָם{{רווח|2}}||הַדְרַת מֶלֶךְ.{{ממס|משלי יד כח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|לְ|1}}יוֹדְעֵי תְרוּעָה יוֹרֵד מִגְּבוֹהִים{{רווח|2}}||אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים{{רווח|2}}||חַיִּים וּמֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו י י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|מִ|1}}שְׁפָּט וְחוֹק שִׁוָּה{{רווח|2}}||כִּי כֵן צִוָּה{{רווח|2}}||לוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ב}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נִ|1}}תְכְּנוּ עֲלִילוֹת לִסְגֻלָּה{{רווח|2}}||הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ{{רווח|2}}||מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ב ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|סִ|1}}פְרֵי זִכְרוֹנוֹת מוּבָאִים{{רווח|2}}||לִהֲיוֹת נִקְרָאִים{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|עֲ|1}}קָרוֹת הוּשְׁוּוּ לְהִתָּכֵן{{רווח|2}}||זְכִירָה וּפְקִידָה, כִּי כֵן{{רווח|2}}||יִסַּד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר א ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|פָּ|1}}דָה מִסֵּבֶל וּנְהִי{{רווח|2}}||עַמּוֹ בְּצוֹעַן וַיְהִי{{רווח|2}}||בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ.{{ממס|דברים לג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|צ|1}}וּר הַחֲזֵק בֶּדֶק{{רווח|2}}||{{תיקון גירסה|וַיֹּאמֶר|וְנֹאמַר}} הֵן לְצֶדֶק{{רווח|2}}||יִמְלָךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ישעיהו לב א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קַ|1}}בְּלוּנִי הַמְלִיכוּנִי עֲמוּסִים{{רווח|2}}||יוֹצְרָךְ שׂוֹם תָּשִׂים{{רווח|2}}||עָלֶיךָ מֶלֶךְ.{{ממס|דברים יז טו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|רֹ|1}}אשׁ לַחֲמִשָּׁה הַשְּׁנוּיִם{{רווח|2}}||וּמוֹנִין בּוֹ לְמַלְכֵי הַגּוֹיִם{{רווח|2}}||בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ח יד}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|שְׁ|1}}לֹשִׁים תְּקִיעוֹת יֵחָשֵׁב{{רווח|2}}||הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב{{רווח|2}}||בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|תִּ|1}}קְעוּ בַּחֹדֶשׁ וְהַשְׁמִיעוּ{{רווח|2}}||וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים צח ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֵפֶר יִ|1}}צְחָק {{סי|מַ|1}}הֵר הָבִיא{{רווח|2}}||עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא{{רווח|2}}||אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ט}} 
|-
|כֶּסֶא {{סי|בְּרָ|1}}כָה {{סי|יַ|1}}שְׁאִיר {{סי|ע|1}}וֹד לְהַצְדִּיק{{רווח|2}}||לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק{{רווח|2}}||וּמָלַךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו כג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קְ|1}}הִלּוֹת {{סי|בְּ|1}}שָׁלֵם תֻּבַלְנָה{{רווח|2}}||{{סי|בִּ|1}}שְׂמָחֹת {{סי|וָ|1}}גִיל תְּבֹאֶינָה{{רווח|2}}||בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מה טז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ {{סי|הַ|1}}מְּלָכִים אֵלֶּה לִזְבוֹד{{רווח|2}}||מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{רווח|2}}||יְיָ מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כד י}}
|}
כֶּסֶא {{סי|זֶ}}ה אֵלִי מֶלֶךְ גָּדוֹל וָרָב{{ש}}
{{סי|חֲטָ}}אַי יַרְחֵק כְּמִזְרָח מִמַּעֲרָב{{ש}}
{{סי|יִ}}מְלֹך כְּאָז יָם חָרַב{{ש}}
וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.{{ממס|תהלים קה מג}}{{ש}}
{{הור|בגילה}}

{{סי|כֶּ}}סֶא {{סי|לְ}}זִכָּרוֹן קַרְנֵי אַיִל לְבַשְּׂרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי {{סי|נֶ}}אֱחָזִין וְנִסְבָּכִין בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפָן בַּשַּׁיָּרָה בַּיָּם עָבְרָה{{ש}}
כְּאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה.{{ממס|שמות טו א}}{{ש}}
{{הור|זה צור}}

כֶּסֶא {{סי|עָ}}תִיד שׁוֹפָר מְשֻׁלָּשׁ לְהַשְׁמִיעָה{{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן לְהַשְׁפִּיעָה{{ש}}
{{סי|צְ}}וָחָה מֵרֹאשׁ הָרִים לְהוֹדִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ש}}
{{הור|גאל}}

כֶּסֶא {{סי|קַ}}טֵּיגוֹר בְּמֶתֶג פִּיהוּ לִבְלוֹם{{ש}}
{{סי|רְשׁ}}וֹם לְחַיִּים קְרֵבִים הֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׂים שִׁמְךָ בִּירוּשָׁלַיִם לְעֵילֹם{{ש}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:אפרים מבונא]]</text>
      <sha1>54c2sr0vajo6hg6jd5hbtlhg76c7x5j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006361</id>
      <parentid>3006360</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T23:17:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>/* כסא אורי וישעי */</comment>
      <origin>3006361</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9342" sha1="jbrxlbrsavv2d33mpq8rh5a1c7wn7ie" xml:space="preserve">=כסא אורי וישעי=
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מערבית לליל שני של ראש השנה כמנהג וורמייזא.}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

כֶּסֶא {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וְאוֹחִילָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}הְיוֹת אֵל מְצוּדָתִי מְלַמְּדֵנִי לְהוֹעִילָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹדֶל חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ יִזְכּוֹר לִסְגֻלָּה{{ש}}
יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה.{{ממס|תהלים מב ט}}{{ש}}
{{הור|המעריב}}

כֶּסֶא {{סי|דְּ}}בַר יְיָ נִצָּב בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָם{{ש}}
{{סי|ה}}וּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וּמִכֹּל נֶעֱלָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵאַהֲבַת(וֹ) עַמּוֹ [ה](מ)וֹצִיאָם בְּדִימוּס לְהַצִּילָם{{ש}}
בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם.{{ממס|ישעיהו סג ט}}{{ש}}
{{הור|אוהב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר יעקב בונה'''}}
{|
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֲ|1}}דוֹנֵנוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ{{רווח|2}}||אוֹדְךָ סֶלָה, אֲרוֹמִמְךָ{{רווח|2}}||אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים קמה א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|בּ|1}}וֹ לַמִּשְׁפָּט {{תיקון גירסה|יַקְרִיב|יִקְרַב}}{{רווח|2}}||[בְּבִימָה] וְסָנֵיגוֹר וּמַלְכוּת רָב{{רווח|2}}||בְּיַד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|אסתר א ז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|גָּ|1}}זַר וְהוֹפִיעַ מִצִּיּוֹן{{רווח|2}}||כִּי יְיָ עֶלְיוֹן{{רווח|2}}||נוֹרָא, וּמֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מז ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|דּ|1}}וֹד נֶאְזָר וְנִלְבַּשׁ{{רווח|2}}||[לְבוּשׁ] מַלְכוּת אֲשֶׁר {{תיקון גירסה|לָבוּשׁ|לָבַשׁ}}{{רווח|2}}||בּוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|הָ|1}}אֵיתָנִים נוֹלְדוּ בוֹ לְתִפְאָרָה{{רווח|2}}||וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה{{רווח|2}}||עִם הַמֶּלֶךְ.{{ממס|דה&quot;א ד כג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|וַ|1}}עֵד רַב טוּב הַצָּפוּן [נ&quot;א: לִצְפּוֹן]{{רווח|2}}||הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן{{רווח|2}}||[עוֹז] קִרְיַת מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מח ג}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|זְ|1}}כוּת אָבוֹת אֶזְכֹּר לִסְעוֹד{{רווח|2}}||וּמַה יֶּשׁ לִי צְדָקָה עוֹד{{רווח|2}}||[לִזְעֹק לִפְנֵי] (וָאֶקְרָא אֶל) הַמֶּלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב יט כט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|חֹ|1}}דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי לְזִכְרוֹנַי{{רווח|2}}||כִּי כֹה אָמַר יְיָ{{רווח|2}}||אֶל בֵּית מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו כב ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|טָ|1}}מוּן חָדְשׁוֹ מִלְּהַגִּיהַּ{{רווח|2}}||וְחַגּוֹ בּוֹ יוֹמוֹ וְהָיָה{{רווח|2}}||יְיָ לְמֶלֶךְ.{{ממס|זכריה יד ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|י|1}}וֹם קָדוֹשׁ שְׁמוֹ{{רווח|2}}||יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ{{רווח|2}}||וּתְרוּעַת מֶלֶךְ.{{ממס|במדבר כג כא}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|כַּ|1}}בֵּד עַמִּי בְּנוֹעַם{{רווח|2}}||וּתְעַטֵּר בְּרָב עָם{{רווח|2}}||הַדְרַת מֶלֶךְ.{{ממס|משלי יד כח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|לְ|1}}יוֹדְעֵי תְרוּעָה (יוֹרֵד) מִגְּבוֹהִים{{רווח|2}}||אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים{{רווח|2}}||חַיִּים וּמֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו י י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|מִ|1}}שְׁפָּט וְחוֹק שִׁוָּה{{רווח|2}}||כִּי כֵן צִוָּה{{רווח|2}}||לוֹ הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ב}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נִ|1}}תְכְּנוּ עֲלִילוֹת לִסְגֻלָּה{{רווח|2}}||הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ{{רווח|2}}||מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ב ט}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|סִ|1}}פְרֵי זִכְרוֹנוֹת מוּבָאִים{{רווח|2}}||לִהֲיוֹת נִקְרָאִים{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|עֲ|1}}קָרוֹת הוּשְׁוּוּ לְהִתָּכֵן{{רווח|2}}||זְכִירָה וּפְקִידָה, כִּי כֵן{{רווח|2}}||יִסַּד הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר א ח}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|פָּ|1}}דָה מִסֵּבֶל וּנְהִי{{רווח|2}}||עַמּוֹ בְּצוֹעַן וַיְהִי{{רווח|2}}||בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ.{{ממס|דברים לג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|צ|1}}וּר הַחֲזֵק בֶּדֶק{{רווח|2}}||{{תיקון גירסה|וַיֹּאמֶר|וְנֹאמַר}} הֵן לְצֶדֶק{{רווח|2}}||יִמְלָךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ישעיהו לב א}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קַ|1}}בְּלוּנִי הַמְלִיכוּנִי עֲמוּסִים{{רווח|2}}||יוֹצְרָךְ שׂוֹם תָּשִׂים{{רווח|2}}||עָלֶיךָ מֶלֶךְ.{{ממס|דברים יז טו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|רֹ|1}}אשׁ לַחֲמִשָּׁה הַשְּׁנוּיִם{{רווח|2}}||וּמוֹנִין בּוֹ לְמַלְכֵי הַגּוֹיִם{{רווח|2}}||בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ח יד}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|שְׁ|1}}לֹשִׁים תְּקִיעוֹת יֵחָשֵׁב{{רווח|2}}||הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב{{רווח|2}}||בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ו י}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|תִּ|1}}קְעוּ בַּחֹדֶשׁ וְהַשְׁמִיעוּ{{רווח|2}}||וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ{{רווח|2}}||לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|תהלים צח ו}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|אֵפֶר יִ|1}}צְחָק {{סי|מַ|1}}הֵר הָבִיא{{רווח|2}}||עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא{{רווח|2}}||אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ג ט}} 
|-
|כֶּסֶא {{סי|בְּרָ|1}}כָה {{סי|יַ|1}}שְׁאִיר {{סי|ע|1}}וֹד לְהַצְדִּיק{{רווח|2}}||לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק{{רווח|2}}||וּמָלַךְ מֶלֶךְ.{{ממס|ירמיהו כג ה}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|קְ|1}}הִלּוֹת {{סי|בְּ|1}}שָׁלֵם תֻּבַלְנָה{{רווח|2}}||{{סי|בִּ|1}}שְׂמָחֹת {{סי|וָ|1}}גִיל תְּבֹאֶינָה{{רווח|2}}||בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.{{ממס|תהלים מה טז}}
|-
|כֶּסֶא {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ (אלה) {{סי|הַ|1}}מְּלָכִים אֵלֶּה לִזְבוֹד{{רווח|2}}||מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{רווח|2}}||יְיָ מֶלֶךְ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כד י}}
|}
כֶּסֶא {{סי|זֶ}}ה אֵלִי מֶלֶךְ גָּדוֹל וָרָב{{ש}}
{{סי|חֲטָ}}אַי יַרְחֵק כְּמִזְרָח מִמַּעֲרָב{{ש}}
{{סי|יִ}}מְלֹך כְּאָז יָם חָרַב{{ש}}
וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.{{ממס|תהלים קה מג}}{{ש}}
{{הור|בגילה}}

{{סי|כֶּ}}סֶא {{סי|לְ}}זִכָּרוֹן קַרְנֵי אַיִל לְבַשְּׂרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פְּנֵי {{סי|נֶ}}אֱחָזִין וְנִסְבָּכִין בַּצָּרָה{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפָן בַּשַּׁיָּרָה בַּיָּם עָבְרָה{{ש}}
כְּאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה.{{ממס|שמות טו א}}{{ש}}
{{הור|זה צור}}

כֶּסֶא {{סי|עָ}}תִיד שׁוֹפָר מְשֻׁלָּשׁ לְהַשְׁמִיעָה{{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן לְהַשְׁפִּיעָה{{ש}}
{{סי|צְ}}וָחָה מֵרֹאשׁ הָרִים לְהוֹדִיעָה{{ש}}
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ש}}
{{הור|גאל}}

כֶּסֶא {{סי|קַ}}טֵּיגוֹר בְּמֶתֶג פִּיהוּ לִבְלוֹם{{ש}}
{{סי|רְשׁ}}וֹם לְחַיִּים קְרֵבִים הֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׂים שִׁמְךָ בִּירוּשָׁלַיִם לְעֵילֹם{{ש}}
יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}}
{{הור|פורס}}
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:מערביות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי ראש השנה]]
[[קטגוריה:אפרים מבונא]]</text>
      <sha1>jbrxlbrsavv2d33mpq8rh5a1c7wn7ie</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין עח ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728602</id>
    <revision>
      <id>3006292</id>
      <parentid>3006291</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T11:59:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3006292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13382" sha1="gwmienzzajpu3z1d6g76sx923d7awsc" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עח|ב|עח א|עט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף עח עמוד ב] חקק להשלים בכותל בכמה? - אמר ליה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעשרה. - }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה: חקקו כולו בכותל }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כל הכותל}} בכמה? - {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר ליה: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מלא קומתו. - ומאי שנא? - אמר ליה: התם מסתלק ליה, הכא - לא מסתלק ליה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רב יוסף מרבה: עשאו לאילן סולם מהו? תיבעי לרבי, תיבעי לרבנן; תיבעי לרבי: עד כאן לא קאמר רבי התם כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו הני מילי - בין השמשות, אבל כולי יומא - לא. או דילמא: אפילו לרבנן, פיתחא הוא ואריא הוא דרביע עליה. עשאו לאשירה סולם מהו? תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן, תיבעי לרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה - אלא התם, דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר. או דילמא: אפילו לרבנן פיתחא הוא, ואריא דרביע עליה? - אמר ליה: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אילן מותר, ואשירה אסורה. מתקיף לה רב חסדא: אדרבה, }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|עשה לאילן סולם עשרה או לאשירה סולם מסקינן}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| אילן שאיסור שבת גורם לו - }}ניתסר אסור {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|, אשירה שאיסור דבר אחר גורם לו }}שרי - {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא ניתסר. איתמר נמי, כי אתא רבין אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל שאיסור שבת גרם לו - אסור, כל שאיסור דבר אחר גרם לו - מותר. רב נחמן בר יצחק מתני הכי: אילן - פלוגתא - דרבי ורבנן, אשירה - פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. }}
משנה. {{שוליים|ה}}חריץ שבין שתי חצירות, עמוק עשרה ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד, אפילו מלא קש או תבן. מלא עפר או צרורות - מערבין אחד ואין מערבין שנים. {{שוליים|ו}}נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים, וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד. פחות מכאן - מערבין שנים ואין מערבין אחד. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. ותבן לא חייץ? והא אנן תנן: מתבן שבין שתי חצירות, גבוה עשרה טפחים - מערבין שנים ואין מערבין אחד! - אמר אביי: לענין מחיצה - כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה, אבל לענין חציצה, אי בטליה - חייץ, ואי לא בטליה - לא חייץ. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מלא עפר. ואפילו בסתמא? והתנן: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו - בטל. ביטלו - אין, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''חקק להשלים בכותל''' -  סולם צר וחקק בכותל מכאן ומכאן כנגד חווקי הסולם להשלים רוחבו בד':

'''בכמה''' -  צריך להשלים הרוחב בגובה הכותל:

'''בעשרה''' -  עד עשרה ישלימנו וכיון דאיכא בגובה עשרה רוחב ארבעה הוי ביה שיעור פתח ואע&quot;ג דגבוה כותל טובא לית לן בה:

'''חקק כל הסולם בכותל''' -  כעין שליבות ורחבו במשך הכותל ארבעה:

'''בכמה''' -  גובה צריך לחוק רוחב ארבעה:

'''מלא קומתו''' -  של כותל צריך שיהא משך החווקין ארבעה:

'''התם''' -  כי איכא סולם מגיע לראש הכותל נוח לעלות בו ומיהו לא חשיב למיהוי פתח בציר מרוחב ד' הלכך כי משוי ליה רוחב ארבעה בגובה עשרה פיתחא הוי אבל הכא אין נוח לעלות כל כך:

'''מסתלק ליה''' -  נוח לעלות לאדם:

'''תיבעי לרבי''' -  דאמר בפרק בכל מערבין [לעיל לב:] הנותן עירוב תחומין באילן קנה עירוב דהתם טעמא משום מיקנא שביתה בין השמשות הוא ודבר שהוא משום שבות כגון שמוש במחובר לא גזרו עליו בין השמשות אבל לגבי עירובי חצירות טעמא משום דפתח משוי להו חד על ידי עירוב ואי לא חזי לתשמישתיה כולי יומא לאו פתחא מיקרי הלכך לא שרא להו עירובייהו בין השמשות:

'''ואריא רביע עליה''' -  איסור שבות אומר לנו סורו ומכל מקום פתח (הוי) שמיה ומשוי להו חד להשתמש דרך חורין ודיו:

'''עשאו לאשרה''' -  אילן שעובדין אותו ואסור בהנאה אם תימצי לומר בשאר אילן פתח הוא הכא דמטיא להו הנאה על ידיה מאי:

'''תיבעי לר' יהודה''' -  דאמר בפרק בכל מערבין בגמרא (דף לא.) רבי יהודה אומר הנותן את עירובו בקבר קנה עירוב ואע&quot;ג דקבר אסור בהנאה:

'''הכי גרסינן התם הוא דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר''' -  לא איכפת ליה בשמירתו ואישתכח דלא מיתהני מקיברא אלא קניית עירוב לחודיה וההיא לאו הנאה היא כדמפרש התם דאין מערבין בתחומין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו אבל עירובי חצירות להנאתו היא ולא לדבר מצוה והויא הנאה:

'''או דילמא''' -  אע&quot;ג דאסור בהנאה הא לא משתמש בה מידי ופיתחא שמיה ואריא הוא דרביע עליה ומכל מקום החצירות מחוברין:

'''מתני' חריץ''' -  ארוך הוא ומפסיק על פני החצר כולה:

'''ורחב ד'''' -  טפחים דפחות מכאן נוח לפסעו משפתו אל שפתו:

'''ואפילו מלא תבן וקש''' -  לאו סתימה היא דלא מבטיל ליה התם דסופו ליטלו:

'''נתן עליו נסר''' -  משפתו לשפתו כעין גשר והוי כפתח:

'''שתי גזוזטראות''' -  נסרין בולטין משפת תקרת העלייה לרה&quot;ר וקורין לו אלדויי&quot;ר ואם ישנן זו אצל זו בשתי עליות של שני דיורין ונתן נסר רחב ד' כמין גשר מזו לזו הוי נמי פתח:

'''פחות מכאן''' -  שאינו רחב:

'''גמ' לא חייץ''' -  לא סתים:

'''והתנן מתבן שבין שתי חצירות כו'''' -  גדיש של תבן וקתני מערבין שנים אלמא חייץ:

'''לענין מחיצה''' -  אע&quot;ג דעתיד ליטלו כל כמה דהוי התם מחיצה היא דהא מפסיק מידי דהוה אעביטין ואוכפות וכלי בהמה דתנן בפרק קמא (דף טו:) דמקיפין בהן:

'''אבל לענין חציצה''' -  לחוץ בפני אויר החריץ ולידון כסתום דמשוית ליה כארעא:

'''אי בטליה''' -  להדיא ואמר לא שקילנא ליה מהכא בטיל ואי לא לא:

'''ואפילו בסתמא''' -  דלא ידעינן אי שקיל תו אי לא:

'''בית''' -  שטומאת מת בתוכו ומילאוהו עפר או צרורות וביטלו מבוטל והוי טומאה רצוצה שאין לה אהל לעצמה ובוקעת ועולה עד לרקיע והמאהיל על הגג טמא וכל טומאה שאין לה אהל טפח בוקעת ועולה עד הרקיע כדאמר בברכות בפרק מי שמתו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 7 עח ב חקק להשלים בכותל בכמה.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_חקק להשלים בכותל בכמה]]
'''חקק''' להשלים בכותל בכמה. כגון שהכותל עב ובולט מצד הסולם או שהסולם מונח בסוף הכותל בקרן זוית ואיירי בכותל משופע דהא רב יוסף אית ליה דסולם זקוף אינו ממעט דבעינן שלש עשרה ומשהו והכא רב יוסף קבעי לה:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אמר ליה בעשרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אמר ליה בעשרה]]
''' אמר''' ליה בעשרה. פירש בקונטרס עד עשרה ישלימנו אע&quot;ג דגבוה כותל טובא לית לן בה וקשה לפירושו דהא לא מסתלק ליה כיון דאכתי גבוה כותל טובא וי&quot;ל נהי דלא חקק בכותל אלא עד עשרה אין לחוש אלא שיגיע הסולם עד ראש הכותל ור&quot;ת מפרש בעשרה היינו שלא ישאר מן הסולם עד ראש הכותל עשרה:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן]]
''' אשירה''' פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. לית ליה לרב נחמן בר יצחק סוגיא דלעיל דפ' בכל מערבין (דף לא.) דמשמע התם דלכולי עלמא אסור לקנות בית באיסורי הנאה והכא קאמר דבמותר לקנות בית באיסורי הנאה פליגי:

''' אפילו''' מלא קש ומלא תבן. בקש ותבן הניטלין בשבת איירי ולא כההיא דלעיל [דף עז.] פגה הטמונה בתבן דהא אמר בגמרא דאפילו ארנקי מבטל איניש וא&quot;ת והא אמרינן אפילו פירות מבטלין. מחיצות דאמרינן במסכת שבת בסוף הזורק (דף ק.) בור ברה&quot;ר עמוק עשרה ורחב ד' מלא מים וזרק לתוכו חייב מלא פירות וזרק לתוכו פטור מאי טעמא מיא לא מבטלי מחיצה פירות מבטלי מחיצה ואור&quot;י דמדאורייתא ודאי מבטלי אבל לעירוב דרבנן הוא יש לחלק בין ניטל לשאינו ניטל וקצת קשה דמדמי לה בסמוך לבית שמילאהו דהוי לענין אהל דאורייתא ומההיא דאהל נמי תיקשי אההיא דשבת:

''' וכן''' שתי גזוזטראות כו'. פירש בקונטר' בנותן נסר רחב ד' מזו לזו דהוי נמי פתח ותימה כיון דע&quot;י נסר רחב ד' איירי היכי ריק בגמרא זו כנגד זו אין זו שלא כנגד זו לא אפילו מיפלגי טובא לישתרי ע&quot;י נסר ד' כדאמר לעול דכי הוי כותל ד' אפילו מיפלגי טובא ומפרש ר&quot;ת דלא איירי בנותן נסר מזו לזו ודין חריץ נותן לגזוזטראות דאם יש מזו לזו ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד כמו חריץ אבל. בפחות מד' רגיל לפסוע מזו לזו כמו גבי חריץ וכדאמר במס' שבת בפ' הזורק (דף ק:) גבי רקק של מים דהיכא דלא הוי ארבעה טפחים מפסע פסעי ליה מש&quot;ה כי ליכא ד' מזו לזו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד אפילו היא מופלגת שלשה כשהן זו כנגד זו אבל זו שלא כנגד זו אין מערבין אחד כשמשוכות זו מזו שלשה כדאמרינן בגמרא [ופחית מכאן דקאמר במתניתין חוזר וקאי אנסר]:

''' והתנן''' בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל. כך היא הגירסא בכל הספדים וכן פירש ר&quot;ח ור&quot;י אומר דההיא משנה במסכת אהלות (פט&quot;ו משנה ז) ואין כתוב שם תבן אלא עפד או צרורות ולא גרס נמי התם וביטלו בטל והכי איתא התם בית שמילאהו עפר או צרורות וביטלו וכן כרי של תבואה או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן ואפילו טומאה בצד כלים טימאה בוקעת ועולה טומאה בוקעת ויורדת והש&quot;ס מביאה בקוצר וכן דרך הש&quot;ס בכמה מקומות ואין לומר דהך דמייתי&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ז|עח|ב}}</text>
      <sha1>gwmienzzajpu3z1d6g76sx923d7awsc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006296</id>
      <parentid>3006292</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T12:32:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3006296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13542" sha1="0akafri6mbj9rcmax76tf5x57yt3sdy" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עח|ב|עח א|עט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף עח עמוד ב] חקק להשלים בכותל בכמה? - אמר ליה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעשרה. - }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה: חקקו כולו בכותל }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כל הכותל}} בכמה? - {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר ליה: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מלא קומתו. - ומאי שנא? - אמר ליה: התם מסתלק ליה, הכא - לא מסתלק ליה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רב יוסף מרבה: עשאו לאילן סולם מהו? תיבעי לרבי, תיבעי לרבנן; תיבעי לרבי: עד כאן לא קאמר רבי התם כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו הני מילי - בין השמשות, אבל כולי יומא - לא. או דילמא: אפילו לרבנן, פיתחא הוא ואריא הוא דרביע עליה. עשאו לאשירה סולם מהו? תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן, תיבעי לרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה - אלא התם, דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר. או דילמא: אפילו לרבנן פיתחא הוא, ואריא דרביע עליה? - אמר ליה: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אילן מותר, ואשירה אסורה. מתקיף לה רב חסדא: אדרבה, }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|עשה לאילן סולם עשרה או לאשירה סולם מסקינן}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| אילן שאיסור שבת גורם לו - }}ניתסר אסור {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|, אשירה שאיסור דבר אחר גורם לו }}שרי - {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא ניתסר. איתמר נמי, כי אתא רבין אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל שאיסור שבת גרם לו - אסור, כל שאיסור דבר אחר גרם לו - מותר. רב נחמן בר יצחק מתני הכי: אילן - פלוגתא - דרבי ורבנן, אשירה - פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. }}
משנה. {{שוליים|ה}}חריץ שבין שתי חצירות, עמוק עשרה ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד, אפילו מלא קש או תבן. מלא עפר או צרורות - מערבין אחד ואין מערבין שנים. {{שוליים|ו}}נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים, וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד. פחות מכאן - מערבין שנים ואין מערבין אחד. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. ותבן לא חייץ? והא אנן תנן: מתבן שבין שתי חצירות, גבוה עשרה טפחים - מערבין שנים ואין מערבין אחד! - אמר אביי: לענין מחיצה - כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה, אבל לענין חציצה, אי בטליה - חייץ, ואי לא בטליה - לא חייץ. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מלא עפר. ואפילו בסתמא? והתנן: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו - בטל. ביטלו - אין, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''חקק להשלים בכותל''' -  סולם צר וחקק בכותל מכאן ומכאן כנגד חווקי הסולם להשלים רוחבו בד':

'''בכמה''' -  צריך להשלים הרוחב בגובה הכותל:

'''בעשרה''' -  עד עשרה ישלימנו וכיון דאיכא בגובה עשרה רוחב ארבעה הוי ביה שיעור פתח ואע&quot;ג דגבוה כותל טובא לית לן בה:

'''חקק כל הסולם בכותל''' -  כעין שליבות ורחבו במשך הכותל ארבעה:

'''בכמה''' -  גובה צריך לחוק רוחב ארבעה:

'''מלא קומתו''' -  של כותל צריך שיהא משך החווקין ארבעה:

'''התם''' -  כי איכא סולם מגיע לראש הכותל נוח לעלות בו ומיהו לא חשיב למיהוי פתח בציר מרוחב ד' הלכך כי משוי ליה רוחב ארבעה בגובה עשרה פיתחא הוי אבל הכא אין נוח לעלות כל כך:

'''מסתלק ליה''' -  נוח לעלות לאדם:

'''תיבעי לרבי''' -  דאמר בפרק בכל מערבין [לעיל לב:] הנותן עירוב תחומין באילן קנה עירוב דהתם טעמא משום מיקנא שביתה בין השמשות הוא ודבר שהוא משום שבות כגון שמוש במחובר לא גזרו עליו בין השמשות אבל לגבי עירובי חצירות טעמא משום דפתח משוי להו חד על ידי עירוב ואי לא חזי לתשמישתיה כולי יומא לאו פתחא מיקרי הלכך לא שרא להו עירובייהו בין השמשות:

'''ואריא רביע עליה''' -  איסור שבות אומר לנו סורו ומכל מקום פתח (הוי) שמיה ומשוי להו חד להשתמש דרך חורין ודיו:

'''עשאו לאשרה''' -  אילן שעובדין אותו ואסור בהנאה אם תימצי לומר בשאר אילן פתח הוא הכא דמטיא להו הנאה על ידיה מאי:

'''תיבעי לר' יהודה''' -  דאמר בפרק בכל מערבין בגמרא (דף לא.) רבי יהודה אומר הנותן את עירובו בקבר קנה עירוב ואע&quot;ג דקבר אסור בהנאה:

'''הכי גרסינן התם הוא דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר''' -  לא איכפת ליה בשמירתו ואישתכח דלא מיתהני מקיברא אלא קניית עירוב לחודיה וההיא לאו הנאה היא כדמפרש התם דאין מערבין בתחומין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו אבל עירובי חצירות להנאתו היא ולא לדבר מצוה והויא הנאה:

'''או דילמא''' -  אע&quot;ג דאסור בהנאה הא לא משתמש בה מידי ופיתחא שמיה ואריא הוא דרביע עליה ומכל מקום החצירות מחוברין:

'''מתני' חריץ''' -  ארוך הוא ומפסיק על פני החצר כולה:

'''ורחב ד'''' -  טפחים דפחות מכאן נוח לפסעו משפתו אל שפתו:

'''ואפילו מלא תבן וקש''' -  לאו סתימה היא דלא מבטיל ליה התם דסופו ליטלו:

'''נתן עליו נסר''' -  משפתו לשפתו כעין גשר והוי כפתח:

'''שתי גזוזטראות''' -  נסרין בולטין משפת תקרת העלייה לרה&quot;ר וקורין לו אלדויי&quot;ר ואם ישנן זו אצל זו בשתי עליות של שני דיורין ונתן נסר רחב ד' כמין גשר מזו לזו הוי נמי פתח:

'''פחות מכאן''' -  שאינו רחב:

'''גמ' לא חייץ''' -  לא סתים:

'''והתנן מתבן שבין שתי חצירות כו'''' -  גדיש של תבן וקתני מערבין שנים אלמא חייץ:

'''לענין מחיצה''' -  אע&quot;ג דעתיד ליטלו כל כמה דהוי התם מחיצה היא דהא מפסיק מידי דהוה אעביטין ואוכפות וכלי בהמה דתנן בפרק קמא (דף טו:) דמקיפין בהן:

'''אבל לענין חציצה''' -  לחוץ בפני אויר החריץ ולידון כסתום דמשוית ליה כארעא:

'''אי בטליה''' -  להדיא ואמר לא שקילנא ליה מהכא בטיל ואי לא לא:

'''ואפילו בסתמא''' -  דלא ידעינן אי שקיל תו אי לא:

'''בית''' -  שטומאת מת בתוכו ומילאוהו עפר או צרורות וביטלו מבוטל והוי טומאה רצוצה שאין לה אהל לעצמה ובוקעת ועולה עד לרקיע והמאהיל על הגג טמא וכל טומאה שאין לה אהל טפח בוקעת ועולה עד הרקיע כדאמר בברכות בפרק מי שמתו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 7 עח ב חקק להשלים בכותל בכמה.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_חקק להשלים בכותל בכמה]]
'''חקק''' להשלים בכותל בכמה. כגון שהכותל עב ובולט מצד הסולם או שהסולם מונח בסוף הכותל בקרן זוית ואיירי בכותל משופע דהא רב יוסף אית ליה דסולם זקוף אינו ממעט דבעינן שלש עשרה ומשהו והכא רב יוסף קבעי לה:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אמר ליה בעשרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אמר ליה בעשרה]]
''' אמר''' ליה בעשרה. פירש בקונטרס עד עשרה ישלימנו אע&quot;ג דגבוה כותל טובא לית לן בה וקשה לפירושו דהא לא מסתלק ליה כיון דאכתי גבוה כותל טובא וי&quot;ל נהי דלא חקק בכותל אלא עד עשרה אין לחוש אלא שיגיע הסולם עד ראש הכותל ור&quot;ת מפרש בעשרה היינו שלא ישאר מן הסולם עד ראש הכותל עשרה:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן]]
''' אשירה''' פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. לית ליה לרב נחמן בר יצחק סוגיא דלעיל דפ' בכל מערבין (דף לא.) דמשמע התם דלכולי עלמא אסור לקנות בית באיסורי הנאה והכא קאמר דבמותר לקנות בית באיסורי הנאה פליגי:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אפילו מלא קש ומלא תבן.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אפילו מלא קש ומלא תבן]]
''' אפילו''' מלא קש ומלא תבן. בקש ותבן הניטלין בשבת איירי ולא כההיא דלעיל [דף עז.] פגה הטמונה בתבן דהא אמר בגמרא דאפילו ארנקי מבטל איניש וא&quot;ת והא אמרינן אפילו פירות מבטלין. מחיצות דאמרינן במסכת שבת בסוף הזורק (דף ק.) בור ברה&quot;ר עמוק עשרה ורחב ד' מלא מים וזרק לתוכו חייב מלא פירות וזרק לתוכו פטור מאי טעמא מיא לא מבטלי מחיצה פירות מבטלי מחיצה ואור&quot;י דמדאורייתא ודאי מבטלי אבל לעירוב דרבנן הוא יש לחלק בין ניטל לשאינו ניטל וקצת קשה דמדמי לה בסמוך לבית שמילאהו דהוי לענין אהל דאורייתא ומההיא דאהל נמי תיקשי אההיא דשבת:

''' וכן''' שתי גזוזטראות כו'. פירש בקונטר' בנותן נסר רחב ד' מזו לזו דהוי נמי פתח ותימה כיון דע&quot;י נסר רחב ד' איירי היכי ריק בגמרא זו כנגד זו אין זו שלא כנגד זו לא אפילו מיפלגי טובא לישתרי ע&quot;י נסר ד' כדאמר לעול דכי הוי כותל ד' אפילו מיפלגי טובא ומפרש ר&quot;ת דלא איירי בנותן נסר מזו לזו ודין חריץ נותן לגזוזטראות דאם יש מזו לזו ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד כמו חריץ אבל. בפחות מד' רגיל לפסוע מזו לזו כמו גבי חריץ וכדאמר במס' שבת בפ' הזורק (דף ק:) גבי רקק של מים דהיכא דלא הוי ארבעה טפחים מפסע פסעי ליה מש&quot;ה כי ליכא ד' מזו לזו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד אפילו היא מופלגת שלשה כשהן זו כנגד זו אבל זו שלא כנגד זו אין מערבין אחד כשמשוכות זו מזו שלשה כדאמרינן בגמרא [ופחית מכאן דקאמר במתניתין חוזר וקאי אנסר]:

''' והתנן''' בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל. כך היא הגירסא בכל הספדים וכן פירש ר&quot;ח ור&quot;י אומר דההיא משנה במסכת אהלות (פט&quot;ו משנה ז) ואין כתוב שם תבן אלא עפד או צרורות ולא גרס נמי התם וביטלו בטל והכי איתא התם בית שמילאהו עפר או צרורות וביטלו וכן כרי של תבואה או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן ואפילו טומאה בצד כלים טימאה בוקעת ועולה טומאה בוקעת ויורדת והש&quot;ס מביאה בקוצר וכן דרך הש&quot;ס בכמה מקומות ואין לומר דהך דמייתי&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ז|עח|ב}}</text>
      <sha1>0akafri6mbj9rcmax76tf5x57yt3sdy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006318</id>
      <parentid>3006296</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T14:06:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3006318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13690" sha1="5byb1fxc8v3923ixtwd0hkkk0enor4l" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עח|ב|עח א|עט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף עח עמוד ב] חקק להשלים בכותל בכמה? - אמר ליה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעשרה. - }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה: חקקו כולו בכותל }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כל הכותל}} בכמה? - {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר ליה: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מלא קומתו. - ומאי שנא? - אמר ליה: התם מסתלק ליה, הכא - לא מסתלק ליה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רב יוסף מרבה: עשאו לאילן סולם מהו? תיבעי לרבי, תיבעי לרבנן; תיבעי לרבי: עד כאן לא קאמר רבי התם כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו הני מילי - בין השמשות, אבל כולי יומא - לא. או דילמא: אפילו לרבנן, פיתחא הוא ואריא הוא דרביע עליה. עשאו לאשירה סולם מהו? תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן, תיבעי לרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה - אלא התם, דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר. או דילמא: אפילו לרבנן פיתחא הוא, ואריא דרביע עליה? - אמר ליה: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אילן מותר, ואשירה אסורה. מתקיף לה רב חסדא: אדרבה, }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|עשה לאילן סולם עשרה או לאשירה סולם מסקינן}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| אילן שאיסור שבת גורם לו - }}ניתסר אסור {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|, אשירה שאיסור דבר אחר גורם לו }}שרי - {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא ניתסר. איתמר נמי, כי אתא רבין אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל שאיסור שבת גרם לו - אסור, כל שאיסור דבר אחר גרם לו - מותר. רב נחמן בר יצחק מתני הכי: אילן - פלוגתא - דרבי ורבנן, אשירה - פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. }}
משנה. {{שוליים|ה}}חריץ שבין שתי חצירות, עמוק עשרה ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד, אפילו מלא קש או תבן. מלא עפר או צרורות - מערבין אחד ואין מערבין שנים. {{שוליים|ו}}נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים, וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד. פחות מכאן - מערבין שנים ואין מערבין אחד. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. ותבן לא חייץ? והא אנן תנן: מתבן שבין שתי חצירות, גבוה עשרה טפחים - מערבין שנים ואין מערבין אחד! - אמר אביי: לענין מחיצה - כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה, אבל לענין חציצה, אי בטליה - חייץ, ואי לא בטליה - לא חייץ. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מלא עפר. ואפילו בסתמא? והתנן: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו - בטל. ביטלו - אין, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''חקק להשלים בכותל''' -  סולם צר וחקק בכותל מכאן ומכאן כנגד חווקי הסולם להשלים רוחבו בד':

'''בכמה''' -  צריך להשלים הרוחב בגובה הכותל:

'''בעשרה''' -  עד עשרה ישלימנו וכיון דאיכא בגובה עשרה רוחב ארבעה הוי ביה שיעור פתח ואע&quot;ג דגבוה כותל טובא לית לן בה:

'''חקק כל הסולם בכותל''' -  כעין שליבות ורחבו במשך הכותל ארבעה:

'''בכמה''' -  גובה צריך לחוק רוחב ארבעה:

'''מלא קומתו''' -  של כותל צריך שיהא משך החווקין ארבעה:

'''התם''' -  כי איכא סולם מגיע לראש הכותל נוח לעלות בו ומיהו לא חשיב למיהוי פתח בציר מרוחב ד' הלכך כי משוי ליה רוחב ארבעה בגובה עשרה פיתחא הוי אבל הכא אין נוח לעלות כל כך:

'''מסתלק ליה''' -  נוח לעלות לאדם:

'''תיבעי לרבי''' -  דאמר בפרק בכל מערבין [לעיל לב:] הנותן עירוב תחומין באילן קנה עירוב דהתם טעמא משום מיקנא שביתה בין השמשות הוא ודבר שהוא משום שבות כגון שמוש במחובר לא גזרו עליו בין השמשות אבל לגבי עירובי חצירות טעמא משום דפתח משוי להו חד על ידי עירוב ואי לא חזי לתשמישתיה כולי יומא לאו פתחא מיקרי הלכך לא שרא להו עירובייהו בין השמשות:

'''ואריא רביע עליה''' -  איסור שבות אומר לנו סורו ומכל מקום פתח (הוי) שמיה ומשוי להו חד להשתמש דרך חורין ודיו:

'''עשאו לאשרה''' -  אילן שעובדין אותו ואסור בהנאה אם תימצי לומר בשאר אילן פתח הוא הכא דמטיא להו הנאה על ידיה מאי:

'''תיבעי לר' יהודה''' -  דאמר בפרק בכל מערבין בגמרא (דף לא.) רבי יהודה אומר הנותן את עירובו בקבר קנה עירוב ואע&quot;ג דקבר אסור בהנאה:

'''הכי גרסינן התם הוא דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר''' -  לא איכפת ליה בשמירתו ואישתכח דלא מיתהני מקיברא אלא קניית עירוב לחודיה וההיא לאו הנאה היא כדמפרש התם דאין מערבין בתחומין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו אבל עירובי חצירות להנאתו היא ולא לדבר מצוה והויא הנאה:

'''או דילמא''' -  אע&quot;ג דאסור בהנאה הא לא משתמש בה מידי ופיתחא שמיה ואריא הוא דרביע עליה ומכל מקום החצירות מחוברין:

'''מתני' חריץ''' -  ארוך הוא ומפסיק על פני החצר כולה:

'''ורחב ד'''' -  טפחים דפחות מכאן נוח לפסעו משפתו אל שפתו:

'''ואפילו מלא תבן וקש''' -  לאו סתימה היא דלא מבטיל ליה התם דסופו ליטלו:

'''נתן עליו נסר''' -  משפתו לשפתו כעין גשר והוי כפתח:

'''שתי גזוזטראות''' -  נסרין בולטין משפת תקרת העלייה לרה&quot;ר וקורין לו אלדויי&quot;ר ואם ישנן זו אצל זו בשתי עליות של שני דיורין ונתן נסר רחב ד' כמין גשר מזו לזו הוי נמי פתח:

'''פחות מכאן''' -  שאינו רחב:

'''גמ' לא חייץ''' -  לא סתים:

'''והתנן מתבן שבין שתי חצירות כו'''' -  גדיש של תבן וקתני מערבין שנים אלמא חייץ:

'''לענין מחיצה''' -  אע&quot;ג דעתיד ליטלו כל כמה דהוי התם מחיצה היא דהא מפסיק מידי דהוה אעביטין ואוכפות וכלי בהמה דתנן בפרק קמא (דף טו:) דמקיפין בהן:

'''אבל לענין חציצה''' -  לחוץ בפני אויר החריץ ולידון כסתום דמשוית ליה כארעא:

'''אי בטליה''' -  להדיא ואמר לא שקילנא ליה מהכא בטיל ואי לא לא:

'''ואפילו בסתמא''' -  דלא ידעינן אי שקיל תו אי לא:

'''בית''' -  שטומאת מת בתוכו ומילאוהו עפר או צרורות וביטלו מבוטל והוי טומאה רצוצה שאין לה אהל לעצמה ובוקעת ועולה עד לרקיע והמאהיל על הגג טמא וכל טומאה שאין לה אהל טפח בוקעת ועולה עד הרקיע כדאמר בברכות בפרק מי שמתו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 7 עח ב חקק להשלים בכותל בכמה.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_חקק להשלים בכותל בכמה]]
'''חקק''' להשלים בכותל בכמה. כגון שהכותל עב ובולט מצד הסולם או שהסולם מונח בסוף הכותל בקרן זוית ואיירי בכותל משופע דהא רב יוסף אית ליה דסולם זקוף אינו ממעט דבעינן שלש עשרה ומשהו והכא רב יוסף קבעי לה:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אמר ליה בעשרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אמר ליה בעשרה]]
''' אמר''' ליה בעשרה. פירש בקונטרס עד עשרה ישלימנו אע&quot;ג דגבוה כותל טובא לית לן בה וקשה לפירושו דהא לא מסתלק ליה כיון דאכתי גבוה כותל טובא וי&quot;ל נהי דלא חקק בכותל אלא עד עשרה אין לחוש אלא שיגיע הסולם עד ראש הכותל ור&quot;ת מפרש בעשרה היינו שלא ישאר מן הסולם עד ראש הכותל עשרה:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן]]
''' אשירה''' פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. לית ליה לרב נחמן בר יצחק סוגיא דלעיל דפ' בכל מערבין (דף לא.) דמשמע התם דלכולי עלמא אסור לקנות בית באיסורי הנאה והכא קאמר דבמותר לקנות בית באיסורי הנאה פליגי:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אפילו מלא קש ומלא תבן.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אפילו מלא קש ומלא תבן]]
''' אפילו''' מלא קש ומלא תבן. בקש ותבן הניטלין בשבת איירי ולא כההיא דלעיל [דף עז.] פגה הטמונה בתבן דהא אמר בגמרא דאפילו ארנקי מבטל איניש וא&quot;ת והא אמרינן אפילו פירות מבטלין. מחיצות דאמרינן במסכת שבת בסוף הזורק (דף ק.) בור ברה&quot;ר עמוק עשרה ורחב ד' מלא מים וזרק לתוכו חייב מלא פירות וזרק לתוכו פטור מאי טעמא מיא לא מבטלי מחיצה פירות מבטלי מחיצה ואור&quot;י דמדאורייתא ודאי מבטלי אבל לעירוב דרבנן הוא יש לחלק בין ניטל לשאינו ניטל וקצת קשה דמדמי לה בסמוך לבית שמילאהו דהוי לענין אהל דאורייתא ומההיא דאהל נמי תיקשי אההיא דשבת:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב וכן שתי גזוזטראות.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_וכן שתי גזוזטראות]]
''' וכן''' שתי גזוזטראות כו'. פירש בקונטר' בנותן נסר רחב ד' מזו לזו דהוי נמי פתח ותימה כיון דע&quot;י נסר רחב ד' איירי היכי ריק בגמרא זו כנגד זו אין זו שלא כנגד זו לא אפילו מיפלגי טובא לישתרי ע&quot;י נסר ד' כדאמר לעול דכי הוי כותל ד' אפילו מיפלגי טובא ומפרש ר&quot;ת דלא איירי בנותן נסר מזו לזו ודין חריץ נותן לגזוזטראות דאם יש מזו לזו ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד כמו חריץ אבל. בפחות מד' רגיל לפסוע מזו לזו כמו גבי חריץ וכדאמר במס' שבת בפ' הזורק (דף ק:) גבי רקק של מים דהיכא דלא הוי ארבעה טפחים מפסע פסעי ליה מש&quot;ה כי ליכא ד' מזו לזו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד אפילו היא מופלגת שלשה כשהן זו כנגד זו אבל זו שלא כנגד זו אין מערבין אחד כשמשוכות זו מזו שלשה כדאמרינן בגמרא [ופחית מכאן דקאמר במתניתין חוזר וקאי אנסר]:

''' והתנן''' בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל. כך היא הגירסא בכל הספדים וכן פירש ר&quot;ח ור&quot;י אומר דההיא משנה במסכת אהלות (פט&quot;ו משנה ז) ואין כתוב שם תבן אלא עפד או צרורות ולא גרס נמי התם וביטלו בטל והכי איתא התם בית שמילאהו עפר או צרורות וביטלו וכן כרי של תבואה או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן ואפילו טומאה בצד כלים טימאה בוקעת ועולה טומאה בוקעת ויורדת והש&quot;ס מביאה בקוצר וכן דרך הש&quot;ס בכמה מקומות ואין לומר דהך דמייתי&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ז|עח|ב}}</text>
      <sha1>5byb1fxc8v3923ixtwd0hkkk0enor4l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006325</id>
      <parentid>3006318</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T15:07:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3006325</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13928" sha1="d1z2vicut16rigjt6iq3x4fpc6uyivy" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עח|ב|עח א|עט א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף עח עמוד ב] חקק להשלים בכותל בכמה? - אמר ליה: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|בעשרה. - }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר ליה: חקקו כולו בכותל }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|כל הכותל}} בכמה? - {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אמר ליה: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|מלא קומתו. - ומאי שנא? - אמר ליה: התם מסתלק ליה, הכא - לא מסתלק ליה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעא מיניה רב יוסף מרבה: עשאו לאילן סולם מהו? תיבעי לרבי, תיבעי לרבנן; תיבעי לרבי: עד כאן לא קאמר רבי התם כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו הני מילי - בין השמשות, אבל כולי יומא - לא. או דילמא: אפילו לרבנן, פיתחא הוא ואריא הוא דרביע עליה. עשאו לאשירה סולם מהו? תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן, תיבעי לרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם דמותר לקנות בית באיסורי הנאה - אלא התם, דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר. או דילמא: אפילו לרבנן פיתחא הוא, ואריא דרביע עליה? - אמר ליה: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אילן מותר, ואשירה אסורה. מתקיף לה רב חסדא: אדרבה, }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|עשה לאילן סולם עשרה או לאשירה סולם מסקינן}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש| אילן שאיסור שבת גורם לו - }}ניתסר אסור {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|, אשירה שאיסור דבר אחר גורם לו }}שרי - {{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא ניתסר. איתמר נמי, כי אתא רבין אמר רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל שאיסור שבת גרם לו - אסור, כל שאיסור דבר אחר גרם לו - מותר. רב נחמן בר יצחק מתני הכי: אילן - פלוגתא - דרבי ורבנן, אשירה - פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. }}
משנה. {{שוליים|ה}}חריץ שבין שתי חצירות, עמוק עשרה ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד, אפילו מלא קש או תבן. מלא עפר או צרורות - מערבין אחד ואין מערבין שנים. {{שוליים|ו}}נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים, וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד. פחות מכאן - מערבין שנים ואין מערבין אחד. 
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גמרא. ותבן לא חייץ? והא אנן תנן: מתבן שבין שתי חצירות, גבוה עשרה טפחים - מערבין שנים ואין מערבין אחד! - אמר אביי: לענין מחיצה - כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה, אבל לענין חציצה, אי בטליה - חייץ, ואי לא בטליה - לא חייץ. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מלא עפר. ואפילו בסתמא? והתנן: }}{{שוליים|ז}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו - בטל. ביטלו - אין, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''חקק להשלים בכותל''' -  סולם צר וחקק בכותל מכאן ומכאן כנגד חווקי הסולם להשלים רוחבו בד':

'''בכמה''' -  צריך להשלים הרוחב בגובה הכותל:

'''בעשרה''' -  עד עשרה ישלימנו וכיון דאיכא בגובה עשרה רוחב ארבעה הוי ביה שיעור פתח ואע&quot;ג דגבוה כותל טובא לית לן בה:

'''חקק כל הסולם בכותל''' -  כעין שליבות ורחבו במשך הכותל ארבעה:

'''בכמה''' -  גובה צריך לחוק רוחב ארבעה:

'''מלא קומתו''' -  של כותל צריך שיהא משך החווקין ארבעה:

'''התם''' -  כי איכא סולם מגיע לראש הכותל נוח לעלות בו ומיהו לא חשיב למיהוי פתח בציר מרוחב ד' הלכך כי משוי ליה רוחב ארבעה בגובה עשרה פיתחא הוי אבל הכא אין נוח לעלות כל כך:

'''מסתלק ליה''' -  נוח לעלות לאדם:

'''תיבעי לרבי''' -  דאמר בפרק בכל מערבין [לעיל לב:] הנותן עירוב תחומין באילן קנה עירוב דהתם טעמא משום מיקנא שביתה בין השמשות הוא ודבר שהוא משום שבות כגון שמוש במחובר לא גזרו עליו בין השמשות אבל לגבי עירובי חצירות טעמא משום דפתח משוי להו חד על ידי עירוב ואי לא חזי לתשמישתיה כולי יומא לאו פתחא מיקרי הלכך לא שרא להו עירובייהו בין השמשות:

'''ואריא רביע עליה''' -  איסור שבות אומר לנו סורו ומכל מקום פתח (הוי) שמיה ומשוי להו חד להשתמש דרך חורין ודיו:

'''עשאו לאשרה''' -  אילן שעובדין אותו ואסור בהנאה אם תימצי לומר בשאר אילן פתח הוא הכא דמטיא להו הנאה על ידיה מאי:

'''תיבעי לר' יהודה''' -  דאמר בפרק בכל מערבין בגמרא (דף לא.) רבי יהודה אומר הנותן את עירובו בקבר קנה עירוב ואע&quot;ג דקבר אסור בהנאה:

'''הכי גרסינן התם הוא דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר''' -  לא איכפת ליה בשמירתו ואישתכח דלא מיתהני מקיברא אלא קניית עירוב לחודיה וההיא לאו הנאה היא כדמפרש התם דאין מערבין בתחומין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו אבל עירובי חצירות להנאתו היא ולא לדבר מצוה והויא הנאה:

'''או דילמא''' -  אע&quot;ג דאסור בהנאה הא לא משתמש בה מידי ופיתחא שמיה ואריא הוא דרביע עליה ומכל מקום החצירות מחוברין:

'''מתני' חריץ''' -  ארוך הוא ומפסיק על פני החצר כולה:

'''ורחב ד'''' -  טפחים דפחות מכאן נוח לפסעו משפתו אל שפתו:

'''ואפילו מלא תבן וקש''' -  לאו סתימה היא דלא מבטיל ליה התם דסופו ליטלו:

'''נתן עליו נסר''' -  משפתו לשפתו כעין גשר והוי כפתח:

'''שתי גזוזטראות''' -  נסרין בולטין משפת תקרת העלייה לרה&quot;ר וקורין לו אלדויי&quot;ר ואם ישנן זו אצל זו בשתי עליות של שני דיורין ונתן נסר רחב ד' כמין גשר מזו לזו הוי נמי פתח:

'''פחות מכאן''' -  שאינו רחב:

'''גמ' לא חייץ''' -  לא סתים:

'''והתנן מתבן שבין שתי חצירות כו'''' -  גדיש של תבן וקתני מערבין שנים אלמא חייץ:

'''לענין מחיצה''' -  אע&quot;ג דעתיד ליטלו כל כמה דהוי התם מחיצה היא דהא מפסיק מידי דהוה אעביטין ואוכפות וכלי בהמה דתנן בפרק קמא (דף טו:) דמקיפין בהן:

'''אבל לענין חציצה''' -  לחוץ בפני אויר החריץ ולידון כסתום דמשוית ליה כארעא:

'''אי בטליה''' -  להדיא ואמר לא שקילנא ליה מהכא בטיל ואי לא לא:

'''ואפילו בסתמא''' -  דלא ידעינן אי שקיל תו אי לא:

'''בית''' -  שטומאת מת בתוכו ומילאוהו עפר או צרורות וביטלו מבוטל והוי טומאה רצוצה שאין לה אהל לעצמה ובוקעת ועולה עד לרקיע והמאהיל על הגג טמא וכל טומאה שאין לה אהל טפח בוקעת ועולה עד הרקיע כדאמר בברכות בפרק מי שמתו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 7 עח ב חקק להשלים בכותל בכמה.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_חקק להשלים בכותל בכמה]]
'''חקק''' להשלים בכותל בכמה. כגון שהכותל עב ובולט מצד הסולם או שהסולם מונח בסוף הכותל בקרן זוית ואיירי בכותל משופע דהא רב יוסף אית ליה דסולם זקוף אינו ממעט דבעינן שלש עשרה ומשהו והכא רב יוסף קבעי לה:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אמר ליה בעשרה.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אמר ליה בעשרה]]
''' אמר''' ליה בעשרה. פירש בקונטרס עד עשרה ישלימנו אע&quot;ג דגבוה כותל טובא לית לן בה וקשה לפירושו דהא לא מסתלק ליה כיון דאכתי גבוה כותל טובא וי&quot;ל נהי דלא חקק בכותל אלא עד עשרה אין לחוש אלא שיגיע הסולם עד ראש הכותל ור&quot;ת מפרש בעשרה היינו שלא ישאר מן הסולם עד ראש הכותל עשרה:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן]]
''' אשירה''' פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. לית ליה לרב נחמן בר יצחק סוגיא דלעיל דפ' בכל מערבין (דף לא.) דמשמע התם דלכולי עלמא אסור לקנות בית באיסורי הנאה והכא קאמר דבמותר לקנות בית באיסורי הנאה פליגי:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב אפילו מלא קש ומלא תבן.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_אפילו מלא קש ומלא תבן]]
''' אפילו''' מלא קש ומלא תבן. בקש ותבן הניטלין בשבת איירי ולא כההיא דלעיל [דף עז.] פגה הטמונה בתבן דהא אמר בגמרא דאפילו ארנקי מבטל איניש וא&quot;ת והא אמרינן אפילו פירות מבטלין. מחיצות דאמרינן במסכת שבת בסוף הזורק (דף ק.) בור ברה&quot;ר עמוק עשרה ורחב ד' מלא מים וזרק לתוכו חייב מלא פירות וזרק לתוכו פטור מאי טעמא מיא לא מבטלי מחיצה פירות מבטלי מחיצה ואור&quot;י דמדאורייתא ודאי מבטלי אבל לעירוב דרבנן הוא יש לחלק בין ניטל לשאינו ניטל וקצת קשה דמדמי לה בסמוך לבית שמילאהו דהוי לענין אהל דאורייתא ומההיא דאהל נמי תיקשי אההיא דשבת:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב וכן שתי גזוזטראות.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_וכן שתי גזוזטראות]]
''' וכן''' שתי גזוזטראות כו'. פירש בקונטר' בנותן נסר רחב ד' מזו לזו דהוי נמי פתח ותימה כיון דע&quot;י נסר רחב ד' איירי היכי ריק בגמרא זו כנגד זו אין זו שלא כנגד זו לא אפילו מיפלגי טובא לישתרי ע&quot;י נסר ד' כדאמר לעול דכי הוי כותל ד' אפילו מיפלגי טובא ומפרש ר&quot;ת דלא איירי בנותן נסר מזו לזו ודין חריץ נותן לגזוזטראות דאם יש מזו לזו ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד כמו חריץ אבל. בפחות מד' רגיל לפסוע מזו לזו כמו גבי חריץ וכדאמר במס' שבת בפ' הזורק (דף ק:) גבי רקק של מים דהיכא דלא הוי ארבעה טפחים מפסע פסעי ליה מש&quot;ה כי ליכא ד' מזו לזו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד אפילו היא מופלגת שלשה כשהן זו כנגד זו אבל זו שלא כנגד זו אין מערבין אחד כשמשוכות זו מזו שלשה כדאמרינן בגמרא [ופחית מכאן דקאמר במתניתין חוזר וקאי אנסר]:
[[File:תוס עירובין 7 עח ב והתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עח_ב_והתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל]]
''' והתנן''' בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל. כך היא הגירסא בכל הספדים וכן פירש ר&quot;ח ור&quot;י אומר דההיא משנה במסכת אהלות (פט&quot;ו משנה ז) ואין כתוב שם תבן אלא עפד או צרורות ולא גרס נמי התם וביטלו בטל והכי איתא התם בית שמילאהו עפר או צרורות וביטלו וכן כרי של תבואה או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן ואפילו טומאה בצד כלים טימאה בוקעת ועולה טומאה בוקעת ויורדת והש&quot;ס מביאה בקוצר וכן דרך הש&quot;ס בכמה מקומות ואין לומר דהך דמייתי&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עח ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ז|עח|ב}}</text>
      <sha1>d1z2vicut16rigjt6iq3x4fpc6uyivy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין עט א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728603</id>
    <revision>
      <id>3006328</id>
      <parentid>2939005</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T15:18:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3006328</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15461" sha1="f9vubs4c2wwuzdvlbei2m9ukxs56clc" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עט|א|עח ב|עט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עט עמוד א] לא ביטלו - לא. אמר רב הונא: מאן תנא אהלות - רבי יוסי היא. אי רבי יוסי - איפכא שמעינן ליה. דתניא, רבי יוסי אומר: תבן ואין עתיד לפנותו - הרי הוא כסתם עפר ובטל, עפר ועתיד לפנותו - הרי הוא כסתם תבן ולא בטיל! - אלא אמר רב אסי: מאן תנא עירובין - רבי יוסי היא. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: טומאה אשבת קרמית? הנח איסור שבת, דאפילו ארנקי נמי מבטל איניש. רב אשי אמר: בית אחריץ קא רמית? בשלמא חריץ - למיטיימיה קאי. אלא בית למיטיימיה קאי? }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נתן עליו נסר שרוחב ארבעה. }}אמר רבא: {{שוליים|א}}לא שנו אלא שנתן {{הל&quot;מ-רק-ריף|ארכו של נסר }}לרחבו {{הל&quot;מ-רק-ריף|של חריץ}}, אבל {{הל&quot;מ-רק-ריף|נתן ארכו של נסר }}לארכו {{הל&quot;מ-רק-ריף|של חריץ }}- {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אפילו כל שהוא נמי }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|אין ברחבו של נסר אלא משהו מערבין א'}}, שהרי מיעטו לחריץ מארבעה. וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו. אמר רבא: {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הא דאמרת }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|לא שנו אלא}} זו כנגד זו - אין, אבל זו שלא כנגד זו - לא. או וזו למעלה מזו, נמי לא ולא אמרן אלא שיש בין זה לזה שלשה טפחים, אבל אין בין זה לזה שלשה - גזוזטרא עקומה היא. ושרי:
משנה. {{שוליים|ג}}מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים - מערבין שנים ואין מערבין אחד. אלו מאכילין מכאן, ואלו מאכילין מכאן. נתמעט התבן מעשרה טפחים - מערבין אחד ואין מערבין שנים. 
גמרא. {{הל&quot;מ-רק-ריף|מתבן שבין שתי חצרות וכו': }}אמר רב הונא: {{שוליים|ד}}ובלבד שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל. ולאוקמי שרי? והאמר רב הונא אמר רבי חנינא: {{שוליים|ה}}מעמיד אדם את בהמתו על גבי עשבים בשבת, ואין מעמיד אדם את בהמתו על גבי מוקצה בשבת! - {{שוליים|ו}}דקאים לה באפה ואזלה ואכלה{{הל&quot;מ-רק-ראש| פרש&quot;י שלא יתן לתוך קופתו בשבת דלמא שקיל טובא וממעט לה וקמטלטל בחצר האסור. וקשיא לן דהא רב הונא ס&quot;ל (לקמן דף צג   במחיצה המפסקת בין שתי חצירות ונפרצה בשבת דאמר שבת  הואיל והותרה הותרה. ובלשון אחר פירש לא יתן לתך קופתו משום דמוקצה הוא מאתמול למחיצה זו. וקשיא לן  דלא הוקצה לעולם למחיצה דלא שייך מוקצה אלא בסוכה שנפלה או בבית שנפל שמתחלה נעשה לשם מחיצה  וגם היה מוקצה בין השמשות משום סתירת אוהל. ונראה לי לפרש אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן דבחול קאמר. וכן מוכח לישנא דמתני' דקתני נתמעט התבן מעשרה טפחים מערבין אחד ואין מערבין שנים  ואי בשבת מאי מערבין איכא. ולהכי פריך אברייתא שמע מינה דיורין הבאין בשבת אוסרין ולא פריך אמתניתין משום דלישנא דמערבין אחד בחול קאמר אבל לישנא דשניהם אסורין משמע ליה שנתמעט בשבת. וקאמר רב הונא ובלבד שלא יתן לתוך קופתו לאכול בחול. ודאי אי בעי לסלוקי כולו בבת אחת מצי מסלק ליה. אבל לא יתן לתוך קופה ויאכיל מעט מעט דלמא ממעט ליה בע&quot;ש סמוך לחשיכה ולאו אדעתיה וקמטלטל בשבת בחצר האסורה. ופריך ואוקומי בחול מי שרי כיון שלא יתן לתוך קופתו בחול אפי' להעמיד נמי אסור דלמא יתן לתוך קופתו ויאכיל כדאסרינן בשבת להעמיד בהמתו על גבי מוקצה.}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ולא יתן לתוך קופתו תבן? }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והתניא: בית שבין שתי חצירות ומילאהו תבן - מערבין שנים ואין מערבין אחד. זה נותן לתוך קופתו ויאכיל, וזה נותן לתוך קופתו ויאכיל. נתמעט התבן מעשרה טפחים - שניהם אסורים. כיצד הוא עושה? נועל את ביתו ומבטל את רשותו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, הוא אסור וחבירו מותר. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|וכן אתה אומר בגוב של תבן שבין שני תחומי שבת. קתני מיהת זה נותן לתוך קופתו ויאכיל, וזה נותן לתוך קופתו ויאכיל! - אמרי: בית כיון דאיכא תקרה כי מיפחית - מינכרא ליה מלתא. הכא - לא מינכרא ליה מלתא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נתמעט התבן מעשרה טפחים שניהן אסורין. הא עשרה - שרי, ואף על גב דמידליא תקרה טובא. שמע מינה: מחיצות שאין מגיעות לתקרה - שמן מחיצות! אמר אביי: הכא בבית שלשה עשר חסר משהו עסקינן, ותבן עשרה. ורב הונא בריה דרב יהושע אמר: אפילו תימא בבית עשרה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לא ביטלו''' -  לא בטיל ואין הטומאה בוקעת למעלה מן הגג שיש לה אהל לעצמה:

'''רבי יוסי היא''' -  משום דאיירי בה רבי יוסי כדאמרינן לקמן נקיט לה:

'''תבן''' -  מלאוהו תבן ויודעין אנו שאינו צריך לו מכל מקום לא ביטלו בפירוש:

'''הרי הוא כסתם עפר''' -  כעפר שאין אנו יודעין אם עתיד לפנותו אי לא דסתמיה בטיל אלמא לר' יוסי עפר סתם בטיל סתם תבן שאין אנו יודעין אם יצטרך ליטלו לא בטיל:

'''עפר''' -  ויודעין אנו שיפנהו דלאו סתמא הוא:

'''הרי הוא כסתם תבן''' -  שאין אנו יודעין אם יפנהו אם לאו דסתמא לא בטיל:

'''הנח איסור שבת''' -  כגון מתני' כיון דעפר אינו ניטל בשבת סתמיה בטיל:

'''אפילו ארנקי''' -  כיס מלא מעות בטיל שם אבל תבן וקש ניטל למאכל בהמה:

'''למיטיימיה קאי''' -  הלכך סתם עפר בטיל ליה ואפילו לרבנן:

'''בית למיטיימיה קאי''' -  בתמיה:

'''לא שנו''' -  דבעי נסר ד':

'''אלא שנתנו לרחבו''' -  ארכו של דף לרוחב החריץ משפה לשפה כעין גשר:

'''אבל לארכו''' -  שנתן לארכו של חריץ דף ד' אורך על גבי יתדות אצל שפתו סתם קצת רוחב החריץ ומיעטו מד':

'''אפילו כל שהוא''' -  שהיתה דף קצרה אפילו אינה אלא כאצבע הרי מיעטו לרוחב החריץ מארבעה במשך מדת הפתח ומתני' רחב ד' תנן:

'''זו שלא כנגד זו''' -  שהיתה זו בולטת לרה&quot;ר יותר מחברתה לא סגי להו בנסר ארבעה:

'''אין בין זו לזו ג'''' -  אין רחוקה זו מזו שלשה:

'''מתני' מתבן''' -  גדיש של תבן ומפסיק על פני רוחב כל החצירות:

'''מאכילין''' -  מן התבן לבהמתן ולא חיישינן דילמא ממעיט תבן מי' דהויא לה חדא רשותא ואסרי אהדדי ולא מסקי אדעתייהו ומטלטלי בחצר להא לא חיישינן דהא אפילו אימעיט אי לא הוי מיעוט על פני עשר אמות ויותר לא אסרי דהא עד עשר פיתחא הוי ואין בהמה ממעטת כל כך באכילתה בשבת אחד:

'''נתמעט התבן''' -  על כל החצר. או במשך י' אמות ועוד:

'''מערבין אחד''' -  אם נתמעט בחול:

'''גמ' שלא יתן''' -  בידים לתוך קופתו דלמא שקיל טובא וממעיט ליה מעשרה וקא מטלטל בחצר האוסרת ומאכילין דקתני במתניתין שהבהמה באה ואוכלת והתם לא חיישינן לדלמא ממעיט דבהמה קלי קלי אכלה לישנא אחרינא לא יתן לתוך קופתו משום דמוקצ' מאתמול למחיצה זו:

'''ולאוקמי''' -  בהמתו על התבן כדי לאכול שרי ולא גזרינן דילמא שקיל בידים וספי לה אלמא חמיר עליה איסור דרבנן ולא עבר עליה:

'''והא א&quot;ר חנינא מעמיד אדם את בהמתו ע&quot;ג עשבים''' -  מחוברים לאכול ולא חיישינן דלמא עקר בידים ומאכיל לה דהא חמיר עליה איסור שבת אבל איסור מוקצה קיל ליה וחיישינן דלמא שקיל בידים וספי לה ה&quot;נ כיון דאיסורא דרבנן הוא דאיכא ניחוש:

'''דקאים באפה''' -  מתני' לאו דמוקים לה עלה בידים אלא קאי באפה שלא תלך במקום אחר ואיהי אזלה ואכלה וכולי האי לא גזור רבנן:

'''בית שבין שתי חצירות''' -  ושני בתים משתי החצירות פתוחין לו:

'''כיצד הוא עושה''' -  להתיר מיהת את האחד נועל את ביתו הפתוח לאותו בית ומבטל את רשותו ולקמן [עמו' ב'] פריך תרתי למה לי נעילה וביטול:

'''הוא אסור''' -  להוציא מאותו בית לחצר שלו שהרי ביטל רשותו וכל הבית כחצר אחרת הוא:

'''בגוב שבין שני תחומי שבת''' -  בור רחב להכניס בו תבן ואם בין שני תחומין הוא חציו בתחום עיר זו וחציו בתחום עיר זו אלו נוטלין ואוכלין מתוך תחומן ביום טוב וכן אלו ואין חוששין שמא אלו יקחו מן התחום השני:

'''כיון דאיכא תקרה''' -  ניכר שגג הגדיש מתרחק מן התקרה ואי מפחית מעשרה רמי אנפשיה ופריש וללישנא דמוקצה נמי אין אסור משום מוקצה אלא מי' ולמטה דכל מעשרה ולמעלה לאו צורת מחיצה היא אבל מתני' דקאי מתבן בחצר ואין עליו תקרה לא מינכרא מילתא:

'''שמעת מינה מחיצות''' -  המפסיקות בבית ואין מגיעות לתקרה שמן מחיצות ותיובתא דמאן דאמר בפרק הדר (לעיל דף עב.) גבי ה' חבורות ששבתו בטרקלין דבמחיצות י' שרו ב&quot;ה ומשום דאין מגיעות לתקרה לא מפלגי דיורין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;היא ברייתא דאין להביא ברייתא כיון שיכול להביא המשנה ומה שאומר בפ&quot;ק דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ד|א}} תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר' יוסי ורבנן אע&quot;ג דבמתני' דאהלות לא איירי רבנן מידי בתבן מ&quot;מ מכל שכן דעפר שמעינן דבעי ביטול והא דפשיטא ליה תבן וביטלו הוה מיעוט לרבנן שפיר שמעינן מכל שכן דכרי דתבואה דמהני ביטול והא דקאמר התם עפר סתם מחלוקת רבי יוסי ורבנן הוה מצי למימר נמי עפר ואין עתיד לפנותו דבהא נמי פליגי רבנן ואמרי דלא בטיל אלא אם כן ביטלו ואין עתיד לפנותו לאו היינו ביטלו כדמוכח התם אלא משום רבי יוסי נקט עפר סתם ולא חש להאריך ולמינקט תרוייהו:
[[File:תוס עירובין 7 עט א מאן תנא אהלות ר' יוסי היא.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עט_א_מאן תנא אהלות ר' יוסי היא]]
''' מאן''' תנא אהלות ר' יוסי היא. אע&quot;פ שלא היה יודע ברייתא זו דקא מייתי יודע היה שרבי יוסי דיבר על ההיא משנה דאהלות וכי האי גוונא איכא בפרק קמא דיומא {{הפניה-גמ|יומא|יד|ב}} גבי מאן תנא תמיד ר&quot;ש איש המצפה היא:

''' הרי''' הוא כסתם עפר ובטל. וטומאה בוקעת ועולה כדקתני באהלות וא&quot;ת והא ר' יוסי קסבר דטומאה טמונה אינה בוקעת בפ' העור והרוטב {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קכה|ב}} דקאמר ר' יוסי חבילי המטה וסריגי החלונות שפירשו על פני המת באויר הנוגע שלא כנגד הנקב טהור ומוקי לה בסמוכין לו בפחות מטפח ואומר ר&quot;י דמ&quot;מ מהני ביטול לענין שלא יבא טומאה לכלים שבצידו והא דא&quot;ר יוסי בפרק הישן (סוכה כא:) במקומו היה עומד וממלא מפני קבר התהום היינו דוקא בקבר דכתיב קרא ([[במדבר  יט]]) או בקבר שהמאהיל על הקבר טמא אבל בעלמא קסבר ר' יוסי דאינה בוקעת וטהור:

''' דקאים''' לה באפה ואזלה. ואם תאמר אם כן מאי איריא דנקט רב הונא שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל כיון דאסור אפילו להעמידה אע&quot;נ דלא מטלטל וי&quot;ל דאי הוה נקט ליה אסור להעמיד לא הוה ידעינן מאי טעמא כל כמה דלא אשמעינן שאסור לטלטל הלכך אשמעינן שאסור ליתן לתוך קופתו משום דלמא מיפחית ולאו אדעתא וממילא ידעינן דאסור להעמיד:

''' וכן''' אתה מוצא בגוב של תבן. פירש בקונטרס גוב בור ולא שייך בור גבי תבן ויש מפרשים לשון קש וגבבא:

''' שמע''' מינה מחיצות שאין מגיעות לתקרה שמן מחיצות. בתמיה פי' במחיצות עראי כי הך ולעיל (עב:) פסקינן כרבי יהודה הסבר דאמר לב&quot;ה עירוב אחד לכולן במחיצות שאינן מגיעות לתקרה והתם נמי במחיצות עראי איירי כדפי' התם:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ז|עט|א}}</text>
      <sha1>f9vubs4c2wwuzdvlbei2m9ukxs56clc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006329</id>
      <parentid>3006328</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T15:32:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3006329</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15621" sha1="5ox9huuybplcugh34jdzcwnt9dmdvuo" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|עט|א|עח ב|עט ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף עט עמוד א] לא ביטלו - לא. אמר רב הונא: מאן תנא אהלות - רבי יוסי היא. אי רבי יוסי - איפכא שמעינן ליה. דתניא, רבי יוסי אומר: תבן ואין עתיד לפנותו - הרי הוא כסתם עפר ובטל, עפר ועתיד לפנותו - הרי הוא כסתם תבן ולא בטיל! - אלא אמר רב אסי: מאן תנא עירובין - רבי יוסי היא. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: טומאה אשבת קרמית? הנח איסור שבת, דאפילו ארנקי נמי מבטל איניש. רב אשי אמר: בית אחריץ קא רמית? בשלמא חריץ - למיטיימיה קאי. אלא בית למיטיימיה קאי? }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נתן עליו נסר שרוחב ארבעה. }}אמר רבא: {{שוליים|א}}לא שנו אלא שנתן {{הל&quot;מ-רק-ריף|ארכו של נסר }}לרחבו {{הל&quot;מ-רק-ריף|של חריץ}}, אבל {{הל&quot;מ-רק-ריף|נתן ארכו של נסר }}לארכו {{הל&quot;מ-רק-ריף|של חריץ }}- {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אפילו כל שהוא נמי }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|אין ברחבו של נסר אלא משהו מערבין א'}}, שהרי מיעטו לחריץ מארבעה. וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו. אמר רבא: {{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הא דאמרת }}{{הל&quot;מ-רק-ריף|לא שנו אלא}} זו כנגד זו - אין, אבל זו שלא כנגד זו - לא. או וזו למעלה מזו, נמי לא ולא אמרן אלא שיש בין זה לזה שלשה טפחים, אבל אין בין זה לזה שלשה - גזוזטרא עקומה היא. ושרי:
משנה. {{שוליים|ג}}מתבן שבין שתי חצירות גבוה עשרה טפחים - מערבין שנים ואין מערבין אחד. אלו מאכילין מכאן, ואלו מאכילין מכאן. נתמעט התבן מעשרה טפחים - מערבין אחד ואין מערבין שנים. 
גמרא. {{הל&quot;מ-רק-ריף|מתבן שבין שתי חצרות וכו': }}אמר רב הונא: {{שוליים|ד}}ובלבד שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל. ולאוקמי שרי? והאמר רב הונא אמר רבי חנינא: {{שוליים|ה}}מעמיד אדם את בהמתו על גבי עשבים בשבת, ואין מעמיד אדם את בהמתו על גבי מוקצה בשבת! - {{שוליים|ו}}דקאים לה באפה ואזלה ואכלה{{הל&quot;מ-רק-ראש| פרש&quot;י שלא יתן לתוך קופתו בשבת דלמא שקיל טובא וממעט לה וקמטלטל בחצר האסור. וקשיא לן דהא רב הונא ס&quot;ל (לקמן דף צג   במחיצה המפסקת בין שתי חצירות ונפרצה בשבת דאמר שבת  הואיל והותרה הותרה. ובלשון אחר פירש לא יתן לתך קופתו משום דמוקצה הוא מאתמול למחיצה זו. וקשיא לן  דלא הוקצה לעולם למחיצה דלא שייך מוקצה אלא בסוכה שנפלה או בבית שנפל שמתחלה נעשה לשם מחיצה  וגם היה מוקצה בין השמשות משום סתירת אוהל. ונראה לי לפרש אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן דבחול קאמר. וכן מוכח לישנא דמתני' דקתני נתמעט התבן מעשרה טפחים מערבין אחד ואין מערבין שנים  ואי בשבת מאי מערבין איכא. ולהכי פריך אברייתא שמע מינה דיורין הבאין בשבת אוסרין ולא פריך אמתניתין משום דלישנא דמערבין אחד בחול קאמר אבל לישנא דשניהם אסורין משמע ליה שנתמעט בשבת. וקאמר רב הונא ובלבד שלא יתן לתוך קופתו לאכול בחול. ודאי אי בעי לסלוקי כולו בבת אחת מצי מסלק ליה. אבל לא יתן לתוך קופה ויאכיל מעט מעט דלמא ממעט ליה בע&quot;ש סמוך לחשיכה ולאו אדעתיה וקמטלטל בשבת בחצר האסורה. ופריך ואוקומי בחול מי שרי כיון שלא יתן לתוך קופתו בחול אפי' להעמיד נמי אסור דלמא יתן לתוך קופתו ויאכיל כדאסרינן בשבת להעמיד בהמתו על גבי מוקצה.}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. ולא יתן לתוך קופתו תבן? }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|והתניא: בית שבין שתי חצירות ומילאהו תבן - מערבין שנים ואין מערבין אחד. זה נותן לתוך קופתו ויאכיל, וזה נותן לתוך קופתו ויאכיל. נתמעט התבן מעשרה טפחים - שניהם אסורים. כיצד הוא עושה? נועל את ביתו ומבטל את רשותו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, הוא אסור וחבירו מותר. }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|וכן אתה אומר בגוב של תבן שבין שני תחומי שבת. קתני מיהת זה נותן לתוך קופתו ויאכיל, וזה נותן לתוך קופתו ויאכיל! - אמרי: בית כיון דאיכא תקרה כי מיפחית - מינכרא ליה מלתא. הכא - לא מינכרא ליה מלתא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נתמעט התבן מעשרה טפחים שניהן אסורין. הא עשרה - שרי, ואף על גב דמידליא תקרה טובא. שמע מינה: מחיצות שאין מגיעות לתקרה - שמן מחיצות! אמר אביי: הכא בבית שלשה עשר חסר משהו עסקינן, ותבן עשרה. ורב הונא בריה דרב יהושע אמר: אפילו תימא בבית עשרה }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''לא ביטלו''' -  לא בטיל ואין הטומאה בוקעת למעלה מן הגג שיש לה אהל לעצמה:

'''רבי יוסי היא''' -  משום דאיירי בה רבי יוסי כדאמרינן לקמן נקיט לה:

'''תבן''' -  מלאוהו תבן ויודעין אנו שאינו צריך לו מכל מקום לא ביטלו בפירוש:

'''הרי הוא כסתם עפר''' -  כעפר שאין אנו יודעין אם עתיד לפנותו אי לא דסתמיה בטיל אלמא לר' יוסי עפר סתם בטיל סתם תבן שאין אנו יודעין אם יצטרך ליטלו לא בטיל:

'''עפר''' -  ויודעין אנו שיפנהו דלאו סתמא הוא:

'''הרי הוא כסתם תבן''' -  שאין אנו יודעין אם יפנהו אם לאו דסתמא לא בטיל:

'''הנח איסור שבת''' -  כגון מתני' כיון דעפר אינו ניטל בשבת סתמיה בטיל:

'''אפילו ארנקי''' -  כיס מלא מעות בטיל שם אבל תבן וקש ניטל למאכל בהמה:

'''למיטיימיה קאי''' -  הלכך סתם עפר בטיל ליה ואפילו לרבנן:

'''בית למיטיימיה קאי''' -  בתמיה:

'''לא שנו''' -  דבעי נסר ד':

'''אלא שנתנו לרחבו''' -  ארכו של דף לרוחב החריץ משפה לשפה כעין גשר:

'''אבל לארכו''' -  שנתן לארכו של חריץ דף ד' אורך על גבי יתדות אצל שפתו סתם קצת רוחב החריץ ומיעטו מד':

'''אפילו כל שהוא''' -  שהיתה דף קצרה אפילו אינה אלא כאצבע הרי מיעטו לרוחב החריץ מארבעה במשך מדת הפתח ומתני' רחב ד' תנן:

'''זו שלא כנגד זו''' -  שהיתה זו בולטת לרה&quot;ר יותר מחברתה לא סגי להו בנסר ארבעה:

'''אין בין זו לזו ג'''' -  אין רחוקה זו מזו שלשה:

'''מתני' מתבן''' -  גדיש של תבן ומפסיק על פני רוחב כל החצירות:

'''מאכילין''' -  מן התבן לבהמתן ולא חיישינן דילמא ממעיט תבן מי' דהויא לה חדא רשותא ואסרי אהדדי ולא מסקי אדעתייהו ומטלטלי בחצר להא לא חיישינן דהא אפילו אימעיט אי לא הוי מיעוט על פני עשר אמות ויותר לא אסרי דהא עד עשר פיתחא הוי ואין בהמה ממעטת כל כך באכילתה בשבת אחד:

'''נתמעט התבן''' -  על כל החצר. או במשך י' אמות ועוד:

'''מערבין אחד''' -  אם נתמעט בחול:

'''גמ' שלא יתן''' -  בידים לתוך קופתו דלמא שקיל טובא וממעיט ליה מעשרה וקא מטלטל בחצר האוסרת ומאכילין דקתני במתניתין שהבהמה באה ואוכלת והתם לא חיישינן לדלמא ממעיט דבהמה קלי קלי אכלה לישנא אחרינא לא יתן לתוך קופתו משום דמוקצ' מאתמול למחיצה זו:

'''ולאוקמי''' -  בהמתו על התבן כדי לאכול שרי ולא גזרינן דילמא שקיל בידים וספי לה אלמא חמיר עליה איסור דרבנן ולא עבר עליה:

'''והא א&quot;ר חנינא מעמיד אדם את בהמתו ע&quot;ג עשבים''' -  מחוברים לאכול ולא חיישינן דלמא עקר בידים ומאכיל לה דהא חמיר עליה איסור שבת אבל איסור מוקצה קיל ליה וחיישינן דלמא שקיל בידים וספי לה ה&quot;נ כיון דאיסורא דרבנן הוא דאיכא ניחוש:

'''דקאים באפה''' -  מתני' לאו דמוקים לה עלה בידים אלא קאי באפה שלא תלך במקום אחר ואיהי אזלה ואכלה וכולי האי לא גזור רבנן:

'''בית שבין שתי חצירות''' -  ושני בתים משתי החצירות פתוחין לו:

'''כיצד הוא עושה''' -  להתיר מיהת את האחד נועל את ביתו הפתוח לאותו בית ומבטל את רשותו ולקמן [עמו' ב'] פריך תרתי למה לי נעילה וביטול:

'''הוא אסור''' -  להוציא מאותו בית לחצר שלו שהרי ביטל רשותו וכל הבית כחצר אחרת הוא:

'''בגוב שבין שני תחומי שבת''' -  בור רחב להכניס בו תבן ואם בין שני תחומין הוא חציו בתחום עיר זו וחציו בתחום עיר זו אלו נוטלין ואוכלין מתוך תחומן ביום טוב וכן אלו ואין חוששין שמא אלו יקחו מן התחום השני:

'''כיון דאיכא תקרה''' -  ניכר שגג הגדיש מתרחק מן התקרה ואי מפחית מעשרה רמי אנפשיה ופריש וללישנא דמוקצה נמי אין אסור משום מוקצה אלא מי' ולמטה דכל מעשרה ולמעלה לאו צורת מחיצה היא אבל מתני' דקאי מתבן בחצר ואין עליו תקרה לא מינכרא מילתא:

'''שמעת מינה מחיצות''' -  המפסיקות בבית ואין מגיעות לתקרה שמן מחיצות ותיובתא דמאן דאמר בפרק הדר (לעיל דף עב.) גבי ה' חבורות ששבתו בטרקלין דבמחיצות י' שרו ב&quot;ה ומשום דאין מגיעות לתקרה לא מפלגי דיורין:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;היא ברייתא דאין להביא ברייתא כיון שיכול להביא המשנה ומה שאומר בפ&quot;ק דסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|ד|א}} תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר' יוסי ורבנן אע&quot;ג דבמתני' דאהלות לא איירי רבנן מידי בתבן מ&quot;מ מכל שכן דעפר שמעינן דבעי ביטול והא דפשיטא ליה תבן וביטלו הוה מיעוט לרבנן שפיר שמעינן מכל שכן דכרי דתבואה דמהני ביטול והא דקאמר התם עפר סתם מחלוקת רבי יוסי ורבנן הוה מצי למימר נמי עפר ואין עתיד לפנותו דבהא נמי פליגי רבנן ואמרי דלא בטיל אלא אם כן ביטלו ואין עתיד לפנותו לאו היינו ביטלו כדמוכח התם אלא משום רבי יוסי נקט עפר סתם ולא חש להאריך ולמינקט תרוייהו:
[[File:תוס עירובין 7 עט א מאן תנא אהלות ר' יוסי היא.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עט_א_מאן תנא אהלות ר' יוסי היא]]
''' מאן''' תנא אהלות ר' יוסי היא. אע&quot;פ שלא היה יודע ברייתא זו דקא מייתי יודע היה שרבי יוסי דיבר על ההיא משנה דאהלות וכי האי גוונא איכא בפרק קמא דיומא {{הפניה-גמ|יומא|יד|ב}} גבי מאן תנא תמיד ר&quot;ש איש המצפה היא:
[[File:תוס עירובין 7 עט א הרי הוא כסתם עפר ובטל.ogg|thumb|תוס_עירובין_7_עט_א_הרי הוא כסתם עפר ובטל]]
''' הרי''' הוא כסתם עפר ובטל. וטומאה בוקעת ועולה כדקתני באהלות וא&quot;ת והא ר' יוסי קסבר דטומאה טמונה אינה בוקעת בפ' העור והרוטב {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קכה|ב}} דקאמר ר' יוסי חבילי המטה וסריגי החלונות שפירשו על פני המת באויר הנוגע שלא כנגד הנקב טהור ומוקי לה בסמוכין לו בפחות מטפח ואומר ר&quot;י דמ&quot;מ מהני ביטול לענין שלא יבא טומאה לכלים שבצידו והא דא&quot;ר יוסי בפרק הישן (סוכה כא:) במקומו היה עומד וממלא מפני קבר התהום היינו דוקא בקבר דכתיב קרא ([[במדבר  יט]]) או בקבר שהמאהיל על הקבר טמא אבל בעלמא קסבר ר' יוסי דאינה בוקעת וטהור:

''' דקאים''' לה באפה ואזלה. ואם תאמר אם כן מאי איריא דנקט רב הונא שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל כיון דאסור אפילו להעמידה אע&quot;נ דלא מטלטל וי&quot;ל דאי הוה נקט ליה אסור להעמיד לא הוה ידעינן מאי טעמא כל כמה דלא אשמעינן שאסור לטלטל הלכך אשמעינן שאסור ליתן לתוך קופתו משום דלמא מיפחית ולאו אדעתא וממילא ידעינן דאסור להעמיד:

''' וכן''' אתה מוצא בגוב של תבן. פירש בקונטרס גוב בור ולא שייך בור גבי תבן ויש מפרשים לשון קש וגבבא:

''' שמע''' מינה מחיצות שאין מגיעות לתקרה שמן מחיצות. בתמיה פי' במחיצות עראי כי הך ולעיל (עב:) פסקינן כרבי יהודה הסבר דאמר לב&quot;ה עירוב אחד לכולן במחיצות שאינן מגיעות לתקרה והתם נמי במחיצות עראי איירי כדפי' התם:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ז|עט א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ז|עט|א}}</text>
      <sha1>5ox9huuybplcugh34jdzcwnt9dmdvuo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1732495</id>
    <revision>
      <id>3006306</id>
      <parentid>3006221</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:43:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליל תשעה באב */</comment>
      <origin>3006306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30030" sha1="3rk5hakfc5w5mpuyrw8jjf4blmvwilu" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*על הר המוריה 
*שתה ימי גלותי 
*מתי נשמה דלה 
*אפתח בחידה 
*אבל יחיד אעשה 
*ברוב יגוני ארים 
*לשאת על ירושלים מספד 
*נחר בקראי גרוני 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>3rk5hakfc5w5mpuyrw8jjf4blmvwilu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006310</id>
      <parentid>3006306</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:49:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* קינות */</comment>
      <origin>3006310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30063" sha1="mdn0hm9nunu9rosmuxc88vjlu9pqxp8" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[נחר בקראי גרוני]] 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>mdn0hm9nunu9rosmuxc88vjlu9pqxp8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006327</id>
      <parentid>3006310</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T15:15:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשות ופזמונים */</comment>
      <origin>3006327</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30649" sha1="r434ubzhpnyjvv6wb4dbz8mlny7bzcw" xml:space="preserve">ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע&quot;מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי&quot;ה{{רווח|9}}}}
==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(תחינה לנפילת אפיים:
***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אתוודה על עבירות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביונך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל)
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: אבן בוחן
*	פזמון: יענה בבור אבות
*	מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]]
*	פזמון: יום צדו צעדי
*	משלש: איש תם יושב אהלי תושיה
*	פזמון: יום צעקו שבים
*	פזמון: מרום וקדוש שעה
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: שולמית יספה
*	פזמון: יוספים שנית
*	מחיה: אבני קודש
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: ה' מה אדם
*	פזמון: החרשים שמעו
*	פזמון: כל המיחלים
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: לכו ונפילה פנינו
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: יעירוני סעיפי
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה
*פזמון: לאבות ראשונים
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*יה אשר אשפוך לפניו
*עינינו לך צופיה
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*מדמי הלבבות
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] (ל)
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) (ל)
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) (ל)

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[בדיל ויעבור]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*אחרי ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שמיני עצרת==
*רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] (ל)
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] (ל)
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] (ל)
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטהה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[נחר בקראי גרוני]] 
*אביר ישראל 
*למה לנצח תאבד תקותי 
*יונה הומיה 
*ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*אחות רעיה הגלי 
*יום מאורי חשך 
*חלפו ימי 
*גולת ספרד 
*יום הגליתי 
*עד מתי הצור 
*קל מרירא מחצפא 
*על שבר בת עמי
*הילילי בבכיה 
*שור ה' וראה 
*ימי חלדי והבלי 
*זרים צרים 
*מר לי כי חזות קשה 
*הן מאד מר לי 
*שכינתא קדישתא 
*כנישתך במרירו בכיא 
*אסדר נהי וקינה 
*אללי לי ואויה לי 
*אצרח במר נפשי 
*שומרון כלביא צעקתה 
*לבבי מלא יגון 
*מי זה במר יפצה פיהו 
*אל יום זה יאות קינה 
*מרפא אל ציר נאמן 
*ראש מרומים 
*היום אשכח נגינתי
*אזור שק אחגרה 
*יום עמי הגלה 
*רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה 
*רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה 
*היך שפירתא בכולא
*עת נפתחו 
*אוי לי כי שקי המר לי
*אהה אזעק 
*פנה בעוד יום 
*הודי נהפך 
*ארים בקול בכיה 
*גוזל נגזל 
*מנודדיך מזעיר בניך 
*מהלל שם הקל 
*אננו ספדו 
*אבינו, הגמול הזה
*על שוד היכלנו
{{סוף}}
*יתומים היינו בארץ נכריה
*עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים
*הרגת ביום אפך
*זאבי ערב
*שומרון קול תתן
*קול יללה אשמיעה
*אלה אזכרה
*אמרה ציון מצאוני עווני
*לשכינה עלתה
*אללי לי אללי

===בהוצאת ס&quot;ת===
*אקום במר נפש
*ספר אמרי שפר
*בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי
*בהוצאת ס&quot;ת: קומי וספדי תורה
*במקום אשרי העם
*במקום ישמחו השמים

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*ארץ חפץ
*אמרה לך עיר הצדק
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי
**פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לבית לוי ומשפחתו]] ||
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שיר חדש אשיר]] || פסח
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>r434ubzhpnyjvv6wb4dbz8mlny7bzcw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1734033</id>
    <revision>
      <id>3006362</id>
      <parentid>2995962</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T23:29:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>AdoniTzedek</username>
        <id>36465</id>
      </contributor>
      <comment>/* מערבית ראש השנה */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3006362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21903" sha1="semayo3jtn99w2fyd5q3zuhbes3ftje" xml:space="preserve">== סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא ==

מה שהבאת שני מנהגים ב&quot;ה עשי&quot;ת&quot; זו טעות.
העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות.

וכך הסדר הראוי:
במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי&quot;ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי).
ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת המכונה &quot;יום הגזירה&quot; (ז' תשרי),
ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי&quot;ת.

ויש להוסיף הערות:
ביום שני של עשי&quot;ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי&quot;ת (ולענ&quot;ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה&quot;כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר &quot;ביום ד&quot; במקום &quot;בשבת&quot; [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב &quot;בשבת&quot; במקום &quot;ביום ז&quot;] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר &quot;ברכה למנחם&quot; עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות).
וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו).
ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-26933-23|&amp;#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

:תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על &quot;סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות&quot; ווילנא תרנ&quot;ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: &quot;בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי&quot;ת ע&quot;כ הצגנום ג&quot;כ פה כסדר&quot;. לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: &quot;נ&quot;ב: '''בפוזנא''' כשחל ר&quot;ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה&quot;, ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה&quot;נ&quot;ב&quot; מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר&quot;ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ&quot;ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי&quot;ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו &quot;יום ד' של עשי&quot;ת&quot; זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע&quot;ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם &quot;סליחות לעשרת ימי תשובה&quot;, ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל&quot;ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי&quot;ז ויוהנסבורג תרכ&quot;ד הן מכונות &quot;סליחות ליום ששי של עשי&quot;ת&quot;. ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי&quot;ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר&quot;ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי&quot;ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו&quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot; (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

== העברת הלוח ==

שלום!{{ש}}
העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}}
יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}}
מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}}
תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}}
בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}}
מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע&quot;מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}}
בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST)

== עיצוב לוח היוצרות ==

שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}}
כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}}
אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}}
אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST)
:אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST)
::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר&quot;כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוטי דיברות ==

אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST)
:אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי&quot;א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד&quot;כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי&quot;ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST)
::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST)

== סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי ==

יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס ==

במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ&quot;ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו&quot;כ תרכ&quot;ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST)

== החלפת הזולתות בשבתות הספירה ==

[[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ&quot;ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר&quot;ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST)

:בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד&quot;ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST)
::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק &quot;גואלנו&quot; לפני ברכת &quot;גאל ישראל&quot; ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST)
::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך.
::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ&quot;ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ&quot;א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ&quot;מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST)
:::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ&quot;כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST)

== מנהג מגנצא ==

חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST)
:צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור &quot;שפת אמת&quot; נספח קונטרס 'מנהגי ק&quot;ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST)
::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ&quot;ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST)
:::אגב, מחבר המאמר הנ&quot;ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי&quot;ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST)

== מחזור אלטונא תקל&quot;ב ==

{{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל&quot;ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע&quot;א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST)
:{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה&quot;ב ובאוצה&quot;ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה&quot;ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST)

== מערבית ראש השנה ==

לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו  כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>semayo3jtn99w2fyd5q3zuhbes3ftje</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>למי אבכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738913</id>
    <revision>
      <id>3006316</id>
      <parentid>2999336</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:56:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3006316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1649" sha1="504scgwvdn7d58ojeka0vdlkqsvr2dd" xml:space="preserve">{{רן|לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה
וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן
הֲלְמִקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים אֲשֶׁר עוֹרְבִים
וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן
וְעַל דּוּכָן אֲשֶׁר הוּכַן
לְלֵוִי לְנַצֵּחַ בְּשִׁיר לָאֵל וְרַנֵּן
אֱהִי מַשְׁמִים עֲלֵי אוּרִים וְתֻמִּים
אֲשֶׁר שָׁם כֹּהֲנֵי מִשְׁמָר יְכוֹנֵן
וְעַל הֶרֶג חֲכָמִים בֵּית אֱלֹהִים
וּבָא קוֹסֵם קְסָמִים גַּם מְעוֹנֵן
וְאֵיכָה חָשְׁכָה אוֹר הַהֲלָכָה
וְהַתַּלְמוּד כְּמוֹ גַלְמוּד מִי יְבוֹנֵן
וְסוֹד תּוֹרָה הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה
וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן
חֲלָלִים נָפְלוּ עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים
וְאֵין מֵקִים וְאֵין חוֹמֵל וְחוֹנֵן
לְזֹאת כָּל יוֹם וְכָל לַיִל אֲיֵלִיל
בְּרָב חֶבֶל כְּמוֹ אָבֵל וְאוֹנֵן
וּמַר אֶסְפֹּד וְאָח אֶקְרָא לְקִפּוֹד
וּמִדְּמָעַי עֲפַר צִיּוֹן אֲחוֹנֵן
וְאֶחְדַּל מִשְּׁמֹעַ קוֹל מְרַנֵּן
וְאֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד אֲקוֹנֵן}}
[[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]</text>
      <sha1>504scgwvdn7d58ojeka0vdlkqsvr2dd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006317</id>
      <parentid>3006316</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:56:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3006317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1597" sha1="ewzjqjok67wzgutifnc382h6n371s2o" xml:space="preserve">{{רן|לְמִי אֶבְכֶּה וְכַף אַכֶּה
וּבִבְכִי אֲמָרֵר וַהֲמוֹן מֵעַי אֲשַׁנֵּן
הֲלְמִקְדָּשׁ וְאָרוֹן אוֹ כְרוּבִים אֲשֶׁר עוֹרְבִים
וְקִפּוֹד שָׁם יְקַנֵּן
וְעַל דּוּכָן אֲשֶׁר הוּכַן
לְלֵוִי לְנַצֵּחַ בְּשִׁיר לָאֵל וְרַנֵּן
אֱהִי מַשְׁמִים עֲלֵי אוּרִים וְתֻמִּים
אֲשֶׁר שָׁם כֹּהֲנֵי מִשְׁמָר יְכוֹנֵן
וְעַל הֶרֶג חֲכָמִים בֵּית אֱלֹהִים
וּבָא קוֹסֵם קְסָמִים גַּם מְעוֹנֵן
וְאֵיכָה חָשְׁכָה אוֹר הַהֲלָכָה
וְהַתַּלְמוּד כְּמוֹ גַלְמוּד מִי יְבוֹנֵן
וְסוֹד תּוֹרָה הֲיֵשׁ מוֹצִיא לְאוֹרָה
וּמִי הוּא זֶה עֲלֵי הַדּוֹר יְגוֹנֵן
חֲלָלִים נָפְלוּ עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים
וְאֵין מֵקִים וְאֵין חוֹמֵל וְחוֹנֵן
לְזֹאת כָּל יוֹם וְכָל לַיִל אֲיֵלִיל
בְּרָב חֶבֶל כְּמוֹ אָבֵל וְאוֹנֵן
וּמַר אֶסְפֹּד וְאָח אֶקְרָא לְקִפּוֹד
וּמִדְּמָעַי עֲפַר צִיּוֹן אֲחוֹנֵן
וְאֶחְדַּל מִשְּׁמֹעַ קוֹל מְרַנֵּן
וְאֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד אֲקוֹנֵן}}
[[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]]</text>
      <sha1>ewzjqjok67wzgutifnc382h6n371s2o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/327</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739819</id>
    <revision>
      <id>3006298</id>
      <parentid>3006267</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T12:38:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3006298</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4440" sha1="s9c24nlrrk5fugawv6va8455dmnxjwl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪756‬‬

ימי ראשי דור שלפי השמד
&lt;קטע התחלה=פרק ל/&gt;
ומפורש שישבו אז בבני ברק אצל ר׳ עקיבא בלא הפסק שתים עשרה או
שלש עשרה שנה.

והנה יוצא לנו מזה שתחלת בואם לפני ר׳ עקיבא גם אם נאמר שהי׳ זה
בסוף הזמן לפני אושא בכל זה יעלה כי הי' זה בערך ל&quot;ג-ל&quot;ד שנה אחר החרבן.

ובמקום הזה הוזכרו רק ר׳ חנניא בן חכינאי ור׳ שמעון בן יוחאי מפני
המעשים עם בני ביתם אשר היו רק עמהם, ואשר כנראה היו שניהם גם
ממקום אחד.

ולהיפך ב[[יבמות סב ב|יבמות שם]] לא הוזכר ר׳ חנניא בן חכינאי מפני שחשבו שם
התלמידים אשר נשארו אחרי מות ר׳ עקיבא כמו שיסויים שם ״והם הם העמידו‬
‫תורה אותה שעה״.

וחנניא בן חכינאי חי רק עד המלחמה, אבל בהימים אשר אחרי שלפי
השמד לא הוזכר בשום מקום עם תלמידי ר׳ עקיבא יחד{{שוליים|(מב)}}.

וכן הדבר גם עם שאר תלמידי ר׳ עקיבא בעת ההיא, כי אף אשר היו
רבים וגדולים לא הוזכרו שם ביבמות יחד עם ר׳ מאיר ר׳ יהודה רי יוסי וכו׳ לפי
שכולם לא היו עוד בימי שלפי השמד, ונשארו בחיים אז מהתלמידים היותר
מובהקים רק אלה ועל כן נחשבו שם רק הם.

ור׳ חנניא בן חכינאי זה חבירו של ר׳ שמעון מפורש עליו בנדה נ&quot;ב שגם
הוא כבר ישב ביבנה ובא שם:

״ת&quot;ר עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר׳ מאיר ר'
יהודה אומר וכו׳ ר׳ יוסי אומר וכו׳ בן שלקות אומר עד שתכלכל ואמי ר' שמעון
מצאני חנינא בן חכינאי בציידן ואמר כשאתה מגיע אצל ר׳ עקיבא אמור לו עד
מתי הבת ממאנת '''אם יאמר לך''' עד שתביא שתי שערות אמור לו והלא בן
שלקות '''העיד במעמד כולכם ביבנה''' עד שתכלכל ולא אמרתם לו דבר
כשבאתי אצל ר׳ עקיבא אמר לי כלכול זה איני יודע מהו בן שלקות איני מכיר
עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות&quot;.

והננו רואים בזה כי ר׳ חנניא בן חכינאי ידע מראש כי ר׳ עקיבא ישיב
״עד שתביא שתי שערות״ כמו שיאמר ״כשאתה מגיע אצל ר׳ עקיבא וכו׳ אם
יאמר לך עד שתביא שתי שערות אמור לו וכו'״
&lt;קטע סוף=פרק ל/&gt;
-----------------------
&lt;קטע התחלה=הערות ל/&gt;

{{שולייםלמטה|(מב)}} ובמס׳ [[סנהדרין יז א|סנהדרין ד׳ י״ז]] בא בגמ׳ &quot;דנין לפני חכמים שמעון בן עזאי ושמעון
בן זוטא וחנן המצרי וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מתני חמשה שמעון שמעון ושמעון
(התימני) חנן וחנניא&quot;.

ולדעתי כי מילי מילי נקטי שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא היו דנין לפני חכמים ביבנה,
אבל חנניא בן חכינאי הי׳ מהדנין לפני חכמים באושא.

ועל ידי זה נבין גם דברי הירושלמי מעשר שני ספ&quot;ב, וכי אין סתירה בין הבבלי והירושלמי,
כי בירושלמי שם יאמר:

״אלו הן הדנין בן עזאי ובן זומא אלו הן התלמידים חנינא בן חכינאי ור׳ אלעזר בן מתיא.״

כי הירושלמי חשיב שם רק דבר יבנה ושם הי׳ חנני׳ בן חכ*נאי רק בתור תלמיד‪.‬‬
‫וזה עצמו שחשב הירושלמי ״אלו הן■ התלמידים' אשר יפלא והלא תלמידים רבים היו‪ ,‬אבל‬
‫ספני ששנים אלו ר׳ חנניא בן חבינאי ור״א בן מתיא חיו אחר זה גם הם דנין לפני חכמים‬
‫באושא על כן חשיב להו ביהוד בימי יבנה תחת שם ״אלו הן התלמידים'‪.‬‬

&lt;קטע סוף=הערות ל/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>s9c24nlrrk5fugawv6va8455dmnxjwl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006300</id>
      <parentid>3006298</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T12:42:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3006300</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4481" sha1="1v5jm092ubox9injchjnlhjo8eqxz2z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪756‬‬

ימי ראשי דור שלפי השמד
&lt;קטע התחלה=פרק ל/&gt;
ומפורש שישבו אז בבני ברק אצל ר׳ עקיבא בלא הפסק שתים עשרה או
שלש עשרה שנה.

והנה יוצא לנו מזה שתחלת בואם לפני ר׳ עקיבא גם אם נאמר שהי׳ זה
בסוף הזמן לפני אושא בכל זה יעלה כי הי' זה בערך ל&quot;ג-ל&quot;ד שנה אחר החרבן.

ובמקום הזה הוזכרו רק ר׳ חנניא בן חכינאי ור׳ שמעון בן יוחאי מפני
המעשים עם בני ביתם אשר היו רק עמהם, ואשר כנראה היו שניהם גם
ממקום אחד.

ולהיפך ב[[יבמות סב ב|יבמות שם]] לא הוזכר ר׳ חנניא בן חכינאי מפני שחשבו שם
התלמידים אשר נשארו אחרי מות ר׳ עקיבא כמו שיסויים שם ״והם הם העמידו‬
‫תורה אותה שעה״.

וחנניא בן חכינאי חי רק עד המלחמה, אבל בהימים אשר אחרי שלפי
השמד לא הוזכר בשום מקום עם תלמידי ר׳ עקיבא יחד{{שוליים|(מב)}}.

וכן הדבר גם עם שאר תלמידי ר׳ עקיבא בעת ההיא, כי אף אשר היו
רבים וגדולים לא הוזכרו שם ביבמות יחד עם ר׳ מאיר ר׳ יהודה רי יוסי וכו׳ לפי
שכולם לא היו עוד בימי שלפי השמד, ונשארו בחיים אז מהתלמידים היותר
מובהקים רק אלה ועל כן נחשבו שם רק הם.

ור׳ חנניא בן חכינאי זה חבירו של ר׳ שמעון מפורש עליו בנדה נ&quot;ב שגם
הוא כבר ישב ביבנה ובא שם:

״ת&quot;ר עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר׳ מאיר ר'
יהודה אומר וכו׳ ר׳ יוסי אומר וכו׳ בן שלקות אומר עד שתכלכל ואמי ר' שמעון
מצאני חנינא בן חכינאי בציידן ואמר כשאתה מגיע אצל ר׳ עקיבא אמור לו עד
מתי הבת ממאנת '''אם יאמר לך''' עד שתביא שתי שערות אמור לו והלא בן
שלקות '''העיד במעמד כולכם ביבנה''' עד שתכלכל ולא אמרתם לו דבר
כשבאתי אצל ר׳ עקיבא אמר לי כלכול זה איני יודע מהו בן שלקות איני מכיר
עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות&quot;.

והננו רואים בזה כי ר׳ חנניא בן חכינאי ידע מראש כי ר׳ עקיבא ישיב
״עד שתביא שתי שערות״ כמו שיאמר ״כשאתה מגיע אצל ר׳ עקיבא וכו׳ אם
יאמר לך עד שתביא שתי שערות אמור לו וכו'״
&lt;קטע סוף=פרק ל/&gt;
-----------------------
&lt;קטע התחלה=הערות ל/&gt;

{{שולייםלמטה|(מב)}} ובמס׳ [[סנהדרין יז א|סנהדרין ד׳ י״ז]] בא בגמ׳ &quot;דנין לפני חכמים שמעון בן עזאי ושמעון
בן זוטא וחנן המצרי וחנניא בן חכינאי רב נחמן בר יצחק מתני חמשה שמעון שמעון ושמעון
(התימני) חנן וחנניא&quot;.

ולדעתי כי מילי מילי נקטי שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא היו דנין לפני חכמים ביבנה,
אבל חנניא בן חכינאי הי׳ מהדנין לפני חכמים באושא.

ועל ידי זה נבין גם דברי ה[[ירושלמי מעשר שני ב ד|ירושלמי מעשר שני ספ&quot;ב]], וכי אין סתירה בין הבבלי והירושלמי,
כי ב[[ירושלמי מעשר שני ב ד|ירושלמי שם]] יאמר:

״אלו הן הדנין בן עזאי ובן זומא אלו הן התלמידים חנינא בן חכינאי ור׳ אלעזר בן מתיא.״

כי הירושלמי חשיב שם רק דבר יבנה ושם הי׳ חנני׳ בן חכינאי רק בתור תלמיד.

וזה עצמו שחשב הירושלמי &quot;אלו הן התלמידים&quot; אשר יפלא והלא תלמידים רבים היו, אבל
מפני ששנים אלו ר׳ חנניא בן חכינאי ור״א בן מתיא חיו אחר זה גם הם דנין לפני חכמים
באושא על כן חשיב להו ביחוד בימי יבנה תחת שם ״אלו הן התלמידים&quot;.

&lt;קטע סוף=הערות ל/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1v5jm092ubox9injchjnlhjo8eqxz2z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/ברית מילה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1739820</id>
    <revision>
      <id>3006295</id>
      <parentid>3006286</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T12:22:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תגובה</comment>
      <origin>3006295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1106" sha1="cfk4orajt5spsxc2aqxnmapszuh3xv6" xml:space="preserve">== אם שלש אלה &quot;לֹא&quot; יעשה לה! ==[[משתמש:מייחל|מייחל]] ([[שיחת משתמש:מייחל|שיחה]]) 13:02, 17 באפריל 2026 (IDT)

אם שלש אלה &quot;לֹא&quot; יעשה לה! [[משתמש:מייחל|מייחל]] ([[שיחת משתמש:מייחל|שיחה]]) 13:01, 17 באפריל 2026 (IDT)
: מתייג את {{א|מו יו הו}}. מה המקור להשמטת &quot;לא&quot;? אצלי בסידור הוא מופיע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:28, 17 באפריל 2026 (IDT)
::זה גם מופיע כך בסידור עבודת ישראל, וכך מובנת כוונת הפייטן בפשיטות, שאם לא עשה את זה פסל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:48, 17 באפריל 2026 (IDT)
:::תיקנתי, תודה על ההערה, לא ידוע לי אם יש מקור להשמטה (הדף [[הרחמן לברית מילה]] לא נוצר על ידי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 15:22, 17 באפריל 2026 (IDT)</text>
      <sha1>cfk4orajt5spsxc2aqxnmapszuh3xv6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/328</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739821</id>
    <revision>
      <id>3006301</id>
      <timestamp>2026-04-17T12:47:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫ימי ראשי דור שלפי השמד  שעט &lt;קטע התחלה=פרק ל/&gt; לפי שכן הדבר שהמחלוקת הזאת כבר נחלקו אז תלמידי ר׳ עקיבא בחיי ר׳ עקיבא, כפי הסגנונים השונים אשר קבלו מרבותיהם לבד ר׳ עקיבא, כמו שקיבל ר' יהודה גם מר' טרפון ור׳ יוסי גם מר' יוחנן בן נורי.  ודברי ר׳ מאיר הי׳ כמו שקיב...&quot;</comment>
      <origin>3006301</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4316" sha1="q2lixb7xmcj8jyyswn6zz2oo775zz2p" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫ימי ראשי דור שלפי השמד

שעט
&lt;קטע התחלה=פרק ל/&gt;
לפי שכן הדבר שהמחלוקת הזאת כבר נחלקו אז תלמידי ר׳ עקיבא בחיי
ר׳ עקיבא, כפי הסגנונים השונים אשר קבלו מרבותיהם לבד ר׳ עקיבא, כמו
שקיבל ר' יהודה גם מר' טרפון ור׳ יוסי גם מר' יוחנן בן נורי.

ודברי ר׳ מאיר הי׳ כמו שקיבל מר' עקיבא ״עד מתי הבת ממאנת עד
שהביא שתי שערות דברי ר׳ מאיר&quot;{{שוליים|(מג)}}.

וזה הי׳ דבר ר׳ חנניא בן חכינאי להקשות לר׳ עקיבא ממה שהי׳ ביבנה
במעמד כולם ולא אמרו לו דבר ותשובת ר׳ עקיבא היתה שלא שמו לב לדברי
עדותו של בן שלקות.

והדבר מבואר לפנינו כי חבירו של ר׳ שמעון כבר ישב ביבנה, והי׳ שם
כבר בין התלמידים הגמורים כמו שהוא בירושלמי מעשר שני ספ״ב (עי׳ הערה‬
‫מ־ב בעמוד הקודם(‪.‬‬
‫וזה הי׳ איזד‪ .‬שנים אחר «בו ביום״ בד‪-‬זמן השני כיבנד‪ ,‬כאשר שבו לשם‬
‫בסוף ימי נערווא מאושא רבן נמליאל וחביריו‪.‬‬
‫והימים הד‪.‬ם אשר יזכיר בזד‪ .‬ר׳ שמעון היו כבר אחרי הימים הקבועים‬
‫שישבו אצל ר׳ עקיבא בראשונד‪ ,.‬כמו שיאמר ״מצאני הנניא בן חכינאי בצידן‬
‫ואמר כשאתד‪ .‬מגיע אצל ר׳ עקיבא אמור לו&quot;‪.‬‬
‫וד‪.‬י׳ זדי כבר כאשד התחילו לעמוד על רגלי עצמם‪ ,‬ובאו לפני ר׳ עקיבא‬
‫לעתים הקבועים‪.‬‬
‫ובאמת נראד‪ .‬כן כי בימי אושא לפני המלחמה היינו בין שנת מ״ז לחרבן‬
‫הבית לבין שנת נ״ב )בין שנת תתע״ד‪ .‬לשנת תת״ם( ככר עמדו שם תלמידי ד‬
‫עקיבא על רגלי עצמם‪ ,‬וישבו שם לפני ר׳ עקיבא בתור כל חכמי המתי־בתא כולם‬
‫אשר ישבו לפניו‪.‬‬
‫ועי׳ לדוגמ׳א במם׳ כלים פרק ייז משנה ה׳ י‪.‬‬
‫״ולמה הוזכרו רמוני בדאן שיד‪.‬יו מקדשין כל שד‪.‬ן דברי ד מאיד ר׳ יוחנן‬
‫בן נורי אומר לשער בד‪.‬ן את הכלים‪ ,‬ר׳ עקיבא אומר לבך ולכך הוזכרו לשער‬
‫■‬
‫בדין את הכלים ויהיו מקדשין כל שד‪.‬ן‪.‬״‬
‫ומבואר לפנינו שד‪.‬י׳ זה בבית הוועד • אשר ישבו שם יחד ר׳ עקיבא ור״‬
‫יוחנן בן׳נורי‪,‬־וגם ר׳ מאיר עמהם )מיד(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ידברי ר׳ עקיבא באו על דברי שניהם יהד‪.‬‬
‫יי ־הי'׳ אז ר׳ מאיר כבר כמו ריש לקיש אצל ר׳ יוחנן‪ ,‬אשיר* מתלמידו הי׳‬
‫לתלמיד הבר‪ ,‬ולבסוף ‪.‬גם לחבר נמ‪.‬ור עד שר׳ יוחנן הי׳ אומר ״ומד‪ .‬אעשה‬
‫^‬
‫ושכננדי חלוק עלי״‪’ .‬‬
‫וכן הי׳ הדבר עם ר־ עקיבא עצמו עם רבותיו ר׳ אליעזר ור׳ ידיושע‪.‬‬
‫ונמצא כן לר׳ יוצדד‪ .‬עם ר׳ עקיבא ועם ר׳ יהודה בן בבא במס׳ עירובין‬
‫פרק ב׳ משנד‪ .‬ה׳ ן‬
‫״ועוד אמר ד׳ יהודה בן ‪-‬בבא הגינה והקרפף שד‪.‬ן שבעים אמה ושידיים על‬
‫הערה )מ״נ( וככר הערנו פעמים רבות שאף שנאמר סתם ״דברי ר׳ מאיר״ הוא רק‬
‫ןבלתו מרבו‪ ,‬ובן הדבר עם יתר התנאים‪ ,‬והדבר מפורש כאן שזה דברי ר׳ עקיבא‪,‬‬
‫הערה ) מ ך( ואת אשר הוזכרו דבריו ראשונה בבר נתבאר לנו בימי יבנה פ״ מ״ח ודברי‬
‫ר׳ עקיבא נם ילבו על דבריו‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>q2lixb7xmcj8jyyswn6zz2oo775zz2p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006302</id>
      <parentid>3006301</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T12:49:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3006302</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4278" sha1="pcryadq5kjpl0dk0otwk9ka2i48dwl6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫ימי ראשי דור שלפי השמד

שעט
&lt;קטע התחלה=פרק ל/&gt;
לפי שכן הדבר שהמחלוקת הזאת כבר נחלקו אז תלמידי ר׳ עקיבא בחיי
ר׳ עקיבא, כפי הסגנונים השונים אשר קבלו מרבותיהם לבד ר׳ עקיבא, כמו
שקיבל ר' יהודה גם מר' טרפון ור׳ יוסי גם מר' יוחנן בן נורי.

ודברי ר׳ מאיר הי׳ כמו שקיבל מר' עקיבא ״עד מתי הבת ממאנת עד
שהביא שתי שערות דברי ר׳ מאיר&quot;{{שוליים|(מג)}}.

וזה הי׳ דבר ר׳ חנניא בן חכינאי להקשות לר׳ עקיבא ממה שהי׳ ביבנה
במעמד כולם ולא אמרו לו דבר ותשובת ר׳ עקיבא היתה שלא שמו לב לדברי
עדותו של בן שלקות.

והדבר מבואר לפנינו כי חבירו של ר׳ שמעון כבר ישב ביבנה, והי׳ שם
כבר בין התלמידים הגמורים כמו שהוא ב[[ירושלמי מעשר שני ב ד|ירושלמי מעשר שני ספ״ב]] (עי׳ הערה
מב בעמוד הקודם).

וזה הי׳ איזה שנים אחר &quot;בו ביום&quot; בהזמן השני ביבנה כאשר שבו לשם
בסוף ימי נערווא מאושא רבן גמליאל וחביריו.

והימים ההם אשר יזכיר בזה ר׳ שמעון היו כבר אחרי הימים הקבועים
שישבו אצל ר׳ עקיבא בראשונד‪ ,.‬כמו שיאמר ״מצאני הנניא בן חכינאי בצידן‬
‫ואמר כשאתד‪ .‬מגיע אצל ר׳ עקיבא אמור לו&quot;‪.‬‬
‫וד‪.‬י׳ זדי כבר כאשד התחילו לעמוד על רגלי עצמם‪ ,‬ובאו לפני ר׳ עקיבא‬
‫לעתים הקבועים‪.‬‬
‫ובאמת נראד‪ .‬כן כי בימי אושא לפני המלחמה היינו בין שנת מ״ז לחרבן‬
‫הבית לבין שנת נ״ב )בין שנת תתע״ד‪ .‬לשנת תת״ם( ככר עמדו שם תלמידי ד‬
‫עקיבא על רגלי עצמם‪ ,‬וישבו שם לפני ר׳ עקיבא בתור כל חכמי המתי־בתא כולם‬
‫אשר ישבו לפניו‪.‬‬
‫ועי׳ לדוגמ׳א במם׳ כלים פרק ייז משנה ה׳ י‪.‬‬
‫״ולמה הוזכרו רמוני בדאן שיד‪.‬יו מקדשין כל שד‪.‬ן דברי ד מאיד ר׳ יוחנן‬
‫בן נורי אומר לשער בד‪.‬ן את הכלים‪ ,‬ר׳ עקיבא אומר לבך ולכך הוזכרו לשער‬
‫■‬
‫בדין את הכלים ויהיו מקדשין כל שד‪.‬ן‪.‬״‬
‫ומבואר לפנינו שד‪.‬י׳ זה בבית הוועד • אשר ישבו שם יחד ר׳ עקיבא ור״‬
‫יוחנן בן׳נורי‪,‬־וגם ר׳ מאיר עמהם )מיד(‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ידברי ר׳ עקיבא באו על דברי שניהם יהד‪.‬‬
‫יי ־הי'׳ אז ר׳ מאיר כבר כמו ריש לקיש אצל ר׳ יוחנן‪ ,‬אשיר* מתלמידו הי׳‬
‫לתלמיד הבר‪ ,‬ולבסוף ‪.‬גם לחבר נמ‪.‬ור עד שר׳ יוחנן הי׳ אומר ״ומד‪ .‬אעשה‬
‫^‬
‫ושכננדי חלוק עלי״‪’ .‬‬
‫וכן הי׳ הדבר עם ר־ עקיבא עצמו עם רבותיו ר׳ אליעזר ור׳ ידיושע‪.‬‬
‫ונמצא כן לר׳ יוצדד‪ .‬עם ר׳ עקיבא ועם ר׳ יהודה בן בבא במס׳ עירובין‬
‫פרק ב׳ משנד‪ .‬ה׳ ן‬
‫״ועוד אמר ד׳ יהודה בן ‪-‬בבא הגינה והקרפף שד‪.‬ן שבעים אמה ושידיים על‬
‫הערה )מ״נ( וככר הערנו פעמים רבות שאף שנאמר סתם ״דברי ר׳ מאיר״ הוא רק‬
‫ןבלתו מרבו‪ ,‬ובן הדבר עם יתר התנאים‪ ,‬והדבר מפורש כאן שזה דברי ר׳ עקיבא‪,‬‬
‫הערה ) מ ך( ואת אשר הוזכרו דבריו ראשונה בבר נתבאר לנו בימי יבנה פ״ מ״ח ודברי‬
‫ר׳ עקיבא נם ילבו על דבריו‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pcryadq5kjpl0dk0otwk9ka2i48dwl6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אקרא בבכיה רבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739822</id>
    <revision>
      <id>3006307</id>
      <timestamp>2026-04-17T13:45:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3006307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2552" sha1="lv0mi4tht3yw6bhyfefyyf468l4ifor" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''שמעיה'''}}

אֶקְרָא בִּבְכִיָּה רַבָּה / (אֵיכָה יָשְׁבָה)

{{סי|שָׁ}}ם בַּשְּׁפֵלָה / יָשְׁבוּ לָאָרֶץ אֲמֵלִים וְנִבְהָלִים{{הערה|אולי מקומה של מילה זו בתחילת שורה ג'.}}{{ש}}
בָּאֲפֵלָה / חָפוּ רֹאשָׁם כָּאֲבֵלִים{{ר1}}
עַל צִיּוֹן הַנֶּעֱזָבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|מִ}}שְׁתּוֹמְמִים / כְּעוֹמֵד בֵּין הַמּוּמָתִים{{ש}}
וְהוֹמְמִים / כָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים {{ר1}}
וְנִבְעָתִים / עַל עִיר הַנֶּאֱהָבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|עָ}}רֵב לְאִישׁ / מִסְפֵּד מַר בְּתִשְׁעָה בְאָב{{ש}}
מְאֹד יַבְאִישׁ / וְיֵמַר הָאִישׁ וְיִכְאַב{{ר1}}
בְּלֵבָב נִכְאָב / תַּמְתִּיק קִינָה וְעָרְבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|יֶ}}הֱמֶה יִבְכֶּה / כָּל שׁוֹמֵעַ שִׁמְעוֹתֵינוּ{{ש}}
יָפוּג יִדְכֶּא / יֶחֱרַד לְמַפַּלְתֵּנוּ{{ר1}}
דִּמְעוֹתֵינוּ / גָּבְרָה עַל מֵי שְׁבָא וּשְׂבָא
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|הַ}}מְגֹרָשִׁים / מִבֵּית תַּעֲנוּגֵינוּ{{ש}}
דַּלִּים רָשִׁים / סוֹבְלִים יְגוֹנוֹתֵינוּ{{ר1}}
בְּדִמְעוֹתֵינוּ / קוֹרְאִים מְגִלָּה כְתוּבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

בֵּין אוֹיְבִים / לֹא שָׁקַטְנוּ וְלֹא נַחְנוּ{{ש}}
עַל רֹב חוֹבִים / בִּיוֵן מְצוּלָה טָבַעְנוּ{{ר1}}
וְזָנַחְנוּ / כָּל שָׁלוֹם וְכָל טוֹבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

הֲזֹאת הָעִיר / שֶׁיֹּאמְרוּ לָהּ עֲדַת מִי מָנָה{{ש}}
בְּיַד שֵׂעִיר / וְיִשְׁמָעֵאל, נְתוּנָה{{ר1}}
כְּאַלְמָנָה / בַּמִּדְבָּר וּבָעֲרָבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>lv0mi4tht3yw6bhyfefyyf468l4ifor</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006309</id>
      <parentid>3006307</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:46:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3006309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2586" sha1="rt75quxb4nr84hedoiwk8c3svppiong" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמעיה'''}}

אֶקְרָא בִּבְכִיָּה רַבָּה / (אֵיכָה יָשְׁבָה)

{{סי|שָׁ}}ם בַּשְּׁפֵלָה / יָשְׁבוּ לָאָרֶץ אֲמֵלִים וְנִבְהָלִים{{הערה|אולי מקומה של מילה זו בתחילת שורה ג'.}}{{ש}}
בָּאֲפֵלָה / חָפוּ רֹאשָׁם כָּאֲבֵלִים{{ר1}}
עַל צִיּוֹן הַנֶּעֱזָבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|מִ}}שְׁתּוֹמְמִים / כְּעוֹמֵד בֵּין הַמּוּמָתִים{{ש}}
וְהוֹמְמִים / כָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים {{ר1}}
וְנִבְעָתִים / עַל עִיר הַנֶּאֱהָבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|עָ}}רֵב לְאִישׁ / מִסְפֵּד מַר בְּתִשְׁעָה בְאָב{{ש}}
מְאֹד יַבְאִישׁ / וְיֵמַר הָאִישׁ וְיִכְאַב{{ר1}}
בְּלֵבָב נִכְאָב / תַּמְתִּיק קִינָה וְעָרְבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|יֶ}}הֱמֶה יִבְכֶּה / כָּל שׁוֹמֵעַ שִׁמְעוֹתֵינוּ{{ש}}
יָפוּג יִדְכֶּא / יֶחֱרַד לְמַפַּלְתֵּנוּ{{ר1}}
דִּמְעוֹתֵינוּ / גָּבְרָה עַל מֵי שְׁבָא וּשְׂבָא
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|הַ}}מְגֹרָשִׁים / מִבֵּית תַּעֲנוּגֵינוּ{{ש}}
דַּלִּים רָשִׁים / סוֹבְלִים יְגוֹנוֹתֵינוּ{{ר1}}
בְּדִמְעוֹתֵינוּ / קוֹרְאִים מְגִלָּה כְתוּבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

בֵּין אוֹיְבִים / לֹא שָׁקַטְנוּ וְלֹא נַחְנוּ{{ש}}
עַל רֹב חוֹבִים / בִּיוֵן מְצוּלָה טָבַעְנוּ{{ר1}}
וְזָנַחְנוּ / כָּל שָׁלוֹם וְכָל טוֹבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

הֲזֹאת הָעִיר / שֶׁיֹּאמְרוּ לָהּ עֲדַת מִי מָנָה{{ש}}
בְּיַד שֵׂעִיר / וְיִשְׁמָעֵאל, נְתוּנָה{{ר1}}
כְּאַלְמָנָה / בַּמִּדְבָּר וּבָעֲרָבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>rt75quxb4nr84hedoiwk8c3svppiong</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006314</id>
      <parentid>3006309</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:55:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3006314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2599" sha1="f1uvkz74k9jbm3s8v2rzkn82bsx4jbq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמעיה'''}}

אֶקְרָא בִּבְכִיָּה רַבָּה / (אֵיכָה יָשְׁבָה)

{{סי|שָׁ}}ם בַּשְּׁפֵלָה / יָשְׁבוּ לָאָרֶץ אֲמֵלִים וְנִבְהָלִים{{הערה|אולי מקומה של מילה זו בתחילת שורה ג'.}}{{ש}}
בָּאֲפֵלָה / חָפוּ רֹאשָׁם כָּאֲבֵלִים{{ר1}}
עַל צִיּוֹן הַנֶּעֱזָבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|מִ}}שְׁתּוֹמְמִים / כְּעוֹמֵד בֵּין הַמּוּמָתִים{{ש}}
וְהוֹמְמִים / כָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים {{ר1}}
וְנִבְעָתִים / עַל עִיר הַנֶּאֱהָבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|עָ}}רֵב לְאִישׁ / מִסְפֵּד מַר בְּתִשְׁעָה בְאָב{{ש}}
מְאֹד יַבְאִישׁ / וְיֵמַר הָאִישׁ וְיִכְאַב{{ר1}}
בְּלֵבָב נִכְאָב / תַּמְתִּיק קִינָה וְעָרְבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|יֶ}}הֱמֶה יִבְכֶּה / כָּל שׁוֹמֵעַ שִׁמְעוֹתֵינוּ{{ש}}
יָפוּג יִדְכֶּא / יֶחֱרַד לְמַפַּלְתֵּנוּ{{ר1}}
דִּמְעוֹתֵינוּ / גָּבְרָה עַל מֵי שְׁבָא וּשְׂבָא
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

{{סי|הַ}}מְגֹרָשִׁים / מִבֵּית תַּעֲנוּגֵינוּ{{ש}}
דַּלִּים רָשִׁים / סוֹבְלִים יְגוֹנוֹתֵינוּ{{ר1}}
בְּדִמְעוֹתֵינוּ / קוֹרְאִים מְגִלָּה כְתוּבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

בֵּין אוֹיְבִים / לֹא שָׁקַטְנוּ וְלֹא נַחְנוּ{{ש}}
עַל רֹב חוֹבִים / בִּיוֵן מְצוּלָה טָבַעְנוּ{{ר1}}
וְזָנַחְנוּ / כָּל שָׁלוֹם וְכָל טוֹבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}

הֲזֹאת הָעִיר / שֶׁיֹּאמְרוּ לָהּ עֲדַת מִי מָנָה{{ש}}
בְּיַד שֵׂעִיר / וְיִשְׁמָעֵאל, נְתוּנָה{{ר1}}
כְּאַלְמָנָה / בַּמִּדְבָּר וּבָעֲרָבָה
{{רפרן|הזחה=2|(אֵיכָה יָשְׁבָה)}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>f1uvkz74k9jbm3s8v2rzkn82bsx4jbq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אילילה אלכה שולל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739823</id>
    <revision>
      <id>3006308</id>
      <timestamp>2026-04-17T13:46:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3006308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2451" sha1="skinflk5l5bsny3aiw8k67b174bswms" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אני יוסף'''}}

אֵילִילָה אֵלְכָה / שׁוֹלָל וְיָחֵף אֵצֵא / בִּקְרִיאַת אֵיכָה

{{סי|אִ}}לּוּ רוֹאַי יַשְׁגִּיחוּ / מְאֹד נִבְהָלוּ{{ש}}
לְקוֹל בְּכִי, עֵינֵיהֶם / בִּדְמָעוֹת כָּלוּ{{ש}}
וְלִי יִשְׁאֲלוּ / לָמָּה אַתָּה נֶאֱנָח / וְעַיִן בּוֹכָה

{{סי|נַ}}חֲלַת חֶמְדַּת אָבוֹת / הִיא הָעִיר חֶבְרוֹן{{ש}}
מְגֹאָלָה וּמוֹרָאָה / בְּאַף וּבְחָרוֹן{{ש}}
אֶקְרָא בְגָרוֹן / בְּמַר רוּחִי, וְנַפְשִׁי / עָלַי אֶשְׁפְּכָה

{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל אֲשֶׁר נַמְתָּ / בְּךָ אֶתְפָּאַר{{ש}}
אִם כַּכּוֹכָבִים, מְעָט / מֵהַרְבֵּה נִשְׁאַר{{ש}}
מִשְּׁחוֹר תֹּאַר / דְּמוּת זֹהַר פְּנֵיהֶם / עָרְבָה וְחָשְׁכָה

{{סי|וְ}}אֵיכָה נִבְלֵי חֶרֶשׂ / נֶחְשְׁבוּ בָנִים{{ש}}
כִּנְטִיעִים מְגֻדָּלִים / עַל תּוֹלָע אֱמוּנִים{{ש}}
אוֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים / נִבְלָתָם בְּרֹאשׁ חוּצוֹת / אֶרֶץ הֻשְׁלְכָה

{{סי|סְ}}גוֹר לְבָבִי אֶקְרַע / בַּעֲבוּר הָיָתָה{{ש}}
הָאַמָּה לִגְבִירָה / וְשִׁפְחָה עַתָּה{{ש}}
תִּירַשׁ גְּבִרְתָּהּ / בְּעֵינֶיהָ וַתֵּקַל / דַּלָּה וּנְמוּכָה

{{סי|פְּ}}נוּ אֵלִי הוּשַׁמּוּ / מִי כָזֶה רָאָה{{ש}}
אֵשֶׁת דּוֹדִים נִגְאָלָה / סוּרָה וּטְמֵאָה{{ש}}
כִּי תִבָּעֵל שְׂנוּאָה / וְנָבָל יִשְׂבַּע לֶחֶם / עֶבֶד מְלוּכָה

הַשּׁוֹכֵן עַד אֵין בִּלְתּוֹ / בְּהוֹד מְרוֹמוֹ{{ש}}
יַשְׁקִיף מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ / לְרַחֵם עַמּוֹ {{ש}}
יִבְנֶה הֲדוֹמוֹ / צִיּוֹן וְעִיר הַקֹּדֶשׁ / עִיר הַמַּמְלָכָה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>skinflk5l5bsny3aiw8k67b174bswms</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3006315</id>
      <parentid>3006308</parentid>
      <timestamp>2026-04-17T13:55:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3006315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2464" sha1="nybr7xb9zt7t8o38xlzezsic6natpwt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אני יוסף'''}}

אֵילִילָה אֵלְכָה / שׁוֹלָל וְיָחֵף אֵצֵא / בִּקְרִיאַת אֵיכָה

{{סי|אִ}}לּוּ רוֹאַי יַשְׁגִּיחוּ / מְאֹד נִבְהָלוּ{{ש}}
לְקוֹל בְּכִי, עֵינֵיהֶם / בִּדְמָעוֹת כָּלוּ{{ש}}
וְלִי יִשְׁאֲלוּ / לָמָּה אַתָּה נֶאֱנָח / וְעַיִן בּוֹכָה

{{סי|נַ}}חֲלַת חֶמְדַּת אָבוֹת / הִיא הָעִיר חֶבְרוֹן{{ש}}
מְגֹאָלָה וּמוֹרָאָה / בְּאַף וּבְחָרוֹן{{ש}}
אֶקְרָא בְגָרוֹן / בְּמַר רוּחִי, וְנַפְשִׁי / עָלַי אֶשְׁפְּכָה

{{סי|יִ}}שְׂרָאֵל אֲשֶׁר נַמְתָּ / בְּךָ אֶתְפָּאַר{{ש}}
אִם כַּכּוֹכָבִים, מְעָט / מֵהַרְבֵּה נִשְׁאַר{{ש}}
מִשְּׁחוֹר תֹּאַר / דְּמוּת זֹהַר פְּנֵיהֶם / עָרְבָה וְחָשְׁכָה

{{סי|וְ}}אֵיכָה נִבְלֵי חֶרֶשׂ / נֶחְשְׁבוּ בָנִים{{ש}}
כִּנְטִיעִים מְגֻדָּלִים / עַל תּוֹלָע אֱמוּנִים{{ש}}
אוֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים / נִבְלָתָם בְּרֹאשׁ חוּצוֹת / אֶרֶץ הֻשְׁלְכָה

{{סי|סְ}}גוֹר לְבָבִי אֶקְרַע / בַּעֲבוּר הָיָתָה{{ש}}
הָאַמָּה לִגְבִירָה / וְשִׁפְחָה עַתָּה{{ש}}
תִּירַשׁ גְּבִרְתָּהּ / בְּעֵינֶיהָ וַתֵּקַל / דַּלָּה וּנְמוּכָה

{{סי|פְּ}}נוּ אֵלִי הוּשַׁמּוּ / מִי כָזֶה רָאָה{{ש}}
אֵשֶׁת דּוֹדִים נִגְאָלָה / סוּרָה וּטְמֵאָה{{ש}}
כִּי תִבָּעֵל שְׂנוּאָה / וְנָבָל יִשְׂבַּע לֶחֶם / עֶבֶד מְלוּכָה

הַשּׁוֹכֵן עַד אֵין בִּלְתּוֹ / בְּהוֹד מְרוֹמוֹ{{ש}}
יַשְׁקִיף מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ / לְרַחֵם עַמּוֹ {{ש}}
יִבְנֶה הֲדוֹמוֹ / צִיּוֹן וְעִיר הַקֹּדֶשׁ / עִיר הַמַּמְלָכָה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>nybr7xb9zt7t8o38xlzezsic6natpwt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שתה ימי גלותי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739824</id>
    <revision>
      <id>3006311</id>
      <timestamp>2026-04-17T13:50:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3006311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3757" sha1="l1n1rhzrct4duwsmf6zpqorkhxes6ia" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''ישראל'''}}

שַׁתָּה יְמֵי גָלוּתִי חָלִילָה / וַיַּאֲרִיכוּ יְמֵי אֵבֶל{{ש}}
נַפְשִׁי קָצְרָה בְּנִדּוּד וְגוֹלָה / כִּי מִבְּלִי חֵן יָמַי אֵבֶל

{{סי|יָ}}דִי לְהַכּוֹת לִבִּי אֲנוֹפֵף / וּבְצוּר וְקִינָה קוֹל אַעֲבִיר{{ש}}
עַל הוֹד וְעַל כָּבוֹד הַמְחוֹפֵף / כִּי סָף, וְדַרְגָּא נֶהְפַּךְ תְּבִיר{{ש}}
שָׂרַף דְּבִירִי שָׂרָף מְעוֹפֵף / אוֹי לָעֲזָרָה וְאוֹי לַדְּבִיר{{ר1}}
אוֹי עַל יְפֵה נוֹף אוֹי עִיר תְּהִלָּה / הָיְתָה שְׁמָמָה וַתֵּאָבַל{{ר1}}
יוֹם נִמְכַּרְנוּ עַם יַלְדֵי סְגֻלָּה / לִבְנֵי פְלֶשֶׁת וּבְנֵי עֵיבָל

{{סי|שַׂ}}מְתִּי בְּרַעְיוֹנַי כִּי יְיָ / הַטּוֹב בְּעֵינָיו הוּא יַעֲשֶׂה{{ש}}
לֹא הוּא דְּחָפַנִי רַק עֲוֹנַי / לִהְיוֹת מְנֻדָּח כִּצְבִי וָשֶׂה{{ש}}
אִם אֶתְּנָה קָט פּוּגָה לְעֵינַי / לִבִּי יְשִׂיחֵנִי קוּם וַעֲשֵׂה{{ר1}}
אֲבָל וְאִם פֶּה אֶפְתַּח בְּגִילָה / יַעֲנוּ קְרָבַי דֹּם וְתִדַּל{{ר1}} 
קוּם וֶאֱכֹל אֶת רֹאשׁ הַמְּגִילָה / מַה לְּךָ וְלִשְׂחוֹק עָנִי וָדָל

{{סי|רַ}}בַּת וְשָׁרַת כָּל מַעֲרָכָה / שֶׁלֹּא תְסֻלֶּה בִּזְהַב שְׁבָא{{ש}}
אֵיכָה הֲמוֹנָהּ חָסְרָה, וְאֵיכָה / בָּדָד בְּלִי בָנִים יָשְׁבָה{{ש}}
הָיְתָה קְלָלָה תַּחַת בְּרָכָה / צִיּוֹן וְאֵין בָּהּ יוֹצֵא וּבָא{{ר1}}
אֲהָהּ לְמִי אֶבְכֶּה בַּתְּחִלָּה / אִם לַשְּׁבוּיִם וְאִם לְחַלְלֵי -{{ר1}}
חֶרֶב, וְעַל מִי אֵרֵד שְׁאוֹלָה / עַל הַפְּרָט אוֹ עַל הַכְּלָל

{{סי|אָ}}ב רַחֲמָן חֹן עַל בָּנִים וְרַחֵם / לָמָּה תְּשַׁכֵּל בָּנִים מֵאָב{{ש}}
עַל לֵב עֲגוּמִים דַּבֵּר וְנַחֵם / הֱיֵה לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן כְּאָב{{ש}}
נָעִים וְנָדִים אֱסֹף וְקָחֵם / אֱמוֹר לְנִכְאָב מֵי חֵן שְׁאַב{{ר1}}
יְלָדִים קְרָאתָם עַם סְגֻלָּה / לִבָּם תְּנַחֵם וְאַל נָא אַל -{{ר1}}
תִּקְצֹף יְיָ עַל הַקְּהִלָּה / וּדְבָרְךָ אַל תָּשִׂים לְאַל

{{סי|לִ}}בִּי לְמָתַי תַּעֲבִיר, וְתַכְבִּיד / מַחֲצִי, וְקִצִּי לֹא תַחֲשֹׂף{{ש}}
צַוֵּה כְּמִקֶּדֶם מֶלֶךְ וְנָגִיד / וְלָכֵן [אצ&quot;ל: וּלְבֵן] מְפֹרָד אֲבִי כְּסֹף{{ש}}
חֹטֶר לְיִשַׁי גֶּזַע לְדָוִד / הַעֲמֵד, וְיִשְׂרָאֵל תֶּאֱסֹף{{ר1}}
הַרְאֵה עֲדָתִי בֵּית הַתְּפִלָּה / טֶרֶם כְּלוֹתִי עָלַי שְׁאַל{{ר1}}
לְךָ הוּא לְבַד מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה / אַתָּה גְּאֻלָּתִי קוּם גְּאַל.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>l1n1rhzrct4duwsmf6zpqorkhxes6ia</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>על הר המוריה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739825</id>
    <revision>
      <id>3006312</id>
      <timestamp>2026-04-17T13:51:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>קינה</comment>
      <origin>3006312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3404" sha1="p93baa7u18t668445wtkfsuregh33hl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אני סעדיה'''}}

עַל הַר הַמּוֹרִיָּה / גֵּיא מַשָּׂא חִזָּיוֹן{{ש}}
אֶזְעַק בִּיָּא בִּיָּא / בִּבְכִי וּבְבִזָּיוֹן

{{סי|אֵ}}ין מִלָּה בִלְשׁוֹנִי / מִשֹּׁד נִדּוּד יוֹנָה{{ש}}
עָפָה נָדְדָה מִנִּי / הָיְתָה כָּאַלְמָנָה{{ש}}
אוֹי אֶבְכֶּה לַשְּׁכִינָה / חוֹנָה בְאַפִּרְיוֹן{{ש}}
אֵיךְ שָׁבָה לִשְׁנִינָה / בֵּין עוֹבְדֵי צָיוֹן

{{סי|נ}}וּדוּ סִפְדוּ הֶרֶב / הִתְאַבֵּלוּ אֵבֶל {{ש}}
לִשְׁחוֹרָה כָּעוֹרֵב / הָיְתָה בְּיַד בָּבֶל{{ש}}
חֵילָהּ מַדַּי קִבֵּל / הוֹרִידָהּ אֱלֵי טִמְיוֹן{{ש}}
שָׂמוּ אוֹתָהּ זֶבֶל / יָוָן בְּלִי רִפְיוֹן 

{{סי|יָ}}רָה חֵץ בִּלְבָבִי / גְּלוֹת אַדְוָה מִשֵּׂעִיר{{ש}}
שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא / וּכְמוֹ חֲמוֹר נוֹעֵר{{ש}}
וּכְתַנּוּר אֵשׁ בּוֹעֵר / לִבִּי בְּלִי רִפְיוֹן{{ש}}
נָפִישׁ וּבְנֵי שֵׂעִיר / קוּמוּ וְיֶהֱמָיוּן

{{סי|סָ}}ף נִשְׂרַף הַהֵיכָל / אַחַר חֲצוֹת לַיִל{{ש}}
עַל יַד גּוֹי הַסָּכָל / נִכְנַס בְּרֹב חַיִל{{ש}}
כְּגִבּוֹר הַחַיִל / מַסָּע חֲנִית וְשִׁרְיוֹן{{ש}}
כִּשְׁחִיטַת הָאַיִל / שָׁחַט בְּנוֹת צִיּוֹן

{{סי|עַ}}ל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי / אֶבְכֶּה בְּכִי וָעֶזֶר {{ק|[אצ&quot;ל: בִּבְכִי יַעֲזֵר]}} {{ש}}
עַל חֻרְבַּן אוּלַמִּי / אַשְׁלִיךְ פְּאֵר נֵזֶר{{ש}}
עַל גַּלְגַּל הַחוֹזֵר / אֶסַּח כָּאֵזוֹבְיוֹן{{ש}}
בָּרוּךְ אֵל הַגּוֹזֵר / כְּיַד דַּל וּכְיַד אֶבְיוֹן

{{סי|דָּ}}וָה עָלַי לִבִּי / מִשֹּׁד פְּרִידָתוֹ{{ש}}
מִכֹּתֶל מַעֲרָבִי / עִם הוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}}
עַל צִיצַת תִּפְאַרְתּוֹ / עוֹלָה וְרֵאָיוֹן{{ש}}
לִבִּי רֹב דִּמְעָתִי / כַּיָּם וּכְסַמְבַּטְיוֹן

{{סי|יָ}}גִילוּ יִשְׁלָיוּ / זָרִים וְאַכְזָרִים{{ש}}
כִּנְחָלִים נִטָּיוּ / רַבִּים וְגַם פָּרִים{{ש}}
הִשְׁקוּנִי תַּמְרוּרִים / זֵדִים בְּכִלָּיוֹן{{ש}}
וּלְמִי עֵינַי אָרִים / זוּלָתְךָ אֵל עֶלְיוֹן

{{סי|הָ}}אֵל נֵזֶר תָּשִׁית / עַל רֹאשׁ חֲלוּץ נַעַל{{ש}}
אָז אִשָּׁה הַכּוּשִׁית / תָּשׁוּב לְחֵיק בַּעַל{{ש}}
תָּגִיל הָאָרֶץ עַל / מֵתִים אֲשֶׁר יִחְיוּן{{ש}}
וּשְׁחָקִים מִמַּעַל / מִכֶּתֶם וְשִׁגָּיוֹן.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>p93baa7u18t668445wtkfsuregh33hl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:פיוטי רשות לקריאת איכה</title>
    <ns>14</ns>
    <id>1739826</id>
    <revision>
      <id>3006313</id>
      <timestamp>2026-04-17T13:55:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:מגילת איכה]]&quot;</comment>
      <origin>3006313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="138" sha1="qvz6h6y6oh0rtze4eweip9gg0rv1sy5" xml:space="preserve">[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:מגילת איכה]]</text>
      <sha1>qvz6h6y6oh0rtze4eweip9gg0rv1sy5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בי תמכה ימינך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739827</id>
    <revision>
      <id>3006320</id>
      <timestamp>2026-04-17T14:43:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3006320</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1949" sha1="kzlit83d1nn15jv13zgdt1j01a80mx5" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''סעדיה'''}}

יְיָ לִי יְיָ לִי / יְיָ לִי וְלֹא אִירָא

בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ{{ש}}
וְאֶתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ{{ש}}
נְחֵנִי בְּאוֹר פָּנֶיךָ{{ש}}
אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה

נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי {{ש}}
וְעַד מְאֹד שַׁחוֹתִי{{ש}}
קְרָאתִיךָ עֶזְרָתִי{{ש}}
פְּדֵנִי מִכָּל צָרָה

וְאֶקֹּד וְאֶשְׁתַּחֲוֶה{{ש}}
לְמוּל הֵיכָל וּלְנָוֶה{{ש}}
וּתְהִלָּתֶךָ אַחַוֶּה{{ש}}
בְּנִיב שָׂפָה בְרוּרָה

{{סי|שִׂ}}יחַ פִּי לְךָ יֶעֱרַב{{ש}}
וְאֶל כֵּס עֻזָּךְ יִקְרַב{{ש}}
כִּי בֹקֶר וָעֶרֶב{{ש}}
אֶת שִׁמְךָ אֶזְכֹּרָה

{{סי|עֲ}}נֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעָךְ{{ש}}
וַחֲמֹל עַל שְׁתִיל נִטְעָךְ{{ש}}
וּבִימִינָךְ וּבִזְרוֹעָךְ{{ש}}
תְּקַבֵּץ שֶׂה פְזוּרָה

{{סי|דְּ}}רוֹר לַשְּׁבוּיִם תִּקְרָא{{ש}}
וְאַבֵּד צוֹרְרִים, וּבְרָא{{ש}}
חֲדָשׁוֹת בְּיוֹם עֶבְרָה{{ש}}
בְּרִית לַעֲדָתְךָ זָכְרָה

{{סי|יְ}}קֻבְּלוּ כְּמוֹ עוֹלָה{{ש}}
וְתַעֲנֵם מִשְּׁמֵי מַעְלָה{{ש}}
יְבֻשְּׂרוּ בִּמְחִילָה{{ש}}
וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה

{{סי|הֲ}}לוֹא הֵמָּה בְּךָ בָטְחוּ{{ש}}
וְדִבְרֵי שִׁיר וְרֹן פָּצְחוּ{{ש}}
וְגַם שָׂשׂוּ וְגַם שָׂמְחוּ{{ש}}
בְּיוֹם שִׂמְחַת הַתּוֹרָה.

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>kzlit83d1nn15jv13zgdt1j01a80mx5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שער אשר נסגר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739828</id>
    <revision>
      <id>3006321</id>
      <timestamp>2026-04-17T14:47:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3006321</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="889" sha1="rzeoxe329h0jzk6vz8lgodkvyxec82e" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שַׁ}}עַר אֲשֶׁר נִסְגַּר / קוּמָה פְתָחֵהוּ{{ש}}
וּצְבִי אֲשֶׁר בָּרַח / אֵלַי שְׁלָחֵהוּ

{{סי|לְ}}יוֹם בּוֹאֲךָ עָדַי / לָלִין בְּבֵין שָׁדַי{{ש}}
שָׁם רֵיחֲךָ הַטּוֹב / עָלַי תְּנִיחֵהוּ

{{סי|מַ}}ה זֶּה דְּמוּת דּוֹדֵךְ / כַּלָּה יְפֵהפִיָּה{{ש}}
כִּי תֹאמְרִי אֵלַי / שִׁלְחָה וְקָחֵהוּ

{{סי|הַ}}הוּא יְפֵה עַיִן / אָדֹם וְטוֹב רֹאִי{{ש}}
דּוֹדִי וְרֵעִי זֶה / קוּמָה מְשָׁחֵהוּ.

[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]</text>
      <sha1>rzeoxe329h0jzk6vz8lgodkvyxec82e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739829</id>
    <revision>
      <id>3006322</id>
      <timestamp>2026-04-17T14:56:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3006322</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1716" sha1="591znrexukgxiyi0h30q32i5em83xzq" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
שִׂמְחוּ נָא שִׂמְחוּ נָא / בְּמַפְטִיר וּבִרְכָתוֹ

שְׂמַח מַפְטִיר בַּיּוֹם הַזֶּה {{ש}}
אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים זֶה {{ש}}
בְּיָמֶיךָ תְּהִי חוֹזֶה {{ר1}}
הַגּוֹאֵל וּמַלְכוּתוֹ

בְּנֵי בָנִים מְשֻׁלָּשִׁים{{ש}}
חֲסִידִים וּמְקֻדָּשִׁים{{ש}}
כָּאָבוֹת יִהְיוּ רָאשִׁים{{ר1}}
בְּיִרְאַת אֵל וְעַנְוָתוֹ

וּמַהֵר לִי זְכוּת אָבוֹת{{ש}}
מְשֻׁלָּשׁ כְּעֵץ עָבוֹת{{ש}}
פְּדֵה בָנִים וְגַם אָבוֹת{{ר1}}
וּשְׁלַח אֶת פְּלֵטָתוֹ

וְהַמַּפְטִיר בְּחֹק תּוֹרָה{{ש}}
יְהִי רָצוּי לְאֵל נוֹרָא{{ש}}
כְּמוֹ כָלִיל וּקְטוֹרָה{{ר1}}
קְרִיאָתוֹ וּבִרְכָתוֹ

כְּשׁוֹשַׁנִּים אֲזַי יִפְרַח{{ש}}
וְכַשֶּׁמֶשׁ וְאוֹר יִזְרַח{{ש}}
וְיִתְבָּרֵךְ כְּמוֹ אֶזְרָח{{ר1}}
וְיִצְחָק וַעֲקִידָתוֹ

וְאָבִיהוּ כְּלִיל רֹאשׁוֹ{{ש}}
יְדִידוֹ וַאֲהוּב נַפְשׁוֹ{{ש}}
אֲשֶׁר הוּא הֶחֱיָה שָׁרְשׁוֹ{{ר1}}
וְהִפְרִיחַ תְּנוּבָתוֹ

אֲנִי חוֹסֶה בְּצֵל יָדוֹ {{ש}}
וְרַעְנַן מֵעֲנַן אֵדוֹ{{ש}}
וְזֹאת לוֹ תִּגְמֹל יָדוֹ{{ר1}}
וְהוּא חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ.

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]</text>
      <sha1>591znrexukgxiyi0h30q32i5em83xzq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשיר לדוד שירתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739830</id>
    <revision>
      <id>3006323</id>
      <timestamp>2026-04-17T14:59:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3006323</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2061" sha1="mpjwp0p281vg4d7s9tzfh5pdd5f56sp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אני מרדכי'''}}

אַשְׁרֵיכֶם אַשְׁרֵיכֶם / אַשְׁרֵיכֶם עַם סְגֻלָּה

{{סי|אָ}}שִׁיר לְדוֹד שִׁירָתוֹ{{ש}}
לְחָתָן יוֹם חֲתֻנָּתוֹ{{ש}}
וְהִיא חֶלְקוֹ וּמָנָתוֹ{{ר1}}
עָלָיו שָׁפְרָה נַחֲלָה

{{סי|נְ}}עִים זֶמֶר וְשִׁיר חָדָשׁ{{ש}}
אֲשׁוֹרֵר בְּמָמוֹן נִקְדָּשׁ{{ש}}
וְעַל הַכֹּל יִתְקַדַּשׁ{{ר1}}
שְׁמֵהּ רַבָּא דִּלְעֵלָּא

{{סי|יְ}}פֵה עֲנַף וְהַמִּשְׂרָה{{ש}}
כְּסַנְסִנֵּי תְמָרָה{{ש}}
הַשַּׂר חֲתַן תּוֹרָה{{ר1}}
לוֹ אוֹרָה וְצָהֳלָה

{{סי|מְ}}אוֹר זָרַח מִמֶּרְחַקִּים{{ש}}
כְּאוֹר נֹגַהּ וְאוֹר זִיקִים{{ש}}
וּבָהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים{{ר1}}
פְּנֵי חַמָּה לְמַעְלָה

{{סי|רְ}}אוּ מַה יָּקְרוּ רֵעִים{{ש}}
חֲתַן תּוֹרָה וּבְרֵאשִׁית, עִם{{ש}}
נְדִיבֵי לֵב הַשּׁוֹעִים{{ר1}}
בְּעֵדָה וּבִקְהִלָּה

{{סי|דּ}}וֹדִים שִׂמְחוּ בִּמְסִבַּתְכֶם{{ש}}
וּבְכַלַּתְכֶם הִיא תוֹרַתְכֶם{{ש}}
שְׁבוּ עַל כֵּס מַעֲלַתְכֶם{{ר1}}
עִם כִּסְאוֹת בְּנֵי מַעֲלָה

{{סי|כְּ}}בוֹד אֵל מַה מְּאֹד נוֹרָא{{ש}}
אֲשֶׁר נָתַן לְאֹם בָּרָא{{ש}}
גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה{{ר1}}
לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה

{{סי|יַ}}שְׂמִיחַ לְאֹם בָּרָא{{ש}}
כְּבָבַת עַיִן נְצוּרָה{{ש}}
בְּיוֹם שִׂמְחַת הַתּוֹרָה{{ר1}}
כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה.

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>mpjwp0p281vg4d7s9tzfh5pdd5f56sp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיר חדש אשיר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739831</id>
    <revision>
      <id>3006324</id>
      <timestamp>2026-04-17T15:03:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3006324</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1268" sha1="e0kc80mo4uwdnovlyhcmez61d5zhvcu" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''שמואל'''}}

{{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ אָשִׁיר וְשֵׁם אֵל {{ש}}
אַקְדִּישׁ בַּעֲדַת אֲרִיאֵל {{ש}}
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל {{ר1}}
הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ

{{סי|מַ}}ה נִּכְסְפָה כָּלְתָה נַפְשִׁי {{ש}}
לִשְׁכֹּן בְּחַצְרוֹת בֵּית קָדְשִׁי {{ש}}
לְהַקְרִיב בּוֹ לֶחֶם אִשִּׁי {{ר1}}
רֵיחַ נִיחוֹחַ לַייָ
{{רפרן|הזחה=2|אז ישיר}}

{{סי|וַאֲ}}רַנֵּן לוֹ בְּרֹב גִּילָה  {{ש}}
וּבְרֹב חֶדְוָה וְצָהֳלָה {{ש}}
שֶׁבַח וְזִמְרָה וּתְהִלָּה {{ר1}}
הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|אז ישיר}}

{{סי|לָ}}נוּ יִשְׁלַח מְשִׁיחֵנוּ {{ש}}
בִּמְהֵרָה יָבוֹא אֵלֵינוּ {{ש}}
וְיַעֲלֶה לְאַרְצֵנוּ {{ר1}}
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|אז ישיר}}

[[קטגוריה:פיוטי פסח]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>e0kc80mo4uwdnovlyhcmez61d5zhvcu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמונים ערכו שבח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739832</id>
    <revision>
      <id>3006326</id>
      <timestamp>2026-04-17T15:07:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3006326</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1667" sha1="bhjo9b7b1xtt2xh17cia54y0shnj3yw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אהרן כהן'''}}

{{סי|אֱ}}מוּנִים עִרְכוּ שֶׁבַח / לָאֵל, וְטִבְחוּ טֶבַח{{ש}}
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח / פֶּסַח הוּא לַייָ

{{סי|הָ}}רִימוּ קוֹל שִׁירִים / שִׂמְחוּ בְּלֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}
עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים / אִכְלוּ וּשְׁתוּ יֵינָי
{{רפרן|הזחה=2|ואמרתם}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן לְכָל רִאשׁוֹנִים / עַל יַד צִיר אֱמוּנִים{{ש}}
מִיַּד כָּל מְעַנִּים / הִצִּיל כָּל הֲמוֹנָי
{{רפרן|הזחה=2|ואמרתם}}

{{סי|נִ}}סֵּי אֵל זָכַרְתִּי / וַחֲסָדָיו סִפַּרְתִּי{{ש}}
עַתָּה יָדַעְתִּי / כִּי גָדוֹל יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|ואמרתם}}

{{סי|כְּ}}כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם / מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם{{ש}}
יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם / כָּל צִבְאוֹת יְיָ
{{רפרן|הזחה=2|ואמרתם}}

{{סי|הִ}}נְחִיל תּוֹרָתוֹ / לְעַמּוֹ וַעֲדָתוֹ{{ש}}
שׁוֹמְרֵי מִצְוָתוֹ / עַם נוֹשַׁע בַּייָ
{{רפרן|הזחה=2|ואמרתם}}

{{סי|נִ}}פְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ / וַעֲצוּמִים נִסֶּיךָ{{ש}}
יֹאמְרוּ כָּל חוֹסֶיךָ / טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ
{{רפרן|הזחה=2|ואמרתם}}

[[קטגוריה:פיוטי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>bhjo9b7b1xtt2xh17cia54y0shnj3yw</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>